ב"ה ד' באייר ה'תשנ"ג
לכבוד הרב הגאון מוה"ר מאיר מזוז שליט"א,
לכבוד ולעונג לי לשלוח לכת"ר גליונות 'יוסף דעת' עמ"ס נדרים.
כשערכתים בס"ד - מנחה היא שלוחה לאדוני.
בהחילי עתה ללמוד מסכת נזיר, התקשיתי בעניין לשוני אחד, הנוגע להרבה מקומות במסכת זו.
והנני להציע את הדברים.
במשנה (ח.): 'רבי אומר אין זה מגלח אחת לשלושים יום. ואיזהו מגלח אחת לשלושים. האומר הרי עלי נזירות כשיער ראשי'... - נראה לכאורה שצריך לומר 'נזירות' בחולם ולא בשורוק. שאם לא כן, מה הפרש יש בין 'הריני נזיר' ל'הרי עלי נזירות', הלא שניהם לשון יחיד הם. והיחיד של 'נזירות' בחולם הוא 'נזירה', כמו שמצאנו בספרא (אמור, צו) 'אין נזירה אלא הפרשה'.
וכן נראה, שהרי מצאנו במקומות רבים את המילה 'נזירות' כשהמשמעות מוכחת לכמה נזירויות:
בסיפה דמתניתין מונה נזירות כמניין ימות החמה, וכן 'שתי נזירות' (לעיל ו. נדרים יז-יח). ועוד, לעומת זאת לא מצאנו 'נזירויות' בתלמוד דידן, מלבד בדף לד. וכן מצאנו (בכריתות כז:) 'מגלה נזירותיו' ולא 'נזירויותיו' – מכל זה משמע שהשתמשו לנזירויות רבות בלשון 'נזירות'. וכהסבר הנ"ל.
ואפשר שכך הכוונה בריש מסכתין ובריש נדרים 'כל כינויי נזירות כנזירות', בלשון רבים, כמשקל 'נדרים... חרמים... שבועות...'.
ילמדנו רבנו אם נכונה הנחה זו, אם לא.
בכבוד ויקר
יוסף בן ארזה
♦
בס"ד, כ"ו למטמוני"ם התשנ"ג
יישר כוחו דמר, וכן ניקדתי במשניות שלי לפני כשנתיים, ובאמת, במשבי"ר (במשנה שבירושלמי) גרס בפ"א מ"ד ובפ"ג מ"ב נזירֻויות, והובא במשניות ווילנא בשינויי נוסחאות ע"ש.
אך לנוסחתנו צ"ל נזירוֹת בחולם לסימן הרבים.
והיחיד "נזירה" והוא שם הפעולה בפלס שמירה, אכילה, וכיוצא, ודברי פי חכם חן.
מצ"ב תרומה קטנה להוצאת העלונים, ואם אפשר לשלוח לנו על הדפים הראשונים במסכת יבמות (בסוגיית "עליה") כי בזה אנו עוסקים כעת בישיבה.
בברכת התורה,
נאמ"ן ס"ט
♦
ב.
בס"ד ב' אלול הרחמים התשנ"ג
שלום וברכה!
מאשר קבלת קונטרסיו החביבים על מסכת סוטה. ואעבור עליהם ויהיו בפי כדבש למתוק כי רוב דבריו הערות ישרות ע"ד הפשט. וכתבתי בגיליונותיו כמה הארות. ואביא כאן מקצתן:
בגליון פב לעניין עֵד שפירושה עדות - אבוהון דכולהו בפרשת ויצא:
ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד (= גַל עֵד).
בגיליון פד מ"ש בשם אבן עזרא שנקרא אישון על שם שמשתקף בו איש קטן - לא נמצא כן באבן עזרא רק ברד"ק שורש איש בשם אביו ז"ל. ומה שציין בשם רש"י במשלי י"ז ח' – ט"ס וצ"ל משלי ז' ב'.
בסוף גיליון פו כ' ספר הברית לחכם המקובל ר' פינחס אליהו מקראקא. וצ"ל מווילנא.
בסוטה סוף דף מא כתב בשם רש"י במכות כב: (בד"ה חזן) ולא שמעתי בו שום משמעות - ואיננו רש"י אלא ריב"ן שפירש מכות מדף י"ט ע"ב ואילך כידוע.
בברכה רבה
נאמ"ן ס"ט
♦
ג.
בס"ד ח' בתשרי התשנ"ד ותז"ל רו"ן
ראיתי דף זה רק אתמול. בעיקר הקושיא כן העיר הרש"ש בפסחים קי"ח ע"א והרב משמרות כהונה שם.
הפירוש על "אישון" - איש קטן, איננו לראב"ע אלא רק לאביו של הרד"ק, ומובא בשמו בס' השרשים לרד"ק סוף שורש איש. ע"ש. ואולי זה תלוי במחלוקת רז"ל והמדקדקים לגבי ירקרק ואדמדם, שלדעת רז"ל הכפל מראה על החוזק ולדעת המדקדקים הכפל מראה על החולשה.
בברכת גמח"ט וכל טוב
נאמ"ן ס"ט
ד.
בס"ד כ"ז בחשון התשנ"ה
שלום וברכה!
קיבלתי חוברת כ"ט לבבא בתרא עם החוברות הקודמות, ותשוח"ח.
בהערות לב"ב דף י"ג סע"ב הביא כת"ר מהגר"י מרצבך זצ"ל שלדעת הערוך והרמב״ם "גוד או איגוד" האל"ף של איגוד הוא צורת הפעיל כדרך הארמית כגון איתיביה, אוקי, שכן פירש הערוך משוך או המשך, והרמב״ם כתב מכור או קנה, עכת"ד. ובמחכ"ת לא יתכן כדבר הזה כי גוד לפי' הערוך הוא מחסרי פ"נ ופירושו נְגוֹד, ובהפעיל ציווי צריך לומר אַנְגֵּיד (המשך) או אַגֵּיד, ולא איגוד כלל.
בנספח, בד"ה בספר יד שאול, יו"ד סי' רמ"ה וכו' כצ"ל.
באחורי דף השער: המעוניינים להמנות על החוברת וכו', כצ"ל.
נהניתי מכמה הגהות וחידושים אמתיים מהגר"א נבנצל שליט"א ויישר כחו.
בברכה רבה
נאמ"ן ס"ט
♦
ה.
בס"ד יום י"א בכסלו התשנ"ה
שלום וברכה!
מאשר בתודה קבלת חוברת ל' "יוסף דעת" על הדף היומי בבא בתרא,
וטהר ידיים יוסיף אומץ.
בדף מ', בד"ה דסתם קנין לכתיבה עומד וכו' הביא מרגניתא בשם המשך חכמה. אבל הפסוק צוטט שלא בדיוק כמו שיראה כת"ר במקומו וצ"ל "שלף איש נעלו… וזאת התעודה בישראל".
תזכו להגדיל תורה ולהאדירה.
נאמ"ן ס"ט
♦
ו.
בס"ד יום י"ט באדר שני תשנ"ה
לכבוד ידידנו היקר הרה"ג ר' יוסף בן ארזה שליט"א
שלום וברכה!
מאשר קבלת צילום שני דפים מאגרות הראי"ה זצ"ל בתודה. שמחתי לראות דבריו הערוכים ברוב דעת ותבונה ורוחב אופקים, חובקים זרועות עולם. כן ראיתי בין הדברים שהעיר לרי"ד איזנשטיין (עורך "אוצר ישראל") על שצייר תמונה של "אדם קדמון" ע"פ הקבלה, והגשים בזה דברים שהצניעות יפה להם. ואני מזמן ראיתי דבר כזה בספר של "רב" מקובל אחד מתל אביב ונדהמתי לראות, וכן זכורני ממר אבא זצ"ל שהעיר כיוצא בזה לחכם אחד, ועכשיו מצאתי תנא דמסייע לן.
מה שביקשתי לראות העתק דברי הראי"ה, כי יש לי סיפור אישי בזה. לפני למעלה מעשרים שנה קרתה לי תאונה קשה ל"א ושכבתי בבית חולים כשמונה חודשים. התחלתי לעסוק בפיזיותרפיה (כי חצי גוף היה משותק ל"א) והיה קשה לי עד מאוד. והנה אזכור כי ביום שבת טו"ב שבט התשל"ד (כתשעה ימים אחר שנפלתי מקומה שלישית) שוחחתי בלימוד עם קרוב משפחה במסכת ברכות, והתגלגלה השיחה על מה שכתב הגרע"י שליט"א בהקדמתו לילקוט יוסף מהדורה קמא (שהופיע באותם ימים) כי רבא נשתבח בסברא ישרה, והמשכתי לומר שלדעתי גם הסיפור המובא בב"ב קמ"ט ע"א שמראה לכאורה חוסר יושר מצד רבא כלפי רב מרי, הכל רק דרך בדיחותא בעלמא, ולא איקפד רבא כלל ועיקר. כי אילו רצה רבא היה מעלים לגמרי שיש בידו י"ב אלפי זוזי משל איסור גיורא, ולמה לא לפרסם זאת ולמישקל ולמיטרי בזה, הלא יותר טוב לקחתם בשתיקה, ואם יבוא רב מרי אחר פטירת אביו לתבוע אותם יגיד לו אין לך שום זכייה בהם. (וזה לא כמו שנראה מדברי התוס' שם בד"ה דקא מגמרי וכו' תימה למה לא קיים רבא את דבריו וכו' ע"ש, כאילו איסור גיורא ביקש מרבא להעביר הכסף לרב מרי בנו, ובגמ' לא נזכר מזה כלל). אלא רבא באמת ובתמים רצה למסור הכסף לרב מרי, רק שביקש לחדד התלמידים כדרכה של תורה למען ימצאו האופן שבו יוכל הרב מרי לזכות ע"פ דין. (ואולי לזה כיוון רשב״ם שם שכ' כל אלו הדברים שאמר רבא הלכות הן. ע"כ ודו"ק). ואכן כך היה ומצא רב איקא האופן ד"אודיתא", ונפק אודיתא מבי איסור, ואיקפד רבא וכו' להעמיד פנים בלבד. ע"כ אמרתי לו ונרדמתי. זה היה בסביבות זמן מנחה
של שבת רעוא דרעוין, וארא בחלומי והנה רבא ע"ה עומד עלי ומברך אותי ברכת כהנים יברכך ה' וישמרך וגו'. את פניו לא ראיתי אבל נדמה לי שהיה נמוך קומה ושער זקנו ג'ינג'י נגע בפני, ובירך ונעלם.
ואיקץ והנה חלום. ואכן, במוצ"ש אלה פתאום בדעתי לרחוץ את הרגלים במים חמין (כידוע הרמז ומחב"ש לעצבותם נוטריקון חמין במוצאי שבת מלוגמא), וב"ה המצב היה הולך ואור עד שהמטפל התפלא כעבור כמה ימים לאמור "הנה אתה מזיז את הרגלים ואינן כואבות לך". כשאמרתי לו העצה של מים חמין וכו' ההביל אותה, אבל אני יודע שזאת עזרה לי (ונסיתי אותה יום יום) בזכות לימוד זכות על אחד האמוראים זיע"א. - ולכן, כשראיתי לכת"ר שציין לס' אגרות ראי"ה בנושא זה, אמרתי אולי כיוונתי לדעתו בזה. אולם אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד.
האם ניתן להשיג היום את ספרי אגרות ראי"ה, ומה הכתובת?
הודעתי לידיד בעיר נתיבות, לשלוח לכת"ר ס' כסא רחמים (חורי) על מסכת סנהדרין, שהופיע לפני כ-18 שנה בהגהותי בס"ד. לקראת הדף היומי הבא עלינו לטובה במס' סנהדרין בטח ימצא בו כת"ר כמה חידושים ע"ד הפשט הראויים לפרסם בשער בת רבים. נא כשיגיע אליו הספר יודיעני.
ואין להאריך כ"א בדשו"ט כל הימים
בהצלחה רבה וכל טוב
נאמ"ן ס"ט
♦
ז.
בס"ד ב' באייר התשנ"ה
שלום וברכה:
קיבלתי חוברות ט"ל-מ' וחוברת ל"ח על תחילת מס' סנהדרין חסרה לנו. כנראה כבודו שלחה בטעות לנתיבות תמורת ס' כסא רחמים.
כי מדומה לי שכב' נכדו של הרב אליהו כי-טוב זצ"ל. אם זה נכון - יכון עליו מאמר ריה"ל: "לו את אבותיו ידעו אז אמרו כי מעלת האב לְבֵן נוסעת".
בברכה רבה
נאמ"ן ס"ט
♦
ח.
בס"ד יום ששי כ"ז למטמוני"ם התשנ״ה
שלום וברכה!
מאשר בתודה רבה קבלת חוברת ל"ח על תחילת מסכת סנהדרין. ראיתי בדף ב ע"ב שהביא מחלוקת האחרונים אם מותר להזכיר אזכרה בחצי פסוק בתוך כדי הלימוד - בחו״ל היינו מחמירים בזה. אבל אשתקד מצאתי ראיה נפלאה מה שכולנו אומרים בהגדה של פסח ונצעק אל ה' אל-הי אבותינו כמו שנאמר... וישמע ה' את קולנו כמו שנאמר... וכך נדפס בכל ההגדות ולית מאן דחש לומר השם.
בדף ה ע"ב - הפשט ב"גבה עינים" הוא כפירש"י. וכן ותשא אשת אדוניו את עיניה אל יוסף. וכן וישא לוט את עיניו. ועיין נזיר כ"ג סע"א.
בדף יא ע"ב - שבשנה השמינית למחזור קטן חל פסח יותר משלשים יום אחרי התקופה האמיתית. כבר נתחבר על זה ספר שלם בשם "על השמינית" מהמהנדס ר' יעקב לוינגר בשנת התשמ"ו. עיין עליו.
נא להודיעני כתובת מר אביו שליט"א לחנותו במאה שערים.
בברכה רבה, נאמ"ן ס"ט
♦
ט.
בס"ד י"א בסיון התשנ"ה
שלום וברכה!
מאשר בתודה קבלת חוברות "יוסף דעת" מב־מג וחן חן שבשפלנו זכר לנו בכמה מקומות.
אגב בדף נ״ח ע"ב נפל ט"ס וצ"ל כסא רחמים לרבי רחמים חורי (ובמקום אחר נדפס לנכון). וכן בדף ס״ה ע"ב בהגהות מים חיים לר' חיים די סילוא, צ"ל לר' חזקיה די סילוא כידוע. לתקן את זה אי"ה במהדורות הבאות כשיודפסו בצורת ספר.
עוד שם בדף ס״ה ע"ב הואיל וישנן באיה - בלשון ערבי שלנו אִיהּ (במפיק בה"א) פירושה כן. ויש לברר מפי בקיאים בערבית ספרותית.
לגבי דברי הראב"ע שהובאו בדף ע' ע"ב - קרוב לוודאי שכוונתו על הפילוסופי היוני אפיקור (או אפיקורוס) שחשב שתכלית האדם בעוה"ז להתענג דוקא כידוע. ואין כוונתו שנחשב כמין או כופר. וכמדומה שאינה רגילה מלת אפיקורוס בלשון הראב"ע בכוונה הידועה כיום.
בבכה רבה
נאמ"ן ס"ט
♦
י.
בס"ד ז' בתמוז התשנ״ה
שלום וברכה!
קיבלתי חוברות מד-מה. תשח״ח ותודה רבה.
בהערות לדף צג ציין כת"ר כל המקומות שקורא רש״י לספר נחמיה "עזרא" - כנראה על פי המחשב. ושכח המחשב לציין עוד לרש״י בביצה טו: בד"ה אכלו משמנים מקרא הוא בספר עזרא וכו' - ואינו אלא בנחמיה ח' יו"ד.
בברכת יפוצו מעיינותיך חוצה
נאמ"ן ס"ט
♦
יא.
לכבוד הרה"ג ר’ יוסף בן ארזה שליט"א.
בס"ד
יום כ"ח מנחם-אב התשנ"ה
שלום וברכה!
קבלתי חוברות מ"ח-מ"ט בתודה רבה. בשבועות דף כ’ כתב כת"ר שפעל סרב בלשון רז"ל משמש דבר והיפוכו. ולענ"ד ברוב לודאי שמלת מסרבין כאן (מסרבין בו לאכול) מקוצרת מפעל "סרהב" והכוונה מרהבין בו, כמו וימהרו לשפוך דם (משלי א’ [ט”ז]) ת"י ומסתרהבין. ולזה כיוונו התוס’ בחולין ז: והציון שם לישעיה נ"ט מוטעה. כיעו"ש.
עוד ראיתי בדף כ"ט סע"א שתמה על מהרש"א. ולי י"ל דשבועה שבערבות מואב הועילה לדורות הבאים כמ"ש ולא אתכם לבדכם אנכי כורת וגו’ כי את אשר ישנו פה וגו’ משא"כ שבועה שבהר סיני.
בברכת התורה ובכבוד רב
נאמ"ן.
♦
יב.
לכבוד הרה"ג ר’ יוסף בן ארזה שליט"א.
בס"ד
אסרו-חג הסוכות התשנ"ו ותז"ל רו"ן
שלום וברכה!
מאשר בתודה קבלת חוברת נ"א. וראיתי שהדפסתם הערותי. חן חן ותודה רבה.
הערה קטנה בחידושי עבודה זרה דף י’ ע"ב יש קונה עולמו בשעה אחת ר"ת עקיבא – רמז זה מתאים לר"ע עצמו. כמ"ש הגאון מצפה איתן (יבמות טז.) שהלכה כר"ע שע"ה פעמים בכל הש"ס וסימניך שעה עומדת לו. ע"ש. וזהו ג"כ יש קונה עולמו בשע"ה אחת.
בדף י"א ע"א גבי אנטונינוס ורבי – הפירוש שכתב ר’ צדוק הכהן מלובלין זצ"ל זכה לכוין לדעת הגר"א בביאורו לש"ע א"ח סי’ רל"א סק"ז. ע"ש.
בברכה רבה
נאמ"ן.
♦
יג.
לכבוד הרה"ג ר’ יוסף בן ארזה שליט"א.
בס"ד
ב’ במרחשון התשנ"ו
שלום וברכה!
קבלתי חוברת נ"ב ותשואות חן חן. אציגה נא בזה ב’ הערות:
א) בעבודה זרה דף י"ח ע"א כמה נאות פסיעותיה וכו’. הסביר בדברי המסלת ישרים ששיבחו אותה על מדת הצניעות שהיתה בה – ובמחכ"ת זה נגד פשט הגמרא ורש"י, ופשט דברי המסלת ישרים שכתב "כעין מעשה של בתו של רחב"ת" וכו’, ולא כיון לפירוש זה כלל.
ב) בדף כ"ח ע"א הצריך עיון בשם הגר"א נבנצל שליט"א אמאי אין זו שבועת שוא – נראה שהבין שריו"ח אמר אני נשבע לאלקא דישראל לא מגלינא. ואין זה מוכרח שלא אמר רק ארבע תיבות "לאלקא דישראל לא מגלינא" (שהכל גלוי וידוע לפניו) ותו לא מידי. ואין כאן שבועה כלל. וכן דרך בכל הש"ס לומר "והאלקים" או "אלהא" סנינא לכל (יומא ט’ סע"ב) בלי לשון שבועה. והשומע יבין מאליו.
בברכה רבה נאמ"ן.
♦
יד.
בס"ד
י"ז באייר התשנ"ו
שלום וברכה!
ב"יוסף דעת" למנחות דף ה’ סע"ב הובאה תשובת הריב"ש (סי’ קס"ג) “כנגד המשחיתים והמתאוננים רק בעיניהם". קרוב לודאי שהיה כתוב רע בעיני ה’. ונתחברו שתי המלים האחרונים ומזה יצא בעיניהם. גם במהדורא החדשה של שו"ת הריב"ש לא הרגישו בזה. בכבוד רב נאמ"ן.
♦
טו.
בס"ד
כ"ו מנ"א התשנ"ו
שלום וברכה!
קבלתי חוברת ס"ט. וראיתי בדף ק"ו ע"ב הערת הגר"א נבנצל שליט"א שהקו"ף של קרבן בקבוץ ולא בקמץ קטן. ול"נ דבקבוץ ובקמץ קטן שנים הם כמו כרוב גֻדלו (תהלים ק"נ ב) הגימ"ל בקבוץ, את גׇדלך (דברים ג’ כ"ד) בקמץ קטן. וכן משפחת העׇזיאלי (במדבר ג’ כ"ז) העי"ן בקמץ קטן, ובכל מקום עֻזיאל בקבוץ. וע’ להראב"ע (שמות ט"ו ב) בפסוק עזי וזמרת יה מה שהשיג על רש"י באורך. ואכמ"ל.
בברכת התורה נאמ"ן.
♦
טז.
לכבוד הרה"ג יוסף בן ארזה שליט"א.
בס"ד
ב’ בחשון התשנ"ז
שלום וברכה!
קבלתי החוברות "יוסף דעת" על חולין וראיתי שהדפיס הערתי על ניקוד קרבן. חן חן.
בחולין דף מ"ו ע"ב הביא כת"ר מס’ שיחת חולין שבניסויים חדשים גילו הרופאים שאם נשתייר משהו מהכבד יכול לחזור ולגדול בתוך כמה שבועות ויחיה – הנה יש לנו אברך יקר הי"ו בישיבה שחלה לפני כמה שנים בצהבת ל"א ולא נשאר לו מהכבד רק 2 אחוזים והוטס לצרפת והרופאים שם נתייאשו אף לעשות לו השתלה. וב"ה נתרפא בדרך נס הפלא ופלא ללא השתלה כלל. ואמרו שזה מקרה נדיר בהיסטוריה הרפואית שלפי דעתם צריך להשאר מהכבד 25 אחוזים (עה"כ כמנין כבד) וזה נתרפא בשני אחוזים כסתמא דמתני’ דאלו טריפות שאם נשתייר משהו כשרה. ברוך פודה ומציל.
עוד ראיתי בדף ס"ו ע"ב בד"ה כל שיש לו קשקשת וכו’ שהביא בשם המי"ט, והוא הרב מעדני יום טוב על הרא"ש כאן בפ"ג דחולין סוף סימן ס"ז (באות ה). ובסוף הדברים נשמט לציין מקור הדברים. ומצוה לתקן. בברכה רבה
נאמ"ן
♦
יז.
בס"ד כ"ז בכסליו התשנ"ח
שלום וברכה!
בגיליון נ"ב עמוד 10 כתב כת"ר שהיה רב יהודה חולה מעיים וציין לנדרים מט: ובמחכ"ת רב יהודה דסוגיין הוא רב יהודה האמורא (בר יחזקאל) ור’ יהודה דנדרים הוא רבי יהודה התנא (בר אילעאי) ולא קרב זה אל זה.
האם קיבל כת"ר ספר "דמות הכסא" שני חלקים דרך מערכת אור-תורה? בברכה נאמ"ן
♦
יח.
לכבוד
הגאון הגדול, מעוז ומגדול, מורנו הר"ר מאיר מאזוז שליט"א
באתי בזאת להביע תודתי לכת"ר על שזיכני בברכות מאליפות ובתשורה הנאה.
יודעני בעצמי שאיני ראוי לכל הכבוד הזה, וענוותו היא שהרבתני.
אתכבד בזאת להגיש שוב ממנחתי מנחת עני. ואיני חפץ ח"ו להטריח את כת"ר בהשבתו אלי, אך אם יואיל נא כת"ר להעיר ולפרסם לתועלת לומדי הדף – אשמח מאד לפרסם הדברים ב"יוסף דעת" לתועלת הרבים ולהגדיל תורה.
בכבוד וביקר של תלמיד לרבו[1]
יוסף בן ארזה
♦
תשובת הגאון הנאמ"ן
מצ"ב כמה חוברות, ובגיליונותיהם מספר הערות לעיון ולתשומת לב למהדורא הבאה בכרך אי"ה[…]קבלתי מכתבו השני וכת"ר צודק ואני טעיתי בין מאוזן למאונך. ומכל מקום אינו מתאים לנסיון שעשינו שכזית מצת מכונה בערך 9-11 גראם ולא 14 גראם. ונסיתי שוב וראיתי ש-4/9 מאורך המצה נכנסו במים. ולפ"ז כזית מצה משקלו 28.8x4/9=12.8 גראם. וצ"ע.
♦ ♦ ♦