המקור לכך שימי הפורים אינן בטלים – הרב דוד לוי

נודעו בשערים דברי המדרש [שוחר טוב, משלי ט, ב] שמועד הפורים אינו בטל לעולמים: "כל המועדים עתידים בטלים, וימי הפורים [אינם בטלים לעולם, שנאמר וימי הפורים] האלה לא יעברו מתוך היהודים (אסתר ט כח). אמר ר' אלעזר אף יום הכפורים אינו בטל לעולם, שנאמר והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה (ויקרא טז, לד)".
והנה הראבי"ה [הלכות מגילה תקנה] נדרש לענין זה, שכן כתוב בפיוט הקליר, שימי הפורים אינם בטלים. ומביא לכך הראבי"ה מקור מדברי הירושלמי [מגילה א, ה] שמגילת אסתר אינה בטלה לעולם, בשונה משאר כתבי הקודש. ומכאן מקור שאף ימי הפורים ומועדו אינן בטלים לעולם.
וז"ל הראבי"ה: "הא דקאמר ר' אליעזר הקליר הפייטן ז"ל בסילוק של פרשת עמלק ואם כל המועדים בטילין וימי פורים לא נבטלים וזכרם וגו', עיקרו בגמרא דבני מערבא בפרק ראשון דמגילה. והכי גרסינן רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש רבי יוחנן אמר הנביאים והכתובים עתידין להבטל וחמשה ספרי תורה אינם עתידין להבטל מה טעם קול גדול ולא יסף (דברים ה, יט), רבי שמעון בן לקיש אמר אף מגילת אסתר והלכות אינם עתידין ליבטל נאמר כאן ולא יסף ונאמר להלן וזכרם לא יסף מזרעם (אסתר ט, כח)".
ונראה להוכיח מדברי הרמב"ם כשיטת הראבי"ה, שהמקור לכך שימי הפורים אינן בטלים, זהו משום הילפותא ממגילה שאינה בטלה כשאר כתבי הקודש. דהנה כתב הרמב"ם [מגילה ב, יח]: "כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר הרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה וכהלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם, ואף על פי שכל דזכרון הצרות יבטל שנאמר (ישעיהו סה, טז) כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתרו מעיני, ימי הפורים לא יבטלו שנאמר (אסתר ט, כח) וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם".
הרי שהוכיח הרמב"ם כי ימי הפורים לא יבטלו וזכרונם לא ימוש, והוא מביא זאת כהמשך להלכה שמגילת אסתר בשונה משאר כתבי הקודש אינה בטילה, ולאחר מכן כותב הרמב"ם שאף שזכרון כל הצרות יתבטל, מכל מקום ימי הפורים אינם בטלים. והרי זה כדברי הראבי"ה שהמקור לכך הוא מדברי הירושלמי שמגילת אסתר אינה בטלה, ולא כדברי המדרש משלי, שדרש זאת מקראי והשווה אף את יום הכיפורים שאינו בטל, דבר שלא הביא הרמב"ם בהלכותיו, וזו ראיה שלמד כראבי"ה, ודוק.
♦ ♦ ♦