בנוסח "הנרות הללו" - הרב אהרן הכהן פרידמן
א. בעלון בנאות דשא [חנוכה תשפ"ג] כתב הגאון ר' שאול אלתר שליט"א לתמוה על נוסח "הנרות הללו", "אומרים הנרות הללו קודש הם, הנרות בלשון רבים, ולכאורה הרי בנר הראשון של חנוכה יש רק נר אחד".ב. וכתב לתרץ "אלא הכוונה לרמוז שיש נר נוסף מלבד הנר שמדליקים במנורה, נר שבלב כל איש ישראל, שהוא קודש, נר ה' נשמת אדם, והוא מאיר ונראה למרחוק".
ג. וזה פירוש נאה ע"ד הדרוש. וע"ד הפשט נראה לבאר, שלכאורה יש לשאול על מה שאומרים "הנרות הללו שאנו מדליקים", לשון רבים, ולכאורה היה צריך לומר "שאני מדליק", לשון יחיד. וצ"ל שהכוונה בלשון רבים "שאנו מדליקים" על כל כלל ישראל שמדליק נרות חנוכה. ולפ"ז מתיישבת גם הערתו שנקט לשון רבים "הנרות", גם ביום הראשון, שקאי על כל הנרות שעם ישראל מדליק.
ד. אמנם הערה זו בנוסח "שאנו מדליקים" לשון רבים, יש לבאר גם באופן אחר, לדעה שכשיש כמה בני בית אחד מדליק לכולם, ולפ"ז י"ל שנקט לשון רבים, שקאי על כל בני הבית שיוצאים בהדלקתו, שאף שבפועל אחד מדליק, אבל הוא משמש כשלוח וכנציג של כל בני הבית.
♦
בשיעור זמן הדלקת נ"ח - הרב אהרן הכהן פרידמן
א. שיעור הזמן שנר חנוכה צריך לדלוק הוא שיעור זמן של חצי שעה.ב. ויש לדון בשיעור זמן זה, ובאופן שמדליק רק נר אחד, ומקיים רק את עיקר התקנה של הדלקת נר חנוכה, אין נידון בשיעור זמן זה, ומה שיש לדון במי שמדליק כמה נרות לפי מניין אותו יום, איך מודדים זמן שיעור החצי שעה.
ג. ולגבי הנר האחרון אין מה לדון, שבעי שידלק שיעור של חצי שעה מהזמן שהדליק אותו, ומה שיש לדון זה לגבי זמן החצי שעה של שאר הנרות, האם סגי שידלק כל נר חצי שעה מהזמן שהדליק אותו, או שבעי שכל הנרות ידלקו חצי שעה ביחד עם החצי שעה של הנר האחרון.
ד. והסברה לומר שלא סגי שכל נר ידלק חצי שעה מהזמן שהדליק אותו, שביחס להידור של הדלקת נרות לפי מניין אותו היום, אז לכאורה כל שעדיין לא הדליק את מניין הנרות של אותו יום, לא קיים את עניין ההידור של הדלקה לפי מנין אותו יום, ואם בעינן שיעור זמן של חצי שעה, לכאורה בעינן שיתקיים עניין ההדלקה, שהוא שידלקו כל הנרות כמספר אותו היום, שכולם ביחד ידלקו חצי שעה, וא"כ צריך להיות שכולם ידלקו חצי שעה מזמן הדלקת הנר האחרון.
ה. ודבר זה תליא בנידון הידוע מה הדין מי שאין לו להדליק את כל הנרות של מניין אותו היום, כגון שביום ג' של חנוכה יש לו רק ב' נרות - האם נימא שידליק ב' נרות, או שנימא כיוון שלא יכול לקיים את עניין המניין כפי אותו היום, אין כל עניין שידליק ב' נרות, אלא ידליק רק נר אחד. והפשטות היא שידליק רק נר א', וכ"כ בבית הלוי [עה"ת, חי' לחנוכה], וכ"כ בשו"ת כתב סופר [או"ח סי' קל"ה], והביאו המשנ"ב להלכה [סי' תרע"א סק"ה, ראה בשער הציון שם סק"ה, שציין לחת"ס, אבל כבר ציינו שהוא ט"ס והכונה לחת"ס]. וכיוון שהפשטות שאין כל עניין בהדלקת נרות פחות ממנין אותו היום, נמצא שעניין המצווה מתחיל להתקיים מזמן ההדלקה של הנר האחרון, וא"כ לכאורה גם צריך לדלוק חצי שעה מזמן זה.
ו. ולפ"ז גם יל"ד, שהרי נ"ח אסור בהנאה, ולפ"ז יל"ד שכשמדליק כפי מנין אותו היום, אז לגבי הנר הראשון מיד עם הדלקתו יאסר בהנאה, כיוון שמקיים בו את עיקר המצווה של הדלקת נ"ח, שהוא נר אחד, אבל לגבי הנרות הנוספים י"ל שלא יאסרו בהנאה מיד עם הדלקתם, כיוון שכל עוד שלא הדליק הנר האחרון לא חשיבי עדיין כנר מצווה, כיוון שעדיין אין כאן שום קיום של עניין המצווה, ורק כשידליק את הנר האחרון אז יאסרו כל הנרות הנוספים בהדלקה.
♦ ♦ ♦
אם שרי לעבור בפני קטן המתפלל♦ לצפות בתמונות של החזרת החטופים שצולמו בשבת♦ בנידון שימוש במחשב לחולה בניוון שרירים [הוספות והבהרות]♦ דיני ברכת הלבנה שמקורם במסכת סופרים