יום ה' כ"ג כסלו תרצ"ג, דווינסק
לידידי הרב החה"ש [- החכם השלם] כ"ש [-כבוד שם] אשתמיט לי שמו רק חניכה ה' בערמאן שי'.
שלום וברכה עדי עד, לסדר וישרא' אהב כו'[1], הגדר כך, דהנה זה מחלוקת בחולין דף קל"ו ע"ב[2] ב"ש וב"ה אם היכי דנחלקים במרא{ה}לא בעצם אם הוה שני מינים ע"ש לתרומה. ועיין כריתות דף כ'[3] גבי מתעסק בשבת כה"ג ע"ש ועיין בפיאה פ"ב ה"ה[4] גבי פאה כה"ג.
והנה באמת בזה הגדר כבר צעק רבנו הרמב"ם ז"ל במורה ח"א פ' ע"ג בהקדמה החמישית[5] דהרי מצינו בפטדה לאחר שחיקה נעשית לבנה ע"ש. אך באמת כבר עמדו ע"ז בירוש' ערלה פ"ג מ"א[6] בהך דבעיא שם אם גבי ערלה קיי"ל כמו בהך דתרומות פ"ד[7] גבי תאנים שחורות כו' דאם משכח איזי מצטרפים שחורות ללבנות לבטל בק"א, ה"נ גבי צבעים כה"ג אם לא. ומחלק דגבי פירי המראה הוא רק סיבה הכרחית דא"א בלא מראה, ובזה? [בפרי] אם יתפרר הדבר יתבטל המראה. אבל גבי קליפה דשם עיקר הדבר הוא המראה ובזה לא יתבטל, כן ר"ל הירוש'. ועיין בתוס' ב"ק דף ק"א[8] גבי משקה דמן קליפי פירות חמור מן עצם הפרי ע"ש ובגדר הך דנדה דף ח' ע"ב[9] גבי קטף דחמור מן אילן שאין עושה פירות ע"ש.
והנה יעקב אבינו חידש הדבר ופסק כב"ש[10] ותיקן גם במעשר בהמה[11], דזה חידש אז לקיים זה המצוה[12], דשם נ"מ בין מראה וכב"ש... בפירות ו[ת]בואה ובע"ח. ומ"מ מבואר בירוש' יומא פ"ו[13] גבי קרבנות דצריך מובחר האחד מ"מ משובח בגופו ומשובח במראה, משובח בגופו קודם.
והנה יוסף הצדיק האבן שלו הוא שוהם[14], מבהיר המראה שלו והזיו שלו, ועיין מ"ש הרמב"ם במורה ח"א פ' כ"ח[15] ע"ש גבי ספיר. ולכך הוה יפ"ת ויפה מראה[16]. והוה נזיר כמב' שבת דף קל"ט ע"א[17], ומסלסל בשערו[18]. ועמ"ש הרמב"ם ז"ל בה' בימ"ק ספ"א[19] דגם ישרא' אם הוה שערו גדול צריך לעשות מחלפת ליכנס לעזרה. ועיין נדרים דף ט' ע"ב[20] עובדא דשמעון הצדיק יע"ש.
ומ"מ לדינא פסקינן[21] דמשובח בגופו עדיף, ולכך גבי חלומות דפרעה ליוסף החלום נראה מראה קודם[22], אך הוא החליף ואמר שהחומר קודם. וזה נרמז בתורה ליוסף הצדיק דמעשה חמריית קודם לכל.
וקיי"ל דנזיר עולם מיקל בתער עיין נזיר דף ד'[23] חד ס"ל אחת ליב"ח [- לי"ב חודש] ואז הוה ר"ה כמבוא' ר"ה דף י"א[24] ודף ל' ע"ב[25] ותוס' דף ט"ז[26] ולכך תרגם אונקלוס על ויגלח וספר[27] ולא כמו בכ"מ דרק מקל[28] כו'.
מאוד אבקשו[29] לעמוד לימין בתי האומללה שתי' נא בזה.
ידידו עוז יוסף ראזין רב דפה הנ"ל
♦ ♦ ♦
מכתב - ביאורי עניינים באגדה
✍️ הגאון רבי יוסף ראזין זצ"ל | 📰 גיליון ק [אדר ה'תשפ"ה]
הערות שוליים
- ↑ (בראשית לז ג) וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים. הנה רבינו סתם כאן ביותר, שלא פירש כוונתו בקשר הדברים שכתב להלן בענין 'מראה' - גדר עבודתו של יוסף לפני מעשה פוטיפר, לבין הפסוק שציטט כאן בתחילת המכתב שישראל אהב את יוסף מכל בניו וכו' ועשה לו כתונת פסים. והענין מתבאר בדבריו הנדפסים על התורה, שכתונת פסים ענינה שהיד ענין בפני עצמו. וביאר שעבודת יוסף היתה כעבודת כהנים בבית המקדש (הלבושים ג"כ כותנת שבית היד תפור בפני עצמו לבגד) שעיקרה במחשבה, ולכן פטורים מתפילין של יד, ע"ש שהרחיב בזה.
- ↑ דתניא היו לו שני מיני תאנים שחורות ולבנות וכן שני מיני חטין אין תורמים ומעשרים מזה על זה ר' יצחק אומר משום ר' אלעאי ב"ש אומרים אין תורמין וב"ה אומרים תורמין [דכולו מין תאנים ות"ק פליג אדרבי יצחק ואמר לא נחלקו ב"ה בדבר זה דתרי מיני נינהו - רש"י].
- ↑ ע"א. ענבים ותאנים שחורות ולבנות מאי ניהו שני שמות [קא סלקא דעתך השתא שחורות ולבנות נמי כשני מינין דמו - רש"י].
- ↑ מ"ה. הַזּוֹרֵעַ אֶת שָׂדֵהוּ מִין אֶחָד, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹשֵׂהוּ שְׁתֵּי גְרָנוֹת, נוֹתֵן פֵּאָה אַחַת. זְרָעָהּ שְׁנֵי מִינִין, אַף עַל פִּי שֶׁעֲשָׂאָן גֹּרֶן אַחַת, נוֹתֵן שְׁתֵּי פֵאוֹת. הַזּוֹרֵעַ אֶת שָׂדֵהוּ שְׁנֵי מִינֵי חִטִּין, עֲשָׂאָן גֹּרֶן אַחַת, נוֹתֵן פֵּאָה אַחַת. שְׁתֵּי גְרָנוֹת, נוֹתֵן שְׁתֵּי פֵאוֹת. בירושלמי לא מצאתי תוספת הנוגעת לכאן.
- ↑ כי כל מקרים שימצא בגשם מן הגשמים, לא יאמר שמקרה מהם מיוחד בכלל הגשם ההוא, אבל המקרה ההוא אצלם נמצא בכל עצם פרדי (אטום) מן העצמים אשר יחובר מהם הגשם ההוא.והמשל בו, זאת החתיכה מן השלג אין הלובן נמצא בכלל כולו לבד, אבל כל עצם ועצם מעצמי זה השלג הוא לבן, ולכן נמצא הלובן במקובץ מהם... וכאשר הוקשה אליהם בהיותנו מוצאים המתכות והאבנים רובם בעלי מראה חזק וכשיושחקו יוסר המראה ההוא, שאנחנו כשנשחוק הפיטדה הירוקה ביותר... תשוב אבק לבן, והוא ראיה שזה המקרה ישלם מציאותו בכלל לא בכל חלק ממנו. ועיין מכתבי תורה מכת' רפ"ג.
- ↑ צבעו בקליפי אגוז של ערלה וחזר וצבעו בקליפי חולין מין אחר, ייבא כהדא, ר' יהושע אומר, תאנים שחורות מ עלות את הלבנות והלבנות מעלות את השחורות. תמן הוא ראוי לחתכן, ברם הכא אינו ראוי לחתכו. ובמכתבי תורה, סי' נ"ה: ובמה דמחלק הירושלמי ערלה פ"ג ה"א בין צבע שני מראות ובין הך דתרומות גבי תאנים שחורות עם לבנות, דשם אם מפררן נעשה מראה אחר משא"כ בצבע... ותליא אם מראה הוה עצם איכות או רק מכמות וכמ"ש הרמב"ם במו"נ ח"א בהקדמה. ובצ"פ תרומות, עמ' 88: דשם (בתאנים שחורות ולבנות) התואר אינו עצם הדבר רק סיבה וכל דבר שהוא סיבה אם נתחלק אפשר שיתבטל ממנו, והדבר תלוי בכמות ולא באיכות... משא"כ בצבע דאז זה הוה עצם ואינו מתחלק והוה איכות, ואיכות הוה עצם. ועיין צ"פ הוריות, עמ' נ"א. וצ"פ ברכות דף נ"ה א. וראה פרקי מבוא לצ"פ בראשית, עמ' 28.
- ↑ מ"ח, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, תְּאֵנִים שְׁחוֹרוֹת מַעֲלוֹת אֶת הַלְּבָנוֹת, לְבָנוֹת, מַעֲלוֹת אֶת הַשְּׁחוֹרוֹת.
- ↑ ע"א ד"ה ולא יצבע כו' א"נ י"ל דפרי דערלה דוקא גמר פרי מפרי דביכורים ולהכי אימעוט משקה דידהו אבל שומר לפרי דאיתרבו מאת פריו את הטפל לפריו לא אמעיט משקה דידהו וליכא למעוטי מפרי דביכורים דביכורים ליתנהו בשומר לפרי כלל. ועיין שו"ת צ"פ דווינסק ח"ב רסי' ל"ד.
- ↑ דמאן תנא קטפא פירא ר"א הוא, והתנן ר"א אומר המעמיד בשרף ערלה אסור וכו', ואב"א כי פליגי רבנן עליה דר"א באילן העושה פירות אבל באילן שאינו עושה פירות מודו דקטפו זהו פריו וכו'. וראה עוד באריכות בזה בצ"פ מהדו"ת דף נ"ד ע"ד, וע"ע צ"פ הל' כלאים פ"ב הי"ג דף ד' ע"ד.
- ↑ (בראשית ל מ) והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן.
- ↑ ובשו"ת צ"פ החדשות ח"ה ליקוטים אות ק"ז הובא ציטוט דברי רבינו במכתב שואל: י"ל הטעם דיעקב נתכוין לעשרם מעשר בהמה, ומבואר במס' חולין קל"ו ע"ב דלב"ש אין מעשרין תאנים שחורות ולבנות זה על זה, לכן הפרידם. [כרם שלמה גליון צ"ה אות ט'].
- ↑ ראה (בראשית כח כב) וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך.
- ↑ ה"א. משובח בגופו משובח במראיו מי קודם. ר' ירמיה סבר מימר נשמעינה מן הדא, אביב קצור, יבש לקצור, אביב קצור קודם. הדא אמרה משובח בגופו, משובח במראיו, משובח בגופו קודם. כיני מתניתא כו'. ראה בשו"ת צ"פ החדשות ח"א מכתבים מכתב ט"ו.
- ↑ שמו"ר ל"ח י"א במדב"ר ב' ז'. וראה צ"פ החדשות ח"ג מכתבים מכתב ז'.
- ↑ ואמנם לבנת הספיר הוא לשון על הזוהר לא על המראה הלבן, כי לובן הספיר אינו מראה לבן, אבל זוהר לבד. והזוהר אינו מראה כמו שהתבאר בספרים הטבעיים, שאילו היה מראה לא היה מראה המראים כולם מאחריו ומקבלם. אך כאשר היה הגשם המזהיר נעדר המראים כולם, יקבל מפני זה המראים כולם זה אחר זה. וזה כדמות החומר הראשון אשר הוא בבחינת אמיתתו נעדר הצורות כולם, ולזה הוא מקבל הצורות כולם זו אחר זו וכו'.
- ↑ (בראשית לט ו) ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה.
- ↑ ואמר רבי מלאי משום ר' יצחק מגדלאה מיום שפירש יוסף מאחיו לא טעם טעם יין דכתיב ולקדקד נזיר אחיו. וע"ש במהרש"א ז"ל.
- ↑ ועיין בצ"פ עה"ת פ' וישב עמוד קמ"ד, ובצ"פ על הרמב"ם הל' ע"ז פי"א ה"א, ובשו"ת צ"פ דווינסק ח"ב סי' ט"ו, שו"ת צ"פ וורשא סי' ק"א וסי' רנ"ח, ובצ"פ החדשות ח"א סי' ס"ט וח"ב סי' קט"ו וח"ג מכתבים מכת' ז' וח"ד סי' כ"ז.
- ↑ הי"ז. וכן אסור לכל אדם בין כהן בין ישראל להכנס למקדש כולו כו' כשהוא כו' או פרוע ראש דרך ניוול כו' אבל ישראל שגדל שערו עד שנעשה מחלפת ולא היה דרך ניוול ה"ז מותר להכנס לעזרת ישראל.
- ↑ ע"ב. דתניא אמר שמעון הצדיק מימי לא אכלתי אשם נזיר טמא אלא אחד, פעם אחת בא אדם אחד נזיר מן הדרום וראיתיו שהוא יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים כו' [וכפי הנראה מבאר רבינו דמה שהיו סדורות לו תלתלים הוא כיון דנכנס לעזרה].
- ↑ בירושלמי שם.
- ↑ בסיפור התורה את החלום כפי שארע (בראשית מא ב) והנה מן היאור עולות שבע פרות יפות מראה ובריאות בשר ותרעינה באחו. (ד) ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקות הבשר את שבע הפרות יפות המראה והבריאות וגו'. ואילו להלן בסיפור פרעה ליוסף שינה את סדר הדברים (יח) והנה מן היאור עולות שבע פרות בריאות בשר ויפות תואר וגו'. וז"ל רבינו עה"ת (פסוק יח): "שינוי הלשון כך, דכבר כתבתי דזה פלוגתא מה עדיף בשר שמן או הרבה בשר, עיין יומא דף כ"ה ע"ב, וכן זה בעיא דאיפשטא בירושלמי פ"ו דיומא מי קודם טובת מראה או משובח בגוף עדיף. והנה קודם מתן תורה הוה מראה עדיף מן שמן ושמן מן הרבה בשר, אבל לאחר מ"ת אז מעשה עדיף, וכן סיני עדיף קיי"ל, כרב יוסף ולא רבה ועיין בכורות דף נ"ג ע"ב טובה חכמה כו', וכן הוה אצל יוסף קודם סיבה של פוטיפר הוה אצלו מראה עדיף, וריח, פלפל התורה [וכן אף נזיר הוה כמ"ש לעיל בזה]. אבל אח"כ לאחר שנעשה סיבה דסוטה דף ל"ו ע"ב (- מעשה פוטיפר), אז נתעלה אצלו גדר מעשה המצוות בפועל ממש יותר מן גדר שכל ומחשבה, ולכך נקט תחילה בריאות בשר, ואח"כ יפה תאר, דזה ג"כ עדיף דהוה שומן, אבל יפות מראה זה נאה וכו'". [יש בזה קצת סתירה בדברי רבינו אם החילוק הוא בין קודם מתן תורה לבין אחר מתן תורה, או שהחילוק הוא בין קודם מעשה פוטיפר לבין אח"כ]. וראה עוד מש"כ על פסוקים ב' ד'.
- ↑ ע"א. נזיר עולם הכביד שערו מיקל בתער. ע"ב, ונזיר עולם היכא כתיב דתניא, רבי אומר: אבשלום נזיר עולם היה כו' ומגלח אחד לשנים עשר חודש. ובצ"פ עה"ת פ' וישב, בהערה ו'.
- ↑ ע"א. בר"ה יצא יוסף מבית האסורין.
- ↑ במוסף (- של ר"ה) מהו אומר הרנינו לאלקים עוזנו... ובזמן שחל ר"ה להיות בחמישי בשבת... לא היה אומר בשחרית הרנינו... אלא מהו אומר הסירותי מסבל שכמו [משום דבר"ה יצא יוסף מבית האסורים - רש"י].
- ↑ רש"י ד"ה והסירותי.
- ↑ (בראשית מא יד) וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת יוֹסֵף וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו וַיָּבֹא אֶל פַּרְעֹה. ובתרגום אונקלוס: וּשְׁלַח פַּרְעֹה וּקְרָא יָת יוֹסֵף וְאַרְהָטוּהִי מִן בֵּית אֲסִירֵי וְסַפַּר וְשַׁנִּי כְסוּתֵהּוְעַל לְוַת פַּרְעֹה. ראה גם צ"פ עה"ת ריש פ' וישב ופ' מקץ כאן. בשו"ת צפנת פענח וורשא סימן ע"ב ק"א.
- ↑ וכן ביונתן בן עוזיאל על נביאים מתרגם בכ"מ ויגלח לשון גלוח, והכתוב אצל אבשלום: ובגלחו את ראשו (ש"ב יד,מ), מתרגם: ובספרותיה ית רישיה. ואבשלום נזיר עולם היה. - [הערת עורך צ"פ עה"ת].
- ↑ שהתאלמנה בחודש אלול שלפני כן מבעלה הגרי"א ציטרון ז"ל, רבה של פתח תקוה.