'שבשעה שאדם נפטר מן העולם, הקדוש ברוך הוא אומר למלאכי השרת: ראו מה הבריות אומרות עליו, כשר היה, ירא שמים היה פלוני זה, מיד מטתו פורחת באויר' (שם, אות יג).
תכלית שלימותו של האדם, אותה טבע החכם מכל אדם – 'סוף דבר הכל נשמע', ולאורם של רבותינו במדרשם, מהו הסוף המיוחל של האדם? ומהי תקוות הנברא באשר הוא?
כאשר חוברים להם תורתו ומעשיו הטובים של האדם, כאחד עם רוח הבריות שנוחה הימנו, אז עולה ומתעלה הוא במעלות קדושים וטהורים, לפני שוכן ערבות, להתעדן באור הגנוז וליהנות מזיו השכינה.
אלו הדברים שמסמלים מבחינתי את הארז בלבנון שנגדע - הגאון רבי אהרן צבי קרפט זצ"ל
♦
שוקד על דלתות תורה
היכרותי המעטה עם הגאון הרב אהרן צבי זצ"ל, היתה זו היכרות של דמות ללא שם, בימי בחרותי בישיבת פוניבז'. כאשר לא נפתחו בתקופה ההיא בתי מדרשות נוספים לבחורי הישיבה, רבים מהבחורים קבעו את מושבם בהיכל פרלמן. לא ידעתי באותה העת את שמו, ולא היה לי שיג ושיח ישיר עימו, אולם הבחור הראשון שהיה בבית המדרש עוד קודם סדר א', היה זה הבחור אהרן צבי, שישב בקרן זווית באיזור כותל המזרח, ומשנן גמרות שונות בנעימה, כשקולו הערב עולה וממלא את חלל בית המדרש, ההולך ומתמלא לאיטו, יום אחרי יום. בקביעותו מחזיק רבי אהרן צבי עוד בימי עלומיו. ודמותו נחרטה בליבי באותה העת כאחד מבני עלייה שהמה מועטים, בצניעות ובענוות חן.עלה ונתעלה דבק ברבותיו ובתורתם, ובייחוד במורו ורבו מרן הגרי"ג אדלשטין זצ"ל, אשר העריכו מאוד.
♦
'אין כבוד לתורה גדול ממנו'
'תניא, היה רבי מאיר אומר: הלומד תורה ואינו מלמדה - זה הוא דבר ה' בזה' (סנהדרין צט, א).על מעלתה העצומה של חיבור ספרים לתועלת הרבים, כתב היעב"ץ בהגהותיו (שם): 'והכותב ומבאר אותה למען המשכילים יבינו, והתלמידים יעמדו על האמת ויוסיפו לקח טוב אין למוד גדול מזה ואין כבוד לתורה גדול ממנו'.
זכה רבי אהרן צבי לכבוד התורה שאין גדול ממנו, כאשר זיכה את הרבים בספריו החשובים 'שער העזרה' 'שער הקרבן' ועוד ספרים חשובים המאירים עיני חכמים, כאשר הוא דולה ומשקה אף מספרים שאינם בהישג ידו של כל אחד ואחד, בעומק העיון וביושר הסברא. ורבים מחידושי תורתו המה בכתובים.
בימי השבעה התוודעתי לקונטרס 'עולם הבא' שכתב הרב המחבר זצ"ל – מדברי חכמינו ורבותינו ז"ל על שכר עולם הבא, על פי לשונו. ובו אסף כעמיר גורנה, דבר דבור על אופניו מהפן של אהבת ה' את גודל מעלת עולם הבא.
עוד נודע לאחר פטירתו, כי מרן הגרי"ג אדלשטין זצוק"ל, סמך את ידו עליו לערוך את ספרו 'הערות וביאורים' על מסכת חולין, שערכם מראשי פרקים [כאשר עיקרי השיעורים שנמסרו בכולל בעלזא, נעלמו ולא נודע עקבותם], ומרשימות קצרות אלו נערך ספר שלם על מסכת חולין. כמו כן, ספר הערות וביאורים על סדר זרעים נערך אף הוא על ידו. ובענוותנותו הרבה לא הוזכר שמו עליהם.
מפליא להתבונן כיצד אברך בט"ל שנותיו, בקי במרחבי קדשים וזרעים ושאר מסכתות הש"ס, אין זה אלא שנפש עמל עמלה לו (סנהדרין צט, ב) והתורה עמלה בעבורו שיזכה לצפונותיה ולמרחבי ידיעותיה. מתוך אצילות המידות וקנייני תורה.
♦
גדלות בתורה ולרוממה ללא תמורה
עיקר היכרותי עם רבי אהרן צבי היה במסגרת השלמת עריכת ספר הזכרון 'עדות ליוסף' לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד מתלמידי ישיבת כנסת ישראל – חברון. לאחר פטירתו בפיגוע טראגי לפני למעלה מארבעים וחמש שנה, נדבה רוחו של אמו"ר הרב יצחק נתן לוי ז"ל, לאסוף גנזים ולהציב לו שם ושארית - מזכרת נצח בהיכלי התורה במסגרת ספר הזכרון.עבודה ויגיעה רבה הושקעו באותה העת, ונאספו גנוזות שעד היום עדיין הולכים ומתפרסמים, חלקם בירחון האוצר ובמסגרות שונות. אולם השלמת מלאכת הספר היתה בשנת תשע"ט לפ"ק.
היו לפני חברי המערכת, מכתב מהגאון רבי יהושע לייב דיסקין זצ"ל – השרף מבריסק, בענייני הוצאת אתרוגים לחו"ל, תשובה העוסקת בענייני שביעית, שצילום כתב היד היה חתוך והיה צורך לצרף ולאחד את חלקי הצילומים, ולעבוד על עריכתם, צילומי כתב היד הגיעו ללא סדר נכון.
סובב מסבב הסיבות, והגעתי אל רבי אהרן צבי זצ"ל, ואל החברותא עימו קבע את לימודו בסדר זרעים - רבי יחזקאל לוי שליט"א, והפליא לעשות רבי אהרן צבי בעריכת המאמר שיש לו משמעויות הלכתיות רבות, כפי שהפנה בהערותיו, ויצר יצירה מופלאה ממכתב זה.
לאחר מכן הניף את ידו לסדר ולערוך, את חידושי רבי אשר גינצבורג – אבי השאגת אריה, רבי חזקיהו מדיני – השדי חמד, ורבי יעקב דב ספסל בענין שירה בנסכים, וכל זה בעניינים שונים במרחבי הש"ס.
דבר נוסף יש לציין, כי רוב האברכים שסייעו בעריכת ובסידור הגנזים, קיבלו תמורה כספית צנועה. אולם היחיד שסירב לקבל שכר על עבודתו הכבירה, היה זה רבי אהרן צבי, שלא היה משופע בנכסים. אולם הגדלת התורה בטהרתה היתה נר לרגליו – 'יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה' (משלי ג, טו).
♦
מפליא לעשות
דבר נוסף המעיד כאלף עדים על גדלות התורה של הרב זצ"ל, במסגרת עריכת הספר, היו לפנינו מכתב שאלה של הגאון רבי צבי הירש הכהן וואלק זצ"ל – בעל הכתר כהונה, ששיגר את שאלתו בענין תערובת מי דבש בפסח [עדות ליוסף, עמוד תכד], לבעל הראש לראובני – הגאון רבי ראובן הלוי מדננבורג זצ"ל, ואף תשובתו הגיעה לידינו מכוחו של אמו"ר ז"ל.לאחר שנשלחו מכתבי השאלה והתשובה לקלדנית, שהעתיקה לפי הבנתה ובשגיאות רבות את המכתבים, נעלם צילום כתב ידו של רבי ראובן מדננבורג, לאחר בירורים שלא צלחו, לא נמצא צילום כתב היד, והפניתי את ההקלדה על טעויותיה ושגיאותיה לרבי אהרן צבי זצ"ל, אולי יצליח להעמיד על תילו את מכתב התשובה. לאחר זמן מה קיבלתי ממנו את החומר ערוך ומתוקן.
מחיפוש נוסף שערכתי, גיליתי שתשובתו של רבי ראובן מדננבורג [בלא מכתב השאלה] נדפסה בספרו שו"ת ראש לראובני (סימן יג). שלחתי לרבי אהרן צבי זצ"ל, כי לצערי עבודתו על מכתב התשובה היתה ללא צורך, והפניתי אותו לשו"ת ראש לראובני (שם). לאחר מכן השיב לי: כי שמח הוא לראות שכיוון ברוב הדברים למה שכתב רבי ראובן מדננבורג בספרו.
♦
אוהב את הבריות
בשולי הדברים לא ניתן שלא להתייחס לאהבת הבריות הנדירה שלו, בקבלת פני סובביו בחיוך ובמאור פנים. וכנאמר על אהרן הכהן, 'אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה' (אבות א, יב).זכה רבי אהרן צבי זצ"ל, להעמיד משפחה לתפארת, בניו שיחיו לאיו"ט הממשיכים את מורשתו הרוחנית.
♦
יהי רצון שיזכה להלך מחיל אל חיל בעולם הנצח, ויזכה למה שנאמר בגמ' (סנהדרין צט, א): 'אבל [-שכר] תלמידי חכמים עצמן - עין לא ראתה אלוקים זולתך'. וכנאמר בחז"ל (זבחים קטו, ב הובא ברש"י פרשת שמיני) שכאשר הקב"ה עושה דין בצדיקים, הוא מתיירא ומתקלס.
ואכן זכה רבי אהרן צבי, בחייו ובמותו לקדש שם שמים, אף בנשיאת עול היסורים באהבה - 'וידום אהרן', ולהשיב את נשמתו בטהרה לבוראה.
יתגדל ויתקדש שמיה רבא.
♦ ♦ ♦