יחוסו של מרדכי היהודי

הרב שמואל אריה ישמח
ישיבת צרור המור והדר להדר, חיפה

יחוסו של מרדכי היהודי

פתיחה * סעיף א - מאיזה שבט היה מרדכי * סעיף ב - האם אבותיו היו אנשים ידועים * סעיף ג – שיטה ראשונה לפיה אבותיו הם דמויות אנונימיות * סעיף ד – שיטה שניה ולפיה אבותיו הם ממשפחת שאול המלך * סעיף ה – שיטה שלישית ולפיה לא מדובר באבותיו אלא בתכונותיו * סעיף ו – יחוסו של מרדכי לפי הבבלי והסתירה בזה * סעיף ז – יחוסו של מרדכי לפי התרגומים והסתירה בזה * סעיף ח - יחוסו המלא של מרדכי ע"פ התרגומים והמדרשים * סעיף ט - יחוסו המלא של מרדכי ע"פ מדרש אגדת אסתר והרס"ג

פתיחה

בספרנו אשי ישראל לספר עזרא, שעוד לא נדפס, עסקנו בתולדות עם ישראל מאז גלות עשרת השבטים ועד לימי שמעון הצדיק. בין היתר עסקנו במסגרת זו בתולדותיהם של גדולי ישראל שחיו בתקופה זו. בפרק מו בספר עסקנו במרדכי היהודי (וכן באסתר, ובדריוש השני), ובסעיף הראשון בפרק, שנדפס כאן לקראת ימי הפורים הממשמשים ובאים, עסקנו בייחוסו של מרדכי. אשמח לקבל תיקונים הערות והוספות.
♦

א. מאיזה שבט היה מרדכי

יש מחלוקת בגמ' מגילה (יב, ע"ב) האם מרדכי היה משבט יהודה (וכן עולה מאסתר ב, ה בפירוש הר"א כהן צדק) או מבנימין (וכן באסתר ב, ה ברס"ג, וברש"י שכך הפשט, ובר"י קרא ובפירוש 'חכמי צרפת', ובר"י נחמיאש, ובראב"ע ובר"מ חלאיו).
בסעיף הבא הובאו כמה מקורות נוספים שנקטו שמרדכי היה משבט בנימין.
♦

ב. האם אבותיו היו אנשים ידועים

באסתר ב, ה, נאמר: "מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש, איש ימיני, אשר הוגלה מירושלים עם הגולה אשר הוגלתה עם יכניה", וכמה שיטות יש בביאור פסוק זה.
יש שנקטו שאבותיו היו דמויות המוכרות ממקומות אחרים בתנ"ך: יש אומרים שהיה מזרע 'שמעי בן גרא', ויש אומרים שהיה מזרע קיש אבי שאול המלך, ויש שהוסיפו שהוא מזרע מפיבשת בן יהונתן בן שאול המלך [ולפי שלשת הדעות הללו יוצא שמרדכי היה משבט בנימין].
אולם, יש חולקים על שלשת הדעות הנ"ל וסוברים שאבותיו לא היו דמויות ידועות.
בסעיפים הבאים נבאר בפירוט את השיטות בזה.
♦

ג. שיטה ראשונה לפיה אבותיו הם דמויות אנונימיות

השיטה הראשונה: יש שהסבירו ש'יאיר' 'שמעי' ו'קיש' הם דמויות אנונימיות, שאותן איננו מכירים ממקום אחר (ראב"ע; וכן בר"י נחמיאש ובר"מ חלאיו בפירושם הראשון; ראה להלן בהמשך שכך כנראה דעת התרגומים).
תמיהה: על כיוון זה קיימת תמיהה: מה הצורך להזכיר דמויות אנונימיות?!
תירוצים לתמיהה: הראב"ע תירץ ש'קיש' הוא אדם חשוב ומיוחד בין אבותיו של מרדכי, וכנראה יסביר כך גם לגבי 'שמעי' ואולי גם לגבי 'יאיר'. השווה מגילה טו ע"א "כל מקום ששמו ושם אביו בנביאות – בידוע שהוא נביא בן נביא".
עוד ראיתי שר' יונתן אייבשיץ (יערות דבש ח"א דרוש יז עמ' שלב וכן ח"ב דרוש יג עמ' רטז) ביאר שהיו עוד אנשים ששמם היה 'מרדכי בן יאיר' בשושן, ולכן היה צורך לייחסו עוד [ובעוניי לא זכיתי להבין מדוע לפי דבריו היה צורך שדבר זה יוזכר בתנ"ך לדורות].
אעיר שלגבי קיש ניתן לתרץ זאת, אם נניח שקיש ולא מרדכי הוא זה ש'הוגלה מירושלים', וכפי שביארו בדעת מקרא. ובפירוש 'דבר ישועה' כתב שכך היה מפרש לפי הפשט אלמלא דברי חז"ל, ושו"ר שכבר ר"א זכות העלה אפשרות זאת (ספר יוחסין, מאמר שישי, מהדורת פיליפאווסקי מהדורה שלישית ירושלים תשכ"ג עמ' 240), והעיר ר"א זכות שזה אינו כדעת חז"ל [בהמשך הפרק הקשנו על ביאור זה].
♦

ד. שיטה שניה ולפיה אבותיו הם ממשפחת שאול המלך

השיטה השניה: יש מקום לומר שמדובר בדמויות ידועות: 'קיש' הוא אביו של שאול המלך, ו'שמעי' הוא 'שמעי בן גרא' המפורסם מספר שמואל [ולפי"ז מרדכי היה משבט בנימין, ולא משבט יהודה]. (להלן נביא שכך מובא בגמ' לגבי 'שמעי', וכך בתרגומים ובמדרשים לגבי 'קיש' ו'שמעי', וכ"כ ר"י חיון).
לפי שיטה זו צ"ל כנראה ש'יאיר' הוזכר כיון שהוא אביו של מרדכי, ואולי צ"ל שגם אביו היה חשוב כמו בנו, וכדברי הגמ' מגילה שהבאנו לעיל.
התמיהות על זה: על כיוון זה קיימים מספר תמיהות:
א. לא מצאנו של'קיש' אבי שאול היו עוד בנים, ומסתבר לפיכך שמרדכי היה גם מזרע שאול [להלן נביא שאכן כך מובא בתרגומים ובמדרשים], ואם כן תמוה מדוע לא הזכירו את ייחוסו לשאול?! כך הקשו הראב"ע ור"י נחמיאש. תירוצים לזה ראה ביוסף לקח לר' אליעזר אשכנזי ובמגילת סתרים לבעל הנתיבות.
ב. זיהויים אלו סותרים זה לזה, שהרי שמעי בן גרא לא היה מזרע שאול המלך [על פי מהרש"א מגילה יג, ע"ב, ואולי מקור דבריו בשמואל ב טז, ה, שם נראה ששמעי אינו מזרע שאול אלא רק 'ממשפחת שאול'. ראה גם ב'מדרש מגלה' שנדפס באוצר מדרשים איזנשטיין עמ' 59 שם מובא ששמעי הוא דודו של שאול המלך, ומשמע שם באותו מדרש שמרדכי היה מזרעו של שמעי בן גרא].
ג. מדוע לא המשיכו עוד את ייחוסו עד לבנימין (קושיית הגמ' מגילה יב, ע"ב).
ד. מדוע לא הזכירו בשושלת בנימין שבספר דברי הימים את הדמויות הללו.
ה. מזמן שמעי בן גרא ועד לגלות יכניה עברו יותר כ-400 שנים.
ניאלץ לתרץ ולומר שאחת מהדמויות הללו האריכה ימים ביותר [בספר מלכים א, ב, מו מוכח ששמעי לא האריך ימים, ולכן בנו יאיר הוא כנראה זה שהאריך ימים ביותר, ונצטרך לומר שגם אביחיל, אביה של אסתר ואחיו של יאיר, האריך ימים מאוד, שהרי אסתר בת אביחיל חיה גם היא בתקופת החורבן].
תירוץ זה דחוק, ומסתבר יותר לומר שלפי דרך זו 'בן שמעי' אין פירושו 'בן' ממש, אלא 'מזרע' שמעי (וכך ביאר ר"י חיון), אלא שלפי זה הקשה הראב"ע מדוע דילג על דורות רבים (קושיית ראב"ע נוסח ב', וכ"כ ר"מ חלאיו, ולא זכיתי להבין את קושייתם, שהרי הכתוב דילג בכוונה על כל מי שאינו מפורסם ואין תועלת להזכירו).
♦

ה. שיטה שלישית ולפיה לא מדובר באבותיו אלא בתכונותיו

בגמ' מגילה בדף יב, ע"ב, ביארו ש"בן שמעי" הוא כינוי [בדומה ל"בן איש חיל"], ושמות אלו מתארים לפיכך את תכונותיו של מרדכי: "בן יאיר – בן שהאיר עיניהם של ישראל בתפילתו. בן שמעי – בן ששמע אל תפילתו. בן קיש – שהקיש על שערי רחמים ונפתחו לו".
לפי הגמ' נראה ש'יאיר' 'שמעי' ו'קיש' כלל אינם שמות אנשים.
♦

ו. יחוסו של מרדכי לפי הבבלי והסתירה בזה

כאמור כעת מהגמ' מגילה יב, ע"ב, נראה ש'שמעי' ו'קיש' אינם שמות אנשים. לעומת זאת, בהמשך הגמ' שם ["אנא גרים דמתיליד מרדכי, דלא קטליה דוד לשמעי בן גרא"] משמע שמרדכי היה מזרע שמעי בן גרא הנזכר בספר שמואל.
על פניו יש כאן סתירה, ונראה שצריך ליישב ולומר שמדובר בדרשות חלוקות (שו"ר שבעל הבני יששכר בספרו ריח דודאים מגילה יג ע"ב כתב שבפסוק הובאו רק חלק מאבותיו של מרדכי, שהרי לא נזכר 'גרא' אביו של שמעי, ובחרו דווקא את אלו ששמם מורה על מעשיו של מרדכי. לפי דבריו ייתכן שהדרשות אינן חלוקות).
בתרגומים ובמדרשים (נביא בהמשך את פירוטם) מובא שמרדכי היה מזרע מפיבשת בן יהונתן בן שאול, ובגמ' מגילה יג, ע"ב מובא שאסתר היתה מזרע שאול [ואם כן מסתבר שגם מרדכי בן דודה היה מזרעו, וכתב רש"י שם שהוא על פי התרגומים הנ"ל]. המהרש"א שם כתב שמכיון ששמעי בן גרא לא היה מזרע שאול, אם כן בהכרח לומר שדרשת הגמ' הזו בדף יג חולקת על הדרשה בדף יב לפיה מרדכי היה מזרע שמעי בן גרא.
♦

ז. יחוסו של מרדכי לפי התרגומים והסתירה בזה

מדברי התרגומים והמדרשים (תרגום אסתר ז, ה; תרגום שני אסתר ב, ה, וציין להם רש"י מגילה יג ע"ב ד"ה 'זכה'; מדרש אגדת אסתר; מדרש פנים אחרים, נוסחא ב, פרק ב; ילקוט שמעוני אסתר רמז תתרנ"ג), וכן הוא בכמה ראשונים (פירוש רס"ג ופירוש המיוחס לרמב"ם לאסתר ב, ה), נראה שמרדכי לא היה מזרעו של שמעי בן גרא, שהרי הם כתבו שמרדכי היה בן יאיר בן שמעי בן שמידע [ויש שגרסו 'קיש' במקום 'שמידע' – תרגום שני לפי גרסאות מסויימות, וכן בפירוש המיוחס לרמב"ם] בן בענא בן אלה בן מיכה בן מפיבשת בן יהונתן בן שאול בן קיש בן אביאל בן צרור, וכו'.
הרי שלפי דבריהם 'יאיר' ו'שמעי' [ולפי גרסאות מסויימות גם 'קיש'] הם דמויות אנונימיות (ובספר למכסה עתיק לגר"ח קנייבסקי על שמואל ב פרק טז, מהדורת תשס"ו עמ' מ' כתב שבתרגום אסתר פ"ב מובא: "שמעי בן גרא – גרא הוא בן קיש אבי שאול", ולא הבנתי היכן מצא הוכחה בתרגום שם ש'קיש' הוא אבי שאול, ואם כוונתו לתרגום שני שם, הרי להלן נעיר שאין לפרש כשפת אמת ששמעי בן גרא הוא הנזכר שם).
שתי קושיות יש כאן:
א. הרי התרגומים עצמם (תרגום ראשון ותרגום שני על אסתר ב, ה) מביאים גם את הדרשה לפיה מרדכי היה מזרע שמעי בן גרא המפורסם (כיוונתי בזה לקושיית השפת אמת מגילה יג, ע"א). כדי ליישב סתירה זו נראה שמוכרחים אנו לומר שהתרגומים ליקטו שני מדרשים חלוקים.
ב. אם 'יאיר' ו'שמעי' הם דמויות אנונימיות ראוי היה שבאופן עקבי גם 'קיש' יתפרש כאדם אנונימי. קושיה זאת אינה קיימת לפי הגרסאות המחליפות את 'שמידע' ב'קיש'.
ניתן לכאורה לפתור את שתי הקושיות גם יחד אם נטען שלפי התרגומים 'שמעי' הוא אכן 'שמעי בן גרא' המפורסם (ולפי זה 'בן גרא' פירושו 'ממשפחת 'גרא', שהרי אביו של שמעי היה 'קיש' או 'שמידע'. שו"ר שבריח דודאים כתב שיש להגיה בדברי התרגום ולהוסיף "שמעי בן גרא בן שמידע"), וכך ראיתי שפירש את דעת התרגום בשפת אמת (מגילה יג, ע"א, וכן הביאו בעלון עלים לתרופה גליון 1007).
כמובן שהסבר זה דחוק, שהרי לפי התרגום 'שמעי' היה נכד-נכד-נכדו של יהונתן בן שאול, וכיצד ייתכן שהוא 'שמעי בן גרא' המפורסם שחי בימי דוד?!
השפת אמת מתייחס לכך וכותב ש"קצת יש לתמוה על כך" והוסיף שכדי לתרץ זאת צריך לומר "שהולידו בנים בקטנותם, ושאול ויהונתן אפשר שהיו זקנים בשנים". [נחזק מעט את דבריו: לפי חז"ל שאול מלך שנתיים (סדר עולם פי"ג, ובברייתא שבגמ' תמורה טו ע"א ועוד, וזה כפשט הפסוק בשמואל א, יג, א, אך יש שהאריכו את שנות מלכותו בכמה שנים נוספות - רי"ד, רלב"ג, רי"א, ספר העיקרים, ר' סעדיה אבן דנאן, פירוש נביאים ראשונים לר' אברהם בן שלמה, ועוד, הובאו בהערתנו לשמ"א יג, א, ואכמ"ל). בנו איש בשת עלה למלוכה מיד לאחר מותו, ולכל היותר 5 שנים אחר כך (מחלוקת רש"י ותוספות בסנהדרין כ, ע"א), כשהוא בן 40 כמפורש בפסוק (שמואל ב, ב, י). הרי שכאשר שאול הומלך כבר היה לו בן בגיל 38 או 33. ב'שלשלת הקבלה' כתב ששאול היה בן 59 כשהומלך (הובא ב'סדר הדורות' שנת ב'תתפ"ב, וראה הגהת נחל עדן שם, וראה בספרנו אשי ישראל לספר שופטים פרק ט, א, במה שהערנו על דברי הגר"ח קנייבסקי בספרו למכסה עתיק) ויש מי שכתב שהיה בן 52 (ר' סעדיה אבן דנאן בתשובתו שבשו"ת פאר הדור מהדורה ישנה סי' רכה, שנדפסה שוב בתרגומו של הגר"י קאפח בתוך הספר פאס וחכמיה, ח"ב, עמ' 22-29, וכן ב'כתבים' לרב קאפח, ח"ב, עמ' 1095). הרי כאן קצת חיזוק לדברי השפת אמת ש"שאול ויהונתן היו זקנים בשנים". חיזוק לדבריו שהדורות הבאים "הולידו בנים בקטנותם" ניתן להביא משמואל ב ד, ד שם מפורש שבזמן ששאול נהרג היה מפיבשת בן יהונתן בן 5, ובשמואל ב, ט, יב מובא שאחרי שנים ספורות כבר היה למפיבשת בן ושמו מיכה, וממרוצת הפרקים נראה שמדובר אחר כ-10 שנים לערך, ולפי"ז יוצא שאדם בן 15 כבר היה אב לילד. ראה גם בגמ' סנהדרין סט, ע"ב שבדורות ראשונים הגברים היו מסוגלים ללדת בגיל 8, ושכך אירע אצל כלב בן יפונה וצאצאיו – חור אורי ובצלאל].
אמנם בעוניי לא זכיתי להבין את דברי השפת אמת, שהרי לכאורה דבריו רחוקים מאוד מן השכל, כפי שנבאר כעת:
לפי התרגומים שמעי נולד מזרע מפיבשת בן יהונתן בן שאול, ובפסוק בשמואל ב, ד, ד, מפורש שבזמן ששאול נהרג היה מפיבשת בן יהונתן בגיל 5. מיד לאחר מיתת שאול החל דוד למלוך במשך 40 שנה. שמעי יצא לקלל את דוד במהלך מרד אבשלום שהתרחש לפי חז"ל בשנת מלכותו ה-37 (סדר עולם פרק יד, וגמ' תמורה טו, ע"ב, ונזיר ה, ע"א). שלמה המית את שמעי 3 שנים לאחר פטירת דוד, כנזכר במלכים א, ב, לט. מעתה יש לתמוה: האם ייתכן שבתוך 42 שנים מאז לידת מפיבשת ועד למרד אבשלום יוולדו 'מפיבשת-מיכה-אלה-בענה-שמידע/קיש-שמעי'?! אף אם נדחוק מאוד ונאמר שכל אחד מהם הוליד את בנו בגיל 8 ויום (כדברי הגמ' סנהדרין סט, ע"ב, שבדורות ראשונים יכלו ללדת כבר בגיל 8), ושכל הריון ארך 6 חודשים בלבד, הרי גם אז נוכל רק בקושי רב לטעון ששמעי היה בן ימים ספורים כאשר יצא לקלל את דוד. ודאי שהדבר רחוק מן השכל: כיצד ייתכן שתינוק קטן מביא עמו אלף איש כדי לפייס את דוד, כמובא בשמואל ב, יט, יח [ורש"י בגיטין נט, ע"א מסביר שמכאן למדה הגמ' ששמעי היה מגדולי ישראל בתורה או בעושר, וברש"י שמואל ב, טז, י הביא ששמעי היה ראש הסנהדרין]?! אם אכן שמעי היה בגיל 3 כאשר שלמה הומלך כיצד ייתכן שלפי חז"ל שמעי היה רבו בתורה של שלמה המלך עוד לפני ששלמה הומלך (ברכות ח, ע"א; זוהר משפטים קז ע"ב; רד"ק מלכים א, ב, ח, ע"פ תוספתא דתרגום, וכיוון לזה מדעתו במהרש"א ברכות שם)?! האם תינוק קטן חייב מיתה על קללתו, עד כדי כך שדוד מצוה לקראת מותו את שלמה (מלכים א, ב, ט): "אל תנקהו... והורדת את שיבתו בדם שאול"?! לפי התרגום (תרגום ראשון ותרגום שני לאסתר ב, ה, וכן במדרש 'פנים אחרים' נוסחא ב' שם) דוד ציווה לשלמה להמית את שמעי רק לאחר ששמעי יפסוק מלהוליד בנים, אך לפי החשבון הנ"ל שמעי היה בעת מותו כבן 6?! ובכלל, כיצד ייתכן שמרדכי יצא מזרע שמעי, אם שמעי הומת עוד לפני שהיה בן 8, בטרם הגיע לגיל בו היה מסוגל להוליד?! (שו"ר שבעל הבני יששכר בספרו ריח דודאים מגילה יג ע"ב חישב שלפי התרגום שני יוצא ששמעי היה לכל היותר בן 10 בעת שקילל את דוד, והקשה שהדבר תמוה שהרי חז"ל אמרו ששמעי היה ראש הסנהדרין, וגם לפי"ז הרי כלל לא הגיע לגיל עונשין. לריח דודאים היה ברור לו שכוונת התרגום שני היא לשמעי בן גרא ולכן הוא נשאר בתמיהה על דברי התרגום שני, עי"ש).
♦

ח. יחוסו המלא של מרדכי ע"פ התרגומים והמדרשים

נציין כעת את יחוסו המלא של מרדכי על פי התרגום לאסתר ז, ה, ונציין בסוגריים במידה שיש שינויים קטנים במקורות המקבילים (תרגום שני לאסתר ב, ה יסומן "בת"ש". מדרש אגדת אסתר אסתר ב, ה יסומן "בא"ס". ילק"ש אסתר רמז תתרנ"ג יסומן "ילק"ש". מדרש פנים אחרים נוסחא ב פרק ב יסומן "בפנ"א". הפירוש המיוחס לרמב"ם לאסתר ב, ה יסומן "בפה"ר". פירוש רס"ג לאסתר ב, ה יסומן 'ברס"ג'. לעיתים לא הערתי על הגייה שונה של אותו שם כאשר השינוי קטן):
יעקב אבינו – בנימין – (בת"ש ובפה"ר ובפנ"א נוסף כאן 'בלע' שהוא בן בנימין ואבי גרא) – גרא (בת"ש יש שלא גרסו) – גוזא (בת"ש הוא אינו אביו של עזא אלא בנו, אביו של שחורה. בפה"ר ובפנ"א אינו) – עוזא (בת"ש יש שלא גרסו. בפנ"א: עזריה. בילק"ש יש כאן 'אצבעון' ואחריו 'עזריה') – שחורה (בפנ"א: 'אבינון' ואחריו 'שחריה') – חשום (בת"ש ובפנ"א: חושים/חושם) – רמות (בת"ש ובפנ"א ובפה"ר: מרמות/מהמות) – זבדיה (בת"ש ובפה"ר: זכריה, בא"ס אינו, בפנ"א: עובדיה) – שמריה (בפה"ר: שמואל) – אלפעל (בילק"ש אינו) – זבדי (בא"ס אינו) – חנניה (בא"ס: חנטה, בפה"ר: תעיא) – ירוחם (בילק"ש ובפנ"א אינו) – ירובעל (עיקר הייחוס עד כאן נראה לענ"ד שהוא בנוי על הפסוקים בדברי הימים א, ח, א-לב, עי"ש, וראה שם ברד"ק לפס' כד שלפי המדרש אליהו הנביא היה בנו של ירוחם) – מלוך (בפנ"א: מלכי) – פותח (בת"ש ובפנ"א: פיתון/ פינון) –פתועל (וי"ג פנואל/פתיאל) – שפטיה – עמיהוד (בפה"ר: עמיאל) – אליאב (י"ג: אליאל) – מיכאל (בת"ש י"ג מלכיאל) – ששון (בת"ש: שישק או שישון, בפנ"א: שוקק) – עוזיה (בפנ"א: עזריה) – שחרים (בפה"ר: שמריהו, בפנ"א: שחריה) – (מכאן ואילך יש 6 דורות ברורים, שהרי בשמ"א ט, א מובא שיחס 'קיש' היה: אפיח – בכורת – צרור – אביאל – קיש, אולם מצד שני הם אינם נזכרים בדברהי"א ח, א-לג, וצ"ע גם פענוח השושלת בהשוואה לפס' בדברה"י שם) אפיח – בכורת – צרור – אביאל (בפנ"א: 'אביחיל') – קיש – שאול המלך – יהונתן – מפיבשת – מיכה (בפה"ר 'איבה', בילק"ש ובפנ"א אינו) – אלה – (בילק"ש ובפנ"א נוסף 'מוצא') בענה – שמידע (בילק"ש ובפנ"א אינו. בפה"ר ובבא"ס וברס"ג 'קיש' במקום 'שמידע', וכן יש גורסים בת"ש) – שמעי – יאיר (י"ג: חפר) – מרדכי.
אעיר כי במק"א (בספרנו אשי ישראל למגילת אסתר בהערתנו לאסתר ב, ה) חיפשנו מקורות לשושלות המובאות בתרגומים ובמדרשים הנ"ל, עי"ש. הערנו שם לדוגמא כי הייחוס שבאגדת אסתר נסמך לענ"ד על המובא בדברהי"א ח, לג, וכן הערנו על משמעויות רוחניות שניתן להעלות מתוך ניתוח הייחוס של מרדכי (עוד ראה במאמרה של אמי מורתי הרבנית פנינה ישמח תליט"א, בשנתון נתיבי מרחבים, חוברת ב, עמ' 47 ואילך, שם היא הביאה את השיטה שמדובר בשמעי בן גרא הידוע, וביארה לפי"ז כיצד אסתר מתקנת את חטא שמעי שזלזל בדוד המלך).
עוד אעיר, כי מצאתי שבפירוש החזקוני (בראשית לו, לא) כתב שיש 14 דורות מאברהם אבינו ועד שאול המלך (והמהדיר שם ציין שלא מצא מקור לדבריו). דברי החזקוני שונים מאוד מדברי התרגומים והמדרשים הנ"ל הנוקטים שהיו למעלה מ-30 דורות בין אברהם אבינו לבין שאול המלך.
♦

ט. יחוסו המלא של מרדכי ע"פ מדרש אגדת אסתר והרס"ג

במדרש אגדת אסתר וברס"ג יש שינוי גדול מהנוסח לעיל.
לדבריהם בין "מרדכי בן יאיר בן שמעי בן שמידע/קיש" לבין "מיכה בן מפיבשת בין יהונתן" לא נזכרים רק 'אלה' ו'בענא' אלא: "[...שמעי – קיש]– עזריקם – אצל – אלענה/אלעשה– רפה – בענה/בנעה– מוצא – זמרי – יהועדה – אחז –[מיכה...]". לדבריהם נוספו כאן 6 דורות.
מהדיר ספר הליווי בגלות לרס"ג (על אסתר, עמ' סה) העיר שבשיטת התרגום יש קושי, שהרי בדברי הימים א, ח, לה, מפורטים בני מיכה אך 'אלה' אינו נזכר ביניהם.
עוד אעיר שלפי רשימות התרגומים והמדרשים מ'קיש' אבי שאול ועד מרדכי יש רק 8 דורות, למרות שעברו כ450 שנים, כלומר שילדו בגיל 55 בממוצע [ובאשי ישראל לספר עזרא פרק מו, סעיף 2, נביא שמרדכי היה בזמן הנס כבן 120, ולפי זה עברו 330 שנה ולא 450 וילדו בגיל 41 בממוצע], ולעומת זאת מבנימין ועד קיש יש כ30 דורות ועברו כ650 שנים, כלומר שילדו בגיל 22 בממוצע. אמנם לפי מדרש אגדת אסתר והרס"ג השוני איננו גדול כך כך, שהרי לדבריהם בין מרדכי לבין 'קיש' אבי שאול יש 14 דורות, כלומר שילדו בגיל 32 בממוצע [או גיל 23 לפי המובא בסעיף 2]. בענין זה נעיר גם לפירושים המובאים בספרנו אשי ישראל לספר עזרא (פרק מו, סעיף 2, בהערה) בענין שושלת המן הרשע, שמדברי רובם עולה שהמן הרשע היה דור 17 או 18 לאליפז בן עשיו, כלומר שאבותיו ילדו בממוצע בגיל 61-65.
♦ ♦ ♦