פרק א: מבוא כללי לנוסח התפילה של בני פרס ובוכרה

הערות שוליים

1. ↑ כך היא המסורת שבידם, והועלתה על הכתב כבר בשנת תפ"ה, ואכמ"ל. וכן יש ללמוד מכת"י ס' של סדור רס"ג שנכתב לפני כשמונה מאות שנה וכבר יש בו השפעות רבות ממנהג פרס, ומכאן שכבר היה זה מנהג מושרש.
2. ↑ ראה הע' כז.
3. ↑ רוב כתבי היד ששרדו מקורם מבוכרה. בשנת תקנ"ג הגיע לבוכרה השליח מצפת ר' יוסף ממאן יליד טיוטואן שבמרוקו, ושכנעם שהם צאצאי מגורשי ספרד, והנהיג ביניהם תפילה נוסח ספרד לפי סידורים שנדפסו בליוורנו. ראה: ש' טל, נוסח התפילה של יהודי פרס, מבוא, עמ' מא. ועד הדור האחרון התפללו הם בסידורי ליוורנו, כגון סדור תפלת החודש (מפי הרב גמליאל יצחקוב שליט"א).
4. ↑ שלמה טל, נוסח התפילה של יהודי פרס, מכון בן צבי, ירושלים תשמ"א.
5. ↑ ברוב סידורי בוכרה כתבי יד שבידינו, הסידור פותח בתפלות שבת ורק אח"כ יש את תפילות החול (כך בשני כתבי היד השלמים דלהלן: ב ט), ולא מצאתי חבר לנוהג זה בשאר סידורי עדות ישראל.
6. ↑ את הגירסה הראשונית פרסמתי לראשונה בקובץ חצי גיבורים כרך ז' (אלול תשע''ד), עמ' רנז-רפז, ואחר כך הוספתי עוד הוספות בחצי גיבורים כרך ח' תשע''ה עמ' א'קיח-א'קיט, ועוד הוספות בכרך ט' תשע''ו עמ' תתקנג- תתקעא, לאחר מכן בפורים תשע"ז פירסמתי במהדורה מצומצמת (רק בעותקים בודדים ובמייל) שלשת אלו יחדיו בתוספת מאות תיקונים חדשים ובתוספת נספח חדש. לאחר מכן בשנת תשע"ח הוצאתי מהדורה מעודכנת יותר עם הוספות רבות לאורך כל הקונטרס, ובתוספת פרק חדש במבוא בשם "שרידי מנהג פרס העתיק, בפרס ובוכרה בדורות האחרונים". מהדורה זו (תשרי תשע"ח) שלחתי למאגר התורני הנכבד "אוצר החכמה" מגירסה 16 ואילך, וכן למאגר "אוצרות התורה" וכן למאגר החופשי "היברו בוקס" ושם הוא ניתן להורדה בשלימות.
7. ↑ במהדורת תשע"ח היו כ-390 הערות שוליים לנוסח גוף העמידה, ובמהדורה זו, למרות שנוספו מאות נתונים ועידכונים, צומצמו ואוחדו הערות ל-263 הערות שוליים בלבד.
8. ↑ כמו כן בגירסאות תשע"ז-תשע"ח בסוף המאמר הוספתי הצעת שחזור של נוסח פרס המקורי והראיתי שהוא היה כמעט כנוסח המקורי של שמו"ע ואפילו מעט יותר מקורי מרס"ג – אך כל הוספה זו נמחקה במהדורה זו לאחר שהוברר השגיאות בחישוב הנוסחאות הנ"ל, ובפרט ההבנה שכתב יד ש' הושפע מנוסח רס"ג ושכתב יד ס וכן קטע הגניזה רעט הושפעו מנוסח מצרים הקדמון, ושכתב יד ו' אינו מייצג נוסח פרסי טהור אלא רק השפעות מנוסח פרס על גבי נוסח רשב"ן.
9. ↑ בפנים כת"י ט' הובא בטעות יוצר של חול, וכמו שגם הובא שם אתה חונן לחול במוצ"ש. בכתב יד ב' נשמר יוצר של שבת בנוסח הפרסי.
10. ↑ כמעט כל הנוסח בהוספה ליוצר שבת שם הכל כנוסח ספרד, ושונה בהרבה מיוצר לשבת הפרסי שנשמר בפרס כת"י ב', ומכאן שהסופר העתיק מסידור ספרדי כל שהוא, אך זכר בע"פ קצת מנוסח פרס הישן. השריד של נוסח פרס הוא: "לימות המלך המשיח" כמו בפרס כת"י ב'. ויש שם עוד נוסח שונה מספרד "למלך צור המנחיל מנוחה לעמו ישראל" במקום "יוצר כל" שבספרד, ובפרס כתב יד ב הנוסח הוא "לאל המנחיל מנוחה לעמו ישראל", ואולי "צור" הנ"ל הוא ט"ס גרידא.
11. ↑ כולל "ועל הנחמות", שהוא נוסח ייחודי לספרד, וכן השמטת "ועל המלחמות", הנמצא בכל הנוסחאות מלבד ספרד (במק"א כתבתי בזה, שבאופן מכוון שינו קדמוני חכמי ספרד את 'מלחמות' ל'נחמות'), וכולל "ועל הנפלאות" שגם ייחודי לספרד, וכן "ועל הפרקן" מיד לאחר "על הנסים", כנוסח הייחודי לספרד ואשכנז (ולא בסוף הרשימה, כבכל שאר הנוסחאות). וכן חסר "ועל הפדות" שיש בכל הנוסחאות, מלבד אשכנז וספרד.
12. ↑ ובסדור עזרת אבותינו סין עמ' 112 גם יש "הנרות הללו" דומה לספרד אלא שבסוף "על נסיך ונפלאותיך וישועתיך" וגם שם "על הנחמות", ואיני יודע אם קטע זה בסידור עזרת אבותינו מקורו מכת"י סין או לא.
13. ↑ אם כי גם בכתיבה זו יש הוראות בפרסית, אך רק במדור לפורים ונישואין, שהוא הועתק בחלקו מסידורים פרסיים עתיקים, כדמוכח למשל מנוסח על הניסים שם לפורים ומנוסח ה'שבע ברכות' שם.
14. ↑ ואיננו המגיה שנזכר לעיל שהוסיף קטעים מההגדה הספרדית, ששם זו כתיבה אחרת.
15. ↑ נוסח ישתבח שם הוא במובהק נוסח ספרדי, ומתוך כלל דפוסי ספרד, יש הוכחה שכתב היד הועתק בדווקא מסידור ונציה רע"ט-רפ"ד, כמוכח ממה שיש שם את השיבוש: 'אדון הנפלאות בורא כל הנשמות רבון כל הנשמות רבון כל המעשים' והתיבות המודגשות אינן בשום סידור מלבד הסידור הספרדי ונציה רפ"ד (וכנראה גם בסידור שקדם לו ונציה רע"ט, ואינו תחת ידי), ואפילו בסידור רפ"ד מהדורה שניה שנדפס בשנת ד"ש [וישנו באוצר החכמה בשם "סידור ונציא רפ"ד עם צנזורה"] כבר תוקן שיבוש זה.
16. ↑ וכן ישנו קטע גניזה הממוספר אצל ארליך כקטע עד, ולפי תיאור ע' אנגל נכתב "בכתיבה מזרחית אולי פרסית" ויש בו עמידה כנוסח הספרדים ובברכת המינים יש בו בדיוק כצנזורה שבסדור הספרדי ונציא שנ"ח.
17. ↑ תת-פרק זה ערכתי בעזרת ידידי, הרב גמליאל יצחקוב, הבקי במנהגי בוכרה בדור האחרון, וכאשר הראיתי לו את סידורי בוכרה העתיקים, מצא בהם כמה דברים הנהוגים בבוכרה עד עצם היום הזה.
18. ↑ לע"ע לא התפניתי לבדוק בהגדה של פסח חוקת עולם עם תרגום לבוכרית, ולמצוא מה נשתייר שם ממנהג פרס העתיק.
19. ↑ יש לציין כי במהדורת ספר זה באוצר החכמה מדף צז [סדר נישואין, מילה ופדיון הבן וקידוש לבנה] אינו באותו צורת דפוס של ספר כבוד שבת אלא הוא צילום מאיזה סדור בבלי-ירושלמי חדש יחסית, וכן מוכח מלוח המפתחות בראש הספר ומן ההוספות בכתב יד בשער הספר, עיי"ש.
20. ↑ גון "הזננו ולא ממעשינו המפרנסנו ולא מצדקותינו המעדיף טובו עלינו" "על ארצנו ועל נחלת אבותינו" "שמתנם מעוטה וחרפתם מרובה".
21. ↑ אך מה שיש שם באותה שורה ובאותו כתב "ברוך הזן ברוך השלחן ברוך משה בן עמרם" לקוח מחלק מסידורי ליוורנו.
22. ↑ ואכן ב'כבוד שבת' עמ' כד יש בסוף קטע הזוהר '"ברוך ייי לעולם אמן ואמן".
23. ↑ וכדלהלן: תהילים צז יא; "אל ייי ויאר לנו" (חצי פסוק שם קיח כז); שם ס יג-יד; "באלהים נעשה חיל והוא יבוס קמינו" (פסוק שאינו קיים!, והוא צירוף של שני פסוקים שונים); שם מד ט. ויש לציין שגם במנהג תימן הישן היה לקט פסוקים קודם הבדלה, והיה בזה גיוון עצום של לקטי פסוקים שונים זה מזה, ובתכלאל קדום ששון 1143 וכן בתכלאל ששון 634 הובא באהל דוד ח"ב עמ' 692, יש בדיוק הפסוק המחודש שבפרס "באלהים נעשה חיל והוא יבוס קמינו", ובכלל יש דמיון בין פרס לתימן בלקט הפסוקים שם. ושניהם דומים לסדר הפסוקים שבסידור הקראים חלק ד' דף ו', וגם שם יש את הפסוק המחודש אלא ששם "אויבינו" במקום "קמינו", וכן מצאתי פסוק זה באר"צ כת"י סינסינטי, ושם גם "אל ייי ויאר לנו" כחצי פסוק הנ"ל, וכ"ה באר"צ אוקספורד, ורק בונציא רפ"ז השלימו המדפיסים כל הפסוק. ובתוך שלשת המקורות הנ"ל יש כמה וכמה הבדלים, באוקספורד יש למשל הפסוק אור זרוע לצדיק כמו בפרס, וכן יש שם הפסוקים כמו בגדד היום ודמשק כתב יד. ועיין בפסוקים להבדלה שהובאו בספר קידושין והבדלות של הרב רצאבי, ושמעתי ממנו שיש הנוהגים בפסוק הנ"ל עד היום.
24. ↑ אלא ששם בסוף נוסף פסוק: "הודו ליי כי טוב כי לעולם חסדו".
25. ↑ וכבר כתבתי בזה במאמרי: 'בירור ניקוד תיבות בעל הניסים', מנורה בדרום, טבת תש"פ, בסופו.
26. ↑ כתבי יד נוספים השייכים למנהג פרס הישן שבדקתי ואין בהם את תפילת העמידה: כת"י המבורג 152 ס' 1592, בקובץ זה ישנו דף אחד בודד שיש בו סוף ובא לציון וקדיש תתקבל בנוסח פרס הישן (שאר הסידור הוא בפורמט אחר והוא בנוסח ספרדי); בהמ"ל 4537 ס' 25439 הוא סדור פרסי למוצ''ש ר''ח ת''ב וכל נדרים; ספריית בית המדרש ללימודי יהדות, לונדון 10702 ס' 8013 משנת ריח רמ [ושם בעמודים 5 6 7 נוסף בכתיבה אחרת פרשת העקידה עם ההקדמה 'אלהינו ואלהי אבותינו' בנוסח ספרד]; ששון 1144 ס' 9216; גסטר 784 ס' 8017; בר אילן 714, ס' 36364, אוסף פיוטים ושירים בפרסית יהודית; ירושלים בן צבי 1051 ס' 26920; ירושלים בן צבי 945 ס' 26895;); פרמה פלטינה 2840 מכיל קינות לת"ב; סה"ל ירושלים 1800.823=8 - ארבעה דפים מתוך ההקדמה לסליחות מנהג פרס מקביל בתוכנו לכתב יד ט', עמודים 57-265. על הגדות של פסח מבוכרה עם נוסח לא ספרדי, ראה להלן בהע' 264.כת"י בהמ"ל 4529 ס' 25431, משנת שכ"ה משיראז שבפרס, והוא כתב יד א במהדורת טל, כמעט לא השתמשתי בו מאחר שנוסח תפלות הקבע שם הוא רובו ככולו כנוסח ספרד, ומכאן אני לומד שכבר במאה הי"ז החל לחדור בהדרגה נוסח ספרד בפרס (אבל הפיוטים בכתב יד בהמ"ל הנ"ל הם בנוסח פרס, וכן נוסח הקבע בברכות האמצעיות של מוסף של ר"ה ורוב ברכות אמצעיות של יום כיפור הם בנוסח פרס העתיק, למשל יעלה ויבוא במוסף ר"ה זהה כמעט לנוסח כת"י ש' בר"ח, וע"ע להלן בהע' 242 שהבאתי שריד נוסח פרסי לחתימת ברכת השלום בכתב יד זה).להלן רשימת סידורים ומחזורים כתבי יד שנכתבו בפרס או בבוכרה אך הם בנוסח ספרדי רגיל מועתק מן הדפוסים: בהמ"ל 1474 ס' 28396 מכיל ערבית לחול בלי שמו"ע; הגדה של פסח, בכתיבה פרסית, בהמ''ל 4731, ס' 25632; הגדה של פסח פלאמס שבפרס, מאה יח, כת''י בהמ''ל 4682 ס' 25585, ההגדה בנוסח ספרדי מובהק ללא שום שריד פרסי, אך יש בסופה פיוטים לפורים ופסח ושבת וברית מילה, רובם לא מוכרים; כת"י קרופ מיכאל 2490 ס' 71728, ספרדי גמור, אולי יש בו פיוטים חדשים, לא ברור שהוא בכלל פרסי, אך עכ"פ כנראה אינו מבגדד (אין "מדכר עבדכון"); ההגדה משנת תרס"ו בפרסית ותפסיר פרקי אבות בר אילן 649 ס' 36559 היא בנוסח ספרדי לפי הקידוש; הגדה של פסח בהמ"ל 4731 ס' 425632. גם כתבי יד הסה"ל בירושלים Heb. 8°7355 וכן Ms. Heb. 8°7363 הם קטעי תפלה שונים שנכתבו בבוכרה במאה הכ' והם מועתקים מהדפוסים הספרדיים הרגילים.
27. ↑ החטיבה הראשונה מסתיימת בסוף דף 22ב באמצע משפט [ושני העמודים האחרונים כתובים ברווחים גדולים בין שורה לשורה, ככל הנראה בכדי לסיים בסוף הדף, ועובדה זו מלמדת שמלכתחילה כתיבת כתב יד זה חולקה בין סופרים שונים, ואין זו הדבקה מאוחרת של טפסים שונים שנקרעו], והכתיבה השניה המנוקדת מתחילה בדף 23א, וממשיכה בדיוק במקום החסר. מקום התפר הינו באמצע תפלת העמידה של מוסף יום ראשון של סוכות.
28. ↑ לדוגמא בברכת ההודאה בערבית ר"ה, הנוסח כמעט זהה לנוסח רשב"ן המקורי המשתקף בכתב היד המשובח ועוד. אלא שבכתב יד דידן "וכל החיים יודוך סלה באמת" אינו לפני ההוספה לעשי"ת אלא אחריה, וגם הושמטה תיבת "באמת".
29. ↑ כתב היד פותח בערבית לשבת כמו כת"י ט וכת"י ג.
30. ↑ שחלק זה חסר בכת"י אוקספורד ,986 המועתק מכת"י המחבר (קרויזר, מבוא לסידור רשב"ן, עמ' 8).
31. ↑ אמנם עדיין אין בידי הסבר הגון לרווח החריג מעט, אך יש לזכור שבסך הכל אנו עוסקים ברווח של שורה אחת בלבד, שאינו דבר כל כך חריג.
32. ↑ בנוסחאות הקדמונים אומרים "זכרון תרועה" גם בחול ולא רק בשבת. כ"ה בנוסח רס"ג רשב"ן רמב"ם ופרובנס וצפון אפריקה אר"צ ודמשק וקטלוניה ורומא. וכ"ה זכרון תרועה גם בחול בכל כת"י הספרדים ורק בדפוסים הספרדיים השתנה, וכ"ה גם ברוב כתבי היד האשכנזיים [וע"ע במאמרו של הרב אברהם פרנקל 'זכרון תרועה', המעין 247 (תשרי תשפ"ד) עמ' 38-52]. ודלא כמבואר במסכת סופרים ותשובת רב שר שלום המובא בראבי"ה שבחול יש לומר יום תרועה ובשבת זכרון תרועה, וכשיטה מחודשת זו נפסק בשולחן ערוך סימן תקפב סעיף ז. והנה ראה זה פלא, שבפרס כתב יד המפורסם נמצא חילוק זה, וזה נגד כמעט כל סידורי העדות, ובאמת ליתא חילוק זה בסדור פרס כת''י לונדון הספריה הבריטית גסטר 10576, אלא יש שם רק "זכרון תרועה". ולכן נראה לענ"ד שהנוסח בכתב יד הפרסי הנ"ל הושפע מפסק השולחן ערוך. וכמו כן מצאתי בסידור פרס בכתב היד המפורסם את הנוסח "והערב נא" בברכות התורה בו' החיבור, ונוסח זה איננו נוסח קדמון אלא הוא פסק השולחן ערוך סימן מו על פי הגהה מסברא של רבינו תם שהתקבלה במקצת קהילות (עיין מה שכתב בזה הרב עמנואל מולקנדוב במנורה בדרום גליון 74, תמוז תשפ" ובהערותיי שם). ומעתה יש לדון על מה שלא נזכר בכתב יד זה נוסח "נחמינו" לשבת בברכת המזון, בניגוד לנוסח כל הנוסחים המערביים הישנים ובניגוד אף לנוסח רשב"ן דמשק ומצרים הקדמון, ויתכן שגם זה אינו אלא השפעה של פסק השו"ע סימן קפח [הערת ידידי הרב נפתלי יחיאל גולדמינץ: אין לשלול את האפשרות שכבר קודם השלחן ערוך נהגו בחלק מפרס לומר "יום תרועה" בהשפעת תשובת רב שר שלום גאון שהזכרת, וכן יתכן שהעדר נחמינו הוא בהשפעת רס"ג או הרמב"ם, וגם יתכן שהעדר "נחמינו" הוא בטעות סופר גרידא כמו שטעה הסופר דנן לכתוב יוצר של חול במקום של שבת ובמוצאי שבת שכח לכתוב נוסח ההבדלה. אולם הראיה מ"והערב" נראית משכנעת. עכ"ד].
33. ↑ יש בו בעמ' קפד הנוסח בברכת אבות: "רם ומושל על כל" שהוא ייחודי לפרס, וכן גורס בברכת שומע תפילה: "ומלא ברחמיך הרבים כל משאלות לבנו" שנמצא רק בנוסח פרס, וכפי שכתב ארליך, רס"ג לנכון בעמ' 88. וכן גורס "ועל כולם תתברך ותתרומם" שמיוחד לפרס, וכן גורס בסוף ברכת ההודאה "כי יחיד אתה ואין זולתך" שהוא נוסח כמעט ייחודי לפרס, וכפי שכתב ארליך לנכון בעמ' 89. וכן "צמח דוד" בלי "את" שגם כמעט ייחודי לפרס (בגניזה יש לזה חברים רבים בברכות ההפטרה ולא בעמידה לחול). וע"ע פוגל וארליך, 'לתולדות נוסחה הקדום של ברכת השכיבנו', תרביץ, פד (תשרי-אדר ב תשע"ו), עמ' 86 הע' 46.חשוב לציין שמכמה נוסחאות מוכח שכתב יד ס' שייך ל"ענף המשני" של נוסח פרס, שבו הנוסח "רם ומושל על כל" ולא כבענף העיקרי "מלך רם מושל על כל", וכן הנוסח "ועל כולם תתברך ותרומם" נמצא רק בענף השני.
34. ↑ דוגמא א'. הנוסח "וריב ריבנו", נוסח הקיים אך ורק במקצת עדי נוסח של מצרים הקדמון. דוגמא ב'. הנוסח הקצר של ברכת הרפואה, גם הוא נוסח הקיים אך ורק במקצת עדי נוסח של מצרים הקדמון. דוגמא ג'. התוספת "ודבקנו במצותיך" בברכת התשובה שאיננה בעדי הנוסח הפרסיים וגם איננה בכל הנוסחים המזרחיים המורחבים, אך קיימת בחלק ממצרים הקדמון וכן ברומא ורומאניה. דוגמא ד'. הנוסח "תקע שופר" שאיננו מקורי ברס"ג (כמוכח הן מנוסח רס"ג במוסף ר"ה, והן מנוסח מצרים הקצר בעמידה עיין מאמרי: א' גבאי, 'סידור רב סעדיה גאון מהדורה חדשה – נוסח שמונה עשרה', בית אהרן וישראל גליון רלב, ניסן אייר תשפ"ד, עמ' קצז-קצח) וקיים אך ורק במיעוט מצרים הקדמון.
35. ↑ למשל ב-ס כתוב רק "ודון דיננו" אך כן הוא גם במצרים הקדמון (וכגון עותק של רס"ג קטע עו), וא"כ אין ראיה שהיה נוסח בפרס ודון דיננו בלי תיבת "את". תוספת "ולא יבושו" בברכת על הצדיקים הוא כנראה גם בהשפעת מצרים הקדמון, כמו בגליון של נא וקטע הגניזה של רס"ג נט.
36. ↑ בברכת ירושלים כתב יד ס' מנקד: "ירושלים עירֶךָ (וכן כל ה-ך' בברכת ירושלים שם מנוקד בקמץ) כמו שמנקדים במצרים הקדמון ואר"צ ועוד, ולא כנוסח כתבי יד פרס המנקדים "ירושלים עירָךְ (בדוגמא זו ניתן ליישב שבכתב יד שלפניו היה כתוב בכתיב מלא "ירושלים עיריך", שהרי כאמור כתב יד זה משתלשל מכתב יד שנכתב במצרים, והנקדן המיר את הכתיב עיריך לניקוד עירֶךָ. בברכת הדעת כתב יד ס' מנקד: "חננו מאתְךָ כמו הרבה עדות ולא "חננו מאתָךְ כמו פרס כתבי יד ב' ט'. בעל הניסים וברכת שהחיינו, כתב יד ס' מנקד: "לַזְּמָן הזה" "בַּזְּמָן הזה" ה-ל' בפת"ח כמו הרבה עדות, ולא בחיריק כמו פרס כתבי יד ט' וג'. דאמירָן בקמץ כאר"צ ותימן, ולא בניקוד פתח כמנהג בוכרה (כמובא לעיל בסוף תת-פרק "שרידי מנהג פרס העתיק, בפרס ובוכרה בדורות האחרונים ממש").
37. ↑ ראה דברי שבח על ניקוד כתב יד זה במבוא לסידור רס"ג, מהדורת תש"א, עמ' 14-15.
38. ↑ אין להתפלאות על כך שהנוסח הפרסי נשמר בטהרתו דווקא מחוץ לפרס, כי ישנה תופעה כללית הידועה אצל ההיסטוריונים בשם "תופעת הקולוניה", והם מראים שהאנגלית העתיקה נשמרה יותר טוב בארצות הברית, וכן ההונגרית העתיקה נכחדה ולא נשתמרה אלא בבתי הונגרין בירושלים וכו'. וכבר ראינו לעיל שבתקופת האחרונים בני פרס כבר במאה הט"ז עברו להתפלל בנוסח הספרדי ואילו בני בוכרה רק בשנת תקנ"ג.
39. ↑ עדי הנוסח השלמים לפסוק הפתיחה ולברכת אבות נוסח פרס העיקרי: ב1; ט.עדי הנוסח החלקיים לפסוק הפתיחה ולברכת אבות נוסח פרס העיקרי (כולל עדי הנוסח הקטנים שא"א לדעת לאיזה ענף הם שייכים): א1 (בערבית ר"ה הוא שונה מנוסח רשב"ן בתיבות: "זוכר חסדי", "מביא גואל", ובנוסף במוסף ר"ה: "זוכר חסדי", "מלך רחמן חי מושיע ומגן", במקום נוסח רשב"ן "מלך רחמן עוזר מושיע ומגן", אבל את נוסח "מביא גואל" יש לתלות בהשפעת נוסח אר"צ-דמשק, וכמו שיתבאר); ג (בר"ה: "ייי שפתי בוכאנד תא [=יקרא עד] וקונה הכל" "מלך אל חי גואל עוזר סומך ומושיע מגן"); כ ("לבני בניהם ולזרעם אחריהם"); מ ("ומרחם על בניהם", "לזרעם אחריהם").עדי הנוסח השלמים לפסוק הפתיחה ולברכת אבות נוסח משני: ב4; ש6.עדי הנוסח החלקיים לפסוק הפתיחה ולברכת אבות נוסח משני: ו (בעמידה לחול הוא שונה מנוסח רשב"ן בתיבות: "רם ומושל על כל", "זוכר חסדי", "מביא גואל", העדר "למען שמו באהבה", "מלך רחמן מושיע ומגן" במקום נוסח רשב"ן: "מלך רחמן עוזר מושיע ומגן". ובערבית לר"ה הוא שונה מרשב"ן בגירסת "זוכר חסדי", וכן בגירסת "מלך רחמן מושיע ומגן" ושתיהן כגירסת הסופר בחול, במוסף לר"ה בברכה זו נוסח כתב היד אינו שונה כלל מנוסח רשב"ן. את הנוסח "מביא גואל" בעמידה לחול יש לתלות בהשפעת נוסח אר"צ-דמשק, אך כל שאר הנוסחאות הנ"ל הן נוסחאות שאינם באר"צ-דמשק); נ ("ייי שפתי וגו'", בברכה זו אין ראיה לאיזה ענף הוא שייך אך בברכה השלישית הוא שייך לענף השני, ובג' הברכות הראשונות יש חלוקה ברורה בין שני הענפים); ס (בעמידה לחול שונה מרס"ג בתיבות: "לזרעם אחריהם", ובשבעתא לחג השבועות שבעמ' קפד, שאינה מסידור רס"ג המקורי שכן איננה בכל שלושת קטעי הגניזה. ראה: וידר, עמ' 75-76. יש בה תיעוד לתחילת ברכת אבות "ברוך אתה ייי אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב האל הגדול הגבור והנורא אל עליון רם ומֹשל על כל וקונה ברחמיו שמים וארץ" התיבות האחרונות "וקונה ברחמיו שמים וארץ" הן נוסח מיוחד לנוסח עמידות מפויטות, אך כל השאר הוא נוסח העמידה הרגיל); ש1 (מתיבת "יצחק" ואילך).
40. ↑ בענף זה בברכת אבות, הושמטו "ומרחם על בניהם" "למען שמו באהבה" וכן קוצרו התוארים במשפט של המעין חתימה, וכל אלו ניתן לתלותם בהשפעת נוסח רס"ג, ובפרט יש לתלות בו את השמטת "למען שמו באהבה". מגמת הקיצור של ענף נוסח זה ניכרת גם לגבי המשפט "מלך רם ומושל על כל" שקוצר לנוסח "רם ומושל על כל". השינוי של "זוכר" ל"וזוכר" הוא קשור למגמה הכללית של הענף המשני להוסיף ו' החיבור. וע"ע להלן הע' 4.
41. ↑ מלך רם מושל על כל. כ"ה בכל עדי הנוסח של ענף נוסח זה: ב1, ט (וכ"ה במקור ט גם במעין שבע לליל שבת).
42. ↑ מהוראות של כתבי היד השייכים לענף זה (כתב יד ט בר"ה וכתב יד ג' שם) מוכח שאמירת "זכרנו לחיים" היא במקום "זוכר חסדי אבות", וזו אכן הצורה הקדומה והמקורית יותר ואכמ"ל (וכתבתי על כך בקצרה בספרי רינת אהרן ברכות דף יב ע"ב), אבל בענף השני (כתב יד ש1) הוא כתוספת, וכפי המנהג המאוחר המוזכר גם ברס"ג ונהוג ברוב עדות ישראל. והשווה להלן הע' 25 לגבי "מי כמוך אב הרחמן".
43. ↑ זוכר. כ"ה בכל עדי הנוסח של ענף נוסח זה: א1, ב1, ט.
44. ↑ ומרחם על בניהם. כ"ה בכל עדי הנוסח של ענף נוסח זה: ב1, ט, מ.
45. ↑ ומביא. כך בכל עדי הנוסח: ב1, ט.
46. ↑ לבני בניהם ולזרעם אחריהם - ב1, ט, כ. לזרעם אחריהם - מ, ס.
47. ↑ למען שמו באהבה. כ"ה בכל עדי הנוסח של ענף נוסח זה: ב1, ט.
48. ↑ מלך רחמן אל חי גואל עוזר סומך ומושיע ומגן. כ"ה בעדי הנוסח של ענף זה: ב1 ט, וכן הוא גם בכתב יד ט בתפילת ערבית לר"ה עמ' 146 אלא ששם חסר "רחמן", וכנראה מפני שכבר אמר 'זכרנו לחיים מלך רחמן' וכו', (למרות שלא חששו לכפול תיבת 'מלך' ודוק). וכ"ה גם בכתב יד ג וגם שם חסר "רחמן", מאחר שכתב יד ג הינו לימים נוראים וכנ"ל. בכתב יד א1 של סידור רשב"ן גורס במוסף ר"ה "מלך רחמן חי מושיע ומגן", במקום נוסח רשב"ן "מלך רחמן עוזר מושיע ומגן", ואולי יש ללמוד ממנו שהיה נוסח בפרס "מלך רחמן חי מושיע ומגן", אך יתכן שנוסח זה היה רק לימים נוראים, ועוד שמסתבר שהסופר עירבב את נוסח פרס עם נוסח רשב"ן (וכגון שבכתב היד שלפניו תיבת "עוזר" היתה מטושטשת והסופר טעה לפענחה "חי"). ולכן לא ניתן ללמוד מכתב יד זה על נוסח פרס בטהרתו, אלא רק ניתן ללמוד ממנו שהייתה קיימת בפרס תיבת "חי" במשפט זה. תוספת "סומך" היא ייחודית לנוסח פרס, וכנראה חודשה על ידי חכמי פרס הקדמונים בהשראת הנוסח ב"נשמת כל חי": "אין לנו עוזר וסומך אלא אתה".
49. ↑ רם ומושל על כל. כ"ה ברוב עדי הנוסח של ענף נוסח זה: ב4, ו (בכתב היד 'ומשל' בלא ו' אחרי המ', אך סופר כתב יד זה משמיט לעיתים ו' אחרי חולם, מאחר שבהגייתו היו קמץ וחולם שווים, עיין מבוא), ס בשבעתא לשבועות הנ"ל, וכן בקטע הגניזה המובא להלן פרק ג. חסר - ש1 בלבד. ועיין בסמוך נוסח כתב יד ש6.
50. ↑ אל עליון רם ומושל על כל גומל חסדים טובים וקונה הכל. בכתב יד ש6 "אל עליון וזוכר" וחסר כל הביניים. ואכן בחלק מנוסח מצרים הקצר אין "וקונה הכל", אך אין נוסח בבלי בלא "גומל חסדים טובים" (מלבד קטע גניזה יחידאי של נוסח מצרים הארוך), ולכן סביר בעיניי שאין זה 'נוסח' אלא השמטה בט"ס.
51. ↑ וזוכר. כ"ה ברוב עדי הנוסח של ענף נוסח זה: ב4, ש1, ש6. זוכר – ו בחול ובר"ה, וכמו בענף העיקרי.
52. ↑ ומביא. כ"ה בכל עדי הנוסח: ב4, ש1, ש6. וכן בכל עדי הנוסח של הענף העיקרי (שני עותקי רשב"ן שנכתבו בפרס - א1 ו - גורסים "מביא", אך יש לתלות זאת בהשפעת נוסח אר"צ-דמשק, שהוא ככל הנראה המקום שבו פעל רשב"ן ושם הועתקו העותקים הראשונים של חיבורו).
53. ↑ לבני בניהם - ש1, ש6. לבני בניהם לזרעם אחריהם - ב4 (כנראה לזרעם הוא ט"ס וצ"ל "ולזרעם" כמו בחלק מהענף העיקרי, אך אולי יש ללמוד מטעות סופר זו שבמקור ממנו העתיק היה כתוב רק "לבני בניהם" כמו ש1 ש6 ודוק).למען שמו באהבה – נוסף ב4, וכמו בענף העיקרי (וכמו שהושפע ממנו כתב יד ב4 גם בתיבות הקודמות). חסר – ברוב עדי הנוסח של ענף נוסח זה: ו, ש1, ש6.
54. ↑ מלך רחמן חי גואל עוזר מושיע ומגן. זהו הנוסח שיש לשחזר מתוך שלשת הנוסחאות בענף זה: מלך רחמן חי עוזר גואל מושיע ומגן – ב4 (תיבות "עוזר גואל" כנראה התהפך סידרם בטעות, וכמוכח מההשואה לענף העיקרי ולשאר נוסחים, וקצת סיוע יש לזה מכתב יד ש שאצלו ב-ש1 "עוזר" צמוד ל"מושיע" וב-ש6 "גואל" צמוד ל"חי"). מלך עוזר מושיע ומגן – ש1. מלך רחמן חי גואל ומושיע ומגן – ש6. כתבי יד ש1 ש6 הם שני עמידות של אותו כתב יד כתב יד ש, ש1 הוא היחיד מכתבי יד פרס המשמיט "חי גואל" ואילו ש6 הוא היחיד המשמיט "עוזר", וכאשר מצרפים יחדיו את נוסחאות כתב יד ש יוצא הנוסח: "מלך רחמן חי גואל עוזר [ו]מושיע ומגן". בכתב יד ו "מלך רחמן מושיע ומגן" גם בחול וגם בר"ה, לא ניתן ללמוד מזה שהיה נוסח ממש כך בפרס כי כתב יד ו הוא כתב יד של סידור רשב"ן, אך קצת יש ללמוד מזה שהוא גרס כנוסח ש6 שאינו גורס "עוזר" ולכן טעה להשמיט תיבה זו (אך הסופר גם לא כתב "חי גואל", כי לא היה את זה לפניו בנוסח רשב"ן), וכעין שכתבתי לעיל הע' 10.
55. ↑ עדי נוסח השלמים לברכת הגבורות נוסח פרס העיקרי: ב1; ט.עדי נוסח החלקיים לברכת הגבורות נוסח פרס העיקרי: א1 (בערבית ר"ה: "סומך נופלים ורופא חולים", במוסף ר"ה: "ומוריד הטל" "וסומך נופלים ורופא חולים"); ג בחול (שרד ההוראה לומר משיב הרוח וכו' בחורף וכן הברכה עצמה מ"מכלכל חיים" עד הסוף); ג בר"ה (אתה גבור וג' לישני עפר" "ונאמן אתה הוא מלכינו להחיות מתים בא"י מחיה המתים"); כ ("עוזר דלים מתיר אסורים", "אדיר נצח", "הוא מלכנו"); ר ("מי כמוך אדיר בעל הגבורות" "ונאמן אתה הוא להחיות מתים").עדי נוסח השלמים לברכת הגבורות נוסח משני המושפע מנוסח רשב"ן ורס"ג: ש1 (כל הברכה, כמעט שלם); ש6 (שלם).עדי נוסח החלקיים לברכת הגבורות נוסח משני המושפע מנוסח רשב"ן ורס"ג: ב2 (מ"ועוזר דלים ומשען" עד הסוף); ב4 (עד "מחיה מתים ברחמים"); ו (בעמידה לחול הוא שונה מנוסח רשב"ן העיקרי: "ורב להושיע", ועוזר דלים" "ומשען לאביונים" "ונאמן אתה הוא מלכנו". בערבית לר"ה הוא שונה ממנו בהוספת "ועוזר דלים", ובמוסף ר"ה אינו שונה ממנו כלל. הנוסח "הוא מלכנו" אין בענף נוסח הפרסי המשני, ולכן מסתבר לתלותו בהשפעת נוסח אר"צ-דמשק, ולמעשה גם את "ועוזר דלים" "ומשען לאביונים" ניתן לתלות בהשפעה זו ואפילו את נוסח "ורב להושיע" שאיננו בנוסח אר"צ ניתן עדיין לתלות בהשפעת נוסח מיעוט דמשק); נ ("אתה גבור תא[=עד] בא"י מחייה המתים"); ס ("ומשען לאביונים", שם גם חסר 'מחיה מתים אתה' אך כנראה לא משום שהיה כך בחלק מנוסח פרס, שהרי ישנו בכל עדי הנוסח הפרסיים וגם בכל שאר עדות ישראל, ולכן נראה שנשמטו בכתב יד זה תיבות אלו בט"ס (בקטע גניזה קה חסר 'מחיה מתים' אך יש 'אתה' וע"כ הוא השמטה).
56. ↑ השפעת נוסח רס"ג על ענף זה ניכר בסדר התיבות: "רופא חולים וסומך נופלים" (אם כי ניתן לתלות זאת גם בהשפעת נוסח רשב"ן), קיצורי ענף זה ניכרים בהשמטת "מוריד ומעלה מלך מחיה הכל ברחמים" "הוא מלכינו", ובחלק מעדי הנוסח של ענף זה הושמט גם "ועוזר דלים" "ומשען לאביונים" "אדיר נצח". כמו כן ענף זה מוסיף כדרכו ו' החיבור בכל מקום.
57. ↑ אָתה. א' בקמץ בכל המקורות המנוקדים: ב1, ט.
58. ↑ ורב – כ"ה בכל עדי הנוסח: ב1, ט.
59. ↑ בקיץ: מוריד הטָל. בחורף: משיב הרוח ומוריד הגֶשם. ע"פ הוראות ט, וכן בכתב יד ג שרדה לשון ההוראה לחורף (נוסח ההוראה לקיץ היה כנראה בגוף הדף, שהוא מטושטש וקרוע). ב1: 'מוריד הטל'. א1 "*ומוריד הטל". הגֶשם. הניקוד על פי ט ס. הטָל. הניקוד על פי: ב1, ט.
60. ↑ ומך נופלים רופא חולים – כן ברוב ככל ענף זה (ב1, ט. וכן א1 אלא ששם בשני המקומות ורופא, ובמקום אחד גם וסומך. כגירסת ענף זה שסומך נופלים קודם לרופא חולים, כן כנראה גרס ס בתפלתו, כי אצלו רופא חולים צמוד למתיר אסורים, ודילג הסופר בט"ס לגמרי "וסומך נופלים" שאצל רס"ג הוא אחר "ורופא" ובנוסח פרס הוא לפני, תופעה כזאת מכונה בלשוננו: "נפל בין הכסאות"). ג יש כאן נוסחה כפולה: "סומך נופלים רופא חולים וסומך נופלים" והוא שילוב מוטעה של שני ענפי הנוסח הפרסיים (וכיוצ"ב יש בכתב יד זה כפילות נוסחאות לקמן הע' 153).
61. ↑ עוזר – ט, ב1, כ. ועוזר – ג בלבד, בהשפעת הענף השני.
62. ↑ מתיר - ב1, ט. ומתיר - ג בלבד, בהשפעת הענף השני.
63. ↑ מי כמוך. ט בלבד מוסיף כאן "אב הרחמן" ואולי ט"ס הוא באשגרה מנוסח "מי כמוכה אב הרחמן" בעשי"ת. מהוראות כתב יד ט בר"ה וכתב יד ג' שם וכתב יד ש1 מוכח שתוספת "מי כמוך אב הרחמן זוכר יצוריו ברחמים ... [ומחוקקם לחיים ונאזר בגבורה]" של עשי"ת היא במקום נוסח הקבע: "מי כמוך [אדיר נצח] בעל [ה]גבורות מי דומה לך [מלך] ממית ומחיה". והשווה לעיל הע' 4 לגבי תוספת "זכרנו לחיים".
64. ↑ הגבורות. כ"ה בכל עדי הנוסח: ב1, ג, ט, ר.
65. ↑ מי דומה. כ"ה בכל עדי הנוסח של ענף זה: ב1, ג, ט.
66. ↑ מלך מחיה הכל ברחמים. ט בלבד מוסיף כאן "רבים" וכנראה ט"ס באשגרה מלעיל "מחיה מתים ברחמים רבים".
67. ↑ הוא מלכינו. כ"ה בכל עדי הנוסח של ענף זה: ב1, ג בחול ובר"ה, ט.
68. ↑ ורב – כ"ה בכל עדי הנוסח: ב4, ו, ש1 (ש6 מטושטש).
69. ↑ בקיץ: מוריד הטל. בחורף: משיב הרוח ומוריד הגשם. במקורות ב4 ש1 ש6 איתא: 'מוריד הטל'. את נוסח החורף הוספתי ע"פ הנוסח המקביל.
70. ↑ רופא חולים וסומך נופלים. כ"ה בכל עדי הנוסח של ענף זה: ש1, ש6.
71. ↑ ועוזר דלים – ב2, ו בחול ובערבית ר"ה, ש1 בגליון, ש6 בגליון (ובכולם ועוזר בו' החיבור). חסר – ש1 בפנים, ש6 בפנים. ב2 כנראה גורס כן אחר "ומתיר אסורים" (הדף מתחיל במילים "ועוזר דלים ומשען לאביונים"), ובכל שאר עדי הנוסח הוא לפני ומתיר אסורים.
72. ↑ ומתיר – כ"ה בו' החיבור בכל עדי הנוסח: ש1, ש6.
73. ↑ ומשען לאביונים - ב2, ו, ש6. חסר - ש1 בלבד.
74. ↑ מי כמוך [אדיר נצח] בעל הגבורות ומי דומה לך. בכתב יד ש1 חסר כל זה ובמקום זה ההוספה לעשי"ת, ועיין לעיל הע' 25.
75. ↑ אדיר נצח – ב2. חסר - ש6.
76. ↑ הגבורות. כ"ה בכל עדי הנוסח: ב2, ש6.
77. ↑ ומי דומה. כ"ה בכל עדי הנוסח של ענף זה: ב2, ש6.
78. ↑ מלך – ב2, ש6 בין השיטין, וכן בכל הענף העיקרי. חסר – רק ש6 לפני התיקון (או שזה ט"ס גרידא, או שזו השפעת נוסח רס"ג וסיעתו).
79. ↑ הוא מלכינו – נוסף ו בלבד, או בהשפעת הענף העיקרי או שכך היה בעותק של רשב"ן שהגיע מאר"צ-דמשק. חסר – ברוב ככל עדי הנוסף של ענף זה: ב2, ש1, ש6.
80. ↑ עדי הנוסח לברכת קדושת השם, בנוסח הרגיל של העמידה בלחש - הנוסח העיקרי: ב1 (שלם); ג (שלם, נוסח כתב יד ג נלקח מתוך סיום הנוסח לחזן המובא להלן); ט (שלם, גם כאן, וגם בתפילת ערבית לר"ה עמ' 147); ר ("שמך קדוש").עדי הנוסח השלמים לברכת קדושת השם, בנוסח הרגיל של העמידה בלחש - נוסח משני: ב2; נ; ש1 (כל הברכה, עם קרעים); ש6. נוסחאות כתבי יד ב2 נ נלקחו מתוך סיום הנוסח לחזן המובא להלן (ובכתב יד נ מפורש בהוראות לעמידת היחיד שהברכה מתחילה "אתה קדוש וג'").עדי הנוסח החלקיים לברכת קדושת השם, בנוסח הרגיל של העמידה בלחש - נוסח משני: ו (בעמידה לחול הוא שונה מנוסח רשב"ן בהוספת "וזכרך קדוש" "בכל יום תמיד", וזה מתאים לנוסחאות פרס, אך יתכן גם לתלות זאת בהשפעת העותק של רשב"ן שהגיע מאר"צ-דמשק. בערבית ומוסף לר"ה זהה נוסח כתב היד לנוסח רשב"ן); ס ("וזכרך קדוש וכסאך קדוש").
81. ↑ שמך ... זכרך ... כסאך (בלי ו' החיבור). כך בעדי הנוסח של ענף זה: ב1, ג, ט, ר ("שמך קדוש" בלי ו' החיבור בניגוד לנוסח הרמב"ם "ושמך קדוש", ובעשרת ימי תשובה גם בכתב יד זה "ושמך קדוש" כברמב"ם). אלא שכתב יד ג' גורס "וכסאך", ובכתב יד ב2 חסר לגמרי "וכסאך קדוש".בכל עדי הנוסח הפרסיים ה-ך' בשלשת תיבות אלו מנוקדת בקמץ: ב1, ג, ט, נ (ש אין ניקוד).
82. ↑ כסאך קדוש. תיבות אלו מתועדות בכל עדי הנוסח הפרסיים: ב2, ג, ט (כאן ובתפילת ערבית לר"ה עמ' 147), נ, ס, ש1 (לפי מקום הקרע והשרידים), ש6, וכן בקטע הגניזה נט של סידור רס"ג המושפע קצת מנוסח פרס. חסר - ב1 בלבד.הוספת "כסאך קדוש" היא ייחודית לסידורי פרס (נוסח זה כנראה נוצר בעקבות נוסח ברכת 'אמת ויציב': "הוא קיים ושמו קיים וכסאו נכון"), ואף ארליך בספרו לא מצא לכך תיעוד בקטעי הגניזה, אולם מצאתיה בשני קטעי גניזה (AIUIV.A.299- שריד מסידור לשחרית שבת עם שרידי ג' הברכות הראשונות; T-S NS 121.22- עותק של סידור הגאונים הקדום, מכיל תפילת המועדים עם שרידי ג' הברכות הראשונות והאחרונות), שניהם נראים בשאר נוסחאותיהם מתאימים לנוסחאות מצרים (מצרים הקצר/מצרים הקדמון), ואולי קטעים אלו הושפעו מעותק הגניזה של סידור רס"ג נט הנ"ל שגרס כן בהשפעת פרס, והסופרים הנ"ל סברו שהוא נוסח מקורי ברס"ג, או שמא גם קטעים אלו עצמם הושפעו בדרך כל שהיא מנוסח פרס. כמו כן נוסח "כסאך קדוש" כנראה היה גם בנוסח התפלה של הקדמון שתירגם עמידה בתרגום הערבי המורחב (המתואר במאמרי: א' גבאי, 'בירור נוסח תפילת העמידה לחול בסדר התפילות להרמב"ם ובתכאליל [חלק ב]', דברי חפץ, כ, ניסן תשפ"ג, עמ' קפז): "ומשכן כבודך קדוש".
83. ↑ ומשרתיך קדושים. כך בכל עדי הנוסח הפרסיים: ב1, ב2, ג, ט (כאן ובתפילת ערבית לר"ה עמ' 147), נ, ש1, ש6.
84. ↑ תמיד – כ"ה בכל עדי הנוסח של ענף זה: ב1, ג, ט.
85. ↑ יהללוך סלה. ט בר"ה וכן ג' בר"ה נוסף 'מלך חי העולמים' וכנראה הוא תוספת לימים נוראים, וכעי"ז בכתב יד סידור פרס בהמ"ל 4529 בערבית כיפור דף רמב שנוסף בברכה זו במיקום זה "חי העולמים בעל הרחמים" (שאר הברכה שם כנוסח הספרדים) [וכעי"ז בנוסח צפון אפריקה מוסיפים "חי העולמים" ברשימת התארים בסוף ברכת אבות רק בימים נוראים).
86. ↑ ושמך ... וזכרך ... וכסאך (עם ו' החיבור). כך בעדי הנוסח של ענף זה: ב2 (עיין להלן), ו, נ, ס, ש1 (ושם תיבת "וכסאך" מטושטשת ואולי גרס "כסאך"), ש6. אלא שבחלק מהם חסר לגמרי "וזכרך קדוש", ובכתב יד ו' יש רק תיעוד לתיבות "וזכרך קדוש" ובכתב יד ס' יש תיעוד רק לתיבות "וזכרך קדוש וכסאך קדוש". ומ"מ בכל מה ששרד בענף זה יש בכולם ו' החיבור, יוצא מן הכלל כתב יד ב2 שגורס: "ושמך קדוש כסאך קדוש".
87. ↑ וזכרך קדוש - רוב עדי הנוסח של ענף זה: ו, ס, ש1, ש6, וכן גם בכל הענף העיקרי. חסר - ב2, נ'. ואולי בשניהם ט"ס בטעות הדומות "קדוש-קדוש".
88. ↑ תמיד – ב2, ו, ש6, וכן בכל עדי הנוסח של הענף העיקרי. חסר - ש1, נ.
89. ↑ ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש – ש6 בלבד, והוא פסוק בישעיה מ כה. פסוק זה חסר בשאר עדי הנוסח של ענף זה (ב2, נ, ש1), וכן חסר בכל עדי הנוסח של הענף העיקרי, וכן איננו בכל שאר נוסחי עדות ישראל.
90. ↑ מקורות לנוסחאות השונות לחזן אחרי הקדושה: נוסח ראשון - כתב יד ב בשחרית שבת [בכתב יד ו' של סידור רשב"ן מופיע הקטע לדור ודור ב' פעמים: פעם אחת בקדושה לחול בפרק א' לאחר ובא לציון, ופעם שניה בפרק ג בקדושה לר"ה. בשניהם הוא העתיק כמעט במדוייק את נוסח רשב"ן כבשאר כתבי היד, אלא שבחול טעה לגרוס: "כי אל מלך" ובר"ה השמיט תיבת "אלהינו" שאחר תיבת "ושבחך". שתיהן נוסחאות נדירות המצויות בנוסח הראשון של פרס. כמו כן בכתב יד ס' של סידור רס"ג מופיע הקטע של "לדור ודור" והכל כנוסח רס"ג מלבד שגורס "שבחך ועוזך" כנוסח פרס הראשון במקום "ושבחך" שבנוסח רס"ג בקטעי הגניזה]. נוסח שני - כתב יד ג. נוסח שלישי - כתב יד ש1. נוסח רביעי - כתב יד נ. נוסח חמישי - כתב יד ב2. נוסח שישי - כתב יד ט עמ' 68.
91. ↑ תיבות לעולם ועד נמצאות בין השיטין. ובנוסף קודם התיקון היה כתוב מפיך ותוקן מפינו.
92. ↑ [וזרע זרעינו}. בכתב היד יש כאן סימון להשלמה בגליון, הגליון קרוע, והשלמתי מסברא.
93. ↑ בכת"י ממשיך כאן בהוספה לימים נוראים 'ובכן יתגדל' וכו' כעין כת"י ט, ונקטע באמצע.
94. ↑ המלוכה לאל. ישנו תיעוד נוסף שבפרס היה נוסח "המלוכה לאל", מכתב יד כ3 של מנהג כפא, שאצלם כל הברכה תמיד היא "לדור ודור" וכנוסח רומאניה, אלא שבעוד שברומאניה הנוסח הוא: "לדור ודור נמליך לאל", כ3 גורס "המלוכה לאל" וזהו שריד של נוסח פרס.
95. ↑ עדי הנוסח לברכת הדעת: ו (בעמידה לחול נוסחו שונה מרשב"ן בתיבות: "ונותן" "מאתך ייי אלהינו דעה ובינה והשכל ומענה לשון", אך בהערותיי לנוסחאות עמידה כתב יד זה הראיתי שכתב יד זה הושפע מנוסחו במוצ"ש ואין ללמוד ממנו לנוסח יום חול אלא את התוספת "ונותן" המתועדת גם במקום נוסף בכתב יד זה עיי"ש); ט (שלם); ס עמ' יח ועמ' קכד ("דעה וחכמה ובינה והשכל" במקום נוסח רס"ג "דעה ובינה"). יש לשים לב שכתב היד היחיד השלם בברכה זו הינו כתב יד ט.
96. ↑ מאתָךְ ט הכ"ף בשו"א, וכן נראה מכת"י ב במוצ"ש (ו אין ניקוד), ורק ס מנקד מאתְךָ בקמץ וכן מנקדים בני אר"צ ועוד.
97. ↑ חכמה – ט. וחכמה – ס.
98. ↑ כי אל דעות (ורחמן) אתה. על פי כתב יד ט, ושם "אל דעוד" בט"ס, התוספת "ורחמן" איננה מתאימה כ"כ בברכה זו, וגם אין לה חבר בכל שאר הנוסחים, ולכן מסתבר בעיניי שהיא ט"ס באשגרה מסיומי ברכות אחרות.
99. ↑ עדי הנוסח לברכת הדעת למוצ"ש: כת"י ב; קטע רעט (יש שם הוראה בפרסית, וכמדומני שמשמעותה שבמקום "אתה חונן" יאמר אתה חוננתנו, קטע רעט באופן כללי מושפע מנוסח מצרים הקדמון, וגם כאן רוב השינויים בין נוסח רעט לנוסח ב נראה שהם בהשפעת נוסח מצרים הקדמון); וקצת מכת"י ס עמ' קכד ("מכל משפחות הארצות ומכל גויי הארץ", וכמדומני שאין נוסח כזה במצרים הקדמון). בכתב יד ט, אף שהעמידה שבו נמצאת במוצ"ש, מ"מ הסופר כתב את הנוסח הרגיל בט"ס.
100. ↑ לעשות - ב. לעשות בהם – רעט, וכנראה שנשמטה תיבה אחת במקור ב, כי בכל שאר העדות – הגורסות משפט זה - ישנה תיבה זו, שכך הוא בנוסח מצרים הקדמון-צפ"א, ואשכנז הישן (ורז"ה מחקו מסברא), ופרובנס-קטלוניה-חלק מספרד (על הנוסח הספרדי במשפט זה עיין בהערתי לספר תורת הקדמונים, מולקנדוב, חלק ד סימן לז עמ' רפא הע' ו ד"ה אולם).
101. ↑ והבדלתנו – ב. ותבדל לנו – רעט, כנראה בהשפעת נוסח מצרים הקדמון, שבו הנוסח "ותבדילנו".
102. ↑ {ובין יום השביעי לששת ימי המעשה}. חסר ב, והוספתיו מאחר שכך הוא בכל שאר הנוסחים, וזהו עיקר ההבדלה, וכן הנוסח בקטע רעט.
103. ↑ כשם שהבדלתנו וכו' (עד סוף הברכה). נוסח הפנים הוא על פי ב. בקטע רעט יש נוסח אחר לגמרי הדומה קצת לנוסח מצרים הקדמון ומושפע אולי גם מנוסח הבקשה למוצ"ש קודם הבדלה המופיעה בספרי הגאונים כגון סדר רע"ג (הקטע קצת קרוע, ולא הצלחתי לפענח הכל):" החל על{ינו} את הימים האילו הבאים לקרא{תנו לשלום} חסוכין מכל חטא ומוצלין מכל א{ר}עוים? עד? ש? עו?ן ומחוננים בדעה והשכל ומח... {מ}אתיך ברוך אתה ייי חונן הדעת".
104. ↑ מגויי הארץ וממשפחות הארצות – ב. *מכל משפחות הארצות ומכל גויי הארץ* - ס.
105. ↑ עדי הנוסח לברכות התשובה סליחה וגאולה: בברכות אלו יש בידינו אך ורק את כתב יד ט (שלשת הברכות בשלימות). ועל התיבות "ראה בענינו" יש תיעוד בכתב יד ש2 (התיבות "ראה בענינו" שרדו שם בהוראות לעננו של הש"ץ בתענית), וע"ע לקמן שלתיבת "ומחול" יש אולי תיעוד בכתב יד ס, וכן יש לה תיעוד בכתב יד ר (הגורס "מחול" בניגוד לרמב"ם הגורס "ומחול"). אבל כתב יד ו' בברכות אלו כמעט זהה לנוסח רשב"ן, וגם השינויים הבודדים שיש שם, כנראה אינם קשורים לנוסח פרס, עיין בהערותיי לעמידת כתב יד ו'.
106. ↑ יחד. לנוסח זה אין חבר בשום סידור מרחבי תבל, ואולי הוא אחת ממאות התיבות שנוספו אך ורק בנוסח פרס, אך הניסוח קצת מגומגם, ויש לקחת בחשבון שיתכן שזו ט"ס בכתב היד הפרסי דידן באשגרת לשון מ"וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ".
107. ↑ שלימה רצויה. כך בכתב יד ט, וע"ע בהערתי לעמידת כתב יד ו' שאולי ישנו תיעוד עקיף לכך שהיה נוסח נוסף בפרס שלא גרס תיבת "רצויה" או שגרס "רצויה שלימה", אך עיי"ש שאין זה מוכרח כלל.
108. ↑ בעשי"ת במקום 'הרוצה בתשובה' אומרים 'החפץ בתשובה'. על פי ט בהוראות לעשי"ת.
109. ↑ ומחול. כ"ה בו' החיבור גם בכתב יד ס', בניגוד לנוסח רס"ג המקורי, אך בכתב יד ס' יש גם השפעות של מצרים הקדמון, ובמצרים הקדמון הגירסה "ומחול". ככל הנראה היה בפרס הישן גם נוסח *מחול, וכמשתקף משלשה מקורות: א' בכתב יד ר', שהוא כתב יד פרסי של רמב"ם הגורס "מחול" שלא כנוסח הרמב"ם המקורי שיש בו "ומחול". ב' כ"ה גם בנוסח סין בניגוד לנוסח הרמב"ם, ולכאורה הוא שריד אצלם לנוסח פרס. ג' כ"ה "מחול" גם בנוסחי יהודי תימן בניגוד לנוסח הרמב"ם "ומחול", וע"כ שבני תימן המשיכו בזה את נוסחם הקדום, שהיה בכללות דומה לנוסח יהודי פרס (אמנם ניתן לדחות את הראיה משני מקורות הראשונים, ולומר שמעיקרא בספר משנה תורה שהגיע ממצרים היה כתוב "מחול" כנוסח מצרים הקצר, וממילא כך הוא ברמב"ם בכתב היד הפרסי ולכן גם יהודי סין אמרו כך כי חשבו שזהו נוסח הרמב"ם, ומ"מ על המקור השלישי אין מקום לדחות כך שהרי ליהודי תימן בודאי הגיע נוסח הרמב"ם המקורי "ומחול", וכמשתקף בכתבי היד התימניים המשובחים). וע"ע בהערתי לקמן פרק ד.
110. ↑ סלח לנו אבינו כי חטאנו ומחול לנו מלכינו כי פשענו – שורה זו מתועדת בכתב יד ט גם ב"מקדמה סליחות" בדף 334 בדפי כתב היד.
111. ↑ מנגד עיניך {כי רבים רחמיך}. ההשלמה על פי כל הנוסחאות המקבילות (דמשק מצרים הארוך, וכעי"ז בנוסח א"י הקדמון), וכנראה תיבות אלו נשמטו בכתב היד בטעה"ד כי -כי.
112. ↑ כי אל טוב ומטיב וסלח אתה. תיבת "ומטיב" היא ייחודית לנוסח פרס, אם כי יש מקום לחשוד שמא מדובר בטעות סופר בכתב יד ט, באשגרה מ"כי אל טוב ומטיב ורחמן אתה" בברכת השנים. אך שם גופא קודם התיקון איתא "כי אל טוב ומטיב וסלח אתה" ותוקן "ורחמן" במקום "וסלח", הרי שהנוסח "כי אל טוב ומטיב וסלח" היה שגור בפי הסופר מברכתנו. ולכן מסתבר שאין זו ט"ס.
113. ↑ נא – ט. חסר – ש2 בתענית.
114. ↑ וקנא את קנאתנו. כך נוסף בכתב היד בגיליון, אך הוא בכתיבת הסופר הראשון בלי ספק, וכל תיקוני הסופר בעמידה, הן השמטות שדילג הסופר מתחילה בט"ס גרידא.
115. ↑ והצילנו. נוסח זה הוא ייחודי לנוסח פרס, וישנו גם בגליון קטע הגניזה נא, המושפע לעיתים מנוסח פרס.
116. ↑ {מהרה} - חסר בכתב היד, אך כנראה ט"ס בכתב היד, ויש להוסיף "מהרה" כמו בכל שאר נוסחאות העדות השונות. וכיוצ"ב בהמשך השורה דילג הסופר מתחילה על תיבת "שמיך".
117. ↑ שמיך. נוסף בכתב היד בין השיטין, ככל הנראה בכתב הסופר הראשון.
118. ↑ (אתה). תיבה זו כפולה ומיותרת, ונראה שהיא ט"ס גרידא.
119. ↑ עדי הנוסח לברכת הרפואה: ט (שלם); ש2 ("רפאנו ייי אלהינו ונרפא"); ג בתעניות בסוף הכת"י ("רפאינו יי"); מ ("רפאנו ייי אלהינו" "רופא ורחמן"). במקור ו הושמטה בט"ס כל ברכה זו (בטעות הדומות "ישראל – ישראל"). מקור ס גורס רק הפתיחה 'רפאינו ייי ונרפא הושיענו ונושעה', וכ"ה בג' קטעי גניזה בבליים של מצרים הקדמון, אך תמוה שיהיה נוסח קצר כזה בפרס. וע"כ שאין זה בהשפעת נוסח רס"ג, אלא שזה בהשפעת נוסח מצרים הקדמון המצוי בכתב יד זה, עיין לעיל פרק א בתיאור כתב יד זה.
120. ↑ מכל חלי ומכאוב – ט. חסר - ש2.
121. ↑ עדי הנוסח לברכת השנים נוסח הקיץ: ט (שלם, ועיין בהע' 84 שבכתב יד ט התחברו בט"ס נוסח הקיץ והחורף). בכתב יד ו' נוסח כל ברכה זו כמעט זהה לרשב"ן, עיי"ש בהערתי.
122. ↑ עדי הנוסח לברכת השנים נוסח החורף: ט (מהתיבות 'שבעינו ושבע'. בכתב יד זה יש חיסרון גדול בברכת השנים, ונראה שבכתב היד שממנו העתיק הסופר היו כתובות ברכת השנים קיץ וחורף בשלימות בזה אחר זה, אלא שהמעתיק טעה ודילג קטע שלם בטעות הדומות "למען שמך - למען שמך", ובעצם דילג את סוף ברכת השנים קיץ ותחילת ברכת השנים חורף ובכך התחברו נוסח הקיץ ונוסח החורף. ובהנחה זו מסולקת תמיהת ש' טל, מהדיר כת"י זה, למה לא הזכיר כתב יד זה 'ותן טל ומטר', ואכן ניכר שתחילת הברכה מתאימה לנוסח הקיץ ולא לנוסח החורף. אמנם ניתן לדחוק ולומר שבנוסח פרס נוסח הקיץ והחורף היו זהים, וכל השינוי הוא שבחורף מוסיף "ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה" ובקיץ משמיטם לגמרי, ובכתב היד העתיק את נוסח הקיץ בלבד. אך דחוק לומר כן, שהרי לא מצאנו חבר לאריכות כזאת בקיץ, אלא בנוסח פרובנס-קטלוניה, ואפילו בהם יש בקיץ "ותן טל לברכה על פני האדמה". וגם לא ניתן לטעון שבכתב היד דידן התכוון להעתיק רק את נוסח החורף ונשמט משפט אחד בטעות הדומות, כי הנוסח בתחילת ברכה זו בכתב היד אינו מתאים כלל לנוסחאות החורף אלא לנוסחאות הקיץ ודוק); מ (מברכות טובך, שמרה והצילה); ו (ברכה זו נמצאת בסידור רשב"ן בסוף פרק א' ויש לנו להקבלה רק קטע גניזה שלם ועוד קטע חלקי, בברכה זו בכתב יד ו ישנם כמה שינויים מנוסח קטע הגניזה. כתב יד ו' מוסיף "וחוס ורחם וחמול על כל פירותיה", ואולי זה שריד של נוסח פרס חילופי שלא שרד בכתב יד ט, אך יתכן שאדרבה זהו נוסח רשב"ן המקורי, וקטע הגניזה הושפע מנוסח מצרים. ובמקום הנוסח שבשני קטעי הגניזה של רשב"ן: "העולם כולו" גורס כתב יד ד "עולמך", וזה כנראה בהשפעת נוסח פרס חילופי שלא שרד בכתב יד ט, וכן הוא הנוסח בחלק מנוסח מצרים הארוך); ס (הזאת מכל מיני, הוא גם גורס "וברכה עלינו", אך אולי זה בהשפעת נוסח מצרים, כי בפרס בחורף אין כלל מילים אלו, ובקיץ לא גרסו עלינו).
123. ↑ טַל. הניקוד בפת"ח על פי כתב יד ס.
124. ↑ {ברך עלינו ייי אלהינו את השנה הזאת הבאה עלינו לטובה ואת כל מיני תבואתה ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה למען שמך}. כ"ז שיחזור נוסח משוער, הנתון היחיד הינו שלפני תיבת "שבעינו" היו כנראה התיבות "למען שמך" ולכן נשמט קטע זה בטעות הדומות, וכמבואר בהערה הקודמת. את הפתיחה "ברך עלינו ייי אלהינו את השנה הזאת הבאה עלינו לטובה" קבענו ע"פ המקבילה בנוסח הקיץ, ההמשך "ואת כל מיני תבואתה" הוא על פי רוב נוסחאות בבל, אך אינו מן הנמנע שבנוסח פרס היה "בכל מיני תבואתה" כמו בהרבה נוסחאות מזרחיות, ההמשך "ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה" הוא על פי רוב נוסחאות בבל. תיבת "לברכה" יש כמעט בכל נוסחאות עדות בבל וחסירה רק בסידורי החכמים הקדמונים וכן בנוסח מצרים הקדמון (וע"ע בהערתי לנוסח דמשק על אתר), ברובם ככולם "לברכה" לאחר תיבת "ומטר", אך יתכן שבנוסח פרס היתה תיבת "לברכה" לפני "למען שמך", כמו בנוסח מצרים הארוך (אבל בנוסח אר"צ למרות שיש "למען שמך", מ"מ "לברכה" הוא לאחר "ומטר" כמו בשאר הנוסחאות).
125. ↑ את העולם כולו. כך בכתב יד ט. בכתב יד ו במקום נוסח רשב"ן המקורי "את העולם כולו" גורס את "עולמך", וכנראה בהשפעת נוסח פרס. עיין בהערת הפתיחה לברכה זו.
126. ↑ בעולם. תיבה זו בין השיטין, כנראה בכתב הסופר הראשון.
127. ↑ חוס וחננו וחמול ורחם עלינו. יתכן שהיה בפרס נוסח אחר חוס ורחם וחמול על כל פירותיה עיין בהערה הפתיחה לברכה זו.
128. ↑ ורחמן. נכתב 'וסלח' והוגה על ידי הסופר הראשון עצמו: 'ורחמן'.
129. ↑ עדי הנוסח לברכות קיבוץ גליות ומשפט: ט (שלם); ו (בברכות אלו כתב יד ו' שונה מנוסח רשב"ן רק לגבי "ברנה" "והשיבה"); מ (ושא נס מהרה, ומלוך עלינו מהרה, מלך אוהב צדקה ומשפט); ס ("ושא נס מהרה", בעמידה לחול בעמ' יט וכן במוסף ר"ה בעמ' רלג "ושא נס מהרה", אבל הנוסח בהמשך שם בעמ' רלג "לקבוצינו וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ" נראה שהוא שריד מנוסח מצרים הקדמון, ואינו מפרס, שהרי בפרס נוסף "מהרה" ו"אל נוה קדשך", אבל נוסח "לקבצנו" יש בר"ה בשני כתבי יד פרסיים וכמובא בהמשך הערה זו). בכת"י ש3 במוסף ר"ה: "אלהינו ואלהי אבותינו תקע בשופר גדול לחֵירוּתינו ושא נא מהרה לקבֵץ גָלִיוֹתינו וקרב פזורינו וכו'", ובכתב יד מחזור פרס, שנת ריח-רמ, כת''י לונדון 10702, ס' 8017, דף 22ב, במוסף ר"ה: "תקע בשופר גדול לחִירוֹתינו ושא נס מהרה לקבצנו וקרב פזורינו", וכ"ה בכתב יד ט במוסף ר"ה.
130. ↑ לחִירוּתינו. כך מנוקד בכתב יד ט בעמידה לחול, וכן מנוקד במחזור פרס כתב יד לונדון 10702 במוסף ר"ה, וזה על משקל "פי הַחִירוֹת" (שמות פרק יד פסוק ב), ואין לזה חבר, ובמוסף לר"ה בכתב יד ט עצמו וכן בכתב יד ש3 מנוקד *לחֵירוּתינו, וכניקוד שאר עדות ישראל.
131. ↑ מקבץ. תיבה זו כתובה בכתב היד בין השיטין, כנראה בכתב הסופר הראשון.
132. ↑ השיבה – ט. והשיבה – ו, ועיין בהערתי להלן פרק ד שם.
133. ↑ עדי הנוסח לברכת המינים: ב (=ב3, שלם); ו (שלם, בברכה זו סטה הסופר לגמרי מנוסח רשב"ן, מתחילתה עד סופה ויש לראות בנוסחו תיעוד מלא לנוסח פרס); ט (שלם). לנוחות העיון הבאתי נוסח כל כתב יד בנפרד. (מ: וכל המינים במקום הנוסח ברמב"ם "כל המינים", יתכן שיש ללמוד מזה שהוא גרס "ומינים" כמו כתב יד ב, אך יתכן גם שכך היה הנוסח ברמב"ם שהגיע ליהודי סין ודוק).
134. ↑ לִמשומדים. ה-ל' בחיריק בכל עדי הנוסח: ב3, ט, ס. ניקוד זה הינו נדיר בסידורי העדות אך נפוץ בסידורי מצרים שבגניזה.
135. ↑ אל – ט לאחר התיקון, וכן בשני כתבי היד האחרים. ואל – ט לפני התיקון.
136. ↑ ותאוה – כך בכתב היד, אך כנראה ט"ס וצ"ל ותקומה, וכעין שנזכר בסוף הברכה בנוסח פרס ואר"צ-דמשק ומצרים הארוך "ואל תתן תקומה לכל אויבי נפשנו" [ידידי הרב נפתלי יחיאל גולדמינץ רוצה ליישב את נוסח כתב היד על פי הפסוקים בתהלים פרק י "כי הלל רשע על תאות נפשו ובוצע ברך נאץ ייי ... תאות ענוים שמעת ייי תכין ליבם תקשיב אזנך" ופירשו המפרשים שהרשע מתהלל בכך שכל תאות נפשו ניתנת לו, ואנו מתפללים שתאות הענוים תתגשם ולא תאות הרשעים. עכ"ד. ומ"מ עדיין הלשון "אל תהי" מגומגם, כי אין לנו בעיה שתהיה לרשע תאוה, ועיקר התפילה שלא תתמלא ותתגשם תאוותו, ולכן יותר מסתבר כהגהת "ותקומה". והבוחר יבחר].
137. ↑ וְיאֹבדוּ ככל הנראה ה-ב' של ויאבדו מנוקדת בכתב היד בחולם בט"ס במקום צירי.
138. ↑ ולאויבים ולכופרים. כתב היד מטושטש, אך כך נראה לפענח את הכתוב שם.
139. ↑ ותמגר. כתב היד מטושטש, אך כך נראה לפענח את הכתוב שם.
140. ↑ למשומדים. בכתב היד כתוב: 'למשמודים' וזה ט"ס או מחמת שיכול אותיות גרידא או טעות מחמת הגייתו שהוגה קמץ כחולם.
141. ↑ וצוררינו. כצ"ל, ובכתב היד הכתיב הוא: וצררנו.
142. ↑ עדי הנוסח לברכת הצדיקים: נוסח פרס המקורי - ב (=ב3, שלם); ט (שלם). שריד נוסח משני - ו בכתב יד זה של סידור רשב"ן במקום נוסח רשב"ן: "ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת ושים חלקנו עמהם ולעולם לא נבוש כי בך בטחנו" גורס כתב יד זה: "ותן שכר טוב לצדיקים עושי רצוניך ואל נבוש", וע"ע בהערותיי שם לקמן פרק ד. הנוסח "ואל נבוש" מתועד גם בתיקון מפורש בגליונות קטע הגניזה נא, המושפעים לעיתים מנוסח פרס. [בכתב יד ר איתא "ולישועתך נושענו" בניגוד לנוסח הרמב"ם "נשענו", אך בפרס אין כלל תיבות אלו, ועיין מה שנתבאר במאמרי: א' גבאי, 'בירור נוסח תפילת העמידה לחול בסדר התפילות להרמב"ם ובתכאליל [חלק ב]', דברי חפץ, כ (ניסן תשפ"ג), עמ' קס-קסא].
143. ↑ ועל שארית עמך ישראל - ט. חסר - ב.
144. ↑ נא – ט. חסר - ב.
145. ↑ אלהינו – ב, וכן נוסף ט בין השיטין. חסר - ט בפנים בט"ס.
146. ↑ ותן שכר טוב. ב נשמט 'טוב' בט"ס.
147. ↑ בשמךָ כן הניקוד בכולם: ב, ט (ושם אף בכתיב מלא בשמיך).
148. ↑ לא נבוש בעולם הזה ולא נכלם לחיי העולם הבא כי בשמְךָבטחנו ובחסדך נשעָנו קוינו כל היום - ב. *ולא נבוש כי בשמְךָהגדול והקדוש בטחנו* - ט.
149. ↑ {ולישועתך}. כן נראה להשלים, וכעי"ז בנוסח מצרים הארוך ובנוסח הרמב"ם, ובלא השלמה זו הניסוח מגומגם.
150. ↑ עדי הנוסח לברכת ירושלים נוסח א: ג1 בתשעה באב (עד 'עירך' וכן החתימה, שם אין מנוקד החלק שאומרים כל יום אלא רק החלק שמוסיפים בת"ב); ג2 בת"ב בפעם השניה (מ"על ישראל עמך" עד "משכן כבודך" והחתימה); ג3 לת"ב בסוף כתה"י (רחם - כבודך, והחתימה); ו (בעמידה לחול הוא שונה מנוסח רשב"ן: "ייי אלהינו עלינו" במקום נוסח רשב"ן "עלינו ייי אלהינו", ובחתימה גורס "בונה את ירושלים", וכן בכתב יד ו' בחתימת נוסח רחם של תשעה באב. שינוי נוסף ישנו שבכתב יד ו' שמשמיט "ובנה את ירושלים בנין עולם מהרה בימינו" ובמקום זה מוסיף "ועל הבית הגדול והקדוש" ואין לו חבר לא בהשמטת המשפט [מכתב יד ג הפרסי המשמיט משפט זה אין ראיה כי הוא לת"ב ודוק] וגם לא בהוספתו, וכנראה הושפע הסופר מנוסח ברכת רחם של ברכת המזון); ט (שלם); ס (ובנה ברחמיך). עדי הנוסח לברכת ירושלים נוסח ב: ב3.
151. ↑ רחמנו – ט בלבד. חסר – ג1, ג3.
152. ↑ רחם ייי אלהינו עלינו – ט, ג3. רחם *עלינו ייי אלהינו* – ג1, ו.
153. ↑ עמָךְ – כך בניקוד כ"ף בשו"א בט', וכן מנוקד שם בתיבות 'עירך' 'כבודך', וכן מוכח מכת"י ג' שאין בו י' לפני האות ך', *אבל בס' כולם בקמץ, וגם בכתב יד ו' מילת כבודך כתובה "כבודיך".
154. ↑ ג1 חסר: "ועל ציון משכן כבודך", אולי בגלל ההוספה הארוכה לת"ב, כמו שאין בו גם הקטע ובנה וכו' (וגם ברס"ג ועוד נוסחים, יש שינויים בין רחם של כל השנה לרחם של ת"ב). אבל ג2 גורס שורה זו למרות שהוא לת"ב.
155. ↑ ברחמיך – ס (נוסח זה הוא ייחודי, ואולי הוא אשגרה מנוסח ברכת המזון, אך גם שם לא מצאתי מי שגורס כן, אך אולי היה כן שם בנוסח פרס). חסר - ט.
156. ↑ את ירושלם – ו (גם בחול וגם בת"ב), ט. ירושלם - ג1 ג2 ג3. וכן הוא בנוסח ב שבסמוך.
157. ↑ המילה "מנחם" אינה נראית בצילום מפני שחלק מהדף נכנס בין הדפים, והשלמתיה מהשערה ע"פ נוסחי כמה עדות בתשעה באב.
158. ↑ הגירסה לת"ב ע"פ ג1 בלבד, ב-ג2 ג3 החתימה גם בת"ב כרגיל.
159. ↑ עדי הנוסח לברכת דוד: נוסח א - ג1 בת"ב ("את צמח דוד"); ג2 בת"ב ("את צמח"); ג3 בת"ב ("את צמח"); ט (שלם, תחילת הברכה עד 'תצמיח' נמצאת בכתב יד זה גם בעמ' 145); מ ("וקרנו תרום", "קרן ישועה"). נוסח ב - ב (=ב3, שלם), וכתב יד ס (חיסרון 'את', 'וקרנו תרים'). כתב יד ו' בברכה זו איננו סוטה מנוסח רשב"ן. הנוסח "את צמח דוד אתה תצמיח" מתועד גם בהושענא שבסידור פרס בהמ"ל 4529 עמ' תקנה (נדפסה בקובץ סיני פז עמ' רטו).
160. ↑ צמח - כך ב, וכך ס (ונוסף שם "את" בכתיבה אחרת, וכדמוכח מגודל הכתב שלמרות שיש שם רווח לא בכתב גדול, ודלא כארליך בספרו שכתב שאולי הוא תיקון הסופר הראשון).
161. ↑ תרום – ב3, וכן בבירור בשני כתבי היד של הענף האחר (ט, מ). *תרים - ס בלבד (וגם מנוקד בחיריק), ואין לומר ש-ס' הושפע ממצרים הקדמון, כי אין תיעוד לנוסח זה בכל מצרים הקדמון, וגם לא בכל שאר סידורי מצרים שבגניזה (וע"ע בהערתי לעמידת רשב"ן). ולכן מסתבר שאכן היה בפרס נוסח "תרים", ובאמת כ"ה גם בנוסח תימן הקדום הדומה מאד לנוסח פרס. וכן "תרים" בכפא דפוס בברכת את צמח שבהפטרה, שמקורה שם בפרס [אך יתכן שנוסח כפא הושפע בזה מרומאניה, שבעמידה בדפוס אומרים תרים וכן בכפא בעמידה, וסמך לזה שאכן בכת"י של מנהג כפא סדור מנהג כפא המכון לכתבי יד מזרחיים, האקדמיה הרוסית למדעים, Ms. C 18 פטרבורג, כתוב שם תרום בו', וצ"ע]. אפשר גם שהנוסח "תרים" בחלק מן המקורות הנ"ל הוא בהשפעת נוסחאות שגרסו בברכת המקדש שמו ברבים "ובישועתך תרים ותגביה קרננו".
162. ↑ כי לישועתך אנו מקויים כל היום – כך בכתב יד ב, והוא נוסח ייחודי, ולעיל בסוף ברכת הצדיקים גורס כתב יד זה " קוינו כל היום".
163. ↑ מצמיח לנו. נוסח זה מתועד גם בקטע גניזה "עד" אצל ארליך, שנכתב במזרח כנראה בפרס, והועתק מדפוס ונציה שנח אך יש בו שרידי נוסח פרסיים בחתימות הברכות.
164. ↑ עדי הנוסח לברכת שומע תפילה: א2 (בשמע קולינו לתענית "חוס"); ב (=ב3, שלם); ט (שלם); ס (ומלא ברחמיך הרבים כל משאלות לבינו). ו ("חוס" בלי ו' החיבור, השמטת "ורצון" במשפט "וקבל ברחמים את תפילתנו", והוספת "כי אתה הוא שומע תפילת כל פה". וע"ע בהערותיי לכל ברכה זו בכתב יד ו' לקמן פרק ד); מ (חוס, וקבל ברחמים את תפלתינו); ר ("חוס ורחם" בלי ו' החיבור); ש2 ("<...>וּוקבל ברחמים את תפלָתינו <... ... ... ... עננו ייי אלהינו> עננו ביום צום ... והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע כי אל שומע תפלָתינו ותחנונינו אתה בא"י שומע תפלה". מהמילה הראשונה שרד רק ו' שרוקה, וניתן להשלים או "אלהינו", וזה מתאים לנוסח כתב יד ט' הגורס "שמע קולינו ייי אלהינו" ומיד אחר כך "(שמע) וקבל", וניתן גם להשלים "עלינו", וזה מתאים לנוסח כתב יד ב שאינו גורס ייי אלהינו, אך גורס את המשפט חוס וכו' ורחם עלינו. בין כך ובין כך ברור שכתב יד ש2 לא גרס תיבת "שמע" לפני "וקבל" ודלא ככתב יד ט).
165. ↑ ייי אלהינו – ט. חסר - ב כנראה שאצלו התוספת "אב הרחמן" היא תחליף לזה ודוק.
166. ↑ חוס ושוב וחון וחמול ורחם עלינו – ב (התיבה הראשונה לא קריאה כל כך בעותק שבידי ויתכן בדוחק לקרוא "וחוס"), וכן שרד תיעוד לתיבת "חוס" בכתב יד א2 ושם בודאי הנוסח: "חוס" ולא "וחוס", וכ"ה "חוס" בלי ו' החיבור בכתבי יד ו מ ר, ועיין לעיל שאולי בכתב יד ש2 יש אולי של התיבה האחרונה של משפט זה (עלינו). חסר - ט', כנראה בגלל שכבר אמרו בהתחלה 'אב הרחמן'. וכן נמצא משפט זה בסוף יעלה ויבא בסידור פרס כת"י בהמ"ל 4529 דף רכג, ושם "חון" בלא ו'.
167. ↑ שמע – ט. חסר – ב ש2.
168. ↑ וברצון – ב. ברצון – ט, גם כאן וגם בתחילת "סדר הרחמין" שבסוף כתב היד בחלק שלא צולם במהדורת טל (שם הנוסח: "שמע קולינו ורחם עלינו וקבל ברחמים ברצון את תפילתנו", וכעי"ז בסדר הרחמין שבכתב יד גסטר 10576 בערך בדף 60 לאחר "הלכות שחיטה", ושם "שמע ייי קולינו ורחם עלינו וקבל ברחמים [ברצון] את תפילתנו", תיבה ברצון הושלמה בין השיטין אולי בידי הסופר הראשון עצמו), ונראה שהוא שיבוש של ורצון (ואמנם בשניהם אין קו הרפה על הב' כך שהכוונה לב' דגושה, ומ"מ יתכן שנוסח זה התגלגל והשתבש מנוסח "ורצון" ודוק). חסר – ו, מ, ש2.
169. ↑ והעתר לנו בכל נאקותינו – ב. חסר – ט, ושם בהמשך הברכה יש תוספת דומה "והעתר לנו מלכנו בתפלתנו טרם נקרא וכו'".
170. ↑ ושמע תפילתינו כאשר שמעת את תפילת נאקת אבותינו הראשונים – ב, ותיבת "נאקת" מוקשית מבחינה תחבירית (שהיה צריך להיות "ונאקת", וגם בתחילת המשפט הוזכר רק תפילה), ונראה שהיא תוספת משנית על פי הנוסח החילופי שישנו בכתב יד ט. *ושמע נאקתינו כאשר שמעת את נאקת אבותינו* – ט.
171. ↑ ותמלא ברחמיך הרבים כל משאלות לבינו לטובה - ב, ס (ושם *ומלא, וגם *חסר לטובה). חסר – ט.
172. ↑ ורֵקים מלפניך אל תשיבנו מלכנו – ט. וריקם מדלתיך אל תשיבינו – ב.
173. ↑ והעתר לנו מלכנו בתפילתנו טרם נקרא ואתה תענינו עשה למענך ושמע תפלתינו – ט (יתכן שנוסח זה מקורו הראשוני מתפלת עננו לתענית, ששם בנוסח פרס הרגיל "טרם נקרא אתה תעננו" ובכתב יד ב של סידור רשב"ן שם "טרם נקרא ואתה תעננו למענך עשה ושמע תפלתנו") . חסר – ב ושם בתחילת הברכה יש תוספת דומה קצת "והעתר לנו בכל נאקותינו".
174. ↑ כי אל שומע תפילה ותחנונים אתה שומע תפילה עדיך כל בשר יבואו - ט (ושם נכפל בט"ס 'שומע תפילה ותחנונים אתה' וסומן למחיקה). *כי אב מלא רחמים רבים אתה* - ב. *כי אתה הוא שומע תפלת כל פה* – ו, וע"ע בהערותיי לנוסח כתב יד זה לקמן פרק ד. וע"ע לעיל בהערת הפתיחה לברכה זו נוסח מעין החתימה בתענית בכתב יד ש2.
175. ↑ עדי הנוסח השלמים לברכת העבודה: ב1 (דומה לנוסח כתבי יד ג ט, שונה לגמרי מ-ב3); ב3 (יש לו כמה וכמה נוסחאות ייחודיות); ג; ט; ש2 (ש3 ש4 ש5 ש6 זהים לו, ולא צויינו אלא במקומות הנצרכים); ש7.עדי הנוסח החלקיים לברכת העבודה: א1 (ברצה לר"ח: ולתפלתם, והשב העבודה, מהרה באהבה, ותהא לרצון, כמאז ברחמים. ובערבית לר"ה: חסר "שעה", והשב העבודה, אל דביר); א2 (בסוכות: ותפלתם, והשב העבודה, עמך בימינו, לציון ברחמים ברוך. ובפסח: והשב העבודה, מהרה באהבה, תוספת 'בימינו' לאחר "עבודת ישראל עמך"); ו בחול ("שעה", "והשב עבודה בקרוב", "ותפלתם ועבודתם", "עמך ישראל בימינו", "עין בעין בשוב שכינתך", השמטת "ברחמים", "אל מלך הרוצה בעבדה למען שמיך", וע"ע לקמן פרק ד בהערותיי לנוסח כתב יד זה בנוגע לנוסח "ותחפוץ בנו ותרצה"); ו בר"ח (ואשי עמך ישראל, מהרה באהבה, המחזיר מהרה שכינתו לציון); ו בכיפור (רצה שלם, שאינו מופיע שם כלל בשאר עותקי רשב"ן, אך מ"מ הוא דומה לנוסח רשב"ן, וכנראה נוסף בתחילה ע"פ נוסח רשב"ן בדוקא ואחר כך השתבש קצת לנוסח פרס, ולכן הובא רק השונה מרשב"ן בחול, דהיינו: ובתפלתם, העבודה, ואשי עמך ישראל, ברחמים ותרצה בנו כמאז); ו בסוכות (והשב העבודה, ואשי ישראל עמך); כ1 ("נא לרצון"); כ2 (ולתפלתם שעה, ואשי ישראל ועבודתם ותפלתם [ותחנתם], תקבל ברחמיך ברצון, נא לרצון, עבודת עמך ישראל, לציון כמאז ברחמים); כ3 (ואשי עמך ישראל ועבודתם היום היא תפילתם ותפילתם מהרה, ברחמיך ברצון, נא לרצון, לציון כמאז ברחמים); מ ("ובתפלתם שעה" "ואשי ישראל עמך" 'ותהא לרצון'. "כמו אז"); ס ("תמיד עבודת ישראל" ללא "עמך", ותרצה בנו כמו אז); ר ("ותהא לרצון").
176. ↑ ישראל. ג 'ישראל' בין השיטין (בנוסח רס"ג ובחלק ממצרים הקצר ליתא תיבת "ישראל", ובשאר נוסחאות ישנה).
177. ↑ ותפלתם - א2, ב1, ב3, ט, ש3, ש4, ש5, ש6 (ש2 מטושטש). *ולתפלתם - א1 בר"ח (בר"ה שם 'ובתפלתם' כמו רשב"ן), ג, כ2. *ובתפלתם - מ, ש7.
178. ↑ שעה – ב1, ב3, ג, ו בחול, ט, ש2 ומקביליו. חסר - ש7, א1.
179. ↑ והשב העבודה – א1, א2, ב1, ג, ו בכיפור, ו בסוכות, ט, ש2 ומקביליו, ש7, ובכל אלו "העבודה" בה' הידיעה. והשב עבודת ישראל – ב3 בלבד, ואולי היה כך גם בנוסח תימן הקדום, ובמקום אחר כתבתי לשער שגם הנוסח הייחודי של חלק מרומאניה "והשב עבודת ישראל" הוא עיבוד של הנוסח הפרסי "והשב עבודת ישראל".
180. ↑ בקרוב. כן נוסף בכל עדי הנוסח פרט ש7, נוסח זה הוא ייחודי לנוחס פרס, ובהשפעת נוסח פרס הוא מופיע בטופס נט של סידור רס"ג עיי"ש.
181. ↑ לדביר – כמעט כל עדי הנוסח: ב1, ב3, ג, ט, ש2, ש7. אל דביר - א1 בלבד, ולא מצאתי לזה חבר בשאר נוסחאות אלא בנוסח רוב תימן עד היום (ובניגוד לרמב"ם!).
182. ↑ ואשי עמך ישראל – כ3, ו בר"ח, ו בכיפור, וכן במ' ושם "ואשי ישראל עמך" וכן ו בסוכות וכן בגליון קטע הגניזה נא, המושפע לעיתים מנוסח פרס. ואשי ישראל - ב1, ב3, ג, ט (ושם "ישראל" בין השיטין), ש2 ומקביליו, ש7.
183. ↑ היום היא תפילתם – כ"ה ברוב ככל עדי הנוסח: ב1, ב3, ג, ט, כ3 (ושם: 'ואשי עמך ישראל ועבודתם היום היא תפילתם ותפילתם מהרה'). חסר - ש2 ומקביליו, ש7 בלבד.
184. ↑ ותפלתם ועבודתם – ב1, ג, ו בחול, ט, כ2 (ושם: 'ועבודתם ותפלתם'). ותפלתם ועבודתם ותחנתם – כ2 בחלק מהמקומות. ותפלתם – ש2 ומקביליו, ש7. *ותפילותינו ועבודתינו היום* - ב3 בלבד.
185. ↑ במהרה – ב1, ג, ט. מהרה – ב3, ש2 ומקביליו, ש7.
186. ↑ באהבה – א1, א2, ב1, ב3, ג, ו בר"ח, ט, ש2 ומקביליו. חסר - ש7 בלבד. אבל ש7 כאן הוא נגד כל ה-ש' האחרים ובעמ' זה יש לו עוד כמה תיבות שדילג בט"ס וחלקן תוקנו שם בגליון. "באהבה" חסר גם בכת"י ס [והוא כת"י של רס"ג שב-5 עדי נוסח שלו גורס תיבה זו ורק בכת"י שלנו ועוד קטע אחד משמיטה] אך שם חסר גם 'מהרה' ובזה אין לו חבר לא בפרס ולא ברוב העולם מלבד שני קטעי גניזה (מתוך כ-130) ואשכנז המאוחר. וע"כ שיש כאן השמטה.
187. ↑ ברחמיך - ב1, ב3, ג, ט, כ2, כ3, ש2 (וכן ש3 ש4 ש5 ש6 הדומים לו. ש6 נוסף 'הרבים' וסומן למחיקה, אך כ"ה גם בנוסח תימן הקדום) ש7.
188. ↑ ותהא – רוב כתבי היד (א1, ב1, ב3, ט, מ, ר, ש2 ומקביליו, ש7). ותהיה – ג בלבד.
189. ↑ נא – כתבי היד של מנהג כפא המושפע מפרס (כ1, כ2, כ3, ואינו שריד לנוסח רומאניה כי אין כזה נוסח בכל ענפי רומאניה). חסר - כל כתבי יד פרס ובוכרה שבידינו: ב1, ב3, ג, ט, ש2 ומקביליו, ש7.
190. ↑ עבודת. כן בכולם כולל ב1. ב3 'עבודה' בט"ס.
191. ↑ עמך ישראל בימינו - ב1, ג (ושם נוסף בט"ס עמיך לאחר "עמך ישראל" בהשפעת הנוסח השני, וכיוצ"ב יש כפילות נוסחאות בכתב יד זה לעיל הע' 22), ט, כ2, ש2 ומקביליו, וכנוסח זה גרסו סופרי כתבי היד הפרסיים של סידור רשב"ן (א2 בסוכות, א2 בפסח, ו בחול) ולכן הוסיפו תיבת "בימינו" על נוסח רשב"ן הגורס "עמך ישראל", וכנוסח זה גרס סופר כתב יד ס' של רס"ג ולכן דילג תיבת עמך וכתב רק "עבודת ישראל" ודוק. *ישראל עמך (בלי בימינו)* - ב3, ש7.יש כאן שני שינויים: שינוי ראשון סדר התיבות עמך ישראל/ישראל עמך, שינוי שני הוספת "בימינו". ונראה ששני השינויים תלויים זה בזה, שהרי בכל עדות ישראל הנוסח הוא "ישראל עמך" בלי "בימינו", ובנוסח רומאניה "עמך ישראל בימינו" (וגם ברומאניה המעטים שלא גורסים בימינו גורסים הסדר "ישראל עמך"), וההסבר לזה הוא שבאמצע משפט מופיע "עמך ישראל" כגון "רצה ייי אלהינו בעמך ישראל ובתפלתם" "וטוב בעיניך לברך את עמך ישראל בכל עת" ואילו בסיום משפט מופיע "ישראל עמך" כגון "שים שלום טובה וכו' עלינו ועל ישראל עמך" "רחם ייי אלהינו עלינו ועל ישראל עמך", וממילא מי שמוסיף "בימינו" יוצא שאצלו התיבות מופיעות באמצע משפט ולכן גורס "עמך ישראל" אך מי שאינו מוסיף "בימינו" אצלו התיבות מופיעות בסוף המשפט ולכן הוא גורס "ישראל עמך" [דרך אגב, בנוסח תימן הישן הבדלי הסדר בתיבות אלו משפיעות גם על הניקוד שהם מנקדים: "ישראל עמָךְ "עמְךָישראל"].
192. ↑ ותרצה בנו – ב1, ג, ט, וכעי"ז ב3 אלא ששם בט"ס ותרצנה בהשפעת "ותחזינה". חסר – ש2 ומקביליו, ש7 (ש2 ומקביליו הוסיפו כעי"ז בסמוך).
193. ↑ ותחזינה. נוסף ותראנה - ש7 בלבד, וכעי"ז ש2 ומקביליו בסמוך.
194. ↑ לך - ב1, ג, ט. ונראך - ש2 ומקביליו (מלבד ש6). חסר – ב3, ש7.
195. ↑ עין בעין - כל עדי הנוסח כולל ו בחול. חסר - ס, ש7.
196. ↑ בשובך - ב1 (והכף בשוא וכן 'לנוך'), ב3 (והניקוד מטושטש), ג (והכף בשוא וכן 'לנוך'), ט (והכ"ף בשו"א וכן 'לנוך' וכן מנוקד בא2, וכן מנוקד 'בשובך' בכ3), ש2 ש4 (ובשניהם אין ניקוד) ש3 (והכ"ף בשו"א וכן 'לנוך'), ש7. וכן בשוא בס' (ומוכח שגרס הסופר תיבת 'לנוך' דאל"כ היה צריך לנקד בשובך הך' בקמ"ץ ואכמ"ל). בשוב שכינתך – ו בלבד, ואין לנוסח זה חבר בשאר נוסחאות התפלה.
197. ↑ לנוך - כל עדי הנוסח גורסים 'לנוך', הנוסח בס' הוא "ותחזינה עיננו בשובך לציון ברחמים" ודלא כרס"ג ברוב קטעי הגניזה "ותחזינה עיננו בשובך לנוך לציון", אבל אין הכרח ששינויים אלו נעשו בפרס אלא כך היה בעותק הקדום של רס"ג שהגיע ממצרים והושפע מנוסח מצרים הקדמון, ועיין בהע' הקודמת שבאמת גם מניקוד כתב יד ס' מוכח שגרס בתפלתו 'לנוך'.
198. ↑ ותרצה בנו – ב3, ו בכיפור. ותרצה בנו ובעבודתינו – ש2 ומקביליו בלבד. חסר – ב1, ג, ט, ש7, ורובם גרסו כעי"ז לעיל.
199. ↑ כמו אז - ט, מ, ס. ועיין במאמרי: א' גבאי, 'בירור נוסח תפילת העמידה לחול בסדר התפילות להרמב"ם ובתכאליל [חלק ב]', דברי חפץ, כ (ניסן תשפ"ג), עמ' קמה-קמו. *כמאז* – רוב עדי הנוסח: א1, ב1, ב3, כ2, כ3, ג, ש7. כמאז בקרוב – ש2 ומקביליו בלבד, וכן הוא גם בגליון קטע הגניזה נא המושפע מנוסח פרס לעיתים, ואין לנוסח זה חבר בשאר נוסחי התפילה. חסר - א2 בלבד.
200. ↑ ברחמים – ב1, ג, ט, כ2, כ3, ס, ש7 בין השיטין. חסר - ב3, ו בחול, ש2 ומקביליו, ורק אלו הוסיפו לעיל המשפט "ותרצה בנו" וא"כ בזה ל"ש "ברחמים" ורק על ההחזרה לציון ודוק. וגם ש7 'ברחמים' בין השיטין ככל הנראה בכתב הסופר הראשון שהשמיט באותו עמוד עוד כמה מילים בט"ס גמורה והשלימם באותה כתיבה בין השיטין.
201. ↑ אל מלך רוצה בעבודה – ו בחול (ושם בלבד הרוצה, וכן שם בלבד נוסף "למען שמיך" כמו בנוסח השני), ש2 ומקביליו (מלבד ש6 הגורס "רוצה בעבודתינו", ש3 מטושטש). אל מלך *צור העולמים ורוצה* בעבודה – ב3 בלבד. אנא אל נא רוצה עבודה רצה בעבודתינו למען שמך - ב1 (ושם "רצה עבודתינו"), ג, ט. חסר – ש7 בלבד.
202. ↑ האל - ג, ט. חסר - ב1, ב3, ש2 ומקביליו, ש7.
203. ↑ במהרה – ב3, ט. *מהרה – ו בר"ח, ש2 ומקביליו(מלבד ש5). חסר - ב1, ג, ש7.
204. ↑ עדי הנוסח השלמים לברכת ההודאה: ב1; ב3; ט; ש2 (ש3 זהה לו, ש5 שרד רק עד 'שאתה הוא' כולל וזהה לו); ש6 (דומה ל-ש2 אך יש כמה הבדלים ולכן צוין כולו); ש7 (שלם).עדי הנוסח החלקיים לברכת ההודאה: א2 (מודים לחנוכה שם שונה לגמרי מנוסח רשב"ן, מלבד השורה הראשונה שדומה לנוסח רשב"ן, וכנראה הועתק מכתב יד שהיה כתוב בו: "מודים אנחנו לך שאתה הוא ייי אלהינו ואלהי אבותינו וכו', וכמו שגם היה ככל הנראה לפני כתב יד ו' של רשב"ן בעמידה לחול, ולכן משם ואילך הכל כנוסח פרס); ג (עד "שמך וזכרך לעד מלכנו" ובהוספות לר"ה יש גם "כי לא יתמו חסדיך" "ועל כולם" "שים שלום גדול מעתה ועד עולם", ובהוראות לחנוכה יש שם "המרחם כי לא יתמו חסדיך" "ועל כולם יתברך" ובהוראות לפורים יש שם "יתמו חסדיך"); ו (= ו בחול, כמעט שלם, דהיינו מאחרי המילים "ואלהי אבותינו" אין לנוסח כתב היד שום קשר לנוסח רשב"ן, וכנראה משם ואילך הוא משקף את נוסח פרס בטהרתו, אבל לפני כן הוא זהה לנוסח רשב"ן); ו בר"ה (זהה לנוסח רשב"ן מלבד ד' חילופים קטנים "אשר מעולם המה", "על חסדיך" במקום "ועל חסדיך", "על חיינו" במקום "ועל חיינו", "אל ההודאות" ולא "אל ההודיות", וחילופים אלו אינם בהשפעת נוסח פרס שבפיו, אלא אדרבה מפנישלא הכיר משפטים אלו טעה בהם טעיות קלות, ואכן ברוב נוסח פרס אין "על טובותיך אשר מעולם ועל חסדיך ורחמיך אשר מימי קדם ועל חיינו" וכן אין ברוב פרס "אל ההודאות". אך יש שריד אחד כנראה פרסי בברכה זו שגורס "ועל כולם יתברך ויתרומם ישת{ב}ח" אם כי ניתן לתלות זאת בהשפעת נוסח אר"צ-דמשק); ו בחנוכה (שונה מנוסח רשב"ן בהשמטת "שאתה הוא" בתחילת הברכה, ומכאן נראה שהסופר היה רגיל בנוסח "מודים אנחנו לך ייי אלהינו", וכן בגירסת "וכל החיים" במקום "כל החיים); [כ1 נוסף 'ונודה לך האל הטוב', אך נראה שאינו שריד פרסי, אלא השפעה ספרדית שהרי כ2 כ3 אינם גורסים זאת]; כ2 (אנחנו לך [ייי אלהינו] ומהללים לשם תפארתך כורעים ומשתחוים לפני כסא כבודך, ועל נשמותינו [מלכנו], על נסיך וטובותיך [ורחמיך] וחסדיך ונפלאותיך שבכל יום ויום עת ערב ובוקר אתה עושה עמנו הטוב כי לא כלו רחמיך אשר מאז המרחם כי לא תמ[נ]ו חסדיך אשר מימי קדם, שמך לעד מלכנו, [חי העולמים בעל הרחמים כי טוב רחום וחנון אתה כי יחיד אתה ואין זולתך ונודה לשמך]); כ3 (לך ייי אלהינו ומהללים לשם קדשך כורעים ומשתחוים לפני כסא כבודך, על נסיך וטוביך ורחמיך ונפלאותיך וחסדיך שבכל יום ויום עת ערב ובוקר אתה עושה עמנו, המרחם כי לא תמו, מעולם קוינו לך, [עד כאן בערבית ושחרית, ומכאן רק במוסף לר"ה וכן בדף 106 בתפילת יום כיפור] לעד מלכנו חי העולמים בעל הרחמים כי טוב רחום וחנון אתה כי יחיד אתה ואין זולתך ונודה לשמך הטוב); מ (ואלהי אבותינו, יתמו חסדיך, וכל החיים); ס ("ועל נסיך ורחמיך שבכל עת" במקום נוסח רס"ג ועל נסיך שבכל יום ועל נפלאותיך וטוביך שבכל עת", תתברך ותתרומם [וכ"ה בס' גם בעמ' רנב, וההמשך חסר, שם גם חסר כל פסקת כל החיים כנראה בהשפעת מיעוט נוסח מצרים הקדמון], כי יחיד אתה ואין זולתך); ר ("ועל נשמותינו"); ש4 (מ"על רחמיך וחסדיך". עד אז זהה ל-ש2 שהוזכר לעיל בעדי הנוסח השלמים).
205. ↑ ייי אלהינו - כ2 ברוב המקומות, כ3, וכן נראה מנוסח כתב יד ו בחנוכה. בכתב יד ג הנוסח בפנים "מודים אנחנו לך ייי אלהינו ואלהי לעולם ועד" ובגליון הושלם כעין נוסח ט, וניכר שיש בפנים טעות הדומות מ"ייי אלהינו" עד "ייי אלהינו" (וגם נשמט תיבת "אבותינו בט"ס) וא"כ פנים כתב יד ג הועתק ממקור שגרס בתחילת הברכה "ייי אלהינו" כמו כ2 כ3. חסר – ב1, ב3, ג, ט, ש2 ומקביליו, ש6, ש7.
206. ↑ את - ג בגליון, ט. *חסר - ב1, ב3, ש2 ומקביליו, ש6, ש7.
207. ↑ גדלך. ש7: 'גדלך' בין השיטין. הכ"ף בשוא בכל המקורות המנוקדים: ב1, ב3, ט.
208. ↑ ומברכים את שמך – ב1, ב3, ג בגיליון, ט, ש2 ומקביליו. וכעי"ז ש6: ומברכים ומספרים גדלך. חסר - ש7 בלבד.
209. ↑ ומספרים [את] גדלָךְומברכים את שמָךְ- ב1, ב3, ג בגיליון, ט, ש2 ומקביליו, ש7. ש6: "מודים אנחנו לך ומברכים ומספרים גדלך". ומהללים לשם קדשָךְ- כ2, כ3.
210. ↑ כורעים ומשתחוים ומתפללים ומהללים ומתחננים לפני כסא כבודָךְאב הרחמן – משפט זה מופיע: ב3, ג בגיליון (קרוע ושרד רק "כורעים"), ט, כ2, כ3, ש2 ומקביליו, ש6. חסר - ב1, ש7. ההוספה הלזו היא כנראה על פי המופיע בבקשה הראשונה בסידור רס"ג עמ' מט: ובכל זאת אנחנו מודים לך ייי אלהינו ואלהי אבותינו אתה אלהינו ואנחנו עבדיך ולפניך כורעים ומשתחוים ומתפללים ומתחננים ומהללים לשם תפארתך".
211. ↑ ומתפללים ומהללים ומתחננים – ב3 (ואיזה מגיה הוסיף ת' למילה "ומהללים" והפכה ל"ומתהללים", וכנראה שהמגיה לא היה בקי בדקדוק וסבר שצריך להגיה "מתהללים" על משקל "מתפללים" "מתחננים"), וכעי"ז בבקשה שבסידור רס"ג הנזכרת בהערת הקודמת. *ומתפללים ומתחננים* – ט. *חסר* - כ2, כ3, ש2 ומקביליו, ש6.
212. ↑ לפני כסא. ש2 נוסף 'גדלך' בט"ס ונמחק, וכן ליתא בכל מקביליו (ש3, ש4, ש5, ש6) ובשאר עדי הנוסח.
213. ↑ כבודךָ – ב3. וכן מוכח מהכתיב המלא בכתב יד ש בכל ששת העמידות: כבודיך. *כבודָךְ – ט בלבד.
214. ↑ אב הרחמן - ב3 בלבד. *חסר* – ט, כ2, כ3, ש2 ומקביליו, ש6.
215. ↑ באמת - ב1, ב3, ט. חסר – ש2 ומקביליו, ש6. ג קרוע.
216. ↑ ואלהי אבותינו - ב1, ג, ט, ש2 ומקביליו, ש6, ש7. חסר – ב3 בלבד.
217. ↑ לעולם ועד. כ"ה בכל עדי הנוסח: א2, ב1, ב3, ג, ו, ט, ש2 ומקביליו, ש6, ש7 (במהדו"ק כתבתי בטעות שתיבות אלו חסרים בכתב יד ג', מכיון שאז לא היה בידי צילום משובח של קטע זה).
218. ↑ על טובותיך אשר מעולם ועל חסדיך ורחמיך אשר מימי קדם ועל חיינו - ש7 בלבד. על חיינו - א2, ב1, ב3, ג, ו, ט, ש2 ומקביליו, ש6, ש7. להלן לאחר המשפט "על נסיך וכו'" כתב יד ג גורס משפט זה כעין ש7. במקור כ2 יש כעי"ז בקטע של "הטוב כי לא כלו" עיי"ש.
219. ↑ על טובותיך אשר מעולם. ו בר"ה בתוך העתקת נוסח "על טובותיך" מתוך סידור רשב"ן נוסף "על טובותיך אשר מעולם המה", ואולי זו ט"ס באשגרת לשון הפסוק בפסוק (תהילים כה ו) "זְכֹר רַחֲמֶיךָיְקֹוָק וַחֲסָדֶיךָכִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה", ואם כנים דברינו משמע שהכותב לא היה שגור בנוסחו קטע זה (וכמו שאכן אין קטע זה ברוב עדי הנוסח) ולכן טעה להוסיף כן על פי הפסוק.
220. ↑ בידָךְ(הכ"ף בשו"א) – רוב כתה"י (א2, ב1, ג, ט), וכן הכתיב "בידך" בכתב יד ו בחול (בר"ה ובחנוכה שם "בידיך" אך בעמידות אלו הוא משקף את נוסח רשב"ן). *בידיך (הכ"ף בקמ"ץ ובתוספת יו"ד) – ב3, וכן הוא בכתיב 'בידיך' בכתב יד ש' בכל ששת העמידות.
221. ↑ ועל נשמותינו – רוב עדי הנוסח (א2, ב1, ב3, ג, ט, ר, ש7). על נשמותינו - ש2 ומקביליו, ש6, ו.
222. ↑ מלכנו - א2, ב1, ג, ו, ט, כ2 בחלק מהמקומות, ש (כולם). חסר - ב3 בלבד, ואולי ט"ס.
223. ↑ על נסיך (בלי ו' החיבור) - כל עדי הנוסח (ב1, ב3, ג, ו, ט, ש2 ומקביליו, ש6, ש7). ועל נסיך (עם ו' החיבור) - א2 בלבד.
224. ↑ על נסיך [נפלאותיך] טובותיך רחמיך וחסדיך. במשפט זה רבו החילופים, והנה הנוסח המלא בכל מקור ומקור. על נסיך נפלאותיך טובותיך רחמיך וחסדיך. כך הוא נוסח ט, וכן ב1 (אלא ששם "ונפלאותיך" בו' החיבור, ותחילת המילה טובותיך דחוקה בין הדפים ולא ידוע אם גורס וטובונתיך או טובותיך), וכעי"ז נוסח כ2 כ3 הגורסים חמשת שבחים אלו בשינוי סדר ובכ3 אף גורס וטוביך ובמקום וטובותיך ובכ2 במקום אחד חסר ורחמיך (כ2 על נסיך וטובותיך [ורחמיך] וחסדיך ונפלאותיך, כ3 על נסיך וטוביך ורחמיך ונפלאותיך וחסדיך). על נסיך *וטוביך ורחמיך וחסדיך – ו (ושם נכפל בט"ס ורחמיך לאחר וחסדיך), ש2 ומקביליו, ש6 (ושם וטובך, והמילה וחסדיך קצת מטשוטשת). ועל ניסך ורחמיך וחסדיך – א2, וכנראה כך היה הנוסח השגור בפי סופר מקור ס ולכן כתב "ועל נסיך ורחמיך שבכל עת" במקום לכתוב את נוסח רס"ג המקורי "ועל נסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטוביך שבכל עת". על נסיך וטוביך ורחמיך – ש7. על רחמיך וחסדיך – ש4 והוא היחיד שלא גורס "נסיך" וכנראה ט"ס. על נסיך נפלאותיך טובותיך ועל טובותיך אשר מעולם ועל חסדיך ורחמיך אשר היו מימי קדם – ג, נוסח זה מבוסס על הנוסח הראשון "על נסיך נפלאותיך טובותיך רחמיך וחסדיך" אלא שמוסיף את המשפט "ועל טובותיך אשר מעולם ועל חסדיך ורחמיך אשר היו מימי קדם" ולכן הוא משמיט את התיבות "רחמיך וחסדיך". על ניסיך ועל נפלאותיך ועל חסדיך – ב3 בלבד, נוסח זה שונה מכל כתבי היד הן בהפרדת כל שבח ושבח על ידי תיבת "ועל" והן בהשמטת "טובות" "רחמים" שיש בשאר כתבי היד.
225. ↑ שבכל – רוב עדי הנוסח: א2, ב3, ג (ושם ושבכל, ואין לזה חבר, והוא נוסח מגומגם וכנראה ט"ס), ו, כ2, כ3, ש2 ומקביליו, ש4, ש6, ש7. *אשר בכל – ב1, ט.
226. ↑ עת – רוב עדי הנוסח: א2, ב3, ש2 ומקביליו, ש4, ש6, ש7. *עת ועת – ג. *יום ויום עת – כ2, כ3. *יום עת – ו. *בכל יום ובכל עת תמיד - ט. בכל עת ובכל יום – ב1.
227. ↑ ערב ובקר וצהרים – ב1, ב3, ש7 בין השיטין. ערב ובוקר - א2, ו, ש7 בפנים (וכן חסר וצהרים במקורות כ2 כ3 דלקמן). אתה עושה עמנו - ג, ש2 ומקביליו, ש4, ש6. *תעשה* עמנו – ב1, ט ("עמנו" נוסף בין השיטין). ערב ובוקר אתה עושה עמנו - כ2 כ3.
228. ↑ הטוב – ב1 (ככל הנראה), ב3, ו, כ2, ש7. והטוב - ג, ט.
229. ↑ רחמיך. כ"ה בכולם, ג בלבד גורס מעשיך בט"ס.
230. ↑ אשר מאז – נוסף כ2 בלבד, והוספה זו היא בהשראת המשפט דלעיל הע' 180 בחלק מעדי הנוסח "על טובותיך אשר מעולם". חסר – בכל עדי הנוסח האחרים: ב1, ב3, ג, ו, ט, ש7.
231. ↑ המרחם – ב3, כ2, כ3. והמרחם – ב1, ג, ט, ו, וכנראה גם ש7.
232. ↑ אמת – ג בחול בלבד. חסר – ב1, ב3, ג בחנוכה, ו, ט, כ2, כ3, ש7.
233. ↑ יתמו - ב1, ב3, ג (ושם בפנים חסר תיבת "לא" והושלם בגליון), ט, מ, ש7. *תמו – ו, כ2 במקום אחד, כ3. תמנו - כ2 במקום אחד (אולי בהשפעת הנוסח הספרדי הישן).
234. ↑ אשר מימי קדם - נוסף כ2 בלבד, וגם זה הוספה על פי המשפט הנ"ל בחלק מעדי הנוסח: "על טובותיך אשר מעולם ועל חסדיך ורחמיך אשר מימי קדם". חסר – בכל האחרים: ב1, ב3, ג, ו, ט, ש7.
235. ↑ המכלכל כי לא פסו מטוביך – ב3 בלבד. חסר – בכל האחרים: ב1, ג, ו, ט, כ2, ש7.
236. ↑ מעולם קוינו לך – ג בלבד [ובעל הניסים שם משמע שלא אמרוהו]. חסר – בכל האחרים: ב1, ב3, ו, ט כ2 ש7.כ2, כ3 נוסף: 'יי אלהינו לא הכלמתנו ולא עזבתנו ולא הסתרת פניך ממנו'. אך כנראה זה לקוח מנוסח רומאניה, אלא שברומאניה (וכן כ1) הנוסח: 'לא הכלמתנו ייי אלהינו ולא...', וצ"ע.
237. ↑ יש מוסיפין הטוב כי לא וכו' - ב1, ב3, ג, ו, ט, כ2, כ3, ש7. חסר – א2 ש2 ומקביליו ש4 ש6.
238. ↑ כאן מוסיפים "על הניסים" בחנוכה ופורים - ע"פ כת"י ט' וג' שהם היחידים שמופיע בהם על הניסים.
239. ↑ ויתרומם וישתבח – ג, ט, ש7, וכן נוסף 'ישת{ב}ח' בכת"י ו' בערבית לר"ה. חסר – ב1 בלבד, וכנראה ט"ס הוא כי התיבה "ויתרומם" נמצאת בכל הנוסחאות מלבד חלק מנוסח מצרים הארוך וחלק מנוסח דמשק שהחליפוה בתיבה "וישתבח", אבל אין נוסח שלא גורס לא זה ולא זה.
240. ↑ שִמְךָ ניקוד הך' ע"פ ב1 ג ט.
241. ↑ וזכרךָ – ג, ט, ש7, והניקוד ע"פ ג ט. חסר – ב1 בלבד.
242. ↑ ועל כולם יתברך ויתרומם וישתבח שִמְךָ[וזכרךָ לעד מלכנו - ב1, ג, ט, ש7 (ושם 'מלכנו לעולם ועד' במקום 'לעד מלכנו'). ב3 הנוסח כאן משונה "ועל כולם יתברך יתרומם אשר בשמך יודוך סלה", ואין לו פשר וע"כ ט"ס יש כאן ובמקום "אשר בשמך" צ"ל "ישתבח שמך" ולפני "יודוך סלה" מוכרחים להוסיף לפחות "וכל החיים", ומאחר שבין כך יש כאן תיבות חסירות ניתן לשחזר את נוסחו בהתאם לכתב יד ט הקרוב אליו, ולשחזר את הנוסח בערך כך: "ועל כולם יתברך יתרומם וישתבח שמך וזכרך לעד מלכנו וכל החיים יודוך סלה". ועל כולם תתברך ותתרומם [ותתיחד] לעד מלא רחמים רבים – א1 (ושם בלבד חסר רבים), ו (רק שם נוסף ותתיחד), ש2 ומקביליו, ש4, ש6. וכן 'תתברך' ברשב'''ן כתב יד ג בחנוכה, שהכל שם כנוסח רשב"ן חוץ מתיבה זו שהושפע בה הסופר [הפרסי כנראה] ממנהגו. והשווה נוסח ס הגורס "ועל כולם תתברך ותתרומם כי יחיד אתה וכו'". נוסח כעי"ז מתועד גם בגליון קטע הגניזה נא המושפע לעיתים מנוסח פרס ושם "ועל כולם תתברך לעד מלא רחמים".
243. ↑ וכל החיים. כ"ה בו' החיבור בכל עדי הנוסח: א2, ב1, ו, ו בחנוכה, ט, מ, ש2 ומקביליו, ש4 ש6, ש7. ועיין בהע' הקודמת נוסח ב3.
244. ↑ סלה. ש3: 'סלה' בין השיטין. לאחד "יודוך סלה" נוסף יהללו שמך – ש2 ומקביליו, ש6. חסר - א2, ב1, ב3, ו, ט, ש4, ש7.
245. ↑ חי העולמים – רוב ככל עדי הנוסח: א2, ב1, ב3, ו, ט, כ2, כ3, ש2 ומקביליו, ש6. אל ההודיות (במקום "חי העולמים") - ש4, ש7 בלבד. ולגבי הניקוד: חַי העולמים – א2, ט (כאן ועמ' 216 ועוד), ב3, ס (בברכת בורא נפשות) וכן הוא הניקוד בכתב יד מסין במילים "חי העולמים" שבחתימת ישתבח. *חֵי העולמים - ב1, כ3 (ש אין ניקוד).
246. ↑ בעל הרחמים – כל עדי הנוסח (ב1, ב3, ו, ט, כ2, כ3, ש2 ומקביליו, ש6). חסר - א2, ש4, ש7. לאחר "בעל הרחמים" נוסף במקור ב3: רחמן מלא רחמים רבים, ובמקור ט נוסף: מלך מלכי המלכים ריבון של העולמים יודע הנעלמים כי אל מלא רחמים. הוספות אלו חסירות בכל שאר עדי הנוסח (א2, ב1, ו, ט, כ2, כ3, ש2 ומקביליו, ש4, ש6, ש7), להוספה הראשונה יש מקבילה בנוסח דמשק "מלא רחמים" ובחלק ממצרים הקדמון. ולהוספה השניה אין מקבילה בשאר נוסחי התפילה.
247. ↑ כי טוב רחום וחנון אתה - כ2 במקום אחד (שחרית לפסח), כ3, ש2 ומקביליו, ש6(ושם וחנון בין השיטין). חסר – בכל השאר (ב1, ב3, ו, ט, כ2 במקום אחד, ש4, ש7).
248. ↑ כי יחיד אתה ואין זולתָךְ – כמעט כל עדי הנוסח (ב1, ב3, ו, ט, כ2, כ3, ס, ש2 ומקביליו, ש6). ולגבי הניקוד: ב1 ט(ככל הנראה) ס מנקדים: זולתָךְ, ב3 כותב ומנקד *זולתֶיךָ. חסר - ש4, ש7.
249. ↑ ונודה לִשְמָךְ- ב1, ט, כ2, כ3(ושם בלבד נוסף "לשמך הטוב"), ש6 בין השיטין (הניקוד ב1 ט). *ואתה תמלוך ונודה לשמך לעולם* – ב3 בלבד. חסר – ו, ש2 ומקביליו, ש4, ש6 בפנים, ש7.
250. ↑ ואתה חי לבדָךְהטוב - ב1, ט (והניקוד בשניהם). חסר – ב3, ו, כ2, כ3, ש2 ומקביליו, ש4, ש6, ש7.
251. ↑ הטוב שמך. ט בלבד גורס הטוב צדיק שמך ואין לו חבר לא בפרס (א2, ב1, ב3, ו, ש2 ומקביליו, ש4, ש6, ש7) ולא בגניזה ולא בכל העולם, אלא שבתימן הקדום הגירסה "הטוב שמך תמיד" ואולי היה כך במקצת פרס והנוסח "צדיק שמך" הוא שיבוש של "שמך תמיד". ועיין מ' קיסטר, 'נוסחי ברכה ותפילה לאור קטעים ליטורגיים ממדבר יהודה', תרביץ 77 (ניסן אלול תשס"ח), עמ' 344, שטען שהיתה לברכה זו חתימה קדומה עם שורש "צד"ק", והמקור הכמעט יחידאי לתיעוד ממשי של חתימה כזאת הביא מכתב יד ט' של מנהג פרס, ולהאמור קשה מאד לבנות על נוסח זה המופיע בכתב יד יחידאי.
252. ↑ שמךָ ולךָ כך הניקוד בכל המקורות המנוקדים: ב1, ב3, ט, ס, ש6 (יש שם ניקוד רק ב-ך' סופית של תיבות אלו).
253. ↑ נָאֶה. הא' בצירי בכל המקורות המנוקדים: ב1, ב3, ט, ס. ודלא כחלק מסידורי תימן המנקדים הא' בקמץ, ואין להם חבר בזה.
254. ↑ עדי הנוסח לברכת כהנים: ב3 (שלם), מ ("הכתובה הנתונה על ידי משה", "כהני עם קדשך"). כמו כן יש בידינו כמה כתבי יד של ספר משנה תורה פרסיים לפרק ט"ו מהלכות תפלה וברכת כהנים הלכה י, ששם הרמב"ם כתב במפורט את כל נוסח זה, והשינויים שיש בינם לבין נוסח הרמב"ם המקורי (המתועד בספר החתום וכתבי יד תימן וקטעי גניזה וכתבי יד ספרדיים משובחים) יש לשער שהוא בהשפעת נוסח פרס, והנה השינויים שמצאתי בהם: בכתב יד בהמ"ל 6313 (כית"מ בפרנקל, ובאמת הוא פרסי) "הכתובה הנתונה על ידי משה עבדך" (משפט זה כולו אינו ברמב"ם אף שכמדומני שמשפט זה בשינויים ישנו בכל העדות כולם), "לאהרן ובניו" "כהני עם קדשך"; בכתב יד רוסיה 196 "בברכה זו המשולשת", "הכתובה הנתונה על ידי משה רב'", "כהניך וכהני עם קדושך"; בכתב יד קולומביה 893 אין שום שינוי מנוסח הרמב"ם המקורי; בכתב יד לונדון 10041 הכל כנוסח הרמב"ם המקורי מלבד "כהני עם קדשך"; בכתב יד בהמ"ל 6801 לא טרח הסופר להעתיק הנוסח במלואו אלא כתב "אלהינו ואלהי אבותינו ברכנו וכו'" וכעי"ז בכתב יד לונדון 10042.
255. ↑ הזאת – ב3. *זו – רוסיה 196 הנ"ל.
256. ↑ הכתובה הנתונה. כך בכל המקורות הפרסיים: ב3, וכן בכתבי יד רוסיה 196 ובהמ"ל 6313 הנ"ל (בשאר כתבי היד הפרסיים של הרמב"ם אין כלל את משפט זה וכבנוסח הרמב"ם), וכך גם בנוסחי סידורי כפא בשונה מנוסח רומאניה. וכן בנוסח סין, וכן בסידור המזרחי המורחב דלהלן פרק ה. והוא נוסח נדיר הקיים גם בצפון אפריקה-מצרים הקדמון.
257. ↑ עבדך – ב3 וכן בכתב יד בהמ"ל 6313 הנ"ל. רב' – רוסיה 196 הנ"ל, ואולי היה כתוב לפניו עב', וטעה לפענח רב' מלשון רבינו. חסר - סידורי סין.
258. ↑ *כהנים* – ב3. *כהני* – שני כתבי יד של ספר משנה תורה פרסיים דלעיל, וכן בסידורי סין ועיי"ש בהערתי. כהניך וכהני – כתב יד של ספר משנה תורה דלעיל, וכן בסידור המזרחי דלהלן פרק ה שאולי נכתב בפרס.
259. ↑ ברכת השלום. עדי הנוסח השלמים לנוסח הקצר: ב3 (חוץ מכמה משפטים שהשתרבבו שם מהענף השני כמפורט להלן ב"עדי הנוסח החלקיים לנוסח הארוך", במנחה לחול יש שם רק החתימה וזהה לב3); ש2 (ש6 זהה לו ונעזרתי בו להשלים כמה אותיות מטושטשות ב-ש2); ש4 (שלם, אף שכמעט זהה ל-ש2 יש בו כארבעה שינויים חשובים, ולכך צויין כולו); ש7 (שלם). להלן פרק ה הדפסתי נוסח כתב יד הקשור למנהג פרס שיש בו ברכה זו בנוסח דומה קצת לנוסח פרס בענף הקצר עיי"ש.עדי הנוסח החלקיים לנוסח הקצר: א1 ("וברכנו כולנו" ללא "אבינו", "כי מאור" במקום "כי ממאור", נוסף "ברכה ושלום", "ובכל! עת" במקום "בכל עת", התוספת "ושים שלום בעולם ועל ישראל עמך תשים שלום לעולם"); ג בהוראות לר"ה (שים שלום גדול מעתה ועד עולם); ו ("חן וחסד", "ועל עמך ישראל יהי שלום גדול מעתה ועד עולם", יש בברכה זו עוד שינויים מנוסח רשב"ן אך כנראה אינם קשורים לנוסחאות פרס עיין בהערותיי לברכה זו לקמן פרק ד); כ2 (וברכה וחיים [זהו שריד נוסח פרסי (וכפי שגורס הענף השני "אהבה וחיים"), ברומאניה "וברכה חיים" בלי ו' החיבור, וכן ב-כ1], נתת לנו ייי אלהינו תורה וחיים אהבה וחסד); כ3 (וברכה וחיים, כי מאור, נתת לנו ייי אלהינו תורה וחיים אהבה וחסד, ושים שלום עלינו ובעולם ועל עמך ישראל תשים שלום רב מעתה ועד עולם); מ (כאחד, צדקה ורחמים ברכה ושלום); ס ("וברכה עלינו חן וחסד ורחמים" במקום נוסח רס"ג "וברכה חסד ורחמים", "שים שלום בעולם ועל עמך ישראל יהי נא שלום מעתה ועד עולם"); ר (תוספת "ורחמים" במשפט "נתת לנו ייי אלהינו וכו').עדי הנוסח השלמים לנוסח הארוך: ב1; ט (את הסיום "יהיו לרצון וגו' צורי בעולם הזה – לעולם הבא" יש שם גם בפסוקים להוצאת ס"ת בעמ' 233). בברכה זו רוב המילים שבסוגריים כנראה היו במקור שממנו העתיק ב1, כמו שהן בכתב יד ט, ונשמטו ב-ב1 בט"ס.עדי הנוסח החלקיים לנוסח הארוך: ב3 (החלקים שהשתרבבו שם מהענף השני: "ארוכה ומרפא גואל ומושיע בשורה טובה", שהוא משפט משני שם שהרי נמצא אחרי "ברכה ושלום" דלא כ-ט ודוק).
260. ↑ וחיים – כ2, כ3. וכעי"ז בענף השני. חסר – ב3, ש2, ש4, ש7.
261. ↑ חן. כך בכל עדי הנוסח (ב3, ו, ס, ש2 ומקבילו, ש7) מלבד ש4 שאין בו תיבה זו (אבל גם הוא גורס "וחסד" בו' החיבור, בניגוד לסידור רס"ג ונוסח אשכנז הישן ועוד, הגורסים "שים שלום טובה וברכה חסד ורחמים", וא"כ מסתבר שהסופר דנן דילג תיבת "חן" בטעות גרידא). ועיין הע' 249 שבכתב יד פרסי מאוחר איתא "וחן" בט"ס.
262. ↑ וְחסד. הו' בשוא בכל המקורות: ב3, ס.
263. ↑ ורחמים – כתב יד ש בכל העמידות. חסר - ב3 בלבד וכנראה ט"ס, כי אין לזה חבר בשאר נוסחאות התפלה שבידינו (ורק בג' קטעי גניזה חסר ו'רחמים', אך בהם חסר גם 'וחסד').
264. ↑ עלינו – ש2 ומקבילו, ש4 בין השיטין, ש7 בין השיטין, ס (ושם מילת "עלינו" לפני "חן", ואין זו ט"ס שהרי כך גם בברכת כהנים עמ' 31ב בעמודי כתב היד [=עמ' מב בסידור רס"ג מהדורת תש"א] "שים שלום טובה וברכה עלינו"). חסר – ב3, ש4 בפנים, ש7 בפנים.
265. ↑ וברכנו. ב3 גורס ברכנו כמו הענף השני שגורס כן מחמת שמוסיף 'על ישראל עמך'.
266. ↑ ייי אלהינו - ב3, ש2 ומקבילו, ש4 בין השיטין, ש7 בין השיטין. חסר - א1, ש4 בפנים, ש7 בפנים.
267. ↑ במשפט זה ישנן בענף זה שלש גירסאות: גירסה א] במאור פניך כי מאור פניך – ב3, וכן נוסח א1 כ3 שהם עדי נוסח חלקיים, ויש בשניהם תיעוד לנוסח "כי מאור פניך", וכעי"ז ש2 ומקבילו אלא שבשניהם "במאור פניך כי באור פניך" ונראה שהוא שיבוש של מאור מחמת קירבת הגיית האותיות ב-מ (הסיבות לקביעה שזה שיבוש, א' מפני שאין לו חבר בשאר עדי הנוסח של פרס, ב' מחמת שאין נוסח קדום שגורס בראשון במאור ובשני באור, וכמבואר לעיל בהערה לעמידת רב עמרם על אתר). גירסה ב] *באור פניך כי ממאור פניך* - ש7. גירסה ג] *במאור פניך כי ממאור פניך* - ש4 (ואולי יש לפענח שם "כי במאור" אך יותר נראה שכתוב שם "ממאור", וכמו שגרס גם ש7). נראה שהגירסה הראשונה היא נוסח פרס המקורי, כי כעי"ז גם בענף השני אלא ששם שונה "במאור" ל"למאור" מהטעם שיתבאר שם. הגירסה השניה היא בדיוק כנוסח רשב"ן, וכדרך כתב יד ש להיות מושפע מנוסח רשב"ן לעיתים. הגירסה השלישית היא בדיוק כנוסח רס"ג, ויתכן שמיעוט פרס הושפע כאן מנוסח רס"ג, אך דוחק לומר שבאותו משפט עצמו חלק הושפעו מרס"ג וחלק מרשב"ן, ויותר מסתבר שהגירסה השלישית אינה גירסה לעצמה, אלא בסך הכל הרכבה בין שתי הגירסאות כלומר בחלק הראשון נשמר בה הנוסח הפרסי המקורי ובחלק השני היא הושפעה מנוסח רשב"ן (אבל א"א לומר להיפך שהגירסה השניה היא פשרה בין נוסח פרס לבין הנוסח השלישי המושפע מרס"ג, מאחר שבשניהם אין "באור פניך" ודוק).
268. ↑ נתתה. ש4 'נתתך' בט"ס וכל שאר ה-ש (ש2 ומקבילו ש7) גורסים 'נתתה' כמו שאר עדי הנוסח.
269. ↑ אהבה וחסד. כך בכל עדי הנוסח של ענף זה: ב3, כ2, כ3, ש2 ומקבילו, ש4, ש7. הניקוד של וְחסד בשוא מופיע במקור: ב3, אך במקור ס: וָחסד בקמץ.
270. ↑ צדקה. תיבה זו ישנה בכל עדי הנוסח: ב3, ש2 ומקבילו, ש4, ש7, וכן בכל הענף השני.
271. ↑ ברכה ושלום – רוב עדי הנוסח (א1, ב3, ש2 ומקבילו, ש7 בגליון) חסר - ש4, ש7 בפנים.
272. ↑ בכל עת. א1 ובכל עת וט"ס.
273. ↑ בשלום - נוסף ש7 אך שם לפני זה נוסף בט"ס 'ישראל' וסומן למחיקה, ויתכן שהסופר כתב בטעות "ישראל בשלום" מתוך נוסח החתימה, ולפי"ז גם תיבת "בשלום" היא חלק מטעות זו וצריך למוחקה (הנוסח "בכל עת בשלום" הוא נוסח רשב"ן רמב"ם אר"צ דמשק ומצרים הארוך בלבד). חסר - א1, ב3, ש2 ומקביליו, ש4.
274. ↑ שים שלום (ללא "רב"). כך בכל עדי הנוסח: ג, כ3, ס, ש2 ומקביליו, ש6.
275. ↑ עלינו ובעולם – כ3 בלבד. בעולם – שאר עדי נוסח (ג, ס, ש2 ומקביליו, ש6).
276. ↑ ועל עמך - ג, ו, כ3, ס. *ולעמך* - ש2 ומקביליו, ש6.
277. ↑ יהי – ג בחול, ו. יהי נא – ס. *תשים* - כ3, ש2 ומקביליו, ש6. *שים* – ג בר"ה וכן בכתב יד פרטי לר"ה שבידי ייטב פנחסוב.
278. ↑ שלום גדול – ג, ו, ש2 ומקביליו, ש6. שלום רב - כ3. שלום - ס.
279. ↑ בכל עדי הנוסח ישנה הוספה לפני החתימה מלבד עד נוסח אחד: הנוסח למעלה "שים שלום [עלינו ו]בעולם ועל עמך ישראל יהי [נא] שלום [גדול] מעתה ועד עולם" מופיע בשינויים קלים בעדי הנוסח הבאים: ג (ושם יש טעה"ד "שלום - שלום" ואולי גרס כעין הענף השני וצ"ע), ו, כ3 (במוסף ליום כיפור אך במנחה ונעילה ליתא), ס, ש2 ומקבילו, וחילופי הנוסחאות הוזכרו בהערות הקדומים. ובשני כתבי יד אחרים יש נוסחים שונים מעט: *ושים שלום בעולם ועל עמך ישראל תשים שלום לעולם* – א1. *שים שלום בעולם על עמך ישראל תשים שלום למגדולם ועד קטנם יהיה נָאֶה לאלף אלפי הברכות* – ב3 והוא מגומגם. חסר – ש7 בלבד (גם ש4 חסר הוספה לפני החתימה [ואיזה מגיה שם הוסיף קודם לזה בין השיטין "ובשים!" ואולי רמז לחיסרון זה], אלא ששם יש במקום את ההוספה "בספר חיים" לעשי"ת, והשווה לעיל בברכת אבות לגבי הוספת "זכרנו לחיים" ובברכת הגבורות לגבי הוספת "מי כמוך אב הרחמן").
280. ↑ ישראל עמו ועדתו - ב3, ב במנחה לחול. עמו ישראל - ש6. וכן ש7 'ישראל' אחרי 'עמו' בין השיטין (ובפנים חסר "ישראל"). *ישראל עמו* - ש2 ומקבילו, וכן ו בדף 83ב, וכן בכתב יד סידור פרס בהמ"ל 4529 בערבית כיפור דף רמה (שאר הברכות שם בנוסח ספרדי) [נראה שיש קשר ישיר בין הנוסח המיוחד "ישראל עמו", שאין לו חבר מחוץ לנוסח פרס, לתוספת "ועדתו" שגם היא תוספת ייחודית לנוסח פרס, שמאחר שהוסיפו בני פרס 'ועדתו' ראו לנכון לסמוך את שני התוארים 'עמו' 'עדתו' זה לזה, מאחר ושניהם משמשים תואר לשם העצם 'ישראל', ולפי"ז הנוסח "ישראל עמו" בשני המקורות הנ"ל (ש2 ומקביליו, ו במקום אחד) משקף שלב משני, כלומר שמתחילה גם הם גרס "ישראל עמו ועדתו" אלא שבשלב כל שהוא השמיטו את התוספת "ועדתו" אבל נותר להם הסדר "ישראל עמו", וזה סיוע לטענתי לעיל פרק א בתיאור כתבי יד ו' ש', שמקורות ו ש מייצגים נוסח פרסי מקוצץ ומעובד. ולאחר כותבי זאת מצאתי שאכן הנוסח "ישראל עמו ועדתו" מופיע להדיא בכתב יד בהמ"ל 4529 הנ"ל בהושענות שבדף תקנא וכנזכר בהערה הבאה, וזה חיזוק גדול לטענתי שהנוסח "ישראל עמו" שבכתב יד זה קשור לנוסח "ישראל עמו ועדתו"].
281. ↑ לשלום - ב3 וכן שם במנחה לחול, וכן בכתב יד בהמ"ל 4529 בהשענות שבדף תקנא (הושענא זו מכתב יד זה נדפסה בסיני פז עמ' ריד), ידידי הרב אברהם לוין משער שנוסח זה חידשו חכמי פרס מחמת הוראת הגמ' בסוף מסכת ברכות (סד ע"א): "ואמר רבי אבין הלוי: הנפטר מחברו אל יאמר לו לך בשלום, אלא לך לשלום" (וידידי הרב נפתלי יחיאל גולדמינץ יישב את הנוסח הרגיל – המיוסד על לשון הפסוק בתהילים סוף פרק כט "ייי יברך את עמו בַשלום" – שיש חילוק בין בְשלום לבין בַשלום ודוק). *בשלום - ש2 ומקביליו, ש7.בכתבי היד הפרסיים של ענף זה לא נוסף כאן "אמן" (ב3, ש בכל העמידות).
282. ↑ בעשי"ת חותמים "בא"י המלך עושה השלום. על פי: ג לר"ה, כ1, ש4. ועיין נ' וידר התגבשות נוסח התפלה עמ' 50 שכ"ה בקטע גניזה פרסי T-S 8H23.3 עיי"ש.
283. ↑ תורה וטובה - ב1. טובה – ט.
284. ↑ חן. כך בכל עדי הנוסח: ב1 (ככל הנראה), ט. ועיין הע' 249 שבכתב יד פרסי מאוחר איתא "וחן" בט"ס.
285. ↑ וָחסד. הניקוד רק על פי ט (ב1 בברכה זו איננו מנוקד), חשוב לציין שבענף הראשון רוב העדים מנקדים הו' בשוא.
286. ↑ וריווח. ט 'בריווח' בבי"ת וט"ס הוא.
287. ↑ על. כך ט, ב1 מטושטש ואולי גרס ועל. בכתב יד של סידור פרסי מאוחר המבוסס על דפוס ספרדי ונציא שמ"ד בערך, עם עמידה שלימה בנוסח ספרדי מובהק ללא שרידים מנוסח פרס, כת''י בהמ''ל 4525: "שים שלום טובה וברכה חיים וחן וחסד ורחמים עלינו ועל כל זרע ישראל עמך" והשינויים המסומנים הם השינויים שיש כאן לעומת נוסח הדפוסים הספרדים של אותה התקופה. אבל מאחר שתיבת זרע חסירה בכל עדי הנוסח הפרסיים, גם ב1 ט מהענף המורחב וגם בכל עדי הנוסח של הענף הראשון, וגם אין תיעוד לנוסח כזה בסידורי עדות אחרות, לכן נראה שאין זה אלא ט"ס באשגרת הנוסח בברכת אמת ויציב "ועל כל דורות זרע ישראל עבדיך". וגם לגבי "וחן" מאחר שאיננו מתועד בכל שאר עדי הנוסח הפרסיים, וגם אין בכתב היד בעמידה שרידים של נוסח פרס, לפיכך יש לשער שהמעתיק טעה בהעתקתו והוסיף ו' בטעות סופר (או שמא היה כך שגור בלשונו בברכת המזון בברכה שניה או רביעית, וכמו בכמה נוסחאות שם, אך בספרד ובכתב יד ט הפרסי שם גם בברכת המזון איתא "חן").
288. ↑ כולנו. ט 'כולם' והוגה 'כולנו'.
289. ↑ למאור. כך בכל עדי הנוסח מענף זה: ב1, ט. נראה שנוסח משונה וייחודי זה נוצר בהשפעת לשון הפסוק בתהלים צ' פסוק ח: "שתה עונותינו לנגדך עלומנו למאור פניך".
290. ↑ ייי אלהינו ואלהי אבותינו – ט. ייי אלהינו – ב1 בגליון. חסר – ב1 בפנים, כנראה בט"ס, כי אין להשמטה זו כמעט חבר, ומאחר וכנראה יש כאן השמטה יתכן בהחלט שבמקור גם הוא גרס "ייי אלהינו ואלהי אבותינו" כנוסח ט.
291. ↑ חן וָחסד - ט. חסר – ב1, ולגבי השמטת "וחסד" אין אין לו חבר בפרס (גם לא בענף הראשון), ומאחר וכנראה יש כאן השמטה יתכן בהחלט שבמקור גם הוא גרס את תיבת חן כמו ט.
292. ↑ ארוכה ומרפא - ב3 ט. חסר - ב1 בלבד, ואולי בט"ס, כמו שחסר שם "ברכה ושלום".
293. ↑ גואל ומושיע בשורה טובה – ב3. חסר – ב1 (ועיין הערה הקודמת), ט.
294. ↑ ברכה ושלום - ט. חסר - ב1 בלבד אולי בט"ס ועיין בהע' 254 (ב3 זה לפני "ארוכה ומרפא" כענף השני, והרי כל השורה הזו שם, היא כנראה מגליון ודוק).
295. ↑ גדול - כך ט, וגם ב1 בין השיטין. חסר – ב1 בפנים בלבד.
296. ↑ ועדתו. כך בכל עדי הנוסח מענף זה: ב1, ט.
297. ↑ אמן. כך בכל עדי הנוסח מענף זה: ב1, ט.
298. ↑ בעשי"ת חותמים "המלך עושה השלום". על פי ט בימים נוראים עמ' 152.
299. ↑ ומושיעי – ט (גם כאן וגם בעמ' 120א שורה 15). חסר – ב1.
300. ↑ יערב לפניך שיח תפילתינו ברצון אמן ואמן. ייי אדונינו יחד לבבינו לאהבתך וליראה את שמך – נוסף ט עמ' 86. שם זה אחרי ערבית מוצ"ש והוא קטע אחד מתפילה ארוכה המופיעה אחרי ערבית לחול וכן אחרי ערבית מוצ"ש בסדור אר"צ אוקספורד עמ' 89 143 הפותחת "אל רחום שמך וכו' יערב לפניך שיח תפלתינו ברצון אמן ואמן. ייי אדונינו יחד לבבינו לאהבתך ולתלמוד תורתך [תיבות אלו חסרות באר"צ סינסטני] וליראה את שמ(י)ך [נמחק בפעם השניה באמצעות ניקוד חיריק וקמ"ץ, וכן מנוקד בפרס, ובפעם הראשונה לא היה במקור ובסינסטי 'שמך'] יהי שם י' מבורך וכו'", וכעי"ז בכתב יד אוקספורד שם בסיום התחנון בשחרית עמ' 34 עיי"ש.
301. ↑ וגוויד: לך ייי הגדולה והג'בורה תא ומהללים לשם תפארתך. לשון ההוראה בכתב יד ב אחר עמידת ערבית מוצ"ש, וכן בנכתב יד ט דף 36א יש הוראה לומר פסוקי ויברך דוד ולך יי' אחר שים שלום של שחרית שבת, ומזה נראה שמזמור זה היה נאמר במנהג פרס לאחר כל העמידות. קרוב קצת לזה יש ברוב קטעי גניזה של נוסח א"י שאחר העמידה הם אומרים "אתה הוא ייי לבדך.. ומצאת את לבבו נאמן לפניך".
302. ↑ הגדה של פסח עם תרגום לפרסית, הספרייה הלאומית, ירושלים, ישראל Ms. Heb. 8°1383. משנת תרי"א [ע"פ קולופון בעמ' 90], הועתק מכת''י ירושלים אוסף יהודה 140 משנת תרי. שניהם אולי מקהילות פרס אשר בכפא כי יש בהם "בבהילו יצאנו ממצרים" המיוחד לרמב"ם ומרוקו וחלק מצפון אפריקה ורומאניה ומשם לכפא, אולם מלבד זאת לא מצאתי השפעות מכפא [הגדה מכפא יש בכת"י כ3 ראה בתיאור הכתבי יד לעיל] בהגדות אלו, ונראה כי הם נוסח פרסי טהור ובגירסה המורחבת שלו, וגם יש בהם הקטעים "אמרו רבותינו כשירד הקב"ה" "ומנין שנתן לנו ממונם". וכעת נ"ל שהם מבוכרה והושפעו מנוסח מרוקו הקדום דרך השד"ר ממרוקו שבא לבוכרה לפני מאתים שנה, כידוע.
303. ↑ ורק בחלק ההוראות שבסדור כת"י ט', נראים דברי טל שלפעמים הושפעו מלשון ההוראות בסדור רס"ג, וכמו שהראה שם.
304. ↑ להלן תיאורו אצל ארליך: קיימברידג' T-S NS 325.211, קיימברידג' T-S 8H 9.2. ארבעה עשר דפים רצופים בחלקם, בין הדפים 8 – חסר מספר לא ידוע של דפים, חלק מהדפים קרועים בשוליהם, כתב מזרחי מרובע, קריאות טובה. תארוך משוער: 950 – 100. מנהג בבל נוסח פרס. הוראות בפרסית. ניקוד בבלי חלקי. מכיל: א. שחרית לחול: פיוטי יוצרות לימות השבוע; מהתחנון לשני וחמישי עד סוף קדושא דסדרא. ב. ערבית ליום חול, מברכת הפסוקים עד סוף התפילה; ערבית לשבת, מתחילת קריאת שמע וברכותיה עד אמצע 'במה מדליקין' שבסוף התפילה.להלן דפים חדשים השייכים לטופס זה, שזוהו על ידי: T-S AS 62.23-24 (בקטע זה יש העתקה של אתה חוננתנו למוצ"ש והובא לעיל בעמידה במקומו); T-S NS 231.28; T-S NS 197.4; JTS ENA 2876.38 (זוהה על ידי נועם קפלן). ובסך הכל הטופס מכיל כעת 36 עמודים.
305. ↑ יש שם קרע קטן שיש להשלימו בוודאות ע"פ הפתיחה של ברכת מעין שבע שם.
306. ↑ יש כאן קרע.
307. ↑ וחוזרני בי ממה שכתבתי במהדורות קודמות: "יתכן שקטע זה משקף את נוסח פרס המקורי והדבר מתבטא בשני נקודות: א. בקיצורו "מלך מושיע ומגן" כנוסח בבל המקורי {...} ב. בהעדר השפעת נוסח רס"ג עליו ולכן הוא גורס "קונה שמים וארץ" אף שרס"ג וגאוני בבל התנגדו לו [...]. וכן גורס בשבת "והנחיל וכו'" שרס"ג מתנגד לו בפירוש וכנ"ל". עד כאן לשוני במהדורות הקודמות, וכאמור כעת התברר שהקטע הלז מושפע מנוסח מצרים הקדמון ואיננו משקף את נוסח פרס המקורי.
308. ↑ נוסחאות בכתב היד שאינן מתאימות לנוסח הפרסי, ומתאימות לנוסח העיקרי ברשב"ן (כל הדוגמאות מג' הברכות הראשונות והאחרונות, שבהם יש בידינו עדי נוסח פרסיים רבים): בברכת הגבורות העדר "מוריד הטל" שיש בכל עדי הנוסח של פרס; שם "בעל גבורות" בשונה מכל עדי הנוסח הפרסיים הגורסים "הגבורות"; שם הוא משמיט תיבת "מלך" שישנה בכל עדי הנוסח הפרסיים מלבד כתב יד אחד בעמידה אחת קודם התיקון; בברכת קדושת השם העדר "ומשרתיך קדושים" שישנו בכל שבעת עדי הנוסח של מנהג פרס (וגם העדר "וכסאך קדוש" הוא מפליא כי ישנו בשש עדי נוסח של פרס וחסר רק באחד בודד); בברכת העבודה העדר תיבת "תקבל ברחמיך ברצון" שיש בכל שמונת עדי הנוסח הפרסיים; שם העדר תיבת "באהבה" הנמצאת בכל שמונת עדי הנוסח הפרסיים (מלבד כתב יד אחד הגורס תיבה זו בכל העמידות מלבד בעמידה אחת שבה דילג תיבה זו בט"ס כמו שדילג שם עוד תיבות); בברכת ההודאה העדר המשפט "ומספרים את גדלָךְומברכים את שמָךְ\ ומהללים לשם קדשָךְ.
309. ↑ בנוסח אר"צ יש "למינים אל תהי תקוה", ובנוסח רומא יש כאן כמה נוסחאות, ועכ"פ הנוסח "למשומדים למינים ולזדים" הוא ייחודי לפרס.
310. ↑ יש את זה גם בחלק מאפוליה-קורפו בלבד.
311. ↑ וישנו כתב יד נוסף של סידור רשב"ן שנכתב בפרס וגורס בערבית לר"ה "מביא", וגם כאן נראה לתלות שעותק זה הועתק מתוך עותק של סידור רשב"ן שהגיע מסוריה ודוק.
312. ↑ אך אין מכאן ראיה גמורה לזיקה לנוסח אר"צ, כי כבר בסידור רשב"ן עצמו בערבית לר"ה בכתבי היד המדוייקים כתוב "וברכנו אבינו", וא"כ ניתן לתלות שאיזה מגיה קדמון הגיה בסידור רשב"ן בעמידה לחול ע"פ העמידה לר"ה (וסברת המגיה היתה שמסתמא נשמט תיבה בט"ס בעמידה לחול, ולא שנוסף תיבה בטעות בעמידה לר"ה). אך יותר מסתבר לתלות זאת בהשפעת נוסח אר"צ וכנ"ל.
313. ↑ כאן המקום לציין כי הרב דוד הכהן מונק שליט"א העלה השערה שאולי כתב היד שלנו הועתק מתוך כתב יד שהגיע ממצרים והושפע מנוסחי מצרים (והשערה זו תסביר את העדר "כי אל טוב וסלח אתה" כנוסח מצרים הקצר, וכן את העדר "וקנא קנאתנו", וכן את הנוסח "והשיבה שופטינו" כנוסח מצרים הקדמון), אך לא מצאתי מספיק סיבות לחשוד בחשד כזה (וע"ע הע' 28), וגם במקומות אחרים טרם נפגשתי בהשפעות נוסח מצרים על כתב יד וטיקן, ויש הסברים אחרים מרווחים לשלשת הנוסחאות הנ"ל. ועוד, שלפי כל החוקרים סידור רשב"ן נכתב ככל הנראה במרחב שבין אר"צ לפרס, ואין שום סיבה שעותק פרסי של סידור רשב"ן הועתק בדווקא מתוך עותק שהגיע ממצרים ודוק.
314. ↑ תופעה כזאת מוכרת לנו מעותקי סדר התפלה להרמב"ם, הן ברמב"ם בדפוסים הראשונים והן בחלק ניכר מכתבי היד מכל ארצות תבל, ובפרט בעמידה לחול. גם בעידן המודרני מוצאים תופעות כאלו, לדוגמא בסידור רשב"ן הנדפס, מהדורת קרויזר-חגי, ירושלים תשנ"ה, עמ' לד העתיק המהדיר רק חצי מתפלת נשמת ובאמצע חדל מלהעתיק וכתב "וכו'", והקורא סבור שכך בכתב היד שלפניו, אך באמת בכתב יד וטיקן אין כלל נוסח נשמת אלא רק "נשמת כל חי תברך וכו'", ואילו בכתב היד המשובח יש נוסח מלא של נשמת, ואין בנמצא כתב יד שהעתיק רק חצי נשמת.
315. ↑ והנני לכתוב בדרך השערה את הנוסח שהיה כתוב לפני סופר כתב היד (כללתי כאן את כל החלקים שרואים בהם זיקה לנוסח רשב"ן או אר"צ-דמשק, וזיקה זו מוכיחה שכך היה כבר בכתב היד שממנו העתיק הסופר, ושמתי "וכו'" בסוף כל ברכה וברכה החל מהנקודה שבה מתחיל להיות ניכרת ההשפעה של נוסח פרס. את גוף חלקי הברכה שהשארתי העתקתי כנוסח כתב היד ללא שינוי כלל, ואפילו את התיבות שכנראה הוסיף הסופר על פי נוסח פרס לא השמטתי):הויה שפתי תפתח ופי יגיד תהלתיך. ברוך אתה ייי אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקוב האל הגדול הגבור והנורה אל עליון רם [ו]משל על כל גומל חסדים טובים וקונה הכל זוכר חסדי אבות מביא גואל לבני בניהם מלך רחמן מושיע ומגן וכו': אתה גבור לעולם ייי מחיה מתים אתה ורב להושיע מכלכל חיים בחסד מחיה מתים ברחמים רבים רופא חולים וסומך נופלים ועוזר דלים ומתיר אסורים ומשען לאביונים ומקיים אמונתו לישיני עפר מי כמכה בעל גבורת ומי ד[ו]מה לך ממית ומחיה ונאמן אתה הוא מלכינו להחיות מתים וכו': אתה קדוש ושמך קדוש וזכרך קדוש וקדושים בכל יום תמיד יהללוך סלה וכו': אתה חונן ונותן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה חנינו מאתך וכו': השיבנו אבינו לתורתך וקרבינו מלכנו לעבודתך והחזירנו בתשובה שלימה וכו': סלח לנו אבינו כי חטאנו מחול לנו מלכנו כי פשענו וכו':ראה בענינו וריבה ריבנו וגאלנו מהרה למען שמיך וכו': {ברכת הרפואה חסירה}: ברך עלינו ייי אלהינו את השנה הזאת בכל מיני תבואה ושבע[י]נו מטובה ותהא אחריתה שובע ושלום וברכה כשנים הטובות וכו': תקע בשופר גדול לחרותינו ושא נס לקיבוץ גוליותנו! וקבצינו יחד מארבע כנפות הארץ אל נוה קדשך וכו': והשיבה שופטינו כברישנה ויעצנו כבתחלה וצדקינו במשפט וכו': למשמודים! וכו': על הצדיקים ועל החסידים ועל גרה! (הצ) הצדק ועלינו יהמו רחמיך ייי אלהינו ותן שכר וכו': רחם עלינו ייי אלהינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודיך וכו': את צמח דוד עתה תצמיח וקרנו תרום בישועתך. וכו':שמע קולנו ייי אלהינו חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים את (ת) תפלתנו ותחנונינו אתה וריקם מלפניך אל תשיבנו ושמע נאקותינו! כאשר שמעת את נאקת אבותינו וכו': רצה ייי אלהינו בעמך ישראל ובתפלתם שעה והשב עבדה בקרוב לדביר ביתיך ואשה ישראל ותפלתם ועבודתם מהרה תקבל ברצון ותהא לרצון תמית! עבודת עמך ישראל בימינו ותהא לרצון! ותחזינה עיננו עין בעין בשוב שכינתך לנוך לציון ותחפץ בנו ותרצה כמאז וכו': מודים אנחנו לך שאתה הוא ייי אלהינו ואלהי אבותינו וכו': שים שלום טובה וברכה חן וחסד ורחמים וברכנו אבינו כולנו כאחד ! ממאור פניך נתתה לנו ייי אלהינו תורה וחיים אהבה וחן וחסד ! ורחמים וטוב בעיניך לברך את עמך ישראל בכל עת בשלום. שים שלום רב בעולם וכו': יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ייי צורי וגאלי.
316. ↑ מלבד שאין בנדפס העתקה מדוייקת של כתיב מלא וחסר וכו', יש שם גם בכמה מקומות טעות של ממש בנדפס. לדוגמא: בכתב היד "רם ומושל על כל" בנדפס "רב ומושל על כל"; בכתב היד "למושמדים ולמינים ולזדים" ובנדפס "למשומדים למינים ולזדים"; בכתב היד "איבינו במהרה כרגע יאבדו" בנדפס "איבינו מהרה כרגע יאבדו"; בכתב היד "על נשמותינו" בנדפס "ועל נשמותינו".
317. ↑ כגון עמ' 34 בעמודי הסריקה: "לעילא מכל ברכתו שירתו תשבחותו נחמותו וטבאתו דאמירן בעלמא" (ושם עמ' 44: "למשמודים", אך אולי רק שיכל אותיות וצ"ל למשומדים); שם דף 49 (105 בסריקה) ביעלה ויבא לר"ח: "פקדינו מלכנו בו לברוכה"; שם עמ' 51 מוסף לשבת ר"ח: "ושמם מקדושינו"; שם 61 "והנשה! על כל הארץ ביקוריך והופע בהודר גאון עוזך"; בעמ' 66 "כדבור האמור בשירי קדשך"; שם עמ' 67 "מפני היד שנשתלחה במקדושיך".
318. ↑ רק כאן מופיע שם הויה בכתב היד, שאר השמות בעמידה מופיעים בכתב היד בצורת יוי', והועתקו כאן בצורה ייי, כמנהגנו לאורך כל ספר זה.
319. ↑ רם ומושל על כל. זו השפעת נוסח פרס (אין תיעוד לנוסח זה במקומות אחרים מחוץ לפרס).
320. ↑ זוכר. ברשב"ן ברוב עדי הנוסח "וזוכר", אך יש מיעוט הגורס "זוכר" (כנראה בהשפעת נוסחי מצרים), ובפרס הנוסח הרווח הוא "זוכר", ולכן מסתבר שכתב היד בתיבה זו משקף את נוסח פרס (ולא יתכן שכך היה בעותק שהגיע מאר"צ-דמשק, כי בכל עדי הנוסח של אר"צ-דמשק הנוסח "וזוכר").
321. ↑ מביא. ברשב"ן ברוב ככל עדי הנוסח "ומביא", וגם בפרס כל עדי הנוסח הרבים הנוסח הוא "ומביא", ולכן צריך לומר שהנוסח "מביא" היה בעותק של רשב"ן שהגיע מאר"צ-דמשק, ששם יש רבים הגורסים "מביא".
322. ↑ ברשב"ן בעדי הנוסח המדוייקים נוסף "למען שמו" והעדר תיבות אלו כאן הוא בהשפעת חלק מנוסח פרס (ולא יתכן שכך היה בעותק שהגיע מאר"צ-דמשק, כי בכל עדי הנוסח של אר"צ-דמשק יש "למען שמו באהבה").
323. ↑ רחמן מושיע. כך גם בכתב היד דידן בערבית לר"ה, ובשניהם נוסח רשב"ן "רחמן עוזר מושיע" (נוסח רשב"ן המקורי נשתמר בכתב יד דידן רק במוסף לר"ה), אין תיעוד לנוסח כזה באר"צ-דמשק, ולכן יש ללמוד מכאן שהיו נוסחאות בפרס "רחמן מושיע" בלי תוספת "עוזר", וע"ע בהערותיי לעמידת פרס על אתר.
324. ↑ ורב להושיע. ברשב"ן ברוב עדי הנוסח "רב" אך יש מיעוט קטן הגורס "ורב". ומסתבר שנוסח "ורב" בכתב היד דידן הוא בהשפעת נוסח פרס ששם כולם גורסים כך (אך אולי היה כך בעותק שהגיע מאר"צ-דמשק, כי למרות שבאר"צ אין תיעוד לנוסח "ורב", מ"מ בדמשק יש מיעוט הגורסים כך).
325. ↑ אין כאן לא "מוריד הטל" ולא "משיב הרוח ומוריד הגשם", ובזה כתב היד משקף את נוסח רשב"ן שבקיץ אינו מוסיף "מוריד הטל" ואת הנוסח לחורף כתב רשב"ן בנפרד בהוראות להוספות בעמידה שבסוף פרק א.
326. ↑ ועוזר דלים. ברשב"ן ליתא תיבות אלו, ובפרס יש נוסח זה, ולכן מסתבר שכתב היד בתיבה זו משקף את נוסח פרס, אך יתכן שכך היה בעותק של רשב"ן שהגיע מאר"צ-דמשק, שהרי גם שם רובם גורסים כך.
327. ↑ ומשען לאביונים. ברשב"ן ברוב עדי הנוסח אין "ומשען לאביונים" אך יש מיעוט עדי נוסח הגורס תיבות אלו, ובפרס כמעט כל עדי הנוסח גורסים תיבות אלו, ולכן מסתבר שכתב היד בתיבות אלו משקף את נוסח פרס. אך יתכן שכך היה בעותק של רשב"ן שהגיע מאר"צ-דמשק, שהרי גם שם כולם גורסים כך.
328. ↑ הוא מלכנו. תיבות אינן ברשב"ן, וישנן בפרס בענף הרגיל, אך בענף השני שאליו נוטה כתב היד שלנו אין תיבות אלו, ולכן יש מקום לחשוד שתיבות אלו בכתב היד שלנו הועתקו מן העותק שהגיע מאר"צ-דמשק.
329. ↑ נראה שהסופר כתב תחילה בטעות "מגן" ואחר כך ניסה לתקן "מחיה", ומאחר שיצאה תיבה לא ברורה שב ומחק תיבה זו לגמרי וכתב שוב אחריה מחיה.
330. ↑ בברכה זו ההוספות על נוסח רשב"ן "וזכרך קדוש" "תמיד" מתאימות במלואם גם לנוסח פרס וגם לנוסח אר"צ-דמשק.
331. ↑ ונותן. ברשב"ן אין תיבה זו, וזהו נוסח ייחודי לנוסח פרס, והסופר דנן טעה בזה גם בהעתקת ההוראות שלאחר הקדושה (בנדפס הוא בעמ' יט) "תם יקול אתה חונן ונותן לאדם דעת", אולם בנוסח ההבדלה למוצ"ש אין תיבה זו אפילו בכתב יד וטיקן דידן.
332. ↑ חנינו מאתך ייי אלהינו דעה ובינה והשכל ומענה לשון. בנוסח רשב"ן "חננו מאתך דעה ובינה והשכל". בסידור פרס כתב יד ט הנוסח הוא "וחננו ייי אלהינו מאתך דעה חכמה ובינה והשכל", וגם בכתב יד ס' אין התיבות "ומענה לשון". ונראה שבשני השינויים נוסח כתב יד ו' כאן, הושפע מנוסח שהיה שגור בפי הסופר במוצ"ש. הנוסח למוצ"ש של הסופר משתקף חלקית בכתב יד ו' במוצ"ש (ושונה מנוסח רשב"ן שם בכמה פרטים): "אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה מאתך ייי אלהינו דעה ובינה וחכמה ייי אלהינו מענה לשון ואתה הבדלת וכו' וחננו מאתך דעה ובינה והשכל" (הנוסח כמות שהוא משובש, ונראה שהוא מורכב מנוסח רשב"ן המקורי "מאתך ייי אלהינו מענה לשון" ומנוסח הסופר "מאתך ייי אלהינו דעה ובינה והשכל ומענה לשון"). ואכן בעמידה לחול אין בשום נוסח תוספת "מענה לשון", מלבד חלק מעדי נוסח של צפון אפריקה ועד נוסח בודד של מצרים הארוך, אבל במוצ"ש יש נוסח לפני ההבדלה "מאתך ייי אלהינו מענה לשון" ברס"ג ורשב"ן ואר"צ ועוד [ייש"כ להרב דוד מונק על עזרתו בהערה זו].
333. ↑ בתשובה שלימה לפניך. בנוסח רשב"ן "שלימה רצויה", וכן בנוסח פרס בכתב יד ט', ואם לא נדחוק לומר שסופר כתב היד דידן דילג תיבה אחת בט"ס, לכאורה יש ללמוד מכתב היד שלנו שהיה נוסח בפרס בלי תיבה זו, אך אפשר גם שבנוסח פרס של הסופר היה הנוסח "רצויה שלימה" (כמו בנוסח דמשק), ולכן מיד לאחר שהעתיק תיבת "שלימה" מנוסח רשב"ן קפץ ישר לתיבת "לפניך" לפי הרגל לשונו (ולפי האפשרות האחרונה יתכן שנוסח משובש זה היה כבר בכתב יד של סידור רשב"ן שהגיע לפרס מדמשק). ולפי ההשערה שסופר כתב היד העתיק מתוך כתב יד שהיה בו בסופי ברכות "וכו'" אפשר לומר שבכתב היד שלפניו היה כתוב "והחזירנו בתשובה שלימה וכו'", והסופר השלים מתוך הזכרון "לפניך" ושכח להשלים גם "רצויה", או כעין ההשערה הנ"ל שבכתב היד שלפניו היה כתוב "והחזירנו בתשובה שלימה וכו'" והנוסח של הסופר היה "רצויה שלימה לפניך" ולכן השלים לנכון רק "לפניך".
334. ↑ בנוסח רשב"ן נוסף כאן "כי אל טוב וסלח אתה", ולכאורה מכתב היד דידן יש ללמוד שהיה נוסח בפרס שלא גרס תיבות אלו בהשפעת נוסח רס"ג, אך קצת דוחק שיהיה נוסח קצר כזה בנוסחי פרס המורחבים (נוסח זה ישנו אך ורק ברס"ג ומצרים הקצר וחלק ממצרים הקדמון, ונוסח קצר שכזה איננו אופייני לנוסח פרס, ואפילו ענף הנוסח הפרסי המושפע מרס"ג לא הושפע ממנו לקיצורים כל כך משמעותיים). ואפשר לומר שבכתב היד שממנו העתיק הסופר היה כתוב "כי פשענו וכו'" והסופר דידן סבר בטעות שיש להשלים ב"וכו'" זה רק את החתימה, כמו בברכות אחרות שה"וכו'" שם היה לפני החתימה, ולא הבין שכאן צריך להוסיף גם "כי אל טוב וסלח אתה" (ויש להוסיף שיתכן שהסופר במכוון לא הוסיף "כי אל טוב וסלח אתה" מחמת שסבר שמסתמא רשב"ן לא גרס משפט נימוק זה, וכפי שראה שרשב"ן לא גורס את משפט הנימוק בברכת הדעת ובברכת הגאולה ובברכת השנים ועוד).
335. ↑ בעדי הנוסח הטובים של רשב"ן נוסף כאן "וקנא קנאתנו", בפרס יש תיבות אלו וכן תיבות נוספות, אלא שיש לנו בברכה זו רק כתב יד פרסי אחד ויתכן שהיה נוסח בפרס שלא גרס תיבות אלו (אולי בהשפעת רס"ג), אבל יתכן גם שהסופר השמיט שתי תיבות בט"ס, או שכבר בסידור רשב"ן שהגיע לפרס לא היו תיבות אלו בהשפעת נוסחים אחרים (למשל נוסח מצרים הקצר או מצרים הקדמון, עיין לעיל הע' 6, אבל באר"צ ודמשק יש תיבות אלו).
336. ↑ ברכת הרפואה דילגה המעתיק, כנראה בטעות הדומות (ישראל – ישראל).
337. ↑ אצל רשב"ן בכל קטעי הגניזה הטובים נוסף כאן "וברכה כשנים הטובות", ובכתב היד דידן "וברכה כשנים הטובות" הוא בסוף לפני החתימה, וידידי הרב דוד מונק משער שבכתב היד שממנו העתיק הסופר, דילג הסופר בפנים לגמרי את התיבות "וברכה כשנים הטובות" ולאחר מכן עמד הסופר על טעותו והשלים תיבות אלו בגליון, וסופר כתב היד דידן שיבץ את הגליון הלז שלא במקומו אלא חשב שבסוף הברכה במקום לכתוב "וברכה" יש לכתוב "וברכה כשנים הטובות" ודוק. היה מקום לומר שנוסח כתב היד דידן שבו "וברכה כשנים הטובות" נמצא בקיץ סמוך לחתימה משקף את נוסח רשב"ן המקורי, שהרי בנוסח החורף גם בקטעי הגניזה המשפט "וברכה כשנים הטובות" נמצא בסמוך לחתימה. אך קשה לומר שנוסח הקיץ השתבש בכל קטעי הגניזה הטובים של סידור רשב"ן (יש מעט קטעי גניזה משובשים שיש להם נוסחאות אחרות בברכה זו, אך הם שונים בנוסחם אפילו מכתב יד דידן, וברור שהם משובשים), ולא השתמר אלא בכתב היד המשובש דידן, וביותר קשה מאחר שהנוסח הזה של "וברכה כשנים הטובות" באמצע הברכה הוא ייחודי בגניזה לנוסח סידורי רשב"ן, ולכן קשה לומר שאיננו מקורי אלא השפעת נוסח אחר, שהרי כאמור לא היה נוסח כזה בסידורי מצרים. ומה שיש הבדל בנוסח קטעי הגניזה של רשב"ן בין נוסח הקיץ לנוסח החורף, יש לבארו שרשב"ן נצמד לנוסח רס"ג ולכן בקיץ שרס"ג גורס "ברך עלינו ייי אלהינו את השנה הזאת לטובה בכל מיני תבואתה וברכה כשנים הטובות" הביא רשב"ן קודם כל את כל נוסח רס"ג בשלימות וברצף ורק אחר כך שיבץ את ההוספות שראה לנכון להוסיפן והן "ושבעינו מטובה ותהא אחריתה שובע ושלום", ואילו בנוסח החורף ששם בלאו הכי יש לרס"ג אריכות מיוחדת לחורף שם הוסיף רשב"ן את "ותהא אחריתה שובע ושלום" מיד לאחר ההוספה של החורף, וכך נוצר אצלו שבחורף "וברכה כשנים הטובות" הוא בסמוך לחתימה כמו ברס"ג, אבל בקיץ איננו סמוך לחתימה בגלל ההוספות שהוסיף רשב"ן. ויש להוסיף שמלבד הרצון להיצמד ככל האפשר לנוסח רס"ג, גם מבחינת תוכן הברכה, בקיץ שהברכה קצרה אין ראוי להפסיק באמצע המשפט של "ברך עלינו ייי אלהינו את השנה הזאת לטובה בכל מיני תבואתה וברכה כשנים הטובות" כי כל זה בקשה אחת ארוכה להצלחת תבואת השנה, אבל בחורף, שיש בלאו הכי אריכות, שם אין בעיה להוסיף את "ותהי אחריתה שובע ושלום" באמצע האריכות.
338. ↑ עיין בהערה הקודמת.
339. ↑ ברנה. תיבה זו אינה ברשב"ן והיא תוספת ייחודית לנוסח פרס.
340. ↑ והשיבה. ברשב"ן כמעט בכל עדי הנוסח "השיבה", וכך גם בנוסחי אר"צ-דמשק, גם בפרס בכתב היד היחיד כתוב "השיבה", וככל הנראה יש ללמוד מכתב היד דידן שהיה קיים בפרס נוסח נוסף הגורס "והשיבה" (נוסח "והשיבה" הוא נוסח נדיר מאד הקיים אך ורק במצרים הקדמון, והרב דוד מונק שליט"א משער שבעותק רס"ג שהגיע לפרס ממצרים היה כתוב "והשיבה" בהשפעת מצרים הקדמון, ולכן הענף השני בפרס המושפע מרס"ג גרס "והשיבה" ודוק. אך אין הכרח לומר כן, ויתכן שזה קשור למגמה הכללית בענף המשני של נוסח פרס להוסיף ו' החיבור במקומות שונים, ובפרט כאן שיש לשון כזאת בפסוק "ואשיבה שופטייך כבראשונה").
341. ↑ בברכה זו כתב היד שונה באופן קיצוני מנוסח רשב"ן, ונראה שלאורך כל הברכה נוסח כתב היד משקף את נוסח פרס, ואכן בשני כתבי היד של פרס יש נוסחים דומים (ועיין לעיל הע' 8 שכנראה בברכה זו היה כתוב במקור "למשומדים וכו'" והשלים הסופר הנוסח על פי הנוסח השגור בפיו).
342. ↑ ועלינו. ברשב"ן אין תיבה זו ובמקומה "ועל פליטת עמך ישראל", בפרס בשני כתבי היד אין "ועלינו" אך בכתב יד אחד נוסף "ועל שארית עמך ישראל", ויתכן ללמוד מתוך כתב היד דידן שהיה נוסח שלישי בפרס שהוסיף "ועלינו". אך לפי הצד שעותק זה של רשב"ן הועתק מעותק מדמשק-אר"צ, אין מכאן ראיה, שהרי בנוסח דמשק-אר"צ אכן "ועל גירי הצדק ועלינו".
343. ↑ ותן שכר טוב לצדיקים עושׂי רצוניך ואל נבוש. נוסח זה שונה לחלוטין מנוסח רשב"ן, ומסתבר שהיה נוסח כזה בחלק מפרס (אף שלא שרד נוסח זה בשני כתבי היד הפרסיים שבידינו, וגם אין נוסח מעין זה בכל נוסחאות בבל, ורק בנוסחאות א"י יש כעי"ז), אך לפי הצד שעותק זה של רשב"ן הועתק מתוך עותק שהגיע מדמשק-אר"צ, ניתן לדחוק שהעותק של סידור רשב"ן דנן הועתק מעותק שהגיע מאר"צ-דמשק ושם היה כתוב "ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת ושים חלקנו עם הצדיקים עושי רצוניך" והסופר דנן דילג ושיבש והעתיק "ותן שכר טוב לצדיקים עושי רצונך". אך זה דוחק, כי נוסח כתב היד דידן רחוק מדיי מנוסח אר"צ-דמשק, ומאידך קרוב לנוסחאות א"י, ולכן לא נראה לתלות הנוסח בט"ס אלא ראוי לנקוט שכך באמת היה במיעוט פרס, בהשפעת נוסח א"י הקדמון. וככל הנראה מדובר בהשפעה קדומה של נוסח ארץ ישראל על "אבי הנוסח" של הנוסחים המזרחיים המורחבים, וכל אחד ואחד מהנוסחים המזרחיים המורחבים קלט תוספת זו בשינוי מעט.
344. ↑ רחם עלינו ייי אלהינו. כך בחלק מפרס, בנוסח רשב"ן "רחם ייי אלהינו עלינו".
345. ↑ ועל הבית הגדול והקדוש. תיבות אלו אין בנוסח רשב"ן, וגם לא בכל שאר נוסחאות העמידה של עדות ישראל (מלבד עדי נוסח בודדים שהושפעו מנוסח רחם של ברכת המזון) וכנראה הושפע הסופר מנוסח ברכת רחם שבברכת המזון.
346. ↑ בונה את ירושלים. בנוסח רשב"ן "בונה ירושלים" וכן בכל שאר הנוסחאות, אך בנוסח פרס יש עדי נוסח הגורסים "בונה את ירושלים". סטייה זו מנוסח רשב"ן סטה הסופר גם בנוסח רחם שבתשעה באב בדף 162ב בדפי כתב היד.
347. ↑ חוס. ברשב"ן "וחוס", וכעי"ז באר"צ (בדמשק אין כלל תיבות אלו), והנוסח "חוס" משקף את הנוסח הפרסי של הסופר וכפי שהוא לפנינו בפרס (בכתב היד הגורס תיבות אלו, בכתב היד השני אין כלל תיבות אלו)
348. ↑ ברחמים. ברשב"ן "ברחמים ורצון" וכעי"ז באר"צ ודמשק, אך בפרס כתב יד ש חסר תיבה זו, וכן חסירה בנוסח סין וכנוסח כתב היד דידן.
349. ↑ לכאורה חסר כאן שורה מחמת טעות הדומות "תפילתנו – תפילתנו", ומסתבר שלפני הסופר היה את נוסח רשב"ן "וקבל ברחמים ורצון את תפלתינו וריקם מלפניך אל תשיבנו ושמע נאקתינו כאשר שמעת נאקת אבותינו כי אל שומע תפלתינו ותחנונינו אתה", ודילג קטע שלם בטעות הדומות מ"תפילתנו" עד "תפילתנו", ואחר כך שם ליבו שלא העתיק חלק נכבד מהברכה, וחזר והעתיקו, אלא שבפעם השניה טעה הסופר ושכח להעתיק גם את המשפט "כי אל שומע תפלתנו ותחנונינו אתה" וגם לא שת ליבו למחוק לעיל את המילים "ותחנונינו אתה" (יישר כוח להרב דוד מונק על עזרתו בשיחזור פיסקה זו, במהדו"ק כתבתי אופן אחר, משום שאז סברתי שנוסח כתב היד דידן אינו קשור לנוסח רשב"ן).
350. ↑ כי אתה הוא שומע תפילת כל פה. משפט זה אינו נמצא ברשב"ן, ולכאורה זה ודאי השפעת נוסח הסופר, ויש ללמוד מכאן שהיה נוסח כזה במקצת פרס (אף שאינו בשני כתבי היד הפרסיים שבידינו), אם לא שנדחוק שהיה כך בכתב היד של רשב"ן שהגיע מדמשק (בכתב היד היחיד שבידינו מדמשק הנוסח "כי אל שומע תפלה אתה", ושמא ואולי היה נוסח אחר בדמשק שגרס "כי אתה הוא שומע תפלת כל פה". בארם צובא אין משפט נימוק בסוף ברכה זו). אלא שעל כל פנים יש לשאול מאחר שהסופר העתיק את כל שאר נוסח הברכה דיי במדוייק איך טעה להוסיף משפט שלם בסיום שלא היה כלל ברשב"ן שלפניו, וזה מחזק את ההשערה שבכתב היד שלפניו היה "וכו'" בסופי ברכות, ולכן הוסיף הסופר את סיום הברכה לפי נוסחו (ולפי"ז מוכרח שהסופר דידן הוא שהוסיף משפט זה ולא שכך היה כתוב בכתב היד מדמשק ודוק).
351. ↑ שעה. ברשב"ן ברוב עדי הנוסח אין "שעה". ולכאורה הסופר הושפע מנוסח פרס הגורס כן בחלק ניכר מעדי הנוסח, אך יתכן בהחלט שכך היה גם בעותק שהגיע מאר"צ-דמשק הגורסים תיבה זו.
352. ↑ בקרוב. אין ברשב"ן, ויש בפרס, והוא נוסח ייחודי לנוסח פרס.
353. ↑ ועבודתם. אין ברשב"ן, ויש בפרס, אך ישנו גם באר"צ-דמשק.
354. ↑ בימינו. אין ברשב"ן, ויש בפרס, והוא נוסח ייחודי הקיים רק בפרס וביזנטיון.
355. ↑ המילים "ותהא לרצון" נכפלו בט"ס.
356. ↑ עין בעין. תיבות אלו אינן ברשב"ן, והן נוסח ייחודי לנוסח פרס.
357. ↑ בשוב שכינתך. ברשב"ן "בשובך" וכך גם בכל עדי הנוסח הפרסיים שבידינו וגם בכל שאר נוסחאות תבל, אך מסתבר ללמוד מכתב היד דידן שהיה נוסח פרסי שגרס "בשוב שכינתך".
358. ↑ ותחפוץ בנו ותרצה. נוסח זה אינו ברשב"ן וגם אין לו חבר בכל כתבי היד הפרסיים שבידינו, ומסתבר שכך היה כבר בעותק של רשב"ן שהגיע מדמשק בהשפעת נוסח דמשק "ותחפוץ בנו ותרצה בנו ובעבודתינו".
359. ↑ אל מלך הרוצה בעבדה למען שמ[י]ך. כל זה ליתא בנוסח רשב"ן והוא תוספת ייחודית לנוסח פרס.
360. ↑ חן וחסד. ברשב"ן "חסד" בלי "חן", ונוסח כתב היד מתאים הן לנוסח פרס והן לנוסח אר"צ-דמשק.
361. ↑ וברכנו אבינו. ברוב ככל רשב"ן אין "אבינו" מלבד קטע אחד בודד שהושפע כנראה מנוסח מצרים הקדמון, מאידך בפרס גם אין בכל עדי הנוסח תיעוד לנוסח "אבינו", ואולי כך היה בסידור רשב"ן שהגיע מאזור אר"צ-דמשק (מוצאו המשוער של המחבר) ששם הנוסח הרווח הוא "אבינו", כמו כן יתכן שמאן דהו הגיה כך ברשב"ן בחול ע"פ נוסח רשב"ן בערבית לר"ה (ששם כתוב "אבינו" בכתבי יד המדוייקים), אך אין לשלול את האפשרות שבמיעוט פרס היה נוסח "אבינו".
362. ↑ יש כאן חיסרון ניכר, וכנראה נשמטו כאן בטעות תיבות "באור פניך כי", ואולי בכתב היד שממנו העתיק היה כתוב "מאור פניך כי" כמו בחלק מאר"צ-דמשק, וטעה הסופר בטעות הדומות מ"מאור" עד "ממאור".
363. ↑ אהבה וחן וחסד. בנוסח רשב"ן "אהבה וחסד", בנוסח פרס בענף אחד "אהבה וחסד" ובענף השני "אהבה וחיים חן וחסד", יתכן בהחלט שנוסח כתב היד דידן היה קיים בחלק מפרס, אך מאחר ונוסח כתב יד דידן ישנו בנוסח אר"צ-דמשק (רק ששם בלי ו' החיבור) יש מקום לחשוד שכך היה בעותק שהגיע לפרס מאזור אר"צ-דמשק.
364. ↑ בכל הנוסחאות נוסף כאן "צדקה", ונראה שסופר כתב היד שלנו דילג תיבה אחת בט"ס.
365. ↑ שים שלום רב. בפרס בכל עדי הנוסח אין "רב", וכנראה כך היה בעותק של רשב"ן שהגיע מאר"צ-דמשק (למרות שבסיום המשפט "יהי שלום גדול מעתה ועד עולם" כתב היד דידן משקף נוסח פרסי השונה מנוסחי אר"צ-דמשק), אך אין לשלול את האפשרות שהיה "רב" במיעוט פרס, ועוד יתכן שזה השפעה של נוסח פרס במקצת עדי הנוסח הגורסים בסיום המשפט "יהי שלום רב מעתה ועד עולם".
366. ↑ יעקב פוקס בדק ואמר לי שהכתיבה מתאימה גם לכתיבה פרסית וגם לכתיבה מזרחית.
367. ↑ כהניך וכהנים. כך יש לפענח (בכתב היד גג הך' סופית קטוע, וניתן לקרוא בטעות ן'), נוסח נדיר זה מצאתי בכתב יד של ספר משנה תורה בכתיבה פרסית, רוסיה פטרבורג 196, עמ' 53 ושם "כהניך וכהני", ובשתי הנוסחאות הכוונה היא שאהרן ובניו הם גם כהניך - כהנים של השם, וגם כהני[ם] עם קדשך - כהנים של עם קדושך (על נוסח שאר כתבי היד הפרסיים ברמב"ם עיין לעיל פרק ב בהערות לנוסח ברכת כהנים).
368. ↑ {כולנו}. בכתב היד חסירה תיבה זו, אך ישנה בכל שאר נוסחאות התפלה.