ילמד תורה ואח"כ ישא אשה אלא א"כ יצרו מתגבר עליו
אדשה"ט כתלמיד לרבו, רציתי לשאול את כבו"ת בענין מה שפסק מרן הקדוש ז"ל בשו"ע (י"ד רמ"ו ס"ב) – "ילמוד אדם תורה ואח"כ ישא אשה, שאם ישא אשה תחילה א"א לו לעסוק בתורה מאחר שרחיים בצוארו. ואם א"א לו בלא אשה, מפני שיצרו מתגבר עליו ישא אשה תחילה", עכ"ל. ונפשי בשאלתי בתרתי. חדא, מהו גדר – "יצרו מתגבר עליו" שכתב מרן? דהא קי"ל (ב"ב קס"ד ע"ב) "שלש עבירות אין אדם ניצול מהם בכל יום", וחד מניהו – "הרהורי עבירה". ואם מש"כ מרן ש"יצרו מתגבר עליו" היינו הרהור בעלמא, שאף הוא קשה מעבירה (יומא כ"ט ע"א), א"כ לא שבקת חיי לכל בן ישיבה, ואין אחד שניצול מזה וכנ"ל. ואע"פ שיש לחלק ולומר ד"אדם" אינו ניצול מהם, אך צדיק ודאי ניצול מכולם, ולפ"ז מרן הנ"ל מיירי בצדיק, אז רק מותר לו לאחר נישואיו, אך זה נראה דוחק, וא"כ מהו גדר "יצרו מתגבר עליו"? ועוד אשאל, דהנה, כל הטעם שמותר לאחֵר לימודו הוא שחושש שמא יטרד בפרנסתו. אם כן, בחור שיודע בעצמו בוודאות שאין חשש כזה, כגון שהוריו וכד' ודאגו לכל צורכי פרנסתו, אם כן לכאורה בכה"ג לכו"ע חייב לישא אשה ואחר כך ללמוד תורה. האם זה נכון? כ"כ הגר"א (יו"ד רמו, ט) עיי"ש.תשובה: כן. [הוספת השואל: והנה לשאלה הראשונה ענה הרב שליט"א בע"פ, דאם עדיין מצליח ללמוד תורה, אינו מיקרי "יצרו מתגבר עליו". (אח"כ ראיתי שכ"כ להדיא הגר"א, ע' י"ד סימן רמו סק"ט.]
♦
ב.
אורך פאות הראש
מרן ביו"ד סימן קפ"ב פסק דיש לחוש לדעת הרא"ש, דגם בפאת הראש לא יעביר כעין תער. אם כן, מהו כעין תער? כמה ס"מ להשאיר?תשובה: אם אפשר לו להחזיק ביד.
♦
ג.
טעם ע"פ הסוד לברך אחר ההדלקה בנרות שבת
שמעתי שהרב שליט"א אמר, שיש טעם ע"פ הסוד וכו', לברך על נר שבת קדש דווקא אחר ההדלקה, ולא קודם (כמנהג בגדד ועוד). ואני בעוני ראיתי הרב "בן איש חי" זיע"א (שנה שניה, נח סק"ח) שכתב בענין וזל"ק: "האשה לא חל עליה קבלת שבת בהדלקת הנרות וכו' ואחר שתסיים כל הנרות תכף ומיד תזרוק מידה הפתילה שמדלקת בה את הנרות ותניח ידה על עניה ותעצום עניה ותכף תברך. ויש טעם ע"פ הסוד בעצימת עניה באותה שעה". עכל"ק. ובפשט דבריו לכאורא נראה שע"פ הסוד יש טעם רק לענין עצימת הענים ולא לענין השאלה – מתי תברך! וא"כ מהו המקור לדברי הרב שליט"א שיש טעם ע"פ הסוד לברך אחר ההדלקה?תשובה: כל הטעם לפי הפשט לעצימת עיניים זה לצאת מידי ספק. ומאחר שאמר שזה לפי הסוד זה כולל גם הברכה.
♦
ד.
אכילת יולדת אחר ז' ביום הכיפורים
שמעתי שהרב שליט"א מיקל בדין אכילת יולדת ביום הכיפורים. ומרן הקדוש ז"ל באו"ח (סימן תרי"ז ס"ד) פסק לכאורא, שאשה שילדה, אחר שבעה "הרי היא ככול אדם"! וביאר הרב משנ"ב (שם סקי"ב) שדינה כשאר חולה שאין סכנה וכו'. א"כ, האם נכונה השמועה הנ"ל? כד מתי מותר ליולדת לאכול אחר לידתה ביוה"כ?תשובה: כיום הנשים חלשות, והיא קובעת כמה זמן אחרי הלידה, אם מרגישה חולשה מסוימת.
♦
ה.
ברכת שחלק מחכמת ליראיו בזמננו
לפני כמה שבועות זכיתי להיות בבית הרב שליט"א בליל שבת, בזמן לימוד מסכת שבת. וכאשר נכנס הרב שליט"א, קיימתי בעצמי מש"כ בגמרא ובפוסקים – "הרואה חכם מחכמי ישראל אומר באהאמ"ה שחלק מחוכמתו ליראיו" (שו"ע או"ח סימן רכ"ד סי"ט). והרב שליט"א שמע הברכה ולא ענה אמן (אם הבחנתי כראוי), והביט בי כמשתאה. ראשית עתה באתי לבקש את מחילת כבו"ת. שלא ידעתי כלל מה דעת כבו"ת בנידון, שאם ידעתי ודאי וודאי שלא הייתי עושה הפך ממנה. ושוב אבקש מחילה מהדר"ג, שלא בררתו דעתו קודם מעשה, והייתי פזיז, אנא ימחל לי ולא ישא בי עוון אשמה, כי לא מזיד ח"ו הייתי.ואחר בקשת המחילה, "תורה היא וללמוד אני צריך", ורוצה אני לדעת דעת כבו"ת בנידון. שידוע דעת הרב עובדיה יוסף שליט"א לברך ברכה זו גם בימינו אנו, על הראוי, וכן פסק הרב שמואל ווזנר שליט"א, וכ"כ עוד פוסקים בימינו אנו. ושמעתי שכן דעת הרב י"ש אלישיב שליט"א, ועוד. א"כ מה דעת הרב שליט"א? האין היום בדורנו אחד שניתן לברך עליו ברכה זו? או שיש כאן ענין אחר? ואני איש בער ולא אדע. ע"כ חפשתי מאוד דעת מרן שליט"א ולא מצאתי, לכן אמרתי לכלות זמן הרב בקריאת מכתבי, כי נכספה וגם כלתה נפשי לדעת דעת כבו"ת בנד"ד, ומה מאוד אשמח אם יסכים הרב שליט"א לפנות אלי, הצעיר והדל שבישראל, ולבאר לי דעתו להלכה.
תשובה: הברכה הזאת כיום יש רבנים שמברכים עליהם. עלי לדעתי לא אבל עכ"ז עניתי אמן בלחש. [הוספת השואל: שאלתי את הרב מי הרבנים? אמר הרב: "כגון הרב אלישיב". שאלתי האם יש כלל בזה פשטנים, מקובלים, אדמו"רים? תשובה: מי שיש לו הרבה תלמידים.]
♦
ו.
רצועות תפילין שנגררות על הארץ
שמעתי מת"ח אחד, שכת"ר סובר שאין איסור שהרצועות של תפילין ישמטו על הארץ (כגון בעת הנחתם). האם נכונה שמועה זו? א"כ, לכאורא הדבר צ"ע. דהנה בשו"ע או"ח (סימן כ"א ס"ד) כתב וז"ל: "יש ליזהר כשאדם לובש טלית שלא יגרור ציציותיו", עכל"ק. ושם במשנ"ב, וז"ל: "יש מפרשים הטעם משום בזוי מצוה" ע"כ. והשתא, ומה ציצית "שאין בגופה קדושה" (לשון מרן שם ס"א) אפ"ה יש לזהר שלא יגרר ויזרק על הקרקע, ומדינא א"צ לגנוז הציצית. תפילין, שיש קדושה בגופם וצריכים גניזה (גם הרצועות!), וא"כ בחלק הרצועות יש קדושה (כדמוכח ממרן או"ח סימן מ"ב ס"א), לכאורא – ק"ו שאין לנהוג בהם מנהג בזיון, ויש להקפיד שלא יגררו הרצועות על הריצפה!? האם לא כנים דברינו?תשובה: לא נכון, רק אמרתי להעיר בשקט.
♦
ז.
ראיית מחזור בלי הרגשה
בדבר אישה שראתה דם, ויודעת בוודאות מכל לכל ספק שהאורח בא וזהו מחזור וסתה, אך היה הדבר שלא בהרגשה (ר"ל, שיודעת בוודאות שלא הרגישה, כגון שישנה וכיוצ"ב), האם טמאה מן התורה או רק מדרבנן, כדאמרינן בנידה (נז ע"ב): "דם יהיה זובה בבשרה – עד שתרגיש בבשרה". וראיתי מבוכה בזה, ומה דעת כת"ר בזה?תשובה: דאורייתא. [הרב זצ"ל הוסיף וסימן בקו תחתון את המילים מ'בודאות' עד 'וסתה'.]
♦
ח.
כתם על פד
במה שנהגו נשים רבות להניח על הבגד התחתון נייר עב עם ספוג – כדי לספוג ההפרשות שלהן, האם מקבל טומאה? אם נמצא עליו דם כגריס האם טמאה? או שכתם על נייר כזה אינו מטמא, כי אין ראוי לקבל טומאה?תשובה: כל חומר המיועד לשימוש מסויים מקבל טומאה גם אם הוא קטן מכשיעור.
♦
ט.
תפילה כוותיקין בלי מניין
בעניין מי שרגיל להתפלל כוותיקין במניין, ובוקר אחד נמצא במקום שבו אין מניין ותיקין, האם יתפלל ותיקין ביחידות כהרגלו, או במניין מאוחר שאינו ותיקין?תשובה: [הרב זצ"ל סימן קו תחתון מתחת למילים "ביחידות כהרגלו", לסמן שזו האפשרות המובחרת (כך נהג גם בתשובות אחרות). והוסיף וכתב:] וישמע קדיש וקדושה אח"כ.
ומה הדין במי שאינו רגיל להתפלל ותיקין? האם יש חילוק?
תשובה: לא.
אם כן, מדוע? הא קי"ל – "שהויי מצווה לא משהינן" (יבמות ל"ט ע"א)?
תשובה: אם יש זמן מסוים לקיום המצוה ואפי' לכתחילה בלבד, משהינן.
♦
י.
לא תתחתן בם בחילונים
בספר "ביצחק יקרא" סימן ל"ח (להרה"ג הרב אביגדר נבנצל שליט"א) כתב: במשנה במסכת כתובות (כ"ט ע"א) איתא: "הבא על הממזרת וכו' ועל הכותית וכו' יש להם קנס", ורשי שם פ', "קסבר גרי אריות וישנן בלאו 'לא תתחתן בהן'". ובתוס' שם הקשו, אם כן נוכרית היא, ולא שייך "לא תתחתן בם", שאין חתנות בגויים. והרב הנ"ל רצה ליישב רש"י, דס"ל לרש"י ז"ל דהאיסור הזה של "לא תתחתן בהם" אינו ענין של יוחסין אלא משום טעמא דקרא "כי יסיר" – לרבות כל המסירים, והכל תלוי במעשיו. והביא ראיה מיבמות כ"ג ע"א, דרבי שמעון הדורש טעמא דקרא (ע' ב"מ קט"ו ע"א) דרש גם בקרא זה – "לרבות כל המסירים". וכן פסק הרמב"ם איסו"ב פט"ו ה"ג. ולכן, גר תושב, שאינו מסיר – אין בו האיסור של לא תתחתן בם.ויצא לחדש מכל זה להלכה ולמעשה – דהכופרים בתורת ה', אף אי הוו כתינוקות שנשבו, סוף כל סוף הם בכלל – כל המסירים, ולכן יש בהם לאו דלא תתחתן בם. ואמר לי הרב שליט"א, שאם מתחתן יהודי עם חילוניה כופרת ר"ל – עובר בזה על לאו דאורייתא, שכך פסק רש"י ורמב"ם הנ"ל. והוא מורה כן למעשה.
ושאלתי – מה דעת כת"ר בזה? האם הרב שליט"א מודה בזה להרה"ג הרב נבנצל שיש בזה לאו דאורייתא?
תשובה: אין לאו, אבל מה יעשה בענין נאמנות האוכל, ושמירת שבת, ומה יעשה עם חינוך הילדים.
♦ ♦ ♦