המבדיל בין ישראל לעמים א-ב – גיור כהלכה. הרב שמואל אלעזר ניסילביץ. בהוצאת מרכז רבני אירופה. תשפ"ד. Sen70@gmail.com .026535949.
דברי תורה, פעמים שבאים בארוכה ופעמים שבאים בקצרה. בנוהג שבעולם, שדברי מחאה חריפים מתפרסמים בסגנון קצר ופסקני, לעיתים ללא נימוקים ומקורות. לא כן היא דרכו של הרב ניסילביץ, מתלמידי החכמים שבאנטוורפן, מחבר הספר שלפנינו. שני הכרכים של הספר שלפנינו, על חמישים הפרקים שבהם, גדושים בתוכן רב, ו'מהם עולה צעקתו הנכונה והאמיתית של הרב המחבר, שאין גירות אמיתית ללא קבלת עול מצוות מדאורייתא ומדרבנן, ומבלעדי זה ברור ופשוט שאין תוקף לגירות', כלשון הרב דוב ליאור במכתב ברכה לספר (עמ' 24). ניתן לומר באירוניה שהמחבר, בדבריו הארוכים, 'עובר' על דברי הרב שריאל רוזנברג, שכתב בברכתו לספרנו (עמ' 19): 'ואין כאן ב' צדדים שצריך להביא הוכחות ולהכריע כצד א'', אלא שאכן לרוב, מתקבלת התחושה שאין כאן שני צדדים.מבנה הספר: הכרך הראשון עוסק בהכרחיות קבלת מצוות מלאכה כחלק מהגירות, בדומה למעמד הר סיני שממנו נלמדים דיני הגירות, כדברי הרמב"ם (הל' איסורי ביאה, יג, א-ד). בכך עוסקים פרקים א-טו ופרקים כד-כה. פרקים טז-כג עוסקים בגיור קטנים ומבססים את ההכרח בחינוך לשמירת תורה ומצוות כתנאי לחלותו. כ"ה הפרקים שבכרך השני עוסקים בהליכים רפואיים של תרומת ביצית מחד גיסא ופונדקאות מאידך גיסא, וכן השתלת שחלות, תרומת זרע והליכים רפואיים נוספים, ועומד על האנדרלמוסיה ההלכתית שנוצרה בעקבות התפשטותם בעולם ובארץ, מבלי להקפיד על הבדלה בין ישראל לעמים, באופן שיוצר ילדי תערובת וספק ילדי תערובת רבים. וזאת, בפרט לאור העובדה שמכלל דברי הפוסקים לא עולה הכרעה מובהקת בשאלה מי נחשבת לאימו של הנולד מתרומת ביצית או פונדקאות (אף שיש נטייה לומר שבעלת הביצית היא האם), וממילא כל שאחת מהן היא גויה, הרי זה ספק ישראל ספק גוי.
הספר מלא וגדוש במקורות מגוונים, בעיקר מפוסקי זמננו, אך גם מראיונות וכתבות בתקשורת שיש להם רלוונטיות לסוגיה ולהבנת המציאות והמגמות שבה, מצדדים שונים. ספר חובה לעוסקים בעיון בנושא זה.
יהי רצון ש'צעקתו' של ספרנו אכן תישמע, והאריכות המושקעת שבשני כרכיו תעורר את לבבות הציבור הרחב בכלל ומקבלי ההחלטות בפרט לשמור על טהרת כרם ישראל ולגדור את פרצותינו.
♦
שולחן שלום – חידושים הארות והערות על סדר השולחן ערוך אורח חיים. הרב שלום חי מנחם. תשפ"ה. ashlem23@walla.co.il .0524590078.
הרב שלום חי מנחם, מתלמידי החכמים שבעיר נתניה, מוכר מסדרת ספרי תשובותיו, 'שאלת שלום' ג' חלקים. כעת הוא מזכה את עולם התורה באינספור הערות המסודרות על סדר שו"ע אורח חיים, והדברים מאירים ומעניינים. לרוב מדובר בהערות קצרות בדברים הנוגעים למעשה, שחרף היותן קצרות יש בהן נימוקים, עומק וביסוס.בין ההערות שבספרנו: צידוד שסגירת בגד בכפתורים או ריצ'רץ' מועילה לפוטרו מציצית (יא, ח); האיסור לעמוד בפני שם ה' ערום מתייחס דווקא לשם ה' ולא לתפילין, כמוכח מההיתר להשתין בהן בבית הכסא עראי וכן להיכנס בהן לחדר האמצעי במרחץ, שבו אנשים שאינם לבושים (מג, א); אין איסור להפיח אלא כשמניח תפילין ולא כשאוחזן בידו (מד, א); באמירת קדיש אין צורך לכוון את הגוף לירושלים (נה, יד); טפח באישה ערווה היינו שטח של טפח על טפח (עה, א); המצווה לרוץ לבית הכנסת אינה רק בקרבת מקום לביהכנ"ס, כשניכר שהאדם רץ לשם, אלא בכל ריצה, ואף כשאין היכר לרואים (צ, יב); נראה שהאיסור להתפלל אחרי שתיית יין נוהג גם במי שדעתו השתבשה בדרכים אחרות המצויות כיום (צט, א); אין להניח מחשב המשמש לדברי תורה על ספרי קודש, והמקל יש לו על מה שיסמוך (קנד, ו); הריעותא בניגוב ידיים בבגדיו לא נאמרה אלא בידיים ולא בשאר אברי הגוף (קנט, יב); לכתחילה יש להימנע משימוש בקמח למשחקים שונים (קעא, א); המברך על שתיית מים מקולר ראוי שילחץ על הכפתור המוציא מים ביד ימין, וזאת בשונה מהמברך על מים מברז, שיכול לפתוח בשמאל משום שאין מדובר בלחיצה ממושכת (רו, ד); יש לדון האם מותר לומר לחיה מאולפת לעשות מלאכה בשבת, והאם הדבר כלול בדין שביתת בהמתו, ולמעשה יש להחמיר (שז, א); אין להערים ולהקנות חולצה לחברו כדי להיפטר מקריעה בראיית מקום המקדש בחורבנו (תקסא, א); בדיעבד יש להכשיר סוכה שהקדימו בה את הסכך לדפנות (תרלה, א); בסעודת פורים אין חובה לאכול פת, אך יש בכך מעלה (תרצה, א).
ייתן ה' וימשיך הרב השמ"ח לזכות את ישראל בדברי תורה והלכה סדורים ומנופים.
♦
שו"ת שאגת כהן ג. הרב אריה כץ. בהוצאת מכון פוע"ה. תשפ"ד. adcatz@gmail.com .0525802589.
הספר שלפנינו חותם (לעת עתה) את הסדרה של שו"ת שאגת כהן, ועוסק באורח חיים, קדשים, טהרות והלכות מדינה. בתלת הוי חזקה, וכמעשהו בשני הכרכים הראשונים כן מעשהו בשלישי: בירורים מעמיקים במגוון שאלות מעשיות שעלו על שולחן מלכים, רבות מהן כאלה שהתחדשו בדורנו. בהקדמתו מזכיר הרב כץ, איש מבוא חורון, ארבעה בתי מדרש שחלק ניכר מהתשובות נכתבו בין כותליהם: כולל ארץ חמדה, בית המדרש של הרבנות הצבאית, מערכת האנציקלופדיה התלמודית ומכון פוע"ה.ואכן, תשובות רבות בספרנו עוסקות בהלכות צבא, כגון סי' ו (תפילה בציבור וברכת כוהנים בפנים צבועות – תשובה לחיילים שחזרו מפעילות מבצעית לפני סוף זמן תפילה), סי' ז (תפילת הביננו בזמן הזה לחיילים) וסי' כא (ברכת 'שעשה לי נס' לחיילים) וסי' לח (הסרת צבעי הסוואה מהפנים בשבת). רבות מהתשובות עוסקות בהלכות רפואה ופוריות, כגון סי' כו (טלטול פלאפון בשבת לאם שבניה מאושפזים בפגייה), סי' לב (טלטול אינקובטורים שמכילים ביציות מופרות בשבת), סי' לו (הגדרת פיקוח נפש והזמנת תומכת לידה, 'דולה', ללידה בשבת) וסי' לז (הנקה ושאיבת חלב בשבת). בסימנים מב-מד עיסוק מקיף בתענית מעוברות ובטענות שונות שהועלו בשנים האחרונות בעניין זה. את הספר חותמים כמה סימנים בענייני קודשים וטהרות, העוסקים באיסור להותיר מאיברי קרבנות, תפקיד המערכה הנוספת ביום הכיפורים (האם להקטרה בקודש הקודשים או לנוי למזבח), שיעור בשר חי המעכב פריחה בצרעת, דין שבעה נקיים לעתיד לבוא ועליית זבה טבולת יום להר הבית; וכן סימנים בענייני תורה ומדינה העוסקים בחזרה מעורכי המלחמה, מוסר מלחמה וענייני חטופים בהלכה, וסימן החותם את הספר, שעוסק בסברת הראי"ה קוק שלפיה סמכויות המלך חוזרות לכלל האומה בהיעדרו.
חלק ניכר מהתשובות נכתבו כחלק מפולמוסים, והן מהוות תגובה לאירוע או למאמר אחר. בכללן סי' י, שמהווה תגובה לדברי הרב יצחק מאיר יעבץ, שנקט שציבור רשאי לקרוא בתורה בברכה גם ללא חיוב ותקנה; סי' כג, שדוחה הצעה של רב אחד להשתמש בנהג גוי להבאת מתפללים לבית כנסת בחו"ל; סי' מב שכבר הוזכר לעיל, שנכתב בתגובה למאמר של הרב משה צוריאל; ועוד. יש ערך רב בכתיבה לעומתית, המחדדת את הצדדים השונים ומביאה לבירור הסוגיה, ולא בכדי שיבחו חז"ל את לימוד הדעות השונות יחד (חגיגה ג, ב).
לחיבת הקודש, אעלה על הכתב עניין אחד שזכיתי לדון בו בעבר עם המחבר. בסי' כו, ושוב בסי' לא, מצדד המחבר לומר ש"צורך גופו" צריך להיות צורך שהוא מותר מצד עצמו, ולא רק צורך שמותר למעשה בשורה התחתונה, ולכן טלטול פלאפון לצורך פיקוח נפש אינו נחשב צורך גופו. כמובן, אין הכוונה לאסור פעולה שנצרכת לפיקוח נפש, אלא לאסור למי שהותר לו לשאת פלאפון בשבת להתנייד איתו כשאין הכרח לכך. ובעוניי, לא ברור לי מהיכא תיתי לחדש שמעשה פיקוח נפש אינו נחשב "צורך גופו", ולמה להצריך צורך שהוא מותר מצד עצמו בשבת?[1] למעשה אין לכך הרבה השלכות, שכן גם המחבר מתיר זאת לצורך מצווה, ובפרט אם נוהגים כעצת הגרז"ן המובאת בדבריו, להניח את הפלאפון בתוך בגד לפני שבת.
בסוף הכרך כ-100 עמודי מפתחות לשלושת הכרכים: שני מפתחות קצרים להערותיהם של רבותיו של המחבר, הגרז"ן גולדברג זצ"ל ויבחלט"א הרב יעקב אריאל שליט"א, שפזורות בשלושת הכרכים, ואחריהם מפתח נושאים ומפתח עניינים. בהקדמת הכרך כבר נרמז על תשובות חדשות של הרב כץ שעתידות לראות אור בכרכים נוספים, כך שבהשלמת הסדרה מתחיל מחזור חדש של תורה.
♦ ♦ ♦