תכלת בציצית
שאלה: האם הענין של התכלת בזמננו הוא ענין והידור או חובה, וכמה חוטים צריך לשים מתכלת למעשה.תשובה: זה הידור ויש ענין ללובשו. חוט אחד של תכלת כד' הרמב"ם. (חשון תשפ"ג).
שאלה: הנה באתי על מה שכתב, אמר ונוהג כבודו ללבוש תכלת, ולצבוע כמות החוטים כהרמב"ם, ולפעמים התבטא בלשונות חריפים נגד שיטת התוס', ואני עני ולא זכיתי להבין כוונתו דהרי רוב מנין ובנין של הראשונים סוברים כהתוס', וזה הרשימה של הפוסקים כהתוס'. ואשמח לקבל את תשובתו הרמתה בענין.
רוב הראשונים[1] כתבו כהתוספותב. וביניהם פי' מיוחס לרגמ"ה (הובא בשטמ"ק החדש פרק התכלת), רש"י (שבת כז:, מנחות לח), ר"ת (תוס' מנחות ל"ח),[2]ר"י (טור סי' י"א לענין בל תוסיף ודו"ק), היראים (סי' ת"א), העיטור (הלכות ציצית שער א' ח"ב), סמ"ק (מצוה ל"א), רבינו פרץ (ברכות ט:), ר"ש משאנץ (תוס' שאנץ כתובות מ., וכן הו"ד במרדכי הל' ציצית), ראבי"ה (מנחות אלף קנב), מהר"ם מרוטנברג (שו"ת דפוס פראג ח"ד סי' תמד, וע"ע ארצה"ח סי' ט' בהמאיר לארץ אות כ"ו), הרא"ש (הל' ציצית סי' ו', שו"ת כלל ב' אות י"ב, תוספי הרא"ש יבמות ד: וסנהדרין פ"ט.), רבינו ירוחם (נתיב יט ח"ג), מרדכי (פרק התכלת), טור (סימן י"א), נמוק"י (הל' ציצית), רבינו ישעיה הראשון (פסקי הרי"ד הל' ציצית עמ' תפא, ספר המכריע פ"ח, שו"ת הרי"ד סי' ס"א), הרשב"א (יבמות ד:, וכן מוכח מתשו' סי' תס"ח וסי' תשכ"ח, ועי' ארצה"ח סי' י"א המ"ל ע"א) ובמיוחס לרשב"א[3] (מנחות פרק התכלת דף מ. ד"ה קלא אילן), ר"י מלוניל (ברכות ט: ובהל' ציצית), רבנו דוד (כן נראה מדבריו בסנהדרין פ"ח), הר"ן (שם), וכן בשיטמ"ק בשם תוס' אחרות (במנחות לח. וכן בע"ב, וס"ל שאי"צ אלא ב' חוטים של לבן בזמן שאין תכלת), האגודה (פרק התכלת, ודעתו כנ"ל).
תשובה: אנחנו סומכים ע"ד ר' שמואל בן חפני מהגאונים שדבריהם דברי קבלה, ואחריו נמשך הרמב"ם.
אין לי פנאי וכח בעוה"ר. תפרסם את דבריך[4] בעלונים תורניים ויראו רבים ויעיינו. (חשון תשפ"ג).
♦
לימוד תורה בחזרת הש"ץ
שאלה: שלחתי לרב מאמר[5] עם כמה נימוקים להקל וללמוד תורה בחזרת הש"ץ.תשובה: לפני שנים רבות (התשל"ב) שמעתי להגר"ע יוסף זצ"ל בדרשה במוצ"ש (בביהכ"נ משהד) שהזכיר את הרמ"ע מפאנו הנ"ל ואמר "אריה שאג" על הלומדים בחזרה. וכשראיתי תשובת הרמ"ע מפאנו ראיתי שאין כאן שאגת אריה וקול שחל רק מהיות טוב. ומ"מ נראה שהחמירו בזה מפני עמי הארץ שמשוחחים בדברים בטלים וקוראים בעתון וכדומה ואינם עונים אמן. ופעם הסביר הגר"ע יוסף שמן – הדין יכול ת"ח להתפלל ביחיד מפני שתפלתו עושה "שביל" בשמים, אלא שעם – הארץ אומר גם אני עושה "כביש" בא"י בחברת סולל- בונה.
לכן כולם צריכים להתפלל בצבור (וכמדומה שכ"כ הרא"ש).
ומלבד זאת לענות אמן בלי כוונה בכלל לא טוב. והנזהר תע"ב. (מנחם אב תשפ"ב).
שאלה: הנה אם אף אחד לא מכוון בחזרה אז עדיף שילמדו, וראיתי שכבר בזמן הרמב"ם לא היו מכוונים וכמו שכתב בתשובה באגרות הרמב"ם (מהד' שילת עמ' תשלד).
תשובה: מה ענין אנשי מצרים בימי הרמב"ם שהיו קרובים לקראים ובקושי טבלו במקוה, לדורות שלנו?. (מנחם אב תשפ"ב).
שאלה: ועוד נראה דאם גמר את העמידה כשהש"ץ התחיל כבר את החזרה, א"כ הפסיד כבר את החזרה, ויהא מותר לו ללמוד.
תשובה: כל מילה מהחזרה ששומעים ומכונים לה, זה נכס ומקבלים עליה שכר גדול. (מנחם אב תשפ"ב).
[בעקבות מכתבי אלה, מרן זצ"ל דיבר על ענין זה בשיעורו השבועי (גליון בית נאמן מספר 323, פרשת ראה תשפ"ב) וזה הלשון: ועוד דבר, מישהו שלח לי מכתב פעמיים מחו"ל. אמר: למה אסור לדבר דברי תורה בחזרה? הוא ראה תשובת הרמ"ע מפאנו[6] שכותב (סי' ק"ב) שמותר לדבר דברי תורה. כתבתי לו: תשמע, אני שמעתי את הרב עובדיה ע"ה פעם בדרשה במוצאי שבת[7] כשהוא דיבר על מי שמדבר בחזרה, ואמר: "הגאון רבי מנחם עזריה מפאנו אריה שאג על מי שמדבר דברי תורה בחזרה". ככה הרב אמר, ואני בדקתי אחרי כמה זמן וזה לא ככה, הוא אומר שדברי תורה זה בסדר, אבל הרב כנראה לא רצה שעמי הארץ יזלזלו בזה, ואולי גם ראה בספר אחר שמקפיד על זה אז הוא אמר "אריה שאג", אבל זה לא בדיוק אריה, זה רבי מנחם עזריה מפאנו (והוא לא עולה בגימטריא אריה...). אבל צריכים להיזהר בדבר הזה, ולמה? כי אם לא תזהר, אפילו שאתה מדבר בדברי תורה, חברך ידבר דברים בטלים, ומרן כותב (סי' קכ"ד ס"ד) שצריך שיהיו תשעה מכוונים ועונים אמן על ברכותיו של החזן, ואם אין תשעה עונים על ברכותיו, קרוב הדבר להיות ברכותיו לבטלה. א"כ אתה תגרום שהחזן ידבר באויר! [ועוד שבכה"ח שם (ס"ק ט"ז) הביא מפוסקים רבים להחמיר בזה] לכן אסור לעשות את זה, ואל תעיין בשום דבר, אם אתה רוצה – תעיין במחשבה. אבל אנחנו יודעים שכמה אברכים בעוונות מסתכלים בעיתון[8], ובזמן החזרה פתאום מתחשק לך ללמוד גמרא?! אבא ע"ה חינך את כל הבנים והתלמידים שלו בחברת התלמוד שבשעת החזרה צריך להקשיב ולשמוע ולענות אמן, והיה לו תלמיד אחד שהוא גם היה מורי ורבי בדקדוק, שמו רבי דוד ברדא ז"ל[9], ופעם הוא בא לארץ בתור תייר, וכשהוא חזר משם הוא אמר לאבא: תודה רבה על החינוך שנתת לנו. אמר לו אבא: על מה תודה רבה? אמר לו: על שחינכת אותנו לענות אמן, כי אני הלכתי לארץ ישראל, ובזמן החזרה אחד מסתכל בעיתון, ואחד מדבר עם חבירו, ואחד קורא גמרא, ואחד לומד, ואף אחד לא עונה, ואני עונה בשביל כולם! מה זה?! מה אתם עושים?! פעם (לפני שנים רבות) הלכתי לרמת גן לאסוף כסף בשביל הישיבה, ומסכנים החזן והגבאי והעולה, החזן קורא, והעולה מקשיב, והגבאי אומר "תעלה פלוני תעלה אלמוני", וכל הציבור מפטפטים... פעם הייתי באיצקוביץ בפרשת בלק, ויש פסוק "וירד מיעקב והאביד שריד מעיר" (במדבר כד, יט). ואחד אמר לחברו: שריד זה יוסי שריד... עכשיו קוראים את הפרשה, מה אתה מכניס את יוסי שריד לכאן?! אבל מה לעשות? אנשים מתבדחים על חשבון התורה והתפלה! לא עושים ככה! לכן אין הבדל בין עם הארץ לתלמיד חכם, כולם צריכים להקשיב לברכות ולענות, להקשיב על מה אנחנו עונים אמן.
וכשתענה תכוין ב"אתה חונן לאדם דעת" – תן לנו שכל ובינה. אם אתה נמצא באיזו בעיה של כסף, תכוון שיהיה לך חכמה בינה ודעת איך לצאת מהבעיה הזאת. "השיבנו אבינו לתורתך" – שנחזור בתשובה. "סלח לנו" – על העבר, וכן על זו הדרך. אדם שצריך רפואה יתפלל – "והעלה ארוכה ומרפא לכל תחלואינו ולכל מכאובינו ולכל מכותינו", וזה לא סתם כפל, אלא תחלואינו זה למשל סכרת, זה נקרא "תחלואינו" דבוק בגוף של בן אדם. מה לעשות? אתה לוקח מכשיר, ואחר כך הוא עולה, ואחר כך יורד, קרבן עולה ויורד... "מכאובינו" זה דבר כואב, סכרת זה לא כואב, (אבל עושה צרות צרורות...). ו"מכותינו" זה אדם שקיבל מכה. כל מלה מדוייקת! התפלה כולה חכמה ודעת, תיקנו אותה אנשי כנסת הגדולה ואסור להוסיף או לגרוע ממנה מלה[10]. עכ"ל].
♦
משקה מגולה
שאלה: כלי שנשאר עם קצת טיפות משקה מגולה - האם למחמירים בגילוי בזמננו זה מותר.תשובה: יבטלנו ברוב וישתה[11], או ינגב אותו. (טבת תשפ"ב).
♦
אכילה בשוק
שאלה: האם מותר לאכול בשוק[12] בזמננו, ומה הדין בשתיה.תשובה: אם הוא אוכל בשלחנות שעל יד מסעדה או בנסיעה ברכבת וכדומה אין קפידא. ואם הוא אוכל ברחוב ממש זה לא צנוע. לגבי שתיה תלוי בתירוצי התוס' (קידושין מ:). ע"ש. (אדר תשפ"ב).
שאלה: אחד שאכל בשוק, איך חוזר בתשובה וחוזר לכשרות עדותו.
תשובה: יקבל בפני עשרה שלא יאכל עוד בשוק ויקנוס עצמו בסכום מסוים אם יעבור על זה. (מנחם אב תשפ"ב).
שאלה: האם מותר לאכול ברכב פרטי.
תשובה: מותר. (אלול תשפ"ב).
שאלה: אחד שאוכל בשוק האם יכול להיות ש"ץ, סופר, שוחט או משגיח כשרות.
תשובה: יכול. (אלול תשפ"ב).
שאלה: האם מותר לאכול בשוק של גוים, או של יהודים שאוכלים בשוק שהם כבהמות.
תשובה: לא כדאי. (אלול תשפ"ב).
♦
כלה רבתי
שאלה: יש מסכת שנקראת כלה רבתי. והשאלה היא במילה רבתי הבית היא עם קמץ או עם צירי.תשובה: הבי"ת בקמץ, כמו רבתי[13] עם. (אייר תשפ"ב).
♦ ♦ ♦
בדין נשים בספירת העומר - ביישוב סתירת המגן אברהם♦ ביאור מחודש בדין מאחרין תפילת מעריב בליל שבועות♦ ספק ותערובת ומעמיד בחמץ אחר הפסח, ובדין קמח ומשפרי אפייה♦ מקורות תעניות בה"ב♦ הערות בהלכה ובאגדה בעובדא דרשב"י - שבת דף לג-לד♦ רמזים נפלאים על ספירת העומר, ל"ג בעומר, וחג השבועות