בגמ' בשבת (יא.) 'כל עיר שגגותיה גבוהים מבית הכנסת לסוף חרבה. אמר רב אשי אנא עבדי למתא מחסיא דלא חרבה, והא חרבה, מאותו עוון לא חרבה', ונפסק בשו"ע (קנ, ב) 'אין בונים בית הכנסת אלא בגובהה של עיר, ומגביהין אותו עד שיהיה גבוה מכל בתי העיר שמתמשים בהם'.
♦

כשיש בית כנסת אחד גבוה מגגות העיר

שאלה: האם כשיש בית כנסת אחד גבוה יותר מעל גגות העיר, האם מספיק בית כנסת זה בכדי להציל את כל העיר אע"פ ששאר בתי כנסת נמוכים מגגות העיר. או שצריכים שכל בתי הכנסת יהיו גבוהים מבתי העיר
תשובה: כל בתי הכנסיות בעיר צריכים להיות גבוהים מבתי העיר.
ביאור הדברים: יעוין בדברי השפת אמת בשבת שם שנסתפק בזה, וצידד "וראשון נראה עיקר דסגי בבית כנסת אחד" שגגו גבוה מגגות העיר. אך רבינו החזיק דמסברא נראה להפך, שכל בית כנסת צריך להיות גבוה.
♦

כשיש בתים אחרים גבוהים מבתי העיר

שאלה: אחרי שכבר יש בנינים רבים שגגותיהם גבוהים מבית הכנסת, והם בנינים של נכרים או יהודים עבריינים שלא ישמעו לנו אם נצווה עליהם להניחם פחות מגובה בית הכנסת. האם יש איסור במה שבונה עוד בנין שגגו גבוה מבית הכנסת. דהרי כבר בלא"ה אין גג בית הכנסת גבוה מכל בתי הכנסת.
תשובה: כל בנין ובנין הוא איסור בפני עצמו. ולכן אע"פ שכבר יש בנינים גבוהים מבית הכנסת יש איסור על הבנין הנוסף.
ביאור הדברים: הפוסקים כתבו דיש מקומות שאין נזהרין בזה, וביארו האחרונים (מג"א שם ס"ק ב', ולהלן יובא לשונו) שהטעם דכיון דיש שם הרבה בתי עכו"ם שגבוהים מביהכ"נ, א"כ בלא"ה ליכא הכירא לביהכ"נ. ומ"מ ראוי לכתחלה ליזהר בזה בכל מה דאפשר כי בגמרא החמירו מאד ע"ז יעוי"ש, עי"ש. הרי שאחרי שיש כבר בלא"ה בתים גבוהים מבית הכנסת, אין איסור גם בשאר הבתים. אך רבינו זצוק"ל אמר שטעם זה הוא רק כלפי 'קלייסטער' [= כנסיות של ע"ז], כיון שלא שייך שיבנו גבוה יותר מהם. שהגויים אוסרים לבנות יותר גבוה מבתי הע"ז שלהם. וא"כ א"א לבנות את ביהכנ"ס גבוה מגג בתי הע"ז. משא"כ כשאפשר לבנות את בית הכנסת גבוה יותר משאר בתי העיר, מה בכך שכבר יש בתים אחרים גבוהים יותר.
והנה מה שפירש רבינו זצוק"ל שטעם זה הוא רק כלפי כנסיות של ע"ז שלא נותנים שיבנו יותר גבוה מהם, הנה זה לשון המג"א הנ"ל "דכיון שיש הרבה בתי עכו"ם בעיר שגבוהים מביהכנ"ס אם כן בלא"ה ליכא היכרא לבהכנ"ס כן נ"ל לדחוק לישב המנהג",
ורבנו זצוק"ל פירש דמש"כ המג"א "בתי עכו"ם" שהכוונה לבתי ע"ז ולכנסיות, ומדנקט דוקא בתי הע"ז, משמע שדוקא משום שהם מקפידים שלא יבנו גבוה יותר מבתי הע"ז שלהם, אבל סתם מה שיש בתי נכרים שהם גבוהים יותר ולא ישמעו לנו להשפילם אין זה היתר.
אמנם יעוין בדברי הכה"ח (ס"ק י"ח) שכתב בשם המג"א דעכשיו יש הרבה בתי נכרים בעיר שגבוהים יותר, וכן כתב בשונה הלכות (שם סעיף ז') "כיון שיש שם הרבה בתי גויים שגבוהין מבית הכנסת". ולדבריהם, ההיתר הוא מה שיש בלא"ה בתים גבוהים יותר מבהכנ"ס. אכן כאמור, אין דבריהם מוכרחים במג"א, ושפיר יש לפרש דכונת המג"א הוא רק כלפי כנסיות, שהחוק מחייב שיהיו גבוהים יותר מכל העיר.
אכן אכתי יש לבאר בסברא את החילוק שרבינו זצוק"ל חילק, בין מקרה שהגויים לא נותן שיבנו את בתי הכנסיות יותר גבוה מהבתי ע"ז שלהם, דאז מותר לבנות בנינים יותר מגובה ביהכנ"ס, לעומת מקרה שהגויים אינם מחייבים את זה, אלא בנו את הבנינים שלהם יותר גבוה מביהכנ"ס, שאז יש איסור על כל בית ובית.
ונראה בהקדם מה דיש להעמיד ב' צדדים בעיקר הגדר בחיוב דין זה - האם הוא הלכה שיהיה בית הכנסת גבוה מכל גגות העיר, והיינו דזו הלכה בבית הכנסת במסוים שיהיה גבוה מכל הבתים. או דילמא איפכא, שלא יהיו גגות העיר גבוהים מגג בית הכנסת, והיינו דזו הלכה בבתים שאסור לבנותם יותר גבוהים מבית הכנסת.
והנה לשון הרמב"ם והשו"ע הוא "ומגביהין אותו עד שיהיה גבוה מכל בתי העיר". ומבואר מזה, שהמצוה היא על בית הכנסת במסוים שיהיה גבוה מכל הבתים. וזהו גם מה שכתוב "כל עיר שגגותיה גבוהים מבית הכנסת סופה חרבה", היינו אפילו הבתים שאינם גבוהים יותר, כיון שיש על כל אנשי העיר חוב להגביה את בית הכנסת מעליהם.
ולכך כל שיש בתים אחרים גבוהים יותר עדיין יש חובה להגביה ולרומם את בית הכנסת שיהיה מרומם יותר מהם, או להשפיל כל הבנינים ממנו, וכמבואר בשו"ע. וכל בנין ובנין שגבוה ממנו צריך להשפילו. ולכך גם במקרה שכבר בנו בנינים יותר גבוהים, יש חובה להשפיל את הבתים.
משא"כ במקרה שבלא"ה אין מציאות שיהיה בית הכנסת מרומם מעל כולם, כיון שהחוק מונע זאת, הרי שאנוסים הם מלרוממו, נפל החיוב מכולם לרומם את בית הכנסת, שהרי אין מעלה במה שהוא גבוה מבית זה בלבד, דהרי החיוב הוא על בית הכנסת שיהיה גבוה מכל הבתים, ומכיון שקיום דין זה אינו אפשרי, דאנוסים הם על כך, שוב אין שום ענין להשפיל את שאר הבתים שאפשר, דאכתי בית הכנסת לא יהיה גבוה יותר מכל הבתים ולא יתקיים דין זה כלל, ולכן שרי להגביה את שאר הבתים.
♦

האיסור גם בבית מדרש

שאלה: האם רק בבית כנסת נאמר דין זה, או שגם בבית מדרש נאמר דין זה דאסור לבנות בית יותר גבוה מבית המדרש
תשובה: גם בבית המדרש נאמר דין זה, ואדרבה, יותר חמור לבנות גבוה ממנו, מאשר בביהכנ"ס.
ביאור הדברים: הדברים קל וחומר דהואיל וקדושתו גדולה יותר, בודאי יש להקפיד שלא לבנות גבוה ממנו.
♦

מגורים בדירה הגבוהה מביכנ"ס

שאלה: במקרה שכבר בנו בית גבוה יותר מבית הכנסת, האם יש איסור לגור בו.
תשובה: אין איסור לגור בבית זה.
ביאור הדברים: אין האיסור על המגורים, אלא שמבטל מצוה מדרבנן שאמרו שיש להשפיל את הבית. אבל כל כמה שא"א למעט, אין איסור בעצם המגורים בו. אכן מהראוי שלא לקנות לכתחילה דירה בקומה שהיא גבוהה מבית הכנסת, כדי שלא לבטל את העשה של למעט את ביתו מביהכנ"ס.
♦

הטעמים שבימינו מקילים בדין זה

אכן למעשה לא מצינו שמקפידים בזה ובונים בתים גבוהים יותר מבית הכנסת, ורבינו זצוק"ל הביא בשיעורו כמה היתרים:
א. בדברי הרא"ש שם מבואר שהאיסור הוא דוקא במקום שהגג ישר וראוי לשימוש, משא"כ במקום שהגג משופע ואינו ראוי לשימוש. דעיקר הזלזול בבית הכנסת הוא בגג שהוא גבוה מבית הכנסת, לפי שעומד ומשתמש על הגג בגלוי.
אכן היתר זה לא שייך בימינו, שהגג הוא שוה ולא משופע. ואע"פ שגם בימינו לא משתמשים בגג בגלוי, אלא רק מעמידים עליו חביות מים וכיו"ב, מ"מ עצם מה שיש גג הראוי לשימוש גבוה יותר מבתי העיר, יש בזה איסור.
ב. בדברי המאירי שם מבואר דכל האיסור הוא רק כשעושה כן דרך שררה, "וכן הדין כשסיבת הגבהתו אינה דרך שררה אלא להרבות בדיורין ועליות". וכלומר, שכל הדין שצריך לרומם את בית הכנסת משאר הבתים הוא רק כלפי זה שהחלל הפנימי של בית הכנסת צריך להיות גבוה יותר מחלל שאר בתי העיר. דרק גובה החלל הפנימי זהו דרך חשיבות, משא"כ כשרק גבוה מבחוץ מחמת ריבוי קומות, אין בזה שום חשיבות. ומותר.
ואמר רבינו זצוק"ל דהן אמנם דזו סברא מחודשת ואינה לכתחילה, אבל יש בזה צד להקל ולהתיר.
ג. האחרונים כתבו (כמבואר מדברי המג"א שבאנו לעיל) היתר מפני שהיום יש את בתי התיפלה ומנזר של ע"ז וכדו', שהם גבוהים מכל בתי העיר, וא"א לבנות גבוה יותר מהם, ולכך מותר.
♦ ♦ ♦