עם הוספות ומראי מקומות

הערות שוליים

1. ↑ ומרן הגר"ח קניבסקי בספר משיבת נפש [היוצא לאור על ידי מכון גם אני אודך] עמוד י"א, כתב: וטוב שיטול. וכ"כ דטוב שיטול בשו"ת אור לציון ח"ב פ"א ס' י"ג עי"ש, ובשו"ת תורה לשמה ס' כ"ג, ר"ל שיטול את היד שנכנסה לביהכ"ס עי"ש, ובבן איש חי פר' ויצא ס' ט"ז.ובשו"ת רבבות אפרים ח"א ס"ו, דא"צ ליטול ידיו כלל, דמלשון השו"ע משמע היוצא מביהכ"ס, היינו כולו בביהכ"ס. וכ"כ בשו"ת ציץ אליעזר ח"ז ס"ב או"ז ובשו"ת להורות נתן ח"ז ס"א אות ה' י"ד עי"ש, ומש"כ בזה בשו"ת ויברך דוד ח"א ס"ד ובשו"ת שערי יושר ח"ג ס"א, ובספר וירא פנחס ח"א ס"ד ס' נ"ה ובספר פסקי תשובות ח"א ס"ד הערה 200. ומש"כ מו"ר הגה"ק רבי יוסף ליברמן זצוק"ל בשו"ת משנת יוסף ח"ה ס"ו, ובשו"ת שרגא המאיר ח"ג ס' ע"א.
2. ↑ וכן השיב מרן הגר"ח קניבסקי זצוק"ל, בספר שאלת רב ח"א עמ' רע"ד עי"ש, אולם בספר אריה שאג עמ' תע"ו השיב ע"ז מרן צ"ע, ויעו"ש מש"כ בשם בעל שערי יושר זצ"ל עי"ש. ובספר תורת חיים עמ' 230 השיב מרן שעולה לו נטילה אחר ברכת אשר יצר למים אחרונים עי"ש. ובשו"ת שלמת חיים ס' ק"פ, ובספר חוט שני מזוזה עמ' שצ"ה יעו"ש, וכן השיב מרן בקונ' ירים אביון עמ' 6. אולם בס' מנחת אברהם [דרך חיים] עמ' קי"א השיב מרן דאין עולה למים אחרונים עי"ש, ובשו"ת שים שלום ח"א ס' מ"ה.וע"ע בשו"ת משנת יוסף ח"ה ס' כ"ז אם אחד שנטל לאשר יצר אם עולה לברכת כהנים עיין שם, ובארוכה בספר גם אני אודך על ברכת כהנים, סימן א', עיין שם, ובשו"ת ודרשת וחקרת ח"ד ס' ל"ב אות י' עי"ש.
3. ↑ וכן השיב מרן הגר"ח קניבסקי זצוק"ל בקונטרס גם אני אודך חלק ג' תשובה כ"ד, יעו"ש. ובספר דעת נוטה ציצית תשו' רי"ג, השיב שיקדים ברכת ציצית שחיובה מיד כשלובש, ובתשו' רי"ד נשאל מרן מ"ט יקדים ברכת הציצית, אף שנתחייב בברכת אשר יצר קודם, והשיב ע"ז הטעם שאין ללבוש הציצית בלא ברכה עי"ש. וכן הביא ממרן בספר מאיר עוז ח"א ס"ז סק"ה עי"ש, ובספר שלמי תודה סוכות סו"ס י"א, ובספר ברכת החמה להגר"צ כהן זצ"ל פ"א הערה נ"ג, ובספר חשוקי חמד גיטין ט"ו ע"א, ובספר שערי ציון ח"ב עמ' מ"ו עי"ש, ומש"כ בזה בשו"ת בירורי חיים ח"א עמ' קמ"ח ובספר גם אני אודך תשובות בעל אבני ישפה זצ"ל, סימן י'. ובספר נתיבות הברכה פל"ח ס"ח, ובשו"ת תשובות ישראל ח"ג ס' ק"ט אות ס"ד ח"ד ס' קמ"ו, ובספר גם אני אודך תשובות הגרח"ש סגל, חלק ג' סימן ג', ובספר אמרות אברהם ברכת המצוות כלל ד' אות י' ובספר כאייל תערוג הלכה עמ' נ"ז ובספר דרך מצוותיך תדיר וקדימה במצוות עמ' ל"א, ובספר גם אני אודך תשובות הגר"י טשזנר, עמוד ל"ד, ובספר תמידים כסדרם ס' י"ט ובספר תדיר קודם עמ' נ"ה ובשו"ת חקי חיים להגרח"י קעניג זצ"ל ח"ח או"ח ס"ב, ובקובץ המאור ניסן אייר תשע"ה עמ' ק"ה ובספר ברכת איתן אשר יצר ס"ד הערה 2, ובספר גם אני אודך תשובות הגר"מ חליוה, חלק י"א סימן ב', ובשו"ת שפתי דעת ח"ג יו"ד ס' כ"ט אות כ"ד, וכן השיב מרן בספר הליכות חיים ח"א עמ' כ"ו עי"ש, ומש"כ בספר נתיבות הברכה פל"ה ס"ו. ובספר דקדוקי מצות הנדמ"ח סעיף ט', הובא שהגר"ח קניבסקי בעצמו הקדים ברכת ציצית לברכת אשר יצר.
4. ↑ ובדעת נוטה ציצית תשו' תר"ו נשאל מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל בקטן שהגיע לחינוך שנפסלו ציציותיו, אם חייב אביו להסירן ולהחליפן בכשרות, והשיב ע"ז אם הגיע לחינוך חייב. ובתשו' תר"ז נשאל מרן אם יש איסור ספיה להלביש קטן טלית שיש בה ד' כנפות ללא ציצית, עפי"ד המרדכי שאין איסור ללבוש טלית ללא ציצית ורק אחר שלובשו חל עליו מצוה להטיל בו ציצית, וא"כ ברגע שלובשו לא ספי ליה איסור, והשיב ע"ז מרן יתכן שאין איסור עי"ש.ובשפת אמת סוכה מ"ב, כתב דליכא ספיה לקטן בציצית פסולה, דליכא ספיה בביטול מ"ע עי"ש. אולם בחמד משה סי' י"ג נקט דאיכא איסור ספיה בציצית פסולה עי"ש, ובשו"ת מחנה אברהם ס' פ"ב עי"ש. ובאמרי בינה דיני שבת ס"ח, נקט בדעת החמד משה, דהאיסור ספיה בציצית מדרבנן עי"ש, ומש"כ בזה בשו"ת אדרת תפארת ח"ד סו"ס ב' ח"ה ס' מ"ב ובספר חינוך הבנים כהלכתו ח"א פ"ג ס"א ובשו"ת שואלין ודורשין ח"ז סו"ס א', ומה שהשיב מרן בס' שיח התורה ח"ג עמ' רס"ח, איך נותנין לקטן ציצית הא אין לו כוונה, וממילא מבטלו מ"ע והוי ספיה עי"ש. ומה שהאריך בכ"ז בקובץ מכון הוראה ומשפט י"ב עמ' צ"ד.
5. ↑ וכן השיב בסר דעת נוטה ציצית תשו' תר"ע.וע"ע בשו"ת ציץ אליעזר ח"י ס"ד, ובספר הכותל המערבי עמ' קמ"ט עי"ש.
6. ↑ בשו"ת ברכת ראובן שלמה ח"ד ס"א, כתב לאסור משום היסח הדעת מהתפילין עי"ש, ובדעת נוטה תפילין תשו' שנ"ב, השיב מרן זצוק"ל אינו היסח הדעת עי"ש. וכ"כ לי הגר"א נבנצאל שאפשר לנסוע באוטו עם תפילין. וכ"כ בספר פסקי הלכות עמ' 389 עי"ש. וכ"כ לי להקל הג"ר שמאי קהת הכהן גרוס בעל שבט הקהתי. ועמש"כ בזה הג"ר אמיר ולר בקובץ מנורה בדרום תשרי תשפ"ג עמ' קצ"א, ובספר ישלח דברו ס' כ"ה הערה ז' עמ' ק"כ עי"ש. ובקובץ גם אני אודך חלק ח' עמוד ר"ל.
7. ↑ ובספר דעת נוטה תפילין תשו' תשפ"ג השיב ע"ז מרן זצוק"ל: מסתבר דכשרין וצ"ע, יעו"ש. ועיין מה שכתב בזה בשו"ת שואל ומשיב מהדו"ת ח"ד סו"ס קע"ד עי"ש.ובשו"ת חכם צבי ח"א סימן א' באונן שחלץ, אם חליצתו חליצה עי"ש, ובשו"ת נובו"י או"ח סי' כ"ז, באונן שספר ספירת העומר אם ממשיך לספור עי"ש, ובשו"ת כתב סופר יו"ד סי' קפ"ב ובברכ"י או"ח סי' תפ"ט ובשו"ת חלקת יעקב או"ח סי' ר"י.ועי' בספר חלקנו עמהם סוכות עמ' קס"ג, שהשיב מרן זצ"ל באונן שעשה סוכה דלא נפסל משום תעשה ולא מן העשוי עי"ש. ובקובץ מה טובו אהליך יעקב, היוצא לאור על ידי ידידי הגאון רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א, חלק י"ט עמוד קע"ה, השיב לי הגר"א נבנצאל דאונן שעשה סוכה הוי סוכה כשרה, עיין שם, ובספר תל תלפיות תשו' תר"מ עי"ש.ובמועדי הגר"ח ח"ב תשו' תשמ"ט בשלח משלוח מנות כשהיה אונן יצא ידי חובתו עי"ש, ובספר פרדס יוסף החדש, לידידי הגאון רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א, על פורים, עמוד תקי"ג, עיין שם.ומה שהארכנו בבית מתתיהו ח"א ס"ז אות ז' בגדר אונן ואם הוי ב"ח עי"ש.
8. ↑ ובספר דעת נוטה תפילין תשו' תשפ"ה אם מותר לקנות סת"ם מאנשים שאינם מאמינים בזוהר ובתורת הקבלה, והשיב ע"ז מרן: אין לקנות מהם סת"ם, עי"ש. אולם בשו"ת אור לציון ח"ה פ"א ס' כ"ג, בדרדעים שכתבו פרשיות תפילין הרי הן כשרות בדיעבד עי"ש. ובשו"ת אדרת תפארת ח"ז ס"י עי"ש. אולם בספר בתים לבדים ח"ב שורש ל"ה עמ' תקמ"ה, הביא מבעל שבט הלוי זצ"ל, בדרדעי שכתב ס"ת, הוי כמין שכתב ס"ת עי"ש, ובקובץ המשביר ח"ד עמ' ת"ח ח"ה עמ' שמ"ז ובשו"ת אדרת תפארת ח"ח ס"ב.ובספר נזר החיים עמ' קע"ו השיב מרן, אם הם מצטרפים למנין, והשיב שהם כאפיקורסים לכל דיניהם ואין מצטרפים למנין עי"ש, וכ"כ בשו"ת יפה שעה יו"ד סו"ס ע"ד עי"ש. אולם בשו"ת אור לציון ח"ה פ"א ס' כ"ג, שמצטרף למנין ושחיטתו כשרה, וכ"כ בשו"ת דברי בניהו חט"ז ס"ב שמצטרף למנין עי"ש. ומש"כ בזה בשו"ת ברכת אוריאל ח"ב ס"ח ובשו"ת משנת יוסף חט"ו ס' י"ד ובשו"ת תשובות ישראל ח"ד ס' קמ"ג ובשו"ת מענה לשון ח"ז יו"ד ס"ה או"ב, ובקובץ המשביר ח"ו עמ' ש"י עי"ש. ובספר אשיח בפיקודיך עמ' רצ"ט הביא ממרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, כיון שהייתה מחלוקת בשעתו אם לקבל את הזוהר והוכרע שכן, אבל מי שלא קיבל אין דינו כאפיקורס עי"ש. ובבית מתתיהו ח"ד סו"ס ל"ב מה שהבאנו בזה, ובשם מוח"ז בעל דברי שלום זצ"ל שאין מצטרף למנין, שו"ת ארחותיך למדני ח"ח סי' י"ז. ובספר אשיח בפיקודיך עמ' רצ"ט, נשאל מרן מה דינם של הדרדעים, והשיב ע"ז יש להתנהג עמם כמנודים, אמנם לגבי הכופרים בתושבע"פ כתב החזו"א דהכותים שחיטתם כשרה, שמנהג אבותיהם בידיהם, אבל גם על הכותים גזרו שלא להתחתן עמהם, יעו"ש. ובספר אהל יעקב יין נסך ס' קכ"ד ס' י"ז, אם יינם יין נסך, ובספר יין לנסך עמ' ע' עי"ש. ובשו"ת שערי חיים ח"ב ס' פ"ד לענין שחיטתם אם כשרה עי"ש.וע"ע בספר עדות איש ח"ג עמ' קל"ד, אם דרדעים פסולים לעדות עי"ש.
9. ↑ וכ"כ הג"ר שמאי קהת הכהן גרוס בעל השבט הקהתי בתשו' אלי, ומובא בקובץ מה טובו אהליך יעקב חלק כ"ד עמוד קנ"ט, שישאל על קבלת שבת עי"ש. וכ"כ בספר פסקי תשובות ס' ל"א אות א' ובשו"ת אבני ישפה ח"ח ס' כ"ד, ובספר אוצר תפילין דר"ת עמ' רע"ו, ומש"כ בזה בספר ויקהל משה להגרמ"ש קליין ח"ה עמ' קצ"ז, עי"ש.
10. ↑ וכן השיב הג"ר שמאי קהת הכהן גרוס בעל שבט הקהתי, בקובץ מה טובו אהליך יעקב, חלק כ"ד, עמוד קס"א, עיין שם.
11. ↑ ובקובץ מה טובו אהליך יעקב חלק כ"ד, עמוד קנ"ט, השיב לי הג"ר שמאי קהת הכהן גרוס בעל שבט הקהתי: יש מחלוקת אם פוסל חציצה, לכתחילה יסירנו ובשעת הדחק יש להקל, עי"ש. וכבר חקר בזה בספר גם אני אודך על ברכת כהנים, סימן ל"ה, עיין שם בארוכה.
12. ↑ וכ"כ בספר מגן גיבורים סי' קל"א ש"ג או"ד, דמחזיר גרושתו אומרים תחנון. אולם הפרמ"ג סי' קל"ה מ"ז סק"ב הסתפק בזה עי"ש, ומש"כ בזה בספר בתים לבדים ח"א עמ' תר"ד עי"ש.
13. ↑ וכ"כ להתיר בספר פסקי תשובות ס' קפ"ג אות כ' להתיר לברך ברכה"נ באמצע הנהיגה. אולם בספר מנחת מרדכי ס' קפ"ד ס' כ"ז, דאין לברך בשעה שנוהג, עי"ש. ובספר הרימו מכשול [סבאג] עמ' קכ"ה. וכתב לי הג"ר שמאי קהת הכהן גרוס בעל שבט הקהתי שיעמוד כמו בתפילת הדרך שכתבו הפוסקים.
14. ↑ ועי' מה שכתבנו בזה בקובץ אליבא דהלכתא גליון ק"י עמ' שס"ה עי"ש.
15. ↑ וכן השיב לי הג"ר שמאי קהת הכהן גרוס בעל השבט הקהתי, והובא דבריו בקובץ מה טובו אהליך יעקב חלק כ"ד עמוד קנ"ח, דלכאורה אין מצטרף לזימון, שהרי לא אכל, ויעו"ש מה שכתבנו לדון בזה עי"ש.
16. ↑ ובספר הליכות שלמה תפילה פכ"ג הערה 8, דאף ראוי לברך בתוך ל' יום עי"ש. ובשיעורי מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל ברכת נ"ד ע"ב עמ' תרכ"ב, שיכולה לברך אף בתוך שבעה ללידתה, אף שדינה כחולה שאין בה סכנה, ורק כשאין מרגישה בטוב תמתין לברך עי"ש. וכן מסיק בשו"ת לב ים לידידי הג"ר יעקב מדר ח"א או"ח ס"ב, דיכולה לברך אחר שלושה ימים כשמרגישה טוב עי"ש. אולם בספר פסקי בושם הנדמ"ח פי"א ס"ח, דלא תברך הגומל אלא לאחר שלושים שתתחזק לגמרי יעו"ש. ובשו"ת שלמת חיים סי' ר"ב, השואל ר"ל שיש להמתין עד ל' יום, והשיב לו דאחר ז' ימים יכולה לברך. ובספר עורה כבודי ברכת הגומל עמ' קע"ה השיב מרן הגר"ח קניבסקי זצוק"ל שיכולה לברך משתבוא לבית הכנסת עי"ש ובספר נתיבות הברכה פ"ל ס' י"א ובשו"ת ישא יוסף ח"ג סי' מ"ח, ובספר ברכת שמעון ברכת הגומל סו"ס כ"ד עי"ש.
17. ↑ ועמש"כ בזה בשו"ת לב חיים להגר"ח פלאג'י ח"ג ס' כ"ב, ובספר קצות השולחן ס' ס"ד בדי השלחן סק"ג ובשו"ת ציץ אליעזר חי"ב סי' י"ט ובשו"ת שרגא המאיר ח"ז סו"ס ס"ח, ובספר מים רבים לידידי הג"ר מרדכי קוט פ"ג ס"י ובספר גנזי ברכה ס"כ ובספרו סימן ברכה סי' י"א עי"ש.
18. ↑ ובספר וישמע משה ח"ג סי' ק"ט, הביא בשם מרן הגר"ח קניבסקי זצוק"ל להחמיר בזה, וכן הביא בספר וביום השבת עמ' תמ"ג עי"ש. וכ"כ להחמיר בזה בשו"ת תשובות ישראל ח"ג עמ' תנ"ט ובח"ד סי' קכ"ד או"ג עי"ש. אולם בספר אמרי יעקב להגרי"מ שטרן ח"א סו"ס נ"ד דיש לסמוך להקל בזה וכ"כ בשו"ת דברות אליהו ח"ט סי' מ"ב חי"א סי' מ"ב. וכן בספר עריכת השלחן ילקוט חיים להגר"ש קורח זצ"ל ח"ד עמ' קס"ד, ומש"כ בזה הגרי"מ רובין בקובץ היכלא ח"ז עמ' קמ"ו ובספרו ארחות שבת פ"כ סוף הערה ר"ד ובשו"ת וליוסף אמר אהע"ז ס"ב ובשו"ת משיב שלום ח"א סי' י"ג ובשו"ת תורת מאור ח"א סי' נ"ח, ובקובץ אליבא דהלכתא ס"ו עמ' ק', ובספר חשוקי חמד בכורות מ"א ע"א ובספר מחוקק משענותם ח"ד עמ' ק"נ, ובספר התינוק ליד"נ הגר"א מימון עמ' ק', ובשו"ת תהילת יצחק [טופיק] ח"ב ס' ובספר דור המלקטים שבת ח"ה סי' שכ"ח ס' ל"ז עמ' 3293 ובשו"ת אבני דרך ח"ז סי' ס"ד ובשו"ת ויען יוסף צברי ח"ב. ובדברי הגרש"צ רוזנבלט בקובץ היכלא חלק י"א עמוד ע"ה, ובספר קשב רב לידיד נפשי הגרמ"ש דיין שליט"א פרק ג' סעיף כ"ג, ובספר שמענו כן ראינו ח"ב עמוד שס"ז.
19. ↑ וכן הביא בספר גם אני אודך תשובות הגר"מ חליוה, חלק י"ב סימן ל"ח, משמיה דמרנן הגראי"ל שטיינמן והגר"ח קניבסקי והגר"י ליברמן זצוק"ל להתיר, וכן מסיק בשו"ת מעלפת ספירים לידידי הג"ר מאיר סבאג ח"א סי' י"ד עי"ש.
20. ↑ ובספר אשיחה עמ' ש"ל השיב מרן הגר"ח קניבסקי זצוק"ל: וטאטא עי"ש. ובספר חוט שני שבת ח"ג עמ' ק"ח דדווקא היזק בדרך הטבע י"ל דשרי לטלטל ולא בהיזק רוחני כרוח רעה עי"ש, ובספר מנחת יעקב שבת ח"ה עמ' ק"פ ובספר שבת מנוחה פרק ו' סעיף כ"ב, ובשו"ת ברכת יהודה ח"ד סימן ל"ד. עי"ש.
21. ↑ ועיין מה שהארכנו בזה בספר גם אני אודך מתשובתי, חלק ט' סימן א', וכן במאמר בתוך קובץ גם אני אודך חלק ד', על פרוזבול, עמוד צ"ה, עיין שם.
22. ↑ ועיין מה שהארכנו בזה בספר גם אני אודך מתשובתי, חלק ט' סימן ב', וכן בקובץ מה טובו אהליך יעקב, היוצא לאור על ידי ידידי הגאון רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א, חלק כ"ג עמוד שנ"א, עיין שם.
23. ↑ ועיין מה שהארכנו בזה בספר גם אני אודך מתשובתי, חלק ט' סימן ג', וכן בקובץ מה טובו אהליך יעקב, חלק כ"ה, עיין שם, ועי' במועדי הגר"ח ח"ב תשו' ש"ו דהשיב מרן הגר"ח קניבסקי זצוק"ל דמסתבר שמותר למחול חוב בשבת, ויעו"ש מה שציינתי בזה.
24. ↑ ועיין מה שהארכנו בזה בספר גם אני אודך מתשובתי, חלק ט' סימן י', וכן בקובץ אליבא דהלכתא ק"י עמ' שס"א עי"ש.
25. ↑ ועיין מה שהשיב בזה רבינו שליט"א בקובץ גם אני אודך חלק ה' עמוד כ"א, עיין שם, והארכנו בזה בתשובה כת"י.
26. ↑ ועיין מה שהארכנו בזה בספר גם אני אודך מתשובתי, חלק ט' סימן ח', וכן בקובץ מה טובו אהליך יעקב חלק כ"ד עמוד פ"ג עיין שם. וכן מסיק בספר גם אני אודך תשובות הגרח"ש סגל, חלק א' סימן כ"ו, דאין לכהן לדלג על הניסים בכדי לישא כפיו, עיין שם. ומה שכתב בזה בספר פרדס יוסף החדש על פורים, לידידי הגאון רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א, עמוד רפ"ט,
27. ↑ וכ"כ בשו"ת עטרת משה יו"ד סי' ס"ה עי"ש. אולם בספר חוט שני טבילת כלים עמ' כ"ב דאסור לספות לקטן מכלים שאינם טבולים עי"ש, ומש"כ בזה בבית מתתיהו ח"ג ס"י אות ד' עי"ש, ובקובץ מה טובו אהליך יעקב חלק כ"ד עמוד קס"ד, הבאנו תשובת הג"ר שמאי קהת הכהן גרוס בעל שבט הקהתי, דהשיב על זה: אם אין ברירה מותר.
28. ↑ ועמש"כ בזה בספר שערי יוסף להגר"י אביטבול טבילת כלים עמ' 489, ובתשו' כת"י הארכנו בזה.
29. ↑ וכתב לי הגרש"א שטרן בעל שביבי אש, די"ל דטעימת כל שהוא אינו בכלל האיסור, ואולם יכול להעבירו לכוס אחר ולשתות עכ"ל, ומש"כ בזה הגר"מ פטרפרוינד בקובץ מה טובו אהליך יעקב חלק כ"ד עמוד רמ"ח, עיין שם.
30. ↑ ועמש"כ בזה בשו"ת פלגי מים ח"א סי' ל"ב, ובמכתבו אלי בקובץ המאור אב אלול תשפ"א עמ' ל"ז ובספר שמחת מרדכי עמ' של"ב השיב מרן הגר"ח קניבסקי זצוק"ל דשייך אין מעבירין על המצוות בשני עניים בנתינת צדקה עי"ש. ובספר גיצי אורה עה"ת עמ' שכ"ז כתב שבמצוה לחבירו לא שייך אין מעבירין על המצוות עי"ש. ובשו"ת מנחת אשר ח"ב ס' קכ"ה, דלא שייך אין מעבירין על המצוות כשהמצוה היא בתוצאה עי"ש. ובספר זכר עשה עמ' שמ"ב עי"ש, ומש"כ בזה בבית מתתיהו ח"ד ס' כ"ח אות ג', ח"ו סו"ס ב' יעו"ש.
31. ↑ ועמש"כ בזה בספר חשוקי חמד תמיד כ"ז, ובשו"ת אך טוב לישראל ח"ב סי' כ"ב עי"ש. ובקובץ מה טובו אהליך יעקב חלק ט"ז עמוד קפ"ח, הבאנו תשובת בעל שבט הקהתי, דיש לשורפו, כיון שמיוחד לאליהו הנביא. ובשו"ת אבני דרך חלק י"ח סימן קנ"ח.
32. ↑ ובספר משיבת נפש [היוצא לאור על ידי מכון גם אני אודך] עמוד ת"ס השיב מרן הגר"ח קניבסקי זצוק"ל על זה: ראוי ליזהר עי"ש. ומש"כ בזה מו"ר הגה"ק רבי יוסף ליברמן זצוק"ל בשו"ת משנת יוסף ח"א סי' נ', ובשו"ת שדה יחזקאל ח"א ס"ה ובשו"ת מענה לשון ח"ו ענינים שונים סי' כ"ד, ובספר בית דוד לגיסי הגרד"צ שאול, שביעית עמ' רס"ז ובשו"ת בריתי שלום ח"ד ס"ד, ובספר עבר הירדן לאחי הרה"ג רבי נחמיה גבאי פ"א ס"ה, ובדבריו בקובץ אור מרדכי שבט תשפ"ב עמ' 110 עי"ש.
33. ↑ ובבית מתתיהו ח"ו ס"ז אות י', כתבנו לדון עפמש"כ בשו"ת מנחת פרי ח"א סו"ס צ"ו, דכל שעושה שימוש אחר בפרי מלאכלה י"ל דאסור אף שלא מפסיד את הפרי, וא"כ ה"ה הכא עושה שימוש אחר מלאכלה. ואולם בקובץ מה טובו אהליך יעקב חלק כ"ד עמוד קס"ה, הבאנו את תשובת בעל שבט הקהתי, להתיר ליתן גזר שביעית לבובת שלג אם ישתמש אח"כ ולא יתקלקל. וע"ע למו"ר הגה"ק רבי יוסף ליברמן זצוק"ל בשו"ת משנת יוסף חי"ב סי' ס"א אות ח' בענין עיצוב בר מפירות שביעית אם שרי יעו"ש.
34. ↑ ובספר משפט הכתובה חלק ח' עמ' רי"ב, ס"ג, דנכון לכתוב בס"ד בכתובה עי"ש. ובספר מנחת רפאל ס' נ"ב אות י"א הביא שמרן הגרב"ד פוברסקי אינו כותב בס"ד בכתובה יעו"ש.
35. ↑ ועי' במועדי הגר"ח ח"ב תשו' קל"ב בענין מכירת חמץ לכמה רבנים, ומה שציינתי שם בזה, ומש"כ בתשו' והנהגות ח"ז סי' מ"ח.