קושיות על הפוטרים מכתיבת ספר תורה

כיום סמכו הרבה שלא לקיים את המצווה מדאוריתא של ועתה כתבו לכם את השירה הזאת – כתיבת ספר תורה, וסמכו דעתם על דברי הרא"ש והשאגת אריה, אמנם הקשו הרבה על דברי הרא"ש והשאגת אריה אך חלק מהתשובות תורצו. והבאנו כאן בקיצור את השאלות המרכזיות על ההבנה ברא"ש והשאגת אריה.
♦
א. הקושיות על ההבנה בדברי הרא"ש שפטר מחיוב כתיבת ספר תורה
נאמר בתורה [דברים לא יט] "וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם" ובגמרא (סנהדרין כא:) למדו מפסוק זה שיש חיוב על כל אדם לכתוב ספר תורה משלו. וזה לשון הגמרא: "אמר רבה אף על פי שהניחו לו אבותיו לאדם ספר תורה - מצוה לכתוב משלו, שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה", ובגמרא אין חולק על כך, והנידון לפטור מתחיל בהבנת דברי הרא"ש.
♦

דעת הרא"ש

כתב הרא"ש בהלכות קטנות על מסכת מנחות (הלכות ספר תורה סימן א) וז"ל: "ואומר אני דודאי מצוה גדולה היא לכתוב ס"ת וכו' אבל האידנא שכותבין ס"ת ומניחין אותו בבתי כנסיות לקרות בו ברבים מצות עשה היא על כל איש מישראל אשר ידו משגת לכתובה חומשי התורה ומשנה וגמרא ופירושיה להגות בהן הוא ובניו. כי מצות כתיבת התורה היא ללמוד בה כדכתיב ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם"
♦

ההבנה בדברי הרא"ש שלא פטר מצוות כתיבת ס"ת

אפשרות אחת בהבנת הדברים היא שיש מצווה לכתוב ספר תורה, ומצווה זו לעולם לא בטלה. אלא שמכיוון שמניחים את ספר התורה בבית הכנסת, אז אנשים לא לומדים בספר, וחלק ממצוות כתיבת ספר תורה היא בשביל ללמוד כמו שכתוב "ואתה כתבו... ולמדה". אם כן צריך גם לקנות חומשים וגמרות בבית בשביל לקיים גם את החלק של ולמדה. אך ודאי שצריך גם לכתוב ספר תורה. ומצווה מדאוריתא לא בטלה משום חילוף הזמנים. וכהבנה זו הבינו הבית יוסף הט"ז הגר"א הלבוש הברכי יוסף ועוד.
♦

ההבנה בדברי הרא"ש שפטר ממצוות כתיבת ס"ת

אפשרות שניה בהבנת הרא"ש שכל הטעם של מצוות כתיבת ספר תורה הוא רק בשביל שילמדו תורה, ומכיוון שבזמנינו לא לומדים מתוך ספרי תורה אלא מתוך חומשים ומשניות, ממילא כיום אין מצווה לכתוב ספר תורה. וכך הבינו הפרישה והש"ך.
על ההבנה השניה בדברי הרא"ש הקשו האחרונים מספר קושיות ונביאם בקצרה.
♦

הקושיות על דברי הרא"ש

קושיה א' הבית יוסף [בית יוסף סימן ר"ע]:
איך יתכן לבטל מצווה מדאוריתא בגלל הבעיה שלא לומדים כיום בספר תורה? ואם אכן יש בעיה שלא לומדים בספר תורה, ובתורה כתוב "ואתה כתבו... ולמדה" משמע שצריך לכתוב בשביל ללמוד, אז התיקון הוא שיכתבו ס"ת וגם ילמדו בספר תורה. וכך גם לא ביטלנו מצווה מדאוריתא וגם קיימנוה בשלמות. ובאמת על פי דברי הבית יוסף הללו למד הגר"מ פיינשטין שמי שקיים את המצווה וכתב לו ספר תורה, שיניחנו בביתו וילמד בו לפחות שתים מקרא ואחד תרגום, וכך יצא ידי כולם.
קושיה ב' השאגת אריה [בשו"ת סימן לו]:
כל הבסיס לפטור הוא משום שהמצווה היא רק ללמוד, והנה כיום שלא לומדים בספר תורה אז המצווה היא לא בספר תורה אלא בשאר ספרים, וממילא אין חיוב לכתוב ספר תורה. והנה בגמרא נאמר (סנהדרין כא:) "אמר רבה אף על פי שהניחו לו אבותיו לאדם ספר תורה - מצוה לכתוב משלו". כלומר, שגם אדם שירש ספר תורה ויש לו אפשרות ללמוד בו הוא חייב לכתוב ספר תורה משלו. ואם כן מוכח שהמצווה היא לא ללמוד בספר תורה, שהרי אם כך מה אכפת לי שהוא ירשה מאביו, אלא ודאי שגדר המצווה הוא לכתוב] וללמוד הוא רק מפרטי המצווה^[1].
קושית ג' החתם סופר [יורה דעה רנ"ד]:
הרי נפסק להלכה כדעת רבי יהודה שלא דורשים טעמא דקרא להקל. ואם כן איך אפשר לדרוש שמכיוון שאין את הטעם של כתיבת ספר תורה שהוא בשביל ללמוד, ממילא אין חיוב לכתוב ספר תורה?
קושיה ד' [משנת מרדכי עמוד תנא]:
שהרי הלכות כתיבת ספר התורה רבות הן - שצריך לכותבו על הקלף ובדיו ולא בחק תוכות ועוד רבות רבות. ולכאורה אם כל מצוות כתיבת ספר תורה היא רק בשביל ללמוד, בשביל מה צריכים כל כך הרבה הלכות? ולא ניתן לומר שכל הלכות ספר תורה הן בשביל ספר תורה שיהיה כשר לקריאה בציבור, שהרי זה תקנה מאוחרת, ואילו כתיבת ספר תורה היא מזמן מתן תורה. ובנוסף שדעת הרמב"ם שבקריאת התורה ניתן לקרוא גם בספר תורה פסול. ואם כן ודאי שכל הלכות כתיבת ספר תורה הן בשביל קיום מצוות כתיבת ספר תורה.
קושיה ה':
שהרי גם אם הרא"ש סבר לפטור, הרי הרמב"ם והרי"ף ושאר הראשונים לא כתבו זאת, למרות שגם בזמנם היו חומשים ומשניות. ומדוע שנפסוק להלכה כדעת הרא"ש, בשעה שרוב הראשונים לא סברו כך?
♦
ב. הקושיות שהקשו על דברי השאגת אריה לפטור מכתיבת ספר תורה

דברי השאגת אריה שעל פיהם סמכו העולם להפטר ממצוות כתיבת ספר תורה

השאגת אריה כתב לפטור מדין כתיבת ספר תורה מכיוון שאין אנו בקיאים בחסרות ויתרות, וממילא לכן אי אפשר לקיים את המצווה בשלמותה. וזה לשונו: "יכולני לפטור מדין אחר ממצות כתיבת ס"ת בזה הזמן משום דאפילו בימי אמוראים לא היו בקיאים בחסרות ויתירות כדאמר ליה רב יוסף לאביי בפ"ק דקדושין (ד' ל) אינהו בקיאים בחסרות ויתירות אנן לא בקיאינן. והרי ס"ת שחסר או יתר אפילו אות א' פסולה א"כ אין בידינו לקיים מצוה זו. [שו"ת שאגת אריה (ישנות) סימן לו].
♦

קושיה א

איך ניתן לומר שמכיוון שאנו לא בקיאים בחסרות ויתרות, ממילא אין מצוות כתיבת ספר תורה, הרי כבר בזמן האמוראים כבר לא היו בקיאים, ובכל זאת אומר רבה שאפילו שהניחו לו אבותיו ספר תורה מצווה לכתוב משלו^[2]?
♦

קושיה ב

שלמעשה גם השאגת אריה עצמו כתב שלא נסמוך על דבריו אלא לגבי כתיבת ספר תורה לאשה (השאגת אריה חידש שיש חיוב גם על אשה לכתוב ספר תורה). ואחרי שכתב את הטענה הזו שכיום אנו לא בקיאים בחסרות ויתרות ואם כן אין חיוב דאוריתא לכתוב ספר תורה כתב "ומהי טעמא יש לצד קצת לפטור את הנשים בזמן הזה ממצות כתיבת ס"ת לגמרי. כנ"ל" עד כאן לשונו. כלומר שהוא סמך על זה רק בשביל "טעם קצת" לפטור נשים מחיוב הכתיבה.
♦

קושיה ג. [שבט הלוי ז קסח]

למעשה כל הראשונים והאחרונים כתבו באופן פשוט שיש חיוב כתיבת ספר תורה, למרות שכולם ידעו שכבר מזמן הגמרא אין אנו בקיאים בחסרות ויתרות, וכנראה שהם לא סברו שזו סיבה לפטור.
♦

קושיה ד. [אגרות משה יור"ד א קסג]

שהרי למעשה זה ספק דאוריתא, וגם אם אכן אנו לא בקיאים בצורה מוחלטת, שיכתבו מדין ספק דאוריתא לחומרא. וכמו שמצינו בגמרא בבא בתרא יד. שר' אמי ורב אחא בר יעקב כתבו הרבה ספרי תורה בשביל להגיע לידי ספר תורה כשר.
♦

קושיה ה.

מכיוון שלמעשה בכל ספקות שבתורה אנו הולכים אחר הרוב, ממילא גם בחסרות ויתרות אזלינן בתר רוב ספרי תורה וכך מכריעים.
♦

קושיה ו' [מהר"ם שיק מצווה תרי"ג]

הנושא של חסרות ויתרות הוא גם בתפילין, שהרי נחלקו הרמב"ם הרא"ש ורבינו תם איך כותבים לטוטפות בכל פרשה - האם חסר ו' או יתר ו' (עיין טור אורח חיים סימן לו שמביא את הדעות). ובכל זאת לא חיישינן לזה שלא בקיאים, ומברכים על התפילין, אפילו שלכאורה זה ספק ברכה לבטלה, ואפילו מצד הספק לא מניחין עוד תפילין. והביאור בזה שמכיוון שכך הוכרע להלכה כך הדין ואין בזה יותר ספק, והוא הדין לספר תורה.
♦ ♦ ♦