וכתב המשנ"ב בשם שער אפרים שאם טעה וקרא שביעי בשל שקלים או החודש יקרא למפטיר בפרשת ראש חודש וההפטרה יאמר השמים כסאי, מאחר שבקריאת התורה נסתיים מהענין של שבת וראש חודש.
והנה לכאורה יש מקום עיון בזה, דהנה בפרשת החודש, הרי בהפטרה "כל עם הארץ" ביחזקאל מוזכר גם כן ענין ראש חודש. ואם כן, מדוע שלא נאמר שיפטיר בפרשת החודש, והוא שייך גם כן לענין של פרשת החודש.
דוגמה לדבר מה שמצינו בז' דנחמתא, שנחלקו הפוסקים בשחל ראש חודש אלול בשבת האם דוחים ההפטרה של ז' דנחמתא מחמת השמים כסאי, או כאשר חל ר"ח אלול ביום א' האם דוחים ז' דנחמתא מחמת קריאת הפטרת מחר חודש. וכתב הרמ"א יש אומרים שאם חל ר"ח אב בשבת קוראים השמים כסאי ולא עניה סוערה, ואילו אם חל ר"ח אב ביום א' אין קוראים מחר חודש וטעם החילוק הוא משום שבהשמים כסאי יש תרתי גם ראש חודש וגם נחמה על ירושלים. משא"כ במחר חודש שאין בה אלא מענייני ראש חודש. ואם כן כיוון שחזינו שהשמים כסאי קוראים בה כי יש בה תרתי גם ר"ח וגם נחמות ירושלים, ומשום הכי היא דוחה את עניה סוערה, אם כן הוא הדין שקריאת פרשת החודש כל עם הארץ, שיש בה גם עניני ההכנה וההזמנה לעלות לרגל כענין פרשת החודש וגם הזכרה של ראש חודש, נוכל לומר שהיא עדיפה, ויפטירו בה אפילו באופן שסיים בשל ראש חודש.
♦
א. ב.
ויש לומר דלא קשה מידי. דיש לבאר כך, דהנה לא היתה תקנה מיוחדת של קריאת הפטרה מסוימת בשבת ראש חודש או קריאה של הפטרה מסוימת בד' פרשיות, אלא כיוון שקריאות אלו הן המסיימות את קריאת התורה, אם כן הדין נותן שיקראו בהפטרה שיש בה מעניינן. אך אין דין בתקנת חז"ל שיהיו קוראים הפטרה שיש בה מענייני שבת החודש או ראש חודש. והיינו שלו יצוייר שאין מי שיודע לקרות את פרשת ראש חודש והחודש למפטיר, וקראו רק פרשת השבוע ותו לא[1], אע"פ שיכולים לקרוא הפטרה הראויה, מ"מ יש לומר להם שיקראו בפרשת השבוע גם להפטרה (והיינו ענין בנביא שהוא דומה לקריאת הפרשה). דמדוע יקראו בענייני הפטרה שלא מעין הקריאה. אבל בז' דנחמתא תקנת חז"ל היתה על קריאת ההפטרה, שיקראו בעניני הנחמה. ואם כן, אף שסיימו בראש חודש או מחר חודש, מ"מ כאן תקנת חז"ל היתה שאע"פ שבכל מקום התקנה היא שהפטרה היא מעין הקריאה, מ"מ כאן תקנו חז"ל שיקראו עניני נחמה. ולכן יש פוסקים שסוברים שאין קוראים מחר חודש או השמים כסאי אלא קוראים את עניני הנחמה. ומ"מ כתב הרמ"א שכיוון שבהפטרת השמים כסאי יש גם עניני הנחמה, אם כן יוכל לקרות השמים כסאי. ונמצא מקיים את תקנת חז"ל לקרוא עניני הנחמה, וגם מקיים את תקנת חז"ל להפטיר בענין דסליק מיניה, שהוא קריאת מפטיר של ר"ח.♦
אך נראה שדבר זה שההפטרה של ד' פרשיות אינה דין מסויים אלא רק משום שמסיימים בד' פרשיות, ממילא קוראים הפטרה במאי דסליק, תלוי בדברי רבותינו הראשונים. דהאליה רבה תרפה, יז הביא את השבולי לקט שכתב וז"ל "ואע"פ שמקדימים קריאת ראש חודש לשקלים או להחודש משום תדיר ואינו תדיר תדיר קודם הני מילי לקריאת התורה אבל להפטרה בודאי בהפטרות ארבע פרשיות מפטרינן ולא בהפטרות ראש חודש לפי שארבע פרשיות אלו קבועות מפי רבותינו ז"ל כהפטרות ראש חודש וכמו ששנינו בחמישית חוזר לכסדרן ואוקימנא לסדר הפטרות הוא חוזר אלמא הפטרות אלו אינן נדחות ממקומן כלל ובהדיא תנן ר"ח אדר שחל להיות בשבת קורין כי תישא ומפטירין ביהוידע הכהן." עכ"ל.
וחזינן מדבריו שיש דין מסויים בתקנת חז"ל גם על קריאת ההפטרות של ד' פרשיות ולא רק בקריאת הפרשיות בתורה. ואם כן לכאורה יש מקום לדון לדבריו אמאי פסקו השער אפרים והמשנ"ב שאם טעה והקדים פרשת החודש לראש חודש יפטיר השמים כסאי, והרי יש דין קריאת ההפטרה של ד' פרשיות שדוחה את קריאת הפטרת ראש חודש.
אמנם מצינו שנחלקו בזה הראשונים. המרדכי בסוף מסכת מגילה (סי' תתלא) כתב ר"ח אדר שחל להיות בשבת מוציאים ג' ספרים ומפטיר קורא כי תישא ומפטיר בשקלים זה הכלל לעולם מפטיר הולך אחר הפרשה שקרא באחרונה ויש חולקין ואומרין להפטיר בשל ר"ח משום תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם וליתא דאדרבה דראש חודש קורא קודם משום תדיר והמפטיר מפטיר בדסליק מיניה.
ולכאורה מבואר מדברי המרדכי שיש שכתבו שמפטיר בשקלים ולא בשל ראש חודש רק משום שהמפטיר הולך אחר סוף הפרשה, והואיל ומסיים בשקלים לכן קורא שקלים. ומבואר שאין דין של קריאה מסויימת לקרוא את ההפטרה של הד' פרשיות, ולא כשבולי הלקט.
ואם כן יש לומר דהשער אפרים והמשנ"ב ס"ל ג"כ שאין דין מסויים לקרוא את ההפטרה של ד' פרשיות, אלא כל העניין הוא לקרוא הפטרה במאי דסליק מינה. ולכן הם פסקו שאם טעו וקראו כבר פרשת החודש ואחר כך קוראים פרשת ראש חודש ומסיימים בה, יש להפטיר השמים כסאי שהיא הפטרת ראש חודש.
♦
ג. ד.
אמנם עדיין יש לדון בזה. דהנה המרדכי בהמשך דבריו כתב עוד ר"ח טבת שחל בשבת במסכת סופרים איתא דמפטיר בשל ראש חודש וכן העיד ה"ר שמואל מפי אביו ר' דוד שמפטיר בשל ראש חודש ואע"ג דראש חודש אדר שחל בשבת מפטירים ביהוידע היינו משום שכלול בה של ראש חודש ושל שקלים כדר טבי במס' מגילה וכן בר"ח ניסן שחל בשבת מפטירים בראשון באחד לחודש אבל הפטרה דלא מישתעי בראש חודש כלל נדחית מפני ראש חודש חדא משום תדיר ושאינו תדיר ועוד לפרסם שהוקבע ראש חודש בזמנו, אבל בסדור רב עמרם דמפטירין בנרות זכריה פרסומי ניסא עדיף.ואם כן מצא בעל דין מקום לטעון על דברי השער אפרים והמשנ"ב על פי דברי המרדכי, אמאי לא נאמר שיפטיר בפרשת החודש או בפרשת שקלים, והרי כל הסיבה שמפטיר בכל פעם בפרשת שקלים או החודש ולא בשל ראש חודש היא משום דכלולים בהפטרות אלו גם עניין ראש חודש. ואם כן גם באופן שלא קרא כסדר וסיים בשל ראש חודש, אמאי לא יקרא הפטרות אלו, שהרי כלול בה תרוייהו.
וב"ה מצאתי שבנודע ביהודה תנינא או"ח סי' יא הקשה כן על מעשה שהיה בפראג בבית הכנסת של הבחורים שבאו לשאול שהקדימו פרשת שקלים לפרשת ראש חודש במה יש להם להפטיר ופסק הנוב"י שיפטירו בשל ראש חודש ואף שבהפטרת פרשת שקלים כלולים תרתי גם שקלים וגם ראש חודש, הואיל ובהפטרת השמים כסאי כלול בה שבת וראש חודש כדכתיב "והיה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו" ובהפטרת שקלים אינו מוזכר כי אם ראש חודש בלבד, וכל מה שמפטירים בשל שקלים בעלמא הוא משום דסליק מיניה, ולא אמרינן שיסיים בשל ראש חודש שהוא תדיר וזהו כבודו לאחרו ושיפטירו בו משום שסוף סוף בפרשת שקלים מוזכר גם ראש חודש ואינו נדחה ר"ח מהפטרה לגמרי אף אם יקדימו אותו לשקלים ומשום הכי מקדימים אותו כדין תדיר ושאינו תדיר ומפטירים בשל שקלים שמזכירים בה גם ראש חדש, ואף ששבת נדחית לגמרי ואינה מוזכרת בהפטרת שקלים מכל מקום בשביל זה אין לאחר של ראש חודש בקריאת התורה דראש חודש תדיר יותר משבת ראש חודש ומקדמינן קריאה של ראש חדש ומסיימים בשקלים ומפטירים בשל שקלים, אבל אם אירע שקראו כבר בתורה שקלים קודם לראש חודש אם כן סליקו בתורה מן שבת וראש חדש שהרי קראו ביום השבת ובראשי חדשיכם ומפטרים במאי דסליקו מיניה דהיינו השמים כסאי שמוזכר בה שבת וראש חודש.
והביא הנודע ביהודה שמצא בראב"ן סברא כעין זו, שכתב שר"ח טבת שחל בשבת חנוכה רבנו יהודה הכהן ובניו היו מורין להפטיר השמים כסאי מטעם תדיר ועוד מדמפורש בהפטרה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו ואין דוחים שתים שבת וראש חודש מפני אחת של חנוכה.
♦
ואהיה כתלמיד הדן בקרקע במה שכתב הנודע ביהודה לדון ששבת ראש חודש אינה תדירה, שמחמתה יקדימו את הפטרת השמים כסאי אלא ראש חודש בלבד הוא התדיר. לכאורה נדון זה תלוי בתרתי.
ראשית, יש לדון האם אזלינן אחר שבת או שבת ראש חודש. דיש לומר שבאמת אזלינן בתר ענין שבת, שמחמת עצמו היה צריך להזכיר הפטרה ולהפטיר בשל שבת. ומה שלא מזכירים ועושים כן הוא משום שאם כך יהיו ההפטרות כולן מענין אחד, או שבפרשת שבת אינו אלא ב' פסוקים וכדי לקרוא למפטיר בעינן לכל הפחות ג' פסוקים כמבואר בתוס' מגילה כג, א ועוד ראשונים. ולפי זה יש לומר דאדרבה, במקום שכבר קוראים פסוקי השבת למפטיר, אם כן הוי תדיר יותר מהכל, ששבת תדירה לגבי ר"ח ולגבי ד' פרשיות. וגם לפי התירוץ האחרון של תוס' שלא תיקנו להפטיר בשל שבת משום שאין קרבן שלה בא לכפרה, אם כן יש לומר שאין כלל ענין להפטיר בשל שבת, ולא כמבואר בדברי הראב"ן והנודע ביהודה.
ועוד יש לדון האם אזלינן אחרי שבת ראש חודש, שהיא באמת פחות תדירה, או שמא אזלינן בתר הפסוקים הנקראים. והרי אנו נוהגים שבכל ראש חודש קוראים גם את פסוקי קרבן שבת. ואם כן אם אזלינן בתר הפרשה הנקראת, אזי פרשת וביום השבת תדירה כמו ובראשי חדשיכם, שהרי הן נקראות יחד בכל השנה, בין שחל ר"ח בחול ובין שחל ר"ח בשבת[2].
ובעיקר דברי הנודע ביהודה יש לומר דהוא מיירי במעשה שהיה בפרשת שקלים, ובהפטרת שקלים באמת לא מוזכר כלל ענין שבת, אבל בהפטרת החודש, שמוזכר בה גם ענין שבת וגם ענין ראש חודש וגם פרשת החודש, יש לומר שאף אם הקדימו וקראו פרשת החודש קודם קריאת ראש חודש, יש לקרות בראשון באחד לחודש שכולל את כל העניינים. וכאן לא תועיל טענת הנודע ביהודה שאין כאן את ענין השבת וממילא דוחים חדא מקמי תרתי, שהרי כל הני ג' עניינים מוזכרים בהפטרת החודש.
♦
ה. ו.
עוד פסק רבנו המשנ"ב תרפ"ה סק"ב שאם אירע ולא קראו אחת מד' פרשיות אין לה תשלומין לשבת הבאה. ומסתימת דבריו נראה דמיירי בכל הארבע פרשיות. אמנם הכף החיים הביא מהבית דוד והחיד"א שאם לא קראו פרשת פרה, יש לה תשלומין בפרשת החודש.והנה יש לדון בכה"ג לדברי הפוסקים שיש תשלומין לפרשת פרה אם לא קראוה בזמנה, ויש לקרותה בפרשת החודש. ונמצא שיש ב' קריאות, של פרה והחודש, או ג' קריאות, באופן שחל ר"ח ניסן בשבת, ואז יקראו פרה החודש וראש חודש. ומהו הסדר הנכון שיש לקרותן.
וכתב בשו"ת הריב"ד או"ח סי' כו שהפוסקים שאמרו שיש תשלומין לפרשת פרה לא פירשו באיזה אופן יקראו אותה. ונראה שפרשת החודש, שהיא חובת היום, צריך לקרותה למפטיר וצריך לומר ההפטרה עליה. אך מאידך קיימא לן בתפילה שיש להקדים את התפילה בזמנה לתפילת התשלומין, ואם כן יש מקום לומר שיש להקדים פרשת החודש לפרשת פרה. ואף שאם חיסרו הציבור ולא קראו פרשת שבוע אחת, שמשלימים בשבוע שלאחריה לקרוא שתיים, אז קוראים כסדר הכתובים בתורה, אף שמקדימים את התשלומין לקריאת אותה שבת. התם היינו טעמא משום שקריאת פרשיות התורה צריכה להיות כסדרן, דכתיב "והיה", ודרשינן כסדר הוייתן שלא יקרא למפרע. אבל בהקדמת פרשת פרה לפרשת החודש לא שייכת סברא זו.
והכריע הריב"ד שכיוון שאי אפשר בענין אחר, שהרי אם יקדימו את פרשת החודש נמצא שלא יקראו את ההפטרה של פרשת החודש, לכן צריך להקדים פרשת פרה אף שהיא לתשלומין. וכדמצינו בתוס' שבת כג, ד"ה הדר שכתבו שאם חל ר"ח טבת בשבת שנראה לרשב"א שיקדימו לקרות בשל ראש חודש אף ששל חנוכה עדיף משום פירסומי ניסא כדי שיוכלו להפטיר בנרו זכריה. ואם כן, הכא נמי שיש להקדים פרשת פרה, כדי שהמפטיר יקרא פרשת החודש ויפטירו את הפטרת החודש.
והנה הריב"ד לא ביאר היאך יעשו אם חל ראש חודש ניסן בשבת וצריכים להשלים את פרשת פרה. דלאחרונה יקראו פרשת החודש, כדי שיפטירו בשל פרשת החודש, אמנם של ראש חודש ושל פרה מי יהיה קודם? ונראה שיש להקדים של ראש חודש, שהיא תדירה והיא חובת היום. וכאן לא שייך הטעם שיפטירו בה, הואיל ובלאו הכי אין מפטירים בשל ראש חודש אלא בשל פרשת החודש.
אמנם יש לדון בזה, דאולי מה שמפטירים בשל פרשת החודש הוא משום שכולל גם כן את ראש חודש, שהרי מזכיר אותה, וקיימא לן שצריך להפטיר במאי דסליק מינה. ובעלמא שקורא פרשת ראש חודש ואח"כ פרשת החודש, אם כן ההפטרה מתייחסת לשתיהן. אולם אם יקרא גם פרשת פרה ביניהן, הרי אין הפטרת פרשת החודש מתייחסת גם לפרשת פרה. אם כן דוחק לומר שייחשב שתעלה גם לקריאת ראש חודש. אמנם זה אינו, שהרי בפרשת החודש מוזכר גם עניין הטהרה שעושים לבית המקדש קודם הפסח, ואם כן אפשר שגם עניין פרשת פרה נכלל בהפטרת פרשת החודש.
אך באופן שטעו וקראו פרשת פרה באחרונה, יש לחקור באיזה הפטרה יקראו. שמחד גיסא יש לומר שכיוון שסליקו בפרשת פרה, אם כן יפטירו בהפטרת פרשת פרה ביחזקאל, כמו שכתב המשנ"ב שאם טעו וסיימו בשל ראש חודש יקראו בשל ראש חודש. אמנם יש לומר על פי סברת הנודע ביהודה שמה שמפטיר בשל ראש חודש הוא משום שיש בו תרתי גם שבת וגם ר"ח, ואם כן אם טעו וסיימו בפרה הרי אין סברא שיפטירו בשל פרה ויפטירו בשל פרשת החודש אפילו שלא סיימו בה, וצ"ע.
♦ ♦ ♦