קונטרס סדר קדושה לרבי מאיר בנבנישתי - חלק א

הערות שוליים

1. ↑ מתוך אות אמת דפו"ש.
2. ↑ [כתר מלכות לבי שלמה ן' גבירול] נוסח סידורי ליסבון וד"ש 'וכמה צרות נעלמו מעיני ומהם גאלתני' וכו'. ודעת הרה"מ להגיה 'שמהם גאלתני'.
3. ↑ [שם] נוסח סידורי ליסבון וד"ש 'ועם החסידים הנסיכים והמלכים בכבוד תושיבני'. ובחלק מספרי האחרונים השמיטום, כנראה ע"פ דברי הרה"מ.
4. ↑ [שם] נוסח סידורי ליסבון וד"ש 'ולאור באור פניך תזכני, ותשוב תחייני, ועל כל המלכים שהיו לפני תעלני'. ודעת הרה"מ להגיה 'ומתהומות הארץ תשוב תעלני'.
5. ↑ [לך אלי] נוסח סידור ד"ש 'ביום בי יענה כחשי ויאכל מפרי דתי'. וכן איתא בספר אוצר תפילות ישראל (והובא בס' מנוחת אמת עמ' רפד). וע"פ הגהת הרה"מ שינו בסידור ויניציא שד"מ, בסידורי התכלאל ובספרי האחרונים.
6. ↑ [שם] נוסח סידורי ליסבון וד"ש 'וְכִוַּנְתִּי להוסיף חטא עלי רשעי וחובתי'. וכן איתא בספר אוצר תפילות ישראל (והובא בס' מנוחת אמת עמ' רפד). וע"פ הגהת המחבר שינו בסידור ויניציא שד"מ, בסידורי התכלאל ובספרי האחרונים.
7. ↑ [שם] נוסח סידור ד"ש 'ולענה שבעה נפשי עדי עד קצתי בחייתי'. אולם בסידור ליסבון ר"ן 'עדי קצתי בחייתי' ללא תיבת 'עד', וכדעת הרה"מ. וכן תיקנו בסידור ויניציא שד"מ.
8. ↑ [כל ברואי מעלה ומטה] בסידורי נאפולי וד"ש 'לבבות בחשבם עולם בנוי נמצאו כל יש בלתך שנוי'. אולם בסידור ליסבון ר"ן כנוסח הסידור האיטליאני.
9. ↑ [אדון עולם] נוסח סידור ד"ש 'ועם רוחי גוייתי אדני לי ולא אירא'. אולם בסידורי ליסבון ונאפולי ר"ן כנוסח הרה"מ 'אדני לי לא אירא'.
10. ↑ [שם] נוסח סידור ד"ש 'והוא נסי ומְנוסי מנת כוסי ביום אקרא'. ובסידורי ליסבון ונאפולי ר"ן ללא ניקוד.
11. ↑ [שמע קולי אשר ישמע בקולות] הרה"מ כתב כן ע"פ דברי הב"י (סי' תקפ"ד) בשם הכלבו (סי' סד). ועיין שעה"כ (צ ע"א).
12. ↑ [אלהי אל תדינני כמעלי] נוסח הסידור: הֲלוֹם יגון בלי יין כאין וכו'. ובסידורי ליסבון ונאפולי ר"ן ללא ניקוד. ובסידור שד"מ הֲלוֹם כנוסח הסידור. ובשנ"ח הוא"ו ללא ניקוד.
13. ↑ [שם] נוסח סידור ד"ש 'לבבי כי עלי כל חטא פלילי'. אולם בסידורי ליסבון ונאפולי ר"ן 'לבבי בי' כדברי הרה"מ.
14. ↑ [המבדיל בין קודש לחול] נוסח הסידור חָלְפּוּעוֹנַת מנחתי. וכתב הרה"מ דצריך להשוות הלשון - יחיד או רבים. אכן נוסח סידור ליסבון ר"ן 'חלפו עונות'. ובסידור נאפולי ר"ן 'חלפו עונותי'.
15. ↑ [בת אהובת אל] נוסח סידורי ליסבון נאפולי וד"ש 'שופכת בדמעתה עתרת'. והגהה זו היא מסברת הרה"מ, ולא התקבלה אף בסידורי שד"מ ושנ"ח.
16. ↑ [שם] בסידורי נאפולי וד"ש 'אבל רַע מִפְעָלַי אל תשא'. ובסידור ליסבון ר"ן כדברי הרה"מ, וכן תיקנו בסידורי שד"מ ושנ"ח.
17. ↑ [אליך יי אקרא משגב לעתות בצרה] בסידור ד"ש 'מכרתנו חינם ביד אהלי אדום וישמעאלים'. אולם בסידור ליסבון ר"ן כהגהת הרה"מ 'ביד ערלים אהלי אדום וישמעאלים'.
18. ↑ [שם] בסידור ד"ש 'רוכב ענן וערפל הַשְפֵלָה הגבה והגבוה הַשְׁפַּל', וכן סידר בסידור שד"מ. ודעת הרה"מ דצ"ל 'השָפָלה הגבה והגבוה השפִל' בחיריק [כ"כ בלוח הטעיות (דף קפב ע"ב), ובדפו"ש כתבו בקמ"ץ]. ובסידור ליסבון ר"ן הנוסח 'הַשְפֵלָה הגבה והגבוה הַשְפל' [ניקוד הפ"א אינו מוחלט אם הוא חירק או צירי].
19. ↑ [שופט כל הארץ] בסידורי ליסבון וד"ש 'ונתת יד ושם למקודשי, עריכת נר לבן ישי להעלות נר תמיד' עריכת בלא ואו.
20. ↑ [שם] עיין הערה 11.
21. ↑ [שם] עיין הערה 11.
22. ↑ [ברכת הנותן לשכוי] נוסח להבין איתא בסידורי ליסבון, נאפולי, רפ"ד, ד"ש, ושנ"ח. וע"פ הגהת המחבר שינו בסידור שד"מ, וכדבריו איתא בב"י (ריש סי' כה) ובשער הכוונות (ב ע"ב).
23. ↑ [מתיר אסורים-מלביש ערומים] בסידורי ליסבון ורפ"ד אחר ברכת 'מתיר אסורים' באה ברכת 'מלביש ערומים', כסדר התלמוד (ברכות ס ע"ב). אולם בסידור ד"ש אחר ברכת 'מתיר אסורים' באה ברכת 'זוקף כפופים', וברכת 'מלביש ערומים' נשמטה מן הדפוס. אכן מדברי המחבר משמע עוד דלא סבירא ליה כסדר השו"ע (סי' מו סע' א), אלא על סדר הש"ס והסידורים הישנים. וכן משמע פשט דברי מהרח"ו (שער הכוונות נח ע"ב). אולם בסידורי שד"מ ושנ"ח נטו מנוסח הש"ס, מגרסת הסידורים הישנים ומדעת המחבר, וסדרו את ברכת 'מלביש ערומים', שנשמטה בסידור ד"ש, אחר 'זוקף כפופים'.
24. ↑ [הנותן ליעף כח] ברכה זו נזכרה בכל סידורי ספרד הקדמונים, כולל ליסבון, נאפולי, רפ"ד וד"ש, והושמטה בסידורי שד"מ ושנ"ח ע"פ דברי השו"ע (סי' מו סע' ו) והמחבר. ודעת האריז"ל (שעה"כ ב ע"ב) דיש לאמרה.
25. ↑ [ויהי רצון... שתרגילני] נוסחת סידורי ליסבון, נאפולי, רפ"ד וד"ש ביחיד. ודעת הרה"מ לומר בלשון רבים ע"פ הגמ' ברכות ס ע"א 'לעולם לישתכלל איניש נפשי בהדי צבורא'. וע"פ דבריו שינו בסידורי שד"מ ושנ"ח.
26. ↑ [לעולם יהא אדם] נוסח סידור ד"ש 'ועשה ואל תאחר'. וכן איתא בסידורי ליסבון, נאפולי, רפ"ד, ושנ"ח. וכהגהת הרה"מ שינו בסידור שד"מ, וכן לשון הפסוק (דניאל ט, יט).
27. ↑ [שם] נוסח סידורי ליסבון, נאפולי, רפ"ד, וד"ש 'מה צדקנו מה ישענו', וכהגהת הרה"מ שינו בסידורי שד"מ ושנ"ח.
28. ↑ [אתה הוא אחד] נוסח הסידור המקדש שְמָךְ ברבים, וכן איתא בסידורי ליסבון, נאפולי, רפ"ד ושנ"ח. וכהגהת הרה"מ שינו בסידור שד"מ. וכן דעת האריז"ל (שעה"כ נ ע"ד).
29. ↑ [אתה הוא יי] נוסח הסידור 'כי אתה הוא אלהים לבדך', וכן איתא בסידורי ליסבון, נאפולי, רפ"ד ושנ"ח. ודעת הרה"מ להגיה ע"פ לשון הכתוב (מלכים ב יט, טו. ישעיה לז, טז), וכן שינו בסידור שד"מ. ועיין הערה הבאה.
30. ↑ [שם] נוסח הסידור 'לבדך עליון לכל ממלכות הארץ'. וכן איתא בסידורי ליסבון, נאפולי, רפ"ד, ד"ש, שד"מ ושנ"ח. ודעת הרה"מ להגיה כיון שאינו בכתוב (מלכים ב יט, טו. ישעיה לז, טז). ועיין סדר היום (סדר ברכות השחר) שכתב ליישב דאנו מתפללים ע"ד הפסוק ולא בלשונו ממש.
31. ↑ [שם] בסידור ד"ש 'ובִעת' בחירק [וכן הוא בהגהת הרה"מ בדפו"ר, אך בדפו"ש כתבו "ובְעת בשווא"], אולם בסידורי ליסבון ורפ"ד נוקד 'וּבְעֵת'. ודעת הרה"מ להגיה 'ובָעת' בקמץ, וכן שינו בסידורי שד"מ ושנ"ח.
32. ↑ [צו את בני ישראל] בסידור רפ"ד ד"ש ושנ"ח 'בַשמן'. והרה"מ הגיה ע"פ נוסח המקרא (במדבר כח, ה), וכן איתא בסידורי ליסבון ונאפולי, וכן תקנו בסידור שד"מ.
33. ↑ [אנא בכח] תפילה זו באה בדפוס לראשונה בסידור ד"ש, בנוסח 'חסין קדוש ברוב טובך נאה עדתך'. ובסידורי שד"מ ושנ"ח תיקנו כהגהת הרה"מ לומר 'נהל'. ועיין ספר תפלת חיים (עמ' כה-כו).
34. ↑ [ריבון העולמים] בסידורי ליסבון, נאפולי, רפ"ד, וד"ש 'שיהא זה חשוב ומקובל'. ובסידורי שד"מ ושנ"ח שינו ע"פ דברי הרה"מ. וכדבריו כתב גם בשעה"כ (נא ע"א).
35. ↑ [שם] נוסח סידורי ליסבון, נאפולי, רפ"ד, ד"ש, שד"מ ושנ"ח 'ונאמר ושחט אותו'. ואף אחד לא קיבל את הגהת המחבר כאן לומר 'נאמר' בלא וא"ו.
36. ↑ [איזהו מקומן משנה א'] בסידורי רפ"ד וד"ש נשמטו תיבות אלו מן המשנה. ואיתא להו בסידורי ליסבון, נאפולי, וכן תיקנו במהד' שד"מ ושנ"ח.
37. ↑ [שם] נוסח סידורי ליסבון, נאפולי, רפ"ד וד"ש 'על הפרוכת' בלא וא"ו. ובסידורי שד"מ ושנ"ח שינו ע"פ דברי המחבר לומר 'ועל' בוא"ו.
38. ↑ [שם] נוסח סידורי ליסבון, נאפולי, רפ"ד וד"ש 'אם לא נתן לא עכב' בלא וא"ו. ובסידורי שד"מ ושנ"ח שינו ע"פ המחבר לומר 'ואם' בוא"ו.
39. ↑ [משנה ב'] נוסח סידורי ליסבון, נאפולי, רפ"ד וד"ש 'על מזבח הזהב' בלא וא"ו. ובסידורי שד"מ ושנ"ח שינו ע"פ המחבר לומר 'ועל' בוא"ו.
40. ↑ [שם] נוסח סידורי ליסבון, נאפולי, רפ"ד וד"ש 'אם לא נתן לא עכב' בלא וא"ו. ובסידורי שד"מ ושנ"ח שינו ע"פ המחבר לומר 'ואם' בוא"ו.
41. ↑ [משנה ג'] בסידור ד"ש מסיים את משנה ב' בתיבות 'לא עכב', ותיבות 'אלו ואלו' וכו' שייכות למשנה ג', וכן נראה שכיונו בסידורי ליסבון ורפ"ד. אכן כל מפרשי המשנה וכל דפוסי המשנה הם כדברי המחבר, וכן תיקנו בסידורי שד"מ ושנ"ח.
42. ↑ [משנה ח'] בסידורי ליסבון, נאפולי, רפ"ד וד"ש 'מתנה אחת בלבד שיתן כנגד היסוד', תיבת בלבד בלא וא"ו. ודעת הרה"מ לומר 'ובלבד' בוא"ו, וכן שינו בסידורי שד"מ ושנ"ח.
43. ↑ [הודו] בסידורי ליסבון רפ"ד וד"ש 'מופתיו משפטי פיהו' - בלא וא"ו בתיבת 'משפטי'. אולם בסידור נאפולי הנוסח 'ומשפטי' בוא"ו, וכן תיקנו בסידורי שד"מ ושנ"ח. וכן איתא בשעה"כ (נא ע"ד).
44. ↑ [שם] נוסח סידורי ליסבון, נאפולי, רפ"ד וד"ש 'ברוך יי אלהים אלהי ישראל', בתוספת תיבת 'אלהים' שאינה בפסוק (דה"י א טז, לו). וכן תיקנו בסידורי שד"מ ושנ"ח.
45. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'וְיאמרו' בשווא, אולם כלשון הפסוק וכדברי המחבר איתא כבר בסידורי ליסבון ונאפולי, וכן תיקנו בסידורי שד"מ ושנ"ח.
46. ↑ [מזמור השמים מספרים] בסידורי ליסבון, רפ"ד וד"ש, וכן בסידורי שד"מ ושנ"ח הביאו לומר בימות החול מזמור 'השמים מספרים' אחרי ה' מלך ולפני ברוך שאמר. אכן כדברי המחבר כתב בשעה"כ (נא ע"ד) וז"ל: ואח"כ אם הוא ימי החול לא יאמר מזמור השמים מספרים וכו' אלא אומר במקומו למנצח בנגינות מזמור שיר אלהים יחננו ויברכנו וכו' ואם הוא שבת יאמר מזמור השמים מספרים וכו' ואח"כ יאמר סדר המזמורים שהם רננו צדיקים וכו', לדוד בשנותו וכו' עד סיום הלל הגדול כנודע. ע"כ.
47. ↑ [הללויה כי טוב] בסידורי ליסבון, נאפולי, רפ"ד וד"ש 'ולא בשוקי האיש'. והמחבר הגיה ע"פ הפסוק בתהלים (קמז, י) לאמר 'לא' בלא וא"ו. וכן תיקנו בסידור שנ"ח [סידור שד"מ שבידי חסר].
48. ↑ [הללו אל בקדשו] בסידורי ליסבון, נאפולי, רפ"ד וד"ש ניקדו 'גֳדלו'. והמחבר הגיה לומר 'גֻדלו' בשוריק כנוסח הפסוק בתהלים (קנ, ב), וכן תיקנו בסידורי שד"מ ושנ"ח.
49. ↑ [ברוך יי מציון] בסידורי ליסבון, נאפולי, רפ"ד וד"ש 'ברוך יי אלהי ישראל'. והמחבר הגיה לומר 'אלהים אלהי' ע"פ נוסח הפסוק בתהלים (עב, יח), וכן תיקנו בסידורי שד"מ ושנ"ח.
50. ↑ [ישתבח] ע"פ השו"ע סי' נג סע' ב.
51. ↑ [קדיש] עיין שו"ע סי' נו סע' ב, ושעה"כ טו ע"ד.
52. ↑ [שם] בסידורי ליסבון, רפ"ד וד"ש 'יתברך ישתבח ויתפאר'. אולם בסידור נאפולי ר"ן כהגהת המחבר 'וישתבח', וכן איתא בסידורי שד"מ ושנ"ח. וכדברי המחבר איתא גם בשעה"כ (ט"ו ע"א, שעה"כ נא ע"ב, ועיין שער התפילה שם שכתב כל הנוסח ולא כבנדפס).
53. ↑ [יוצר - אל ברוך] בסידור ד"ש הנוסח 'יחד בקול דברי'. אולם בסידורי ליסבון, נאפולי ורפ"ד הנוסח כדברי הרה"מ 'קול בדברי', ובסידורי שד"מ ושנ"ח חזרו לנוסח זה ע"פ דבריו. אולם דעת האריז"ל בשעה"כ (נא ע"ב) דצ"ל כנוסח סידור ד"ש 'בקול דברי'.
54. ↑ [אהבת עולם] נוסח סידורי נאפולי, רפ"ד וד"ש 'לעשות חקי רצוניך בלבב שלם' [סידור ליסבון שבידי חסר]. ובסידורי שד"מ ושנ"ח שינו כדברי המחבר.
55. ↑ [אמת ויציב] בסידורי נאפולי רפ"ד וד"ש 'אשרי איש' ללא תיבת 'אמת'. אולם בסידור ליסבון כהגהת המחבר בתוספת תיבת 'אשרי'. וכן תיקנו בסידורי שד"מ ושנ"ח. וכן משמע דעת האריז"ל (שעה"כ כז ע"ג) ע"פ הזוהר (ריז ע"א).
56. ↑ [נקדישך] אינו בא להגיה אלא להוסיף, שלא יטעה היחיד לאומרה.
57. ↑ [גואל ישראל] בסידורי רפ"ד וד"ש הנוסח בחתימה 'גאל ישראל'. אולם בסידורי ליסבון ונאפולי 'גואל' כהגהת המחבר, והיא ע"פ הגמ' בפסחים (קיז ע"ב). וכן תיקנו בסידורי שד"מ ושנ"ח [בחולם חסר].
58. ↑ [שמע קולנו] נוסח סידורי ליסבון, רפ"ד וד"ש 'אב הרחמן שמע קולנו יי אלהינו'. אכן הגהת הרה"מ לא התקבלה אף בסידורי שד"מ ושנ"ח, וגרסתם 'שמע קולנו יי אלהינו', כנוסח האריז"ל (שעה"כ לז ע"א).
59. ↑ [רצה] אינו בא להגיה אלא להוסיף, שלא ישכח המתפלל אמירת יעלה ויבוא.
60. ↑ [שים שלום] בסידורי ליסבון, נאפולי, רפ"ד וד"ש ליתא לפסוק 'יהיו לרצון' קודם 'אלהי נצור', ונוסף ע"פ דברי הרה"מ בסידורי שד"מ ושנ"ח. ומקורו מדברי הב"י שהביא תשובת הרשב"א (ברכות יז ע"א, שו"ת ח"ז סי תה) בשם הראב"ד שאין נכון לומר יהיו לרצון לאחר תחנונים אלו אלא קודם להן, לאחר סיום י"ח ברכות.
61. ↑ [מודים דרבנן] כתב בשו"ע סי' קכ"ז סע' א כתב דבמודים דרבנן אינו חותם בשם. אולם בסידורי ליסבון, נאפולי, רפ"ד וד"ש, וכן בסידורי שד"מ ושנ"ח חתמו בשם. כלומר שכן היה המנהג ברור, ולא שינו מפני דעת השו"ע והרה"מ.
62. ↑ [יהי רצון] נוסח תפילה זו נמצאה כבר קודם לסידור ד"ש בסידורי ליסבון, נאפולי ורפ"ד. ובסידור שד"מ שינו ע"פ המחבר לומר 'יהי רצון מלפניך השם הגדול', והשמיטו החתימה בשם. אכן כבר כתב בשעה"כ (נא ע"ג) וז"ל: בין חזרת התפלה אל נפילת אפים אין להפסיק כלל ועיקר זולתי בוידוי אחד של אלהינו ואלהי אבותינו תבא לפניך ואל תתעלם וכו' אשמנו בגדנו גזלנו וכו'. ואח"כ יאמר פעם אחת בלבד שלש עשרה מדות של ויעבור ותכף יעשה נפילת אפים. אמנם הע"ב פסוקים שמתחילין ואתה ה' מגן בעדי וכו' הנדפסים בסידורי ספרד אין לאמרם כלל, לא אז ולא אחר כך כלל ועיקר. ע"כ.
63. ↑ [אנשי אמונה אבדו] בסידורי רפ"ד (רע"ג ע"ב) ד"ש ושנ"ח הנוסח 'פצו גודרי גדר'. אולם בסידור נאפולי 'פסו', כהגהת המחבר כאן. וכן שינו בסידור שד"מ.
64. ↑ [שם] בסידורי נאפולי, רפ"ד (שם) וד"ש הנוסח 'קָמֵי בפרץ אין'. וע"פ הגהת המחבר שינו בסידורי שד"מ ושנ"ח.
65. ↑ [והוא רחום] בסידורי ליסבון, נאפולי, רפ"ד וד"ש הנוסח 'הושיענו אלהי ישענו וקבצנו' ע"פ דהי"א (טז, לה). ובסידורי שד"מ ושנ"ח שינו ע"פ דברי הרה"מ לפסוק בתהלים (קו, מז). אכן, למעט סידור נאפולי הושמטה תיבת 'והצילנו' דאיתא בדהי"א.
66. ↑ [שם] בסידור שד"מ 'ישוּב' בשוריק. והמחבר כתב להגיה ע"פ הפסוק (דניאל ט, טז) דצ"ל ישָב בקמץ קטן. אכן בסידור ליסבון כתב 'ישוֹב' בחולם, ובסידור רפ"ד הוא"ו ללא ניקוד. ובסידורי שד"מ ושנ"ח תיקנו לקמץ קטן ע"פ דברי הרה"מ.
67. ↑ [שם] נוסח סידורי ליסבון, רפ"ד וד"ש 'והאר פניך אֶל מקדשך השמם'. והמחבר הגיה כנוסח הפסוק (דניאל ט, יז) 'עַל מקדשך'. אכן כנוסח זה איתא כבר בסידור נאפולי ר"ן, וכן תיקנו בסידורי שד"מ ושנ"ח.
68. ↑ [שם] בסידורי ליסבון, רפ"ד וד"ש ניקדו 'וּשְמַע'. והרה"מ הגיה כנוסח הפסוק (דניאל ט, יח) 'וּשֲמָע'. וכן תיקנו בסידורי שד"מ ושנ"ח.
69. ↑ [יי שארית פליטת אריאל] כנוסח התחינה הזו איתא בסידורי ליסבון, רפ"ד וד"ש. וליתא בנאפולי. ובסידור שד"מ ושנ"ח שינו ע"פ המחבר, והוסיפו תחינות מחודשות.
70. ↑ [קריאת התורה] ר"ל דיכתוב וקורא כהן ולוי ואחד מישראל עשרה פסוקים בפרשת השבוע. עיין שו"ע סי' קלז סע' א.
71. ↑ [ובא לציון] בסידורי ליסבון, נאפולי, רפ"ד וד"ש 'יי מלכותיה לעלם' ללא תיבת קאים. ובסידורי שד"מ ושנ"ח נוספה תיבת 'קאים' ע"פ דברי הרה"מ. ובשעה"כ (נא ע"ב) כתב להוסיף תיבה זו בתרגום שבסוף שירת הים.
72. ↑ [מזמור ליום א] נוסח סידורי רפ"ד וד"ש 'אשר לא נשא לשוא נַפְשוֹ'. אולם בסידורי ליסבון ונאפולי 'נפשי' כנוסח הפסוק (תהלים כד, ד) והגהת הרה"מ. ובסידורי שד"מ ושנ"ח 'נפשִו'. וצ"ב.
73. ↑ [פטום הקטורת] נוסח סידורי ליסבון, רפ"ד וד"ש 'ושלשה שהיה מוסיף בו כהן גדול בערב יום הכפורים ומחזירן למכתשת ונוטל ממנה מלא חפניו כדי לקיים'. כהגהת הרה"מ שינו בסידורי שד"מ ושנ"ח. ועיין שעה"כ נא ע"א 'ונוטל מהם מלא חפניו'. וצ"ע אם ראה הג"ה זו.
74. ↑ [רשב"ג אומר] בסידורי רפ"ד וד"ש 'מעצי הקטף יין כפריסין למה הוא בא... בורית כרשינא למה היא באה'. וכהגהת הרה"מ איתא גם בשעה"כ (נא ע"א), וכן תיקנו בסידורי שד"מ ושנ"ח.
75. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ליפות בה את הצפורן'. ודעת הרה"מ לומר 'לשפות', וכ"כ גם בשעה"כ (נא ע"א), וכן תיקנו בסידורי שד"מ ושנ"ח.
76. ↑ [תני בר קפרא] בסידורי רפ"ד וד"ש 'תניא בר קפרא'. ודעת הרה"מ לומר 'תני' תמורת 'תניא', וכ"כ גם בשעה"כ (נא ע"א), וכן תיקנו בסידורי שד"מ ושנ"ח.
77. ↑ [קדיש על ישראל] בסידורי רפ"ד וד"ש הנוסח 'יהא להון חינא וחסדא'. ובסידור שד"מ (קיג ע"ב) 'יהא לנא ולהון ולכון'.
78. ↑ [עלינו לשבח] בסידורי ליסבון (מוסף יוה"כ) הנוסח 'עלינו לשבח לַאדון הכל' בפתח. אך נוסח סידור רפ"ד לְאדון. אמנם בסידורי ד"ש ושד"מ חזרו לגרוס לַאדון בפתח. והטעם שהזכיר שאמרו בזכרנו לחיים, כוונתו להא דאיתא בטור (סי' תקפ"ב) דמהר"ם מרוטנבורג היה אומר 'לְחיים' בשוא ולא 'לַחיים' בפתח, כי "לַחיים" משמע לא חיים, כדאיתא בנדרים (יא ע"א) לחולין כמו לא חולין.
79. ↑ [קדושה] אינו בא להגיה אלא להוסיף.
80. ↑ [ברכת שמע קולנו] עיין מה שנתבאר לעיל הערה 61.
81. ↑ [שים שלום] עיין מה שנתבאר לעיל הערה 63.
82. ↑ [בפסוקים קודם 'יראו עינינו'], נוסח סידורי ליסבון, נאפולי, רפ"ד וד"ש 'הושיענו אלהי ישענו וקבצנו' וכו'. ובסידורי שד"מ ושנ"ח שינו ע"פ דברי הרה"מ. ועיין לעיל הערה 68.
83. ↑ [יראו עינינו] כנוסח הזה איתא בסידורי ליסבון, נאפולי, רפ"ד וד"ש, ואף בסידורי שד"מ ושנ"ח לא שינו.
84. ↑ [ק"ש על המיטה] נוסח סידורי ליסבון, רפ"ד וד"ש 'ואומר השכיבנו אבינו לשלום וכו' ואומר בידך אפקיד' וכו'. וכדברי הרה"מ סידרו בסידורי שד"מ ושנ"ח בלא חתימה. והוא ע"פ המבואר בטוש"ע (סי' רלט סע' א).
85. ↑ [במה מדליקין] נוסח סידורי ליסבון, רפ"ד וד"ש 'אם חברה היוצר' וכו', ללא תיבת 'אבל'. אך נוסחת סידור נאפולי כנוסחת המחבר - כולל תיבת 'אבל'. וכן שינו בסידורי שד"מ ושנ"ח. וכן איתא במשניות (פ"ב מ"ד) ובבלי (כט ע"ב) דידן. אולם נוסח הירושלמי (פ"ב ה"ד) כנוסח הסדור ללא תיבת 'אבל'.
86. ↑ [שם] בסידורי ליסבון, נאפולי, רפ"ד וד"ש הנוסח 'ואם בשביל החולה שישן פטור'. ובסידורי שד"מ ושנ"ח שינו ע"פ דברי המחבר.
87. ↑ [השכיבנו לשבת] נוסח המחבר כאן כנוסח סידורי ליסבון, נאפולי, רפ"ד וד"ש - 'ופרוש עלנו סוכת שלום'. וכן איתא בשעה"כ (סט ע"א) ובטוש"ע (סי' רסז סע' ג). ובסידורי שד"מ ושנ"ח שינו כמנהג שהזכיר המחבר והפך דעתו, לנוסח 'רחמים ושלום'.
88. ↑ [אתה קדוש] בסידור ד"ש נסדרה הקדושה בתוך ערבית של ליל שבת, והיא ט"ס, ותוקן בסידור שד"מ.
89. ↑ [אתה קידשת] וכעי"ז כתב השל"ה (מס' שבת נר מצוה לד) בשם העמק ברכה (ליל שבת סי' נד), שלא יהא חוזר למעלה ח"ו. וכ"כ המגיה בשלמי צבור (קצד סוע"ב) בשם הרד"א, ומהרי"ץ בתכלאל.
90. ↑ [מעין שבע] נוסח סידורי ליסבון, נאפולי, רפ"ד וד"ש 'קונה ברחמיו שמים וארץ'. ודעת המחבר להגיה ע"פ נוסח המקרא (בראשית יד יט, ושם כב) ללא תיבת 'ברחמיו'. למעשה, אף סידורי שד"מ ושנ"ח לא שינו את הנוסח.
91. ↑ [שם] נוסח סידורי ליסבון, נאפולי, רפ"ד וד"ש 'מעין הברכות ורוב ההודאות', וכן היא נוסחת סידורי שד"מ ושנ"ח. וטעמו של המנהיג מדוע למעט 'רוב ההודאות' ולא 'כל ההודאות'.
92. ↑ [מזמור רננו צדיקים] נוסח סידורי נאפולי, רפ"ד וד"ש 'המבין את כל מעשיהם'. אך לשון הכתוב (תהלים לג, טו) 'המבין אל כל מעשיהם'. וכן תיקנו בסידורי שד"מ ושנ"ח.
93. ↑ [מזמור לדוד בשנותו] נוסח סידורי נאפולי, ד"ש, שד"מ ושנ"ח 'יִרְאוּ את יי קדושיו'. אך נוסח סידור רפ"ד כנוסח הכתוב (תהלים לד, י) וכהגהת המחבר 'יְראוּ'.
94. ↑ [מזמור תפלה למשה] נוסח סידורי רפ"ד וד"ש 'ונרננה ונשמחה כל ימינו'. אולם בסידור נאפולי כנוסח הכתוב (תהלים צ, יד) וכהגהת המחבר 'בכל'. וכן תיקנו בסידורי שד"מ ושנ"ח.
95. ↑ [מזמור שירו] נוסח סידורי נאפולי, רפ"ד, ד"ש ושנ"ח 'כי בא לשפוט את הארץ'. אולם נוסח המקרא (תהלים צח, ט) 'כי בא לשפוט הארץ' ללא תיבת 'את' [ואפשר שהתחלף להם עם דהי"א טז, לג]. וכן תיקנו בסידור שד"מ.
96. ↑ [נשמת] נוסח סידורי נאפולי, רפ"ד, ד"ש 'ורוב רוּבֵי רבבות'. ובסידורי שד"מ ושנ"ח שינו ע"פ דברי המחבר 'ורוב רִיבֵּי רבבות'.
97. ↑ [קדיש] עיין לעיל הערה 55.
98. ↑ [ברכת ההפטרה] כעי"ז תוס' פסחים קד ע"ב ד"ה חוץ, טור או"ח סי' רפד [גבי ברכת סיום ההפטרה]. אמנם בסדורי רפ"ד וד"ש יש הפסק בברכה זו ונראה כשתי ברכות, אולם בסידור נאפולי ר"ן אין שם הפסק כלל. וכן תיקנו בסידורי שד"מ ושנ"ח.
99. ↑ [שם] נוסח סידורי נאפולי, רפ"ד וד"ש 'הבוחר בתורה, במשה עבדו' ללא וא"ו החיבור. ובסידורי שד"מ ושנ"ח שינו ע"פ דברי המחבר לומר 'ובמשה' בוא"ו. אמנם כגרסת המחבר הוא במס' סופרים, אולם כנוסחת הסידורים כתב כבר האבודרהם, וכן הוא בחלק מכת"י משנה תורה.
100. ↑ [ברכת 'על התורה'] בסידורי נאפולי, רפ"ד וד"ש ללא 'אמן' בסיומה, ונוסף בסידורי שד"מ ושנ"ח ע"פ דברי המחבר, ועיין שו"ע סי' רטו סע' א.
101. ↑ [שם] בסידורי נאפולי, רפ"ד וד"ש 'תתברך שמך בפי כל חי'. ובסידורי שד"מ ושנ"ח שינו ע"פ דברי המחבר.
102. ↑ [קדושת כתר] בסידור ד"ש הביאו לראשונה את סדר ג' ברכות ראשונות במוסף, וטעו והביאו גם סדר 'נקדישך' קודם 'אתה קדוש', בתוספת קדושת 'כתר' שהובא בסוף התפילה כפי שהובא בסידורי נאפולי ורפ"ד. ותוקן בסידור שד"מ. ובסידור שנ"ח חזרו לקצר בלא ג' ברכות ראשונות.
103. ↑ [שם] בסידורי נאפולי, רפ"ד וד"ש 'ועמך ישראל קבוצי מטה'. והמחבר למד מדברי המדרש המובא בתוס' מס' סנהדרין (לז ע"ב ד"ה מכנף הארץ) דבשבת אומרים המלאכים עם ישראל את השירה. ועיין גן המלך סי' קלד. וכדברי המחבר שינו בסידורי שד"מ ושנ"ח. אכן בסידור שד"מ שינו אף במוסף ר"ח, וע"פ דברי גן המלך הנז' אפשר שדעת הרה"מ לשנות דוקא בשבת.וכדבריו שינו בסידורי שד"מ ושנ"ח.
104. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'אומרים פעמים שמע'. אכן כגרסה שמצא המחבר איתא גם בסידור נאפולי ר"ן. אולם גם בסידורי שד"מ ושנ"ח לא שינו כאן ע"פ הסידור הנזכר בהגהת המחבר. וכדברי המחבר על נוסח הזוהר, כן איתא במהדורת מנטובה שי"ח 'בכל יום תמיד ואומרים שמע ישראל'.
105. ↑ [שם] כאמור, בזוהר הנז' במהד' מנטובה ליתא לתיבת 'פעמים'. ועיין שבה"ל (סי' קעו) שאין אומרים תיבת 'פעמים' בר"ח, וכ"כ הטור (סו"ס רפא) בשם רב נטרונאי, וכתב עליו הב"י (סי' תכג) ונראה שעל זה סמכו בספרד להתחיל במוסף ראש חדש כתר ותיכף שאומר מלוא כל הארץ כבודו אומרים לעומתם משבחים כמו בקדושת שחרית. ע"כ. ועיי"ש. בסידורי רפ"ד וד"ש לא נסדרה קדושת כתר במוסף ר"ח. אולם בסידורי שד"מ ושנ"ח נסדר כדאיתא בב"י.
106. ↑ [שם] בסידורי נאפולי רפ"ד וד"ש הנוסח 'הוא יושיענו ויגאלנו שנית ברחמיו לעיני כל חי, הן גאלתי' וכו'. וטעמו של המחבר דתיבות 'הן גאלתי אתכם' אין להן פירוש בלא תיבת 'וישמיענו'. וכדבריו שינו בסידורי שד"מ ושנ"ח.
107. ↑ [כל ישראל] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ודע מתן שכרן של צדיקים'. וכדברי המחבר שינו בסידורי שד"מ ושנ"ח.
108. ↑ [שם] בסידור: ואומר אין כאלהינו וכו' בדף ע"ט וקדיש על ישראל וברכו ועלינו לשבח והולכין לבתיהם לשלום.
109. ↑ [הוצאת ס"ת] ובסידור: ואומר מזמור שיר ליום השבת בדף פ"ח.
110. ↑ [שם] ר"ל דיכתוב ומוציא ספר תורה וקורין בו ג' גברי עשרה פסוקים בפרשת השבוע הבאה. עיין שו"ע או"ח סי' קלז סע' א, וסי' רצב סע' א.
111. ↑ [אתה אחד] בסידורי נאפולי, רפ"ד וד"ש 'ועטרת ישועה מנוחה וקדושה לעמך נתת', בלא תיבת 'יום'. ובסידורי שד"מ ושנ"ח שינו ע"פ דברי המחבר והוסיפו תיבת 'יום'.
112. ↑ [אתה חוננתנו] בסידור נאפולי ר"ן כתב סתם 'במוצאי שבת אתה חוננתנו' וכו'. וחותם בשם, ומשמע דסדר 'אתה חוננתנו' במקום 'אתה חונן'. אולם בסידור רפ"ד כתבו הוראה 'מתפללין כשאר ימי החול וכשמגיעין לאנוש בינה אתה חוננתנו' וכו'. וכעי"ז בסידור ד"ש 'מתפללין כשאר ימי החול וכשמגיעין עד לאנוש בינה אומר אתה חוננתנו וכו'". ודעת המחבר דהוי כפילות דברים, וע"כ צ"ל 'אתה חוננתנו' במקום 'אתה חונן', או שיאמר 'אתה חונן' ואח"כ ימשיך מתיבות 'אתה אמרת'. אולם בסידורי שד"מ ושנ"ח כתבו שלא כדברי המחבר, אלא כנוסח סידורי רפ"ד וד"ש לומר סדר 'אתה חוננתנו' בנוסף לסדר 'אתה חונן'.
113. ↑ [או"א בסימן טוב] בסידור נאפולי 'החל עלינו לששת ימי המעשה'. ובסידורי רפ"ד וד"ש 'החל עלינו את ששת ימי המעשה'. וכתב האבודרהם (סדר מוצאי שבת) 'ואף על פי שבתפלה ובהבדלה אומר ובין יום השביעי לששת ימי המעשה אף אם יבא יום טוב באותו שבוע. הא אמרינן בפרק ערבי פסחים סדר הבדלות הוא מונה. אבל כשאומר בהבדלה החל עלינו את ששת ימי המעשה הבאים לקראתנו וכו' אין להזכיר ששת אלא ימי המעשה בלבד'. עכ"ל. וכן כתבו בסידורי שד"מ ושנ"ח, כדאיתא באבודרהם.
114. ↑ [ואמרתם כה לחי] בסידור נאפולי 'ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום'. ובסידורי רפ"ד וד"ש נכתב בטעות 'אתה שלום'. ותוקן ע"פ דברי המחבר בסידורי שד"מ ושנ"ח.
115. ↑ לא מצאתי למה כיוון הרה"מ, ואפשר שיש כאן ט"ס.
116. ↑ [בצאת ישראל] בסידורי ליסבון, רפ"ד וד"ש מֶמשלותיו בסגו"ל. אולם נוסח התהלים 'מַמשלותיו' בפת"ח, וכן איתא בסידור נאפולי. וע"פ דברי הרה"מ תיקנו בסידורי שד"מ ושנ"ח.
117. ↑ [מן המצר] בסידורי ליסבון נאפולי ורפ"ד 'י"י לי לא אירא' כנוסח הכתובים. אולם בסידור ד"ש 'ולא אירא' בוא"ו. ובסידורי שד"מ ושנ"ח תיקנו כנוסח הקדום וכדברי הרה"מ.
118. ↑ [יהללוך] בסידורי ליסבון רפ"ד וד"ש ללא תיבת 'אמן'. וכתב בשו"ע (סי' רטו סע' א) 'ונהגו לענות אמן אחר יהללוך ואחר ישתבח'. וכדברי השו"ע והרה"מ שינו בסידורי שד"מ ושנ"ח.
119. ↑ [הוצאת ס"ת] בסידורי ליסבון רפ"ד וד"ש כתבו בסתם 'וקורין ד' גברי בפרשת הקרבנות'. והרה"מ הגיה ע"פ דברי השו"ע בסי' תכ"ג סע' ב. וכעי"ז כתבו בסידורי שד"מ ושנ"ח.
120. ↑ [סיום תפלת ר"ח] בסידור ד"ש: ואומר אין קדוש כיי בדף פ"ט.
121. ↑ [שם] בסידור ד"ש: ואומר ברכי נפשי את יי וכו' בדף קי"ג ע"ב. והועתק מסידור ד"ש בתוספת ציון העמוד אע"פ שסדר העמודים השתנה.
122. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש: ואומר ברכי נפשי את יי וכוליה בדף קי"ג, ואומר אין קדוש כיי בדף ע"ט. ור"ל דיש להוסיף קדיש יהא שלמא כבכל יום אחר מזמור שיר של יום. ובסידור שד"מ הוסיף חצי קדיש, ובסידור שנ"ח כתב 'ואומר קדיש קטן' וכו'.
123. ↑ [מוסף ר"ח ושבת] נוסח סידורי נאפולי, רפ"ד וד"ש 'על עולת התמיד ונסכה, זה קרבן מוסף שבת. ובקרבן מוסף ראש חדש נאמר ובראשי חדשיכם' וכו'. וכדברי הרה"מ שינו בסידורי שד"מ ושנ"ח.
124. ↑ [על הנסים] בסידורי רפ"ד וד"ש ההוראה קודם על הנסים 'ומתפללין ערבית עד ומעולם קוינו לך ואומר'. ובסידורי שד"מ ושנ"ח הדפיסו את כל תפילת י"ח וכל סדר תפילת מוסף שנית, בתוספת על הנסים. וכן בכל התפילות הוסיפו אחר 'כי מעולם קוינו לך' הוראה 'בחנוכה אומרים על הנסים'.
125. ↑ [בימי מתתיה] נוסח סידורי נאפולי רפ"ד וד"ש 'כשעמדה עליהם מלכות יון'. וכדברי המחבר שינו בסידורי שד"מ ושנ"ח.
126. ↑ [שם] בסידורי נאפולי, רפ"ד וד"ש מלכות יון הרִשְׁעה. ובסידורי שד"מ ושנ"ח הושמטה תיבה זו לגמרי, ככל הנראה מחמת הצנזורא. ודעת הרה"מ להגיה ע"פ הדקדוק.
127. ↑ [שם] בסידורי נאפולי רפ"ד וד"ש 'ולשכחם מתורתך', וכן היא נוסחת הרמב"ם (סדר התפלות). וע"פ דברי הרה"מ שינו בסידורי שד"מ ושנ"ח. ואפשר טעמו דע"פ הדקדוק מתורתך משמע שהתורה היא השוכחת ח"ו.
128. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש הנוסח 'כשם שעשית עמהם נס ופלא כן עשה עמנו נסים ונפלאות בעת ובעונה הזאת ונודה לשמך הגדול סלה'. וכעי"ז ברמב"ם (סדר התפלות). ובעל העתים כתב בשם רב האי גאון לפקפק בתוספת זו. וכן כתב האבודרהם (חנוכה ד"ה על הנסים) בשם מהר"ם מרוטנבוג. ועיין במאירי (ברכות לד ע"ב), שכתב ליישב את המנהג. אכן כדברי הרה"מ נמצא בסידור נאפולי נוסח 'ועשית עמהם נס ונודה לשמך הגדול סלה'. וכן שינו בסידורי שד"מ ושנ"ח.
129. ↑ [פיוט מי כמוך] בסידורי רפ"ד וד"ש ההוראה 'שבת שלפני פורים אומרים מי כמוך לרבי יהודה' ע"כ. ולא נתבאר היכן לאמרו. והמנהג היה לאמרו בנשמת כל חי, ודעת המחבר דאין להפסיק שם לאמרה. ועיין להרב חיד"א בשו"ת טוב עין סי' יח אות לה. ובסידור שד"מ לא קיבלו את דברי המחבר, אלא כתבו בפירוש 'שבת שלפני פורים מסדרין כל הזמירות עד נשמת כל חי, וכשמגיעין למי כמוך קודם שיאמר מציל עני יאמר מי כמוך ואין כמוך לרבי יהודה'.
130. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'והנה חושבים על המלך לאמר הבה נתחכמה לו'. אולם בסידור נאפולי כנוסחת המחבר 'והנם חושבים'. וכן תיקנו בסידור שד"מ.
131. ↑ [שם] בסידור ד"ש 'קֶשֶב רב קָשֶב'. וכן נראה בסידור ד"ש. ובסידור נאפולי 'קָשַב'. ובסידור שד"מ שינו ע"פ דברי המחבר לאמרו 'קָשָב' בב' קמצים. וכן הוא בסידורי נאפולי ורפ"ד.
132. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'זרע ישורון זכרו נכוניו'. אכן בסידור נאפולי הנוסח על נכון 'נבוניו', וכן תיקנו בסידור שד"מ.
133. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ואכין לפניו מטבח'. אולם בסידור נאפולי כנוסחת המחבר 'ואכין לבניו מטבח'. וכן תיקנו בסידור שד"מ.
134. ↑ [שם] בסידורי וד"ש 'ולתחתיות מצולה הוריד חוקקֵי בסלע משכן לו'. אולם בסידור נאפולי 'חוקקִי' כנוסחת המחבר, וכן תיקנו בסידור שד"מ.
135. ↑ [על הנסים - בימי מרדכי ואסתר] עיין לעיל הערה 132.
136. ↑ [הוצאת ס"ת] נראה כוונתו על ערים שהן מסופקות, כדאיתא בשו"ע (סי' תרפח סע' ד). ובסידור שד"מ כתב: 'ומקומות שהם מוקפים חומה ואין יודעין בבירור אם הם מוקפים מימות יהושע ע"ה אם לא מספק קורין המגילה ואין מברכין עליה ואין אומרים על הנסים. וקורין ג' גברי פרשת ויבא עמלק כסדר יום י"ד אדר' וכו'.
137. ↑ [היוצא לדרך קודם הפסח ל' יום] בסידור ד"ש 'כשתצא לדרך אם קודם הפסח שלשים יום ותגעול בתיך ותכלאם'. ובסידור רפ"ד נראה שהאות לא מחודדת דיו, אינה נו"ן ואינה גימ"ל. בסידור שד"מ ליתא לאזהרות אלה.
138. ↑ [ערבית ליו"ט] בסידורי רפ"ד וד"ש קודם ערבית דיו"ט 'ואומר קדיש וברכו, ומתפללין ערבית עד הפורש סוכת, ואומר אלה מועדי יי' וקדיש עד לעילא, ומתפללין אבות וגבורות וקדושות'.
139. ↑ [אתה בחרתנו] ע"פ שו"ע סי' תפז סע' א, וכעין זה איתא בסידור ד"ש (קל ע"ב) בחתימת מוסף ר"ח ושבת. וכן הוסיפו בסידור שד"מ.
140. ↑ [שהחיינו] בסידור ד"ש כתוב 'ושהחיינו', וכתב המחבר דצ"ל לאומרו בין בליל א' ובין בליל ב' (ע"פ שו"ע סי' תרסא וסי' תרסט).
141. ↑ [ורחץ] בסידור 'אי לברן לאש מאנוש אי דיראן על נטילת ידים', ותרגומו 'וירחצו את הידים ויברכו על נטילת ידים'. ומ"ש דלא נהגו כן מפני המחלוקת, עיין ב"י סי' תעה, ובשו"ע שם סע' ו.
142. ↑ [יחץ] בסידור 'אי לה אוטרה מידיא פנטה שון לוש מאנטיליש פארה אפיקומן', ותרגומו 'והחצי השני יטמין לאפיקומן'. והוסיף המחבר: דצ"ל עוד 'ויתנה לאחד מהילדים בשולחן'.
143. ↑ [הא לחמא עניא] תרגום דברי הרה"מ, להוסיף קודם פסקת הא לחמא עניא 'ימזגו הכוסות, ויגביה המצה בידו יאמר'.
144. ↑ [מה נשתנה] תרגומו: 'ויסירו מעליו את הקערה של המצות, ויאמרו מה נשתנה וכו''.
145. ↑ [עבדים היינו] תרגומו: 'ויחזירו את הקערה ויאמרו עבדים וכו''.
146. ↑ [מעשה וכו'] שם (פס' מ-מח) למטה בני דן... ויהֻד ובני ברק וגת רִמון.
147. ↑ [חכם מהו אומר] בסידור ד"ש העדוּת. וכן הוא בסידור רפ"ד. וכן תיקנו בסידור שד"מ.
148. ↑ [יכול מר"ח] בסידורי רפ"ד וד"ש 'שנאמר ויאמר יהושע אל כל העם כה אמר אלהי ישראל בעבר הנהר' וגו'. אולם נוסח הנביא (יהושע כד, ב) יי אלהי ישראל, וכן איתא בסידור נאפולי, וכן תיקנו בסידור שד"מ.
149. ↑ [ויהי שם] בסידורי נאפולי, רפ"ד וד"ש 'גדול ועצום כמו שנאמר' וכו'. וכן נוסח סידור שד"מ. אולם נוסח המקרא (דברים כו, ה) גוי גדול עצום ורב. וכן איתא בסידורים הנ"ל בנוסח הפסוק.
150. ↑ [רבי אליעזר אומר] בסידורי רפ"ד וד"ש שנאמר ישלח בם חרון אפו עברה וְזַעַם גו'. אולם בסידור נאפולי כנוסח הפסוק (תהלים עח, מט) וָזעם בקמץ. וכן תיקנו בסידור שד"מ.
151. ↑ [פסח שהיו אבותינו] ר"ל דיש להוסיף קודם פסקת 'מצה זו שאנו אוכלין' וכו' 'אוחז המצה בידו ואומר', וכמ"ש השו"ע (סי' תעג סע' ז). וכן עשו בסידור שד"מ.
152. ↑ [מרור זה] ר"ל דיש להוסיף קודם פסקת 'מרור זה שאנו אוכלין' וכו' 'אוחז המרור בידו ואומר', וכמ"ש השו"ע (סי' תעג סע' ז). וכן עשו בסידור שד"מ.
153. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש הנוסח 'שנאמר ואותנו הוציא משם למען הביאותנו לתת לנו' וגו'. אולם בסידור נאפולי כבנוסח המקרא (דברים ו, כג) למען הביא אותנו', וכן תיקנו בסידור ד"ש.
154. ↑ [לפיכך אנחנו חייבים] ר"ל דיש להוסיף קודם פסקת 'לפיכך אנחנו חייבין' וכו' ' ומגביה הכוס בידו ויאמר', וכמ"ש השו"ע (סי' תעג סע' ז). וכן עשו בסידור שד"מ.
155. ↑ [בצאת ישראל] בסידורי רפ"ד וד"ש במזמור 'בצאת ישראל' כתבו 'מֶמשלותיו' בסגול, אך נוסח הפסוק (תהלים קיד, ב) כהגהת המחבר מַמשלותיו, וכן איתא בסידור נאפולי, וכן תיקנו בסידור שד"מ.
156. ↑ [ברכת אשר גאלנו] נוסח סידורי רפ"ד וד"ש בברכת אשר גאלנו 'מן הפסחים ומן הזבחים', אולם נוסח סידור נאפולי 'מן הזבחים ומן הפסחים'. אכן בנוסח הבבלי (פסחים קטז ע"ב) והירושלמי (וילנא פ"י ה"ה, ויניציא לז ע"ב) הקדימו הפסחים לזבחים, והגהת מסורת הש"ס לומר 'מן הזבחים ומן הפסחים', ע"פ דברי התוס' שם (ד"ה ה"ג). וכן דעת אבודרהם (סדר ההגדה). אך בכת"י ודפו"י לתלמוד אין הכרע, ואך למותר להאריך.
157. ↑ [מוציא מצה] בסידור 'אי טומרה לה מצה די אריבה אי לה פרטירה אי פאטירה די לה סאנה אי דיגה', ותרגומו: 'ויקח את המצה העליונה, ויבצענה, ויחלק לסועדים, ויאמר בא"י' וכו'. וכמנהג הרה"מ איתא בשו"ע (סי' תעה סע' א), וכ"כ גם בשעה"כ (פג ע"ג).
158. ↑ [שם] בסידור 'אי קומה טודו ייונטו המוציא אי מצה', ותרגומו 'ויברכו כולם יחד המוציא ועל המצה', והרה"מ הגיה להוסיף בסוף 'ארישקובדאדוש' כלומר 'ויטבלו', ואולי כוונתו שיטבלו במלח כדאיתא בשו"ע (סי' תעה סע' א).
159. ↑ [מרור-כורך] בסידור 'אי טומרה לה מצה די אבאשו קי אישטה שאנה אי די לה ליקיוגה אידי לאש וירדוראש אי אינטיניירה איניל חרוסת אי דיגה זכר למקדש כהלל', ותרגומו: 'ויקח את המצה התחתונה שהיא שלמה ומן החסה ומן הירקות ויטבול בחרוסת ויאמר זכר למקדש כהלל'. והרה"מ הגיה במקום ומן הירקות דצ"ל או מן הירקות, והוסיף דהבחירה בין הירקות היא ע"פ סדר המשנה (פסחים לט ע"א), כמבואר בשו"ע (סי' תעג סע' ה).
160. ↑ [שולחן עורך] בסידור 'אי קומה אי די אטודוש אי סינארן אי טומרה לה מצה קי פושו סון לוש מאנטיליש', ותרגומו: ויאכלו מהכל ויסיימו, ויקחו את המצה שהטמינו בבד'. והרה"מ הוסיף 'אי קומה ארישקובדארוש', כלומר 'וירחצו', ככה"נ כוונתו למים אחרונים.
161. ↑ [כורך] בסידור 'אי דארה אקדה אונו קוואנטו אונה אזיטונה אי דיגה ברכת המזון', ותרגומו: '"ויתן לכל אחד כשיעור זית ויאמר ברכת המזון'. ודעת המחבר דצ"ל 'ויתן לכל אחד כשיעור זית ויאכלו וירחצו'. ועיין הערה הבאה.
162. ↑ בסידור 'אי הנגיראן לוש באשוש די וינו אי דיגה: שפוך' וכו'. ותרגומו: 'ויכינו הכוסות של יין, ויאמר שפוך'. והרה"מ הגיה 'ויאמר ברכת המזון, ואח"כ בורא פרי הגפן, וישתה כל אחד מכוסו, וירחצו, ויכינו הכוסות של יין, ויאמר שפוך'. ועיין הערה קודמת.
163. ↑ [לא לנו] נוסח סידורי רפ"ד וד"ש 'על חסדך ועל אמִתך'. אולם נוסח סידור נאפולי כנוסח הפסוק (תהלים קטו, א) וכהגהת הרה"מ 'על חסדך על אמִתך' בלא וא"ו החיבור. ובסידור שד"מ לא שינו.
164. ↑ [מן המיצר] בסידור ד"ש 'יי לי ולא אירא'. אולם נוסח סידורי נאפולי ורפ"ד כנוסח הפסוק (תהלים קיח, ו) וכהגהת המחבר - 'יי לי לא אירא' בלא וא"ו החיבור. וכן תיקנו בסידור שד"מ.
165. ↑ [יהללוך] בסידורי נאפולי רפ"ד וד"ש אחר ההלל מברך יהללוך וחותם מלך מהולל בתושבחות. והרה"מ כתב ע"פ השו"ע (סי' תפ סע' א) דקודם ברכת יהללוך יוסיף הלל הגדול [כ"ו כי לעולם חסדו] ונשמת, ורק אח"כ יחתום. ובסידור שד"מ לא השכילו להבין דבריו, והוסיפו כלשון המחבר הזו מיד אחר חתימת ברכת 'יהללוך'.
166. ↑ [שם] עיין הערה 122 דדעת הרה"מ כדעת השו"ע (סי' רטו סע' א) לענות אמן אחר יהללוך. דלא כנוסח סידורי ליסבון רפ"ד וד"ש. אולם כאן שלא מברך בתחילת ההלל גם לדבריהם אינו עונה אמן. אכן דעת הרה"מ כדעת השו"ע (סי' תפז סע' א) שאומר הלל בבית הכנסת בליל פסח, אך בסידורי רפ"ד וד"ש ליתא. ונוסף בסידור שד"מ.
167. ↑ [כוס רביעי] דהיינו שיכתוב 'אי ביביראן קדה אונו שו באשו ארישקובדאדוש אי דירה דישפואיש ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם על הגפן' וכו'. ותרגומו: 'וישתו כל אחד כוסו מסובים, ויאמר אחר כך ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם על הגפן'. ע"כ. וכן הוסיפו בסידור שד"מ תיבת 'מסובים'.
168. ↑ [מוסף לפסח] בסידור קודם מוסף של פסח איתא 'ואומר אשרי ומברך למלך ולקהל ומחזיר הספרי' למקומן ואומר קדיש עד לעילא ומתפללין'. וכתב הרה"מ שיכריז הש"צ 'מוריד הטל',
169. ↑ [או"א מפני חטאינו] בסידורי רפ"ד וד"ש יכוּלין בשורי"ק. וכן איתא בסידור שד"מ. ובסידור רפ"ד בסדר מוסף לר"ח ללא ניקוד הכ"ף, אבל בסידור ד"ש גם שם בשורי"ק. אכן בסידור נאפולי כנוסח המחבר 'יכוֹלין' בחולם הכ"ף, וכן איתא בסידור ליסבון (בנוסח מוסף יוה"כ).
170. ↑ [אנא אלהינו ושם] כ"כ בשו"ע סי' תצ סע' ט, וכן כתב בסידור שד"מ. אולם בסידורי נאפולי רפ"ד וד"ש ללא חילוק, אך נראה שלא השמיטוהו בכוונת מכוין, עיין במוסף שבת ור"ח דאיתא בסידורי נאפולי רפ"ד וד"ש 'את מוספי', וכן חתמו 'מקדש השבת וישראל וראשי חדשים'.
171. ↑ [לך לשלום גשם] בסידור 'לך לשלום גשם ובא בשלום טל כי רב להושיע ומוריד הטל'. ועיין סי' קיד סע' ג בהג"ה.
172. ↑ [או"א בטללי] בסידורי נאפולי רפ"ד וד"ש 'בטללי ועד תועד אדמה'. וכן הוא בתיקון הגשם (עיין הערה 283). ובסידור שד"מ שינו ע"פ דברי הרה"מ לומר 'בטללי ועד טוב'.
173. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'אנא הוֹרִידוּהוּ לאורה' וכו'. אולם בסידור נאפולי כדברי המחבר 'אנא הורידהו'. וכן בסידורי רפ"ד וד"ש בנוסח תיקון הגשם 'הוֹרִידֵהוּ', וכן תיקנו בסידור שד"מ.
174. ↑ [מזמור יאמרו גאולי] בסידור ד"ש 'ואומר מזמור יאמרו גאולי יי בדף מ"ה וקדיש יהא שלמא'. וצ"ל קמ"ה ונשמטה הקו"ף.
175. ↑ [פרק א] בסידורי רפ"ד וד"ש 'יוסי בן יוחנן איש ירושלם אומר יהי ביתך פתוח לרוחה וִיהִי עניים בני ביתך' וכו'. אולם בסידורי ליסבון ונאפולי 'וִיהְיוּ' כדברי המחבר. וכן תיקנו בסידור שד"מ.
176. ↑ [פרק ג] בסידורי נאפולי רפ"ד וד"ש 'שנאמר אז נדברו יראי יי איש אל רעהו ויקשב יי וישמע ויכתב בספר זכרון לפניו' וגו'. ותיקן המחבר ע"פ נוסח הנביא (מלאכי ג, טז) 'ויכתב ספר זכרון'. וכן תיקנו בסידור שד"מ. וכן נוסח המשנה שלפנינו (אבות ג, ב). ויש להגיה ג"כ לומר 'איש את רעהו' כנוסח הנביא שם, ודלא כנוסח הסידורים הנ"ל 'איש אל רעהו'.
177. ↑ [שם] בסידור ד"ש 'כל שרוח הבריות נוחה הימנו אין המקום נוחה הימנו'. אולם בסידורי נאפולי ורפ"ד כנוסח המחבר 'כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו'. וכן תיקנו בסידור ד"ש.
178. ↑ [פרק ד] נוסח סידורי רפ"ד וד"ש 'אחד שוגג ואחר מזיד ואחד חילול השם'. ונוסח סידור נאפולי 'אחד שוגג ואחד מזיד על חילול השם'. ונוסח המשנה שלפנינו (אבות ד, ד) כנוסח המחבר 'בחלול'.
179. ↑ [מזמור יקום אלהים] בסידורי רפ"ד וד"ש ציינו בשני המקומות לפרק ס"ח בתהלים. וכתב הרה"מ להפנות לדף רה ע"א שם נסדר המזמור.
180. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ובשחרית אומרים הזמירות כמו בשבת ומוסיפין מזמור יקום אלהים' וכוונת הרה"מ דמוסיפים מזמור זה אחר תיבות 'ואראהו בישועתי' שבסוף מזמור 'ישב בסתר' (תהלים צא). וכן כתב בסידור שד"מ.
181. ↑ [ענג אמונים] בסידורי נאפולי רפ"ד וד"ש 'עַנֶג אֲמוּנִים', ודעת הרה"מ דצ"ל 'אומנים', וז"ל ס' נר מצוה פיזנטי (יג ע"א) ענג אמונים זה דבור ה' דכתיב כבד את אביך וגו' ואמונים ר"ל שאמנו אותו מלשון ויהי אומן את הדסה. אבל קשה דהיה לו לכתוב אומנים. ומצאתי כתוב בספר אות אמת שכך נמצא הנוסחא. עכ"ל. ובסידור שד"מ לא שינה.
182. ↑ [דברו בכושר] בסידורי רפ"ד וד"ש 'נעשה כל אשר צִוְּהוּ אלהים', ודעת הרה"מ להגיה צִוָּנוּ. אכן בסידור נאפולי הנוסח 'צִוָּה אלהים', וכן תיקנו בסידור שד"מ כנוסח נאפולי ולא כהגהת הרה"מ.
183. ↑ [אספר תושיות] בסידורי רפ"ד וד"ש 'אספר תושיות מתוקות לפידות'. אכן בסידור ליסבון הנוסח 'מתוקות לַפֵיוֹת' וכהגהת הרה"מ. ובסידור שד"מ 'מתוקות לַפִּיוֹת'.
184. ↑ [בכור בנים] בסידורי נאפולי רפ"ד וד"ש 'ובכנעני תרדה ותטול בבשרים'. ובסידור שד"מ שינו ע"פ דברי הרה"מ.
185. ↑ [עבוט עני] בסידורי נאפולי רפ"ד וד"ש 'ועוסק מסחרים'. ובסידור שד"מ שינו ע"פ דברי הרה"מ.
186. ↑ [והצדקה לעשות] בסידורי נאפולי רפ"ד וד"ש 'ומשאות ומעמסות להקים ולהרים', וכן איתא בסידורי שד"מ.
187. ↑ [ותלמיד שעשועים] בסידורי נאפולי רפ"ד וד"ש 'ותלמיד שעשועים להדר ולהנעים'. ובסידור שד"מ 'וְתִלְמַד שעשועים'.
188. ↑ [וראשון ושביעי] בסידורי נאפולי רפ"ד וד"ש מובאת פיסקה זו אחר 'ומבהמה תעשר וראש גז מעדרים'. ובסידור שד"מ העבירוה ע"פ דברי המחבר לאחר הפסקה 'ופסח כצלי אש ומצות ומרורים'.
189. ↑ [שמח ואמור] בסידורי רפ"ד וד"ש 'שמח ואמור הָאַח'. אולם בסידור נאפולי 'הֵאַח' כעין דברי הרה"מ, וכן תיקנו בסידור שד"מ.
190. ↑ [וליצוק ולבלבל] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ולמלוק ולקבל ולקמוץ אכזרים'. אולם בסידור נאפולי 'ולקמוץ אזכרים' כדברי הרה"מ, וכן תיקנו בסידור שד"מ.
191. ↑ [וכן ילמד] בסידורי רפ"ד וד"ש 'והשוק והחזה לְחֻקַי נעצרים'. וכן איתא בסידור שד"מ. ובסידור נאפולי 'וּלְחֻקַי'.
192. ↑ [למחקורת ריבות] בסידורי נאפולי רפ"ד וד"ש 'למחקוררת ריבות נפשות נֶעְרָבוֹת'. וכן איתא בסידור שד"מ.
193. ↑ [וזרוז מתנים] בסידורי נאפולי רפ"ד וד"ש 'ובכורי אדמה ומקרא כִּפּוּרִים', ובסידור שד"מ שינו ע"פ דברי הרה"מ.
194. ↑ [וצאת עברית] בסידורי נאפולי רפ"ד וד"ש 'ועת בוא חמישית והבדל שש ערים'. וכן איתא בסידור שד"מ.
195. ↑ [וטהרת הטומאה] בסידורי נאפולי ורפ"ד וד"ש 'וטהרת הטומאה וקרבן הנראה'. ובסידור שד"מ שינו ע"פ דברי הרה"מ.
196. ↑ [ודין אשת שביה] בסידורי נאפולי רפ"ד וד"ש 'וְתַלְבּוֹשֶׁת עדיה', ובסידור שד"מ שינו ע"פ דברי הרה"מ.
197. ↑ [ולנזהר יקרב] בסידורי נאפולי רפ"ד וד"ש 'וְכַאוֹר הנערב ישרים מכתירים', ובסידור שד"מ כתבו 'וּבַאוֹר'.
198. ↑ [בצל שדי] בסידורי רפ"ד וד"ש 'בְּמִצְוַת לא תעשה ואגיד משרים'. אולם בסידור נאפולי 'בְּמִצְוֹת' כדברי הרה"מ, וכן תיקנו בסידור שד"מ.
199. ↑ [ושקר לא תענה] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ועל ריב לא תענה להרהר מתגרים'. אולם בסידור נאפולי 'לחרחר' כדברי המחבר, וכן תיקנו בסידור שד"מ.
200. ↑ [ולא תעשה רעות] בסידורי נאפולי רפ"ד וד"ש 'ומשקל הַמָעוֹת וגם לא במשורים'. וכן איתא בסידור שד"מ.
201. ↑ [ולא תהיה כנושה] בסידורי נאפולי רפ"ד וד"ש 'ולא תתנוּאִשֶׁה כְּעִוְרִים וּשְׁכוּרִים'. ובסידור שד"מ שינו ע"פ דברי הרה"מ לומר 'ולא תִתְּנוֹאִשֶׁה בְּעִוְרִים וּשְׁבוּרִים'.
202. ↑ [ולא יעלה משיחי] בסידורי 'ולא תזבח פסחי כְּאַחַת הַשְׂעָרִים'. אולם בסידור נאפולי 'בְּאַחַת הַשְׁעָרִים', וכן תיקנו בסידור שד"מ.
203. ↑ [וזבחי שלמיכם] בסידורי נאפולי רפ"ד וד"ש 'וחלבי חגיכם לְהַתִּיר נאסרים'. וכן איתא בסידור שד"מ.
204. ↑ [ולא תביא למנה] בסידורי 'ולא תתן לבונה כְּמִנְחַת הַשְּׂעוֹרִים'. אולם בסידור נאפולי 'בְמִנְחַת' כדברי הרה"מ, וכן תיקנו בסידור שד"מ.
205. ↑ [ומקרא זכרון] בסידורי נאפולי רפ"ד וד"ש 'ומקראי חָרוֹן ומקרא כפורים'. וכן איתא בסידור שד"מ.
206. ↑ [וכתובת קעקע] בסידורי נאפולי רפ"ד וד"ש 'והמקלל יוקע בראשי ההרים'. ובסידור שד"מ שינו ע"פ דברי הרה"מ.
207. ↑ [ומקרה הנראה] בסידורי 'וצורך לא יֵרָאֶה בך ערות דברים'. אולם בסידור נאפולי 'לא יִרְאֶה' כדברי הרה"מ, וכן תיקנו בסידור שד"מ.
208. ↑ [בצל נוף] בסידורי רפ"ד וד"ש 'בצל נוף לא תֶחֱמוּ וכהם לא תעשו'. אולם בסידור נאפולי 'לא תֶחֶסו'. וכן תיקנו בסידור שד"מ.
209. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'והאל לא תנסו בְּמַסַת המורים'. אולם בסידור נאפולי 'כְמַסַת', וכן תיקנו בסידור שד"מ 'כְּמַסַּת'.
210. ↑ [ולא תקפוץ] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ולא תתן כספך בנשך בַּיְהִירִים'. ובסידור נאפולי ושד"מ 'כַּיְהִירִים'.
211. ↑ [בארצכם לא ישכנו] בסידורי רפ"ד וד"ש 'וּמַשְׁבִּית לא תתנו כהבלי שוא שֹמרים'. אולם בסידור נאפולי 'וּמַשְׁכִּית', וכן תיקנו בסידור שד"מ.
212. ↑ [ולא תהיה] בסידורי רפ"ד וד"ש 'לא תהיה לאיש זר בְּעוּלוֹת אח נגזר'. אך בסידור נאפולי 'בְּעוּלַת', וכן תיקנו בסידור שד"מ.
213. ↑ [ובדבר לא יכבה] בסידורי נאפולי רפ"ד וד"ש 'ובדבר לא יִכְבֶּה גדולתו תרבה'. וכן איתא בסידור שד"מ.
214. ↑ [ומצות לא תניף] בסידורי נאפולי רפ"ד וד"ש 'ומצות פן יוסיף להכות נוֹתָרִים'. וכן איתא בסידור שד"מ.
215. ↑ [ומצות לא תגרע] בסידורי רפ"ד וד"ש 'וחוק מוציא שם רע וְשֵׁם עלילות דברים'. אולם בסידור נאפולי 'וְשָׂם' וכן תיקנו בסידור שד"מ.
216. ↑ [והבועל ארמית] בסידורי נאפולי רפ"ד וד"ש 'והגונב בתרמית נְפָשׁוֹת נבחרים', וכן איתא בסידור שד"מ. דהיינו הגונב כלי מקדש כדאיתא בסנהדרין (פא ע"ב), והוא מלשון (במדבר ד, ז) קשות הנסך.
217. ↑ [ועובר על דם] בסידורי נאפולי רפ"ד וד"ש 'והוּא תקוה ואחרית לשלח האסירים'. אולם בסידור שד"מ שינו ע"פ דברי המחבר.
218. ↑ [אלה התורות] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ולהנה פֹארות בּסַנְסַנֵי תמרים'. אולם בסידור נאפולי 'כסנסני' כדברי הרה"מ, וכן תיקנו בסידור שד"מ.
219. ↑ [עננו] בסידורי רפ"ד וד"ש 'וכשמגיעין לכי אתה שומע תפלת כל פה אומר עננו והוא כתוב לפנים'. והרה"מ הפנה לדף רי"ג ע"א שם נדפס סדר עננו.
220. ↑ [קינת 'והארץ שפל רומי'] בסידורי רפ"ד וד"ש 'יום נאסף נְדִיבֵי וְשׁוֹעִי'. אולם בסידור נאפולי 'נְדִיבִי' כדברי הרה"מ, וכן תיקנו בסידור שד"מ.
221. ↑ [קינת 'בחודש הרביעי דמיתי'] קינות אלו נהוג היה לאמרם בתוך חזרת הש"ץ. ובסידורי רפ"ד וד"ש אחר הקינה כתבו 'מלך עוזר ומושיע ומגן בא"י מגן אברהם: אתה גבור עד מצמיח ישועה מחיה'. וכתב הרה"מ דהוא יתר. אכן בסידור נאפולי סידרו התיבה בגדול קודם הקינה ולא כחלק מההוראה, וכעין זה כתבו 'מגן' קודם קינת והארץ שפל רומי', והיינו לסמן למתפלל היכן הן נאמרות. ובסידור שד"מ כתבו דיש לומר כל הקינות 'אחר חזרת התפלה', וע"כ השמיטו התיבות הגדולות'.
222. ↑ [קינת 'בחודש הרביעי יום הוהו'] בסידורי רפ"ד וד"ש קודם הקינה הוראה 'אתה חונן לאדם דעת ומלמד'. אכן בסידור נאפולי כדברי הרה"מ בתוספת תיבות 'לאנוש בינה'.
223. ↑ [קינת 'שעה נאסר'] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ושלח יד איש ציד וְהַצָעִיר וְהַשָׁפִיר'. אולם בסידורי ליסבון ונאפולי 'וְהַצַפִיר וְהַשַׂעִיר'. ועיין דניאל (ח, כא) 'וְהַצָּפִיר הַשָּׂעִיר מֶלֶךְיָוָן'. ובסידור שד"מ החליפו כל הפסקה מפני הצנזורא, וכתבו 'אכלני הממני, וקנה עלי זאת אעיר':
224. ↑ [קינת 'וכשחטאו ישראל'] בסידורי ליסבון נאפולי רפ"ד וד"ש 'וכך אמר בתפלתו מלכי ואלהי סלח נא לעון העם הזה' וגו'. ובסידור שד"מ שינה ע"פ דברי הרה"מ. ונראה דעת הרה"מ להגיה דאין תיבות אלו מן הפסוק (במדבר יד, יט).
225. ↑ [שם] בסידורי ליסבון נאפולי רפ"ד וד"ש 'ואמרת לו סלחתי כדבריך ככתוב ויאמר יי סלחתי כדברך'. ובסידור שד"מ שינה ע"פ דברי הרה"מ.
226. ↑ [אל תעזבנו אבינו] בסידורי רפ"ד וד"ש אחר 'חנון המרבה לסלוח' ואח"כ הוראה: ואומר עננו, אבל היחיד אומרו בשומע תפלה. וזה למנהגם שהיו אומרים הקינות בתוך תפילת י"ח, וע"ז כתב הרה"מ שאחר 'חנון המרבה לסלוח' אומר 'ראה נא', ולאחריה 'עננו', ולאחריה 'רפאינו'.
227. ↑ [עננו] בסידורי ליסבון, נאפולי רפ"ד וד"ש 'בכל עת צרה וצוקה בא"י שומע תפלה'. וכתב הרה"מ שש"ץ חותם כאן 'העונה לעמו ישראל בעת צרה', ולא 'שומע תפילה' כהיחיד.
228. ↑ [רצה] בסידורי ליסבון נאפולי, רפ"ד וד"ש שומע תפלה. רצה'
229. ↑ [הוצאת ס"ת] בסידורי רפ"ד וד"ש 'וקדיש תתקבל ומזמור לאסף אלהים באו גוים'.
230. ↑ [נשמת שדודים] בסידורי רפ"ד וד"ש 'נשמת שדודים גדודים בארצות מונים', אולם בסידור ליסבון 'נדודים' כגרסת הרה"מ, וכן תיקנו בסידור שד"מ.
231. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'תְּשַׁכְּחָךְ מדי שנה בשנה'. ובסידור נאפולי מחוק, וכן בעותק סידור שד"מ שבידי.
232. ↑ [שם] בסידורי ליסבון רפ"ד וד"ש 'ומקשה רוחו תמללך מדי שנה בשנה'. ובסידור שד"מ שינו ע"פ הרה"מ.
233. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'נשמת שפלים מרודים בְּמַרְיָם'. אולם בסידור ליסבון 'בְמֵרְיָם' כדברי הרה"מ. וכן תיקנו בסידור שד"מ.
234. ↑ [קינת 'יונה נכאבה'] בסידורי 'הומיה בקולה תתחנן לְדוֹר', אולם בסידור ליסבון 'תתחנן לְדוֹד' כדברי המחבר. וכן נראה מחריזת המשך הלשון 'נודע כי בכסלה נרבה הַנְדוֹד'. וכן תיקנו בסידור שד"מ.
235. ↑ [שם] בסידור ד"ש 'וּבְאִישׁוּן ובנות צורה הצבה'. אולם בסידור רפ"ד ללא ניקוד הוא"ו, ובסידור ליסבון נקוד חול"ם כדברי הרה"מ, וכן תיקנו בסידור שד"מ.
236. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'וּבְאִישׁוּן ובנות צורה הַצָבָה'. אולם בסידור ליסבון 'חַצָבָה'. ובסידור שד"מ שינו ע"פ דברי הרה"מ לומר 'חַשָׁבָה'.
237. ↑ [שם] בסידורי ליסבון רפ"ד וד"ש 'עֶבְרָה הַעֲבֵרָה לֹא תִהְיֶה שְׁבִי'. ובסידור שד"מ שינו ע"פ דברי הרה"מ.
238. ↑ [קינת 'את אויבי אל ישמיד'] בסידורי ליסבון רפ"ד וד"ש 'יתגדל שמך אל עליון עד תרחם עם עני ואביון', ובסידור שד"מ שינו ע"פ דברי הרה"מ, ואפשר שנאמרו ע"פ משקל ח' תנועות, ולכאו' אינו מוכרח.
239. ↑ [קינת 'אן צבי מודח'] בסידורי רפ"ד וד"ש 'אֵל צַר וְאֵין שׂוֹנֵא'. ובסידור ליסבון 'אֶל צַר וְאֵין שוֹנֵא'. ובסידור שד"מ שינו ע"פ דברי הרה"מ והוסיפו עליו לומר 'אֶל צַר וְאֶל מוֹנֶה'.
240. ↑ [קינת 'אשחר עדתי' להכרזת ר"ח אב] בסידורי ליסבון רפ"ד וד"ש 'אביהם ברחמיו ירחם יתומיו ויקבוץ זְרוּיִם לארץ נקייה'. ובסידור שד"מ שינו ע"פ דברי הרה"מ.
241. ↑ [קינת 'הלנופלים תקומה'] בסידורי רפ"ד וד"ש 'וְצוֹלֵעַ וְתוֹעָה לצבי ארצות תאסף'. אולם בסידור ליסבון 'וְצוֹלֵעָה' כדברי הרה"מ. וכן תיקנו בסידור שד"מ.
242. ↑ [קינת 'נשמת אמונים'] בסידורי רפ"ד וד"ש 'נשמת מתוקים בחוצות'. וכעי"ז בסידור לסבון 'נשמת מתוקים בחוצים'. ובסידור שד"מ שינו ע"פ דברי הרה"מ.
243. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'אומרים ואִלו מלא שירה כים', אולם בסידור ליסבון 'ואלו פינו מלא שירה כים' כדברי הרה"מ, וכן תיקנו בסידור שד"מ.
244. ↑ [קינת 'היכל יי'] בסידורי ליסבון רפ"ד וד"ש 'עם אל נֶחֱרָם מאז בסיני'. ובסידור שד"מ שינו ע"פ דברי הרה"מ.
245. ↑ [קינת 'קול אהלה תתיפח'] בסידורי ליסבון רפ"ד וד"ש 'ובבית דביר הושם הָמָן'. ובסידור שד"מ שינו ע"פ דברי הרה"מ.
246. ↑ [סעודה מפסקת] בסידורי רפ"ד וד"ש 'נוהגים כל ישראל לאכול מבעוד יום סעודה מפסקת. ויושבין בארץ לאכול, ומזכירין נחם בברכת המזון, וחולצין והולכין לבית הכנסת'. והושמט בסידור שד"מ ע"פ דברי הרה"מ. אכן בשו"ע (סי' תקנז) לא כתב לאמרו כי אם בתפלה (ועיין רמ"א).
247. ↑ [מזמור 'על נהרות בבל'] בסידורי ליסבון רפ"ד וד"ש 'אם לא אעלה אל ירושלם על ראש שמחתי'. וכן איתא גם בסידור נאפולי בסדר המזמורים שבראש הסידור. אכן נוסח הכתוב (תהלים קלז, ו) כדברי הרה"מ, וכן תיקנו בסידור שד"מ.
248. ↑ [קינת 'למי אבכה'] בסידורי רפ"ד וד"ש 'וקיפוד שם יְקוֹנֵן'. ובסידור ליסבון 'יְקנֵן' בלא ניקוד הקו"ף. ובסידור שד"מ שינו ע"פ דברי הרה"מ.
249. ↑ [קינת 'בליל זה יבכיון'] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ליל חרב בֵּית נשרפו ארמוני'. אולם בסידור ליסבון 'בֵיתִי' כדברי הרה"מ, וכן תיקנו בסידור שד"מ.
250. ↑ [קינת 'על זה היה דוה לבנו'] בסידורי ליסבון רפ"ד וד"ש 'ועליו במר קולנו'. ובסידור שד"מ שינו ע"פ דברי הרה"מ, אך השמיטו תיבת 'ועליו' בכדי לשמור על משקל הקינה.
251. ↑ [שם] בסידורי ליסבון רפ"ד וד"ש 'וקול הרים צר בחרון', ובסידור שד"מ שינו ע"פ הרה"מ.
252. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'וְנִצְרָה כְּתִגְרַת אויב'. ובסידור ליסבון 'ונצרה בְּתגרת'. כדברי הרה"מ אך ללא כדברי המגיה שהזכיר. וכן נקטו בסידור שד"מ 'ונצרה בתגרת אויב'.
253. ↑ [קינת 'על יום חרבן'] בסידורי רפ"ד וד"ש 'מדי ליל זה סֵפֶר יחודש'. אולם בסידור ליסבון 'ספד' כדברי הרה"מ, וכן תיקנו בסידור שד"מ.
254. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'לשוד בֶּשֶׁר חזו ילדף ופלדש'. אולם בסידור ליסבון 'כֶשֶד' כדברי הרה"מ, והוא על משקל הפסוק (בראשית כב, כב) 'וְאֶת־כֶּשֶׂד וְאֶת־חֲזוֹוְאֶת־פִּלְדָּשׁוְאֶת־יִדְלָף וְאֵת בְּתוּאֵל'. וכן תיקנו בסידור שד"מ.
255. ↑ [קינת 'מה נשתנה'] בסידורי רפ"ד וד"ש 'התנחמו בגלות בנים יושבים בְּצִיוֹן'. אולם בסידור ליסבון 'בְצָיוֹן' כדברי הרה"מ, והוא כדאיתא בישעיה (כה, ה) 'כחֹרב בְּצָיוֹן', מלשון 'בארץ ציה' (ירמיה ב, ו). וכן תיקנו בסידור שד"מ.
256. ↑ [קינת 'ויהי נועם נשבת'] בסידורי ליסבון רפ"ד וד"ש 'בוססו יְהִירַי לאומים'. ובסידור שד"מ שינו ע"פ דברי הרה"מ.
257. ↑ [קינת 'אז בחטאינו'] בסידורי ליסבון רפ"ד וד"ש 'וקול התור צועק במרה', במשקל 'וקול התור נשמע בארצנו' (שה"ש ב, יב). ובסידור שד"מ שינו ע"פ דברי הרה"מ.
258. ↑ [קדיש 'דהוא עתיד'] בסידורי ליסבון רפ"ד וד"ש 'יתברך ישתבח', ובסידור שד"מ תיקנו ע"פ דברי הרה"מ.
259. ↑ [קינת 'שכינה צועקת בהרע'] בסידורי רפ"ד וד"ש 'כְּאָמָה אלכה אל מקומי'. אולם בסידור ליסבון כדברי הרה"מ 'וְנַאָמָה אלכה אל מקומי'. וכן תיקנו בסידור שד"מ.
260. ↑ [קינת 'בת ציון'] בסידורי ליסבון רפ"ד וד"ש 'כי לפני צריה הלכו שבי צָרֶיהָ'. ובסידור שד"מ שינו ע"פ דברי הרה"מ.
261. ↑ [קינת 'בחדש החמישי'] בסידורי רפ"ד וד"ש 'בחדש החמישי יעצו תרים להוציא רִבּוֹת'. וסידור ליסבון שבידי חסר. ובסידור שד"מ שינו ע"פ דברי הרה"מ.
262. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'סלח לנו אבי כי חטאנו מחול לנו מלכנו כי פשענו על ידי רחמיך הרבים'. אכן תוספת זו בברכת 'סלח לנו' אינה נמצאת בשאר תפילות החול.
263. ↑ [קינת 'שאי קינה'] בסידורי רפ"ד וד"ש 'מספד מר ביום המר שַׁדִי לי'. והרה"מ כתב לתקן ע"פ לשון הכתוב ברות (א, כ) 'כי המר שַׁדַּי לי מאד'. ובסידור שד"מ נראה שתיקנו ע"פ דברי הרה"מ [העותק שבידי מטושטש, אך ניתן להבחין בדל"ת הדגושה].
264. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ושלח אל גבריאל'. ובסידור שד"מ שינו ע"פ דברי הרה"מ.
265. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'וזרק אש גחלת אש נוצרים הצרים'. ולא נתבאר איזו מב' תיבות 'אש' רצה להגיה. ובסידור שד"מ לא שינו, ואפשר שהוא משום הצנזורא, שמסידור זה והלאה כתבו 'אש עמים הזרים'.
266. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ואמר אהה וענה יה במקד מִי לידידי'. והרה"מ הגיה ע"פ לשון הפסוק (ירמיה יא, טו) 'מֶה לידידי בביתי'. וכן שינו בסידור שד"מ.
267. ↑ [קינת 'איך נוי'] בסידור ד"ש 'איך נוי שׁוּדָה'. אכן בסידור רפ"ד נראה הנוסח 'איך נוי שׁוּדָד' עם כתם נוסף בדף שמשווה לדל"ת צורת ה"א. אך אינו מוחלט. ואכן במשקל זה איתא בפסוק (ירמיה י, כ) גבי החורבן 'אהלי שֻׁדָּד' (ירמיה י, כ), וכעי"ז עוד. וכן שינו בסידור שד"מ.
268. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'נורא בעברו בצע אִמְרָתוֹ'. וכן הוא בסידור שד"מ. ודעת הרה"מ דצ"ל 'אֶמרתו' במשקל הפסוק (איכה ב, יז) 'עָשָׂה יְיָאֲשֶׁר זָמָם בִּצַּע אֶמְרָתוֹאֲשֶׁר צִוָּה מִימֵי־קֶדֶם' וגו'.
269. ↑ [שחרית לט"ב] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ולא יאמר ברכת כהנים'. כ"כ בשבה"ל (סי' רסט). לפי שנאמר ובפרישכם כפיכם אעלים עיני מכם (ישעיה א, טו). וכ"כ האבודרהם (סדר תפלת התעניות).
270. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ובמקום שים שלום יאמר: עושה השלום ברכנו ברוב עוז ושלום כי אתה אדון השלום בא"י המברך את עמו ישראל בשלום'. וז"ל האבודרהם (סדר תפלת התעניות): וכשיגיע עד ולך נאה להודות אומר עושה השלום ברך את עמך ישראל ברוב עוז ושלום בא"י עושה השלום. ע"כ.
271. ↑ [קינת 'בצאתי מירושלים'] בסידורי רפ"ד וד"ש 'נוגשים ומונים ושבעים זקנים'. ובסידור שד"מ שינו ע"פ דברי הרה"מ.
272. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'והמה נתכת עלי סוככת'. וכן שינו בסידור שד"מ. ועיין בירמיה (ז, כ) 'הנה אפי וחמתי נתכת אל המקום הזה'. ועיין באיכה (ב, ד) 'שפך כאש חמתו', וברש"י שם.
273. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'מְגוֹאֲלָה וּמוֹרָאָה ורוח הטומאה'. ודעת הרה"מ להגיה ע"פ לשון הפסוק (צפניה ג, א) 'הוֹי מֹרְאָה וְנִגְאָלָה הָעִיר הַיּוֹנָה'. ובסידור שד"מ לא שינו.
274. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'אל אלהי הצבאות יראנו נפלאות בצא ממצ', קיצור 'בצאתי ממצרים'. וכתב הרה"מ דשיטה אחרונה שהיא תפילה לעתיד צ"ל 'כצאתי'. וכן תיקנו בסידור שד"מ.
275. ↑ [קינת 'אלי עדתי'] בסידורי רפ"ד וד"ש 'יום עָנִי בי עונותי'. ובסידור שד"מ תיקנו ע"פ דברי הרה"מ.
276. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'על שִׁמְשׁוּת הר וגבעה'. ובסידור שד"מ שינו ע"פ דברי הרה"מ.
277. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'וְאֶתְאַפַּק וְאֶגְרַע חמלת אסיר נפרע'. ובסידור שד"מ שינו ע"פ דברי הרה"מ.
278. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'עד אן בְּחוּבִי אשתרע'. ובסידור שד"מ שינו ע"פ דברי הרה"מ. אך עיין איוב (לא, לג) 'אִם־כִּסִּיתִי כְאָדָם פְּשָׁעָי לִטְמוֹן בְּחֻבִּי עֲוֺנִי'.
279. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'תעה לבבי כשִׁכּוֹר וכל מנחמיו יַחְכּוֹר וּבְעֵת זָכוֹר אֶזְכּוֹר יום אב מכר בן בכור'.
280. ↑ [קינת 'אין מנהל לה'] בסידור ד"ש 'וּמִיוֹקֵד השער'. ובסידור רפ"ד כדברי הרה"מ 'וּמִיוֹקֵר השער'. וכן תיקנו בסידור שד"מ.
281. ↑ [קינת 'שומרון קול תתן'] בסידורי ליסבון רפ"ד וד"ש 'ובאלוף נעורי בְּאַהֳלָה בגדתי'. ודעת הרה"מ להגיה 'כאהלה' ע"פ מעשה אהלה ואהליבה (יחזקאל כג, ועיין במפרשים שם פס' ד).
282. ↑ [קינת 'אלה אזכרה'] עיין מדרש שוחר טוב תהלים פרק ט.
283. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ואתם קבלו דין שמים עליכם, כי מימותם לא נמצאו בָּכֶם'. אכן בסידור ליסבון הנוסח 'כָּכֶם' כדברי הרה"מ. וכן תיקנו בסידור שד"מ.
284. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'וגם קבלו חכמים'. אכן בסידור ליסבון הנוסח 'וְנַם' כדברי הרה"מ. וכן תיקנו בסידור שד"מ.
285. ↑ [שם] בסידורי ליסבון רפ"ד וד"ש 'כרות ראשו הרצה ממנו'. ובסידור שד"מ כתבו 'כְּרוֹת רֹאשׁוֹתְחִלָה הִרְצָה מִמֶּנוּ.
286. ↑ [שם] בסידורי ליסבון רפ"ד וד"ש 'ושאלה מאת אביה מִיתָתוֹ להעמידה'. וכן הוא בסידור שד"מ.
287. ↑ [שם] בסידורי ליסבון רפ"ד וד"ש 'רבי יהודה בן חכינאי' ובסידור שד"מ תיקנו ע"פ דברי הרה"מ.
288. ↑ [שם] בסדורי רפ"ד וד"ש 'טמא קראו למו בטומאת השרץ'. אולם בסידור ליסבון 'כטומאת' בכ"ף כדברי הרה"מ, וכן תיקנו בסידור שד"מ.ובסידור שד"מ שינו ע"פ דברי הרה"מ לומר 'כטומאת'.
289. ↑ [קינת 'אמרה ציון'] בסידורי רפ"ד וד"ש 'אֹמרה ציון'. אכן בסידור ליסבון הנוסח 'אָמְרָה ציון', כדברי הרה"מ, וכן תיקנו בסידור שד"מ.
290. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'כי ברוב עוני גילי לאבל חוּמָר'. אולם בסידור ליסבון 'כי ברוב עוני גילי להבל הוּמָר', כדברי הרה"מ, וכן תיקנו בסידור שד"מ.
291. ↑ [קינת 'אללי לי אללי'] בסידורי רפ"ד וד"ש 'הייתי כאספי קיץ בעוללות בציר'. ובסידור שד"מ לא שינו.
292. ↑ [קריאת התורה] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ומפטירין בירמיה' וכו'. וצ"ב מה רצה הרה"מ לדייק.
293. ↑ [קינת 'יהודה וישראל'] בסידורי רפ"ד וד"ש 'הוא לי כמו אכזר וגם אויב ועוד'. ובסידור שד"מ שינו ע"פ דברי הרה"מ לומר 'וגם כאויב עוד'.
294. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'בתי כנסיות הרבים מיסוד'. ובסידור שד"מ שינו ע"פ דברי הרה"מ לומר 'חֲרֵבִים מיסוד'.
295. ↑ [מנחה] בסידורי רפ"ד וד"ש כתב 'תפלת מנחה כשאר תעניות', ובא הרה"מ להרחיב ולבאר יותר. וכעי"ז כתבו בסידור שד"מ.
296. ↑ [נחמות] בסידורי רפ"ד וד"ש 'למען תנקו ושבעתָם', והרה"מ הגיה 'ושבעתֶם', ע"פ לשון הפסוק (ישעיה סו, יא), וכן תיקנו בסידור שד"מ.
297. ↑ [שם] בסידור ד"ש 'קדוש יאָמַר לו', אולם בסידור רפ"ד כלשון הפסוק (ישעיה ד, ג) כדברי הרה"מ 'יאמֵר'.
298. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ונפשי תגֵל ביי', אולם לשון הפסוק (תהלים לה, ט) 'ונפשי תגִיל ביי', וכן תיקנו בסידור שד"מ.
299. ↑ [מנחה] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ואומר כל הסליחות כמו שכתוב בשבעה עשר בתמוז'.
300. ↑ [נחם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ויבלעוה לִגְאֵיוֹנִים', ע"פ הכתיב בתהלים (קכג, ד). ודעת הרה"מ לומר 'לגיונים'. ובסידור שד"מ (תקעט ע"ב) לא שינו.
301. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'בא"י מנחם ציון ובונה ירושלם'. ובסידור שד"מ לא שינו. ועיין ב"י יו"ד סי' שעט.
302. ↑ [שם] עיין לעיל הערה 299.
303. ↑ [אבלה נפשי] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ונותצו כַּחומות'. ודעת הרה"מ דצ"ל 'בַּחומות'.
304. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'שְׂרִידִי אשר נשארו מחרב וחמות'. ודעת הרה"מ דצ"ל 'שרידַי' בפתח תחת הדל"ת.
305. ↑ [סיום שחרית] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ובא לציון וקדיש תתקבל, ואומר שיר מזמור לאסף'. ומשמע דעת הרה"מ דחזרת הס"ת אחרי הקדיש. אולם עיין שעה"כ (טז ע"ד, נא ע"ד) דמשמע מנהג האריז"ל להחזירו קודם הקדיש.
306. ↑ [שם] בא להוסיף, ופשוט.
307. ↑ [וארץ שפל רומי] בסידורי רפ"ד וד"ש 'מלחמה שית משגבִי ומושיעִי ואויבַי ומכניעִי'. ודעת הרה"מ להגיה 'ואויבִי'. ובסידור שד"מ הושמטה תיבה זו.
308. ↑ [בחודש העשירי זאב ערבות] בסידורי רפ"ד וד"ש 'קָדוש ישראל' ובמקרא בכל מקום כעין זה 'קְדוש ישראל' כדברי הרה"מ. וכן תיקנו בסידור שד"מ.
309. ↑ [הרוצה בתשובה] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ואומר סלח לנו אבינו כי ברוב'. וכן ליתא בסידור שד"מ.
310. ↑ [שם] וכדברי המחבר כתבו בסידור שד"מ.
311. ↑ [אז בבוא יום] בסידורי רפ"ד וד"ש 'צעקה ולא שָׁמְעָה אל בכיה'. ודעת הרה"מ להגיה 'שמָע'. וכן שינו בסידור שד"מ.
312. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'קול עשוקיה שָׁמַע מיד עשקם', ודעת הרה"מ דצ"ל בלשון בקשה על העתיד 'שְׁמַע', וכן שינו בסידור שד"מ. ועיין הערה הבאה.
313. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'רגשתם וצוחתם לא שבה ריקם', ודעת הרה"מ דצ"ל בלשון בקשה על העתיד 'תשיב', וכן שינו בסידור שד"מ. ועיין הערה קודמת.
314. ↑ [שעה עליון לקול אביון] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ובו שֵׂיוֹת הדחויות'. ובסידור רפ"ד לא שינו.
315. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'בעוז אפך חדש', ובסידור שד"מ שינו לומר 'הדש' כהגהת הרה"מ.
316. ↑ [לתענית אסתר] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ואומר סלח לנו אבינו כי ברוב אולתנו שגינו', וכן שינו בסידור שד"מ.
317. ↑ [איך זרים אכזרים] בסידורי רפ"ד וד"ש 'כדבורים סבבוני בקום המן', ודעת הרה"מ להגיה 'סבבונו' בלשון רבים, וכן שינו בסידור שד"מ.
318. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'בשוד שלמן שדדונו', ודעת הרה"מ דצ"ל 'כשוד' כלשון הפסוק (הושע י, יד), וכן שינו בסידור שד"מ.
319. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ובני אשר עינונו', ודעת הרה"מ לומר 'ובניו'. אך בסידור שד"מ לא שינו.
320. ↑ [יי, אויב גבר] בסידור וד"ש 'וגבר בימי אחשורוש', אולם בסידור רפ"ד 'ונבר' כהגהת הרה"מ, וכן תיקנו בסידור שד"מ.
321. ↑ [אשמנו] בסידורי רפ"ד וד"ש 'גזלנו משפט וצדק'.
322. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'דרכנו כמשוכת הדק', ודעת הרה"מ להגיה ע"פ לשון הפסוק (משלי טו, יט).