מכון אור קדמאה
דרוש חשבון שמות הקודש - לרבי יוסף ן' טבול מתלמידי האריז"ל
נדפס לראשונה מזה ד' מאות שנה, מכתב יד תלמידו רבי ישועה אזולאי[2]
הנה אבאר לך קצת רזין עילאין בחשבון שמות הקודש כדי שתכון בנקל רמז חשבונם בכל מקום, הלא ידעת גודל שכר יראי ה' ולחושבי שמו[3], מי שיודע לחשוב[4] של הב"ה בצל שדי יתלונן[5] שקט ושאנן[6].דע שבעשרה ספי' יש עשרה הויו"ת, שבכל ספירה וספירה יש הוי"ה אחת, ובכל מקום ומקום שנזכרים אלו הששה הויו"ת הם כלם בעשר ספי' של זעיר, וכל מה שאנו מכנים בכתר ואומרים כינויים, כמו העשרה דרגין שנזכרים בתיקונים הם כלם בזעיר. וגם מה שאמר הרשב"י ז"ל בפ' ויקרא דף י"א עמוד א' שמכנה אותו בשם אהי"ה, ואומר 'דא רזא עילאה רישא דכל רישין שמיה סתום'[7] וכ', דע והבן, שכיון שמכנה אותו בלשון כתר, הוא כתר של זעיר. וכן בתיקוני'[8], כלם הם מדריגות זעיר. ולפי שכתר זעיר נעשה ממדרגה אחת של זעי"ר אריך אנפין, שכל מדרגות אריך נקראי' כתרים לגבוה מה שלמטה ממנו. וכשמכנה שם אהי"ה הוא בכתר של זעיר שנעשה מבינה של אריך.
ובזה יתורץ קושיא חזקה ועצומה, והנה היא, שבכל ספר הזוהר אומר, שאריך אין בו לא אות ולא נקודה אלא טעמים בלבד, וגם בתיקונים אומר שהטעמים הם באריך והנקודות הם באבא והאותיות הם באימא[9], וא"כ איך נאמר ששם אהי"ה הוא בכתר, והלא אין בו אלא טעמים לבד, ואין בו אותיות כלל. אלא ודאי, שהכתר שאומ' בפרש' ויקרא שהוא שם אהיה, וכן בתיקונים, מדבר בכתר של זעיר. ומה שמכנה אותו באלו הכינויים וקורא אותו 'כתרא עילאה' ו'רישא דכל רישין', דמשמע שמדבר באריך עצמו, כן הוא האמת, לפי שזה הכתר של זעיר נשמתו היא ממדרגה של אריך כמו שמפורש בקידושי'[10], ולזה כל הכינויי' שנקראים לאריך נקראי' ג"כ לזעיר, לפי שהוא ממדרגה פרטית ממנו. אבל בכללות אריך עצמו מיניה וביה אינו אלא טעמים בלבד, ואין בו אותיות כלל, אלא תלייא בעלמא כמו שמפורש באדרא רבה.
נמצא, שכל הי' ספירות הם בזעיר אנפין, ובי' ספירות שלו יש עשר הויות, והם נשמה לכל ספירה וספירה, ולא יש הפרש ביניהם אלא בניקוד[11]. שהוי"ה של כתר כולה בקמץ, וזהו 'וקמץ הכהן'[12], שקומץ האור כולו בתוכו. והוי"ה של חכמה נקודה כולה בפתח, שהוא פותח האור של הקמץ שהיה קמוץ וסתום ביוד שהיא למטה סותמת הפתח. הנה עתה מסתלקת היוד למעלה שהיתה סותמת ונסתם הפתח של האור, וזהו מ"ש 'פותח את ידך'[13], אל תיקרי 'ידך' אלא 'יודך'[14], שמסתלקת היוד ונפתח הפתח של האור. והוי"ה של בינה הוא נקודה בצירי. והוי"ה של חסד נקודה בסגול. והוי"ה של גבורה נקודה בשבא. והוי"ה של תפארת נקודה בחולם. והוי"ה של נצח נקודה בחיריק. והוי"ה של הוד נקודה בקיבוץ, שהם ג' נקודות זו למעלה מזו. והוי"ה של יסוד היא נקודה בשורוק. והוי"ה של מלכות היא נקודה בנקוד של צבאו"ת שהוא שבא וקמץ וחולם. אלו הי' הויו"ת הם נשמה לעשר ספירות של זעיר.
ודע ג"כ, שיש י' שמות שמתכנה בהם זעיר, והם הכינויים שבפ' ויקרא דף י"א. ואלו הם אהי"ה הכתר נק' כן. י"ה נקראת החכמה. הוי"ה בנקודת אלהי"ם נקראת הבינה, וכך הוא הניקוד, שבא סגול תחת היו"ד וחולם על ה"א והוא"ו בחיריק וה"א אחרונה אין בה ניקוד כלל. והנה הם שבעה נקודות כנגד שבעה יודין, שהם ד' יודין שיש בשם ע"ב ושלש היודין שיש בשם ס"ג כנגד אלו השבעה הם השבעה נקודות של כל נקודה היא רמוזה ליו"ד כנודע, והם סוד היין שהוא בבינה[15] שמשם דינים מתערים, כנודע שאותיות ההוי"ה הם רחמים, והנקודות שהם הרוח של האותיות שמנהיגים אותם הם בסוד דין. אל נקרא חסד. אלהי"ם נקרא גבורה. הוי"ה בת"ת. נצח והוד נקראים צבאות. א"ל ח"י נקרא יסוד, וגם שד"י נקרא יסוד. ואדנו"ת נק' מלכו"ת.
גם צריך לידע, שיש שבעה שמות של מרגלא הנז' בפרשת וישמע יתרו[16] שיוצאים משני שמות של אהי"ה ויה"ו כנז' שם, שהם מ"ב שבעולם הבריאה, וזה מ"ב הוא נשמה לאבגית"ץ שבעולם היצי'. אמנם שבאצילותם[17] שהוא נשמה לכל אלו הוא מהוי"ה כזה, קודם ד' אותיות של הויה ועשרה אותיות של מילוי כאלו יו"ד ה"א וא"ו ה"א. וגם מילוי המילוי הוא כ"ח כאלו יו"ד וא"ו דל"ת ה"א אל"ף וא"ו אל"ף וא"ו ה"א אל"ף, הם עולים לחשבון כ"ח אותיות, באופן שעולים הכל השם והמילוי ומילוי המילוי עולים מ"ב. וכבר כתבתי לך שורש שם ע"ב שהוא מ"ב אותיות שיש.
ודע שזה השם מתחלק בזה האופן. בשלש ראשונות של זעי' בזה האופן, הארבעה אותיות שהוא שם הוי"ה הוא בכתר, והעשרה של המילוי הוא בחכמה, וכ"ח של מילוי המילוי הוא בבינה. אמנם מחסד ולמטה מתחלק באופן אחר, ששה אותיות בכל אחד, כמו אבגית"ץ קרעשט"ן וכ' שהם ששה בכל אחת בעולם היצירה, וכן הוא הסדר ד' אותיות של הוי"ה וגם יו"ד וא"ו של המילוי הרי ששה לחסד, נשאר מן היוד דל"ת וה"א אל"ף וא"ו אל"ף וא"ו הרי ששה לגבורה, וכן על זו הסדר תחלק לת"ת לנצח והוד ויסוד ומלכות שהם שבעה, וכל אחת יש לה ששה[18]. והנה ז"פ ששה עולים מ"ב, זהו שם מ"ב של אצילות[19].
אמנם שם מ"ב של עולם הבריאה, הוא חשבון צרוף שם אהי"ה שעולה כ"א, ושם יה"ו כ"א, נמצא בשניהם עולה לחשבון מ"ב. והנה זה השם של אהי"ה ויה"ו נקראי' 'תרין מרגלין', יוצאים מהם שבעה שמות בשבעה מדרגות של בריאה בהכאת האותיות בזה. שאלף של אהי"ה עם וא"ו של יה"ו שהיא א"ו, מכה זו בזו האותיות, ומוציאי' שני שמות. וגם ה"א של אהיה עם ה"א של יה"ו מכה זו בזו, ומוציאים שני שמות. וכן יוד של אהיה עם יו"ד של יה"ו מכה זו בזו, ומוציאים שני שמות.
ופירושם כך הוא, האל"ף עם הוא"ו מוציאים הויה פשוטה[20], וה"א עם ה"א מוציאים הוי"ה בנקודת אלהים[21], ויו"ד עם יו"ד מכים זה בזה ויוצאים מצפ"ץ מצפ"ץ שהו' חילוף הוי"ה באותיות א"ת ב"ש, והם רזא די"ג מדות כנז' בזוהר בפ' וישמע יתרו. והנה נשארה הא אחרונה של אהיה, יוצאים ממנה אדנות ומתחבר עמה שם י"ה. וכך הוא סידורן בעולם הבריאה הוי"ה פשוטה בחסד, הוי"ה בנקודת אלהי"ם בגבורה, מצפ"ץ בת"ת, ומצפ"ץ שני[22] ביסוד, י"ה ואדנות במלכות. ואלו הם בשבעה מדרגות של בריאה ועולים חשבונם של אלו השבעה שמות לחשבון תכלת, שסוד התכלת הוא הגוון שמבריח החיצוניים, והוא הכיסוי העליון של המשכן 'חופאה' וכיסוי לקדושה[23] שלא יסתכלו בה החיצוניים.
ודע גם כן, שיש שם אבגית"ץ שהוא יוצא מבית של בראשית ועד בית של ובהו, שהם מ"ב אותיות. ושם אבגית"ץ עולה בחילוף אלפא ביתא, והוא במלכות של אצילות, שבזה השם נצטיירו כל הנשמות וכל העולמות, ולזה צריך לאומרו בכל לילה להעלות לנשמה למקום שנצטיירה בו שהיא במלכות, בסוד ג' ידות, יד הגדולה, יד הגבורה, יד הרמה, שהם ח"סד ג"בורה ת"ת, וחשבון ג"פ י"ד עולה מ"ב.
ועתה דע לך בקיצור סדר שם בן מ"ב, שקודם באצילות הוא בהוי"ה כמו שפירשנו. ובבריאה הוא אהי"ה ויה"ו שהם מ"ב, והם המרגלא תתאה שמתלבשת בה מרגלאה עילאה. וביצירה הוא אבגית"ץ. ודע שבעשיה אין בה שם מ"ב, והטעם לפי ששם זה של מ"ב יש בו ג' ידות שנותן ידיו להעלות מה שלמטה ממנו, אמנם בעשייה אין לו מה להעלות ולכן אין לה יד[24].
וחשבון שלשה שמות של אהי"ה, של יודין כזה אל"ף ה"י יו"ד ה"י, ובזה מתלבשת ההויה של יודין שהיא חכמה של זעיר. ואהי"ה של האהי"ן כזה אל"ף ה"ה יו"ד ה"ה, שמתלבשת בו הוי"ה של ס"ג בבינה של זעיר. ואהי"ה של אלפי"ן כזה אל"ף ה"א יו"ד ה"א, שמתלבשת בו שם מ"ה ושם ב"ן, חסדים וגבורות בדעת של זעיר. ודע שהאלפין של זה האהי"ה יש בו שני ציורים, יו"ד וא"ו יו"ד הוא מלביש לחסדים, וציור יו"ד וא"ו דל"ת כזה הוא מלבוש לגבורות, הראשון עולה החשבון קס"א, והשני קנ"א כמנין מקוה, והג' אהי"ה עולה קמ"ג, ושלשתם עולים תנ"ה.
והד' הויות של ע"ב וס"ג ומ"ה וב"ן המתלבשים בתוך אהיה, דע שחשבון ארבעתם עולה רל"ב, וכשמתלבשים אלו באלו עולים למנין תרפ"ה. ועולים גם כן לחשבון 'צד"ק צד"ק תרדף'[25], עם ג' אהיה עולים תרפ"ח, ופי' דברים, צדק שהיא לאה וצדק שהיא המלכות תרדף עם המוחין שהם ההויות ואהיה שעולים תרדף[26].
ואלו הג' אהיה שאמרנו, עיקרם הוא מן האימא של הבינה, ולזה נק' חותם, שהיא חותמת כל העולמות, וחשבונם עולה למנין חותם כמו תנ"ה, ולפי שיש בחשבון יתרון א' אין אנו משגיחים בו בכל מקום לפי שהוא מן הכללות.
ולזו קוראים בזוהר ובתיקונין ה"א עילאה וה"א תתאה כלה וחמותה[27], הא היא נקראת כלה לפי שכוללת ה' גבורות, שכל אחת היא כלולה מעשר שעולים למנין כ"ל, ולפי שמתחילה כולל החסדים והגבורות שהם שני כל כל נקרא כלכלה, והוא 'על המחיה ועל הכלכלה', וזהו 'ויכלכל יוסף'[28], שהוא יסוד לכשנותן ה' גבורות וה' חסדים לאה שהיא מלכות, כמו שתמצא בזוהר שמלכות נקראת שכוללת כ"ב אותיות שהוא את מתחלה וסוף, נותן אותם היסוד לה כדי לזון את אחיו שהם בעולם הבריאה כנז' בפ' ויחי, אז נאמר 'ויכלכל יוסף את אחיו', נמצא שה"א תחתונה שהיא מלכות נקראת כלה, וה"א עילאה שהיא אימא עילאה נקראת חמות על שם השלשה אהי"ה שאמ' שעולים לחשבון חמות, והיא ג"כ תחום שבת. וכשתוסיף על חשבון הנה שלשה כנגד ג' אהיה, יהיה עולה החשבון למנין חתן, שהיא מעטרת את הבן שהוא זעיר במוחין אלו להיות חתן ומזדווג עם כלתו שהיא מלכות. וזהו מה שאמר הכתוב 'בעטרה שעיטרה לו אמו' למלך שלמה[29], שנק' זעיר שלמה, עטרה אותו אמו באלו המוחין שנקראו עטרה.
♦ ♦ ♦