כבוד רב הוא להשתתף בגליון המאה של ירחון האוצר הנפלא, שמזכה את עמ"י במאמרים רבים וגדולים, מבחינת התוכן ומבחינת הכמות. יבורכו העורכים המצויינים, שעומלים וטורחים מדי חודש בחודשו, במסירות רבה, כדי שהמאמרים יצאו מתוקנים, ומשביחים את המקח. מכיון שזכיתי לפרסם בירחון מאמרים רבים, לכן תודתי כפולה ומכופלת. הקב"ה ישלם שכרכם הטוב, בכל מילי דמיטב, בני חיי ומזוני, תורתכם תשתמר ותתברך, ותזכו לראות את צאצאיכם הולכים בדרך התורה, גדולים בתורה ביראה ובמעשים טובים.
במאמר קצר זה נבחן האם בפורים מומלץ ללבוש בגדי שבת וכדו', ונדון מדוע כמה אחרונים הקפידו ללבוש בר"ח רק חלק מבגדי השבת, משא"כ בפורים[1].
♦
א.
בגדים מיוחדים בשבת, יום טוב, וחוה"מ
חובה ללבוש בגדים מיוחדים בשבת (שבת קיג, ע"א, רמב"ם שם, ושו"ע רסב, ב), יום טוב (שו"ע תקכט, א) וחוה"מ (תניא רבתי, מהרי"ל, הובאו במג"א או"ח תקל, סק"א, וכ"כ חיי"א כלל קו, א, קיצוש"ע קד, ב, משנ"ב שעה"צ תקל, ד, וראה באורך בספר חוה"מ כהלכתו א, יט, אודות השאלה האם בחוה"מ לובשים בגדי יו"ט או רק בגדי שבת, וכן בספר הלכות חג בחג כרך חוה"מ פרק א, ד). אשמח אם המעיינים יוכלו לבאר לי מדוע הרמב"ם הטור והשו"ע לא הזכירו את הדבר[2].♦
ב.
בגדים מיוחדים בפורים
פורים איננו "מקרא קדש" ואין חובה לכבדו בגדים מיוחדים. אולם נעבור כעת לסקור את המקורות בנוגע למנהג בענין[3].בספר מהרי"ל (פורים, סוף אות ט', נפטר בשנת ה'קפ"ז) מובא שמהרי"ל לבש בפורים כובע ומעיל של שבת (מהלשון שם לא ברור האם הכוונה גם בלילה, וראה בזה להלן), דהיינו שלבש חלק מבגדי השבת. והדברים הובאו אצל הרמ"א בדרכ"מ (סי' תרצ"ה, נפטר בשנת ה'של"ב, ולא ציין שמדובר רק בחלק מבגדי השבת) ובחוות יאיר (מקור חיים חלק קיצור הלכות, סו"ס תר"צ, נפטר בשנת ה'תס"ב). ועפ"ז כתב הרמ"א בהגהותיו לשו"ע (תרצ"ה, ב) שיש שנהגו ללבוש בגדי שבת ויו"ט, והוסיף הרמ"א ש"כן נכון לעשות"[4].
בסדר היום (נדפס לראשונה בשנת שנ"ט, בחיי המחבר ר"מ בן מכיר) כתב שבפורים יהדר יותר מבחנוכה, שהרי בפורים ממש ניצלנו ממוות, ובליל פורים "ימצא בביתו נרות דולקים ושלחן ערוך ומיטה מוצעת, ויאכל וישתה בשמחה...", ולא כתב מאומה בענין הבגדים.
בצוואתו של החסיד האלהי רבי אברהם הורביץ, אבי השלה"ק (יש נוחלין, פרק ד, א, נפטר שנת ה'ש"ע לערך) כתב לצאצאיו: "וטוב ויפה להיות לכם שלשה מיני בגדים חמודות, מלבד בגדי חול: אחד לשבתות, ואחד לימים טובים, ואחד לחנוכה ופורים ור"ח וחוה"מ, כל אחד ואחד כפי מעלת היום" (הובאו דבריו בפתחי עולם לרב דוב קאראסיק (פתחי עולם הל' ר"ח, או"ח תיט, א, נדפס בחיי המחבר בשנת תרס"א), שכתב שלכן בר"ח ילבש בגד אחד שאינו מבגדי חול (ואם כן לכאורה הוא הדין לפורים). ודברי שניהם הובאו בכה"ח הל' ראש חודש, סי' תיט סק"ו, אך לא ראיתי שהדברים נזכרו בכה"ח הל' פורים, ולענ"ד הוא משום שבהל' פורים מביא כה"ח דברים חמורים יותר בשם הגר"ח פלאג'י, כפי שנביא בהמשך). דברי אבי השלה"ק הועתקו (בלי להזכיר את שמו) במקור חיים לבעל החוו"י (נפטר בשנת ה'תס"ב, חלק קיצור ההלכות על סי' רסב, ב).
ביוסף אומץ (לרבי יוסף יוזפא נוירלינגן, ראש הדיינים בפרנקפורט, נפטר ה'שצ"ז) לא הזכיר שיש בגדים מיוחדים לפורים (וכך גם לגבי חנוכה, ר"ח, ושאר הזמנים, ולגבי חוה"מ משמע קצת מדבריו שאין חובה לשנות בגדיו), אלא שייתכן שלא מצא לנכון לפרט זאת (אך באות תעג כתב שבקידוש לבנה ילבש בגדי שבת וכו', ובאות תשכג הזכיר את שינוי הבגדים בשבת ויו"ט, ובאות תשצט דן מדוע בגדי יו"ט חשובים יותר משבת).
במנהגי וורמייזא (לר"י שמש סי' ריח, ח"א עמ' רסא, נפטר בשנת ה'תל"ח) מובא שהנשים לבשו בגדי יו"ט בליל פורים וגם ביום, והגברים לבשו בגדי חול.
בספר יסוד יוסף (סי' פ"ב, עמ' 138, לרבי יוסף אב"ד דובנא) "ויזהרו להלביש כתונת לבן ונקי ומכנסיים קודם קריאת המגילה, ולא כהמלבשים בגדי שבת וכתונת לבן ונקי למחרת, אלא הכל ילבש בגדי שבת וכתונת ומכנסיים הכל לעת ערב קודם קריאת המגילה... בגדים נקיים ומכובדים..."[5], וכעי"ז כתב תלמידו בקב הישר (פרק צט, מהד' מכון הכתב עמ' 228, נפטר בשנת ה'תע"ב): "ובמדינות פולין ראיתי מנהג הגון, שהן מלבישין כתונת לבן ונקי ומכנסיים לבנים קודם קריאת המגילה, והולכים לביהכנ"ס בבגדי שבת ויו"ט...".
בחמדת ימים (פורים, פרק ג, אותיות ב-ט, מהד' תשע"א עמ' רצו-רחצ, נדפס לראשונה בשנת ה'תצ"א, ויש דעות מי מחברו) כתב ש"יאותה לכל איש ישראל" ללבוש בלילה לפני קריאת המגילה "מלבושים חמודים מיוחדים לכך כמו שאר יום טוב", וכתב שכך "יאותה לכל עדת ישראל... לעטר עצמם... מבעוד יום כבחגים וכמועדים, וכל שכן וקל וחומר לבאים בסוד יי", וכתב ש"רע עלי המעשה אשר היקלו רבים" ללבוש בגדי חול בעת קריאת המגילה בלילה, "ואף ביום עצמו עצמו מספר רבים אשר לא יחליפו שמלותיהם", וכתב ש"קרוב אני לומר שזה בכלל מבזה את המועדות". בשלמי חגיגה למהרי"י אלגאזי (שלמי חגיגה, פורים סי' ו', דיני קריאת מגילת אסתר, אות כב, נפטר בשנת ה'תקט"ז), שהוא זה שהדפיס את החמדת ימים, הביא את דברי הרמ"א שנכון ללבוש בגדי שבת ויו"ט בפורים [ובהגה"ה שם שכתב מהר"א חאיון (נפטר תק"ס, בהגהתו על השלמי חגיגה הנ"ל) העיר שכעי"ז מובא בדברי החיד"א שנביא מיד].
בתקנות הגאון רבי חיים אבועלפיא (בסוף תקנה כב מבין תקנותיו שהובאו בספרו חנן אלהים שנדפס בסוף ספר חיים וחסד לסבו רי"נ בן ג'אמיל, אזמיר תצ"ז) מובא שבליל פורים לובשים בגדי יו"ט לפני שהולכים לבית הכנסת (והוא כנראה ע"פ החמדת ימים, ראה בספר אוצר חמדת ימים עמ' קפ).
בבאר היטב (תרצה סק"א, לרבי יהודה אשכנזי, נפטר בסביבות ה'תק"כ) "וילבוש בגדי שבת ג"כ מבערב – מצאתי".
במנהגי פיורדא (סי' נה, נכתבו בשנת ה'תקכ"ז בערך): "בפורים שחרית הולכים בבגדי שבת" (וראה שם סי' מ', וסי' צז וסי' צט), דהיינו גם גברים וגם נשים, ומזה נראה שבערב לבשו בגדי חול.
בסידור היעב"ץ (שער יג, ז, אות א, נפטר שנת ה'תקל"ו) "במנחה (של ערב פורים) נכנסים לבית הכנסת" ולא כתב ללבוש בגדים מיוחדים [ובסוג אות אחרת (במהד' אשכול) נוסף שם "טובל ולובש בגדי שבת", דהיינו שזו הוספה של השו"ב ר' משה מזיטומיר, שהדפיס את סידור בית יעקב בוארשא שנת ה'תרמ"א], ושם אות כ' מובא לגבי שחרית "ראוי ללבוש בגדים נאים, כי יו"ט גדול הוא ליהודים", עכ"ל (הוראה זו הובאה בתוך סוגריים, ומסרו לי שכך דרכו בדברים המפריעים לרצף הקריאה).
ביסוד ושורש העבודה (נדפס בשנת ה'תקמ"ב, שער יב, פרק ג) כתב ש"הובא בספרים" ללבוש בגדי שבת עוד לפני תפילת מנחה שצמודה לכניסת יום הפורים (ובפרק ז' כתב שבזמן סעודת פורים ידליק נרות כמו בשבת).
בספר אורה ושמחה (ליוורנו תקמ"ו, דף ט ע"ב, לרבי משה אהרן רחמים פייאצה, מחכמי ליוורנו) הביא את דברי הרמ"א, וכתב שמתוך דבריו עולה ("מכללא איתמר") שגם בלילה ילבש בגדי שבת ויו"ט, והוסיף שכך מפורש בחמדת ימים ללבוש גם בלילה. ודבריו אלו של האורה ושמחה הובאו בילקוט מעם לועז (אסתר עמ' רס"ד, שחובר ע"י רבי רפאל חייא פונטרימולי, מחכמי אזמיר ובנו של בעל פתח הדביר, נפטר בשנת תר"ל, ואח"כ הספר יצא מחדש בשנת תשל"ד עם הוספות הרב ירושלמי. נוסיף כי בילקוט מעם לועז עמ' רמ"ז מובא ש"טוב ללבוש בגדי חג ומועד בפורים, כיון שיש מצוה לשמוח בו כמו ביו"ט").
מהרי"ץ (תכלאל עם עץ חיים, מהד' תשע"ב עמ' תשלח, נפטר בשנת ה'תקס"ה), שהיה מגדולי חכמי תימן, הביא את דברי הרמ"א, וכתב שראוי ללבוש בגדי ששון תפארת ויקר לפני קריאת המגילה בערב, והביא שכך ראה מילדותו שנהגו זקני תורה וכל העם. ולכן מהרי"ץ מוחה במנהגם של "הבוערים בעם בזמן הזה" שלובשים בגדים מכובדים רק ביום ולא בלילה, וכתב שמנהגם תמוה שהרי גם בלילה קוראים במגילה, וציין שכבר החמדת ימים האריך למחות במנהג זה.
החיד"א (מחזיק ברכה קו"א תרפז, ב, נפטר ה'תקס"ו) הביא את דברי המהרי"ל והרמ"א, וכתב ש"הוא מנהג טוב... וכן נהגו בעיר הקודש (ירושלים) שלמים וכן רבים" (ומכך שלא ציין שיש אחרונים שכתבו שיעשה כך גם בלילה, מזה נראה לי שהחיד"א הבין שדברי הרמ"א אמורים גם לגבי הלילה).
המגיד מקוז'ניץ (עבודת ישראל, סוף פרשת זכור, נפטר ה'תקע"ה) כתב: "והנה האר"י כתב שבגדי יו"ט חשובים משל שבת... בפורים אין מן הצורך ללבוש בגדי יו"ט... צריך ללבוש רק בגדי שבת...". מנהג ישיבת המקובלים בית אל הרשומים מפי הרב אג"ן (הראשל"צ רבי חיים אברהם גאגין, נפטר שנת תר"ח) הוא "שלובשים בגדי שבת בפורים, או בגדים חמודים" (מובאים בהקדמת ספר דברי שלום לחותנו רבי רפאל שרעבי, אות מז).
הגר"ח פלאג'י (מועד לכל חי, לא, יח, נפטר בשנת ה'תרכ"ח) הביא שבערב "ילבש בגדי יו"ט כמש"כ מהרי"ל והחמדת ימים... ויהיה מבערב, ולא כאותן שנוהגים ללבוש בבוקר..." (הו"ד בכה"ח למהרי"ח סופר סי' תרצה, יג).
במנהגי ירושלים שחיבר בעל הצוף דב"ש (שער המפקד הל' פורים אות ד, נפטר ה'תר"ם) הביא את דברי החיד"א הנ"ל, והוסיף "ומאי דחזינא להנוהגים כן רק ללבוש בגדי שבת וכסות נקיה, אכן לא בגדי יו"ט, (הוא משום ש) וגם בגדי שבת כבוד הוא ליום הקדוש, ונהרא נהרא ופשטיה".
רבי אברהם הכהן, בעל טהרת המים ושיורי טהרה (יוקח נא, סי' תרצה סעיף יג, נפטר ה'תרמ"ו) הביא ש"בעיר הזאת (=סלוניקי) יש כמה ת"ח ואנשי מעשה, וגם דלת העם נוהגים כן, ללבוש בגדי שבת בשני הימים מספק, אבל שאר העם מקצה אינם נוהגים כן, דכמעשהו בחול כך מעשהו בפורים (=שלובשים בגדי חול, ונראה שכוונתו שהם עשו כך בשני ימי הפורים), ומה טוב ומה נעים אם ינהגו כולם בשווה ללבוש גם הם בגדי שבת (ומשמע מהטעמים שהביא שם שאין בזה חובה, אלא שמ"מ טוב לנהוג כך מכמה טעמים)... וכסברת הרב חמדת ימים (שהבאנו לעיל, שכתב שטוב ללבוש בגדים טובים)...".
הקיצוש"ע (קמא, ד, נפטר תרמ"ו) כתב ללבוש בגדי שבת מבערב. היפה ללב (ח"ב תרצה, סק"ח, לרבי רחמים נסים יצחק בן הגר"ח פלאג'י, נפטר ה'תרס"ז) הביא את דברי סידור היעב"ץ הנ"ל, וכתב שמזה רואים שהוא רק בבוקר, ולכן "היקלו הרבה גדולים" ללבוש בערב בגדי חול, אולם "טוב ויפה" ללבוש כבר מהערב כמו שכתבו החמדת ימים והגר"ח פלאג'י, עכ"ד. בליקוטי מהרי"ח (פורים, ח"ג עמ' שצד, נפטר בשנת ה'תרפ"ב) הביא את דברי הבאר היטב הנ"ל ללבוש "בגדי שבת ויו"ט מבעוד יום".
בעל השם משמואל (נפטר ה'תרפ"ו) כתב "... וזה טעם מנהגנו ללבוש בפורים בגדי שבת" (שם משמואל פ' תצוה מהד' תשנ"ב עמ' קיד).
במשנ"ב (תרצה סק"ג) הביא ש"כתבו האחרונים" ללבוש בגדי שבת כבר מבערב (וכשישוב לביתו ימצא נרות דולקים ושלחן ערוך ומטה מוצעת).
בברית כהונה לרבי משה כלפון הכהן (מערכת פ"ה, אות ה, נפטר ה'תש"י) הביא את דברי החיד"א, וכתב שכך נוהגים בג'רבא ללבוש בגדי שבת ויו"ט בליל פורים וביומו. כך גם מובא בספרי ההלכה שחוברו בדורנו.
♦
ג.
האם יש בעיה בלבישת בגדי שבת בפורים
כמה מהאחרונים שעסקו בלבישת בגדים מיוחדים בראש חודש, ציינו שיש לחלק בין ההנהגה בר"ח להנהגה בשבת.החמדת ימים (נדפס בשנת תצ"א, ח"ב, ראש חודש, פרק ב, אות יב-טו, מהד' ה'תשע"א עמ' מה) כתב על הצורך להבדיל בין בגדי שבת ובין בגדי ר"ח "בגדים מיוחדים לר"ח, לא של שבת ולא של יו"ט, אלא של ר"ח בלבד, כי לא שוו כל הזמנים בשיעוריהן" (ידועה המחלוקת הגדולה מי הוא מחבר החמדת ימים והאם העתיק מספרים אחרים, ואכמ"ל. הארכתי לסכם את הדעות בזה בספרי אשי ישראל ט"ו בשבט, פרק ב', שנדפס בהאוצר גליון צ"ח).
החיד"א (נפטר ה'תקס"ו, מחזיק ברכה או"ח תי"ט, א-ב) הביא את דברי מהר"ם פאפירש אודות לבישת בגדים מיוחדים בר"ח, והוסיף ש"יש במקומותינו כמה יראי שמים שלובשים איזה בגדים לכבוד ר"ח". החיד"א מביא שם את דברי מהר"ם פאפירש להדליק נרות, ואת דברי הפר"ח בענין, וכותב החיד"א ש"המנהג הנכון לעשות שינוי בהדלקה משבת ויו"ט, דהדלקת ר"ח (אינה אלא) מנהג, וגם אינו אלא בקצת מקומות, ו(לעומת זה)הדלקת שבת חובה ולכל ישראל. ובזה יתרבה כבוד ר"ח ו(מ"מ)יגדל עליו כבוד שבת ויו"ט". ראה גם בספרו עבודת הקודש-מורה באצבע (סי' ו', אות קע"ט-ק"פ): "יש נוהגים להדליק המנורה באור ר"ח, ונכון לעשות שינוי מאור השבת". את דברי החיד"א הביא, בין היתר, רבי משה כלפון הכהן (ברית כהונה, או"ח, מערכת רי"ש, אות ב, נפטר ה'תש"י). כך כתב גם ר"א פאפו, בעל הפלא יועץ (חסד לאלפים סי' תיז, ג, חי בבוסניה ונפטר בשנת תקפ"ח): "ומנהג ותיקין להדליק המנורה בליל ר"ח, אך ראוי להבדיל בין הקדש ובין קה"ק, ואני נהגתי להדליק בשבת שבעה פתילות... ובר"ח ארבעה...".
יש גדולים שלבשו בר"ח רק חלק מבגדי השבת: הגר"א (מעשה רב סי' קנא, נפטר בשנת ה'תקנ"ח) והחת"ס (נפטר ה'תקצ"ט, כך הובא ב'מנהגי חתם סופר' מהד' ה'תש"פ פרק ח, ז, ובעוד ספרים, ע"פ ההקדמה לספר מור דרור לתלמידו הרב יעקב הירש יעבץ), וכך נהג מהרי"ל בחוה"מ ובפורים, וכן נהגו עוד גדולים.
אבי השלה"ק כתב שהבגד של ר"ח יהיה פחות איכותי מבגדי השבת (דבריו הובאו לעיל, והבאנו שם שדבריו הובאו בפתחי עולם ובכה"ח ובמקו"ח לחוות יאיר), וכ"כ בתורת שבת (לרב יעקב וויל, סי' רסב, ב, סק"ד, נפטר שנת ה'תרי"ב) והגר"ח פלאג'י (נפטר ה'תרכ"ח, כה"ח לה, כא). וכך נהגו כמה וכמה אדמורי"ם (כמפורט במאמרנו השלם).
הרי לנו שתי דרכים מומלצות לחלק בין בגדי ר"ח לבגדי שבת: ללבוש בר"ח בגדים פחות איכותיים, או ללבוש בר"ח רק חלק מבגדי השבת. לא מצאתי מי שחלק במפורש על כך, אע"פ שמצד הסברא היה ניתן לומר שגם מי שילבש בר"ח את כל בגדי השבת אינו פוגע בכבוד השבת, כל עוד אינו עושה את כל דיני כבוד שבת, כמו הדלקת נרות, ניקוי וסידור הבית, וכו' (רמב"ם, הל' שבת, ל, ב-ה).
לפי"ז ראוי היה לכאורה שכך יהיה המנהג גם בפורים, דהיינו שיהיה לפורים בגד שאיכותו ירודה משל בגדי השבת, או שבפורים ילבשו רק חלק מבגדי השבת.
בהקשר לכך יש להעיר למקור נוסף: בשעה"כ (ענין רחיצת פניו, ד"ה אח"כ צריך, וכן הוא בפרע"ח שער השבת פרק ד) כתב שלא ילבש בחול שום בגד מבגדי השבת, ואפילו לא אחד מהם. דבריו הובאו במג"א ועוד אחרונים (מג"א רסב סק"ב, הגהות המהר"י אזולאי סק"ג, אליה רבה סק"ד, תוספת שבת סק"ב, כנפי יונה ח"ד סי' ז, ותמה על כך בתהלה לדוד סק"ב, וראה אליבא דהלכתא הוצאת אהבת שלום גליון נ' עמ' קא). הגר"נ קרליץ (חוט שני שבת מהדורה שניה ח"א פרק ג, עמ' נג, ד"ה עוד פרטי דינים, אות ה) כתב שהטעם לזה הוא משום ש"הלבוש בגדי שבת בימות החול, כגון לשמחה של רשות וכדו', ממעט בזה את הענין של בגדי שבת".
בגלל דברי האר"י הללו, יש מי שהקפידו לפשוט את בגדי השבת מיד עם יציאתה, כפי שנבאר כעת: המג"א (רסב סק"ב) הביא בשם האגודה שיישאר עם בגדי שבת עד להבדלה, וכ"כ עוד אחרונים (ולעומתם, בשו"ת גור אריה יהודה תאומים, או"ח יג, כתב שמלשון רש"י נדרים עז ע"א ד"ה נדרה "משחשכה רגילים להפשיט תכשיטי שבת" מוכח שנהגו להורידם לפני הבדלה). בתורת חיים סופר (סק"ו, וכעי"ז בשו"ת אבני ישפה ח"ה סי' מו, ענף ד) הבין שכוונת המג"א היא שאין להשאיר עליו את בגדי השבת אחרי ההבדלה, משום דברי האר"י הנ"ל שכתב שלא ילבש בחול בגדי שבת. וכן הבין הסטייפלר, שנהג בגלל זה להסיר את בגדי השבת מיד לאחר ההבדלה (ארחות רבנו ח"א עמ' קז, מהדורה חדשה עמ' רד)[6]. לעומתם, הגר"נ קרליץ (חוט שני ח"א סוף פרק ג) הבין שכוונת המג"א היא רק שלא יפשוט את בגדי השבת לפני ההבדלה, ולפי הבנתו אין בעיה להישאר לבוש בהם גם לאחר ההבדלה[7].
מכל זה יוצא שבנוסף להקפדה להבדיל בין לבוש השבת ללבוש בראש חודש וכדו', יש גם הקפדה נוספת – להימנע מללבוש בימות החול אפי' בגד שבת בודד, וזאת ע"פ דברי האריז"ל.
אמנם ייתכן שהקפדה זו אינה קיימת כאשר הוא לובש את בגד השבת ביום חגיגי כמו ר"ח, או בסעודת מצוה. אכן, מצאנו פעמים בהם נהגו ללבוש בגדי שבת בהזדמנויות כאלו, שהרי הרמ"א (תקנא, א) הביא שהסנדק ואבי הבן לובשים בגדי שבת בברית המילה, והביא הרמ"א שם שכך גם בנישואין (וכן הוא במהרי"ל נישואין ג, וכ"כ באר היטב אבה"ע סח סק"ג). היו שכתבו שיש ראיות להקל בזה, ללבוש בגדי שבת בשמחה של מצוה וכדו' (תורת חיים סופר רסב, ו, תשובת הגר"ח קנייבסקי שהובאה בספר דולה ומשקה לרב שצ'יגל סי' רסב, שו"ת אבני ישפה ח"ה סי' מו, ענף ה, וכתב הנצי"ב בהעמק שאלה פרשת בראשית שאילתא א סק"ה, שתבשיל של שבת אין לאוכלו בחול, כמובא בירושלמי, אבל בגד של שבת מותר ללובשו במעמד מכובד שמתקיים בימות החול). ולפי דרכם יתכן שבר"ח ופורים ניתן ללבוש את כל בגדי השבת.
לעומתם, הסטייפלר אמר שמנהגם של אלו שלובשים שטריימל לחתונה או לסעודת ראש חודש צריך עיון, שהרי הדבר מנוגד לדברי האר"י הנ"ל (ארחות רבנו ח"א עמ' קז, מהדורה חדשה עמ' רד. גם את המקורות לפסקא זו נטלתי מספר הלכה ברורה הנ"ל). וראיתי שכעי"ז כתב כבר רבי אברהם הלוי בינג אב"ד ווירצבורג (נפטר ה'תר"א, בספרו זכרון אברהם סי' רסב) שבגלל דברי האר"י לכן בברית מילה "המוהלים ובעל הברית לא ילבשו בגדי שבת ביום המילה, רק בגד מיוחד יהיה להם או מלבוש יו"ט שיהיה להם"[8].
מעתה, לפי כל זה, יש לתמוה על המנהג בפורים: המהרי"ל עצמו לבש רק חלק מבגדי השבת (וכך גם מובא אצל אבי השלה"ק, וכך נהג מהרי"ל גם בחוה"מ), אולם הרמ"א, שהביא את מנהגו של המהרי"ל, התעלם מנקודה זו, וכך גם החכמים המאוחרים יותר כתבו שלובשים "בגדי שבת", בלי לציין שראוי לא ללבוש את כולם. מפתיע לגלות בתוך החכמים הללו גם את החמדת ימים, המחזיק ברכה והגר"ח פלאג'י, שהם אלו שכתבו להקפיד על ההבדלה בין ר"ח ובין שבת. עלינו להבין מה הטעם להבדל זה בין ר"ח ובין פורים[9].
חברי הציעו באזני כמה פתרונות, אלא שכולם דחוקים מעט בעיני:
הפתרון הראשון – פורים נקרא "יום טוב" (אסתר ט, יט), משא"כ ראש חודש. פתרון זה קשה, שהרי לבסוף פורים לא נקבע ל"יום טוב", ולכן מותר לעשות בו מלאכה (אסתר ט, כב, ודברי רבא בריה דרבה בגמ' מגילה ה, ע"ב, וכן נפסק בשו"ע תרצו, א). אמנם ניתן להשיב ולומר שמכיון שהתקבל המנהג להימנע ממלאכה בפורים (רמ"א תרצו, א, ע"פ הארחות חיים, וכן הוא במאירי, וכן ראיתי בבית דוד משאלוניקי סי' תצה) ממילא הוא דומה ל"יום טוב". אלא שיש לדחות שלא מצאנו שמנהג זה התקבל בזמנו אצל כל הספרדים (ראה שכנה"ג אות ב' ובברכ"י אות ב').
הפתרון השני – מכיון שר"ח נזכר בתורה, ויש בו קרבן מוסף, עלולים לטעות ולחשוב שדינו שווה לשבת, ולכן היה צורך להדגיש את ההבדל שקיים בינו לבין השבת. משא"כ פורים, שידוע לכל שהוא מדרבנן.
הפתרון השלישי – המחזיק ברכה כתב שבר"ח יש להדליק פחות נרות מבשבת, והזכיר שני טעמים לכך: משום שהדלקת הנר בר"ח היא רק מנהג, ומשום שבר"ח לא נהגו בזה בכל המקומות. הטעם השני שהוא מביא שייך רק בר"ח, ולא בפורים, שהרי בפורים המנהג ללבוש בגדים מיוחדים התפשט והתקבל. פתרון זה קשה, שהרי בזמן החמדת ימים המנהג עוד לא התפשט בפורים.
♦ ♦ ♦