גירסת הגאונים וחכמי ספרד בסוגיא מול גירסת רשב"ם ותוס'
מתניתין: רביעי גומר עליו את ההלל, ואומר עליו ברכת השיר. גמ'. ת"ר, מאי ברכת השיר, רב יהודה אמר יהללוך ה' אלקינו, ורבי יוחנן אמר נשמת כל חי.תנו רבנן, [גירסת הגאונים: חמישי אומר עליו הלל הגדול] [גירסת רשב"ם ותוס': רביעי גומר עליו את ההלל ואומר עליו הלל הגדול] דברי רבי טרפון, ויש אומרים ה' רועי לא אחסר. מהיכן הלל הגדול רבי יהודה אומר מהודו עד נהרות בבל[1].
ונבאר. המשנה אומרת שסדר כוס רביעי הוא שגומר עליו את ההלל[2], ואומר עליו ברכת השיר, ומבארת הגמ' שברכת השיר לרב יהודה יהללוך ולרבי יוחנן נשמת. ועתה ממשיכה הסוגיא להביא ברייתא, ולפי גירסת הגאונים והקדמונים וכתבי היד כך היא: ת"ר חמישי אומר הלל הגדול דברי רבי טרפון וי"א ה' רועי לא אחסר. פי' שעושה כוס נוספת חמישית במספר, ואומר עליה הלל הגדול [שהוא להלכה פרק קל"ו בתהלים, הודו לה' כי טוב כל"ח עד סופו]. אבל רשב"ם ותוס' הגיהו וגרסו: ת"ר רביעי גומר עליו את ההלל ואומר עליו הלל הגדול דברי רבי טרפון וי"א ה' רועי לא אחסר[3]. פי', לדעתם הברייתא דר"ט באה להוסיף את אמירת הלל הגדול על כוס רביעי, וגרסינן רביעי כי אין כוס חמישי, "דכוס חמישי מאן דכר שמיה", שהרי בכל המשניות והמדרשים נשנו ד' כוסות בלבד. ומה שפירשו הגאונים כוס שהיא רשות היה זר להם מושג כזה, ולכן אמרו שרבי טרפון בא להוסיף אמירת הלל הגדול, אבל לא בא להוסיף כוס נוספת שלא נזכרה בשום מקום.
והאריכו הגאונים וראשונים הרבה בביאור סוגיא זו. ופארי סוגיא זו ג' נושאים מרכזיים בה - סדר כוס רביעי למי שלא נוהג בכוס חמישי [היכן יאמר הלל הגדול, והאם יש בו ב' חתימות, ואמירת נשמת וחתימת נשמת], סדר כוס חמישי לגורסים כן [האם בחתימה, ומהי החתימה, או שלא חותם על כוס ד' כה"ג, ומקום אמירת נשמת ואם אומרו כלל], ואיסור שתיית יין אחר ד' כוסות [שהרבה דייקו שמקורו מכאן, שהרי התירו כוס נוספת רק עם אמירת הלל].
במאמר זה נברר את דעות הגאונים בסדר כוס חמישי בס"ד.
♦
ששת הגאונים חכמי סורא סוברים שכוס חמישי רשות
ששה מרבותינו הגאונים כבר דנו בשתיית כוס חמישי והתירוה לרוצה, וכתבו את סדר הברכה עליה. וכולם מישיבת סורא, וכולם ברצף, אחד אחר חבירו. ומישיבת פומבדיתא היחיד שהזכירו הוא אחרון הגאונים, רב האי גאון, שכתב שלא נהגו בכוס חמישי כל עיקר, הגם שגרס בגמ' כוס חמישי, והורה לאלו שנהגו בו שיברכו רק אחר כוס' ה'. [ואמנם רב עמרם, שהיה כמאה וחמישים שנה לפני רה"ג, כותב שמנהג שתי הישיבות כרב יהודה בהלל הגדול, והיינו שנהגו בכוס חמישי גם בסורא וגם בפומבדיתא].דברי הגאונים הובאו בספר מאה שערים לרבי יצחק בן גיאת, שהיה בסוף תקופת הגאונים, וכן נשתמרו בסדר רס"ג ובסדר רע"ג ובתשובות הגאונים. וסידרתי את השמועות לפי סדר שנות הגאונים עד רב עמרם גאון. כל גאון כל אשר מצאנו בשמו, בספרות הגאונים והראשונים, עד הטור, שיש בו ב' נוסחאות. ובסימן הבא נפרט את דעות רב סעדיה גאון ורב האי גאון, והטור בשמם.
וכפי שראיתי באיגרת רב שרירא גאון, כל הגאונים שדנו בכוס חמישי מלכו ברצף כחמישים ושתים שנה, בדור החמישי מתקופת הגאונים, לפני כאלף ומאתים שנים, וכולם הזכירו את כוס חמישי וכתבו בה פרטי דינים. ואלו הם: א) רב משה גאון (רב משה משרשיא גאון בר רב יעקב) שמלך עשר שנים משנת ד' תק"פ [ושנתיים אחריו היו ללא גאון]. ב) ואחרי ב' שנים אלו מלך רב כהן צדק בן איבומאי, אחת עשרה שנים. ג) [וכ"ד הלכות גדולות לר"ש קיירא, וגם הביא את רב כהן צדק, והיה באותה תקופה בשנת ד' ת"ר]. ד) ואחריו רב שר שלום בן בועז גאון, שמלך עשר שנים, [ואחריו רב נטרונאי בן הילאי גאון שמלך 8 שנים, ולא הגיעה אלינו שמועה ממנו בענין כוס חמישי]. ה) ואחריו רב עמרם בר רב ששנא גאון, בעל סידור רב עמרם, שמלך 11 שנים עד שנת ד' תרל"ב. ו) ולאחר כששים שנה נוספות הזכיר את כוס ה' והלכותיה רב סעדיה גאון בסידורו, ז) ושבעים שנה אחריו רב האי בר רב שרירא גאון (אחרון הגאונים ד' תשצ"ח) דן בדברי רב סעדיה והסבירם. ח) ובשנת פטירת רב האי נולד רבי יצחק אבן גיאת, שכתב גם הוא את דעתו בענין כוס חמישי כרס"ג. ט) וגם הרי"ף, בן התקופה הזו, הזכיר את כוס חמישי, כפי שיתבאר [עד רס"ג בסימן זה, ומרס"ג בסימנים הבאים].
♦
מביא את דברי הטור בשם הגאונים
ונקדים בהבאת הטור את שיטות הגאונים, דאחר שהביא שדעת רב האי גאון כדעת רב סעדיה שמי שרוצה לשתות כוס ה' שותה וחותם ביהללוך רק אחר כוס ה', ולא כהני תלמידי שסברו לחתום אחר כוס ד' ביהללוך ועל כוס ה' לומר הלל הגדול ונשמת ולחתום בישתבח, הביא את שיטות הגאונים ששותים כוס חמישי ואת סדר החתימות. וז"ל: וכן כתב רב שר שלום (ג) כוס חמישי רשות אם רוצה לשתות ישתה ואומר עליו 'הלל הגדול וחוזר ואומר עליו' יהללוך [נ"א בבית יוסף וכ"ה בכל כתבי היד: ישתה ואומר עליו יהללוך]. וכן סידר רב כהן צדק (ב), ורבינו משה (א), וכן כתב רב עמרם (ד) 'שחוזר ואומר עליו יהללוך' [כ"ה בנדפס ובב"י, אבל בכל כתה"י ליתא לתיבות: שחוזר ואומר עליו יהללוך]. יראה מדעתם מי שירצה לעשותו חותם ביהללוך אחר ההלל ואומר עליו הלל הגדול ונשמת וחותם ביהללוך. וכיון דאיכא פלוגתא דרבוותא, טוב למעט בברכות, ומי שרוצה לעשותו לא יחתום אחר ההלל, ויאמר עליו ההלל הגדול ונשמת ויחתום, וכ"כ הרי"ץ גיאת.כאן נברר בס"ד את דעות ה' הגאונים, רב משה, רב כהן צדק, הלכות גדולות, רב שר שלום גאון, ורב עמרם. וכן את דעת ריצ"ג להלכה. ואת דעות אחרוני הגאונים, רב סעדיה רב האי [והני תלמידי] נברר בסימן הבא בס"ד.
♦
א. בירור שיטת רב משה גאון
כוס ה' היא לרוצה, ובהבאת דברי רב משה גאון בריצ"ג לא מבוארת חתימה על כוס ה'
כתב ריצ"ג בשם רב משה (אחר שיטת רב עמרם ורב כהן צדק): וכן אמר מר רב משה, אי ניחא ליה למישתי ה' אומר עליו ההלל הגדול, ואי נמי דמתרמי בדוכתא אחריתי ואמרי הלל הגדול אמר בהדיהון ושתי.
ונראה שסבר מר רב משה דאו אמירת הלל הגדול מאפשרת לשתות כוס ה', או מי שרוצה לשתות כוס ה' יש תנאי שיאמר הלל הגדול, ואין צריך שיהיה תאב ודי דניחא ליה למשתי שיכול לשתות, וכן בהזדמן למקום שאומרים הלל הגדול אומר עמהם ושותה. ומשמע דאם לא שותה כוס ה' לא אומר הלל הגדול כלל. והוא מקדמוני הגאונים דמפרשים כוס חמישי ברצה.
והנה אין גילוי בדעת רב משה גאון אם חותם על כוס ה' בכלל, וכל שכן אם כששותה כוס ה' האם חותם על כוס ד', דלא גילה דעתו בענין החתימות כלום.
♦
בסידור רשב"ן הביא דדעת רב משה גאון שחותם ביהללוך רק על כוס ה'
אמנם בסידור רבינו שלמה ברבי נתן (פ"ט) כתב שדעת רב משה גאון כרס"ג ורב האי. וז"ל: ויש שמאחרין ברכת יהללוך עד ששותים כוס חמישי ואומרים עליו הלל הגדול היינו הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו הודו לאדוני האדונים כי לעולם חסדו עד סוף המזמור. אחר כך אומרים ברכת יהללוך, ואחר כך שותים אותו, והורו כך רב משה ורב סעדיה ורב האי גאונים ז"ל, עכ"ל. וא"כ נמצא מפורש שדעת רב משה גאון לדחות יהללוך לכוס ה', אם רצה להוסיף כוס זו.♦
ב' גירסאות בטור, ולפי כל כתבי היד בטור לא נזכרה כלל חתימה על כוס ד', ורק בלשון ייראה מדעתם בסברא כתב לה
והנה יש ב' נוסחאות בטור. אחת היא כפי שנדפס כיום, והוא הנוסח שכותב הבית יוסף שמצא[4]. הטור הביא את רב משה גאון בשיטות הסוברים דמברך גם על כוס ד' וגם על כוס ה' יהללוך[5]. שכתב: וכן כתב רב שר שלום כוס חמישי רשות אם רוצה לשתות ישתה ואומר עליו הלל הגדול וחוזר ואומר עליו יהללוך. וכן סידר רב כהן צדק, ורבינו משה, וכ"כ רב עמרם שחוזר ואומר עליו יהללוך. וכתב הב"י: ודע שרבינו משה שהזכיר כאן רבינו, אינו הרמב"ם, אלא רב משה גאון, דאילו להרמב"ם אינו אומר שום ברכה על כוס חמישי, וכמבואר בלשונו, עכ"ל.אמנם גירסת כל כת"י של הטור (למעלה מעשרים כתבי היד שנמצאים כעת וניתנים לצפיה באתר כתיב, בכולם ממשו) וכן העתיק האגור (סימן תתי"ח) מהטור, וכן נוסחה ישנה שהיתה לפני הב"י, כן היא:[6] וכן כתב רב שר שלום כוס חמישי רשות אם רוצה לשתות ישתה ואומר עליו יהללוך. וכן סידר רב כהן צדק, ורבינו משה, וכ"כ רב עמרם. והוסיף הטור מדיליה דיראה מדעת הגאונים דמברך ב"פ יהללוך, שכתב יראה מדעתם. ונוסחת כתה"י היא הנוסחה הנכונה בלא ספק, ובה מבואר רק דאומר יהללוך אחר כוס ה' ולא אמר כלום לענין ברכת כוס ד'. ונוכיח כגירסת כה"י מלשונות ראשונים נוספים בדעת הגאונים, כרשב"ן שכתב דבדווקא מברך על כוס ה' ולא על כוס ד', שכתב ויש שמאחרין ברכת יהללוך וכו'. אלא שהטור עצמו סובר בדעת כל הגאונים (מלבד רס"ג ורה"ג) שמברך גם על כוס ד' וגם על כוס ה', ראה לקמן.
♦
סיכום דעת רב משה גאון
מותר לשתות כוס חמישית למאן דניחא ליה ע"י אמירת הלל הגדול, ולא ביאר את סדר הברכות למי ששותה כוס ה', ומצאנו ברשב"ן דלרב משה מברך רק על כוס ה'. ודעת הטור, לפי מה שייראה לו בדעת רב משה, שמברך גם על כוס ד' וגם על כוס ה', וכן בטור הנדפס הוא כתוב בדעת רב משה. אבל לפי הטור כת"י כתוב ברב משה שמברך על כוס ה', ואין ראיה שמברך על כוס ד'.♦
ב. בירור שיטת רב כהן צדק [והלכות גדולות]
דברי רב כהן צדק כפי שהובאו בהלכות גדולות דחותמים על כוס ה'
בהלכות פסוקות לרב יהודאי גאון (הספר הראשון שנכתב אחר חתימת התלמוד), כתב (בהלכות פסח): ואכיל בתר דאכיל [הסעודה] כזית מצה, משום דאמור רבנן אין מפטירין אחר מצה אפיקימון, ואסיר ליה למיכל שום מידעם בתר מצה, ולא למשתא, לבר מן כאסא דבירכתא וכסא דהלילא. ואם באעי למישתי מיא שתי[7]. וכן תרגמו בהלכות ראו: ואסור לו לוכל כלום אחר מצה, ולא לשתות, חוץ מן כוס שלברכה וכוס שלהלל, ואם רוצה לשתות מים שותה. ולא הזכירו קדמונים אלו כוס חמישי כלל.ובהלכות גדולות לר"ש קיירא העתיקו והוסיף עליו: "אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן, ואסיר למיכל שום מידעם בתר מצה ולא למישתי לבר מכסא דבירכתא וכסא דהליל, אבל אי בעי למישתי מיא שתי". [והוסיף עליו בה"ג]: ואם רצה לשתות כוס אחר ארבעה כוסות אוחז כוס חמישי ואומר עליו הלל הגדול כדרב יהודה דאמר איזה הוא הלל הגדול מהודו עד על נהרות בבל, וחותם ביהללוך ה'. ומותר[8] נמי לשתות בין כוס קידוש לכוס הגדה, ובין כוס הגדה לכוס ברכה על מזונו, ואחר מזונו כמה שירצה קודם שיברך, אבל אם בירך אסור לשתות אלא אותו כוס של ברכה וכוס שלהלל. ואם רצה לשתות כוס חמישי אומר עליו הלל הגדול, דהכין שדר כהן צדק ריש מתיבתא, עכ"ל.
והנה צורת הבאת הדברים בהלכות גדולות היא דתיבות "וחותם ביהללוך ה'" הן דברי בה"ג בלבד, אבל רב כהן צדק שהביא לקמן לא הזכיר כלל היכן חותמים, רק הזכיר דמותר לשתות כוס חמישי בהלל הגדול. דכן נראה בסוף דברי בה"ג "ואם רצה לשתות כוס חמישי אומר עליו הלל הגדול, דהכין שדר כהן צדק ריש מתיבתא". ולפי"ז אשכחן בקטע זה דדעת בה"ג היא דחותם בכוס חמישי ביהללוך, והביא בה"ג מרב כהן צדק בן דורו שגם הוא מתיר כוס חמישי בהלל הגדול ולא התייחס בדעתו לחתימות.
ולפי"ז עד כאן אין לנו שום גילוי ברב צדק היכן חותם. אלא שמרב עמרם גאון שהביא את דברי רב כהן צדק אחר דעת השר שלום שכתב שחותם ביהללוך בכוס ה', מבואר שהוא סובר שלרב כהן צדק חותם על כוס ה', וכ"כ ר"י אלמדארי בדעת רב כהן צדק בהדיא, ראה לקמיה. ולפי דבריהם יש לקרוא את בה"ג דכל הקטע מ"ואם רצה" עד הסיום "ריש מתיבתא" כולו ציטוט מרב כהן צדק, והוא סובר דהשותה כוס חמישי חותם עליו ביהללוך, ובה"ג סובר כמוהו שהרי העתיקו.
♦
גם מהשואלים של רב האי מבואר דסברו דלבה"ג חותם רק בכוס ה'
גם השואלים את רב האי בתשובתו המורחבת (הבאנוה בסימן הבא) ציטטו את הלכות גדולות ואת רס"ג דחותם רק על כוס ה', וביאור הדבר דכששותה כוס חמישי הוא מרחיב ומוסיף הילולים, ונדחית חתימת יהללוך אחר דמסיים הילולי כוס ה' (ולקמן סימן ג' נרחיב בסברא של צד זה).♦
דעת רב כהן צדק כפי שהובאה ברב עמרם גאון ובר"י אלמדארי שחותם על כוס ה' בלבד
כתב רב עמרם גאון: ואף מר רב שר שלום גאון כך אמר וכו', חמישי רשות, אם רוצה שותה ואומר עליו הלל הגדול, ואם לאו פטור. וצריך לומר אחר הודו לאל השמים כי לעולם חסדו יהללוך כו' וחותם, וכך שדר רב כהן צדק ראש ישיבה. נראה דרב עמרם גאון סובר שלרב כהן צדק חותם על כוס ה'.וכן מצאתי בר"י אלמדארי (בספר קימחא דפסחא) שכתב: ואמר מר רב סעדיה ז"ל מי שרוצה לשתות כוס חמישי ולומר עליו הלל הגדול מניח יהללוך יי' ואומרו לאחריו, וכן אמר רב עמרם, וכן סידר מר רב כהן צדק ז"ל[9]. ומבואר דס"ל בדעת רב כהן צדק לברך על כוס ה' בלבד.
נראה דגם הרי"צ גיאת סבר שלרב כהן צדק מברך על כוס חמישי
והרי"צ גאות הביא בספרו מאה שערים מרב עמרם ומרב כהן צדק בזה"ל: ואמר מר רב עמרם אם רצה לשתות כוס אחר ארבעה כסי, חוזר ואוחז כוס ה' ואומר עליו (ההלל) [הלל הגדול] וחוזר וחותם יהללוך. שכך שנו חכמים תנא חמישי אומר עליו הלל הגדול דברי ר' טרפון, וי"א (אלקי) [ה'] רועי לא אחסר. ואי זהו הלל הגדול, רב יהודה אמר מהודו עד (ו)על נהרות בבל, וכך אנו נוהגין. וצריך לומר אחר הודו לאל השמים יהללוך. [והוסיף ריצ"ג]: וכך סדר רב כהן צדק. עכ"ל.ונראה דסובר ריצ"ג בדעת הרב כהן צדק, כמו שהבאנו מר"י אלמדארי ורב עמרם, דרב עמרם עצמו הביא את המשפט הזה "וכן סידר רב כהן צדק" אחר הבאת דברי הרב שר שלום, שכתב "וצריך לומר אחר הודו לאל השמים יהללוך", ובדבריו מבואר שהוא סובר שמברך על כוס ה'. וכן נראה דסובר ריצ"ג בדעתו, דמש"כ "וכן סידר רב כהן צדק" קאי על סיום הקטע, שבו כתוב "וצריך לומר אחר הודו לאל השמים יהללוך" (שרע"ג ציטטו משר שלום גאון וכאן בא בסתמא). ולא קאי על כל שיטת רב עמרם שקדמה שחותם ב"פ, רק על הפרט הזה, שאחר כוס חמישי חותם ביהללוך, ועל כוס רביעי כה"ג לא חותם. וזה מתאים למסירה של הבה"ג לדברי הרב כהן צדק, דחותם רק על כוס ה'.
♦
ב' גירסאות בדעת רב כהן צדק כפי שהובאה בטור
והטור, לפי הנוסח הנדפס, הביא את רב כהן צדק בשיטות הסוברים דמברך גם על כוס ד' וגם על כוס ה' יהללוך[10]. שכתב: וכן כתב רב שר שלום כוס חמישי רשות אם רוצה לשתות ישתה ואומר עליו הלל הגדול וחוזר ואומר עליו יהללוך. וכן סידר רב כהן צדק, ורבינו משה, וכ"כ רב עמרם שחוזר ואומר עליו יהללוך. אמנם לפי גירסת כתה"י, הטור כותב בדעת רב כהן צדק דמברך על כוס ה' ולא הזכיר כוס ד', שכתב: וכן כתב רב שר שלום כוס חמישי רשות אם רוצה לשתות ישתה ואומר עליו יהללוך. וכן סידר רב כהן צדק, ורבינו משה, וכ"כ רב עמרם. והוסיף הטור מסברא דייראה מדעת הגאונים דמברך ב"פ. אבל כבר הבאנו דר"י אלמדארי כתב דבדווקא מברך על כוס ה' ולא על כוס ד', וכן נראה בסידור רע"ג. וכבר כתבנו דעיקר הנוסח כבכל כתה"י של הטור שאומר יהללוך על כוס חמישי בלבד.♦
סיכום דעת רב כהן צדק דחותם על כוס ה', וכ"ד בה"ג
בהלכות פסוקות והלכות ראו אוסר לשתות יין אחר ד' כוסות, רק מים מותר (ולא הזכיר כוס ה'). ובה"ג מעתיקם ומוסיף [ואפשר דהוא ממר כהן צדק] דמותר לשתות כוס חמישי בהלל הגדול, ומי ששותה כוס ה' חותם בו ביהללוך. וכן העתיקוהו השואלים בתשובת רב האי.דעת רב כהן צדק שמותר לשתות כוס ה' למי שרוצה. ומבה"ג מבואר דחותם רק על כוס ה', וכן נראה מרב עמרם וריצ"ג בדעתו. וכ"כ ר"י אלמדארי בדעתו בהדיא. והטור כנ"ל תלוי בב' הגירסאות, והעיקר דחותם רק על כוס ה'.
♦
ג. בירור שיטת הרב שר שלום גאון
רע"ג והעיטור מביאים שלמר רב שר שלום גאון אחר כוס ה' אומר יהללוך
הנה הרי"ץ גיאת הביא בשמו להתיר כוס חמישי, בלי לדון בחתימות כלל. וז"ל: כוס חמישי אומר עליו את ההלל דברי ר' טרפון. הכי אמר מר רב שר שלום כוס ה' רשות הוא אם רצה לשתותו, ואם לאו פטור, דארבעה כסי תקינו רבנן דרך חירות, מכאן למדנו שד' כוסות חובה, חמישי רשות, עכ"ל. ומדייק הלשון ד' כסי דווקא, כדלקמיה בהרחבה.אבל רב עמרם גאון בסידורו הביא נוסח מורחב של דברי הרב שר שלום (מיד אחר דברי עצמו): ואף מר רב שר שלום גאון כך אמר[11], בין הכוסות הללו אם רצה לשתות ישתה, בין שלישי לרביעי לא ישתה, אבל בין ראשון לשני ובין שני לשלישי מותר, וארבעה כוסות חובה דתנן מזגו לו כוס ראשון, ומזגו לו כוס שני, ומזגו לו כוס שלישי מברך על מזונו, רביעי גומר עליו את ההלל, ואמרינן עלה אמר ליה רבינא לרבא שמעת מינה (מדכוס ג' על ברכת המזון) ברכה טעונה כוס, אמר ליה, ארבעה כסי תקינו רבנן דרך חירות, כי היכא דתהוי מצוה בכל חד וחד. מכאן למדנו שארבעה כוסות חובה, חמישי רשות, אם רוצה שותה ואומר עליו הלל הגדול, ואם לאו פטור[12]. וצריך לומר אחר הודו לאל השמים כי לעולם חסדו יהללוך כו' וחותם. וכך שדר רב כהן צדק ראש ישיבה.
ולהבאת רע"ג דברי הרב שר שלום הם עד סיום הדיבור, שכתב שחותם בסוף כוס ה', ולא נזכרה בדבריו חתימה על כוס ד'. וכן מצאתי לבעל העיטור (הלכות ד' כוסות) בהדיא בדעת הרב שר שלום: לרב שר שלום, כוס חמישי רשות ואם רצה לשתות ישתה ואחר הודו אומר יהללוך.
♦
מברר את תיקון גירסת הבית יוסף בדעת הרב שר שלום
ונרחיב כאן בדברי הבית יוסף בבירור גירסת הטור הנכונה. דהנה הטור על פי כל כתבי היד שמצויים כיום, וכ"ה בגירסה ישנה שהיתה לפני הבית יוסף, גרס ברב שר שלום: וכן כתב רב שר שלום כוס חמישי רשות אם רוצה לשתות ישתה ואומר עליו יהללוך. וכן סידר רב כהן צדק, ורבינו משה, וכ"כ רב עמרם שחוזר ואומר עליו יהללוך[13]. יראה מדעתם מי שירצה לעשותו חותם ביהללוך אחר ההלל ואומר עליו הלל הגדול ונשמת וחותם ביהללוך.והקשה עליו הבית יוסף: ומה שכתב רבינו, וכן כתב רב שר שלום כוס חמישי רשות אם רוצה לשתות ישתה "ואומר" עליו יהללוך וכו', תימה שרב שר שלום כתב שעל כוס חמישי אומר יהללוך, ורבינו כתב יראה מדעתם שחותם ביהללוך אחר ההלל דהיינו שאומר יהללוך על כוס רביעי. ודוחק לומר ד"יראה מדעתם" דקאמר רבינו לא קאי אלא לרב כהן צדק ורבינו משה ורב עמרם.
ביאור הדברים, שכיון שלפני הב"י היה כתוב בטור שכ"כ רב עמרם שחוזר ואומר יהללוך, והוסיף הטור שייראה מדעתם של הנך גאונים נמי הכי, שחותם על כוס ד' ביהללוך וכן על כוס ה'. א"כ הקשה עליו שלפי הנוסח בשר שלום שאומר יהללוך על כוס ה', מנלן לרבינו בדעתו שחותם גם על כוס ד' ביהללוך. הרי הרב שר שלום כתב רק שאומר על כוס ה' יהללוך. ודוחק לומר שה-"יראה מדעתם" קאי רק על שאר הגאונים שהזכיר.
ולאחר שהציע ב' פתרונות דחוקים[14] כתב הב"י בבדק הבית: כל זה כתבתי כפי הנוסחא שהיתה לפני שהיה כתוב בדברי רב שר שלום "ואומר" עליו יהללוך ולא היה כתוב בו שחוזר, ובדברי רב עמרם היה כתוב חוזר ואומר עליו יהללוך. אחר כך מצאתי נוסחא שכתוב גם בדברי רב שר שלום וחוזר ואומר יהללוך, והיא הנוסחא הנכונה שאין צורך לידחק כלל, ע"כ.
וכן כתב הב"ח שכגירסה שמצא הב"י היא הגירסה הנכונה, וכן בטור הנדפס כיום הביא את הרב שר שלום כפי הנוסחה שמצא הבית יוסף: וכ"כ רב שר שלום כוס ה' רשות אם רוצה לשתות ישתה ואומר עליו "הלל הגדול וחוזר ואומר עליו" יהללוך, עכ"ל. ומבואר שאומר גם על כוס ד' יהללוך, ואומרו ב' פעמים.
והסיבה שראה הב"י גירסה זו כמציאה וכנכונה, היא בגלל מה שהזכיר שהיה כתוב לפניו ברב עמרם (עוד לפני המציאה ברב שר שלום): "ובדברי רב עמרם היה כתוב חוזר ואומר עליו יהללוך", וכיון שכתב הטור "וכן כתב" רב עמרם שכופל יהללוך, הסתבר לו שהגירסה שמצא שגם ברב שר שלום יש לגרוס "חוזר ואומר יהללוך" היא מציאה נכונה, כמו שכתב מרן בעצמו.
אמנם ערבך ערבא צריך, דעיקר הנוסחה הנכונה בטור על פי כתבי היד היא: וכ"כ רב עמרם. יראה מדעתם וכו', ולא הזכיר ברב עמרם כפילות יהללוך. וא"כ א"צ להוסיף ברב שר שלום גירסה זו, דליתא ברב שר שלום וליתא ברב עמרם (בהבאתו בטור) חתימה גם על כוס ד' כששותה כוס ה', דחותם רק על כוס ה'. ועתה כשכותב הטור "יראה בדעתם" קאי על כולם, על רב שר שלום, ועל רב כהן צדק, ועל רבינו משה גאון, ועל רב עמרם. שבדעת כולם היה נראה לטור דסברי שמברך גם על כוס ד' וגם על כוס ה', דכולהו הנך גאונים סברי דלא כרס"ג ורב האי שהביאם לפני כן שחותמים רק על כוס ה', אלא כהנהו תלמידים. כן היה נראה לטור בדעתם.
♦
לפי הטור על פי כתבי יד לא נזכר בשום גאון חתימה על כוס ד' ועל כוס ה'
והנה לפי כל כתבי היד והגירסה הישנה של הבית יוסף בדברי הרב שר שלום, שהיא הנכונה, שלא הזכיר הרב שר שלום חתימה על כוס ד', יוצא שמה שכתב הטור אחר הרב שר שלום: וכן סידר רב כהן צדק ורבינו משה וכ"כ רב עמרם, היינו שכל אלו כתבו שחותם בכוס חמישי ביהללוך, כמ"ש רב שר שלום בהדיא.ונראה דהטור הכיר את שיטות הגאונים רק מריצ"ג (שהרי רק שם נמצאת תשובת רב האי שהעתיק חלקה, ורק שם נזכרה דעת רב משה גאון, ולא הביאה שום קדמון אחר), ושם בדברי הרב שר שלום ובדברי רב כהן צדק ורבינו משה גאון, לא נמצא הנוסח שיש גם חתימה על כוס ד' וגם על כוס ה'. וזה מוכיח דהגירסה הישנה, שהיא גירסת כתבי היד בדברי רב שר שלום בטור (שאומר יהללוך על כוס ה') היא הנכונה, ולא הגירסה שמצא הב"י (שחוזר ואומר יהללוך).
והאמת היא שדברי הבית יוסף ש"בדברי רב עמרם היה כתוב חוזר ואומר עליו יהללוך", תואמת היא להמופיע לפנינו בריצ"ג שרב עמרם סובר שמברכים על כוס ד' ועל כוס ה', אבל אינה משפיעה על הציטוט משר שלום גאון, דזו היתה כוונת הטור: וכן כתב רב שר שלום כוס חמישי רשות אם רוצה לשתות ישתה ואומר עליו יהללוך. וכן סידר רב כהן צדק, ורבינו משה [כולהו ס"ל שאומר יהללוך על כוס ה']. וכ"כ רב עמרם שחוזר ואומר עליו יהללוך [זו היא דעת רב עמרם לבד לכפול על כוס ד' וה']. יראה מדעתם [מדעת כל הגאונים שהזכיר, מלבד רב עמרם שכתב זאת בפירוש] מי שירצה לעשותו חותם ביהללוך אחר ההלל ואומר עליו הלל הגדול ונשמת וחותם ביהללוך.
אלא שלשון הטור "וכן כתב" רב עמרם קשה היא, שהרי אלו דעות שונות, שהם כתבו לחתום בכוס חמישי והוא כתב שחוזר ואומר עליו יהללוך. ולכן שמח הב"י במציאה שמצא שיש להגיה גם את לשון רב שר שלום.
אבל האמת היא שבכל כתבי היד ליתא לתיבות "שחוזר ואומר עליו יהללוך" ברב עמרם גאון, ולכן יאות שפיר הלשון ד-"וכן כתב", דבכל הגאונים כולם לא הוזכרה כפילת יהללוך.
ולפי הגירסא המדוייקת שבכל כה"י, יוצא שהטור לא גרס ברב שר שלום ברכה על כוס רביעית כששותה כוס ה', ואפילו ברב עמרם השמיט את הפרט שחוזר ואומר על כוס ה' יהללוך, ולכן מתבטא רבינו בלשון: יראה מדעתם מי שירצה לעשותו חותם ביהללוך אחר ההלל ואומר עליו הלל הגדול ונשמת וחותם ביהללוך, כיון שאינו מפורש בדעתם רק שחותם בכוס ה', ורבינו הוא שהסתבר לו בדעתם שחותם גם בכוס ד' וגם בכוס ה'.
[והגם שמפורש בלשון רב עמרם בריצ"ג שחוזר וחותם ביהללוך בכוס ה', כיון שאם היה מפרט את שיטת רב עמרם לא היה יכול הטור לכתוב לשון ד"וכן כתב" על רב עמרם, כיון שבכל הגאונים שהזכיר לא הזכירו חתימה על כוס ד', העדיף הטור להשמיט את סברת רב עמרם דחוזר וחותם בכוס ה', דמשמע מלבד כוס ד', כדי שיוכל לכתוב "וכן כתב" גם על רב עמרם, ולסתום בדעת כולם שחותם על כוס ה'. וזאת, כיון שבין כה וכה יראה לו מדעת כולם שחותם ביהללוך גם בכוס ד' מסברא, שאם היה מפרט שרב עמרם שונה מהם, שוב לא היה יכול לכתוב שיראה מדעתם שהם סוברים כרב עמרם. ועדיין צ"ב הניסוח של הטור].
♦
הטור הבין פשוט דלא יתכן שתדחה הברכה שנאמרה במשנה על כוס ד' לכוס ה'
והנחה זו של הטור, שייראה בדעת כל הגאונים שהזכיר שחותמים בכוס ד' ובכוס ה', סבר לה הטור מסברא, דלא יתכן שתדחה ברכת יהללוך, שנאמרה במשנה על כוס ד', לכוס ה'. דלשון מתני' רביעי גומר עליו את ההלל ואומר עליו ברכת השיר. ואם הזכירו הגאונים חתימה על כוס ה' על כרחינו שהיא מלבד החתימה על כוס ד', ובפרט שלשון רב עמרם הברור בריצ"ג שעל כוס ה' חוזר וחותם ביהללוך היה מסייעו לסבור כן. וסבר דכן היא שיטת כל הגאונים, כהנהו תלמידים שהזכיר, מלבד רב סעדיה ורב האי שהם שיטות בודדות, עד כדי כך שסבר שכל הגאונים יסברו שמוסיף נשמת על כוס ה', כהנהו תלמידי שכתבו זאת בהדיא.אבל סברת הטור הזו במחלוקת גדולה שנויה, שכבר הבאנו שהרשב"ן כתב למשל בדעת רב משה גאון כרס"ג ורב האי "שמאחרין ברכת יהללוך עד ששותים כוס חמישי". וכן הר"י אלמדארי הביא דרב עמרם ורב כהן צדק סוברים כרס"ג דמי שרוצה לשתות כוס חמישי ולומר עליו הלל הגדול מניח יהללוך יי' ואומרו לאחריו. וכן רבינו מנוח כתב: "וכתבו מקצת הגאונים שמי שאומר הלל הגדול על כוס חמישי, צריך לחתום יהללוך". והביא את השגת הראב"ד עליהם, שמבואר בה שחתמו רק על כוס חמישי.
♦
סיכום דעת רב שר שלום גאון דחותמים רק על כוס ה'
לרע"ג ולבעל העיטור דעת רב שר שלום גאון היא שאם רוצה שותה כוס חמישי ואומר עליו יהללוך, ומשמע שרק בכוס חמישי.ובטור הנדפס ובנוסח החדש שמצא הבית יוסף מבואר ששיטת רב שר שלום שחותם ב' פעמים ביהללוך גם בכוס ד' וגם בכוס ה', אבל בטור על פי כתבי יד ליתא לזה, אלא דחותם בכוס ה'. והוא הנוסח הנכון, והוא מתאים למה שלא מצאנו שום מקור בקדמונים שלהרב שר שלום חותם בכוס ד'.
♦
ד. בירור דעת רב עמרם גאון
דעת רב עמרם גאון בסידורו ובריצ"ג שחותם ביהללוך גם על כוס ד' וגם על כוס ה'
דעת רב עמרם גאון בסידורו (בסתמא, והיא שיטתו שלו), דמי שרוצה שותה כוס ה', וחותם גם בכוס ד' וגם בכוס ה' ביהללוך, דז"ל: ואם רוצה לשתות כוס אחד אחר ארבעה כוסות, חוזר ואוחז כוס חמישי ואומר עליו הלל הגדול, וחוזר וחותם ביהללוך, שכך שנו חכמים תניא חמישי אומר עליו הלל הגדול דברי רבי טרפון, וי"א ה' רועי לא אחסר. ואיזהו הלל הגדול, רב יהודה אמר מהודו עד על נהרות בבל, וכך אנו נוהגין כרב יהודה ואע"פ שחלוקין חכמים אחרים, ר' יוחנן דאמר משיר המעלות עד על נהרות בבל, אף על פי כן מנהג שתי ישיבות עושין כרב יהודה.וכן רי"צ גאות הביא בספרו מאה שערים מרב עמרם, וז"ל: ואמר מר רב עמרם אם רצה לשתות כוס אחר ארבעה כסי, חוזר ואוחז כוס ה' ואומר עליו (ההלל) [הלל הגדול] וחוזר וחותם יהללוך. שכך שנו חכמים תנא חמישי אומר עליו הלל הגדול דברי ר' טרפון, וי"א (אלקי) [ה'] רועי לא אחסר. ואי זהו הלל הגדול, רב יהודה אמר מהודו עד (ו)על נהרות בבל, וכך אנו נוהגין.
הראבי"ה (סימן תקכ"ה אות ל"ח) הביא את רב עמרם בגירסה שונה, אבל מסקנתו נמי שחותמין ביהללוך על כוס ד' וה'.
גם בעל העיטור הביא דמברך גם אחר כוס ד' וגם אחר כוס ה' דכן שדרו ממתיבתא, ונראה שכוונתו לשיטת ולשון רב עמרם גאון[15].
♦
אמנם הראב"ן ור"י אלמדארי הביאו שדעת רב עמרם שחותם ביהללוך רק על כוס ה'
אבל לזקנו דהראבי"ה, ה"ה רבינו הראב"ן, מצאתי שהביא את רב עמרם בנוסח אחר, ובו איתא רק הברכה על כוס חמישי, וז"ל: וגם מצאתי בסדרו [של רע"ג] שאם רוצה לשתות אחר ד' כוסות כוס חמישי אומר עליו הלל הגדול וחותם ביהללוך, שכך אמרו חכמים תניא חמישי אומר עליו הלל הגדול דברי ר' טרפון, ויש אומרים יי רועי לא אחסר. וכן אמר מר רב שלום גאון ד' כוסות חובה חמישי רשות ואם רצה שותה ואומר עליו הלל הגדול.וכן מצאתי בר"י אלמדארי שכתב: ואמר מר רב סעדיה ז"ל מי שרוצה לשתות כוס חמשי ולומר עליו הלל הגדול מניח יהללוך יי' ואומרו לאחריו, וכן אמר רב עמרם, וכן סידר מר רב כהן צדק ז"ל. וא"כ מתברר שיש מסורות נוספות בשם רב עמרם, דס"ל לברך על כוס ה' בלבד.
וכאמור דעת הטור בשם רב עמרם תלויה בב' הנוסחאות, דלפי נוסחת הדפוסים ונוסחת הבית יוסף (גם בגירסתו הישנה וגם בחדשה) איתא: וכ"כ רב עמרם שחוזר ואומר עליו יהללוך. אבל בכל כתה"י של הטור ליתא לתיבות אלו, אלא: וכן כתב רב שר שלום כוס חמישי רשות אם רוצה לשתות ישתה ואומר עליו יהללוך, וכו'. וכ"כ רב עמרם. ולפי"ז רב עמרם סובר שמברך רק אחר כוס ה'. ומש"כ הטור "יראה מדעתם" שחותם גם אחר כוס ד' וגם אחר כוס ה', כן היה נראה לו מסברא בדעות שאר הגאונים אחר שראה דעת רב עמרם כן בריצ"ג.
ויש להקשות, דמאחר שהטור ראה הדברים בריצ"ג, צ"ע למה לנוסחת כל כתבי היד לא גרס ברב עמרם כמו בנדפס שחוזר ואומר יהללוך, הרי כן הוא בהדיא בריצ"ג בשמו. וראה מה שדחקנו לעיל בסוף אות י"ג ליישבו.
סיכום דעת רב עמרם גאון
דעת רב עמרם גאון בסידורו ובריצ"ג, וכן הביאוה הראבי"ה ובעל העיטור בשמו, שאם רוצה מותר לשתות כוס ה', וחותם בכוס ד' ובכוס ה' ביהללוך. אבל דעת הראב"ן ור"י אלמדארי בדעתו שחותם רק בכוס ה'.ובטור הנדפס איתא נמי שרב עמרם כתב שחוזר ואומר על כוס ה' יהללוך, אמנם הארכנו שבכל כתבי היד של הטור ליתא לזה.
♦
סיכום הסימן עד כאן
ומכל מה שכתבנו בסימן זה מתברר שלא מצאנו מסורת אחת ברורה בשיטת אפילו גאון אחד שחותמים ב' חתימות גם בכוס ד' וגם בכוס ה', מלבד הנהו תלמידי. דאפילו ברב עמרם מצאנו בזה ב' מסורות, וכ"ש שאר הגאונים שהזכירו חתימה בכוס ה', ולא הזכירו בהדיא חתימה בכוס ד', מנלן דס"ל שחותם פעמיים. דזה חידוש גדול לומר כן בדעתם, ועל המחדש להביא ראיה. והנחה זו של הטור שייראה בדעת כל הגאונים שהזכיר שחותמים בכוס ד' ובכוס ה', סבר לה הטור מסברא, דלא יתכן שתדחה ברכת יהללוך שנאמרה במשנה על כוס ד' לכוס ה', ואם הזכירו הגאונים חתימה על כוס ה' על כרחינו שהיא מלבד החתימה על כוס ד', בפרט שלשון רב עמרם הברור בריצ"ג שעל כוס ה' חוזר וחותם ביהללוך היה מסייעו לסבור כן. וסבר דכן היא שיטת כל הגאונים כהנהו תלמידים שהזכיר, מלבד רב סעדיה ורב האי שהם שיטות בודדות, עד כדי כך שסבר שכל הגאונים יסברו שמוסיף נשמת על כוס ה' כהנהו תלמידי שכתבו זאת בהדיא.
אבל סברת הטור הזו במחלוקת גדולה שנויה, שכבר הבאנו שהרשב"ן כתב למשל בדעת רב משה גאון כרס"ג ורב האי "שמאחרין ברכת יהללוך עד ששותים כוס חמישי", וכן הר"י אלמדארי הביא דרב עמרם ורב כהן צדק סוברים כרס"ג דמי שרוצה לשתות כוס חמישי ולומר עליו הלל הגדול מניח יהללוך יי' ואומרו לאחריו, וכן רבינו מנוח כתב: וכתבו מקצת הגאונים שמי שאומר הלל הגדול על כוס חמישי, צריך לחתום יהללוך. והביא את השגת הראב"ד עליהם שמבואר בה שחתמו רק על כוס חמישי.
♦
סיכום דעת הטור שלדעת הרבה גאונים חותמים גם בכוס ד' וגם בכוס ה'
וסיכום דעת הטור בס"ד, דבטור הנדפס מבואר שדעת רס"ג ורב האי [למי שנוהג לשתות] שמברכין יהללוך רק על כוס ה', ואילו בדעות השר שלום ורב כהן צדק ורבינו משה גאון ורב עמרם שמברכין על כוס ד' ועל כוס ה'. אבל לגירסת כתבי היד לא מפורש בדבריהם כלל שיש ברכה על כוס ד', ומדרבינו כותב "יראה" מדעתם נלמד להכריע שהגירסא הנכונה בטור היא כגירסת כתבי היד, שלא ראה זאת מפורש בדבריהם רק למד מתוך דבריהם, מדכתבו לברך על כוס ה' היה משמע להטור דלא למעט ברכת כוס ד' באו. אבל הכריע למעשה כרס"ג לברך רק אחר כוס ה' משום דיש למעט בברכות, ומאחר שכן גם הכריע ריצ"ג.אבל מעיקר הדין היה פשוט לרבינו הטור דדעת הגאונים לחתום גם על כוס ד' וגם על כוס ה', ולכן בכותבו את קיצור פסקי הרא"ש על דעת אביו שהביא את הרי"ף של כוס חמישי כתב בפשיטות (גם בלשון "יראה") שמברכין הן על כוס ד' והן על כוס ה'. ונראה שנסמך על סברתו כאן שכן ייראה מכל הגאונים.
ורק להלכה למעשה סבר כאן בסי' תפ"א דכיון שהוא פלוגתא דרבוותא, דהכיר דעת רס"ג ורב האי וריצ"ג לברך רק על כוס ה', "טוב למעט בברכות, ומי שרוצה לעשותו לא יחתום אחר ההלל, ויאמר עליו ההלל הגדול ונשמת ויחתום". וכן הסיק להלכה גם בסימן תפ"ו: "ואם ירצה לשתות כוס ה' לא יחתום ביהללוך אחר ההלל, ואומר הלל הגדול ונשמת וחותם".
ומאחר שיש בזה מחלוקת ברורה בגאונים, דיש גאונים שבבירור אמרו לברך גם על כוס ד' וגם על כוס ה' כרב עמרם גאון, וכן הביא העיטור בשם הגאונים, ומאידך יש את רס"ג ורב האי וריצ"ג שסוברים לברך רק על כוס ה' ולא על כוס ד', יש פחות נפ"מ אם צודקת גירסת הדפוסים בטור דדעת שאר הגאונים לחתום בב' הכוסות, וכן יש פחות נפ"מ לדון בהנחת הטור ש"ייראה מדעת" שאר הגאונים דיש לברך על כוס ד' ועל כוס ה', אם באמת כן דעתם. והעיקר הוא דהטור, מחשש ספק ברכות, סובר דיש לברך רק על כוס ה'. ואנו רק נוסיף דלכאורה נראה שדעת רוב הגאונים דכשמוסיפים הלל הגדול על כוס ה' יש לדחות את ההלל לאחר כוס ה', וזה יותר משפיע עלינו לנהוג כן להלכה, וכמו שנפרט בסיכום לקמן.
♦
גם דעת ריצ"ג דמברך רק על כוס ה'
והטור מסיים דכן כתב ריצ"ג, לחתום רק בכוס ה'. והיינו בסיום הסוגיא אצלו (עמוד שכ"ז) שכתב: וכך אמרו כולהו רבוואתא וכו' ומוזגין כוס רביעי, ואומר עליו את ההלל, ואינן צריכין לברך בתחלתו שכבר אמרו מקצתו בהגדה, וחותמין בברכת יהללוך ה' [ומברכין ושותים], ומברכין ברכה אחרונה על הגפן ועל פרי הגפן. ומי שהוא רוצה ליטול כוס ה' ולומר עליו הלל הגדול, אינו אומר ברכת השיר (דהיינו יהללוך כדלעיל) על כוס רביעי, ואף לא מברך על הגפן אלא מניחין לאחר הכל עד שיגמור, וחותם, ומברך ושותה, ואומר ברכה אחרונה. ואינו רשאי לא לאכול ולא לשתות לאחר כך כלום, אלא מים לצמאו. וכך מנהג כל ישראל מאין שינוי, עכ"ל. ופשוט שמקור שיטתו היא מרס"ג ורב האי שהסביר כך את שיטת רס"ג, שהובאו בריצ"ג לפני כן.וכן הביא ממנו האו"ח (אות ל"ג): והרי"ץ גיאת ז"ל כתב מי שרוצה לשתות כוס חמישי אינו אומר ברכת השיר על כוס רביעי, ואף לא אחריו על הגפן ועל פרי הגפן, אלא מניחן עד שיגמור הכל ומברך ושותה ומברך לאחריו.
ומבואר שריצ"ג סובר שמי ששותה כוס ה' לא יחתום בכוס ד' אלא רק אחר כוס ה' יהללוך ובא"ה מלך מהולל בתשבחות בלבד ובפה"ג, ולא אומרים נשמת כלל (לא על כוס ד' ולא על כוס ה'). והטור שהזכיר נשמת והביא כן בשם ריצ"ג צ"ל דכוונתו רק שחותם אחר כוס ה', ולא בנקודה זו שהוסיף שאומרים נשמת, דזו סברת הטור בלבד.
והראב"ד חולק על סברת ריצ"ג ורס"ג, ראה לקמן סימן ג' שהרחבנו בזה, וס"ל דגם מי ששותה כוס ה' מברך רק על כוס ד'. וזה לכאורה כמו שנקט השלטי הגבורים בדעת הרי"ף והרמב"ם (וכ"כ הב"י ברמב"ם) דלא מברכין על כוס ה'.
סימן ב' - בירור דעת רב האי גאון בתשובתו השלמה, ודעת רס"ג
בסימן זה נברר את דעת רב האי גאון [שהובאה בטור ונידונה בבית יוסף בארוכה], שהגם שלא נהג בעצמו לשתות כוס חמישית, התיר לשתות אותה, דאכן גרס כוס חמישי בגמרא וסבר דהיא רשות, ומי שנהג נהג ומי שלא נהג לא נהג. ונתן הנחיות למי שנוהג לשתותה איך יעשה בסדר הברכות. ואסר לשתות יין אחר כוס חמישית, דכן מנהג כל ישראל.
♦
רב האי גרס כוס חמישי וסבר שהיא רשות הגם שלא נהגו אצלו לשתותה כל עיקר
לכאורה נראה דרב האי גאון אוסר לשתות כוס ה', שהרי כתב: ולא חזי לנא ושמיע לנא מאן דשתי חמרא בתר ברכת השיר. ובפשטות נראה דבא לאסור לשתות יין אחר כוס רביעי, דהרי אמרו דרביעי גומר עליו את ההלל ואומר עליו [- על הרביעי] ברכת השיר. אבל האמת היא שבמקור הדברים מבואר שהיינו אחר כוס חמישי, דכן כתב הריצ"ג (בעמ' ק"א) בשם רב האי: ולענין משתייה בתר כוס חמישי, לא אשכחן גמרא דאסיר, ודאי מיכל קאמרינן אין מפטירין אחר מצה, וכיון דבריכנא ברכת מזון לית לנא למיכל מדעם. אבל משתא מנהגא ירושת בנים מאבות מן יומייא קדמאי דלא שתינן מדעם בתר ברכת השיר, ונקיט כולהו רבנן ממנהגות דנהיגין בישראל דכל דבעי למשתי שתי בין שני לשלישי, ולא חזי לנא ושמיע לנא מאן דשתי חמרא בתר ברכת השיר בלילא קמא, ע"כ. ולכאורה פתח בלבתר כוס חמישי וסיים שאסור אחר ברכת השיר? והתשובה לזה שכוס חמישי עצמו מי ששותה אומר עליו את ברכת השיר, שהיא יהללוך.ובכוונה התבטא רב האי גאון דאסור "בתר ברכת השיר", ולא בתר כוס רביעי, דהרי אלו השותים כוס חמישי הסכים רב האי לרב סעדיה דיש להם לברך את ברכת השיר שהיא יהללוך על כוס ה', כדיבואר לקמן, ובא לומר שאסור לו לשתות אחר ברכת השיר על כוס חמישית, ומי ששותה רק כוס ד' אומר עליה ברכת השיר, ואז מותר לו לשתות ד' בלבד. ולכן נקט לשון ארוכה כזו ולא אמר בקוצר: מאן דשתי חמרא בתר כוס ד'. כדי לכלול את השותים על כוס ה' ואומרים על כוס ה' את ברכת השיר, כרס"ג. ונשים לב שהוא גם לא כתב כמו שכתב בה"ג "אבל אם בירך אסור לשתות אלא אותו כוס של ברכה וכוס שלהלל", להזכיר שתי כוסות, כיון שדיבר עם השואלים שנהגו בכוס ה', הזכיר רק את האיסור לשתות אחר הכוס דברכת השיר. ובהמשך הסימן נברר דהגירסה הנכונה בדבריו היא "ולענין משתייה בתר כוס חמישי", ומפורש בדבריו להתיר כוס חמישי.
♦
תשובת רב האי כפי שהובאה בקיצור בטור
והנה בירור שיטת רב האי נפתח בגדולים, וכבר הסתפק בו הב"י בסי' תפ"א, דכן העתיק הטור את דבריו: כוס חמישי לא הוזכר לגירסת רשב"ם ואין לעשותו[16], ולכך פירש[17] שאומר הלל הגדול על כוס ד', וכן יראה מדברי רבינו האי[18] שנשאל לפניו, אשכחן לרב סעדיה שאומר מי שרוצה לשתות כוס ה' יאמר עליו הלל הגדול ויניח יהללוך ויאמר לאחריו, אבל עכשיו באו תלמידים ואמרו שעל כל כוס וכוס צריך ברכה לאחריו כמו לפניו, ואומר יהללוך אחר ההלל וחותמין מלך מהולל בתשבחות, ושותה כוס ה' ואומרים עליו הלל הגדול וחותמין בנשמת כל חי עד הבוחר בשירי. והשיב, דברי רב סעדיה כן הוא ומנהג שלכם יפה הוא, ואנו לא נהגינן בכוס ה' כל עיקר[19], והני ת"ח דמברכי אחר הלל ואחר הלל הגדול, דרב סעדיה ודילכון עדיפא מדילהון דלא אמרו רבנן ב' ברכות, ע"כ מרב האי. והמשיך הטור: והעולם נהגו בו[20] לעשותו רשות. וכ"כ רב יוסף טוב עלם שאם הוא תאב לשתות יעשה כוס ה'[21] וכו', וכיון דאיכא פלוגתא דרבוותא טוב למעט בברכות ומי שרוצה לעשותו לא יחתום אחר ההלל ויאמר עליו ההלל הגדול ונשמת ויחתום וכ"כ הרי"ץ גיאת וכו'.♦
הבנת הבית יוסף שלרב האי גאון אסור לשתות כוס חמישי
והנה קצת קשה לכאורה להבין את כוונת רב האי במה שכתב: דברי רב סעדיה כן הוא, ומנהג יפה הוא, ואנו לא נהגינן בכוס חמישי כל עיקר, דמצד אחד משבח הוא את דברי רב סעדיה ושמנהג יפה הוא לברך על כוס חמישי, ומצד שני כותב שלא נהג בו כל עיקר. ואמר בזה רבינו הב"י לפרש את דברי רב האי בכמה אופנים.תירוץ ראשון. דפליגי אי גרסינן כוס חמישי או לא. ומה שכתב רב האי: דברי רב סעדיה כן הוא ומנהג יפה הוא. כלומר למי שרוצה לשתות כוס חמישי לדעת הרי"ף והרמב"ם, דרשות הוא, והיינו מפני שרוב הספרים גורסים בברייתא כוס חמישי וכגירסת הרי"ף והרמב"ם. ומה שכתב רב האי: ואנן לא נהגינן בכוס חמישי כל עיקר. נראה שטעמו מפני שלא היו גורסים בברייתא כוס חמישי אלא כוס רביעי וכדגריס רשב"ם. ולכן לא נהגו בו כל עיקר כרשב"ם דאין לעשותו כיון שלא נזכר.
אי נמי. דלעולם גם רב סעדיה וגם רב האי גרסו כוס חמישי, "ופליגי אם הוא מצוה או רשות, דרב סעדיה סובר דלמצוה קתני, ומפני כך היה נוהג לעשותו. אבל רב האי אפילו אם היה גורס גם כן כוס חמישי היה סובר דלרשות קתני ולא למצוה, וכיון דלית ביה מצוה לא היו נוהגים לעשותו כלל". אבל אינו אסור כיון שנזכר בש"ס. "ומה שהשיב רב האי דדברי רב סעדיה מנהג יפה הוא, היינו לומר דמה שכתב שלא לברך על כוס רביעי שפיר דמי כלומר ועדיף ממנהג התלמידים".
ולפי הנחה זו דגם רב סעדיה וגם רב האי גרסו כוס חמישי, אומר רבינו אפשרות נוספת, דלעולם כוס חמישי רשות הוא לכו"ע, וגם רב סעדיה מודה דהוא רשות, "ואפילו אם היה מפרש דלא הוי מצוה אלא רשות, היה מנהגם לשתות כוס חמישי כיון דלית ביה איסורא". ומה שהשיב רב האי דדברי רב סעדיה מנהג יפה הוא, היינו לומר דמה שכתב שלא לברך על כוס רביעי שפיר דמי כלומר "ועדיף ממנהג התלמידים". ורב האי לא נהג בכוס חמישי כל עיקר כיון דרשות הוא.
וכתב הבית יוסף דהנפקא מינה בין התירוצים הוא אם מותר לרב האי לשתות כוס חמישי - דאם נימא כתירוץ ראשון שלא גרס לה כלל, א"כ הוא סובר כרשב"ם שלא נזכר ואין לעשותו. ואם נאמר שגרס רב האי כוס חמישי, הגם שלא נהג בו עדיין רשות הוא. ועתה מוכיח שהטור סובר כתירוץ ראשון, דרב האי לא גרס כוס חמישי, שהרי הטור "על דברי רשב"ם כתב וכן יראה מדברי רבינו האי, וא"כ כי היכי דלרשב"ם אין לעשותו כלל, הכי נמי לרבינו האי לדעת רבינו "אין לעשותו כלל". "ומשמע שהטור מפרש כפירוש הראשון שפירשתי בדברי רבינו האי" דלא גריס חמישי ולכן לא נהגו בכוס חמישי כרשב"ם, "דאילו לפירוש השני לרבינו האי רשות הוי והיכי קאמר על דברי רשב"ם וכן יראה מדברי רבינו האי".
ולפי"ז הכריע הב"י לפרש את דברי רב האי כך: והשיב רב האי דברי רס"ג כן הוא, דלפי גירסת רס"ג בגמ' דיש כוס חמישית כן הוא דמותר לשתות ולברך רק אחר החמישית, וגם המנהג שלכם דאשכחתו לרב סעדיה ואתם נוהגים כמוהו מנהג יפה הוא, לפי גירסתכם שהיא כרוב ספרים. ואנו לא נהיגינן כל עיקר בכוס ה', כיון של"ג בברייתא כוס ה' כלל, ולכן לדידן אין לשתות כוס חמישית כלל. והני תלמידי חכמים השותים כוס ה' ומברכין אחר הלל ואחר הלל הגדול, ב' ברכות, מנהג רס"ג ומנהגכם שאתם נוהגים כרס"ג עדיפים מהם, דלא אמרו רבותינו גם אלו שגרסו והתירו כוס ה', לברך ב' ברכות.
ועל פי זה יוצא שדעת הב"י בטור, שרשב"ם ורב האי לא גורסים כוס חמישי, ולדבריהם אין לשתותו, ולא לנהוג בו כל עיקר, ומזה סבר הב"י להלכה שאין לשתות כוס ה', ויתכן שלכן השמיטו לחלוטין מהשו"ע.
♦
כבר עמדו האחרונים על כך שהב"י ראה את תשובת רב האי המקוצרת
אולם כבר כתבו האחרונים (ראה דברי מנחם לרמ"מ כשר סי' ל"ג ועוד) דאחר שנמצאה תשובת רב האי גאון בשלימות במאה שערים להרי"צ גיאות (דף ק'), מתברר שלא אסר רב האי כלל לשתות כוס ה', והביאור השני של הבית יוסף הוא הנכון. דהטור העתיק רק חלק מן התשובה הנוגע לכוס ה' וקיצרה הרבה, ולא העתיק את החלק הנוגע לאיסור השתיה לאחר כוס ה' ועוד, שבו מבואר שרב האי התיר לשתות את הכוס החמישית עצמה.♦
מש"כ הטור "וכן יראה מדברי רבינו האי" היינו שא"צ לשתות כוס ה' אבל לא שאסור
ובזה מעירים אנו על פירוש הבית יוסף בדעת רה"ג, דלפניו היתה הגירסה המקוצרת של תשובת רה"ג שנמצאת בטור. ולכן הוא סבר שרה"ג לא גרס לה בגמ' אלא ת"ר כוס רביעי אומר עליו הלל הגדול כמו רשב"ם, וסבר שלרה"ג אין לשתותו מאחר שקיי"ל שאין לשתות אחר כוס ד'. אבל נוכיח שמפורש ברה"ג בתשובתו המורחבת שבריצ"ג ובראשונים שהביאוהו שגרס כוס חמישי, וסבר שמותר לשתות כוס' ה', ורק אחריה אין לשתות יין ממנהגא. ולפי"ז לא סבר הטור בדעת רב האי לאסור כוס חמישי, ומה שכתב "וכן יראה מדברי רבינו האי", הוא שאין צריך לשתות כוס חמישי, מדלא נהג בו. וממילא דגם בדעת רשב"ם מש"כ הטור שאין לעשותו היינו שאין לעשות עליו את הסדר הנאמר בכוס חמישי להגאונים, דהיינו לומר עליו הלל הגדול, וכמו שכתב הטור: כוס חמישי לא הוזכר לגירסת רשב"ם ואין לעשותו, ולכך פירש שאומר הלל הגדול על כוס ד'. ולא דן שאסור לעשותו, אלא דהדר דינא לשיטות הגאונים והראשונים אם מותר לשתות אחר ד' כוסות. והרי לרשב"ם מותר לגמרי, ולכן לדידן גם אליבא דרשב"ם מי שחפץ בו ורוצה בו מותר לו לעשותו בתורת שתיית יין סתם.וסיכום הדברים הוא שהשואלים את רב האי היו נוהגים שמי שרוצה לשתות כוס ה' אומר עליו הלל הגדול וחותם ביהללוך ועל כוס ד' לא היו חותם, ועשו כך על פי רב סעדיה גאון והלכות גדולות, וגם היו נוהגים איסור שתיית יין אחר כוס חמישית ע"פ רס"ג ובה"ג. והעירו להם תלמידים שיש לחתום על כוס ד' ביהללוך ועל כוס ה' הלל הגדול נשמת וישתבח עד הבוחר בשירי זמרה, ושלדעתם מותר לשתות אחר כוס חמישית גם יין כמה שירצה. ושאלו את רב האי מה לעשות. וענה להם שהוא לא נוהג בכוס חמישי כל עיקר, והם שהם נוהגים ומברכים רק אחר כוס ה' על פי רב סעדיה, הנהגתם נכונה יותר מהנהגת התלמידים. וגם ענה שמנהג ישראל שלא לשתות יין אחר כוס חמישית [או במדוייק יותר, אחר הכוס שאומרים עליה ברכת השיר].
♦
דעת רב סעדיה גאון בסידורו דהמוסיף מרצונו כוס חמישי יחתום רק בכוס ה'
ונעתיק לפני כן את דברי רב סעדיה גאון ואת דברי ההלכות גדולות. ונראה שאכן מבואר בדבריהם לאסור שתיה אחר ד' כוסות, ולהתיר שתיית כוס ה', ושמי ששותה כוס ה' אומר עליו הלל הגדול וחותם ביהללוך, ולא מברך כלום על כוס ד'.דכתב רב סעדיה גאון בסידורו: וימלא כוס רביעי ויתחיל עליו ממקום שפסק לא לנו וכו' אנא ה' הצליחה נא ועד סוף המזמור, אח"כ יברך יהללוך יי אלקינו עמנו כל מעשיך, וחסידיך צדיקים עושי רצוניך מקימי תורתך, כולם עמך בית ישראל, ברנה יודו ויברכו וישבחו ויפארו וירוממו את שמך, כי לך טוב להודות ולשמך נעים לזמר בכל יום תמיד, ומרומם על כל ברכה ותהלה, ברוך אתה יי אלקינו מלך העולם האל המלך המהולל המשובח המפואר בפינו ובפי כל הנשמות, מלך אל חי וקיים משובח שמו תמיד, ימלוך לעולם ועד. ויסבו וישתו. והמוסיף מרצונו כוס חמישי יאמר עליו הודו לה' כי טוב וכו' הודו לאל השמים כי לעולם חסדו, ויענו הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו על כל פסוק ופסוק, וזה יהיה אחרי שהשמיט יהללוך עד שיאמרו אחרי המזמור הזה. ואסור לאכול או לשתות שום דבר אחרי ההלל האחרון חוץ מן המים לצמאו, עכ"ל. הנה רס"ג כתב ברור שמי ששותה כוס ה' יחתום עליה ולא יחתום על כוס ד'. וכן לא הזכיר [לא הוא ולא אף אחד מהגאונים] אמירת נשמת, כיון דברכת השיר לדידיה היינו יהללוך כרב יהודה ולא נשמת כר' יוחנן.
♦
דעת הלכות גדולות דהרוצה לשתות כוס חמישי אומר עליו הלל הגדול וחותם ביהללוך
ובספר הלכות גדולות העתיק את דברי ספר הלכות פסוקות לרב יהודאי גאון שאסר שתיה אחר ד' כוסות, והוסיף עליו את היתר שתיית כוס ה' עם אמירת הלל הגדול ויהללוך, וז"ל: "אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן, ואסיר למיכל שום מידעם בתר מצה ולא למישתי לבר מכסא דבירכתא וכסא דהליל, אבל אי בעי למישתי מיא שתי". [עד כאן מהלכות פסוקות, והוסיף עליו בה"ג]: ואם רצה לשתות כוס אחר ארבעה כוסות אוחז כוס חמישי ואומר עליו הלל הגדול כדרב יהודה דאמר איזה הוא הלל הגדול מהודו עד על נהרות בבל וחותם ביהללוך ה' עכ"ל. ובקטע הראשון מבואר בהלכות גדולות מהלכות פסוקות לאסור שתיית יין אחר ד' כוסות, והוסיף בה"ג בקטע השני שאם רוצה לשתות אחר ד' כוסות יאחז כוס חמישי ויאמר עליו הלל הגדול עם חתימת יהללוך. ורס"ג והשואלים למדו בדבריו שיחתום רק על כוס ה', ובכהאי גוונא לא יחתום על כוס ד'. [ורק רב עמרם המאוחר יותר כתב לחתום גם בכוס ד' ביהללוך וגם בכוס ה' ביהללוך, ונתבאר בסימן הקודם].ולכן נהגו השואלים מרב האי לשתות כוס ה' ולומר עליו יהללוך, ולא לחתום על כוס ד' בכה"ג, וכן לאסור שתיית יין אחר כוס ה'. וענה להם רב האי שהם צודקים, ופירט את סדר הברכות למי ששותה כוס ה' ואת סיבת האיסור לשתות אחר כוס ה'.
♦
תשובת רב האי גאון כפי שנמצאת בשלימות ברי"צ גיאות
ונבאר את הדברים בלשון רב האי בס"ד, על פי גירסת התשובה הארוכה של רב האי שהובאה בריצ"ג (הנוסח על פי הכתב היד שהשגתי את צילומו, והמודגש הוא הנוסף על מה שהעתיק הטור), וז"ל:ונשאל מרב האיי, אשכחנן למרנא סעדיה דאמר ומי שרוצה לשתות כוס חמישי ולומר עליו הלל הגדול, מניח יהללוך ואומרו לאחריו, [ואסור לו (ו)אחר כך לאכול ולשתות אלא מים לצמאו, וכך נהגנו מימי אבותינו והם הכי אשכח(נ)ו בהלכות גדולות[22]], ועכשיו אייתו תלמידים לקמן ואמרי כי על כל כוס וכוס צריך ברכה לאחריו כמו שצריך לפניו[23], ואומר יהללוך אחר הלל וחותמין המלך המהולל בתשבחות ושותה, [ונסבין] כוס ה' ואומר עליו הלל הגדול עד סופיה דמזמורא וחותמין בנשמת כל חי ברוך הבוחר בשירה [וזמרה חי העולמים ושותה. ותו מתירין לשתות יין אחר כוס ה', ואומר[ים], מה[י]כא אסר רב סעדיה ובעל ההלכות לשתות אחר כוס חמישי[24], ולא קבלנו מהם].
והשיב: דברי מר רב סעדיה כך, ומנהג שלכם יפה הוא, אבל אנו לא נהגנו בכוס חמישי כל עיקר, [ואיכא רבנן דלא נטלין כוס חמישי [אלא][25] ממה שראו בסדור מר רב סעדיה ולא ממנה[גא]. ובתלמוד לא מפרש מאן דניחא ליה ושקיל כוס ואומר עליו הלל הגדול מאי מברך בתריה, ומהויא מילתא דמסתברא למר סעדיה דכיון שלא אמרו חכמים לברך שתי ברכות השיר אלא רב יהודה סבר יהללוך וכל עמא דבר כותיה, ר' יוחנן אמר נשמת כל חי ולא דבר עמא כותיה, (ו)אמר לה חדא ניהי אחר זה ואחר זה[26]. ולא עוד אלא דהוה ידיע מנהג דלכון, וסבר דברכה אחת לשיר אינה צריכה[27]]. והני תלמידים דקא חזו לברוכי זה אחר הלל הראשון וזה אחר הלל הגדול, דמר רב סעדיה ודילכון עדיפא מדילהון, דלא אמרו רבנן שתי ברכות[28]. [ו]על ענין משתא בתר כוס חמישי, לא אשכחן גמרא דאסיר, ודאי[29] מיכל קאמרינן אין מפטירין אחר מצה, וכיון דבריכנא ברכת המזון לית למיכל מדעם. אבל משתא, מנהגא ירושת בנים מאבות מן יומי קמאי דלא שתינן מדעם בתר ברכת השיר. ונקיטי כולהו רבנן ממנהגות דברי[ר]נן[30], דכל דבעי למשתי בין שני לשלישי שתי[31], ולא חזי לנא ולא שמיע לנא מאן דשתי חמרא בתר ברכת השיר בלילא קמא[32]. ולא חזי לנא נמי מאן דמצריך על הגפן, אלא בתר כולהו כסי, דכיון דחד מושב ניהו וליכא נמלך למיקם, בברכה לסוף כלן סגי[33], ולא דמיא לברכה ראשונה, ע"כ. וכאמור מבואר שהנידון הוא אחר כוס חמישי, ולא על כוס חמישי עצמו.
ובתשובה השלמה שבריצ"ג מבואר כמה פעמים שמותר לשתות כוס ה', דרס"ג התיר כוס ה' ואסר לשתות אחריו יין, ותמהו עליו התלמידים מנא ליה. וענה רב האי שגם בתלמוד איתא שאפשר לשתות כוס ה', רק לא מבואר סדר הברכות. וגם בסוף דבריו מבואר שאין לשתות רק אחר כוס ה'.
ולפי"ז יהיה שיעור תשובת רב האי לשואלים כך: שהביאו השואלים מרס"ג דמי שרוצה לשתות כוס ה' מברך יהללוך אחריו ואסור לשתות אחר כוס ה' יין וכן נהגו מאבותיהם שמצאו כן בה"ג, אלא שבאו תלמידים ואמרו להם דיש לברך ב' ברכות על ד' לבד ועל ה' לבד, ושמותר לשתות כמה שירצה אחר ד' כוסות, דאין מקור לאסור. והשיב להם רב האי ב' תשובות. תשובה ראשונה על סדר הברכות למי ששותה כוס ה' (הגם שהוא לא נהג בזה): דמנהגכם לברך רק על כוס ה' כרב סעדיה נכון הוא, ואנו לא נהגנו בכוס ה', ויש כאלה שלמדו לשתות כוס ה' מרס"ג ובתלמוד לא מפורש מה מברכים בתר כוס ה' למי ששותה אותה, והסתבר לרס"ג לברך רק ברכה אחת אחר החמישית, ודבריכם ודברי רס"ג עדיפים על דברי התלמידים, דלא אמרו רבנן לברך ב' ברכות.
ועתה עונה להם רב האי על שאלתם השניה אם מותר לשתות יין אחר כוס ה', דאכן צודקים התלמידים ומדינא דגמ' מותר לשתות יין אחר כוס ה', ורק ממנהגות של כל ישראל אסור, ואמנם מים מותרים.
דהסיבה של טעם מצה שלל אותה רב האי בהדיא, דקאי על מאכל בלבד. וטעמא דמוסיף על הכוסות לא חש לו רב האי כיון שלא נזכר בתלמוד טעם זה. [ולדעת הרמב"ן אחר כוס ד' יודה רבינו דאסור מדינא דגמרא, שלא ייראה כמתחיל סדר חדש, ורק אחר כוס ה', שהאריכו עליו לומר הלל הגדול, חזרה להיות מותר השתיה מדינא דגמרא, כמו שהארכנו במקומו בדעתו].
ועכ"פ יוצא ברור דדעת רב האי, הגם שהוא עצמו לא נהג בכוס חמישית כל עיקר, להתיר לשתות כוס חמישית. וכן נקט בעל המאור בדעתו, וכן נקט גם הרמב"ן בדעתו, אלא שנחלקו בפרט אחר בדעת רב האי, ראה הערה[34].
האם הגירסה הנכונה ברב האי היא על ענין משתא "בתר" כוס חמישי, או על ענין משתא כוס חמישי
והנה לשון רב האי: על ענין משתא "בתר" כוס חמישי, לא אשכחן גמרא דאסיר וכו', מבואר שכוס חמישי התיר, ודן על שתיה אחריה. אמנם בהלכות ריצ"ג הנדפס ליתא לתיבת "בתר", ולפי"ז מבואר מדבריו שענין שתיית כוס חמישי גופיה לא התפרש בגמ', והוא דן על כוס ה' עצמה ומסיק דאין לשתותה ממנהגא. וא"כ בירור גירסת רב האי בפרט זה הוא נחוץ וחשוב.והנה בהג' דבר הלכה על ריצ"ג שם הוסיף תיבת "בתר" מסברא. ובאמת, בעיון בכתה"י שיצא ממנו החיבור לאור איתא "בתר", אלא שהמו"ל לא ראה בעצמו את כתה"י ורק הוציאו לאור מהעתקה של חכם אחד מתוך כתב היד, כמבואר שם בהקדמתו [כ"כ במנורה בדרום כ"ב]. וכן ציטט מריצ"ג בהגדת שנים מי יודע מא' הראשונים (עמ' 221) עם תיבת "בתר".
אלא שבבעל המאור הנדפס העתיק בלא תיבת "בתר", וכתב: ומצאתי בתשובה לרבינו האי גאון ז"ל לענין משתיא דבכוס חמישי לא אשכחן בגמ' דאסיר. וכן הוא בבעל המאור כ"י ותיקן: משתא כוס חמישי. וכן בהוצאת המאור ע"פ כ"י: לענין משתיא כוס חמישי לא משכחן בגמרא דאסיר.
והנה אפילו לו יהיבנא לגירסת הדפוסים וכת"י ותיקן דהבעל המאור מדבר על כוס חמישי עצמה, מה שמצא שם בעל המאור הוא היתר לשתות אחר כוס רביעי, בלא הגבלה כלל, ואין לו נפ"מ בין כוס חמישי ללאחר כוס חמישי, שבא לסייע מרב האי את שיטתו זו. ולכן גם אם במקור דברי רב האי כתוב בתר כוס חמישי לא היה חשוב לבעל המאור להעתיק תיבת "בתר" כוס חמישי, העתיק הוא כוס חמישי. ורק להרמב"ן שמתיר לשתות כל הלילה רק למי ששותה כוס חמישי בהלל, יש לדקדק היטב את לשון רב האי, דבו כתוב היסוד דרק אחר כוס חמישי אסור לשתות ממנהגא, אבל לשתות אחר כוס רביעי שתית יין בעלמא ללא הלל הוא אסור מדינא.
וכבר עמד על זה המהר"ם חלאווה דביאור דברי רב האי הוא בתר כוס חמישי, שכתב: אלא שאסור לשתות אפילו אחר כוס חמישי ממנהג אבות, וזהו מה שהשיב רבינו האי גאון ז"ל דירושת אבות היא דלא למשתי "בתר" כוס חמישי, ודוקא קאמר בתר כוס חמישי אבל בתר כוס רביעי אסור לכולי עלמא, ולא כיון בה הרב בעל המאור ז"ל, עכ"ל. וכוונתו לפי שיטת הרמב"ן שחילק בין רביעי לחמישי.
ואכן בבעל המאור כתב יד סמינר איתא "בתר" כוס חמישי, וכ"ה בציטוט האורחות חיים מבעל המאור, וכנראה זו גירסא מדוקדקת יותר, ככל המקורות ברב האי.
והדבר מוכרע מתוכן דברי רב האי, דבדברי רב האי [המורחבים כפי שהם בריצ"ג] מבואר בהדיא שהנידון שלו הוא 'בתר' כוס ה' ולא על כוס ה' עצמה, דהשואלים שאלו אותו על מנהגם כרס"ג שמי שרוצה לשתות כוס ה' אסור לו אח"כ לאכול ולשתות, כיון שהתלמידים העירו להם דמותר לשתות יין אחר כוס ה', ואומרים מהיכא אסר רב סעדיה ובעל ההלכות לשתות "אחר" כוס חמישי? ועל זה עונה להם רב האי: ולענין לשתות בתר כוס חמישי וכו', דע"ז היתה השאלה.
סוף דבר, ברור שרב האי התיר כוס חמישי וכל הנידון שלו הוא לשתות אחר כוס חמישי דמנהגא הוא ירושת בנים מאבות שלא לשתות. והגירסה בדבריו היא ולענין משתא "בתר" כוס חמישי.
והנה חילוק הרמב"ן בין רביעי לחמישי אין לו רמז בדברי רב האי עצמו. ונראה שהראשונים שלא הזכירו את טעמו המחודש של הרמב"ן שנראה כמתחיל סדר חדש, יסברו בדעת רב האי דמי שלא שותה כוס חמישי אסור ממנהגא לשתות יין מבתר כוס ד'. ומש"כ לשואלים בתר כוס ה', כיון שהם נהגו בכוס חמישי ענה להם לדבריהם, אבל לדעתו גם אחר כוס רביעי אסור ממנהגא, דכיון שלא מצינו לו מקור וטעם לאיסור, דהוא רק ממנהגות דנהיגין בישראל כיון שמסיימים השתיה נהגו לאסור.
ולכאורה היה מקום לטעון גם במי שלא נוהג לשתות כוס חמישי, דיש להתיר לו לשתות כוס אחת אחר כוס רביעי, דממילא היא נהיית כוס חמישי, וכוס חמישי הרי התירו. אבל אינו כן, דנקודת האיסור ממנהגא לרב האי מבוארת מלשונו דמתחילה מלבתר דאמר ברכת השיר, דהיינו יהללוך, דאם אמר לה אחר כוס רביעית כמנהג רב האי שוב יהיה אסור לשתות אחריה ממנהגא. ואם הוא נוהג לשתות כוס חמישי הרי יאמר לברכת השיר בתר כוס חמישי, כרס"ג שהצדיקו רב האי, ומאז יהיה אסור ממנהגא. דברכת השיר היא מסיימת את ההלל ומסיימת את הסדר. וראה מה שנכתוב לקמן על ב' הנוסחאות בתשובת רב האי ורב שרירא.
♦
מקורות נוספים שרב האי מתיר שתיית כוס חמישי
וכן מצא ידידי המצויין ר"א הכהן און סקלי (במאמרו במנורה בדרום גליון כ"ב) בסידור רשב"ן (פ"ט) בשם רה"ג, מקור נוסף דלרב האי מותר כוס חמישי אחר יהללוך. וז"ל: ויש שמאחרין ברכת יהללוך עד ששותים כוס חמישי ואומרים עליו הלל הגדול היינו הודו לה' כי טוב כל"ח וכו' אחר כך אומרים ברכת יהללוך ואחר כך שותים אותו, והורו כך רב משה ורב סעדיה ורב האי גאונים ז"ל.וכן מצא בספר מעשה רוקח (לבעל הרוקח בהל' פסח) שהעתיק תשובת רב שרירא גאון אביו של רב האי גאון, והובאה תשובה זו בס' אוצר הגאונים (לוין פסחים סי' שנ"ד) שהשיב לחכמי קירואן על טעם תקנת ד' כוסות: שאלו אנשי קירואן למר רב שרירא גאון ד' כוסות למה, והשיב כנגד ד' גאולות שנאמרו במצרים וכו', מכאן ד' כוסות חובה, חמישי רשות, אם רוצה לשתות ישתה, ואומר הלל הגדול ושותה, ואיכא דאמרי כנגד ד' גלויות וחמישי כנגד ישועה עכ"ל.
♦
תשובה נוספת לרב שרירא ורב האי, ולפי גירסת הרמב"ן וספר האורה בה, סובר רב האי היתר בכוס חמישי
ומצאתי בס"ד בתשובת הגאונים שערי תשובה סי' ק"א תשובה מרבינו שרירא ורב האי, והביאה הרמב"ן במלחמות וריצ"ג ובספר האורה (ח"א אות פ"ח) והטור (בסי' תע"ד). וז"ל הרמב"ן: וכשאנו הולכים אחרי דברי ראשונים, אין לנו בזה אלא דברי הגאון אביהם של ישראל [רב האי], שהוא ורבינו שרירא אביו ז״ל השיבו בלשון הזה: ד׳ כוסות הללו, כל אחד ואחד טעון ברכה לפניו, משום דבתר קידושא איתסר ליה למישתי עד שדורש מארמי אובד אבי וחותם בגאולה. ומן כדאמר הבו נבריך ברכת מזון, אסור למשתי עד דמברך. ומן כדמברך, בין שלישי לרביעי, לא ישתה, ואיתסר ליה עד שאומר הלל הגדול וברכת השיר, אלא לאחריו וכו'. אלו דברי הגאונים ז"ל וכו' עכ"ל. הנה כתבו רב שרירא ורב האי דאסור למשתי עד הלל הגדול וברכת השיר [והלל הגדול הרי נאמר על כוס חמישי], אבל כוס חמישי עצמו התיר. וזה אפילו שרב האי עצמו לא נהג בכוס חמישי, כמבואר בתשובתו שבריצ"ג.אלא שבריצ"ג ובשערי תשובה הגירסא היא עד דאמר "הלל וברכת השיר" בלא תיבת "הגדול", וא"כ כוונת רב האי לאיסור שתיה עד כוס רביעי, דמבואר במשנה שאומרים עליה הלל המצרי וברכת השיר, ולפי גירסתם אין ראיה מתשובה זו. רק לגירסת הרמב"ן במלחמות וספר האורה, דגרסו בתשובת הגאונים "הלל הגדול וברכת השיר", א"כ קאי על כוס חמישי למי ששותה אותה.
ולגירסת הרמב"ן וספר האורה לכאורה יש להקשות מהו "ואומר הלל הגדול וברכת השיר", דהרי ברכת השיר נאמרת על כוס ד', כמבואר במשנה, ולא על הלל הגדול. וי"ל דהביאור פשוט, דרב האי ר"ל דמי ששותה כוס חמישי אומר ברכת השיר דהיינו יהללוך אחר ההלל הגדול בכוס חמישי, כמו שהכריע רב האי עצמו בתשובתו הארוכה בריצ"ג כדעת רס"ג. עוי"ל דהיו ששתו רק כוס רביעי ואמרו עליו הלל הגדול, כמו שהעיד ר"א בן הרמב"ם על אביו, וכן צידדנו לבאר בדעת הרי"ף, ולעולם קאי על כוס רביעי.
והנה אין נפ"מ בשינוי הגירסא בתשובת רב האי, הלל הגדול או הלל, רק אם כוונת רבינו לאסור שתיה מכוס ג' עד כוס ד' או עד כוס ה', אבל משם ואילך יהיה מבואר מתשובה זו דמותר לשתות מדינא דגמרא. דכאן לא הזכיר רב האי את המנהג שלא לשתות אחריו, משום דקאי מצד דינא דגמ', דבא לומר שמצד האיסור הוי הפסק וצריך לברך הגפן על כל כוס. והוא כשיטת עצמו בתשובתו שבריצ"ג, דמדינא דגמרא מותר לשתות יין אחר כוס ה'. דכיון דגמר את הלל לא אכפת לן שישתכר, וס"ל דליכא מוסיף על הכוסות, ולא חיישינן לטעם מצה. ורק ממנהגא דישראל אין לשתות יין אחר כוס חמישי, כמו שהארכנו.
אמנם תהיה נפ"מ אי גרסינן הלל או הלל הגדול, לענין דאי גרסינן "דאיתסר ליה עד שאומר הלל הגדול וברכת השיר" יהיה מבואר דעל כוס חמישי מברך הגפן, כיון שאסור בשתיה לפניה. וגם יהיה מבואר שעל כוס חמישי חותם לרב האי בברכת השיר דהוא יהללוך. ואם נגרוס "דאיתסר ליה עד שאומר הלל וברכת השיר", יהיה מבואר דעד כוס רביעי אסור לשתות, ואחריו מותר, וא"כ אין לברך בפה"ג על כוס חמישית, ולא יהיה מבואר כאן סדר הברכה למי שעושה כוס חמישי.
והרמב"ן דגרס "דאסיר עד שאומר הלל הגדול" יתאימו הדברים מאד לשיטתו במלחמות לקמן, דמדינא דגמרא אחר כוס ד' אסור לשתות [מדתנן דחמישי אומר עליו הלל הגדול ומשמע דאי לא יאמר אסור לו לשתות], וכוס חמישי התירו לו בהארכת הדרך על ידי הלל הגדול. וא"כ משמע דשיטת הרמב"ן דגם על כוס ה' יש לו לברך בפה"ג, שהרי אסור לשתות בלא הלל.
♦
לסיכום מותר לשתות כוס ה' לרשב"ם ולרב האי
וא"כ מתבאר שהפי' השני של הב"י בדברי רב האי הוא הנכון: "אי נמי אפילו אם היה גורס רבינו האי גם כן כוס חמישי היה סובר דלרשות קתני ולא למצוה", וכמ"ש "דאילו לפירוש השני לרבינו האי רשות הוי, והיכי קאמר הטור על דברי רשב"ם וכן יראה מדברי רבינו האי". ויוצא שמותר לשתות כוס ה' לדעת רב האי. וכיון שהטור קיצר את תשובת רב האי פירש בו הב"י בפירושו הראשון דס"ל כרשב"ם שאין לשתות כוס ה', אבל הטור סבר דמותר לשתותו לרב האי וה"ה לרשב"ם. ומה שכתב הטור "וכן יראה מדברי רב האי" היינו שלא נהג לעשותו כל עיקר, כרשב"ם שאין צורך לעשותו. ולכן סבר הטור שהוא מותר, וכתב אחר תשובת רב האי: והעולם נהגו בו לעשותו רשות, וכ"כ רב יוסף טוב עלם שאם הוא תאב לשתות יעשה כוס ה', וכ"כ רב שר שלום כוס ה' רשות אם רוצה לשתות ישתה ואומר עליו הלל הגדול וחוזר ואומר עליו יהללוך, וכן סידר רב כהן צדק, ורבינו משה [גאון], וכ"כ רב עמרם וכו', [ורס"ג דהוזכר לפני כן], וכ"כ הרי"ץ גיאת, עכ"ל. כל זה לומר שהוא רשות ומותר לשתותו, ואין חולק בדבר.♦
סימן ג' - דעת רוב הגאונים שחותם בכוס ה' בלבד, אבל דעת חלק מהראשונים שחותם בכוס ד'
דעות רוב הגאונים לחתום רק בכוס חמישי
נסדר שוב את דעות הגאונים, כדי לברר היטב מתי חותמים בברכה. למדנו שדעת רב סעדיה גאון בסידורו, שמי שרוצה לשתות כוס ה' אומר עליו הלל הגדול, וחותם ביהללוך רק בכוס חמישי. וכ"ד השואלים את רב האי, שמי שרוצה לשתות כוס ה' ולומר עליו הלל הגדול, חותמים רק בכוס ה' ביהללוך.וכן דעת רב האי גאון, אנו לא נהגנו בכוס חמישי כל עיקר, ומי שעושה אותה יעשה כמו רב סעדיה לחתום רק בכוס ה'.
וכן דעת רבי יצחק אבן גיאת, כרב סעדיה גאון, דמי שרוצה לשתות כוס' ה' מניח הברכה (והיינו יהללוך) לאחר כוס' ה'.
♦
דעת מקצת הגאונים לחתום בכוס ד' ביהללוך ובכוס ה' בישתבח
דעת כמעט יחידאה מצאנו, והיא דעת התלמידים בתשובת רב האי, שמותר לשתות כוס ה' וגם אחריו כמה שירצה, ומי ששותה כוס ה' אומר על כוס ד' יהללוך ועל כוס ה' הלל הגדול ונשמת וישתבח עד הבוחר בשירי זמרה וכו'.וכן דעת הטור להלכה: כיון דאיכא פלוגתא דרבוותא [אם לחתום בד' ובה', או לחתום רק בה'], טוב למעט בברכות, ומי שרוצה לעשותו לא יחתום אחר ההלל, ויאמר עליו ההלל הגדול ונשמת ויחתום. ומשמע שחותם בחתימת נשמת.
♦
דעות הגאונים לחתום בכוס ד' ביהללוך ובכוס ה' ביהללוך
אבל דעת רב עמרם גאון [וכתבנו שיש מסורות בשמו שלא ס"ל כן], וכ"כ בעל העיטור דכן שדרו ממתיבתא, שהשותה כוס ה' חותם הן על כוס ד' ביהללוך והן על כוס ה' ביהללוך. וכן למד הטור בדעת רוב הגאונים. אמנם ביארנו דלרוב הגאונים נראה שמברך יהללוך רק אחר כוס חמישי.♦
מברר את הסברא לחתום אחר כוס ה' בלבד
ולהסוברים שיש ברכה אחת בלבד, היכן מברך אותה, האם אחר כוס ד' או אחר כוס ה', נושא זה שנוי במחלוקת ראשונים נוספת, שדעת רב סעדיה וריצ"ג ורב האי, והטור (סי' תפ"א ותפ"ו) שפסק כוותיהו, הסוברים שעל כוס ד' אומר הלל עד יהללוך ולא חותם, ועל כוס ה' אומר הלל הגדול וחותם [ביהללוך לרס"ג וריצ"ג ורב האי, או בנשמת עד בא"ה מלך מהולל בתשבחות להטור והני תלמידי].וסברתם נתבררה בדברי רב האי בתשובתו השלמה שבריצ"ג: ומיהויא מילתא דמסתברא למר סעדיה דכיון שלא אמרו חכמים לברך שתי ברכות השיר אמר רב סעדיה לברכה אחר הכוס החמישית שהיא אחרי שניהם. ולא עוד אלא דהוה ידיע לרס"ג המנהג שלכם לברך על כוס חמישי, וסבר דברכה ראשונה לשיר אינה צריכה. ב' דברים מפרק כאן רב האי. א' דכיון דרק ברכת השיר אחת נאמרה, סבר רב סעדיה שמסתבר לברכה אחר כל השירים, ולא באמצע בין ב' הללים. ב' שרס"ג שמע ממנהגכם לברך אחר כוס ה', ואחר שראה שהשותים כוס חמישי נוהגים כך לא רצה לתקן ברכה לשיר הראשון, ורצה לקיים את מנהגכם הותיק. ונפ"מ שלפי הפירוש השני הסכים רב סעדיה למנהג הותיק, ולא שמעצמו היה אומר כן.
♦
ביאור נוסף בדעת הסוברים לחתום רק בכוס ה'
והאבודרהם התאים את שאלת רבי חיים כהן לקושיא על שיטת הגאונים הסוברים דחותמים על כוס ד' וה' (הגם שרח"כ עצמו שאל על שיטת ב' חתימות בכוס ד'), והביא את שאלתו בסגנון מתאים לב' כוסות: "דלמה יחתום שתי פעמים בענין אחד", דכיון דכל ענין כוסות ד' וה' הוא אמירת הללים, א"צ ב' חתימות על ב' הללים, ואפילו שהוא בשני כוסות, כאשר החתימה אחת היא. דלמה יחתום ב' פעמים ביהללוך על ב' הללים.ומצאתי ביאור מעניין בזה, והוא נותן טעם בסברת רס"ג ורב האי לחתום רק בכוס ה', והוא בלקט יושר (סדר רבינו את י') שהסביר את סברת רבינו חיים כהן כך: כתבו הגאונים בשם ר' חיים כ"ץ שלא היה חותם ביהללוך משום דאין חותמין בשתים, דחתימות ישתבח שבסוף נשמת וחתימת יהללוך הכל חתימה אחת הן, ולכך חותמין בסוף על שתיהם. ואע"ג דשאר גאונים פליגי עליה ולא חשבי לה חתימה בשתים, יראה דכיון דשנו חכמים דבהלל דכל השנה מקום שנהגו לברך אחריו יברך אחריו הכל כמנהג המדינה, א"כ אין קפידא אי בצרינן להאי ברכה דאינה תלויה אלא במנהג היכא דאיכא למיכללה בהדי אחריני דכוותא, ואף כי אין מרבין בברכות בפלוגתא דרבוותא.
♦
גם תלמיד הרשב"א נראה דנוקט ברי"ף כרס"ג דחותמים על כוס ה'
והנה כתב תלמיד הרשב"א ע"ד הרי"ף: חמישי אומר עליו הלל הגדול. אין זה חובה כשאר כוסות, דהא אמרינן לעיל ולא יפחתו מד' כוסות של יין ולא קתני חמשה, ואמרינן נמי לעיל ארבעה כסי תקינו רבנן, אלא אם רצה לשתות קאמרינן, שצריך לומר הלל הגדול. וכתב רב סעדיה ז"ל דכל ששותה כוס חמישי מניחין יהללוך עד אחר הלל הגדול.וכתב בהגהות שביבי אש סברא יפה, דתלי אם הוא רשות או מצוה: ולכאורה היה נראה דמה שנחלקו הגאונים ז"ל אם חותם בברכת יהללוך על כוס רביעי או על החמישי נמי בהא תליא, דאם כוס חמישית אינה אלא רשות בעלמא אין מסתבר שלא יחתום את ברכת השיר על כוס רביעי שהוא חובה, וכן כתב באמת בארחות חיים הלכות מצה סי' ל"ז. אבל אי איכא מצוה להוסיף עוד כוס יתכן שיכול לחתום בו.
אמנם מדברי רבינו תלמיד הרשב"א לא משמע כן, דשיטתו היא דכוס חמישית אינה אלא רשות בעלמא, ואפילו הכי ס"ל כדעת רבינו סעדיה דמברך ברכת יהללוך על כוס חמישי. וצריך לומר בדעתו דאע"ג דאין סרך מצוה בהוספת כוס חמישי, מ"מ אם חפץ להוסיף לא הותר אלא אם יקיים בו מצות כוס של ברכה, ומשום דבחובת ארבע כוסות תרתי איתנייהו בהו דין כוס של ברכה וחובת שתיית ארבע כוסות יין ובכה"ג אמרינן דידי חובת שתיה יוצא בכוס רביעי, ודין כוס של ברכה יתקיים בכוס חמישי ודו"ק. ואפשר בפשיטות טפי, דיש לברך אחר כל ההללים כדאמר רב האי לעיל.
♦
מברר שיש דעה נוספת לחתום רק אחר כוס ד'
אבל דעת הראב"ד שיש לחתום על כוס ד' ולא על כוס ה'. דכ"כ רבינו מנוח בשם הראב"ד: וכתבו מקצת הגאונים שמי שאומר הלל הגדול על כוס חמישי צריך לחתום יהללוך[35], והראב"ד כתב דלאו סמכא הוא, דהיכא שביק הללא שהוא חובה עליו בכלהו יומי דהללא, וחתים בהלל הגדול דאי בעי אמר ואי בעי לא אמר, ובשאר יומי ליכא עליה חתימה כלל.וגם בכל בו מבואר כן בדעת הראב"ד, שכתב: ואף על פי שדעתו לשתות כוס חמישי בשעת גמר ההלל, מברך ברכת השיר על כוס רביעי, כך כתב הראב"ד.
וביאור דעת הראב"ד ביאר בעצמו, דאיך יעזוב את החתימה על ההלל המצרי הקבוע, שהוא חובה עליו בכל הימים שגומרים את ההלל, ויחתום בהלל הגדול שאינו על כוס חובה, ואין עליו חתימה. ולכן סבר דיחתום על כוס ד' ביהללוך, ויקח כוס ה' ויאמר עליו הלל הגדול בלא חתימה, וישתה.
♦
לדעת הב"י כן דעת הרמב"ם, וכ"ד רבינו ירוחם, וכ"ד שלטי הגיבורים ברי"ף
הנה הרמב"ם לא הזכיר ברכה על כוס חמישי, ובפשטות משמע מדבריו שאינו אומר על כוס חמישי אלא הלל הגדול בלבד ולא מברך עליו שום ברכה. כן כתב הבית יוסף בפשיטות בסימן תפ"א: להרמב"ם אינו אומר שום ברכה על כוס חמישי, וכמבואר בלשונו, עכ"ל. וא"כ סדר כוס חמישי הוא שאומר עליו הלל הגדול ושותה. וכדיוקו מסתימת הרמב"ם, כן לכאורה יסבור הב"י בדעת הרי"ף מאותו דקדוק, וכן דקדק שלטה"ג ברי"ף דאינו חותם.דכתב השלטי הגבורים בדעת הרי"ף והרמב"ם דאין חתימה על כוס ה', דכתב: ומדברי רבינו [הרי"ף] וגם מדברי מיימוני שם מוכח דאין חותמין בשום ברכה כשעושה כוס חמישי.
וברבינו ירוחם נראה דהוא למד דלא חותם על כוס ה', דבסוף ההלכות כשמסכם את סדר הלילה בדרך קצרה כתב: ואחר שבירך ברכת המזון מוזגין לו כוס רביעי וגומר עליו ההלל וחותם ברוך אתה ה' מלך מהולל בתושבחות, ומי שרגיל לומר נשמת כל חי אינו חותם אלא פעם אחת בישתבח, ולא ישתה יותר. ומי שרוצה לשתות כוס חמישי שתאב לשתיה יאמר על הכוס החמישי הלל גדול, שהוא מהודו לה' עד על נהרות.
וכבר סיכם הבה"ל את דעותיהם, שכתב: וכן מפשטות דברי הרמב"ם[36] ורבינו ירוחם משמע ג"כ להדיא דבאמירת פסוקי הלל הגדול גרידא בלי שום חתימה שרי לשתות כוס ה'. [אח"כ מצאתי לשלטי הגבורים שכתב דמדברי הרי"ף והרמב"ם משמע דבלי שום חתימה כלל מותר לשתות כוס ה' באמירת הלל, אלא שמדברי הטור לא משמע כן עיין שם וכו'].
♦
וכן איתא במדרש שכל טוב
וכן ראיתי שמביאים ממדרש שכל טוב לר' מנחם ב"ר שלמה (שמות פרק י"ב פסוק כ') שגם כתב כן: ואי דניחא ליה למימזג כוס חמישי, דאמור רבנן ארבע כוסות שבלילי פסחים חובה, חמישי רשות, ואי בעי שתי ליה לימא עליה הלל הגדול, דהיינו מהודו לה' עד על נהרות בבל, וחותם בורא פרי הגפן ושותה, ואי לא בעי למימזגיה פטור. וחזינן מיניה טפי, דברכת הגפן מברך עליו כמו שסובר שם שמברכין בכל הד' כוסות, אבל ברכה על הכוס עצמו לא.♦
וכן דעת התשב"ץ
וכן נראה דעת הרשב"ץ למעשה (סוף מאמר חמץ): וכדי למעט בברכות יחתום ביהללוך ואח"כ אם יתאוה לשתות כוס חמישי אומר עליו הלל הגדול, ואם רוצה לומר נשמת כל חי לא יחתום בברכה, עכ"ל. היינו דעל הלל הגדול פשיטא שלא מברך שאין לו ברכה, וגם אם אומר נשמת שיש לו ברכת הבוחר בשירי לא יחתום.ומדבריו נראה הנימוק שלא לחתום על הלל הגדול כיון שלא נתקנה לה ברכה כלל.
♦
וכן דעת ספר התדיר
וכן מצאתי בספר התדיר שכתב: ואם רוצים לשתות כוס חמישי אומר הודו שהוא הלל הגדול עליו ומברך בפה"ג ושותין בהסיבת שמאל, ואחר כך אומר רהיטין אז רוב ניסים, אומץ גבורותיך, כי לו נאה וכו'. לא הזכיר ברכה בכוס חמישי חוץ מברכת בפה"ג.♦
הטור לא הכיר שיטה שהשותה כוס חמישי חותם רק על כוס ד'
ורבינו הטור בקיצור פסקי הרא"ש [שהביא דברי הרי"ף] משמע שחותם הן בד' והן בה'. ודבריו יהיו נכונים גם בדעת הרמב"ם.ובכלל הרי השמיט הטור את הדעות שחותם רק בכוס ד' ולא חותם בכוס ה', כי הטור סובר בדעתם שחותמים מעיקר הדין הן בכוס ד' והן בכוס ה', ולהלכה יש לחתום לדעתם רק בכוס ה', וכמו שפסק הטור בתפ"א ובתפ"ו [וכן פסק המ"ב למעשה בדעת הרמ"א שהתאב הרבה ישתה כוס חמישי, ואז יזיז את חתימת ברכת השיר לכוס חמישי].
והרי אם היה מזכירם הטור כסוברים לחתום רק על כוס ד' וכשיטת הראב"ד, היה החשש בגלל פלוגתא דרבוותא מתעצם, שהרי לפי דבריהם לא יועיל הפתרון שהציע לחתום רק בכוס ה', כי הם סוברים שחותמים רק על כוס ד'. והיה צריך לומר פתרון אחר, וש"מ דלא סבירא ליה לטור ולא שמיעא ליה שיש שיטה כזו שחותמים בכוס ד' בלבד למי ששותה כוס ה' ואומר הלל הגדול, ואין שיטה כזו כל עיקר. וראה במקומו שדנו במחלוקת זו בס"ד.
♦
מחלוקת רבינו זרחיה עם מר משה גאון אם הלל דכוס ד' חובה הוא או שירה
והנה מצאתי בס"ד מחלוקת ראשונים נוספת בהאי ענינא, דכתבו האו"ח והכלבו בשם הרב זרחיה הלוי (ולא נמצא מקורו כעת): כתב הר"ז ז"ל וזה לשונו, וחתימה דהללא לא משום דבעי ברכה אחריו דהכא ליכא מידי דטעון ברכה אחריו ואין טעון ברכה לפניו, ואנן מדלא מברכינן לפניו לא הוה לן לברוכי לאחריו, אלא לאו שמע מינה דלא מהאי טעמא מברכינן לאחריו אלא מפני שהחתימה הוא מטבע של הלל, שכך חותמין בו בימי ההלל, לפיכך אין משנין בו הלילה. והלל זה שאנו אומרין בלילה לא בתורת הלל אנו קורין אותו, אלא בתורת לומר שירה על הנס, שכך שנינו רבן גמליאל היה אומר כל מי שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו, ובסופיה שנינו לפיכך אנו חייבין [להודות][37].ולכאורה פליג הוא בזה על מר משה גאון, שכתב בסדר רב עמרם גאון בשמו: אמר מרנא ורבנא משה ריש מתיבתא, יחיד אחר מזונו בלילי פסחים חייב לגמור את ההלל ולומר יהללוך ולחתום, שכך שנינו מזגו לו כוס שלישי מברך על מזונו, רביעי גומר עליו את ההלל, ואומר עליו ברכת השיר. אילו אמרנו "אומר" עליו את ההלל הייתי אומר כהלל של ראש חדש, עכשיו ששנינו "גומר", יחיד חייב לגמור ולחתום אחריו[38]. חלוקין עליו ר' יוחנן ורב יהודה, דקא אמרינן מאי ברכת השיר רב יהודה אמר יהללוך ור' יוחנן אמר נשמת כל חי, והלכה כרב יהודה, וכך מנהג בשתי ישיבות.
ונראה דפליגי אם חתימת ההלל דכוס ד' חובה היא או לא, דלהר"ז החתימה היא כדי שלא לשנות ממטבע, אבל ההלל הוא שירה, ואינו מתורת חיוב הלל, ואין ברכה לפניו. וי"ל דלפי"ז אם עושה כוס ה' [להגאונים שכוס ה' חייב בברכה, ולא ר"ז עצמו, דסובר בהשגתו על הרי"ף שאין בו שום ענין], יברך עליו ולא יברך על כוס ד'. וזו סברת הראשונים לדחות חתימת כוס' ד' מפני חתימת כוס ה'.
אמנם מר משה גאון סובר שהוא חיוב גמור לקרוא הלל, כלשון מתני' "גומר עליו את ההלל", וחייב לגמור ולחתום אחריו, וא"כ אין לבטל בשום אופן חתימה על כוס ד'. וגם אם שותה כוס ה' ואומר עליו הלל הגדול יחתום גם על כוס ד'. וזה מה שבא מר משה גאון להדגיש דלא כרס"ג שחותם בחמישית ולא ברביעית, שהרי שיטת רב משה גאון היא דמותר לשתות כוס ה', ובא לומר דחותמים בכוס' ד', ודלא כרס"ג.
ופירוש זה יתאים להבנת הטור בדעת רב משה גאון דלהטור הנדפס הביא מרב משה דמברך על ד' ועל ה', וגם להטור כת"י דמצא בו רק דמברך על כוס ה', כתב הטור דייראה מדעת הגאונים [ובכללם רב משה שהזכיר] דמברך גם על כוס ד' וגם על כוס ה'. וכן יתאים פירוש זה לרב משה כפי שהביאו ריצ"ג, דלא הזכיר כלל היכן חותם אם בכוס ד' או בכוס ה'.
אבל לפי מה שהבאנו מדברי רשב"ן בשמו דלא מברך על כוס ד', דרק על כוס ה' מברך כרס"ג, י"ל דעיקר דגשו הוא דהחתימה בכוס ד' היא ביהללוך כרב יהודה ושחותמים לפניו הגם שלא ברכות בתחילה על ההלל.
♦ ♦ ♦