את זה שלח ה"ר פרץ כהן מעיר ג'רבא יע"א, לאחי ורא'ש הר"מ יצ"ו (נתקבל ז"ך שבט התשכ"א)
ש"ע יו"ד סי' צ"ח ס"א. יטעמנו עכו"ם וכו'. עי' להש"ך ז"ל סק"ב שהקשה על מרן ז"ל דאיך עכו"ם מסל"ת נאמן, והלא גמ' ערוכה בפ' הגוזל בתרא [דף קי"ד ע"ב] דאין עכו"ם מסל"ת נאמן באיסור [תורה] בעדות אשה. וכן הקשה הרב תרומת הדשן [סי' ע"ט] על הרשב"א. ותירץ דהרשב"א ס"ל כרש"י דטעם כעיקר דרבנן. עש"ב.
וראיתי להרב בגדי שש ז"ל שהקשה על זה דאי טעם כעיקר דרבנן אמאי לא יטעום ישראל, שהרי איסור טעימה אינו אסור אלא מדרבנן, כמ"ש הריב"ש סי' רפ"ח, וכיון דספיקא דרבנן לקולא ושרי לטעום. ותירץ דהיכא דאתחזק לא אמרינן סד"ר לקולא, וכאן דאתחזק אסור לו לטעום, אי לא ע"י גוי מסל"ת. ע"כ. ע"ש. ולא זכר ממ"ש הש"ך גופיה אח"ז (והריב"ש ז"ל), דהכא לא אתחזק איסור. ואפשר ליישב בדוחק, דהנה הש"ך כתב בסוף דבריו: משא"כ הכא דלא ידעינן דאי אית ביה טעם כלל, ודוחק. וסבר ההנ"ז דהדוחק הוא משום דהכא מקרי אתחזק איסורא.
ועל פי זה ניחא מאי דקשיא לי על מה שכתב הרב אבני צדק ז"ל להביא ראיה דדעת הרא"ש דבעינן תרתי קפילא ומסיח לפי תומו, מדכתב בתשובה בכלל ח"י דין ט' דלא מצינו גוי מסל"ת נאמן באיסור והיתר. ע"ש. ולכאורה דמזה ליכא ראיה, דהרא"ש מיירי לענין כלים, ובכלים איתחזק איסורא, ולהכי אף דהוי מסל"ת אינו [נאמן]. משא"כ הכא לענין טעימת איסורא, לא איתחזק איסורא, ולהכי אף דהוי מסל"ת אינו [נאמן]. משא"כ הכא לענין טעימת איסור לא איתחזק איסורא, כמ"ש הש"ך וריב"ש ז"ל. ולפי האמור אתי שפיר, דסבירא ליה להרב אבני צדק דהכא חשיב אתחזק איסורא. מיהו ראיתי לה"ה בס' ויאמר בועז נר"ו, שהעיר על דברי הרב בגדי שש ז"ל מדברי הרב ש"ך ז"ל הנז', וכתב להכריח עוד דהכא לא חשיב אתחזק איסורא, דאם לא כן אמאי היקילו בנשפך, ולפי זה הדרא קושיא לדוכתה אדברי הרב אבני צדק ז"ל.
עוד ראיתי להרב הנזכר שהביא דברי הרב קול אליהו ז"ל שתמה על דברי הרב תרומת הדשן דאיך נתקררה דעתו במה שכתב דטעם כעיקר דרבנן, דהא תינח בשאר איסורים. אבל בבשר בחלב דטעם כעיקר דאורייתא, מא"ל ועיקרא אתמר קדרא וכו'. ועל כרחך משום דמילתא דעבידא לאגלויי, ואפילו הכי קאמר לא אמרינן מסל"ת נאמן אלא בעדות אשה לבד וכו'. ע"ש. ולאחר המחילה רבה דבריו תמוהים, דבעדות אשה אף דאפשר שמתגלה הדבר אם יביא הבעל, מ"מ לא אפשר למיקם עלה דמילתא, ואפשר שלא יתברר הדבר שהבעל הלך לו לאיים רחוקים, וכמ"ש הש"ך והפר"ח ז"ל דעדות אשה לא חשיבא מילתא דעבידא לאגלויי. ע"ש. ותבין.
ועוד הקשה הנז' על דברי הרב קול אליהו שתמה על דברי הרב תרומת הדשן דאין הכי נמי מודה התה"ד והרשב"א ז"ל בבשר בחלב אין מסל"ת נאמן, ומאי דאמרינן לטעמיה קפילא, גבי בב"ח, ה"ד קפילא ממש דלא מרע אומנותיה, אבל מאי דאמרינן התם אמור רבנן בקפילא, דמשמע אפילו שאר איסו' לא צריך קפילא. ול"ד קפילא שהרי טע"כ דרבנן. מה שאין כן בברייתא דאיירי בבשר בחלב, צ"ל קפילא ממש. ע"כ. ע"ש. ולאחר המחילה רבה דבריו תמוהים, דהא הרואה בדברי הרב קול אליהו ז"ל יראה שביאר דגם דאמור רבנן בקפילא וכו', מיירי בבשר בחלב, וכמ"ש רש"י ז"ל. וכ"כ הרמב"ם ז"ל. ע"ש. וכעת אסיים בשים שלום לכת"ר נר"ו הי"ו ולכל אשר באהלו. (וחתים) ממני הצעיר ע"ה פרץ כהן שליט"א. (ע"כ)
♦
וזאת תשובתי אליו:
ביום ז' אדר התשכ"א
משה"ק כת"ר נר"ו על הרב בגדי שש שאיך לא זכר ממ"ש הש"ך גופיה וכו'. הרואה יראה דהרב בגדי שש מתחילה לא קאי ע"ד הש"ך כלל, רק ע"ד הרשב"א והרא"ם והתה"ד. ורק אחרי מופלג כ' וראיתי להש"ך וכו'. וא"כ מתחילה היה סובר הרב דהכא חשיב איתחזק איסורא, משום דחזינא איסורא דנפל, ושוב הביא דברי הש"ך דחשיב ליה לא איתחזק, משום דלא ידעינן אי אית ביה טעם כלל. ולא הוצרך לבאר שזהו היפך דבריו דלעיל, שכבר מבואר מעצמו.
ומה שרצה כת"ר לדחוק דהרב בגדי שש סבר דמה שסיים הש"ך ודוחק, היינו משום דהכא מקרי איתחזק איסורא. לע"ד זה אינו, דהא שוב הביא שם הש"ך בשם הריב"ש סי' תל"ג דאף אם נאמר גבי מין בשאינו מינו דסמכינן דעכו"ם וכו', מכל מקום שאני הכא דאתחזק איסורא וכו'. ע"ש. מש' דמבש"מ לא איתחזק איסורא. ואיך יאמר הש"ך מתחילה שזהו דוחק, ושוב יביא שכן כתב הריב"ש. אלא ודאי דמה שכתב מתחילה ודוחק, ר"ל דוחק לחלק בין איתחזק איסורא או לא, וכמו שהוכיח שוב מהש"ס דאין לחלק בהכי.
ומשה"ק כת"ר נר"ו על גדול אדוננו הרב אבני צדק זצ"ל, שהביא ראיה לדעת הרא"ש דבעינן תרתי, ממ"ש בכלל ח"י דין ט' (כצ"ל) דלא מצינו וכו'. וכת"ר נר"ו הקשה דהא הרא"ש מיירי לענין כלים, ובכלים איתחזק איסורא, ולכך אף דהוי מסל"ת אינו נאמן וכו'. עכ"ד. לע"ד אלו הרא"ש השיב בנדונו לאסור בסתם, אין הכי נמי דמצינן למימר הכי. אבל הרא"ש השיב בדרך כלל שלא מצינו עכו"ם מסל"ת נאמן באיסור והיתר אלא בעדות אשה וכו', משמע דבאיסור והיתר בשום אופן לא מצינו. דאל"כ הול"ל היכא דאיתחזק איסורא.
ומשה"ק כת"ר בסוף דבריו על הרב בגדי שש, דכבר ביאר הרב קול אליהו דגם ההיא דאמור רבנן בקפילא מיירי בבשר בחלב, וכמ"ש רש"י והרמב"ם. ע"ש. לע"ד אפילו לא היה גילוי בדברי הרשב"א, יכולים לומר דלא מפ"ל כרש"י והרמב"ם, אלא דוקא בשאר איסורים, וכמ"ש הרב בגדי שש. כ"ש שמדברי הרשב"א בתשובה סי' תצ"ו, והביאו הרב בגדי שש עצמו, שכתב וטעמא דדין זה מדרבנן וספיקו לקולא. ע"ש. מבואר דלא מפ"ל בב"ח.
ואמנם אמר מו"א יצ"ו, דאכתי קשה להרמב"ם דאפילו גבי בשר בחלב לא בעי קפילא, וכמבואר מדבריו בפרק ט"ו מהלכות מאכלות אסורות הלכה י"ז. ע"ש. ורמזו הרב קול אליהו, אלא שהוא כתב בואו ונצווח על הרמב"ם והרשב"ם והרשב"א וכו'. ע"ש. והרב בגדי שש מתי' להרשב"א שפיר דהתה"ד קאי עליה. ואין להאריך כ"א בדשו"ט כל הימים. (וחתמתי שמי) הצעיר ע"ה יוסף צמח בלא"א כמהר"ר מצליח מאזוז סילט"א (ע"כ שלחתי ולא קבלתי מענה ע"ז).
♦ ♦ ♦