בגמרא (מגילה טז ע"ב) נאמר שמגילת אסתר צריכה שרטוט כ"אמיתה של תורה". גם בירושלמי (מגילה א, א) מופיע הביטוי "כאמיתה של תורה". ראשונים חלקו בשאלה מה הכוונה: "אמיתה של תורה". יש שכתבו שהכוונה כמו ספר תורה שצריך שרטוט, ויש אומרים כמו מזוזה שצריכה שרטוט.
בנוגע לספר תורה, לא נאמר באופן ברור בבבלי שצריך לשרטט. מדברי הירושלמי ניתן להבין שספר תורה צריך שרטוט. בנוגע למזוזה, בגמרא (מגילה יח ע"ב) נאמר במפורש שהיא צריכה שרטוט וזו הלכה למשה מסיני. שם גם נאמר ש"תפילין - אין צריכין שרטוט".
תחילה נעיין במקורות בתלמודים שם נזכרו ארבעה כתבי הקדש הללו האם צריכים שרטוט או לא: ספר תורה ומגילת אסתר, מזוזות ותפילין. נתמקד בעיקר בפירוש רש"י, ובפסיקת ההלכה של ר"ת והרמב"ם בנוגע למגילת אסתר, ספר תורה ומזוזה. לאחר מכן נעיין בנימוק שכתבו ר"ת והרמב"ם מדוע תפילין לא צריכים שרטוט.
♦
א. שרטוט כתבי הקדש
ספר תורה ומגילת אסתר
ספר תורה - בגמרא (מגילה טז ע"ב) נאמר: "דברי שלום ואמת" (אסתר ט, ל). אמר רבי תנחום, ואמרי לה אמר רבי אסי: מלמד שצריכה שרטוט כאמיתה של תורה.רש"י (ד"ה כאמיתה של תורה) פירש: "כספר תורה עצמו. שרטוט הלכה למשה מסיני". מדברי רש"י הללו משמע שספר תורה צריך שרטוט וזו הלכה למשה מסיני.
בירושלמי (מגילה א, א) נאמר: ויהיו אלו לקריאה ואלו לסעודה? רבי חלבו רבי חונה בשם רב "והימים האלה נזכרים ונעשים" (אסתר ט, כח). נזכרים בקריאה ונעשים בסעודה. זאת אומרת שמגילת אסתר ניתנה להידרש.
הגמרא הציעה שאולי הימים בהם יקראו מגילת אסתר יהיו בימי הכניסה בי"א, י"ב, י"ג באדר, ואילו ימי הסעודה והמשתה יהיו בימים י"ד וט"ו באדר? על כך השיבו רבי חלבו רבי חונה בשם רב בדרשת פסוק ממגילת אסתר: "והימים האלה נזכרים ונעשים". באותם ימים שקוראים יש לקיים את הסעודה והמשתה. בעקבות דרשה זו נאמר בגמרא: "זאת אומרת שמגילת אסתר ניתנה להידרש". מגילת אסתר לא נועדה רק לספר את מה שקרה, אלא היא נכתבה ברוח הקדש, ועל כן ניתן לדרוש מהפסוקים ולקבוע הלכות. בעקבות כך המשיכה הגמרא: רבי חלבו רבי יסא בשם רבי לעזר: נאמר כאן "דברי שלום ואמת" ונאמר להלן "אמת קנה ואל תמכור" (משלי כג, כג) הרי היא כאמיתה של תורה.[1] מה זו צריכה סירטוט אף זו צריכה סירטוט. מה זו ניתנה להידרש אף זו ניתנה להידרש.
לפי הירושלמי ספר תורה צריך שרטוט, ומספר תורה למד רב יוסי בשם רבי אלעזר על מגילת אסתר שגם היא צריכה שרטוט. בירושלמי (מגילה א, ט) נאמר עוד על ספר תורה: "הלכה למשה מסיני... ומסרגלין בקנה". והכוונה היא שמשרטטים בספר התורה.[2] כאמור לעיל, בגמרא בבבלי לא נאמר שספר תורה צריך שרטוט, רש"י הוא שכתב כן.
במסכת סופרים (א, א) נאמר על ספר תורה: "הלכה למשה מסיני שמסרגלין בקנה". במסכת סופרים (יג, א) נאמר: "מגילת אסתר צריכה שירטוט כאמיתה של תורה, ספר נקראת". מגילת אסתר נקראת ספר, ועל כן דינה כספר תורה שצריך שרטוט.
מה הכוונה "כאמיתה של תורה"? רבי ישעיהו מטראני הזקן (ספר המכריע סי' פה; אוצר הגאונים, מגילה עמ' 20) כתב בשם רב עמרם גאון: "ובתשובות רב עמרם גאון זצוק"ל ראיתי כתוב "כאמיתה של תורה" בעיקר של תורה, כאמת שלה, כגון: חוקים מצות ומשפטים שבה".
יש להתייחס למגילת אסתר כמו עיקר התורה, והאמת שבה החוקים, המצוות והמשפטים.
בשם רב האי גאון (תשובות הגאונים - שערי תשובה סי' רד) נאמר: "מגלת אסתר צריכה שרטוט כאמתה של תורה. מאן אמתה של תורה? אלעזר, ומשה, נשיאים, ועדה. פירוש: משה ואלעזר, נשיאים, ועדה - היינו דברי בנות צלפחד דכתיב בהן "ותקרבנה בנות צלפחד... ותעמדנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן [ולפני הנשיאים וכל העדה]" (במדבר כז, א-ב). ואעפ"י שהם דברי נשים, צריכים שרטוט. כך מגלת אסתר, אעפ"י שהם דברי נשים כגון ושתי ואסתר, צריכים שרטוט".
כשם שמשרטטים ספר תורה, גם כשמופיעים בו דברי נשים כגון בנות צלפחד, כך יש לשרטט מגילה, עם זאת שיש בה דברי נשים, ושתי ואסתר.
הרמב"ם (הל' תפילין ומזוזה וספר תורה א, יב) כתב: "הלכה למשה מסיני שאין כותבין ספר תורה... אלא בשרטוט".[3] עוד כתב הרמב"ם (שם ד, ז): "ספר תורה שכתבו בלא שרטוט...פסול", וכן כתב הרמב"ם (שם י, א) שיש עשרים דברים שפוסלים ספר תורה ואחד מהם: "שנכתב בלא שירטוט".ד
לפי תוספות (מנחות לב ע"ב ד"ה הא מורידין) אין צורך לשרטט ספר תורה: "דלא היו רגילין לשרטט ספר תורה... כיון דלא בעו שרטוט". רבנו תם (ספר הישר חלק החדושים סי' קד) כתב: "וספר תורה משום נוי משרטטין אותה בין שיטה לשיטה". אין חובה לשרטט ספר תורה, ואם משרטטין זה משום נוי.[4]
הטור (יורה דעה הלכות ספר תורה סימן רעא) ציין את מחלוקת רמב"ם ור"ת: "ספר תורה צריכה שרטוט ותניא במסכת סופרים הלכה למשה מסיני מסרגלין בקנה... ופירש ר"ת שאין חובה לשרטט אלא טוב לשרטט כדי ליפות הכתב שיהא נאה. והרמב"ם פסלה בלא שרטוט, ולזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל [הל' ספר תורה, סי' ז]". השולחן ערוך (יורה דעה סי' רעא, ה) פסק שצריך לשרטט ספר תורה.[5]
הרמב"ם (הל' מגילה ב, ט), ובעקבותיו השולחן ערוך (אורח חיים סי' תרצא, א), כתבו שחובה לשרטט מגילת אסתר: "וצריכה שירטוט כתורה עצמה". יושם לב שהם כתבו "כתורה עצמה" ולא כתבו כנוסח שבגמרא: "כאמיתה של תורה". הטור (שם) כתב: "וצריכה שרטוט", ולא נימק.
גם ר"ת (ספר הישר, חלק החידושים סי' קד) כתב שמגילת אסתר צריכה שרטוט, אך הסביר את הגמרא אחרת: "והיינו דאמרי' במגילה "דברי שלום ואמת" מלמד שצריכה מגילה שירטוט כאמיתה של תורה, דהיינו מזוזה. ולא כפירוש הקונטרס דמפרש תורה ממש".[6]
המרדכי (הלכות קטנות מנחות רמז תתקסא) הסביר מדוע ר"ת לא קיבל את הסברו של רש"י, ומדוע מזוזה היא "אמיתה של תורה": "ואומר ר"ת דאין צריך לשרטט מן התורה אפילו ספר תורה, דלא כפי' הקונטרס בפ"ק דמגילה " 'דברי שלום ואמת' מלמד שצריכה שרטוט כאמתה של תורה". ופירש שם רש"י דאמתה של תורה הוי ספר תורה. ואין נראה לר"ת דלא אשכחנא הלכה למשה מסיני בספר תורה. ונראה לר"ת כפירוש ר"ח שפירש אמתה של תורה היינו מזוזה ונקרא אמתה של תורה לפי שיש בה קבלת עול מלכות שמים".[7]
לפי ר"ת, לא מופיע שספר תורה צריך שרטוט, וכנראה שכוונתו לכך שבבבלי הדבר לא מופיע. מזוזה היא כאמיתה של תורה מפני "שיש בה מלכות שמים". רבנו אשר (תוספות הרא"ש מגילה טז ע"ב) כתב עוד: "פירש ר"ת כאמתה של תורה דהיינו מזוזה, דהוא עיקר האמונה והיראה וקבלת עול מלכות שמים".[8]
♦
מזוזות ותפילין
בגמרא (מנחות לב ע"ב) נאמר:דאמר רב מניומי בר חלקיה אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: כל מזוזה שאינה משורטטת - פסולה, ורב מנימין בר חלקיה דידיה אמר: שרטוט של מזוזה - הלכה למשה מסיני!
תנאי היא; דתניא, ר' ירמיה אומר משום רבינו: תפילין ומזוזות נכתבות שלא מן הכתב, ואין צריכות שירטוט.
והילכתא: תפילין לא בעי שרטוט, ומזוזה בעיא שירטוט.
בגמרא (מגילה יח ע"ב) נזכרו רק דברי רבי ירמיה בשם רבינו, וההלכתא. אמוראים חלקו האם מזוזה צריכה שרטוט בעקבות קביעה של חכמים או מהלכה למשה מסיני, וההכרעה היא שמזוזה צריכה שרטוט מהלכה למשה מסיני. רש"י (מגילה יח ע"ב ד"ה והלכתא) כתב שההלכות הללו בנוגע לתפילין ומזוזות הן הלכה למשה מסיני. אם כי לא ברור מה הכוונה בכך שהלכה למשה מסיני שתפילין לא צריכים שרטוט.
הרמב"ם (הל' תפילין ומזוזה וספר תורה א, יב) כתב: "הלכה למשה מסיני שאין כותבין... מזוזה, אלא בשרטוט". ושוב חזר הרמב"ם (שם ה, ג): "ואם כתבה שלא בשירטוט... הרי זו פסולה". הטור (יורה דעה סי' רפח, ח) כתב על מזוזה שהיא "חמורה מספר תורה שלדברי הכל [=רמב"ם ור"ת] צריכה שרטוט, ואם לא שרטט [מזוזה] פסולה". השולחן ערוך (שם) כתב: "צריכה שרטוט. ואם כתב בלא שרטוט, פסולה".
בנוגע לתפילין, בגמרא נאמר באופן ברור שתפילין לא צריכים שרטוט, וכך כתב ר"ת (מגילה יח ע"ב תוספות ד"ה תפילין; מנחות לב ע"ב תוספות ד"ה הא מורידין) וכן הרמב"ם (הל' תפילין א, יב). הרמב"ם (שם ג, א) כתב שיש שמונה הלכות במעשה התפילין שהן הלכה למשה מסיני, ולא הזכיר שרטוט. הטור (אורח חיים סי' לב, ו) כתב: "ואין צריך שרטט בכל שיטה ושיטה ואם ירצה לשרטט הרשות בידו. ומי שאינו יודע ליישר השיטה ללא שרטוט טוב הוא שישרטט ליישר הכתב". השולחן ערוך (שם ו) כתב כמו הטור, והרמ"א הוסיף: "ויש אומרים שצריך לשרטט תמיד למעלה ולמטה ומן הצדדים, אעפ"י שיודע לכתוב בלא שרטוט, וכן נוהגין". [לקמן סעיף ד, נעיין בנימוק שכתבו ר"ת והרמב"ם מדוע תפילין לא צריכים שרטוט].
♦
ב. שרטוט מגילת אסתר
ראשונים נוספים כתבו את עמדתם בנוגע לשרטוט מגילת אסתר, חלקם פסקו כרש"י וכרמב"ם וחלקם כר"ת. נתמקד בדברי רמב"ם ור"ת כמייצגי העמדות החולקות.
♦
רמב"ם – כתורה עצמה
הרמב"ם (הל' מגילה ב, ט, יא) כתב: "אין כותבין את המגילה אלא בדיו על הגויל או על הקלף כספר תורה... וצריכה שרטוט כתורה עצמה... המגילה צריכה תפירה עד שיהיו כל עורותיה מגילה אחת, ואינה נתפרת אלא בגידין כספר תורה, ואם תפרה שלא בגידין פסולה, ואינו צריך לתפור את כל היריעה בגידין כספר תורה אלא אפילו תפר בגידין שלש תפירות בקצה היריעה ושלש באמצעה ושלש בקצה השני כשרה מפני שנקראת אגרת".[9]הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (חידושי הגרי"ז, הלכות מגילה דף יב, א) שאל מדוע הרמב"ם כתב שיש לכתוב את מגילת אסתר בדיו על גויל או על קלף "כספר תורה", וכן גם כתב שיש לתפור המגילה בגידין "כספר תורה", אם כי אין צורך לתפור את כל היריעה "כספר תורה", אך בנוגע לכך שמגילת אסתר צריכה שרטוט כתב הרמב"ם בלשון אחרת: "כתורה עצמה". "וצריך ביאור שינוי הלשון". יש להעיר שרש"י כתב הסבר דומה לרמב"ם, והשתמש במילים "ספר תורה" - "כספר תורה עצמו".[10] נראה ששאלת הגרי"ז היתה טובה גם אם הרמב"ם היה משנה וכותב כרש"י. ההבדל הוא במילה "עצמו" (רש"י) או "עצמה" (רמב"ם).
לפי הגרי"ז, הרמב"ם (הל' תפילין א, יב) כתב: "הלכה למשה מסיני שאין כותבין ספר תורה ולא מזוזה, אלא בשרטוט" כדי לומר:
דבאמת עיקר דין שרטוט אינו תלוי כלל בדין ספר תורה ומזוזה, רק עיקר ההלכה נאמרה על התורה עצמה שצריכה שרטוט בכתיבתה. וספר תורה ומזוזה תרוויהו חדא מילתא נינהו בזה, דתרוויהו כתיבה של תורה נינהו.
... ולפי המבואר נראה דהא דמגילה נקראת "ספר" והא דדרשינן מקרא "שלום ואמת" דהרי היא כאמיתה של תורה, באמת שני דינים נפרדים הם ולא שייכי כלל להדדי. דהא דנקראת "ספר" הוא לענין הדינים הנאמרים בספר תורה ותלויים הדין ספר תורה שבו ועל זה הוא דנקראת ספר ודין מגילה כדין ספר תורה בכל אלו הדינים. והא דדרשינן מקרא "דדברי שלום ואמת" דהרי היא "כאמיתה של תורה", והוא דין לענין שרטוט, דנתבאר דאינו תלוי כלל בדין ספר תורה רק בתורה עצמה, דתורה אינה נכתבת אלא בשרטוט.
... ובאמת שכן הם הדברים מבוארים להדיא בירושלמי (מגילה א, א)... דהרי היא כאמיתה של תורה לא על המגילה נאמר רק על הדברים עצמן הכתובים במגילה שהם כדברי תורה, וכדנקיט לה לענין שניתנו להידרש, וכייל הירושלמי גם לדין שרטוט בהדי הך שניתנו להידרש, משום דגם דין שרטוט בהכי תליא וכמו שכתבתי, והן הן דברי הרמב"ם שכתב דצריכה שרטוט כתורה עצמה.
לפי הגרי"ז תוכן מגילת אסתר הוא הפסוקים, וכתיבתם צריכה להיות על מגילה משורטטת. וכשם שיש לשרטט ספר תורה, כי את פסוקי התורה עצמם אפשר לכתוב רק כשספר התורה משורטט.[11]
הסברו של הגרי"ז מיישב את השינוי הלשוני ברמב"ם, שכתב בנוגע לשרטוט מגילת אסתר "כתורה עצמה", ובנוגע להלכות הדיו, הקלף, והגידים כתב "כספר תורה". הדיו הקלף והגידים הם התשתית לכתיבת ספר התורה, ואילו השרטוט הוא חלק מהתוכן של התורה עצמה. אך עדין לא הוסבר מדוע בספר תורה וכן גם במגילת אסתר צריך שהפסוקים ייכתבו דווקא על יריעה משורטטת?
♦
ר"ת - כמזוזה
כאמור לעיל ר"ת (ספר הישר, חלק החדושים, סי' קד) כתב שיש לשרטט מגילת אסתר "כאמיתה של תורה" הכוונה למזוזה. המרדכי (הלכות קטנות מנחות רמז תתקסא) כתב שר"ת לא קיבל את הסברו של רש"י, כי לא מופיע בבבלי שספר תורה צריך שרטוט, ומזוזה נקראת אמתה של תורה כי יש בה קבלת עול מלכות שמים.[12]במזוזה כתובות פרשיות קריאת שמע: "שמע ישראל... ואהבת...", "והיה אם שמוע". רבינו יהונתן הכהן מלוניל (הלכות ספר תורה, ד ע"א בדפי הרי"ף) הסביר: "מלמד שצריכה מגילה שרטוט כאמתה של תורה, דהינו מזוזה שהיא עיקר התורה, שיש בה עול מלכות שמים בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאדו, ועול מצות מזוזה דכתיב: ושננתם... וקשרתם... וכתבתם (דברים ו, ז-ט)".
תוספות הוכיחו את טענתם מכך שבסוגייתנו נאמר "כאמיתה של תורה". ואם ההשוואה היא לספר תורה היה צריך לומר כ"ספר". אך תוספות דחו טענה זו, מפני שמגילת אסתר נקראת גם "אגרת", ולא היה ניתן ללמוד מספר תורה.[13] תוספות (מנחות לב ע"ב ד"ה הא מורידין) הודו שמדברי הירושלמי (מגילה א, א) משמע כרש"י: "ובירושלמי משמע כפירוש הקונטרס, דמספר תורה עצמה יליף. דקאמר התם: "נאמר כאן 'דברי שלום ואמת' ונאמר להלן 'אמת קנה ואל תמכור' מה להלן צריך שרטוט אף כאן צריך שרטוט". משמע דאיירי בכל התורה כולה, דאכל התורה כולה כתיבא קרא".
"אכל התורה כולה כתיבא קרא" ולא על שתי פרשות שכתובות במזוזה. יש להעיר, שאכן משמע בירושלמי שספר תורה צריך שרטוט, אך אמירה זו נשמעה בהקשר של מגילת אסתר, ולא כאמירה עצמאית כמו בגמרא (מגילה יח ע"ב) : "והלכתא: תפלין - אין צריכין שרטוט, מזוזות - צריכין שרטוט". התוספות (ד"ה תפלין אינן צריכין שרטוט) כתבו: "פירש ר"ת דכן הלכה". הרש"ש (שם) פירש שכוונת ר"ת לומר שאין הלכה למשה מסיני שתפילין לא צריכים שרטוט, אלא שכך ההלכה.
יוצא אפוא, שמקובל על כל הראשונים שמגילת אסתר צריכה שרטוט. המחלוקת בין הראשונים היא בפרשנות דברי רב אסי. האם הוא השווה את חובת השרטוט של מגילת אסתר - לספר תורה (רש"י, רמב"ם) או למזוזה (ר"ת).[14]
♦
"דברי שלום ואמת" – כאמיתה של תורה
נראה להסביר את ההבדל בין הרמב"ם לר"ת בפירושם שמגילת אסתר היא "כאמיתה של תורה" באופן הבא. כאמור לעיל, בירושלמי ובבבלי למדו אמוראים מהפסוק "דברי שלום ואמת" (אסתר ט, ל), שמגילת אסתר צריכה שרטוט "כאמיתה של תורה". בירושלמי נזכר פסוק נוסף מספר משלי שלא נזכר בבבלי "אמת קנה ואל תמכור" (משלי כג, כג) – "הרי היא כאמיתה של תורה", וכן נוסף לימוד שלא נזכר בבבלי: "מה זו צריכה סירטוט אף זו צריכה סירטוט, מה זו ניתנה להידרש אף זו ניתנה להידרש".נראה שהרמב"ם (הל' מגילה ב, ט) שכתב: "וצריכה שרטוט כתורה עצמה", התבסס על האמור בירושלמי ופירש שמגילת אסתר היא כמו ספר תורה שלומדים ודורשים ממנו, ועל כן היא צריכה שרטוט. הדיו, העורות, והגידין הם התשתית החיצונית שמדמים את מגילת אסתר לספר תורה, אך הרמב"ם רצה להדגיש את המעמד של המגילה, שהיא כמו ספר תורה שלומדים ודורשים ממנו "מה זו ניתנה להידרש, אף זו ניתנה להידרש". כיון שספר תורה שדורשים ממנו נכתב באמצעות שרטוט, אזי כך גם מגילת אסתר. בהדגש שונה מדברי הגרי"ז שצוינו לעיל, השרטוט הוא מכנה משותף לספר תורה ולמגילת אסתר, אך הוא נובע מכך ששניהם ניתנו להידרש.[15]
במקור אחר בירושלמי (מגילה א, ה) נאמר: "רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר: הנביאים והכתובים עתידין ליבטל, וחמשת סיפרי תורה אינן עתידין ליבטל. מה טעמא? "קול גדול ולא יסף" (דברים ה, יט). רבי שמעון בן לקיש אמר: אף מגילת אסתר והלכות, אינן עתידין ליבטל. נאמר כאן "קול גדול ולא יסף", ונאמר להלן "וזכרם לא יסוף מזרעם" (אסתר ט, כח). הלכות "הליכות עולם לו" (חבקוק ג, ו)".
לא ברור אלו הלכות "אינן עתידין ליבטל", ומה הקשר בין אותן הלכות למגילת אסתר. הרמב"ם (הל' מגילה ב, יח) כתב כך: "כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר. הרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה וכהלכות של תורה שבעל פה, שאינן בטלין לעולם".
הרמב"ם הדגיש שמגילת אסתר היא "כחמשה חומשי תורה" – "כתורה עצמה", "וכן כהלכות תורה שבעל פה" – "מה זו ניתנה להידרש אף זו ניתנה להידרש". לפי הרמב"ם, רבי שמעון בן לקיש העניק למגילת אסתר ולהלכות תורה שבעל פה שנלמדות ממנה מעמד דומה לחמשת חומשי תורה ולהלכות הנלמדות מהם.
גם רש"י פירש את הביטוי "כאמיתה של תורה" האמור בבבלי "כספר תורה עצמו" – ביטוי דומה מאד לרמב"ם, על אף שבבבלי לא נזכר הפסוק ממשלי וכן לא נאמר שם שספר תורה ומגילת אסתר ניתנו להידרש.[16] אמנם גם בבבלי למדו וקבעו תנאים ואמוראים הלכות מפסוקים רבים מהמגילת אסתר, אך הביטוי שמגילת אסתר ניתנה להידרש לא מופיע שם.
ר"ת שפירש ש"אמיתה של תורת אמת" הכוונה למזוזה, התבסס רק על האמור בבבלי. ר"ת הודה שעל פי הירושלמי ברור ש"אמיתה של תורה" הכונה לתורה עצמה, אך בבלי לא נאמר שספר תורה צריך שרטוט. מכאן שהוא נשען על הלימוד שמופיע בבבלי, שם לא נזכר הפסוק ממשלי, וכן לא נאמר "מה זו צריכה סירטוט אף זו צריכה סירטוט, מה זו ניתנה להידרש אף זו ניתנה להידרש". בבבלי ההשוואה היא בין מגילת אסתר לבין "אמיתה של תורה", ובהקשר של שרטוט בלבד.
לא ידוע האם האמוראים שנזכרו בבבלי – רבי תנחום או רבי אסי הכירו את הדרשה מהפסוקים שאמרו רבי חלבו רבי יסא בשם רבי לעזר בירושלמי בהקשר ל"אמיתה של תורה" או לא, אך מאחר שדרשת הפסוקים שבירושלמי לא צוינה בבבלי, אזי הבין ר"ת שכנראה האמוראים שבבבלי לא פירשו את הביטוי "כאמיתה של תורה" כפי שהוא הוסבר בירושלמי.
ר"ת לא השווה את מגילת אסתר לספר תורה, כי כדברי המרדכי (הלכות קטנות מנחות רמז תתקסא) "אין נראה לר"ת [=פירושו של רש"י] דלא אשכחנא [=בבבלי] הלכה למשה מסיני בספר תורה". לפי ר"ת (ספר הישר חלק החדושים סי' קד): "וספר תורה משום נוי משרטטין אותה בין שיטה לשיטה". גם התוספות (מנחות לב עב ד"ה הא מורידין) כתב: "דלא היו רגילין לשרטט ספר תורה ותפילין כיון דלא בעו שרטוט כדאמרינן בירושלמי (שבת א, ב) כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט... אמר רבינו תם דספר תורה בעי שרטוט משום "זה אלי ואנוהו" (שמות טו, ב)".[17]
יש להעיר שעל הפסוק "זה אלי ואנוהו" נדרש בברייתא (נזיר ב ע"ב): "כדתניא 'זה אלי ואנוהו' - אנאה לפניו במצות, אעשה לפניו סוכה נאה, לולב נאה, ציצית נאה, אכתוב לפניו ספר תורה נאה, ואכרכנו בשיראין נאים".
במקומות אחרים נדרש פסוק זה גם על תפילין (מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דשירה פרשה ג; ירושלמי פאה א, א): "תני רבי ישמעאל: 'זה אלי ואנוהו'. וכי אפשר לו לאדם לנוואות את בוראו? אלא אנווהו לפניו במצות. אעשה לפניו לולב נאה, סוכה נאה, שופר נאה, ציצית נאין, תפילין נאין".
בכל הדוגמאות הללו אין מדובר על ההלכות הבסיסיות הנדרשות לכשרות הלולב, הסוכה, השופר, ספר התורה או התפילין. מדובר על יופי חיצוני ומושקע מעבר לנדרש. בנוגע לספר התורה נאמר במפורש שמדובר בכתיבה נאה: "אכתוב לפניו ספר תורה נאה". השרטוט בוודאי מסייע לכך שהכתב יהיה נאה.
יוצא אם כן, שלפי ר"ת על פי הבבלי רק מזוזה צריכה שרטוט. על תפילין נאמר במפורש (מגילה יח ע"ב) שאין צורך בשרטוט, וגם על ספר תורה לא נאמר בבבלי שצריך שרטוט מהלכה למשה מסיני. למעשה משרטטים, אך השרטוט הוא רק לשם נוי מצד "זה אלי ואנוהו". אשר על כן פירש ר"ת שמגילת אסתר היא כ"אמיתה של תורה" והכוונה למזוזה שצריכה שרטוט. תוספות כתבו שתוכן הפרשיות של המזוזה הוא קבלת עול מלכות שמים. ע"פ הגר"א (אסתר ט, ל) ניתן להציע מה הקשר בין קבלת עול מלכות שמים שבמזוזה לבין התוכן של מגילת אסתר: "דברי שלום ואמת - "דברי שלום" היא המגילה ששלחו, "ואמת" היא התורה שקבלו את התורה באהבה רבה בלי מודעה ואונס כלל. וזה שנאמר שצריכה שרטוט כאמיתה של תורה. והיינו כיון שהושוה המגילה לתורה, משמע כל הדינין שנוהגים בתורה אפילו שירטוט נוהג בה".
אמנם הגר"א פירש את הפסוק כדברי רש"י והרמב"ם, אך ההדגש בפירושו הוא קבלת התורה באהבה רבה בלי מודעה ואונס כלל, וכוונתו לאמור בגמרא "הדר קבלוה בימי אחשורוש" (שבת פח ע"א), ופרשיות שמע ישראל שבמזוזה הן קבלת עול מלכות שמים.[18]
♦
ג. לא צריך לשרטט את פרשיות התפילין כי הם מחופים ומכוסים
ציינו לעיל, את האמור בגמרא (מגילה יח ע"ב) שאין צורך לשרטט את פרשיות התפילין. נעיין בדברי רב נטרונאי גאון, וכן בדברי הרמב"ם ור"ת, מדוע לא משרטטים את פרשיות התפילין.
הרמב"ם (הל' תפילין ומזוזה וספר תורה א, יב) כתב: "תפילין אינן צריכין שרטוט לפי שהן מחופין". בתחילתה של אותה הלכה כתב הרמב"ם שספר תורה ומזוזה צריכים שרטוט, אך העובדה שלא צריך לשרטט תפילין אין זו הלכה למשה מסיני, אלא הלכה שחכמים קבעו. הרמב"ם לא הסביר מה בכך שהתפילין מחופין בעור, שבשל כך אין צורך לשרטט את הפרשיות.
גם ר"ת (מנחות לב ע"ב תוספות ד"ה הא) כתב שתפילין לא צריכים שרטוט כי הם מחופים, והסביר מה משמעות העובדה שהתפילין מחופים: "אמר רבינו תם דספר תורה בעי שרטוט משום "זה אלי ואנוהו" (שמות טו, ב), אבל תפילין דמכוסין בעור לא בעו שרטוט, דלא שייך בהו נוי".
כאמור לעיל, ר"ת סבר שאין הלכה למשה מסיני ממנה לומדים שספר תורה צריך שרטוט. בכל זאת משרטטים ספר תורה מצד "זה אלי ואנוהו", שהספר יהיה נאה. פרשיות התפילין מחופות ועל כן "לא שייך בהו נוי". רבנו ניסים (ר"ן, מגילה ה ע"ב בדפי הרי"ף) כתב גם כן: "שרטוט שאינו אלא תקון הכתיבה". כך הוא גם כתב במקום אחר (מגילה יח ע"ב): "תפילין אין צריכין שרטוט. דתפילין היינו טעמא שאין צריכין שרטוט, דשרטוט אינו אלא לנוי שתהא הכתיבה נאה והתפילין אינן בכלל שאין נראין לפיכך אין צריכין שרטוט. אבל ספר תורה הרי נראית וצריכה נוי. ומזוזה נמי נבדקת פעמים בשבוע ורואין אותה וצריכה שרטוט".
הרא"ש (הל' ספר תורה סי' ז) ביאר את דברי ר"ת: "והיה אומר ר"ת דספר תורה טוב לשרטט כדי ליישר הכתיבה משום "זה אלי ואנוהו", אבל תפילין דמכוסין בבתים לא בעינן".
גם [רבי מנחם] המאירי (קרית ספר, חלק א מאמר א חלק ג) כתב כך: "הלכה למשה מסיני מזוזה צריכה שרטוט, אבל תפילין אין צריכין שרטוט. וטעם צורך השרטוט כדי לישר הכתב, ותפילין מיהא הואיל ומחופין בעור ואין נראים לעין, אינם צריכים שרטוט".
לפי הרא"ש הר"ן, והמאירי, השרטוט נועד לסייע לכתיבת ספר התורה כדי שהכתב יהיה נאה, אך אין צורך לעשות כן בתפילין, כי ממילא הפרשיות בתוך הבתים והן לא נראות.
כאמור לעיל, בנוגע לתפילין נאמר באופן כללי "תפילין נאין", לא כתוב במה הם יהיו נאים. נראה שפרשיות התפילין, שהן התוכן שנמצא בתוך בתי התפילין, בוודאי שהן צריכות להיות כתובות באופן נאה ויפה, גם אם לא קוראים בהן. הרב יקותיאל יהודה הלברשטם (שו"ת דברי יציב, אורח חיים סי' כא) הסביר את כוונת רבנו תם בנוגע לתפילין: "דבתפילין דמכוסים לא בעי שרטוט דלא שייך בהו נוי, היינו כשיכול לכתוב יפה בלא שרטוט והשרטוט רק לתוספת נוי בעלמא, אז א"צ לשרטט, כיון שאין הדבר נראה ועצם המצוה נעשה בהידור כדבעי, מה שאין כן כשאין יכול לכתוב יפה וליישר השיטה בלא שרטוט, בודאי דצריך לשרטט, כיון שעצם המצוה לא נעשה בהידור, ובזה ודאי שייך התנאה לפניו במצוות אף כשאין נראה בחוץ ודו"ק".
מכל מקום, יש הסכמה בין הרמב"ם לבין ר"ת שתפילין לא צריכים שרטוט כי הפרשיות מחופות בעור, אם כי הרמב"ם לא פרט כמו ר"ת שהשרטוט בתפילין הוא לשם נוי הכתיבה, ומאחר שהתפילין מחופות אין צורך בשרטוט.
רב נטרונאי גאון (תשובות רב נטרונאי גאון יורה דעה סימן רסו; אוצר הגאונים, מגילה סי' סא)] הסביר מדוע תפילין לא צריכים שרטוט, והסביר מדוע יש לשרטט כתבי קדש אחרים: "כך ראינו דכל דבר של קדושה צריך שרטוט... ואפילו לכתוב פסוק אחד בלא שירטוט אסור. אלא תפילין מה טעם אין צריכין שרטוט? מפני שמצויין לקובען [צ"ל כמו בהמשך: לקומען] ואין צריך לקרות בהם כספרים, אלא מצוה לכורכן ולקומען, לכורכן בשערן ולתופרן בגידין, ונעשין כקמיע ואין רגילין לפותחן ולקרות בהן, לפיכך אין צריכים שרטוט, שהשרטוט לא נאמר אלא משום קריאה".
גם הרמב"ן (גיטין ו ע"ב) כתב נימוק זה, וציין שמצא אחר כך את דברי רב נטרונאי הללו. ההדגש ברב נטרונאי גאון הוא "שהשרטוט לא נאמר אלא משום קריאה".
הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק (שעורי הרב, גיטין שם) הסביר שלפי הגאונים והרמב"ם יש לשרטט ספר תורה כי ספר תורה ניתן לקריאה, וכן גם מזוזה: "יסוד חיוב שירטוט במזוזה אינו משום קדושתה אלא משום דניתנה לקריאה. דנראה לחדש שלדעת הרמב"ם והגאונים, מזוזה אף שאין מצותה לקריאה, מ"מ אינה מופקעת מקריאה ואף ניתנת לקריאה כיון דליכא בה דין חיפוי. ומה שנוהגים שלא להניח מזוזה פתוחה וגלויה אינו מדיני מזוזה, אלא כדי שלא תתקלקל, ומעיקר הדין יכולים לקובעה באופן שיוכלו הכל לקרותה. ולפי זה לשיטות שבשעת הדחק יכולים לצאת ידי קריאת התורה בחומשין הוא הדין שיכולים לצאת בקריאה מתוך מזוזה. אבל תפילין שהם מחופין לא ניתנו לקריאה, ולפיכך אינם צריכים שירטוט, דכתיבתם אינה יוצרת כתב שניתן לקריאה".
לפי רב נטרונאי, הסיבה שלא פותחים את פרשיות התפילין על מנת לקרוא בהם היא מפני שיש פרטי דינים רבים כשסוגרים את הפרשיות בתוך הבתים של התפילין, וממילא כתיבתם לא נועדה לקריאה. בעוד שמזוזה שנמצאת בקנה או בשפורפרת או בכל בית מזוזה אחר, אין דינים מיוחדים לגבי הסגירה, ואפשר בקלות לפתוח ולקרוא בה.[19]
ניתן להבחין בין דברי רב נטרונאי שהסביר שהשרטוט נועד לסייע לקריאה, ואילו לפי ר"ת ע"פ הסבר הרא"ש הר"ן והמאירי השרטוט נועד לסייע לכתיבה. כך הסביר הרב צבי יהודה הכהן קוק ("לברורי הלכות מתוך אוצר הגאונים – שרטוט בכתיבת דברים שבקדושה", לנתיבות ישראל, ב, [מהד' בית אל] עמ' רסד-רסו) את ההבדל בין דברי רב נטרונאי, ואולי גם הרמב"ם שסבר כמותו, לבין דברי ר"ת: "לפי דברי הגאונים... השרטוט אינו משום שלמות הכתיבה מצד עצמה, אלא משום תיקון הקריאה ושלמותה, ואינו שייך בתפילין שמצוותם שהם מחופים וכרוכים כקמע ואינם עומדים לקריאה".
הרב צבי יהודה הכהן קוק (מצות ראיה - הערות, עמ' ריא) הפנה לדבריו אלו, וחזר עליהם שוב בקצרה: "כל ענינו של השרטוט, אם הוא שלימות הכתב ויושר צורתו ושיכלולו של קיום מצוותה בעצמה, או של תיקון קריאתו ויושר בירורה לשיכלול דרישתה של תורה. ולפיכך בהבחנת דברי רבותינו הראשונים בענין השרטוט בין כתיבת פרשיות של מזוזה ושל תפילין [א] מצד יושר הקריאה ובירורה (גאונים ורמב"ם) [ב] ומצד שלימותה ונויה של עצם הכתיבה (ר"ת)".[20]
אלא שבהמשך דבריו, ציין הרב צבי יהודה הכהן קוק לדברי המרדכי (הלכות קטנות, מנחות רמז תתקסא) שכרך את "שלילת חיוב הנוי, משום שאין רגילות לקרות בהן בתפילין כמו במזוזות". להלן דברי המרדכי: "אומר ר"ת דאין צריך לשרטט תפילין "וכל הפטור מן הדבר, נקרא הדיוט אם עושהו" (ירושלמי שבת א, ב). הלכך לא ניחא ליה למימר במשורטטין. ומספר תורה לא פריך, דרגילות לשרטט ספר תורה -או משום שהשיטות ארוכות (רמ"א: ואינו יכול לכוין) או משום "זה אלי ואנוהו", כיון שרגיל לקרות בה וצריכה שרטוט מדרבנן. אבל תפילין ומזוזות אין רגיל לקרות בהן, ומה לנו לנוייהן?? ומ"מ על כרחך צריך לשרטט תפילין ארבע שורות דהיינו למעלה ולמטה ומן הצד... אבל בין שיטה לשיטה דוקא מזוזה אבל לא תפילין. ומיהו אם אין הסופר יכול לכוין בלא שרטוט יכול לשרטט כל השורות, וכן עושין עתה שמשרטטין כל השורות ואין בזה הדיוטות ואדרבה הוי ליה זה אלי ואנוהו".
המרדכי כתב שני נימוקים מדוע על פי ר"ת מדרבנן יש לשרטט ספר תורה בו רגילים לקרוא: [א] כי השורות ארוכות וקשה לכוון בקריאה [ב] צריך שהכתב יהיה נאה לקריאה. בנוגע לתפילין ומזוזות אין צורך לשרטט כי לא קוראים בהם. אלא שמזוזה צריכה שרטוט על פי הלכה למשה מסיני למרות שלא רגילים לקרוא במזוזה.
כאמור לעיל, ר"ת כתב שהשרטוט מועיל לכתיבה, וכך פירש הרא"ש את דבריו, ואילו המרדכי פירש את דברי ר"ת שהשרטוט מועיל לקריאה. אשר על כן נראה שאין הכרח להסביר שיש להבחין בין דעות בראשונים מה מטרת השרטוט, האם לתועלת הכתיבה או הקריאה לאחר הכתיבה, כי התועלת היא אחת. יהיה נח לסופר לכתוב את ספר התורה או המזוזה כשיש שרטוט, כדי שיהיה נח אחר כך לקורא לקרוא את שכתוב. מאחר שתפילין לא נועדו לקריאה אין צורך בשרטוט, ובדרך כלל גם לא קוראים מזוזה, ולכן גם במזוזה לא היה צורך לשרטט אלמלי שזו הלכה למשה מסיני.
הרמב"ם לא ביאר בדבריו מה בכך שפרשיות התפילין מחופות ואשר על כן אין צורך לשרטט. נראה להסביר שהרמב"ם נמנע מלכתוב האם השרטוט מועיל לכתיבה של הסופר סת"ם או לקריאה של מי שירצה לקרוא אחר כך, כי שרטוט יכול להועיל גם לכתיבה וגם לקריאה, ומאחר שפרשיות התפילין לא נועדו לקריאה לא קבעו חכמים שיש לשרטט תפילין, ולגוף הענין אין מחלוקת בין הרמב"ם לבין ר"ת מדוע חכמים לא קבעו שיש לשרטט את פרשיות תפילין. הלכה למעשה: "וכהיום נהגו הכל לשרטט בכל השיטין" (באור הלכה, הלכות תפילין, סי' לב, ו ד"ה וכן נוהגין).
♦
סיכום
ארבעה כתבי קדש: ספר תורה, פרשיות המזוזה והתפילין, ומגילת אסתר. האם הם צריכים שרטוט?
ספר תורה – בירושלמי (מגילה א, ט) נאמר שהלכה למשה מסיני שצריך לשרטט. בבבלי לא נזכר דבר בענין זה.
מזוזה – בבבלי (מגילה יח ע"ב; מנחות לב ע"ב) נאמר שהלכה למשה מסיני שצריך לשרטט.
תפילין – בבבלי (מגילה יח ע"ב; מנחות לב ע"ב) נאמר שאין צריך לשרטט.
מגילת אסתר – בבבלי (מגילה טז ע"ב), ובירושלמי (מגילה א, א) נאמר על הפסוק "דברי שלום ואמת" (אסתר ט, ל) שמגילת אסתר צריכה שרטוט כ"אמיתה של תורה".
בירושלמי נזכר פסוק נוסף מספר משלי שלא נזכר בבבלי "אמת קנה ואל תמכור" (משלי כג, כג) – "הרי היא כאמיתה של תורה", וכן נוסף לימוד שלא נזכר בבבלי: "מה זו צריכה סירטוט אף זו צריכה סירטוט, מה זו ניתנה להידרש אף זו ניתנה להידרש".
הרמב"ם כתב על בסיס הירושלמי שמגילת אסתר צריכה שרטוט "כתורה עצמה" במובן זה שמעמדה של מגילת אסתר הוא כספר תורה שניתן ללמוד ולדרוש מהאמור בה הלכות. רש"י כתב גם כן ש"אמיתה של תורה" – "כספר תורה עצמו", אם כי הוא פירש בכך את האמור בבבלי. ר"ת הודה שעל פי הירושלמי ספר תורה צריך שרטוט, אך מאחר שבבבלי לא נאמר דבר בענין זה, לא ניתן לפרש שמגילת אסתר היא "כאמיתה של תורה" כמו רש"י והרמב"ם, והוא פירש שאמיתה של תורה הכוונה מזוזה, שיש בתוכן פרשיותיה קבלת עול מלכות שמים. הוא גם הודה שעל פי הירושלמי מגילת אסתר צריכה שרטוט כאמיתה של תורה, כמו ספר תורה, וכפרוש הרמב"ם.
תפילין – לא צריך לשרטט. ר"ת והרמב"ם נימקו שהטעם הוא הוא מפני שהפרשיות מחופות ומכוסות בבתים. ר"ת הוסיף שהשרטוט נועד לשם נוי, ומאחר שהפרשיות נמצאות בתוך התפילין ואין מוציאים אותן, אין צורך לשרטט. רב נטרונאי גאון כתב שהשרטוט נועד לסייע בקריאה של הכתוב, ומאחר שאין פותחים את פרשיות התפילין ואין קוראים בהן, אין צורך לשרטט. ראשונים אחרים - הרא"ש, הר"ן, המאירי כתבו שהשרטוט נועד לסייע בכתיבה, שהכתיבה תהא נאה. הרא"ש פירש כך את דברי ר"ת. המרדכי הסביר את שיטת ר"ת שהשרטוט נועד לסייע לקריאה, ועל כן נאה לשרטט.
נראה שהשרטוט אכן מסייע לסופר שכותב והוא גם מסייע לקריאה לאחר הכתיבה. מאחר שפרשיות התפילין מחופות בעור ומוכנסות בתוך הבתים ואין מוציאים אותן והן אינן נועדות לקריאה, לא קבעו חכמים שיש לשרטט. אך כמובן שאם שרטוט מקל על הכתיבה של הסופר, בוודאי שיש לשרטט, וכך נהוג ומקובל.
♦ ♦ ♦