מרבני ארגון 'ערבתם'
בירור תחום שבת של העיר טבריה והליכה למרכז הרפואי פוריה
הקדמה
המרכז הרפואי פוריה, המשמש בעיקר את תושבי העיר טבריה והסביבה, נמצא במרחק של כ- 3 קילומטר מסוף בתי העיר טבריה. מרחק זה הוא הרבה יותר משיעור תחום שבת, שהוא לשיטת רבי חיים נאה 960 מטר ולשיעור חזו"א כ-1140 מטר. אף המרחק מקצה צורת הפתח [העירוב העירוני] המקיף את העיר, עד בית החולים, הוא יותר משיעור תחום שבת.מחמת הצורך בהליכה בשבתות וימים טובים מטבריה לבית החולים ומבית החולים לטבריה נבדקו אפשרויות ההליכה בשבת לבית החולים ומבית החולים לפי כללי הלכות מדידת התחום [ריבוע העיר, עיר העשויה כקשת ועוד], וכן על ידי הנחת עירוב תחומין.
במאמר דלהלן נבאר בעז"ה את הנידונים ההלכתיים הנוגעים לבירור דין ההליכה בשבת מטבריה לבית החולים ולהיפך, וכן את המציאות של המרחקים ומסלולי ההליכה השונים, הנוגעים לבירור דין ההליכה בשבת לבית החולים וממנו ללא עירוב תחומין, ועל ידי עירוב תחומין.
חשוב לציין, שלפעמים הצורך בשהייה ליד החולה בבית החולים הוא בכלל פיקוח נפש, ואין להחמיר בכל אופן שיש צד שכזה.
הנכתב במאמר דלהלן ביחס לצורת הפתח הוא על פי מה שנמסר לנו מהאחראים על העירוב, ובלא שנבדקו על ידינו תוואי העירוב ותקינותו.
♦
א. מדידת תחום טבריה על פי בתי העיר
בית החולים מרוחק מבתי העיר טבריה יותר משני תחומי שבת, בין לשיעור רבי חיים נאה ובין לשיעור חזו"א.מרחק זה הוא אף אם נוסיף ריבוע העיר לטבריה [וכמבואר בשו"ע סי' שצ"ח שמדידת התחום היא מריבוע העיר, שזהו כעין טבלא מרובעת שמוספים על העיר להשוות את ד' רוחותיה, ומדידת התחום היא מקצה הריבוע], היות ובכל צורה שהיא שנרבע את בתי העיר טבריה, יהיה המרחק בין ריבוע העיר לבית החולים יותר משני תחומי שבת.
לענין זה לא מועילים בתי המלון, האכסניות ושאר המקומות שהוקפו לדירה הנמצאים לאורך הכנרת, הואיל ויש הפסק של יותר מקמ"א אמה בינם לבתי העיר טבריה, ואינם נחשבים כחלק מהעיר טבריה לענין מדידת התחום של העיר טבריה.
אף שכתבנו שהמרחק בין בתי העיר טבריה לבית החולים הוא יותר מב' תחומי שבת, יש אפשרות להניח עירוב תחומין בצורה שתאפשר באופנים מסויימים את ההליכה והחזרה מטבריה לבית החולים, אף אם מדידת התחום תעשה לפי בתי העיר טבריה, ולא רק אם היא תעשה לפי צורת הפתח המקיפה את העיר, וכפי שיבואר בעז"ה להלן סעיף ז'.
♦
ב.מדידת תחום טבריה על פי היקף צורת הפתח של העיר [היקף חוטי העירוב]
היקף צורת הפתח העירוני של העיר טבריה ממשיך בצדו המזרחי על ידי רצועה צרה לאורך הכנרת לכיוון דרום עד סביבות קבר רבי מאיר בעל הנס, ובצדו המערבי מסתיים קו העירוב כמעט בשווה לבתי העיר טבריה בשיכון ד'.השאלה שעומדת לפנינו היא כיצד מודדים את תחום העיר לפי היקף צורת הפתח של העיר.
הנה השובת ברשות היחיד מודדים לו אלפים אמה מקצה הרשות היחיד, כמבואר בשו"ע סימן שצ"ו סעיף ב', והשובת במקום המוקף במחיצות המתוקנות כדין הרי הוא מודד את תחומו מקצה רשות היחיד, ולא מבתי העיר. ויש לנו לדון על אופן מדידת התחום של העיר טבריה לכיוון בית החולים לפי היקף צורת הפתח, ולברר האם לפי"ז ניתן ללכת לבית החולים בשבת.
חשוב להדגיש שכשאנו באים להתיר את ההליכה מהעיר לבית החולים ומביה"ח לעיר לפי מדידות הנעשות מהיקף צורת הפתח ולא לפי מדידות הנעשות מבתי העיר, יש צורך לברר לפני ההליכה בשבת מטבריה לבית החולים את תקינות צוה"פ המקיפה את כל העיר טבריה, ואת כל השטחים הכלולים בצורת הפתח עד סביבות קבר רבי מאיר בעל הנס, [כ-2 ק"מ מסוף בתי העיר טבריה], היות ואם יארע פסול באחד מחוטי העירוב באיזה מקום, אף אם יהיה זה באופן שלא יגרום הדבר לפסול את כל העירוב של העיר טבריה [אם העירוב מגובה בהיקף בתוך היקף וכדו'], עדיין לעניין מדידת התחום לא נוכל למדוד את התחום מסוף צורת הפתח.
במדידה פשוטה שמודדים את המרחק מהיקף צורת הפתח ועד בית החולים [ללא הוספת ריבוע לצורת הפתח], הרי שהמרחק מקצה צורת הפתח עד בית החולים הוא יותר משני תחומי שבת, גם לשיעור חזו"א.
♦
ג.ריבוע צורת הפתח
כפי שהתבאר לעיל, מדידת תחום העיר היא מסוף ריבוע העיר, ובנידו"ד שלפי ריבוע בתי העיר טבריה אין אפשרות ללכת בשבת לבית החולים, יש לדון האם ניתן להתיר את ההליכה לפי ריבוע היקף חוטי העירוב של טבריה.הנידון בזה מתבסס על מה שכתב החזו"א בסימן ק"י ס"ק כ"א שהשובת ברשות היחיד מרבעים את היקף הרשות היחיד ומודדים את התחום מסוף הריבוע. ויש לנו לדון האם בית החולים נמצא בתחום הריבוע של צורת הפתח של העיר טבריה.
והנה לפי תוואי היקף צורת הפתח של העיר טבריה הנ"ל, נמצא שצורת ההיקף היא כצורת קשת, כאשר ראש הקשת האחד במזרח העיר [לאורך הכנרת] קרוב לכביש 90, וראש השני של הקשת הוא במערב העיר טבריה, באזור התעשייה הסמוך לכניסה לעיר.
דין עיר העשויה כקשת מבואר בגמ' עירובין דף נ"ה א' שאם המרחק בין ב' ראשי הקשת הוא יותר מארבעת אלפים אמה ובין גג הקשת ועד היתר יותר מאלפים אמה אין מרבעים את העיר לצד חלל הקשת, והובא בשו"ע סימן שצ"ח סעיף ד'. וכתבו הראשונים שאף שאין מותחים יתר בין ראשי הקשת בקצה ראשי הקשת, עדיין ניתן למתוח יתר בין ב' ראשי הקשת במקום שבו מתקצר המרחק בין ב' ראשי הקשת לפחות מד' אלפים אמה, ומודדים את תחום העיר ליוצא מחלל הקשת מקו יתר זה, וכן נפסק ברמ"א סי' שצ"ח ס"ד. והטור כתב שניתן למתוח יתר גם במקום שבו מתקצר המרחק בין גג הקשת ליתר ואינו עודף על אלפיים אמה מגג הקשת, ועיי"ש בביה"ל, ובחזו"א בסימן ק"י ס"ק ט"ו.
המרחק בין ראש הקשת המזרחי של צורת הפתח [הסמוך לקבר רבי מאיר בעל הנס] לבין ראש הקשת המערבי [הסמוך לאזוה"ת שבכניסה לעיר] הוא יותר מארבעת אלפים אמה, וכן המרחק בין גג הקשת לבין היתר הנמתח בין שני ראשי הקשת הוא יותר מאלפים אמה, ולכן לפי המבואר ברמ"א הנ"ל מודדים התחום מהמקום שמתקצר שם פחות מארבעת אלפים. במדידת התחום של טבריה לכיוון בית החולים מהיתר במקום שבו מתקצר המרחק בין שני ראשי הקשת לפחות מארבעת אלפים אמה, וכן מהיתר במקום שבו המרחק בין גג הקשת לבין היתר אינו עודף על אלפיים אמה, עדיין יש יותר מאלפיים אמה עד בית החולים, ובית החולים נמצא מחוץ לתחום היתר המתקצר[2].
♦
ד.ריבוע צורת הפתח על ידי החשבת רגלי הקשת כ'פיגום'
שורת בתים שאינם מעיקר העיר היוצאים מהעיר, נקראים בלשון המשנה 'פיגום' היוצא מהעיר. להלן נראה שיש אומרים שלענין דין עיר העשויה כקשת יש הבדל האם העיר בעצמה עשויה כקשת, או שרק מחמת 'פגומים' היוצאים מהעיר נעשית צורת העיר כקשת.לדבר זה יש השלכה לגבי נידון ההליכה מטבריה לבית החולים, הואיל ואף שהתבאר בסעיף לעיל שצורת היקף העירוב של העיר טבריה היא כצורת 'קשת גדולה' שאין מרבעים אותה, עדיין יש מקום לדון לרבע את היקף העירוב מדין 'פגומים' היוצאים מהעיר' המבואר בגמ' עירובין נ"ה א', וכדלהלן:
בדין פגומים - שהם בתים בודדים היוצאים מן העיר ואינם מעיקר צורת העיר, יש מחלוקת בראשונים. שיטת התוספות ורבינו חננאל (עירובין נ"ה א') שאין הפרש בינם לבין כל עיר העשויה כקשת, ואם על ידי הפגומים נוצר חלל בין ב' הראשים יותר מארבעת אלפים אמה, אין מרבעים את העיר בצד זה, וכן פסק הרמ"א בפשיטות בסימן שצ"ח סוף סעיף ו'. אולם שיטת הרשב"א והריטב"א שפגומים עדיפים מקשת. ובסברת החילוק כתב הרשב"א שעיר העשויה כקשת כך היא צורת העיר העיקרית, שהיא כקשת ואינה עשויה להתמלאות, אבל פיגומים היוצאים מהעיר הם נטפלים יותר לעיר וסופה להתמלאות לצד הפגומים. והרא"ש לא הכריע בזה.
שיטת הרשב"א וסיעתו הוזכרה בביאור הלכה שם בסעיף ו', וסיים 'ואפשר שיש לסמוך עליהם בשעת הדחק' עכ"ל.
מבואר בדברי הביאור הלכה דשלא בשעת הדחק אין היתר לסמוך על הרשב"א נגד פסק הרמ"א, ורק בשעת הדחק הסתפק האם אפשר לסמוך עליו, וגם את זה לא הכריע רק כתב בדרך אפשר. לעומת זאת, החזו"א בסימן ק"י ס"ק ט"ו פסק כהרמ"א לגמרי, וכן פסק בשו"ע הרב סימן שצ"ח סעיף ז' כהרמ"א מבלי להביא דעה חולקת. ולדבריהם דין פיגום היוצא מהעיר ככל דין עיר העשויה כקשת.
והנה דברי הרשב"א הנ"ל נאמרו לגבי עיר שיוצאים ממנה בתים בודדים הנטפלים לעיר, אבל בנידון של מדידת תחום העיר טבריה לכיון בית החולים יש לדון שלא שייך כלל היתרו של הרשב"א בדין 'פגומין', כיון שאין אנו דנים על 'עיר' אלא על צורת הפתח המקיפה את העיר שצורתה היא כצורת עיר העשויה כקשת. ויש מקום לומר שרק לגבי 'עיר' שייך לחלק בין עיקר צורת העיר, לחלק הנטפל לעיר שדינו כפיגום, אבל לגבי צורת הפתח שהסיבה שנחשבת כד' אמות הוא מדין 'רשות היחיד', אין חילוק בין עיקר רשות היחיד לרצועה היוצאת מרשות היחיד שתחשב כפגום, וצ"ע.
לחילוק זה נמצא שאף לדברי הרשב"א אין שום אפשרות לרבע את טבריה באופן שבית החולים יהיה בתחום העיר טבריה.
♦
ה.מדידת התחום לפי שיטת הרשב"א ולפי הצד שדין רגל צורת הפתח המזרחית נחשבת כפגום
עתה נבוא לברר את דין ההליכה מטבריה לבית החולים לשיטת הרשב"א הנ"ל [דלא כהרמ"א, שולחן ערוך הרב, והחזו"א, וכן לולי החילוק שכתבנו שאין דברי הרשב"א שייכים בנידו"ד] שפגום היוצא מהעיר וצורתו כקשת מרבעים את העיר בצד הפיגום, אף אם המרחק בין ב' ראשי הקשת הוא יותר מד' אלפים אמה.כפי היוצא במדידות התחום נמצא שאם נרבע את צורת הפתח של העיר טבריה לריבוע העולם יש יותר מאלפים אמה עד בניני בית החולים, דהיינו המיון היולדות וכו', ואין שום היתר ללכת לבית החולים בלי עירוב תחומין.
הנידון להתיר את ההליכה ללא עירוב תחומין הוא על ידי ריבוע צורת הפתח של העיר טבריה לפי הצלע הצפונית של צוה"פ [משכונת נוה הדר עד אזוה"ת בכניסה המערבית לעיר], שאם נרבע את העיר על פי צלע זו, ונדון את הרגל המזרחית דרומית של צוה"פ כפיגום להכלילו בתוך הריבוע [וכאמור כהרשב"א, ודלא כהרמ"א שו"ע הרב והחזו"א], אזי יכנס בית החולים בתוך תחום אלפים אמה של העיר טבריה.
והנה הנידון לרבע את העיר טבריה על פי הצלע הצפונית הנ"ל הוא על פי מה שכתבו הראשונים שעיר העשויה כמין קשת מרבעים אותה על פי קו היתר שבין ב' ראשי הקשת. והביאור בזה, כפי שכתב הרשב"א, הוא שגם אם יש לעיר צלע אחת ישרה ואין לה צלעות אחרות, מרבעים את העיר על פי הצלע הזו, והכי נמי ניתן לרבע על פי הצלע הצפונית הזו.
ויש לדון במקרה שלפנינו שהמציאות היא שהצלע הצפונית של צוה"פ אינה הולכת לכל הרוח הצפונית של העיר טבריה אלא רק לרובה.
הנה הראשונים שכתבו שמרבעים את העיר על פי צלע ישרה אחת ההולכת לכל רוח העיר דיברו באופן שהצלע הישרה הולכת לכל רוח העיר, אבל במקום שהצלע אינה מכילה אלא את כל העיר אלא רק את רובה, הסתפק החזו"א (סימן ק"י ס"ק כ"ג ד"ה מיהו) האם מרבעים את העיר על פיה או לא. ויש שנוקטים בזה כפשטות לשון הרמב"ם פרק כ"ח מהלכות שבת הלכה ו' והשולחן ערוך סי' שצ"ח והשולחן ערוך הרב סימן שצ"ח סעיף א' שעיר שיש לה צלעות רבות מרבעים אותה לריבוע העולם. ולפי"ז במקרה שלפנינו שהצלע הצפונית של צוה"פ אינה הולכת לכל ממש לכל הרוח הצפונית של העיר טבריה אלא רק לרובה, לא ירבעו את העיר לפי צלע זו, אלא לריבוע העולם, וכן דעת שו"ע הרב סי' שצ"ח ס"א. וכאמור לעיל, לריבוע העולם אין היתר ללכת מטבריה לבית החולים ללא עירוב תחומין.
♦
ו.סיכום הנידונים להתיר את ההליכה מטבריה לבית החולים פוריה ללא עירוב תחומין
כדי להתיר את ההליכה מטבריה לבית החולים ללא עירוב תחומין, צריך להתבסס על כמה הנחות, ולהכריע כמה ספיקות, כשבחלק מהצדדים קשה לסמוך על כל צד בפני עצמו, קל וחומר בהצטרף כולם יחד. וכפי שכתב המשנה ברורה כמה פעמים בהלכות תחומין [בסימן שצ"ח סעיף ד' בביאור הלכה ד"ה ויש, בסימן שצ"ח בסעיף ה' ביאור הלכה ד"ה וכן, בסימן ת"ח בשער הציון ס"ק י"א] שגם במקום שסומכים על השיטה המקילה מחמת שהלכה כדברי המיקל בערוב, אם מצטרף ספק נוסף להחמיר שוב אין חוזרים ומקילים. וכאן רבו הצדדים להחמיר.יש להוסיף, שהנידון להתיר את ההליכה ללא עירוב תחומין מתבסס על היקף צורת הפתח של טבריה, שהוא ממשיך כהיקף אחד עם ההיקף של כלל העיר טבריה עד אחרי קבר רבי מאיר בעל הנס. ואם התקצר תוואי העירוב, או שהוציאו מההיקף איזה קטע בין טבריה לקבר רבי מאיר בעל הנס, משתנה דין ההליכה.
תמצית הנידונים שיש להזדקק להם בכדי להתיר את ההליכה, ואם נחמיר אפי' באחד מהם ההליכה מטבריה לבית החולים ללא עירוב תחומין אסורה:
א. הנידון להתיר את ההליכה על פי צורת הפתח כאמור, הוא רק לשיטת הרשב"א בדין פגומים היוצאים מהעיר, ועל פי הביאור הלכה שהסתפק האם אפשר לסמוך על שיטתו בשעת הדחק, ודלא כהרמ"א, שו"ע הרב והחזו"א שנקטו להחמיר בזה ולא הקילו כהרשב"א.
ב. גם אם נקל כהרשב"א הנ"ל בדין פגום היוצא מהעיר, עדיין אין היתר הליכה אלא אם נכריע שצורת הפתח שיוצא ממנה רגל העשויה כקשת דינה כפגום, ואינה נחשבת כעיקר היקף צורת הפתח, שיגרום לצוה"פ להיות כדין עיר העשויה כקשת שבין רגליה יותר מד' אלפים, שאין מרבעים אותה אף להרשב"א.
ג. גם אם נרבע על פי הצוה"פ הנ"ל, ונקל כהרשב"א הנ"ל בדין פגום היוצא מהעיר, וננקוט שרגל היוצאת מצוה"פ דינה כפגום, עדיין אין היתר הליכה לבית החולים אלא אם נכריע לרבע את צורת הפתח של העיר טבריה לא לפי ריבוע העולם, כשבנידו"ד שאין לצוה"פ של העיר טבריה צלע ההולכת לכל רוח העיר, פשטיות לשון הרמב"ם שמרבעים העיר לריבוע העולם [ובחזו"א הסתפק בזה].
לגבי אלו שאינם מסתמכים על היקף עירוב עירוני גם לענין תחומין, ומודדים את תחום העיר טבריה על פי הבתים, יש יותר משני תחומי שבת בין העיר טבריה לבית החולים, ואין אפשרות ללכת לבית החולים ללא עירוב תחומין, וכפי שהתבאר לעיל סעיף א'.
♦
ז.היתר הליכה לבית החולים על ידי עירוב תחומין
להאמור לעיל, שמצד הדין אף אחרי שמודדים את תחום העיר טבריה מסוף צורת הפתח [היקף העירוב] המקיפה את העיר מצד הדין קשה להתיר את ההליכה לבית החולים ללא עירוב תחומין, נבדק האם ניתן להתיר את ההליכה על ידי הנחת עירוב תחומין באמצע הדרך שבין טבריה לבית החולים.לצורך הסבר האופן שבו ניתן להתיר את ההליכה על ידי עירוב תחומין, יש להקדים כמה דינים מהלכות עירוב תחומין השייכים לעירוב תחומין זה.
הנה דבר ברור הוא שלא ניתן להכניס את כל העיר טבריה בתחום עירוב התחומין שיונח בין טבריה לבית החולים פוריה, ולכאו' אין ריווח בהנחת עירוב תחומין. אמנם לפי ההלכה המבוארת ברמ"א סימן ת"ח סעיף א' שהמניח עירוב מחוץ לעירו, והוא לן בעירו, נחשבת לו כל העיר כד' אמות, אף שרק הקצה של העיר נכנס בתחום העירוב תחומין, יש לבדוק האם גם בנידון של הליכה מטבריה לבית החולים ניתן לסדר עירוב תחומין באופן כזה שיכניס מצד אחד את בית החולים, ומצד שני יכניס את הקצה של העיר טבריה, שיועיל ללנים בטבריה, וכדלהלן.
♦
דין עיר שלן בה
מבואר בגמ' ובשולחן ערוך שמי שהאלפיים אמה של תחומו מסתיימים בתוך עיר [ואפי' בתוך רשות היחיד] אסור לו להמשיך וללכת בתוך העיר מחוץ לאלפיים אמה, וכל הדין שהעיר נחשבת כד' אמות הוא רק כששובת או מניח עירוב בתוך העיר.לפי"ז נמצא, שהמניח עירוב תחומין מחוץ לעיר, וקובע את שביתתו במקום הנחת העירוב תחומין, אם תחום האלפיים אמה ממקום הנחת העירוב מסתיימים באמצע עיר גדולה, אינו רשאי ללכת בכל העיר, אלא רק עד סוף תחום האלפיים אמה.
אמנם, נחלקו הראשונים במקרה שלן בליל שבת באותה העיר הגדולה האם רשאי ללכת בכל העיר [בנוסף לתחום שיש לו מסביב למקום הנחת העירוב], או לא. יש מהראשונים [רש"י, תוס' עירובין ס' ב' ועו"ר] שסוברים שאם לן בליל שבת באותה העיר הגדולה מותר לו ללכת בכל העיר, בנוסף לתחום שיש לו מסביב למקום הנחת העירוב. ולפי דעתם, כל אחד מבני עיר גדולה יכול להניח עירוב תחומין מחוץ לעיר בתוך אלפיים אמה לעיר, ואם ילון בעיר יועיל עירוב התחומין, אפילו אם ביתו שבעיר רחוק ממקום הנחת העירוב יותר מאלפיים אמה.
ויש מהראשונים (הרמב"ם הל' עירובין פ"ו ועוד ראשונים) הסוברים שלא מועיל מה שהוא לן בעיר להתיר לו ללכת בכל העיר. ולפי דעתם, מי שגר בעיר גדולה יכול להניח עירוב תחומין רק בתוך אלפיים אמה מביתו [ועי' במשנ"ב סק"ג וביה"ל ד"ה רחוק, שלדעת המג"א באופן שהולך למקום העירוב ואינו חוזר בשבת לביתו, נחשבת העיר כד' אמות אף להמחבר. ובחזו"א סי' פ' ד"ה מ"ב וסי' ק"ט סקט"ז חולק עליו, וסובר שלחולקים על דין עיר שלן בה אין היתר מחמת שהולך ולא חוזר לביתו].
להלכה נחלקו בזה השו"ע והרמ"א סי' ת"ח ס"א, ודעת השו"ע להחמיר בזה, והרמ"א מיקל, ויש מהאחרונים שהחמירו בזה כמבואר במשנ"ב ובשעה"צ אות י"א. ובנידו"ד שצריכים ללכת לבית החולים, יש להקל בזה. אמנם כפי המבואר בשער הציון שם מצד הדין מועיל עירוב התחומין רק למי שהיה בכניסת שבת בטבריה, ולן שם בליל שבת.
♦
קביעת כיוון השביתה באלכסון
הנה השובת או המניח עירוב תחומין, מרבעים לו את מקום השביתה ויש לו מסביב למקום השביתה רצועה של אלפיים אמה לכל צד שבהם מותר לו ללכת. את רצועת אלפיים אמה אלו ג"כ מרבעים, ונמצא שבזוויות מקום השביתה יכול הוא ללכת אלפיים ושמונה מאות אמה, ובכל ד' זוויות של מקום השביתה. ויוצא שבסה"כ הוא יכול ללכת באלכסון הריבוע של התחום מצד אחד של התחום לצד השני 5600 אמה.וכתבו המרכבת המשנה (הלכות שבת פכ"ז ה"ב) והחזו"א (סימן ק"י סקכ"ד ד"ה הנותן) שהשובת או המניח עירוב תחומין בשדה, במקום שאינו בתוך עיר או רשות היחיד, הרי הוא יכול לקבוע את כיוון הריבוע של מקום השביתה כפי רצונו.
ולדבריהם נמצא שלפעמים יכול האדם להניח עירוב תחומין ולאפשר לעצמו הליכה של עד 5600 אמה [ועוד ד' אמות של מקום השביתה עצמו], והיינו על ידי זה שיניח עירוב תחומין באמצע הדרך שבין עירו למקום שהולך אליו, ויקבע את כיוון מקום השביתה באופן שזויות הריבוע יהיו לצד עירו ולצד המקום שהולך אליו, ונמצא שיכול ללכת עד 5600 אמה.
♦
ח.סידור מקום הנחת העירוב תחומין
לפי מה שהתבאר לעיל שהמרחק בין הקצה הדרומי של בתי העיר טבריה לבית החולים הוא יותר מפעמיים תחום שבת, לכאורה אין אפשרות להתיר ההליכה על ידי הנחת עירוב תחומין, שהרי המניח עירוב תחומין יש לו שיעור של תחום שבת לכל צד של העירוב, והרי הוא יכול ללכת על ידי העירוב שיעור ב' תחומי שבת, אך לא יותר מזה.אמנם להמבואר במרכה"מ והחזו"א הנ"ל שיכול האדם להניח עירוב תחומין ולקבוע את הכיוון של אלכסון ריבוע התחום כפי מסלול הליכתו והשטח שבו הוא מסתובב בשבת, ועל פי הכרעת הרמ"א שהלן בעיר שהוא יוצא ממנה לתחום העירוב הרי היא נחשבת כד' אמות, אף שריבוע התחום של העירוב נכנס רק לקצה של העיר והעיר כולה היא מחוץ לתחום העירוב [כל שמיד ביציאתו מהעיר הרי הוא נכנס לתוך תחום עירוב התחומין] - נבדק על ידי רבני ארגון 'ערבתם' שליט"א האם ניתן למצוא מקום להנחת עירוב תחומין באופן שתכנס בתחומו מצד אחד היציאה מהעיר טבריה, ומצד שני יכנס בתחומו כל שטח בית החולים, ובנוסף שכל מסלול ההליכה ממקום היציאה מהעיר עד בית החולים יהיה בתוך תחום העירוב.
לאחר מדידות וחישובים רבים של התחום, ובדיקות בשטח של מסלולי ותוואי ההליכה מטבריה לבית החולים, נמצא בס"ד מקום שניתן להניח בו עירוב תחומין שיכניס מצד אחד את היציאה מהעיר טבריה לפי בתי העיר, ומצד שני יכנס בתחומו כל שטח בית החולים, ושכל מסלול ההליכה ממקום היציאה מהעיר עד בית החולים יהיה בתוך תחום העירוב, אף בלא הסתמכות על צורת הפתח של העיר טבריה, ובס"ד הונח עירוב תחומין במקום זה. ועיין להלן הפרטים הנוגעים להסתמכות על עירוב תחומין זה ולמסלול ההליכה לבית החולים.
חשוב לציין שהאמור כאן הוא לגבי עיקר העיר טבריה ולא לגבי החלק המערבי של רחוב הרב אלישיב, ומקומות הסמוכים לטבריה, שאין רצף בתים מהם לעיקר העיר טבריה.
יש לציין שמחמת המרחק הרב שבין גבול הדרומי של בתי העיר טבריה עד סוף בית החולים, היה צורך להוסיף קרפף [כ-40 מטר] לדרום העיר טבריה, וזהו ע"פ שיטת הרמ"א סי' שצ"ח שנותנים קרפף לעיר יחידית. וכן להוסיף עוד כמה עשרות מטר על ידי ריבוע בתי העיר טבריה, וזהו ע"פ דברי החזו"א (ק"י ס"ק ח') שמוסיפים ריבוע לעיר שלן בה [אלא שריבוע זה הוא בצמוד לבתי העיר ואין נכנסים כאן לשאלה של ריבוע רגלי קשת גדולה]. כשעי"ז כשיוצאים מטבריה מרחוב בית הלל נמצאים בתוך תחום עירוב התחומין.
עוד יש לציין כי לפי שיעור רח"נ שהאמה 48 ס"מ, אם נרבע את העיר טבריה לפי בתי העיר [ולא לפי צורת הפתח] לריבוע העולם, אין אפשרות להניח עירוב תחומין, כיון שבית החולים מרוחק יותר משני תחומים ואלכסונם על פי שיעור זה, ועירוב התחומין שהונח על פי ריבוע הבתים מועיל רק לשיטת החזו"א בשיעור האמה [כ-57 ס"מ לאמה]. וכיון שעירוב תחומין דרבנן, וההליכה לבית החולים הוא שעת הדחק, הונח העירוב באופן זה.
♦
ט.אופן ההסתמכות על עירוב התחומין
איתא במשנה (עירובין פ' א') 'מניח את החבית ואומר הרי זה לכל בני עירי', ונפסק דין זה בשו"ע סי' תי"ג.והיינו שיכול אדם להניח חבית [כמות גדולה] עם אוכל הראוי לעירוב תחומין, והוא מזכה חלק באוכל זה עבור כל בני העיר ההולכים לצד זה שבו הוא הניח את העירוב תחומין, ועי"ז הוא 'חוסך' מהם את הצורך ללכת ולטרוח בעצמם להניח את עירוב התחומין.
והנה בהנחת עירוב תחומין עבור הציבור, יש צורך להקנותו באופן המועיל מבחינת דיני הקניינים, שהרי כל שבוע מזוכה העירוב לאנשים אחרים. בנוסף, בשונה מדין עירובי חצירות שדי בשיעור של י"ח גרוגרות עבור כל בני העיר, בעירוב תחומין יש צורך להניח שיעור מזון ב' סעודות עבור כל אחד ואחד מההולכים.
לצורך כך, הקנאת חלק בעירוב התחומין נעשית מידי שבוע עבור האנשים שנרשמו לקבלת חלק בעירוב, ומי שאינו נרשם אינו יכול להסתמך על העירוב, ומתנים שכל אחד יזכה בעירוב אם יזדקק לעירוב כדי להתיר את הליכתו באותה שבת, ויזכה בעירוב שיותר יועיל להתיר את הליכתו[3].
♦
י.מסלול ההליכה לבית החולים
כאמור לעיל סעיף ו', היתר ההליכה על ידי הנחת עירוב תחומין מחוץ לעיר שלן בה, מחייב שתחום עירוב התחומין [היינו האלפיים אמה שניתנים ממקום העירוב לכל צד] נכנסים במקצת לתוך העיר שלן בה, ובאופן כזה שמיד שיוצא מהעיר שלן בה או מריבועה הרי הוא נכנס לתוך האלפיים אמה שמסביב לעירוב תחומין. וכן מחייב ההיתר שכל הדרך שהולך בה האדם תהיה בתוך תחום עירוב התחומין. ואם יצא מהעיר שלן בה במקום שאינו בתוך האלפיים אמה שמסביב לעירוב תחומין, או שחלק ממסלול הליכתו אינו בתוך האלפיים אמה ממקום עירוב התחומין הרי הוא יוצא מחוץ לתחום.והנה לפני שנכנס לנידונים ההלכתיים הנוגעים למסלול ההליכה מטבריה לבית החולים, נבאר את המציאות.
ההליכה והחזרה מטבריה לבית החולים אפשרית מג' דרכים עיקריות -
הא' דרך הכביש הראשי [כביש 768], כשהיציאה מטבריה היא מרחוב הנשיא ויצמן, והמשך הדרך בתוואי הכביש עד בית החולים.
הב' דרך המחצבה, כשהיציאה מטבריה היא דרך רחוב בית הלל, והמשך הדרך בשביל עד המחצבה, ומשם[4] דרך תוך המחצבה עד בית החולים, או משביל הסמוך לכניסה למחצבה מימין ועוקף את המחצבה, ומגיע עד הכביש הראשי המוביל לבית החולים.
הג' דרך יער שוויץ, כשהיציאה מטבריה היא מרחוב שדרות ספיר, וכניסה ליער שוייץ, והליכה בשבילים[5] המסומנים עד בית החולים.
ויש להעיר הערה חשובה הנוגעת להליכה מטבריה לבית החולים ומבית החולים לטבריה.
כפי שנבדק בשטח, בחלקים גדולים מהכביש המוליך מטבריה לבית החולים [כביש 768] אין שוליים בשפת הכביש, וההליכה בכביש היא ממש צמודה למכוניות והמשאיות הנוסעות. מכיון שמדובר בכביש ראשי, והנסיעה בו היא במהירות גבוהה מאוד, וכן יש בכביש עיקולים שאינם מאפשרים לנהגים לראות האם מישהו הולך בשולים, ואין הנהגים מעלים על דעתם שיתכן שיהיו הולכי רגל על הכביש, ההליכה דרך הכביש היא מסוכנת, ואף להולכים בשבת ביום.
בנוסף להנ"ל, לגבי ההולכים בליל שבת, יש סכנה נוספת והיא חסר הראות של ההולך לנהגים, וזהו משום שבחלקים מהכביש אין תאורה, וההולכים על הכביש בלילה אינם נראים כלל לנהגים. הדבר התברר גם אצל אנשים שניסו ללכת בליל שבת דרך הכביש, וחזרו על עקבותיהם מחמת הסכנה שהרגישו בדבר.
והנה, כשהולכים לבית החולים דרך יער שוויץ אין צורך בהליכה כלל בכביש הראשי, וכשהולכים לבית החולים דרך המחצבה רוב הדרך אינה בכביש, אמנם חלק מהדרך היא על שפת הכביש וקיימת בהליכה הסכנות הנ"ל.
מכיון שבליל שבת ההליכה דרך יער שוויץ, וכן דרך המחצבה אינה מעשית, מחמת חוסר תאורה, וכן ההליכה בכביש אינה מעשית, לא נכנסנו במסגרת זו לנושא ההליכה בליל שבת מטבריה לבית החולים, ולא מבית החולים לטבריה, אלא רק להולכים בשבת בבוקר מטבריה לבית החולים.
אם ישתנה המצב, וההליכה בליל שבת תהיה מעשית, יש לדעת שבהליכה על ידי עירוב תחומין יש הבדל הלכתי בין הליכה בליל שבת להליכה בשבת בבוקר. וכפי שהתבאר לעיל שכל ההיתר ללכת ע"י עירוב תחומין הוא בצירוף דין 'עיר שלן בה' שעל ידי לינתו בטבריה היא נחשבת כד' אמות, וכשהולכים בליל שבת לפעמים אין היתר זה.
להלן נבאר את הנידונים ההלכתיים השייכים להליכה במסלולים אלו.
♦
הליכה דרך הכביש הראשי
לדעת הרמ"א, שו"ע הרב, והחזו"א אין אפשרות ללכת מטבריה לבית החולים וכן לחזור מבית החולים לטבריה דרך כביש 768 וזאת גם למסתמכים על היקף הצורת הפתח של טבריה, ואף על ידי עירוב תחומין, משום שלשיטתם אין אפשרות כלל לרבע את היקף צורת הפתח בצד הדרומי המכניס את הכביש, כיון שצורת הפתח עשויה כקשת שבין ראשי הקשת יותר מארבעת אלפים אמה [וכפי שהתבאר לעיל], וההולך בכביש הרי הוא הולך מחוץ לתחום העיר טבריה ומחוץ לתחום עירוב התחומין.אם נסתמך על היקף צורת הפתח המגיעה עד רבי מאיר בעל הנס, וגם נחשיב את תבנית רגלי צוה"פ כפיגום, ונסתמך על שיטת הרשב"א שפיגום היוצא מהעיר מרבעים אותו [על פי הביאור הלכה שכתב דאפשר שיש לסמוך עליו בשעת הדחק], וננקוט שדברי הרשב"א שייכים גם בהיקף צוה"פ [עי' מש"כ בזה לעיל סעיף ג'] יתכן שעל ידי העירוב תחומין, ולינה בטבריה, שניתן ללכת לבית החולים גם דרך הכביש [עי' הערה[6]], וצ"ע.
הליכה לבית החולים דרך המחצבה ודרך יער שוויץ
מסלול ההליכה המובחר [על ידי הרשמה לעירוב תחומין ולינה בטבריה] להליכה מטבריה לבית החולים הוא דרך יער שוויץ או דרך המחצבה, דבאופן זה היציאה מטבריה, וכן כל הדרך לבית החולים היא בתוך תחום עירוב התחומין, ואף לשיטת הרמ"א, שו"ע הרב והחזו"א, ולא נכנסים לספק של הביאור הלכה האם ניתן לסמוך בשעת הדחק על שיטת הרשב"א.חשוב לציין שהחזרה מבית החולים לטבריה במסלולים אלו צריכה להיעשות באותו המסלול שבו נעשתה ההליכה, דהיינו מי שהלך לבית החולים מהמחצבה יש לו לחזור דרך המחצבה, ומי שהלך מיער שוייץ יש לו גם לחזור לטבריה דרך יער שוויץ.
מי שנרשם לעירוב תחומין ונסע לבית החולים בשבת מחמת פיקוח נפש דרך הכביש, מותר לו לחזור לטבריה גם דרך המחצבה וגם דרך יער שוויץ.
ריווח נוסף שיש בהליכה במסלולים אלו הוא שמדידת התחום נעשתה לפי בתי העיר טבריה, ואינה תלויה כלל בהיקף צורת הפתח, כך שאף אם ישתנה תוואי היקף צורת הפתח, או שיארע פסול בקטע מסויים של צוה"פ וכדו' ההליכה תהיה מותרת.
תמצית השיטות שאנו מסתמכים עליהם בהליכה בשבת בבוקר מטבריה לבית החולים דרך המחצבה או דרך יער שוויץ:
א. מדידת התחום לפי שיעור חזו"א, ב. דברי המרכה"מ והחזו"א שניתן לקבוע בצורה מסויימת את כיוון מקום השביתה ותחומו. ג. שיטת הרמ"א והטור בדין עיר שלן בה. וכאמור לשיטות אלו מתאפשרת ההליכה על ידי עירוב התחומין במדידת התחום לפי בתי העיר טבריה אף ללא צורת הפתח המקיפה את העיר.
♦
יא.האם הלנים בבית החולים רשאים לחזור לטבריה על ידי עירוב תחומין
עירוב התחומין המונח בין טבריה לפוריה אינו יכול להועיל ללנים בליל שבת בבית החולים לחזור ביום לטבריה, היות ותחום עירוב התחומין מגיע רק עד הקצה הדרומי של בתי העיר טבריה, ואם אין נחשבת לו טבריה כד' אמות על ידי שהוא לן בה, אסור לו ללכת בשבת בתוך טבריה במקום שהוא מחוץ לתחום העירוב תחומין,לשיטת הרשב"א הנ"ל שניתן לרבע פיגום היוצא מהעיר אף שהוא עשוי כקשת שבין ראשיה יותר מד' אלפים אמה, ואם ניתן לצוה"פ של העיר טבריה דין פגום, יש מקום להתיר את החזרה לטבריה למי שהיה בכניסת שבת בבית החולים ולן בבית החולים אם הוא נרשם לעירוב תחומין [היינו עירוב תחומין נוסף המונח בטבריה בעצמה, ולא עירוב התחומין הנ"ל המונח באמצע הדרך], כיון שתחום טבריה לפי שיטה זו נכנס לתוך מקום יציאתו כשיוצא בצפון מהיקף בית החולים, וזאת לפי מה שנמסר מהאחראים על העירוב [בחודש שבט תש"פ] שהיקף צורת הפתח ממשיך אחרי קבר רבי מאיר בעל הנס דרומה באזור גני מנורה. אם במשך הזמן ישתנה תוואי צורת הפתח, או שהחלק של ההיקף שמדרום קבר רבי מאיר בעל הנס יתקלקל, הדין ישתנה בהתאם לתוואי היקף צורת הפתח.
והנה, מלבד שנתבאר לעיל שרבים מהפוסקים נקטו כשיטת התוספות שאין הבדל אם צורת הקשת הגדולה נעשית מעיקר העיר או מפיגום היוצא מהעיר, ולעולם אין מרבעים את העיר בצד חלל הקשת אם הוא יותר מד' אלפים אמה, כך שלא מועיל עירוב תחומין ללנים בבית החולים להתיר את החזרה לטבריה, הרי שגם לשיטת הרשב"א שמרבעים פיגום היוצא מהעיר אף אם הוא יותר מד' אלפים אמה, אין היתר ברור בזה, היות ואם נרבע את צורת הפתח של העיר טבריה לפי רוחות העולם, לפי שיעור רבי חיים נאה, הלנים בבית החולים אין להם אפשרות לחזור לטבריה אף על ידי עירוב תחומין, הואיל ומהיציאה מבית החולים עד הכניסה לריבוע העולם של צורת הפתח של העיר טבריה יש יותר מאלפיים אמה לשיעור רבי חיים נאה. ונמצא שבחלק מהדרך יצאו הם מהעיר שלן בה [היינו בית החולים] ומריבועו, לפני שנכנסו לתחום צורת הפתח של העיר טבריה, והרי זה הליכה מחוץ לתחום.
♦
סיכום הדברים
הליכה ללא עירוב תחומין:בלא הסתמכות על צורת הפתח המקיפה את העיר טבריה, נמצא בית החולים פוריה מחוץ לתחום העיר טבריה ואסור ללכת מטבריה לבית החולים או מבית החולים מטבריה. ומצד הדין צ"ע האם ניתן להתיר את ההליכה מטבריה לבית החולים, אף אם נגדיל את גבולות העיר טבריה על ידי חוטי העירוב המקיפים את העיר.
יש לציין שכהיום הולכת ונבנית שכונה חדשה בדרום טבריה ['המושבה'] בסמוך לשיכון ד', שכשתושלם בנייתה נוכל להגדיל במעט את התחום הדרומי של העיר טבריה לכיון בית החולים, אמנם עדיין דיני ההליכה מטבריה לבית החולים לא ישתנו מהאמור לעיל כיון שהמרחק מקצה השכונה עד בית החולים הוא הרבה יותר מתחום שבת, באם יבנו שכונות נוספות [ברצף בתים במשך כ-2 קילומטר] משכונה זו לכיון בית החולים יתכן שיהיה ניתן להתיר את ההליכה לבית החולים ללא עירוב תחומין, אלא שכפה"נ יארכו שנים רבות עד שדבר זה יוכל להתקיים.
הליכה על ידי עירוב תחומין:
על ידי עירוב תחומין שסודר על ידי ועד ההלכה 'ערבתם' [עבור הנרשמים], ניתן להתיר את ההליכה מטבריה לבית החולים למי שהיה מכניסת שבת בטבריה עד שבת בבוקר, כשמסלול ההליכה הוא דרך המחצבה או דרך יער שוויץ, ואף בלא הסתמכות על צורת הפתח המקיפה את העיר טבריה.
נציין כי עירוב התחומין שהונח על ידי 'ערבתם'' מתבסס על היתר של עיר שלן בה, וקולות נוספות, ועל פי הוראת הרבנים הגאונים שליט"א הזדקקנו להנחת עירוב זה שהקמתו הייתה כרוכה בטורח רב, מחמת שפעמים רבות ההליכה לבית החולים היא בגדר צורך חולה ושעת הדחק, וגם מחמת שחוסר הנחתו עלול היה לגרום מכשול איסור. אבל במקום שאין צורך גדול יש לשבח את העצלנים שאינם הולכים לבית החולים בשבת.
ההליכה לבית החולים דרך הכביש תלויה במחלוקת הראשונים [עי' סעיף ט'], אף במדידת התחום לפי חוטי העירוב, וחשוב לציין שבחלקים מהכביש אין שוליים בצידי הכביש, וחמירא סכנתא מאיסורא.
כל זה הוא לתושבי טבריה, אבל לתושבי שכונת נוף פוריה, וכן לשוהים בחלק מהמלונות הנמצאים לאורך הכנרת, יתכנו מקרים שלא מועיל העירוב תחומין רק בהסתמכות על צורת הפתח הכללית של העיר טבריה, ויש לברר בכל מקרה לגופו.
מי שהיה בכניסת שבת בבית החולים, ונשאר שם עד שבת בבוקר, בלא הסתמכות על צורת הפתח המקיפה את העיר טבריה, אין לו אפשרות לחזור לטבריה אף על ידי עירוב תחומין.
אם מסתמכים על צורת הפתח המקיפה את העיר טבריה עד אחרי קבר רבי מאיר בעל הנס, אף על ידי עירוב תחומין תלוי דין החזרה - א, במחלוקת ראשונים האם מרבעים פיגום היוצא מהעיר כשצורתו כקשת גדולה, ב' לפי שיעור האמה של רבי חיים נאה אם ריבוע צורת הפתח של העיר טבריה לפי רוחות העולם, אין היתר חזרה לטבריה, וכפי שהתבאר לעיל אות י'.
נסיים בדברי אחד מהראשונים ר"א מגרמיזא בעל הרוקח, בספרו סודי רזיי (חלק א' עמוד ק"ד), בענין השמירה העליונה בה זוכה הנזהר מאיסור יציאה מחוץ לתחום, וז"ל: 'כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכך' ר"ת 'כמיל לבד', לכך וסמיך ליה ליום השבת (תהילים צ"ב א') שלא ילך סביביו כי אם כמיל לבד זהו תחום שבת, עכ"ל.
♦ ♦ ♦