הצעת הסוגיא
בגמ' סנהדרין (מב, א) מובאים ענייני ברכת הלבנה: "ואמר רבי אחא בר חנינא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: כל המברך על החדש בזמנו - כאילו מקבל פני שכינה, כתיב הכא: החדש הזה וכתיב התם זה אלי ואנוהו. תנא דבי רבי ישמעאל: אילמלא (לא) זכו ישראל אלא להקביל פני אביהן שבשמים כל חדש וחדש - דיים. אמר אביי: הלכך נימרינהו מעומד. מרימר ומר זוטרא מכתפי (אהדדי), ומברכי. אמר ליה רב אחא לרב אשי: במערבא מברכי ברוך מחדש חדשים, אמר ליה: האי - נשי דידן נמי מברכי. אלא כדרב יהודה. דאמר רב יהודה: ברוך (וכו') אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם חק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם ששים ושמחים לעשות רצון קונם פועלי אמת שפעולתן אמת וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן שהן עתידין להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו ברוך אתה ה' מחדש חדשים".מבואר בגמ' שנשות מערבא היו מברכות 'ברוך מחדש חדשים', ומשמע דשונה הדין לגבי הברכה של 'אשר במאמרו', שאותה נשים אינן מברכות.
ויש להבין, היאך יכולות הנשים במערבא לברך על קידוש לבנה, שבפשוטו היא מצות עשה שהזמן גרמא, דהלא אחר ט"ז לחודש לא ניתן לקדש את הלבנה.
וביותר יש להבין, מדוע ברוך מחדש חדשים מברכות נשות מערבא, בשונה מהברכה הארוכה שאותה אין הן מברכות, והרי תרוויהו הוי מצות עשה שהזמן גרמא.
ובאמת אין זה מוסכם שנשות מערבא בירכו ברוך מחדש חדשים, דאף שבמהרש"א (סנהדרין מב, א ח"א בביאורו השני), וכן בחכמת שלמה להגר"ש קלוגר (ריש סימן תכו), ובכף החיים (שם) כתבו שנשות מערבא היו מברכות ברוך מחדש חדשים, כמשמעות לישנא דגמרא: 'האי - נשים דידן נמי מברכי'. אמנם המגן אברהם (תכו ס"ק א) נקט דאף הן לא בירכו, וכוונת הגמרא שנשים מברכות ברכת מחדש חדשים, הכוונה היא לעמי הארצות והאנשים הפחותים, ולדבריו לא קשיא, שכן נשים אינן מברכות כלל את ברכת הלבנה. אך ראה בכתב סופר (שו"ת או"ח לד) שכתב על דברי המגן אברהם שזהו דוחק, ועיי"ש דהוכיח דמהא דאין מברכים את הברכה הארוכה בהכרח שאינן רשאיות לברך על הלבנה.
♦
ב.
טעמים לפטור נשים מקידוש לבנה
הנה מצינו כמה טעמים להא דנשים אינן מברכות את הלבנה:א. המגן אברהם (סי' תכו ס"ק א) כתב בשם השל"ה (שער האותיות אות קוף): "נשים פטורות - דמ"ע שהז"ג הוא, ואף על גב דהם מקיימות כל מצות עשה כגון סוכה, מ"מ מצוה זו אין מקיימים מפני שהם גרמו פגם הלבנה[1]".
ב. הרע"א (שו"ע או"ח תכו) מציין את דברי השבות יעקב (ב, יא) שכותב טעם לפטור נשים מברכת הלבנה, משום שברכה זו צריכה להיאמר בשמחה (שו"ע או"ח תכו). ונשים התקללו בעשרה קללות (עירובין ק, ב), ואחת מהן שתהא עטופה כאבל, והיות והן שרויות בצער, משום כך אין להם לקדש את הלבנה.
אמנם יש להבין, לפי זה כיצד בירכו נשות מערבא ברוך מחדש חדשים, והרי ברכת הלבנה צריכה להיאמר בשמחה.
ג. ראה במהרש"א (חידושי אגדות סנהדרין מב, א בפירוש השני) דנשי מערבא היו מברכות בלא שם ומלכות, אלא רק ברוך מחדש חדשים, וזה הן רשאיות, בשונה מברכה בשם ומלכות שאינן רשאיות לברך בימי טומאתן. וראה מה שהשיג עליו הכתב סופר (שו"ת או"ח לד).
ג. עוד כתב המגן אברהם (רצו ס"ק יא) דהיות וברכת הלבנה היא מצות עשה שהזמן גרמא, ואף שנשים רשאיות להכניס עצמן לכלל חיוב, מכל מקום כל ברכה שאין במצוה מעשה מלבד הברכה אין רשאיות הנשים לברך עליה. והוא מדמה את ברכת הלבנה שאין הנשים מברכות משום שהיא רק ברכה בלא מעשה, להבדלה, שאין לנשים לברך, עיי"ש[2].
ד. טעם נוסף כתב הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר (הובא במנחת יצחק ח, טו) משום שברכת הלבנה נוהגת בחוץ, וכל כבודה בת מלך פנימה (תהילים מה, יד וראה גיטין יב, א ועוד), ואין אורח ארעא שנשים יצאו לרחוב[3]. [אלא שיש להעיר, דאם כן כיצד בירכו את הלבנה נשות מערבא, והיכן נסתלק הדין של כבודה בת מלך פנימה, ויבואר להלן בע"ה].
ה. אפשר לומר בס"ד טעם נוסף לשבח, מדוע נשים פטורות מקידוש לבנה, לפי מה שכתב אחד מקמאי (קובץ אהל מועד שער הברכות, דרך ג, הובא בקש"ק סנהדרין שם): "כל המברך על החודש בזמנו כאלו הקביל פני שכינה, וצריך לברך מעומד, שהרי עדות הוא על השי"ת שהוא ברא העולם, ועדות מעומד דכתי' ועמדו שני האנשים".
ואם כן אפשר לומר דהיות והנשים אינן בני עדות (רמב"ם עדות ט, ב), משום כך פטורות מקידוש לבנה.
אלא שבעיקר דברי האהל מועד יש לעיין, דהוא כתב טעם אחר מהמוזכר בגמרא, שטעם העמידה הוא משום הקבלת פני שכינה, ולא מטעם עדות. (ויבואר עוד לקמן אות ח בעז"ה).
♦
ג.
האם נשות בני מערבא בירכו ברכת מחדש חדשים
בעיקר השאלה מדוע נשים אינן מברכות ברכת הלבנה, ואף דהוי מצות עשה שהזמן גרמא, שלשיטת הרמ"א יכולות להיכלל בחיוב ואף לברך. ובמאי פליגי נשות מערבא עם נשות דידן.וראיתי בגליון מהרש"א שנראה דנקט דנשים אינן מברכות אף לשיטות שמברכות על זמן גרמא. וציין לדברי המג"א (סי' תכו ס"ק א) האמורים לעיל, שהנשים לא מברכות משום שפגמו באור הלבנה. ואף ברוך מחדש חדשים לא היו מברכות נשות מערבא, אלא שהוי לישנא בעלמא, שהיינו אף עמי הארץ ודומיהם מברכים ברכה קצרה זו (כפי שביאר המחצית השקל). ואין הכוונה לנשים ממש[4].
אמנם ראה בכף החיים (תכו, א) שנקט דנשים יברכו את הנוסח הקצר כמבואר בגמרא, או שישמעו מאחרים. והוסיף שבנוסח הקצר אין קפידא אף לשיטת השל"ה. וזה לשונו: "ועל כן נראה כיון דבש"ס משמע דמברכין יש להם לשמוע ברכה מאחרים ולכוין לצאת, או לומר רק ברוך מחדש חדשים כנזכר בש"ס דזו ברכת הנשים, ואפשר דגם השל"ה יודה לזה, דלא יש קפידה כי אם בנוסח הברכה הארוכה של אנשים אבל בזה אין קפידה". וכעין זה כתב המחצית השקל (שם), שנשים מברכות ברכה קצרה[5]. וכעין זה מבואר במהרש"א שנשות מערבא היו מברכות ברכה קצרה. והגר"ש קלוגר (חכמת שלמה תכו) נוקט שנשים יש עליהן לברך את כל ברכת הלבנה, דאין זו מצוה שהזמן גרמא, עיי"ש.
ויש להבין בכוונת הכף החיים מהו החילוק בין הנוסח הקצר לארוך, והרי בתרוויהו הוי זמן גרמא, ומדוע יש לנשים לברך רק את הנוסח הקצר ולא את הארוך. ולהלן (אות ז) יבואר על פי דברי האגרות משה.
♦
ד.
פלוגתת האחרונים האם ברכת הלבנה היא מ"ע שהזמן גרמא
והנה על דברי המפרשים, שברכת הלבנה נחשבת למצות עשה שהזמן גרמא, נחלק על כך הגר"ש קלוגר זצ"ל בהגהותיו חכמת שלמה (או"ח תכו). והוא נוקט דלעולם אין המצוה תלויה בזמן, אלא דכאשר הלבנה במלואה לא ניתן לברך עליה, וכה"ג לא דמי למ"ע שהז"ג, דהדבר דומה לפרי שעונתו בקיץ, דלא נאמר שאשה פטורה מלברך עליו שהחיינו כדין זמן גרמא.וסברא זו הביא רעק"א (ביכורים פ"א אות ו) מהטורי אבן (מגילה כ, ב) לבאר מדוע נשים חייבות בביכורים ולא פטרינן להו משום מ"ע שהז"ג. וביאר שטעם הפטור מהבאת ביכורים בזמנים אחרים, דחסר בהם תנאי גוף המצוה, דבעינן זמן שמחה (וזהו רק בזמן בצירה ולקיטה).
[וידועים דברי הרמב"ן קידושין (לג, ב) שאשה יכולה לברך על ספירת העומר ואין זה נחשב כזמן גרמא, ועיין בדברי יחזקאל (מה, ד) שביאר עד"ז שאין בזה חיסרון בזמן אלא בדבר צדדי].
אכן המשנה ברורה (קו, ד) נקט דקידוש לבנה הוי זמן גרמא, וז"ל: "והנשים פטורות מכל מ"ע שהזמן גרמא, אפילו מדברי סופרים, כגון קידוש הלבנה".
♦
ה.
ביאורו של האגרות משה - שנחלקו האם ברכת הלבנה היא ברכת הראייה או שבח
בביאור החילוק בין ברכת נשות מערבא על הלבנה בנוסח הקצר - ברוך מחדש חדשים, בשונה מנשים כיום שאינן מברכות על הלבנה, ראיתי הלום באגרות משה (חו"מ ב, מז, סוף אות ב) דיש לחקור בגדר ברכת קידוש לבנה, האם הוי ברכת ראיה כשאר הברכות, או דהוי ברכה חדשה על שבח גילוי כבודו יתברך בבריאה. ומבאר דהברכה הקצרה היא מהלכות ברכת הראייה, והיות ונשים שייכות בכלל תקנת ברכת הראייה, לכך מברכות אף על הלבנה ברוך מחדש חדשים. אמנם הברכה הארוכה: "אבל ברכה הארוכה שמברכינן כדא"ר יהודה הוא ענין אחר, שתיקנו על היכר שאיכא יותר מזה שהשי"ת ברא את עולמו, שלכן הוא כקבלת פני השכינה, ואינה מכלל תקנת כל ענין חיוב הברכות שלכן פטירי נשים מפטור דזמן גרמא".♦
ו.
דרכו של הגר"ש קלוגר - חילוק בין ברכת מחדש חדשים לשאר ברכות
וראה עוד בשו"ת האלף לך שלמה (להגר"ש קלוגר או"ח קצג) שחילק על פי דרכו, דברכת הלבנה אינה זמן גרמא, וכפש"נ לעיל (אות ד). ומבאר דברכת מחדש חדשים היא ברכה על הלבנה לבדה, ואין זה זמן גרמא ולכך מברכות, אולם הברכה הארוכה אשר במאמרו, שהיא ברכת שבח על כלל מעשה בראשית ואינה שייכת לקידוש הלבנה דווקא, ומכל מקום קבעוה רק בזמן חידוש לבנה, לכך נחשבת לזמן גרמא וראוי לפטור את הנשים.ואם כן נמצא שבני מערבא שברכו רק מחדש חדשים, אין זו זמן גרמא, ולכך נשים מברכות, אולם לדידן, שמברכים גם שבח על מעשה בראשית, אם כן ברכה זו היא זמן גרמא.
♦
ז.
ביאור מדוע יש לברך ברכת מחדש חדשים לנשים
ממוצא הדברים תתבאר שיטת הכף החיים (הנ"ל אות ד) דיש לנשים לברך את הנוסח הקצר, או לשמוע את הנוסח הארוך מדין שומע כעונה. והיינו משום דהנוסח הקצר אינו שייך למצות עשה שהזמן גרמא, או משום שהיא ברכת הראייה שנשים שייכות בה, או משום שקידוש לבנה אינו זמן גרמא, כדרכו של הגרש"ק. (אמנם קצ"ב מדוע כתב שתצא שומע כעונה מאיש את כל ברכת הלבנה).ובזה מובנת היטב השיטה הסוברת לפטור נשים מברכת קידוש לבנה מדין כל כבודה בת מלך פנימה. ולכאורה צריך ביאור מאי שנא ממחדש חדשים שכן בירכו נשות מערבא. ואפשר לומר על פי מה שכתב הב"ח (או"ח תכו) דשיטות הפוסקים הן דאין לקדש לבנה תחת הגג, דאין זה דרך כבוד, אלא יוצאין לרחוב כדרך שמקבלין פני מלך, עכ"ד. ואפשר לומר דלגבי ברכת מחדש חדשים, שהיא ברכת הראייה, כפי שביאר האגרות משה, אם כן יכולות הנשים לברך אותה אף מתוך הבית, משום שאינה בגדר הקבלת פני שכינה, אלא ככל ברכות הראייה שאין צריך לצאת לרחוב עיר ולברך, ויל"ע.
♦
ח.
יישוב שיטת האהל מועד דמברכים מעומד משום עדות, בשונה מהטעם המוזכר בש"ס
הובאו לעיל דברי אחד הראשונים בספרו אהל מועד (שער הברכות, דרך ג, הובא בקש"ק סנהדרין שם): "כל המברך על החודש בזמנו כאלו הקביל פני שכינה, וצריך לברך מעומד, שהרי עדות הוא על השי"ת שהוא ברא העולם, ועדות מעומד דכתי' ועמדו שני האנשים".ויש לתמוה, דהרי בגמרא דידן מבואר שטעם העמידה הוא משום הקבלת פני שכינה, ולא משום עדות במעומד.
ואפשר לומר בס"ד על פי מה שכתב הגרמ"פ באגרות משה (או"ח א קמג) דהביא את קושיית השואל, מדוע הרמ"א (תכו, ב) ציין על המקור שיש לברך את הלבנה מעומד, והביא מקורו טהור מהטור. והרי היה לו להביא שזו גמרא ערוכה, שיש לברך מעומד משום הקבלת פני שכינה.
ותירץ האגרות משה על פי שיטת הרמב"ם (ברכות י, יז) דרק בבירך לילה הראשון מברך מעומד, דהנה כתב הרמב"ם: "וצריך לברך ברכה זו מעומד, שכל המברך על החדש בזמנו[6] כאילו הקביל פני השכינה, אם לא בירך עליה בליל הראשון מברך עליה עד ששה עשר יום בחדש עד שתמלא פגימתה". ומשמע שעיקר החיוב הוא בזמנה, ובתחילת חידושה יש לעמוד דנחשב למקבל פני שכינה, ובדיעבד יכול לברך עד שתתמלא פגימתה, ובזה אינו כמקבל פני שכינה וממילא אין צריך לברך מעומד, ולכך הביא הרמ"א מקור דבריו מהטור, דלא חילק בין קידוש בזמנה לקידוש שלא בזמנה, את"ד.
אמנם על פי דרך זו אפשר לומר דהאהל מועד סבירא ליה מחד כרמב"ם, דעיקר זמן קידוש הלבנה והקבלת פני שכינה הוא בזמנה, אמנם מאידך סבירא ליה דאף לאחר מכן עד שתתמלא פגימתה צריך לברך נמי מעומד, משום דין עדות שבזה, ועדות צריך לאמרה מעומד, ודוק.
♦ ♦ ♦