על רבינו מנחם משפירא ורבינו מנחם בר' עזריאל

הערות שוליים

1. ↑ קיצורים הנהוגים במאמר זה: אורבך, בעלי התוספות = א"א אורבך, בעלי התוספות, ירושלים תש"מ, ב' כרכים; אפטוביצר, מבוא לראבי"ה = א' אפטוביצר, מבוא לראבי"ה, ירושלים תשד"מ (דפוס צילום); הרב הכהן, אוצר הגדולים = הרב נ"י הכהן, אוצר הגדולים, ט' כרכים, חיפה חש"ד; לואיס, משפחת הרוקח = א' לואיס, עיון במשפחת הרוקח, בית אהרן וישראל, גליון רכח (אב-אלול תשפ"ג), עמ' קכט-קלז; עפשטיין, ריב"ק משפירא = א' עפשטיין, Das Talmudische Lexicon und jehuda b. Kaloynymus aus Speier (נדפס בMGWJ, 39 (1895), עמ' 398-403; 447-460; 507-513), ובתרגום: א' עפשטיין, הלקסיקון התלמודי 'יחוסי תנאים ואמוראים' ור' יהודה ב"ר קלונימוס משפירא, חצי גבורים, יא (תמוז תשע"ט), עמ' תתקנ-תתקפ. ההפניות במאמר זה הן לתרגום שהופיע בקובץ חצי גבורים; פוליקמן, אלה תולדות = הרב מ' פוליקמן, אלה תולדות, בתוך: ספר צוואת ר' יהודה החסיד המפואר, הוצאת מכון אוצר הפוסקים, הרב ש' גוטמן (מהדיר), ירושלים תשע"א; קמלהר, הרקח = הרב י' קאמעלהאר, רבינו אלעזר מגרמיזא ה'רקח', רישא תר"צ.
2. ↑ על שנת לידתו, ראה דבריו של קמלהר, הרקח (לעיל, הע' 1), עמ' ט והע' ג. וכך הסכמת כל החוקרים. על ייחוסו של ר' אלעזר מוורמייזא מצד אביו, ראה לואיס, משפחת הרוקח (לעיל, הע' 1). על תולדותיו של ר' אלעזר בכלל ראה אצל קמלהר, הרקח; ובמבוא לספר הרוקח הגדול, מהד' זכרון אהרן: ירושלים תשע"ו. ובכ"מ.
3. ↑ שם הספר 'יחוסי תנאים ואמוראים' ניתן לכמה מהדורות של (חלקי) הספר (אות ב שי"ל ע"י הרנ"נ רבינוביץ ואות ב-ט שי"ל ע"י הרי"ל מימון), ואילו במהדורה נוספת של (חלק אחר מ)הספר (אות י שי"ל ע"י הרמ"י בלוי) נקרא: 'ערכי תנאים ואמוראים'. שמו האמיתי של החיבור הוא 'סימני שמות הגדולים', ראה הרב א' מושקוביץ, 'ליקוטים': לקט רמזים פירושים וטעמי מנהגים להח"ר יהונתן בהג"ר ברוך, חצי גבורים, יא (תמוז תשע"ט), עמ' קכו הע' 29.
4. ↑ לתולדותיו של ר' יהודה בר' קלונימוס בר' מאיר משפירא, ראה: עפשטיין, ריב"ק משפירא (לעיל, הע' 1); אורבך, בעלי התוספות (לעיל, הע' 1), עמ' 361 ואילך; ובכ"מ. על לימודיו של ר' אלעזר אצל ריב"ק משפירא ראה מבוא לספר הרוקח, מהדורת זכרון אהרן, עמ' 2 הע' 9; אורבך, בעלי התוספות, עמ' 389 ובהפניות שם. על קשרי המשפחה בין ריב"ק משפירא לתלמידו ר' אלעזר מוורמייזא, ראה לואיס, משפחת הרוקח. לפי הנתבאר שם יוצא כי אמו של ריב"ק משפירא היתה בת דודו של אמו של ר' אלעזר מוורמייזא.
5. ↑ על תאריך פטירתו ראה אורבך, בעלי התוספות, עמ' 369. ריב"ק משפירא מזכיר מאורעות בשפירא שאירעו בשנת ד'תתקנ"ו, ואילו בתשובת חכמי שפירא שקדמה לשנת תתקנ"ט (ככל הנראה, ראה שם), כבר אין חתימתו של ריב"ק משפירא נמצאת, וחכם אחר חתם במקומו, דבר המורה על פטירתו.
6. ↑ על קשר המשפחה בין ר' אלעזר לבין רבו ר' יהודה החסיד, ראה לואיס, משפחת הרוקח.
7. ↑ ראה אורבך, בעלי התוספות, עמ' 390: 'בשפירא קיבל דברים בתורת הסוד מר' יהודה החסיד בן דודו של אביו. ר' אלעזר שהה גם בבית ר' יהודה החסיד בריגנשבורג'. בתאריך עזיבתו של ר' יהודה החסיד משפירא לעיר רגנשבורג כתבו תאריכים שונים, יש המקדימים לשנת ד'תתק"מ ויש המאחרים עד לאחר שנת ד'תתקנ"ו. לדעת אלו שעזב את שפירא מוקדם, למד אצלו ר' אלעזר דוקא ברגנשבורג, משא"כ להמאחרים, למד אצלו ר' אלעזר כבר בשפירא. [אלו המקדימים עזיבת ר' יהודה החסיד את שפירא: קמלהר, הרוקח, עמ' יא-יב והע' יג שם; פוליקמן, אלה תולדות (לעיל, הע' 1), עמ' 11 הע' עח. המאחרים הם אורבך, בעלי התוספות, שם, ועוד].[אמנם יש שכתבו (ראה א' שהם-שטיינר, משפייר לרגנסבורג: נדודי משפחת החסיד מחבל הריין לחבל הדונאו, ציון, שנה פא חוב' ב (תשע"ו), עמ' 149-176) כי ר' שמואל החסיד, אביו של ר' יהודה החסיד, הוא זה שהיגר משפירא לרגנשבורג. אבל ראה דברי הרב י"י סטל, סדר טעמים, ירושלים תשפ"ה, עמ' 23 הע' 57 שם כותב כי מסקנותיו של מאמר הנזכר אינן מתקבלות אצל כמה וכמה יודעי דבר, והבוחר יבחר.]
8. ↑ על תאריך פטירת ר' יהודה החסיד ראה הנסמן אצל ש' עמנואל, עטרת זקנים: עיון מחודש בתולדותיהם של חכמים, ירושלים תשפ"א, עמ' 83-84 ובהערות שם.
9. ↑ על שנת פטירתו של ר' אלעזר, ראה אורבך, בעלי התוספות, עמ' 410-411. ובהערות שם.
10. ↑ תשובה בה חתומים ר' מנחם בר' יעקב, ר' אלעזר בר' יהודה (=מוורמייזא, בעל הרוקח), ור' קלונימוס בר' גרשום, נמצאת בראבי"ה, סי' תת"ק (מהד' הר"ד דבליצקי, בני ברק תשס"ה, ג, עמ' לו). ולהעיר מספר הזכרת נשמות של קהילת וורמייזא, שם נרשם "יזכור אלדים... רבינו מנחם בר יעקב ורבינו אלעזר בן רבינו יהודא ושאר הרבנים שהרביצו תורה בישראל' (א' ברלינר, הזכרות נשמות.. וורמייזא, קבץ על יד, ג (תרמ"ז), עמ' 1). נראה כי ר' אלעזר הגיע לשם רק שנים אחדות קודם לפטירת ר' מנחם, ועל כן לא מצינו מקורות נוספים על קשר ביניהם.
11. ↑ על תולדותיו של ר' מנחם מוורמייזא, ראה: אפטוביצר, מבוא לראבי"ה, עמ' 382-384; הכהן, אוצר הגדולים, ו, עמ' רה, אות ריח; א"ל לאנדסהוטה, עמודי העבודה, נ.י. תשכ"ה, עמ' 185. נוסח מצבתו פורסם לראשונה אצלL. Lewysohn, Eine Gelehrtenfamilie aus dem 11. Und 12. Jahrhundert, MGWJ, 5 (1856), p. 421. וזה הנוסח: "לראש צדיק יחיד בדור הוקמה / אשר למד ולימד דת תמימה / רבינו מנחם בן ר יעקב אבי החכמה / תנא דורש ופייטן אין חסר מאומה / בתלמוד רב ובמשנה ידיו הרימה / תתקסג לפרט ג באייר נפשו השלימה / עם צדיקים יעמוד ביום נחמה".
12. ↑ יחוסי תנאים ואמוראים, י"ל הכהן מימון (מהדיר), ירושלים תשכ"ג, עמ' תלח.
13. ↑ עפשטיין, ריב"ק משפירא, עמ' תתקעא. על תולדותיו של ר' מנחם ורדימס כתבתי במאמרי: רבינו מנחם ורדימס, ירחון האוצר, גליון קז (תשרי תשפ"ו), עמ' תקפג-תקצב). ר' שמואל מפלייזא תלמידו של ר' מנחם ורדימס מכנה אותו בתואר 'חסיד' בשני מקומות (שהגיעו לידינו): 1) אור זרוע, ב, סי' רנו, מהדורת מכון ירושלים: ירושלים תש"ע, עמ' שח טור א ד"ה וגם. נדפס גם אצל הרב ג' ציננער, אוצר פסקי הראשונים על הלכות פסח, ברוקלין תשמ"ה, עמ' מד; 2) תוספות מסכת עבודה זרה, דף יב ע"א ד"ה כל מקום (כמה קטעים בתוספות למסכת עבודה זרה נעתקו מתוספותיו של ר' שמואל מפלייזא, ראה אורבך, בעלי התוספות, עמ' 465, ועמ' 654). יש לציין למקור נוסף, בגליונות 'שיטה מקובצת' למסכת בכורות (דף לא ע"ב בשם גליון) 'ואמר ר' מנחם חסיד ז"ל שראה בפירושי ארץ היון...', שמדובר, ככל הנראה, על ר' מנחם ורדימס. [ובכתב יד אחר של הגליונות חסר המילה 'חסיד', ראה שיטה מקובצת, הרב י"ד אילן (מהדיר), בכורות, ירושלים תש"פ, עמ' שפט.]
14. ↑ אפטוביצר, מבוא לראבי"ה, עמ' 383, ואלו דבריו: 'אבל לא ידענו שר' מנחם זה [=ר' מנחם ורדימס מצרפת] היה באשכנז, או שריב"ק משפירא היה בצרפת. לכן קרוב לודאי שר' מנחם חסיד ביחוסי תנאים ואמוראים הוא ר' מנחם בר' יעקב שלנו. והתואר חסיד לא היה שמור בפטנט'.
15. ↑ על זמנו של ר' מנחם ורדימס כתבתי במאמרי עליו (נסמן לעיל, הע' 13), ועל זמנו של ריב"ק משפירא ראה הנסמן לעיל, הע' 5.
16. ↑ יש לציין כי אורבך שגה בקריאת דברי הרוקח, שהרי המילה 'מנהג' קאי אדלעיל מיני', ראה הנעתק בפנים.
17. ↑ אורבך, בעלי התוספות, עמ' 369-370, והע' 48.
18. ↑ קהלת ח, ה.
19. ↑ כת"י פאריס HEBR. 363, דף 88א. צילומו נמצא באתר 'כתיב' של מכון לתצלומי כתבי יד שע"י ספרייה הלאומית בירושלים. מעתיק כתב יד זה, אשר שמו הוא שבתי, אינו ר' שבתי בס (כפי שכתבו אחרים), כדמוכח מזמן סיום העתקת ספר זה, שהוא ביום ו' ער"ש ובני ישראל פרו וישרצו, ה'רי"ב, ואילו ר' שבתי בס חי בשנות ה'ת'. [נוסח הקולופון: 'אני שבתי בהנ"ר יוסף ז"ל נט"ע הסופר [רווח] כתבתי זה ספר הרקח למו' [רווח] וסיימתיו יום ו' ער"ש ובני ישראל פרו וישרצו שנת חמשת אלפים ומאתים ושנים עשר לבריאת עולם המקום ברחמיו יזכיהו להגות בו הוא וזרעו וזרע זרעו עד סוף כל הדורות אאא"ס ויקויים בו מקרא דכתי' והיה כעין שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועליהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח'.]
20. ↑ כזה כתב גם הרב הכהן, אוצר הגדולים, ו, עמ' רכז, אות רפ: מחכמי הדור באשכנז... וכן ברוקח... ובספר הרוקח כת"י... רבי מנחם משפירא...
21. ↑ ערוגת הבושם לרבינו אברהם בר' עזריאל, א"א אורבך מהדיר, מקיצי נרדמים: ירושלים תשכ"ג, ג, עמ' 37 (וז"ל שם: 'ורמז ה"ר אליע'[זר] למה אמר א-ל שד"י יותר משאר שמות, אלא ע"כ אמר בשד"י, כי נולד של שד"י בגימ' ת"ק שנה שלך מהלך עולם. נולד של שי"ן י"ן ושל דל"ת ל"ת ושל יו"ד ו"ד הרי ת"ק...').
22. ↑ אורבך, בעלי התוספות, עמ' 620, הע' 112.
23. ↑ וכפי שנאמר לעיל, סעיף א, ריב"ק משפירא נפטר בין השנים תתקנ"ו-ט ואילו ר' אלעזר מוורמייזא נפטר שנים אחדות קודם אלף הששי.
24. ↑ דבריו המלאים של ר' יצחק דמן עכו: "וידעו כמה השיעור וכו'. קבלתי מפי ה"ר מנחם אשכנזי ז"ל וזה לשונו: דע כי העטרה נקראת שם והוא כסא הכבוד, כי יש כסא לכסא, כסא כבודו וכסא מלכותו. ודור הפלגה לקחו להם העטרה בלבד, וקצצו בנטיעות, וחשבו לבנות מגדל עד כסא השכינה, ועלה בלבם שיהיה המגדל מיוחד לעטרה ולא יצטרכו לזולתה, ופסקה מחשבתם מהתפארת. ועל כן נקצצו ונפרדו, כי שלם להם הקב"ה מדה כנגד מדה. ושיעור המגדל מהעטרה ששמה שם, יודע כמה יזמו לעשותו. כיצד הרי העטרה שמה שד"י, ואמר הכתוב השמים כסאי והארץ הדום רגלי, שמים שמים וכסא לכסא וארץ לארץ, כלומר הדום של רגלי הוא שיעור הארץ, ר"ל סוף שד"י במלוי שי"ן דל"ת יו"ד, תקח הדום רגלי שד"י שהם י"ן ל"ת ו"ד בגי' ת"ק, ומהלך העולם ת"ק. הרי למדת שיזמו לעשותו מהלך ת"ק שנה עד שיגיעו לכסא. עוד דע כי החיות תחת כסא העטרה, והכסא הוא מכסה על ראשי החיות, עד שאין להם כח להביט מעל הכסא, והן מסתכלין לפניהם ולצדדיהן, ובכל צד שהם פונים ומסתכלים אינם רואים אלא אור טהור מבהיק ומזהיר עד אין חקר ואין תכלית, ואין משיגים בראיית האור ההוא כלל ממה שחושבים, ואין יודעים מקומו, ושואלים זה לזה איה מקום כבודו להעריצו, ולפי שאין יודעים אומרים ברוך כבוד ה' ממקומו, בכל מקום שהוא, ולא במקומו, לפי שאין לו מקום, כי הוא מקומו של כל העולמים. ובמקומות רבים נקראת העטרה שם, אזכיר את שמי, הודו לה' קראו בשמו, ברוך הוא וברוך שמו, יהי שם ה' מבורך. דע כי כל דבר ודבר נקרא שם למה שלמעלה ממנו, ומפני כן נקראת העטרה שם מפני שהיא כלולה מכלם. עכ"ל", עכ"ד.
25. ↑ מאירת עינים, רבינו יצחק בר' שמואל דמן עכו, בתוך: פירושי וחיבורי תלמידי הרשב"א על קבלת הרמב"ן, ירושלים תשפ"א, עמ' נו-נז (מצאתי עניין זה אצל הרב הכהן, אוצר הגדולים, עמ' רטו-ז אות רסב).
26. ↑ ראה: הרב י"י סטל, דרשה לברית מילה לתלמיד רבינו יהודה החסיד, ירושתנו, ד (תש"ע), עמ' סא, הע' 99; הנ"ל, 'אחר שלישית במועצות אשית': יוצר לחתן מאת רבינו יצחק ב"ר אלעזר הלוי עם פירוש לאחד מן הראשונים באשכנז, ירושלים תשע"ט, עמ' ד, הע' 23.
27. ↑ Ben-Shachar, The Reception of Early Kabbalistic Sources in Ashkenaz: Rabbi Menachem, the Student of Rabbi Eleazar of Worms, Editing Kabbalistic Texts, B. Rebiger & G. Necker ed., 2024,עמ' 111-164.
28. ↑ עמ' 147-164.
29. ↑ שם, עמ' 120-127.
30. ↑ עוד על חיבורי ר' מנחם בר' עזריאל:בפירוש ספר יצירה של ר' משה בוטריל, מזכיר ספר בשם 'אורים ותומים' של מקובל בשם ר' מנחם, שהובא על ידי בנו ר' עזריאל בספרו 'ספר המילואים', וז"ל: "והרב רבי עזריאל בן הקדוש רבי מנחם כתב בספר המילואים וז"ל, יש שמושים שמשתמשים לזכות ויש שמושים שמשתמשים לחובה... והנה כתב הרב א"א ז"ל בספר הנקרא אורים ותומים וז"ל בשער שלישי... עכ"ל הרב ר' עזריאל ז"ל". (ספר יצירה, המיוחס לאברהם אבינו ע"ה. פירוש ר' משה בוטריל ז"ל. ווארשא תרמ"ד, עמ' 88).[ועל פיו רשם י"א בן יעקב, אוצר הספרים, ווילנא תר"מ, עמ' 30 אות 597: 'אורים ותומים. ה"ר מנחם. ס' קבלה הובא בס' המלואים לבנו ה"ר עזריאל לפי מה שהובא בפי' הר"מ בוטריל לס' יצירה...'].אמנם ידוע מכבר מה שתמהו רבים וגם טובים על ר' משה בוטריל, בין השאר כי הוא מביא שורה ארוכה של חיבורים שלא נודע לנו על קיומם ממקום אחר. ומסקנת הדברים היא, אשר כל זמן שלא נודע לנו ממקורות נוספים על חיבורים אלו, אין לסמוך עליו ללמוד על קיומם (ראה בפורום 'אוצר החכמה' בעניין 'רבינו משה בוטריל' וש"נ).(ובנדו"ד מקום לומר שמקורו הוא מדעת עצמו, והספרים שהביא דברים אלו בשמם הם ספרים שאינם בנמצא, ואת השמות כתב על פי דברי התוספות הנ"ל שהביאו רמז בשם ר' מנחם בר' עזריאל.)[ויש לציין כי יש שהבינו כי הכוונה לחכם ר' עזריאל ספרדי, מרבותיו של הרמב"ן, ראה צ' ברודי, ר' משה בוטריל: פירושו לספר יצירה ודמותו של אבו אהרן, מפורענות לנחמה: ספר זכרון לצ' ברודי ז"ל, ירושלים תשס"ט, עמ' 6 הע' 67.]
31. ↑ הרב ש"א שטרן, רמזי חנוכה לרבינו מנחם מגרמייזא, מוריה, גליון רצט-ש (כסלו תשס"ד), עמ' ה-ו. פורסם מתוך כתב יד דרמשטט 25 ועוד.
32. ↑ הרב י"י סטל, ספר קושיות לאחד מן הראשונים באשכנז בן דורם של תלמידי מהר"ם מרוטנברג.. ירושלים תשס"ז. הדברים נמצאים שם, אות רטו, עמ' קסז-קע. הנעתק בפנים הוא על פי מהדורה זו.
33. ↑ המשך הענין (בקטע שלאחרי זה) פורסם גם כן ע"י הרב שטרן (נסמן לעיל) ב'רמזי חנוכה לר' מנחם מגרמייזא', אמנם נראה כי הוא מר' אלעזר מוורמייזא (ולא מר' מנחם), וכפי שרואים אשר הענין המובא שם 'כגון שראיתי מאבותי ז"ל' הובא על ידי ר' אלעזר בדרשה לחג הפסח שלו, עמ' 79 בשם אבי אמו, ר' אלעזר בר' קלונימוס הזקן, וד"ל. ראה דברי הרב סטל בספר הקושיות, שם, הע' 296.
34. ↑ זכרון ברית לראשונים, בארבעה חלקים, כולל דיני מילה ופריעה ורפואות, מאת רבינו יעקב ובנו רבינו גרשום הגוזר ז"ל.. עם באר יעקב מאת הרב יעקב גלאסבערג... קראקא תרנ"ב-ג, עמ' 62. והוא מלא ברמזים וגימטריאות (כדרכו), עיין שם. וראה גם שם, עמ' 80 'טעם זה כתב מפי דודו ר' מנחם ז"ל שאמר לו בעל החלום'. [על ספר זה ראה: ש' עמנואל, מגוף ראשון לגוף שלישי, תרביץ פא (תשע"ג), עמ' 436-441.]
35. ↑ ראה י' אלבוים, שלוש דרשות אשכנזיות קדומות מכ"י בית הספרים, קרית ספר, מח (תשל"ג) עמ' 342-343, והע' 22.
36. ↑ וכמו ר' אלעזר מוורמייזא עצמו, שנקרא על שם העיר וורמייזא רק מתקופת ישיבתו שם, ולא קודם לכן.[ואין להקשות ממה שקבעו החוקרים (נסמן בהמשך הדברים) כי משפחת ר' מנחם ישבו לכמה דורות בוורמייזא, שהרי אין זה סותר כלום לדברינו, כיון שייתכן שר' מנחם עבר למשך זמן לשפירא, אולי הלך לשם בהיותו צעיר וישב שם למשך זמן עד ש'חזר' לוורמייזא.גם יש לציין, שלא כל החוקרים הסכימו לכך שאבות משפחתו ישבו שם. על ישיבת בני המשפחה למשך איזה דורות בוורמייזא, ראה: א' גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, ירושלים תשס"א, עמ' 329. ובהפניות שם.]
37. ↑ ר' יהודה החסיד נפטר בי"ג אדר תתקע"ז, ור' מנחם מוורמייזא נפטר ג' אייר תתקס"ג, על כן ייתכן כי ר' מנחם למד דוקא אצל ר' שמואל החסיד, אביו של ר' יהודה.
38. ↑ ש' עמנואל, חיבוריו ההלכתיים של ר' אלעזר מוורמייזא, תעודה, טז-יז (תשס"א), עמ' 228 הע' 100. הנ"ל, רבי אלעזר מוורמייזא: דרשה לפסח, ירושלים תשס"ו, מבוא, עמ' 39 והערות 152-153. ושם נסמן.
39. ↑ כת"י סיני (אוקספורד 678), דף 130 ע"ב. הובא אצל עמנואל, שם.
40. ↑ יש לציין אשר קשה לקבוע איזה נוסח (סיני או אסופות) הוא העתקה מילולית ואיזה הוא העתקת תוכן.
41. ↑ ספר אסופות, מהד' הרב א"י דזובאס, ב, תש"ב, עמ' קטו.
42. ↑ ראה הנסמן אצל לואיס, משפחת הרוקח; וראה גם הרב ח"א אשכנזי, חקר ועיון בספרי רבותינו הראשונים ובתולדותיהם (ט): שלשלת היחס של צאצאי מאור ישראל רבינו שלמה יצחקי (א), ישורון, מח (כסלו תשפ"ה), עמ' תרסז.
43. ↑ לפי זה אולי יש לתרץ תמיהתו של אורבך מדוע לא הזכיר ר' אלעזר את קרבת משפחתו אל ריב"ק משפירא רבו, ראה הנסמן אצל לואיס, משפחת הרוקח, עמ' קלא.
44. ↑ פירוש התורה לר' יהודה החסיד, ירושלים תשל"ה, הרב י"ש לנגה (מהדיר), עמ' 187. על הפולמוס סביב ספר זה ראה: מ' וייטמן, 'הדי פרשנותו של רבי יהודה החסיד בכתבי תלמידיו - המשך מול צמצום', מגדים נה (ניסן תשע"ד), עמ' 53-89. ובנסמן שם.
45. ↑ הרב י"י סטל, ספר הקושיות, עמ' קסז, הע' 286 'כנראה היה [= ר' מנחם מוורמייזא] תלמידו של רבי יהודה החסיד'.
46. ↑ ובהע' 11 שם: שבכ"י אחר: כן הגידו לי בן החבר ר' משה ור' יצחק בשם מ"א, או: כן הגידו לנו ר' נתן בן החבר ר' משה ור' יצחק בשם מ"א.