בני ברק
תשובות מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל - בענייני חודש אדר[2]
חודש אדר
א. משנכנס אדר מרבין בשמחה, האם זה בשתיית יין משום יין ישמח או בשמחה כללית בעלמא.תשובה: יש נוהגין לשתות קצת יין.
ב. הרמ"א פסק לנהוג יא"צ באדר א' והמשנ"ב החמיר לנהוג בשתיהם, האם גם אסור להשתתף בחתונה כשמחמיר בשני.
תשובה: טוב להחמיר.
♦
ד' פרשיות
ג. תוס' בפסחים דף נט. דנו איך שחרר ר"א את עבדו למנין והרי אי"ז בעידניה, וצ"ב דר"א בשבת דף קלב. סובר דמכשירין דוחים שבת בכל דבר חיוב (חוץ מציצית ומזוזה) וא"כ מכשירי חיוב עשרה דוחים, והרי בכל גונא מכשירין אינם בעידניה.תשובה: לא במצוה דרבנן (א.ה. כוונתו דאף שכאן דרבנן דוחה דאו' מ"מ זה רק כשזה בעידניה, וע' שעה"צ תרפה, ה. דאף להרא"ש, מנין לקריאת זכור הוא מדרבנן).
ד. האם חוששים שהטועה, או לא יודע פירוש פרשת זכור לא יצא.
תשובה: יצא. שוב כתב תשובה: אין לחוש.
ה. במשנ"ב תרפה, יז. כתב דמי שאין לו מנין לקריאת זכור יהדר לקרוא מתוך ס"ת, וצ"ב דאי"ז הידור אלא דרשא גמורה כמש"כ בסקי"ד.
תשובה: מדינא צריך בעשרה אבל ביחיד אין חיוב בספר (א.ה. לכאו' זה שייך רק אם מנין לקריאת זכור מדאו'). שוב כתב תשובה: מי שבלא"ה אין לו מנין יתכן שגם אין חייב לקרות מתוך הספר כשר ואפי' בע"פ סגי.
ו. שמעתי בשם מרן (שליט"א) [זיע"א] דתיבות בפרשת זכור שאין מעכבות המשמעות אם לא שמען יצי"ח, מה הדין בתיבות שמעכבות משמעות בקריאה אך אינן שייכות למחייה, וכגון שלא שמע והיה בהניח ושמע רק את סוף הפסוק תמחה וגו', דתחילת הפסוק הוא רק תאריך האם יצא.
תשובה: אין זה ברור וצריך ליזהר בכולם.
ז. האם בקריאת זכור צריך לצאת י"ח בברכות.
תשובה: י"א כן.
ח. בנ"ל מה טעמם דמאי שנא מכל קריאה.
תשובה: כיון שזה דאו' (א.ה. לכאו' מטעם שזו מצוה על היחיד ויש חיוב ברכת המצוות, אלא שאם זה היה מדרבנן גם גדר התקנה היתה רק לרבים ורק בתורת כל קריאה"ת).
ט. במשנ"ב רפב, כג. כתב דקטן לא יעלה לזכור אף שהש"ץ קורא, ולא משמע שזה מפני שהקהל צריך לצי"ח בברכות.
תשובה: כנראה הטעם שמא יבוא לקרות.
י. העולה לתורה בקריאת זכור וקורא בלחש עם הש"ץ האם יש לו לכוין לצי"ח בקריאתו, או מהש"ץ שקורא מדויק טפי.
תשובה: מש"ץ, ורק אם לא ישמע משהו כראוי יוצא בשלו.
יא. שמע קריאת זכור במנין עם ס"ת כתב אריז"ל, האם יהדר לשמוע שוב עם כתב ב"י או שזה בזיון לס"ת הראשון.
תשובה: אינו בזיון.
יב. למשנ"ב שמחמיר שקטן לא יעלה בד' פרשיות למפטיר, האם יש להקל בכה"ג לתת לקטן שבת לפני הבר מצוה עליה בז' קרואים נגד המנהג שבמשנ"ב רפב, יב.
תשובה: אולי. שוב כתב תשובה: יתכן.
יג. האם אפשר כשגדול עולה למפטיר, שיברך הגדול ברכות ההפטרה וקטן יקרא את ההפטרה דברכתו על קריאת קטן.
תשובה: לא (א.ה. יש ביהכ"נ שעושין כן בשבת זכור בקטן שבת לפני הבר מצוה ועשעה"צ רפב, טז. דמשמע שאין בזה חסרון אף בקריאה"ת אם עשה כן רק בעליה אחת ורק כשזה בכמה עליות זה לא טוב ע"ש, ולפ"ז בהפטרה זה כשר).
יד. במשנה וכי ידיו של משה עושות מלחמה, צ"ב דהרי הרים ידיו בתפילה (אונקלוס) ותפילה ודאי פועלת.
תשובה: משמע שהידים עצמן עושין מלחמה.
טו. בליל פורים תשס"ט שאלתי, דרש"י כתב שצריך למחות את זכר עמלק מעצים ואבנים, ובשמואל פירש"י שצריך להרוג בהמתם כיון שהיו מכשפין ונהיים כבהמה ולכאו' זה סתירה.
תשובה בע"פ: אי"ז סתירה אלא מפני שהיו מכשפים אמרה תורה למחות כל זכרם ואף מעצים ואבנים והכל מטעם חשש כישוף.
תענית אסתר
טז. מי שאין יכול להתענות בתענית אסתר האם מותר בתענוגים כיון שאי"ז משום אבלות כשאר צום.תשובה: ראוי להשתתף עם הציבור (א.ה. ואף לגבי שאר צומות מוזכרת סברא זו).
יז. מה שנותנים ג' מחציות כנגד ג' פעמים שכתוב תרומה, צ"ב דאחד מהם אינו מחצית דנכתב לענין תרומת המשכן.
תשובה: כולן שוין (א.ה. דלא רצו לחלק בנתינתם בזכר למחצית השקל).
יח. המקיים פורים גם בי"ד וגם בט"ו (שיסע לכרך) האם ייתן מחצית השקל גם בי"ג וגם בי"ד.
תשובה: רק בערב י"ד.
יט. המשנ"ב הביא שיטה לתת מחצית השקל עבור קטן ועובר [ומרן (שליט"א) [זיע"א] אמר דאין נוהגין כן] האם לשיטה זו נותנים עבור אשה, דהבנתי שזה ענין כפרה ונותנים לכל מי שאינו בר חיובא.
תשובה: לא. ובע"פ אמר לי תשובה: אצלנו לא נהגו לתת לא לנשים ולא לקטנים (א.ה. ע' לקט יושר שכתב לתת לנשים).
כ. במחצית השקל דבעינן בזמנינו ג' מחציות, האם מהני ליתן שקל שלם ועוד חצי דהם שוין ג' מחציות.
תשובה: טוב ג' חצאין.
כא. לא נתן זכר למחצית השקל לפני פורים האם ייתן אחרי פורים זכר לצורת הנתינה במקדש שהיתה עד ניסן.
תשובה: אולי (ובלא"ה ראוי לתת לצדקה).
כב. מי שחלה בתענית אסתר מוקדם והבריא אחרי פורים האם חייב להשלים את התענית.
תשובה: אולי.
כג. במשנ"ב תרפו, ב. כתב דמסתבר שצמו כשנלחמו בשונאיהם כדמצינו שמרע"ה צם במלחמת עמלק, וצ"ב דמרע"ה לא נלחם בגופו בעמלק אך הלוחמים לכח המלחמה, מסתבר שהוצרכו לאכול.
תשובה: הרי אצל שאול נלחמו בלי לאכול (א.ה. רש"י בבשלח [שמות יז, י] כתב מכאן לתענית שצריך ג' לפני התיבה כמשה אהרן וחור, ודין זה נאמר בתענית ציבור ולא בתענית יחיד, וא"כ מוכח שאצל עמלק כולם צמו ואף היוצאים למלחמה).
כד. בתענית אסתר מוקדם הביא המשנ"ב נידון אם מותר לכל הקרואים לברית לאכול, וסיים דבריו שהפמ"ג והמו"ק ושבו"י הסכימו להקל, האם למעשה יש לאכול.
תשובה: הרוצה לסמוך.
כה. בנ"ל ברמ"א שהתיר לכולם לאכול הוסיף המשנ"ב היינו כל האנשים הקרואים לסעודה, ומשמע דכשלא משתתף בסעודה אסור לאכול מזונות כדרך כל ברית, האם זה נכון.
תשובה: נכון.
♦
על הניסים
כו. במשנ"ב הדגיש כמה פעמים דעל הניסים (בשמו"ע) בט"ו לבן עיר וכן בפורים קטן אינו הפסק ואין מחזירין אותו, וצ"ב דאף בהפסק גמור בג' אחרונות קימ"ל דאין חוזר כשאי"ז כדי לגמור את כולה, וכדפסק המשנ"ב בסימן ק"ד בשם מגן גיבורים והגר"א.תשובה: אם אומר י"א שחוזר (א.ה. הכונה דאי"ז לשיטת המג"ג והגר"א, על אף שהכריע כמותם).
כז. האם על הניסים בט"ז ניסן שהוא יום תליית המן הוה הפסק.
תשובה: כן (א.ה. ומהגרא"י צוקער שליט"א שמעתי שי"א שלא).
♦
עשיית וכתיבת מגילת אסתר
כח. כשהצריך השו"ע עמוד ריק בסוף המגילה האם בהכרח שהצריך גם לתת שם עץ חיים.תשובה: עי' שונ"ה תרצ"א דין י'.
כט. בנ"ל מצוי מגילות שכל עמודי המגילה ברוחב מסויים ורק עמוד של פרק י' יותר צר מפני שכבר מסתיימת המגילה, האם סגי לשייר עמוד ריק בסופה כפי שיעור העמוד הצר של פרק י' או שצריך דווקא כשיעור רוחב כל עמודי המגילה.
תשובה: כשיעור ג"פ למשפחותכם.
ל. מה טעמו של החזו"א זיע"א שלא לתת עץ חיים בסוף המגילה.
תשובה: כדעת הרמ"א (א.ה. שם דן לענין עמוד ריק, והבנת התשובה שאם אין עמוד אין עץ חיים).
לא. קנה מגילה ומצא שאין בתחילתה ריק כדי להקיף כל המגילה האם יש תקנה לתפור שם קלף ריק כדי להקיף.
תשובה: כן.
לב. בנ"ל האם כל זמן שאין כדי להקיף אין לקרוא בזה, או שזה רק דין לכבוד המגילה, וכל זמן שאין לזה כדי להקיף זה כשר לקריאה ואי"צ לחזר אחר מגילה אחרת.
תשובה: יש לחזור.
לג. האם מגילת אסתר עם צ' כתב האריז"ל כשרה לכו"ע, דלא גרע מלא דקדק באותיותיה.
תשובה: גרע (א.ה. יעויין בסמוך שלכאו' חזר בו).
לד. כשהכשירו במגילה אפילו רוב אותיותיה מטושטשות אם רישומן ניכר, אמאי אין כשר לכו"ע צ' כתב האריז"ל כיון שניכר שזה צ'.
תשובה: כשר.
לה. מש"כ הרמ"א קמז, א. ליטול ידים קודם נגיעה בקלף של כתבי הקודש האם זה ככל הלכות נט"י לסעודה או רק נקיות בעלמא.
תשובה: ככל הלכות נט"י.
לו. בנ"ל צ"ב דהרמ"א הוא מטעם המרדכי שיש בזיון ליגע ביד מלוכלכת ולכך מותר ע"י נט"י וא"כ העיקר שירד הטינופת.
תשובה: חז"ל חייבו נט"י.
לז. בנ"ל האם זה גם במגילת אסתר כשרה דידן שלא כתובה ככתבי הקודש אלא כל פרשיותיה סתומות כאיגרת.
תשובה: אם כשרה לקריאה.
לח. בשו"ע תרצא, ג. לגבי כתיבת י' בני המן, כתב, אלא מניח חלק בין כתב לכתב ואם לא עשה כן פסולה, ובמשנ"ב כתב מניח חלק כפליים מן הכתב, האם גם תוספת המשנ"ב היא לעיכובא דאם אי"ז כפליים מן הכתב זה פסול.
תשובה: יש ליזהר.
לט. בשו"ע פסל אם לא הרחיק את ה-'ואת' מעשרת בני המן, וצ"ב דאף אם זה מחוק יש להכשיר דזה מיעוט המגילה, ואף אינו ענין שלם דהרי כתוב כבר במגילה שבניו מתו ונתלו.
תשובה: זה כמו ענין שלם (א.ה. גם יתכן דהוא מזוייף מתוכו עביה"ל תרצ, ח.).
מ. בנ"ל, האם צריך להשאיר חלק כפליים מהכתב של המגילה במציאות או שבדיעבד מהני כשראוי לכתוב שם בכתב הכי קטן ששייך ואולי אפילו לכתחילה.
תשובה: בכתב זה.
מא. חיסר לכתוב אות אחת בפסוק ראשון או אחרון במגילה האם זה פסול כמי שחיסר לכתוב כל הפסוק.
תשובה: אם אין משנה הכונה כשר (א.ה. יעויין תשובה הבאה).
מב. כתב המשנ"ב תרצ, יא. גבי מגילה שנפסלת כשחסרה בתחילתה, וז"ל: ואפשר אפילו בחסר רק פסוק אחד, משמע דבתיבה אחת כשר ואמאי.
תשובה: לא נשתנה הענין (א.ה. שו"ר דבשעה"צ תרצ, י. הכשיר אף בתיבה שלמה בלא להתנות שלא ישתנה הענין).
מג. לשעה"צ שהכשיר בחיסר תיבות בכתיבת פסוק ראשון האם כשר גם בחיסר תיבת ויהי.
תשובה: יתכן שלא.
♦
ברכות המגילה
מד. אמאי השומע במגילה פסולה יכול לברך לבד, והרי הוא יוצא רק בשמיעת הבעל קורא ואיך יברך על מקרא מגילה.תשובה: בעל הקריאה מוציאו (א.ה. ע' בן איש חי).
מה. המשנ"ב כתב דיודיע לש"ץ שיוציא בשהחיינו על משלו"מ וכו', וצ"ב וכי אם מוציאו חברו בברכת שהכל צריך להודיע לו את כל מה שעתיד לאכול ולכלול בברכה.
תשובה: כאן זה ב' דברים נפרדים.
מו. כשכבר נתן לגבאי מתל"א קודם המגילה האם הפסיד את כוונת השהחיינו על מתל"א, או שעוד לא קיים מתל"א עד שיבוא ליד העני ויכוין בשהחיינו על מתל"א דהגבאי ימסור לעני רק יותר מאוחר.
תשובה: תפוס לשון אחרון (א.ה. אמנם למרן זיע"א לא ברירא שצריך לכוין בשהחיינו על מתל"א, יעויין מה שנתבאר בתחילת עניני מתל"א, וכנראה כאן הבין שמספק כדאי לכוון).
מז. בהא דראוי לכוון בשהחיינו על משלו"מ, כשאני שליח של אשתי במשלו"מ האם צריך לטרוח מעט ולהתעכב מלתת עד אחר שתשמע שהחיינו או שאין להקפיד אם אתן לפני שתספיק לשמוע שהחיינו.
תשובה: טוב שתשמע.
מח. בנ"ל כשלא אוכל להמתין עד שתשמע שהחיינו האם ראוי שתכוון בשהחיינו דלילה על משלו"מ.
תשובה: צ"ע אם מהני (א.ה. עביה"ל).
מט. האם צריך לבקש מהבעל קורא לכוון בשהחיינו על עיצומו של יום חוץ מהמגילה, להסוברים דכשאין מגילה מברך שהחיינו על היום.
תשובה: טוב שיכוין (א.ה. יל"ע אם בלילה או בבוקר).
נ. הנמצא במנין ואין שומע ברכת הרב את רבינו מהש"ץ מחמת שלא אמר בקול רם האם יוכל לברך בעצמו כיון שהוא כעת בציבור.
תשובה: לא.
נא. מרן (שליט"א) [זיע"א] אמר לי דהחוזר על מילה פעמיים בתפילתו זה הפסק כיון שכבר יצא בה י"ח, וקשה דבמשנ"ב תרצ, נז. כתב דאף אם התחיל אחר המגילה ברוך אתה יפסיק כדי לגוללה ויברך אח"כ, והרי אמר פעמיים ברוך אתה ושם הפסק כל שהוא יש שיטה שמעכב כמבואר במשנ"ב תרצב, ט.
תשובה: התם סבר שחייב והוי הפסק בטעות.
♦
קריאת המגילה
נב. מי שכבר יצא י"ח מגילה וכעת קורא לאחרים האם ראוי שלא יפסיק הקורא בדיבור באמצע.תשובה: ראוי.
נג. כשלא שמע תיבה במגילה מהש"ץ האם סגי להשלים בע"פ רק את אותה התיבה או שצריך לומר משפט עם משמעות.
תשובה: סגי (א.ה. עיין יסושה"ע שכתב לומר לבד את עשרת בני המן כי אין נשמעים מחמת המהירות והוסיף שיש להמשיך עד ובביזה לא שלחו את ידם שהוא סוף הפסוק).
נד. מי שנודע לו כמה שעות אחר המגילה שטעה בתיבה אחת לעיכובא האם סגי שיקרא כעת מהיכן שטעה עד הסוף או שכיון שהסיח דעת אין תחילת המגילה עד הטעות מצטרף לקריאה של עכשיו ממקום שטעה.
תשובה: ממקום שטעה. ושוב כתב תשובה: סגי מתחילת הפסוק שחוזר בו (א.ה. ומשמע שלא סגי מאמצע הפסוק).
נה. בנ"ל צ"ב דכיון שהסיח דעת הוה כמש"כ השו"ע קלז, ה. דכשחיסרו תיבות המעכבות בפרשת פרה והסיחו דעת אי"ז נחשב שקיימו את המצוה וצריך אח"כ לחזור ולקרוא מתחילת הפרשה.
תשובה: כאן סגי. ושוב שאלתי מאי שנא. והשיב תשובה: המגילה אינה (רק) [אלא] סיפור הנס ואם הענין מובן סגי (א.ה. ענינו, דבחובת יחיד דנים רק כלפי עצמו, וכל שהיה משמעות בחלק הראשון הוא לא מתבטל גם בהיסח דעת. משא"כ בחובת ציבור כבפרשת פרה, כל שהסיחו דעת הוה כעין פיזור הציבור ושוב אח"כ הוו כציבור אחר, וחז"ל לא תיקנו לציבור לקרוא חצי ולכך צריכים לקרוא שוב מההתחלה).
נו. בנ"ל כתב הביה"ל תרצ, יד. דלהפוסקים שבחיסר לקרוא תיבה אחת לא יצא חוזר ומברך, וצ"ב דאף שלא יצא הרי התחיל את המגילה בלא הפסק לברכות, ואף שאח"כ הפסיק הרבה הרי הפסק לא מעכב ויש לו להמשיך רק מאותה תיבה. ומבואר דכיון שהסיח דעתו מקריאתו וכעת קורא מחדש בטלה קריאה ראשונה לגמרי ויש לו כעת להתחיל מתחילת המגילה מחדש, ובעבר הורה לי מרן (שליט"א) [זיע"א] אחרת.
תשובה: אם הסיח דעתו לכאו' צריך לברך (ועמש"כ בשו"ה תר"צ דין ו'). (א.ה. ענינו דאף שהתחיל במצוה בלא להפסיק אחר הברכות ועדיין אותו חלק המצוה בידו, מ"מ אם הסיח דעת וכעת הוא ממשיך את המצוה יש חיוב ברכה חדש על המשך הקריאה וכעין מי שלא בירך בתחילת הקריאה דמברך בין הפרקים. וכבר מבארים בכעי"ז בספיה"ע דכל הימים מצוה אחת ארוכה ועם כ"ז מברך כל יום ברכה נוספת על המשך אותה המצוה כיון שהיה היסח הדעת).
נז. קרא פעמיים את המגילה האם קיים ב' מצוות כעין שלח מנות לב' רעים דמאי שנא.
תשובה: לא.
נח. בנ"ל מאי שנא משלו"מ ומתל"א ממקרא מגילה שאין טעם לקיימה ב' פעמים.
תשובה: משל"מ ומתל"א (התורה) [חז"ל] לא (כתבה) [קבעו] שיעור רק שלא יפחות.
נט. כשחיסר לשמוע תיבה מהש"ץ והשלים בע"פ דיצא רק בדיעבד האם יש טעם שיקרא כעת את כולה לכתחילה.
תשובה: כבר יצא.
ס. בנ"ל צ"ע מאי שנא מעיירות מסופקות דיוצאים ודאי בדיעבד בי"ד ואף מברכים ועכ"ז קוראים אף בט"ו.
תשובה: בט"ו לא יצאו (א.ה. ושאלתי גבי פסח דצ"ע דבהאוכל אחר אפיקומן כתב המשנ"ב תעז, יב. דיצא בדיעבד, ועכ"ז כתב המשנ"ב תעח, א. שיחזור ויאכל שוב אפיקומן נוסף, והשיב תשובה: כי האפיקומן היא האכילה האחרונה).
סא. כשלא בקי בניגון המגילה וזוכר את הטעמים האם יש ענין שיקרא את הטעמים במנגינת קריאת התורה הרגילה.
תשובה: יקרא בלי מנגינה.
סב. בשעה"צ תרצ, מג. ביאר בהא דמותר להפסיק במגילה בסיפור הנס דזה כדי לפרסם הנס, האם לפ"ז בקורא יחידי אין להפסיק בכך דאין בזה פרסו"נ.
תשובה: אם יש אחד ששומע מותר.
סג. השו"ע הזהיר לאוחז מגילה פסולה דלא יקרא עם הש"ץ שמא יתן אחר דעתו עליו, וצ"ב דזה אף באוחז מגילה כשרה כיון שאין מכוין להוציא אחר י"ח ונמצא שאחר השומעו לא יוצי"ח.
תשובה: יכול לכוון (א.ה. ולא חיישינן שאחר ישמענו ולא את הש"ץ ותהיה כוונתו הכללית לצאת מהש"ץ ולא ממנו, ומשום דכשיתן שמיעתו אליו ירצה לצאת ממנו, וצ"ע, וע' שעה"צ סקי"א).
סד. במשנ"ב תרצ, יד. כתב לא לקרות ביחד עם הש"ץ מתוך חומש שמא יתן דעתו למה שהוא אומר ולא לש"ץ, וצ"ב דודאי א"א לצמצמם אות באות עם הש"ץ ונמצא שהוא מדבר דיבור אחר בשעה ששומע ובשומע כעונה צריך שישתוק כמבואר בשעה"צ קסז. מג.
תשובה: גם אם יאמר דבר אחר בשעה ששמע י"ל שיצא ע' בשעה"צ (א.ה. דשם מבואר דהחסרון כשסח הוא מטעם הפסק ולא משום חסרון דשומע כעונה, ולפ"ז במגילה שהפסק לא מעכב יצא אף אם סח, ובאמת הדבר יותר מפורש במשנ"ב כאן סקי"ט שאף כשסח דברים בטלים באמצע הקריאה זה מעכב רק אם עי"ז לא שמע הקריאה).
סה. אמאי בתפילה אין דין ברוב עם כבמגילה שאף כשיש לו מנין יצטרך לילך למנין גדול בעיר.
תשובה: תפילה אין פרסומי ניסא.
סו. במשנ"ב תרצ, סד. מבואר דדין ברוב עם, זה כשציבור מזומן לפניו ואז אין לקרוא ביחיד אף שיתפרסם בציבור [ורק כשגמרו הציבור קורא ביחיד], האם מותר לקרוא מוקדם קודם הציבור דרק אח"כ יזדמנו.
תשובה: נכון לא לעשות (א.ה. אך בעשרה בכה"ג מותר אף שאח"כ יש ציבור יותר גדול, דשם אמרו דאף בזמנו ראוי לחזר אחר עשרה ועל כך נאמר שבשעה שהציבור הגדול קוראים צריך לילך לשם, וכשגמרו ל"צ לחזר אחר עשרה. וע"כ דדין חיזור אחר עשרה הוא קודם קריאת הציבור ואין אז חובת ברוב עם להמתין למנין הגדול, וכ"ה בשעה"צ סקס"ד).
סז. שאלו לפניו, במקום שקריאת המגילה ברוב עם גדול, הרגילות שקריאת המגילה נמשכת זמן רב האם מ"מ יעדיף ברוב עם.
תשובה בע"פ: מצוה בשעתה חביבה ויש לילך לשם.
סח. במש"כ החזו"א דעשרה דכל אחד קורא לעצמו גם נחשב מגילה בציבור, האם מ"מ זה מפחית במעלת ברוב עם דאין קריאה אחת לכולם.
תשובה: יתכן שלא.
סט. האם קימ"ל כהסוברים דלעשר נשים יש דין מנין במגילה, והרמ"א רק פסל אותן מצירוף לגברים.
תשובה: כמדומה שזה ספק (א.ה. ע' שלמת חיים).
ע. המשנ"ב תרצב, טז. צידד דספק מגילה לחומרא כי זה דברי קבלה, מה הדין בלילה שאז זה דרבנן.
תשובה: כעין דאורייתא תיקנוה.
עא. במשנ"ב תרפט, ה. כתב ב' טעמים למה במגילה חרש גרע משאר מצוות, וצ"ע דבגמ' דף יט: דימו דין חרש במגילה לק"ש [ודנו שם שהמשנה רק כר"י].
תשובה: זה כמ"ד לא השמיע לאוזנו יצא (א.ה. ע' ב"י).
עב. כתב המשנ"ב דיחידים השומעים במגילה כשרה אי"צ לפושטה כאיגרת, ומשמע דיחיד הקורא בביתו צריך לפושטה.
תשובה: אי"צ.
עג. בשו"ע תרפט, ה. כתב דלא יוציאו את מי שבקי, בפחות מעשרה, מה הדין כשיודע לקרוא אך בלי טעמים ובלי מנגינה האם נחשב לאין בקי שיוציאנו אחר לכתחילה בפחות מעשרה.
תשובה: נקרא בקי.
עד. בשו"ע תרפט, ב. כתב דאשה לא תקרא לעצמה אלא יוציאנה איש, מה הדין בבקיאה לקרוא לבד האם יקרא לה בפחות מעשרה, או שאז תקרא לבד ככל בקי בפחות מעשרה.
תשובה: לכתחילה לא תקרא.
עה. במשנ"ב תרפט, ח. כתב כשבדיעבד אשה קוראה לעצמה תברך לשמוע מקרא מגילה וב-תרצב, יא. פסק כשאיש קורא לה וכתב שהברכה לשמוע מגילה, ומשמע דרק כשקוראת לעצמה תברך לשמוע מקרא מגילה אך כששומעת תברך רק לשמוע מגילה בלא להזכיר מקרא. האם זה נכון.
תשובה: אין נ"מ וקיצר בזה.
עו. הביה"ל ריש סימן תרפ"ט חשש שאין ערבות לאשה להוציא אחרי שיצאה, וצ"ע דבשעה"צ תעא, יט. פשיטא ליה דאשה בכלל ערבות.
תשובה: הערתי בזה בשו"ה שם דין ה'.
עז. לשו"ע תרפט, ג. חצי עבד וחצי בן חורין מוציא את עצמו ולא את חברו דלא אתי חלק עבדותו ומוציא צד חרות חברו, וצ"ב איך מוציא צד חרות עצמו.
תשובה: י"א שאף לעצמו אין יוצא (א.ה. היינו הרמ"א ובאמת לשו"ע צ"ע).
עח. במשנה ריש פ"ב דמגילה פסלו קריאה בלעז למי שמבין לה"ק, ובגמ' דרשו מ'ככתבם וכלשונם', וצ"ב דא"כ איך ללועז זה כשר כיון שזה דרשא גמורה.
תשובה: רק ללועז.
עט. במשנ"ב תרצב, יד. (לענין הא דהחמיר באכילה קודם מגילה שלא במקום הצורך הן בטעימה והן בשומר כיון שהיא מדברי קבלה ואין רגיל בה תמיד דחיישינן לשכחה) כתב דטעימה במשקין זה בשיעור כביצה אך יותר זה כאכילה גמורה ולא פירש שמיירי רק במשקה המשכר כמש"כ המשנ"ב רלב, לה. ומשמע שבמגילה צריך להחמיר בכל משקה כיון שאי"ז מצוה תמידית.
תשובה: לא שמענו שמחמירים במגילה בזה.
פ. במגילה שמחמירים באכילה לפניה הן בטעימה והן בשומר, האם גם יש להחמיר לא לסמוך על התחיל בהיתר.
תשובה: ראוי ליזהר (א.ה. בפרזים משכח"ל בפורים שחל במוצש"ק לענין סעודה ג' של שבת).
פא. לשיטה שחצי עבד וחצי בן חורין אין קורא לעצמו דאין צד עבדות מוציא צד חרות, צ"ב איך יוצא בשמיעה דאיך אתי שמיעת עבדות ומפיק צד חרות.
תשובה: בשמיעה ל"ש זה (א.ה. צ"ל דשמיעה היא רק היכי תימצי לשמוע את הקריאה, ויוצא רק בקריאה ולא בשמיעה, והקריאה של חברו כולה חרות).
פב. במשנ"ב תרפט, יג. כתב דאם אשה מוציאה איש י"ח מגילה אף חציו עבד וחציו בן חורין מוציא את עצמו, וצ"ב דשיטת השו"ע בסעיף א' דעבד גרע מאשה ורק משוחרר חייב.
תשובה: זה קאי להסוברים דעבדים כנשים (א.ה. צ"ב איך סתם המשנ"ב כהחולקים, ואף דמיירי בדברי הרמ"א מ"מ הרמ"א לעיל לא חלק על השו"ע, וצ"ל דמ"מ אחז דקימ"ל כהחולקים).
פג. במשנ"ב כתב להשתדל לשמוע כל התיבות מהש"ץ ולא רק רוב באופן שישלים בע"פ את מה שלא שמע, ויש לדון כשכבר הפסיד תיבה אחת דבלא"ה לא ישמע הכל מהש"ץ, האם יש ענין לשמוע את שאר התיבות כולן או רק רוב כיון שהוא יוצי"ח רק בתורת רוב.
תשובה: צריך לשמוע.
פד. כשכבר בלא"ה הפסיד מעט תיבות וקרא אותן בע"פ ויוצא רק בתורת רוב, האם חייב להתאמץ לשמוע כל שאר התיבות מהש"ץ או שיוכל להקל במעט תיבות נוספות כשקשה לו ההקשבה.
תשובה: טוב שיתאמץ.
פה. בליל הסדר אומרים וקוראים סיפור יצי"מ והלל, ולמה לא אמרינן קריאתה זו הלולה כבפורים.
תשובה: כאן צריך לספר כל המעשה (א.ה. משא"כ בליל הסדר דלא קוראים את כל הפרשיות ועדיין אי"ז בגדר קריאתה זו הלולה). שוב כתב תשובה: המצוה דאו' אין יוצאין (ב)הלל.
פו. לדידן דאין אומרים פיוט פורים ביום, למה לא אמרינן אשר הניא [דהמשנ"ב כתב לא לומר כי אמרו פיוט].
תשובה: יש שבאמת אומרים, וי"א כיון שהוא מנהג ובזה לא נהוג.
פז. למשנ"ב שפסק כהגר"א דמגילה קודמת למת שיש לו קוברים ורק אין לו כל צורכו, האם זה רק כשבידו לקיים את ההלוויה באיחור ולא יפסיד את ההלוויה או אף כשההלוויה תגמר עד שיגמור את המגילה, דאסור לילך להלוויה לפני מגילה.
תשובה: כמדומה בכל גווני.
פח. בהא דמגילה קודמת לכל מצוות דאו' כשיש שהות לשתיהן, האם למעשה כשמגיע לשחרית של מנין ב' ורואה שמנין א' אוחזים במגילה יש חיוב לשמוע המגילה במנין א' קודם שחרית, דלא משמע בסימן תרפ"ז דדאו' תדיר קודם.
תשובה: כשא"א שתיהן … ואח"כ ישמע (א.ה. ובלא"ה נמי וכי כל מנין יקרא ואח"כ יתפלל, וע"כ דדאו' תדיר קודם ובסימן תרפ"ז לא עסקו כלל בתדיר).
פט. ילד בן ו' שאין יכול לאחוז עם הש"ץ ולהקשיב כל המגילה כי קריאתו איטית אך אם ישבו עמו מרצונו ללא מסי"נ במשך זמן רב לקרוא לו המגילה לאט כצורת ידיעתו בקריאה הוא יוכל להקשיב הכל האם הוא בכלל חינוך דחייב אביו בכך.
תשובה: אין חייב.
צ. כששומע מגילה בציבור האם ראוי לעמוד כיון שהבעל קורא עומד וכבקידוש והבדלה דהיוצאים י"ח עושים לכתחילה כמו המוציא.
תשובה: א"צ.
צא. לשיטות שנשים חייבות גם בקריאה במגילה [למשנ"ב תרצב, יא. אין לזה הכרע] צ"ב איך יוצאות בברכת לשמוע מגילה, והרי בזה היא מברכת רק על חצי מצוה ולכאו' זה לבטלה דל"ש לעשות כן.
תשובה: אי"ז ברכה לבטלה. שוב כתב תשובה: לשמוע ולקרוא היינו הך.
צב. כיום יודעות הנשים שמברכות לשמוע מגילה ומבינות שאין חייבות בקריאה ומכוונות לצאת רק בשמיעה, ולכאו' לשיטות שמצוות אף בקריאה [למשנ"ב תרצב, יא. אין לזה הכרע] לא יצאו בכה"ג, והאם חייבים להדגיש להם לכוין לצי"ח אף בקריאה לצד שהם מחוייבות אף בקריאה.
תשובה: בשמיעה לכ"ע יוצאים (א.ה. דשמיעה זה שומע כעונה, ואף החייב בקריאה יוצי"ח כך אף שאין קורא בפועל).
צג. איש שכששמע מגילה כוונתו לצאת רק י"ח שמיעה ולא לייחס את הקריאה אליו וכחובת נשים האם יצא.
תשובה: מסתבר שיוצאין וצע"ק.
צד. בנ"ל את"ל דלא יצא האם צריך להדגיש לנשים דאף שמברכות לשמוע יתכוונו לייחס גם את הקריאה אליהם לשיטות שחייבות גם בקריאה כאיש דאל"כ לא יצי"ח לאותם השיטות.
תשובה: מסתבר שיוצאין וצע"ק.
צה. בשמע מגילה מתנמנם כתב המשנ"ב דודאי לא שמע כמה תיבות, האם גם כשברור לו ששמע הכל אנן סהדי שלא שמע וקורא בברכה.
תשובה: אין דבר כזה.
צו. בשמע מתנמנם תולים דודאי חיסר תיבה מכל אורך המגילה, ויל"ע בהתנמנם רק לרגע קטן וברור לו ששמע אז את אותן התיבות האם יצא כיון דשם זה זמן קצר ואין אנ"ס דודאי חיסר.
תשובה: אם יודע יודע.
צז. מה הטעם שהורה מרן (שליט"א) [זיע"א] דאף כשברור לאדם שלא שמע אות שבסוף תיבה עכ"ז יצי"ח מגילה.
תשובה: שמובן הכונה (א.ה. בביה"ל תרצ, יד. כתב בסוה"ד שבכה"ג ישמע שוב, וזהו לכתחילה בלבד וכדמשמע מתוך דברי הביה"ל לחלק בין תיבה שלמה לבין אות אחת, כן שמעתי בשם מרן זיע"א).
צח. בנ"ל יל"ע לענין לכתחילה באשה שאם תלך לביכ"נ לא תשמע כמה סופי תיבות (כפי שהיה לה פעמים רבות) אם עדיף מנין או שתשמע הכל בשלמות בבית.
תשובה: יכולה ללכת למנין (וטוב שתשלים בפיה מה שלא תשמע ברור).
צט. בעבר הורה לי מרן (שליט"א) [זיע"א] שבדיעבד לא מעכב אם לא נאמרה האות האחרונה בתיבות המגילה כיון שהמשמעות ניכרת, ולאחרונה שמעתי בשמו לפקפק בזה, מה למעשה בזה.
תשובה: בשעה"ד מקילין.
ק. בנ"ל לכאו' גם אם נקל במי שהחסיר אות האחרונה בתיבות המגילה מ"מ אם קרא והמן נבעת וחיסר נ' אחת משני ה-נ' שבאמצע זה גרע כי ה-נ' שהוא אמר תתפרש לתיבה הראשונה ושוב נמצא שהוא לא אמר את ה-נ' של נבעת ולזה אין משמעות כלל ולא יצא, האם נכון.
תשובה: היינו הך.
קא. יש לי בן שהגיע לחינוך דמגילה אך אם אני אביא אותו לביהכ"נ ברור שתהיה לי ממנו מעט הפרעה ואני יצטרך להשלים מעט תיבות בעל פה, האם מותר לי להביאו בשעה שאני שומע המגילה או שאני חייב לטרוח להביאו למנין אחר כדי שתהיה בידי שמיעה מושלמת בכל המגילה.
תשובה: חייב להביאו וישלים.
קב. מצוי מתחדשים לקרוא המגילה בזריזות ללא לדפוק בהמן, האם צריך להימנע מלהצטרף עימם כי ביטלו מנהג.
תשובה: כן (א.ה. וכשמרן זיע"א קרא את המגילה בביתו משום איזה חסרון בשמיעה בביהכ"נ, התאמץ בכל גופו לרקוע ברגלו בכל פעם שהגיע לקריאת המן).
קג. אם קרא בערב היא באה ובבוקר היא שבה והטעים את האות הראשונה שזה נשמע לשון עבר ולא את האות האמצעית שזה לשון הוה האם יצא (דהשתנה המשמעות).
תשובה: יצא.
קד. הבעל קורא קרא מי הוא זה 'ואיזה' הוא אשר מלאו לבו, והפך את תיבות ואי זה לתיבה אחת ואיזה, ולכאו' אף שנשמע אותו הדבר מ"מ לא קרא ב' תיבות אי זה ובמקומם קרא תיבת איזה, האם יצי"ח.
תשובה: יצא.
קה. בליל פורים תשס"ט שאלתי דכעת שמעתי מגילה והבעל קורא קרא כל הזמן מרדָכי עם ד' קמוצה.
תשובה בע"פ: זה לא מעכב.
קו. בנ"ל האם לכתחילה ראוי להימנע מלשמוע מגילה ממי שיש לו מסורת לקרוא מרדָכי עם ד' קמוצה.
תשובה: טוב ליזהר.
♦
פירושי המגילה
קז. במדרש אמרו דהמן לא רצה לגזור בכסלו מפני החנוכה, וצ"ב דהרי זה היה טרם נס חנוכה.תשובה: הקב"ה הבטיח במשכן שיהא נס חנוכה בכסלו.
קח. תוס' במגילה דף טו. כתבו דמרדכי ירא שיתפרסם שהוא בעלה דבזה יהיה למורת המלך, וצ"ב איך נאמר ומרדכי בא לפני המלך כי הגידה אסתר מה הוא לה.
תשובה: מה הוא לה הכונה בן דודה.
קט. אסתר אמרה וכאשר אבדתי מבית אבא וכו', וצ"ב איזה דין איבוד מבית אבא יש כשנשאת לגוי.
תשובה: הכונה ממרדכי (א.ה. אולי הכונה דגם מרדכי ממשפחת אביה ויצאה ממנו מביתו כשנשאת לאחשורוש וכעת גם נאסרת עליו).
קי. במדרש אמרו דהמן לא רצה לגזור בחודש מיתת שרה, וצ"ע מאי שנא מאדר ששמח שמת משה.
תשובה: סבר שמת משה בטל כנ"י והתורה.
קיא. בשעה"צ ריש הלכות פסח כתב דאין יוצאין בקריאה"ת י"ח מצות הלכות חג בחג דלשון הלכות משמע באריכות מה מותר ומה אסור, ולכאו' כוונתו רק להאריך דומיא דהלכות אך ה"ה בסיפור עניני החג כמש"כ רש"י במגילה דף ד. דדין זה מתקיים ע"י אגרת הפורים, האם זה נכון.
תשובה: באגרת הפורים מבואר גם הלכות פורים.
קיב. ברש"י מגילה דף טו: פירש שאסתר זימנה להמן כדי שיהרגהו המלך ואם ימות ממילא תתבטל הגזרה, וצ"ע דאף כשמת הוצרכה לותוסף אסתר ותדבר וגו' להעביר את רעת וגו'.
תשובה: כתבתי בטעמא דקרא.
קיג. חז"ל הוציאו מאבל וחפוי ראש, שמתה בתו, דאין אבל בלא מיתה, וצ"ע אמאי כתוב באגרות ראשונות אבל גדול ליהודים והרי אז לא היתה מיתה.
תשובה: שם היו אבלים שרצו להורגם אבל כאן לא רצו להורגו.
קיד. רש"י פירש בגמ' לעשות כרצון איש ואיש מרדכי והמן שהיו שרי המשקה, וצ"ע דא"כ זה נעשה כרצון השרים ולא כרצון המסובין ויוכל לצאת מזה אונס ובפסוק נאמר שאין אונס כי עשו כרצון איש ואיש.
תשובה: כ"א דאג לעשות כרצון כל איש.
קטו. במדרש כתוב שכוש נמצאת ליד מצרים (ובמכת צפרדע וארבה נתבררו הגבולות), והנה מצרים זה ליד ארץ ישראל והודו כיום זה רחוק מאד ביבשת אחרת וא"כ איך אמרו במסכת מגילה דהודו וכוש סמוכין זה לזה.
תשובה: זה בסוף העולם מצפון וזה מדרום ונפגשו שם.
♦
מתנות לאביונים
קטז. ברמב"ם כתב שעדיף להרבות במתל"א ממשלו"מ, וצ"ע דבשו"ע כתב ענין ריבוי רק במשלו"מ ולא במתל"א.תשובה: הרמב"ם כתב ג"כ כל המרבה לשלוח לרעים משובח והשו"ע כתב ג"כ כל הפושט יד נותנים לו (א.ה. דבדינא דכל הפושט יד נותנים לו לא נאמר רק קולא שיוצי"ח בכל הפושט יד ואף שלנו לא ידוע שהוא באמת אביון אלא גם נאמר הידור לתת להמון אביונים. ובליל פורים תשס"ב כששאלתיו אם ביום הפורים יש יותר השפעות מליל פורים, ענה ואמר: אני לא יודע אומרים שבפורים יש ענין של כל הפושט יד נותנים לו וזה לא נכון דאין דין לתת לכל הבא אלא זה קולא במתל"א שיוצי"ח בנתינה למי שרק פושט בלא לבדוק אם הוא באמת אביון [וכוונתו לריטב"א ב"מ עח: ד"ה ואין מדקדקין בדבר]. ואמרתי דביסושה"ע כתב דבמידת הוותרנות ביום זה מעורר תקונים גדולים למעלה, והפטיר: זה כן. אמנם שוב ראיתי שמפורש ביסושה"ע שזה נפעל ע"י שנותנים לכל הפושט יד ליטול אף שיודעין בו שאינו צריך ליטול, אלא דאין זה ביאור הדין, דהרי ודאי לא נאמר במגילה לתת למי שאינו צריך וזהו ויתור בלבד ורק כתב שמתקן בזה למעלה).
קיז. בריש פ"ב דמגילה מה עשיה למפרע לא אף זכירה למפרע לא, האם הכוונה בעשייה למפרע לא – דצריך לקיים את מצוות היום כסדר הכתוב במגילה משתה ואח"כ משלו"מ ואח"כ מתל"א או שיש בזה כונה אחרת.
תשובה: אין מעכב (א.ה. וראיתי שפירשו שהכוונה שט"ו לא לפני י"ד, וצ"ב דזהו בכלל מה זמנם למפרע לא כמפורש שם בגמ').
קיח. בנ"ל מה כונת הגמ' "מה עשיה למפרע לא".
תשובה: הכונה דלא שייך (א.ה. היינו דאין שייך בכל מצוה לעצמה לעשותה באופן הפוך).
קיט. שמעתי דמורה מרן (שליט"א) [זיע"א] דאין מצות חינוך במשלו"מ ומתל"א, וצ"ע מאי שנא ממגילה.
תשובה: שאין להם כסף.
קכ. בנ"ל מאי שנא ממצה דצריך האב להוציא ממון בכדי שבנו יאכל מצה כשרה.
תשובה: מצה דאורייתא.
קכא. בנ"ל צ"ע דמצינו בנר חנוכה דרבנן דיש חיוב חינוך לקטן אף שזו הוצאת ממון.
תשובה: אין חיוב אבל אם רוצה יכול וכן כאן.
קכב. במשנ"ב לא הזכיר לכוון בשהחיינו על מתל"א, מה טעמו.
תשובה: מתל"א היא צדקה ואין מברכין עליה.
קכג. בנ"ל בליל פורים תשס"ט הצעתי לפניו את מה שכתב לי, והגיב: יכול להיות, ושאלתי דבריטב"א בב"מ דף עח: מבואר דמתל"א אי"ז רק צדקה אלא גם משום שמחה ורעות וא"כ זו מצוה חדשה ויש לכוין עליה בשהחיינו.
תשובה בע"פ: מ"מ זה נכלל במצות צדקה והוה כעין סניף בצדקה.
קכד. בנ"ל העירו לפניו שכתב בזה בשערי אמונה עמ"ס פאה.
תשובה בע"פ: כעת איני זוכר ואף המשנ"ב כתב בזה.
קכה. בנ"ל לכאו' אדרבה המשנ"ב כתב רק לכוון על משלו"מ ולא נקט מתל"א.
תשובה בע"פ: אי"ז ראיה דיתכן שכלל את זה בדבריו שגבי משלו"מ.
קכו. בנ"ל האם הכונה ע"פ הריטב"א הנ"ל דמפני שזה נתקן לשמחה ורעות זה בכלל משלו"מ.
תשובה בע"פ: אף לולי זה י"ל כן דהמשנ"ב קיצר.
קכז. בליל פורים תשס"ט שאלתי אם אפשר לצי"ח מתל"א בפעולה לעני דמאי שנא מקידושין דמקודשת במה שאדבר עליך לשלטון.
תשובה בע"פ: בקידושין צריך הנאה אך במתל"א צריך מתנה ואי"ז מתנה ולכך לא יוצי"ח.
קכח. הפקיד מתל"א בערב פורים אצל גבאי שימסרנו בפורים בשליחותו והגבאי לא מכירו, ואם יתחרט המשלח לא ישיב לו הגבאי את מעותיו, האם יוצי"ח דלכאו' זה אבוד ואי"ז ברשותו לצאת בזה י"ח.
תשובה: שליחותיה קעביד.
קכט. בעבר מרן (שליט"א) [זיע"א] סירב לקבל מעות להעביר למתל"א בשעה מאוחרת שאין בכדי שיעשו בפורים, וצ"ב דהמשנ"ב תרצד, ב. כתב דזה רק לכתחילה.
תשובה: י"א שזה מצותו.
קל. בעבר העברתי כספי צדקה ומתל"א למרן (שליט"א) [זיע"א] והדגיש לי דהם חלוקים זה מזה, האם יש הבדל בסוג העניים בין צדקה למתל"א או הבדל אחר ומה כוונתו.
תשובה: מתל"א צריך שיוכל ליהנות בו ביום.
קלא. צ"ע על הסוברים שצריך לעיכובא שהמתל"א יהיו בזמן שראוי להנות בהם בפורים מהא דכתב השו"ע תרצד, ד. דבמקום שאין עניים יכול לעכב מעות פורים שלו לעצמו ונותנם פעם אחרת דמשמע שיוצא בזה י"ח מתל"א, דאל"כ אין שום חיוב להפריש מעות.
תשובה: נכון.
קלב. ראובן שנותן משלו"מ ומתל"א עבור שמעון ששילחו, האם צריך לפנ"ז לזכות את המנות והמתנות לשמעון כדי ששמעון יצי"ח.
תשובה: נכון שיזכה. שוב כתב תשובה: כן.
קלג. ראובן שנותן מכספו מתל"א לחובת שמעון ואח"כ יפרע לו שמעון, האם בדיעבד כשלא זיכה המעות לשמעון יצא שמעון.
תשובה: בודאי נכון שיזכה.
קלד. מי שיש לו כדי הוצאות עצמו, ומקבל מתל"א מחמת ריבוי בניו, לכאו' הוא אינו אביון אלא בניו, ונמצא שאין הכסף בא לידי האביונים בפורים, דיקנה להם בזה רק אחרי פורים ובפורים זה בא רק לידיו שהוא כגבאי, מה דינו.
תשובה: הוא חייב לפרנסם (א.ה. ועדיין צ"ע בגדולים שאביהם מחתנם בלא שחייב, אמנם שכיח שכבר התחייב האב בקנין).
קלה. מצוי שנותנים מתל"א לאב עם בנים גדולים שפטור ממזונותיהם ולעצמו יש לו ונוטל רק לצורך בניו, ולכאו' אם לא מעביר את מה שקיבל במתל"א לבניו בו ביום וכפי שמצוי, איך יוצאים בו י"ח.
תשובה: האב צריך זה דדרך האב לפרנס אפי' הגדולים (א.ה. ושמא זה רק לשיטת החזו"א שא"א ליתן מעשר כספים לבניו גדולים שבביתו כיון שזה נחשב צורך עצמו על אף שאין חייב לזונם).
קלו. מי שאין לו דירה ורהיטים ויש לו כסף חשוב למחיה אך אינו מספיק לקניית צרכיו הנ"ל, אמנם כעת אין בדעתו לקנות דירה ורהיטים, האם יש לו דין אביון למתל"א.
תשובה: לא.
קלז. הסמוך על שולחן אביו ולא חסר לו כלום (ואין אביו חייב בכך) וחפץ לקבל מתל"א להקל על הוצאות אביו בשבילו, האם יוצאים בו י"ח מתל"א.
תשובה: אין ראוי.
קלח. אביון שהוצאותיו מרובות כל חודש ותמיד חי בדוחק אך בדיוק קיבל לפני פורים מענק חשוב שמספיק לו כעת די והותר אך הוא יודע שזה מענק חד פעמי שלא יחזיק יותר מחודשיים ושוב תחזור לו כל הדחקות, האם הוא יכול לקבל בפורים מתל"א כדי להוסיף הון על הונו כדי שלא תחזור לו הדחקות לאחר חודשיים.
תשובה: לא יקבל.
קלט. קבלתי לפני כמה שנים כסף להוצאה ע"מ שבפורים אני יזכה כסף אחר למי ששלח את הכסף ואמסרנו לעניי א"י, ונאנסתי אז מכך וכעת איני יודע מי המשלח, האם אוכל השנה לזכות לו [אף שאיני מכירו] כסף ולתת למתל"א עבורו אף שלא שלח ע"מ לתת השנה.
תשובה: תוכל.
קמ. במשנ"ב תרצד, ב. כתב דרשאי ליתן למתל"א מאכל או מעות, ומשמע דאף דיעבד לא יוצי"ח בנתינת כלי יפה. האם נכון.
תשובה: צ"ע.
קמא. מרן (שליט"א) [זיע"א] הורה לי דהחושש מבושה של חברו העני יכול להכין לחברו העני משלו"מ מכובד ולתת לו לשם מצות מתל"א, ולא מעכב מה שחברו חשב שזה היה משלו"מ. ויל"ע אם קרה (כדשכיח) שחברו הרגיש שהוא צריך להחזיר אף הוא משלו"מ יפה בתמורה, האם זה מעכב בדין מתל"א, דזו מתנה שכל כולה מביאה לחיוב העני ואין בה הכנסה לעני כלל וכלל.
תשובה: יכול.
♦
משלוח מנות
קמב. דבר מתוק שדרך לאכול ממנו פחות מכזית האם נחשב למנה למשלו"מ גם בפחות מכזית.תשובה: לא מסתבר.
קמג. האם יוצי"ח משלו"מ בתה וקפה הראויין להכנה מיידית [ועדיין לא הכינם] או שאי"ז מנה דזה רק מטעים את המים בלבד.
תשובה: יתכן שלא.
קמד. שלח מנות ע"י קטן ממש שאינו מבין מה זה האם יצא.
תשובה: יצא.
קמה. האם ראוי לחשוש שלא לתת משלו"מ בכלי אחד משום שע"י אגד כלי זה נחשב רק מנה אחת.
תשובה: אין לחוש.
קמו. בהא דאין לאיש ליתן משלו"מ לאשה ואפילו אשת איש אטו פנויה שיש בה חשש סבלונות, האם לאחותו מותר לתת משום שבה גם בפנויה לא שייך כלל חשש סבלונות.
תשובה: לא פלוג. שוב כתב תשובה: לא נהוג.
קמז. אשה ששולחת לאשה משלו"מ ע"י שליח איש (ושכיח בקרובי משפחה), האם גם זה בכלל חשש סבלונות.
תשובה: לכאו' לא.
קמח. תלמידים השולחים בשותפות משלו"מ לאלמנת רבם זצ"ל, האם זה כדין כיון דאין ברבים חשש סבלונות.
תשובה: אין ראוי.
קמט. כששולח משלו"מ למשפחה שלמה ויש בהם אשה, האם מותר כיון ששלח להרבה יחד ואין חשש סבלונות.
תשובה: מותר.
קנ. האם מותר לאכול לפני קיום מצות משלו"מ.
תשובה: נכון ליזהר (א.ה. ואף בזה לא יתירו לא טעימה ולא שומר ללא צורך גדול וכנ"ל גבי מגילה. ומטו משמיה דמרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל להתיר מטעם שגם האכילה מצוה, וצ"ב מהמשנ"ב תרצב, טו. שאסר לאכול גם לפני מגילה דיום).
קנא. המחמיר לא לאכול אפילו ע"י שומר לפני משלו"מ כמו לפני מגילה, האם מהני שימנה שליח שיתן עבורו משלו"מ ואז יוכל לאכול (כהנחלת צבי ריש הלכות מילה שהובא בענייני סעודת פורים) וכשיגמור לאכול יבטל את השליחות ויתן לבדו או שזה הערמה.
תשובה: אין לעשות כן.
קנב. האם לקיום משלו"מ צריך שהמקבל יעשה דווקא מעשה קנין גמור.
תשובה: לא מסתבר.
קנג. ראובן שנותן משלו"מ ומתל"א עבור שמעון ששילחו, האם צריך לפנ"ז לזכות את המנות והמתנות לשמעון כדי ששמעון יצי"ח.
תשובה: נכון שיזכה. שוב כתב תשובה: כן.
קנד. אחד שלח לי מנה וכשאכלתיה חזר ושלח עוד מנה האם יצא בזה י"ח משלו"מ.
תשובה: יצא.
קנה. שלח לאותו החבר באותו הפורים ב' פעמים משלו"מ, האם קיים ב' פעמים את המצוה.
תשובה: לא מסתבר.
קנו. שותפין שקנו ב' מנות ושלחו האם שתיהם יצאו י"ח משלו"מ.
תשובה: אולי אם יש בו כדי לחלק והודיעו שזה משניהם.
קנז. אחים בחורים הסמוכים על שולחן אביהם האם יוצי"ח משלו"מ כשקיבלו מנות מאביהם ושולחים זה לזה, דלכאו' הכל חשבון אחד והוו כבעל השולח לאשתו.
תשובה: מסתמא יוצאין.
קנח. אשה ששולחת משלו"מ לבעלה האם יצי"ח או שהכל חשבון אחד והוה חוכא.
תשובה: אין נהוג ובמקום שאין אחר יתכן שמותר (א.ה. ויתכן שבהיפוך כשהבעל שולח לאשתו אף מנות שאין רגיל ליתן לה תמיד אינו יוצי"ח כיון שחייב במזונותיה).
קנט. כתב המשנ"ב וז"ל: משלו"מ דוקא ביום אם לא שקיים המצוה ביום אין נפק"מ במה שרוצה להוסיף עוד בלילה עכ"ל, ולכאו' פשוט שמותר תמיד לתת מתנות ובהכרח כוונתו שזה נכלל במצות משלו"מ אף במוצאי פורים ולכה"פ בשעה שנמשכת סעודת פורים של המקבל דזה המשך סעודת פורים, האם נכון.
תשובה: אולי. שוב כתב תשובה: אפשר להוסיף כל השנה (א.ה. היינו דאי"ז שייך למשלו"מ).
קס. לביה"ל שחשש לתת משלו"מ מנה חשובה למקבל, מה הדין בנותן הרבה מנות שכל אחת לעצמה אין חשובה אך כולן בצירוף חשובים, האם לחשש הביה"ל לא יצא.
תשובה: יוצא ידי אחת (א.ה. וכשיש פעמיים צירוף לחשיבות הוו שתים).
קסא. מאד שכיח שנותנים משלו"מ ב' מנות שאינן חשובות באמת למקבל ורק מעמידים אותם בכלי ובצורה מפוארים והדבר נהיה חשוב אך אין החשיבות מכח עצם המנות, האם לחומרת הביה"ל זה כדין.
תשובה: יתכן שיש להדר.
קסב. נזדמן לי לתת משלו"מ אחד עם ה' מנות, ונתברר לי אח"כ שאחת המנות לא היתה שלי (כמובן שפייסתי וכו'). והסתפקתי אם יצאתי י"ח בשאר המנות שהיו שלי או שהכל מעשה אחד גדול וכיון שחלקו גזול שוב לא יצאתי בכולו.
תשובה: יצאת.
קסג. הכותב על המשלו"מ בזה הלשון "ומשלוח מנות ממשפחת פלוני איש לרעהו" האם חייב בגניזה.
תשובה: כן.
♦
סעודת פורים
קסד. לשיטות שצריך לסעודת פורים פת בדוקא, האם מותר לאכול מזונות יותר מכביצה לפני הסעודה או שזה כבכל המצוות שאסור לאכול לפניהן.תשובה: אולי טוב ליזהר (א.ה. ואם אסור יאסר גם טעימה וגם ע"י שומר בלא צורך גדול מפני שזה דברי קבלה שבאים מזמן לזמן וחיישינן טפי שישכח, וכדציין לי מרן זיע"א לדברי הנחלת צבי ריש הלכות מילה שאסר מטעם כן במילה אא"כ עשה שליח ויצא הדבר מאחריותו. ועפ"ז ביאר את דברי המשנ"ב תרצב, יד. שהתיר טעימה ושומר קודם מגילה רק לצורך גדול, ושם ביאר בזה אף לענין מגילה של לילה שאינה מדברי קבלה, כיון שמ"מ עיקרה מדברי קבלה ביום. ובאמת כל התשובה כאן בנויה על דברי המשנ"ב שם, שכתב דהחשש באכילה קודם המצוה הוא לא משום חשש שכחה או משום חשש שימשך בסעודתו אלא מחשש שירדם, דאם החשש היה רק שכחה ע"י זה שימשך בסעודתו. הרי לא מצינו חשש שישכח לאכול את סעודתו הקבועה אלא רק שמא ישכח לקיים מצוה. ומה עוד דאדרבה אם ימשך בפורים בסעודתו היא תתהפך לקבע גם במזונות, ויוכל לכו"ע לצאת בה י"ח סעודה, דלא משמע שגם ע"י זה שיתהפך המזונות לקבע חיישינן שלא יצי"ח כי לא כיוון בזה לשם המצוה).
קסה. מרן (שליט"א) [זיע"א] כתב לי דאולי יש ליזהר מלאכול יותר מכביצה מזונות לפני סעודת פורים כיון שאין יוצאים במזונות י"ח סעודה ואין לאכול קודם קיום מצוה. וצ"ב איך מותר כל שבת לקדש על מזונות קודם הסעודה ולאכול יותר מכביצה.
תשובה: הגר"א באמת אוסר (א.ה. כידוע שלא נתפרש הטעם, וזהו אחד הטעמים שנאמרו בדעת הגר"א).
קסו. כתב הרמ"א תרצה, ב. וחייב במשתה קצת ב' ימים, וצ"ב מנלן חיוב זה, גם מקורו ממנהגים וא"כ מהו לשון חייב.
תשובה: כי גם בו קרה נס.
קסז. ברמ"א כתב דחייב במשתה ושמחה בשתי ימי הפורים, ואיקלע בפורים שחל בימי ה' ו' בשבוע, בפרוז גמור [לא בב"ב] שלא אכל בט"ו עד סוף שעה עשירית באונס והסתפקו אם יטול ידיו אף שזה ערב שבת.
תשובה: צ"ע (א.ה. הרמ"א לא מחייב בט"ו דוקא פת ע' שעה"צ תרצה, ד. אך מ"מ יתכן להקל מחמת שמ"מ זה מצוה).
קסח. פורים ביום ו' שנאנס ולא אכל סעודה עד אחר שעה עשירית, דבדיעבד דינו לאכול מאוחר, והוא יודע שלא יוכל לאכול שוב לתיאבון בלילה מחמת שובע ועייפות, האם יצמצם בסעודת הפורים לכבוד השבת או שיהדר בחיובו של כעת.
תשובה: כרצונו.
♦
דינא דלבסומי
קסט. במשנ"ב הזהיר לשיכור בפורים לא לשכוח מעריב וברהמ"ז וכו' ולא הזהיר מדין שתוי בתפילה. האם יש להוכיח שאף בפורים שתוי (שיכול לעמוד בפני המלך) מותר בתפילה כמו ביו"ט כפי שהביא המשנ"ב סימן צ"ט מהמהרש"ל.תשובה: אסור.
קע. כתב המשנ"ב סו"ס צ"ט וז"ל: וביו"ט יכול להתפלל אע"פ ששותה קצת דא"א להמתין עד שיפוג יינו וכ"ש האידנא דבלא"ה אין מכונין כ"כ, האם זה גם בפורים דמשמע שיין מצוה קיל.
תשובה: בקצת יש מקום להקל.
קעא. האם מותר לשתות יין מרובה בסעודת פורים כשיודע שעד שיפוג יינו לא יהיה מנין לערבית ויתפלל ביחיד.
תשובה: אין ראוי.
קעב. שכיח בסעודת פורים שאכל סעודה ובירך בפה"ג ושתה יין ואח"כ הלך לבית אחר, דלסעודה שינוי מקום אינו הפסק. ויש לדון אם יברך שוב על יין דביין שינוי רשות הוה הפסק ואינו חלק מהסעודה וראיה מדצריך ברכה לפניו וא"כ יש בו הפסק להצריך שוב בפה"ג, או נימא דאחר שכבר שתה זה חלק מהסעודה וראיה מדנפטר בברהמ"ז.
תשובה: כמדומה שאם ממשיך לאכול פת אינו שינוי לכל מה שאוכל בסעודה (א.ה. עי' תוס' פסחים דף קא: ד"ה אלא ועי' ביה"ל קעח, ב. ד"ה ואכל).
קעג. בסעודת פורים, האם משקיעת החמה יש את האיסור התמידי בריבוי יין או שכיון שזה המשך הסעודה שפיר דמי.
תשובה: זה המשך.
קעד. בכתובות דף סה. הרחיקו אשה מן היין, האם מפני כך פטורה לגמרי מחיובא דלבסומי בפוריא, או דיותר מלימודה יש לה לשתות ולכה"פ בפני בעלה דהתירו בזה שם בכתובות.
תשובה: פטורה.
קעה. האם מקיים לבסומי גם בשאר משקין משכרין המשמחין כיין או שצריך דוקא יין שבו היה הנס.
תשובה: יתכן. שוב כתב תשובה: רק ביין (א.ה. וביסושה"ע כתב אף בשאר משקין).
♦
פרזים ומוקפין
קעו. במשנ"ב תרפח, כ. כתב דהמפרש לים מקדים לקרוא וצריך עשרה, ואף שהם לא נוסעים ואינם בני חיובא מ"מ ראויין לעשרה, האם לפ"ז בן י"ד מצטרף בט"ו לעשרה לקריאת בן כרך.תשובה: כן.
קעז. האם בן כרך יכול לתת משלו"מ לבן עיר שהיום אין אצלו פורים.
תשובה: לא.
קעח. מנהג מרן (שליט"א) [זיע"א] בפורים להעביר מתל"א מבני חו"ל לבני ב"ב ולהתנות שיזכו בזה בי"ד שזה פורים דחו"ל, וצ"ע למה אין חוששין שפורים בב"ב בט"ו ונמצא שבני חו"ל נתנו לבן כרך ולא יצאו י"ח.
תשובה: אני נותן בי"ד על תנאי שיזכו ביום ששם פורים. שוב כתב תשובה: אדעתא דהכי שולחים.
קעט. בשו"ע תרפח, א. נאמר דסתם כרך מוקף - הוקף ולבסוף ישב ועיירות המוקפות בכלל, וצ"ב דבסימן ת"א נאמר דעיירות המוקפות סתמן ישבו ולבסוף הוקפו וכן הוא בשו"ע שכה, ח.
תשובה: שמהני ישבו ע"ד להקיף (א.ה. לכאו' הכונה שבמגילה מהני ישבו ע"ד להקיף, ומש"כ השו"ע שסתמן ישבו ולבסוף הוקפו זה ישיבה ע"מ להקיף דלדין מגילה זה נחשב הוקף ולבסוף ישב).
קפ. פרוז הנוסע בליל ט"ו לכרך האם יכול לקרוא את המגילה בפרזים וליסע אח"כ ותעלה לו לחובת ט"ו.
תשובה: יכול. ושוב כתב תשובה: מהני (א.ה. וממש כעי"ז שאלתי לגבי חנוכה: ראובן שיודע שיתארח בבית שמעון בשינה ובב' סעודות משעה אחרי זמן הדלקת נרות חנוכה, האם יוכל ראובן להשתתף עם שמעון ולצאת בהדלקה שבבית שמעון אף שבשעת ההדלקה הוא עוד לא הגיע אליו, כיון שכעת הוא יודע שזה יהיה ביתו ביום הקרוב, תשובה: כן).
קפא. פרוז שבדעתו ליסע לכרך ולהתחייב אף בט"ו בלא ברכה, האם יכוין בשהחיינו בי"ד על חיובו דט"ו.
תשובה: אי"ז ברור דמהני. שוב כתב תשובה: כבר נסתפקו בזה. כעת כתב תשובה: צ"ע אם מהני (א.ה. וע' ביה"ל דלא ברור שמהני מלילה ליום, וא"כ כ"ש בזה).
קפב. בבן עיר הנוסע לכרך כתב המשנ"ב וצריכין לידע ג' דברים, א' וכן אם הוא שייך למוקפין "אפי' יום אחד" קרוי מוקף, ב' זמן קריאה הוא ביום וכיון שהיה בערי הפרזות בהתחלת היום קורא בי"ד "וכן כה"ג לענין מוקפין" ביום ט"ו, ומפורש דלמשנ"ב פרוז הנוסע בליל ט"ו לכרך רק ליום אחד הוא חייב, האם נכון.
תשובה: עי' שונ"ה תרפ"ח.
קפג. האם נכון דלשיטת הביה"ל פרוז הנוסע בליל ט"ו למוקפין רק ליום אחד הוא חייב בט"ו (בלי ברכה).
תשובה: כמדומה שנכון.
קפד. האם נכון שהחזו"א אמר בב"ב על הניסים בט"ו ורק נהגו אחריו לא לומר.
תשובה: הוא אמר לומר אבל אין נהוג כן (א.ה. ובתקופה אחרת התחיל מרן זיע"א לנהוג בזה כהחזו"א).
קפה. בנ"ל האם כשנוסע בליל ט"ו לירושלים דלמשנ"ב מתחייב בט"ו יש לומר שם על הניסים, בצירוף שבלא"ה מרן החזו"א זיע"א אמר בב"ב בט"ו.
תשובה: לא נהגו.
קפו. בן עיר שבא ביום ט"ו לכרך והעמידוהו ש"ץ האם יאמר בחזרת הש"ץ על הניסים כחובת הציבור.
תשובה: לא.
קפז. בנ"ל אם הוא מב"ב שבלא"ה מרן החזו"א זיע"א אמר על הניסים בט"ו האם יאמר על הניסים בחזרת הש"ץ.
תשובה: לא.
קפח. מי שחונה בדרכו ביום ט"ו סמוך לכרך האם חייב מדין סמוך או שתיקנו סמוך רק לעיר או כפר ולא ליחיד.
תשובה: יתכן שאפי' יחיד.
קפט. בן כרך שרוצה להתחייב בי"ד האם צריך בכניסת היום להתרחק מהכרך יותר ממיל כדי שלא יהיה בן כרך מדין סמוך או שסגי לצאת מפתח הכרך.
תשובה: צ"ע (קצ"ע אם תליא בשאלה הקודמת, או שזה עדיף כי הוא פועל להתנתק מהכרך).
קצ. האם צריך ליזהר מטעימה לפני קריאת ט"ו בב"ב.
תשובה: כן.
♦
שמחת פורים
קצא. ברמ"א הוזכר ללבוש בגדי שבת ויו"ט, ולשון המשנ"ב בגדי שבת, האם צריך של שבת או של יו"ט.תשובה: מה שרוצים.
קצב. תחפושת בפורים, האם יש לה דין בגד להתחייב בציצית [ובשבת דף סו. לוקטימין טהורין, שזה כתחפושת].
תשובה: יתכן.
קצג. בני מתחפש לכהן גדול, האם יש חשש חיוב במעיל שהוא עם ד' כנפות או שתחפושת אינה בגד וכעין לוקטימין טהורין דשבת דף סו.
תשובה: אם ממש ד' כנפות צריך לעגל כנף אחד.
קצד. האם חייבים בציצית בגלימת הילדים לפורים שיש לה ד' כנפות ומשני כנפות העליונות יוצאים ב' חוטין שעל ידם מצמידים את הגלימה לצוואר.
תשובה: לכאו' פטור (א.ה. לכאו' יש לחלק בין אם תפורין שם חוטין לבין אם רק מושחלים שם חוטין על אף שתפוסים פנימה אלא שבכנפות הם זזים לחוץ ולפנים כעין סוודרים של החורף).
קצה. בליל פורים תשס"ח הייתה מפה על שולחנו והנרות לא היו דלוקים ושאלתי אם נוהגים כמש"כ המשנ"ב שיהיו הנרות דולקות בליל פורים.
תשובה בע"פ: היום שיש חשמל לא נהגו בכך (א.ה. אמנם היסושה"ע כתב להדליק נרות אף ביום אלא שלא הובא כן במשנ"ב, ואדרבה במשנ"ב רצה, ז. כתב גבי מוצש"ק שהמנהג להדליק נרות הוא רק במקום אופל).
קצו. כשרוצים לקרוא לתינוקת על שם אסתר המלכה האם עדיף הדסה או אסתר.
תשובה: אסתר.
קצז. בעבר נזדמן לי בסדר לימוד מסכת גיטין ללמוד אגדות החורבן בפורים, והסתפקתי אם ראוי לדלג אותן ולדחותן לזמן אחר.
תשובה: לא.
♦
עשיית מלאכה
קצח. האם הדרך לכתוב בפורים מכתבים של פורים שמח וברכות במשלו"מ הוא כדין.תשובה: מותר.
קצט. האם יש להתיר חלאקה בפורים דעדיף מנטיעה של שמחה.
תשובה: לא.
ר. כשנתלכלכה התחפושת בפורים ומונעת את השמחה, האם מותר לכבסה בפורים כדין נטיעה של שמחה.
תשובה: אולי וצ"ע.
רא. בליל פורים תשס"ה ביקשו ממנו לקנות את ספריו.
תשובה בע"פ: שאל אם זה דחוף להיום וכששמע שלא הוא נתן את הספרים בינתיים בהשאלה ואמר לשלם פעם אחרת והוסיף בהלצה שבינתיים יוכל הלוקח להתחרט.
♦
קריאת התורה
רב. בשו"ע קלז, ד. התיר כשבדיעבד קראו בתורה רק ט' פסוקים כיון שבפרשת עמלק קוראין כן לכתחילה, וצ"ע דשיטתו ב-תרצג, ד. דבפרשת עמלק כופלין פסוק אחרון ונמצא שגם שם לא קוראים רק ט' פסוקים.תשובה: אין מעכב.
♦
פורים המשולש
רג. כתב החזו"א דודאי אין חובת משלו"מ בשבת בפורים המשולש מהא דביצה דף יד: דאמרו ובלבד שלא יעשנו בשורה, וצ"ע דבתחילה תיקן מרדכי יו"ט ומשלו"מ, ובגמ' מבואר שאסר ככל יו"ט, ועכ"ז תיקן משלו"מ.תשובה: גזרת חז"ל שלא להוציא שורה גזרו אחר תקנת פורים וממילא מוכרחים בשבת להקדים משלוח מנות.
רד. בנ"ל איך גזרו אחרי תקנת פורים גזרת שורה במה שמפורש במגילה להיתר.
תשובה: ביו"ט דרבנן לא אסרו (א.ה. והוא ישוב אחר גם לשאלה הקודמת).
רה. בהא דנדחית הסעודה ליום א' האם גם ראוי להרבות במוצש"ק בסעודה ככל ליל פורים.
תשובה: לא מסתבר.
רו. מתי בני הכרכים נותנים מחצית השקל בפורים המשולש, ביום ו' או ביום ה' קודם המגילה.
תשובה: כמדומה שהמנהג ביום ה'.
רז. האם ביום א' אומרים בפרזים תחנון ולמנצח דזה כבר ט"ז.
תשובה: בבני ברק בודאי אין אומרין שהוא ספק מוקפין.
רח. בנ"ל מה הדין בפרזים שלא בב"ב.
תשובה: כבר הסתפקו בזה.
רט. לחזו"א דבפורים המשולש משלו"מ ביום ו' האם פרוז יוצי"ח כשיתן לבן כרך, או שהם ב' חובות.
תשובה: כן. שוב כתב תשובה: לדעת החזו"א גם בני כרכים משלו"מ ביום ו'.
רי. האם בני הכרכים שנותנים בפורים המשולש מתל"א ביום ו' צריכים שיהיה בכדי שיעשו ביום ו' או שכיון שסעודת פורים ביום א' די שיתן סמוך לשבת וזה בכדי שיעשו ליום א'.
תשובה: א"צ (א.ה. לכאו' לשיטות שהסעודה בשבת ודאי צריך בכדי שיעשו ביום ו').
ריא. בנ"ל בפורים המשולש ששייך לתת בן עיר לבן כרך מתל"א, האם יוכל בן עיר לתת סמוך ממש לשבת מתל"א לבן כרך שאצלו זה בכדי שיעשו ליום א' (משתה דכרכים) או שאזלינן בתר בני העיר שאצלם אי"ז בכדי שיעשו.
תשובה: מותר.
ריב. ברמ"א רפח, ד. מחייב למתענה תענית חלום בפורים למיתב תענית לתעניתו, האם זה גם למי שהתענה בפורים המשולש ביום א' והפסיד בכך את יום השלמת הסעודה.
תשובה: כן (א.ה. המשנ"ב כתב שיתענה עד סמוך לשקיעה"ח ויאכל סעודת פורים ועכ"ז נאמר עליו שצריך להתענות על שהתענה בפורים ואף שלא הפסיד הסעודה, והחידוש כאן שיום א' הוא יו"ט ואף שלא הפסיד הסעודה מ"מ על שהתענה צריך להתענות על כך, וכבר הסתפקו בדבר עשיית מלאכה ביום א').
ריג. לחזו"א שבפורים המשולש יום ו' למוקפין זהו זמנם למגילה האם מוקף מוציא פרוז י"ח מגילה.
תשובה: כן (יכול להוציא).
ריד. בנ"ל מהו להיפך, שיוציא בן עיר לבן כרך במגילה דיתכן שאף ביום ו' הם ב' חובות (א.ה. השאלה נשאלה משום שאת"ל בנ"ל דלא מהני משום דבני העיר חיובם מדברי קבלה כאן עדיף).
תשובה: כנ"ל.
רטו. בנ"ל צ"ב דלבן כרך זה חובה רק מדברי רבא והבן עיר מחויב בי"ד מדברי קבלה.
תשובה: כולם דרבנן.
רטז. בליל פורים המשולש תשס"ה שאלתי שמחר ביום ו' אסע לירושלים אם לומר בשבת על הניסים.
תשובה בע"פ: כן (א.ה. בתקופה זו אחז שבב"ב לא אומרים עה"נ בט"ו).
ריז. בליל פורים המשולש תשס"ח שאלתי מי שקרא מגילה בב"ב ואח"כ עלה בדעתו ליסע לשבת לירושלים האם צריך לקרוא שוב מפני חובת השלמת השבת דירושלים דלא כיוון אלא לחובת ב"ב.
תשובה בע"פ: השנה כולם בחוב אחד ואי"צ לקרוא שוב.
ריח. לפי המשנ"ב דבפורים המשולש בני כרכים צריכים לשמוע מגילה דוקא בעשרה. מה הדין בן עיר שבדעתו ליסע לכרך לשבת ומחוייב גם בדין בן כרך - האם הוא חייב לקרוא בעשרה או שכיון שזה גם מגילה בזמנו בי"ד ל"צ בעשרה.
תשובה: לא.
ריט. העירו דמש"כ המשנ"ב שכשהתחיל הסעודת פורים ביום ו' וסיים בשבת לא יאמר על הניסים עם רצה כי זה תרתי דסתרי אינו נוהג בב"ב שהיא ספק מוקפין ויאמר עה"נ ורצה. האם זה נכון.
תשובה: לא נהוג (א.ה. ובתקופה מאוחרת התחיל לומר עה"נ בב"ב בט"ו).
רכ. הנוהגים בפורים לומר קפיטל כ"ב בשיר של יום באיזה יום יאמרוהו בפורים המשולש.
תשובה: בב"ב ביום ו' ובירושלים לא יאמרוהו כלל.
רכא. האם יש טעם שבני הכרכים בפורים המשולש יכוונו בשהחיינו ביום ו' על משתה ומשלו"מ של יום א'.
תשובה: א"צ.
רכב. לרמ"א מברכים שהחיינו גם ביום כי זה עיקר המצוה מדברי קבלה, וצ"ב בפורים המשולש שהכרכים קוראים ביום ו' דגם בבוקר זה רק תקנת רבא כמו בלילה ואי"ז דברי קבלה, איך מברכים שהחיינו.
תשובה: אי"ז שייך (א.ה. צ"ל דמ"מ בבוקר זה השלמת דברי קבלה).
♦ ♦ ♦