בעניין סדר ההטבות בברכת הטוב והמטיב שבברכת המזון

כתבו התוספות (ברכות מו: ד"ה והטוב והמטיב) על ברכת הטוב והמטיב 'וא"ת אמאי אינה חותמת בברוך, וי"ל משום דקצרה היא רק שתקנו לאחר כך שלש מלכיות ושלש גמולות ושלש הטבות'. וכן הביא הרא"ש (פ"ז סוף סי' כב) בשם המדרש^[1].
וכתב הטור (או"ח סי' קפט) 'הרי ג' מלכיות ג' הטבות המלך הטוב והמטיב לכל הוא ייטיב לנו, וא"א הרא"ש ז"ל היה אומר בזה הסדר, הוא הטיב לנו הוא מטיב לנו הוא ייטיב לנו^[2], כסדר שאומר הגמולות הוא גמלנו הוא גומלנו הוא יגמלנו'^[3]. וכן כתב השלחן ערוך 'ושלשה הטבות: הוא הטיב לנו, הוא מטיב לנו, הוא ייטיב לנו. ושלשה גמולות: הוא גמלנו, הוא גומלנו, הוא יגמלנו'.
וכתב הברכי יוסף (אות ב) 'ושלשה הטבות הוא הטיב לנו וכו'. כן הנוסחא העיקרית, לאפוקי האומר הוא הטיב הוא מטיב הוא ייטיב. אך יש מי שכתב שצ"ל הוא מטיב לנו קודם. וכן הוא גומלנו שיהיה הוה עבר עתיד. אך מנהגנו כדברי מרן'. [והובא בקמח סלת (עמ' מ ע"א)]. וכך כתב הבן איש חי (פרשת חקת אות יז) 'ונוסח האמיתי לומר הוא הטיב לנו הוא מטיב לנו הוא ייטיב לנו הוא גמלנו הוא גומלנו הוא יגמלנו, וזה הנוסח הוא על דרך היה הוה ויהיה, ולא יאמר הנוסח שהוא מסודר על דרך מלך (בסגו"ל) מלך (בפת"ח) ימלוך, וכן הוא בסידור רבינו הרש"ש ז"ל, ושם תמצא כונות בכל תיבה ותיבה של ברכה זו משא"כ בשאר ברכות'.
וכן כתבו כגירסא זו בשבלי הלקט השלם (סוף סי קנז) ובספר הפרדס (לרבינו אשר ברבי חיים, שער עשירי פ"י אות יא, ובמהדורת ניו יורק עמ' קצא). וכן גרס הלבוש (סי' קפט), ומהר"י צמח בספרו זר זהב (סי' קפט) ורבי אברהם אזולאי בספרו מעשה חושב (סוף הרימון הי"ג), ובספר זכירה (עמ' קד), ובספר שתילי זיתים (זית רענן סי' קפט סק"ג). ובסידור תפילת ישרים (ליוורנו תק"ס עמ' 60) ועוד. [וכן כתבו עוד פוסקים, אך כוונתם בעיקר לגבי כך שצריך לומר 'לנו' או שהעתיקו את דעת הש"ע.] וכך הוא הנוסח המופיע בכל הסידורים בזמנינו.
♦
אך כבר כתב האליה רבה (סי' קפז): "מצאתי עתה בכלבו (ח"א הלכות ברהמ"ז סי' כה) שכתב זה לשונו, הוא מטיב [לנו] הוא הטיב לנו הוא ייטיב לנו הוא גומלנו הוא גמלנו הוא יגמלנו, תחלה בלשון הוה ואחר [כך אחד לשעבר ואחד] להבא, על דרך ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך, עכ"ל. וכן כתבו המרדכי (סוף ברכות סימן ריז) בשם הפרדס (לרש"י) ורבינו יונה (ברכות לד: ד"ה מהו, לו. ד"ה רב פפא)^[4]. וכן כתב אבודרהם (פרק ל) בשם הרא"ש, ואולי יש ט"ס בטור וצ"ל נמי כסדר הזה". עכ"ל הא"ר, והביאו בשערי תשובה, והיפה ללב (ח"א שם אות ב, ועיי"ש עוד), ובזכור לאברהם (לרבי אברהם אלקלעי, ח"א דף יז - מערכת ב ד"ה מזון). וכן העירו בהגהות והערות (מכון שירת דבורה אות ו) שבדפוסים קדמונים בטור ובכת"י הנוסח 'הוא מטיב לנו הוא הטיב לנו הוא ייטיב לנו, כסדר שאומר הגמולות הוא גומלנו הוא גמלנו הוא יגמלנו'.
וכן גרסו לפחות ט"ו מרבותינו הראשונים מלבד הכל בו והמרדכי ורבינו יונה והאבודרהם שהביאם הא"ר. והם: ספר המאורות (ברכות מח: ד"ה וטעמא), פירוש התפלות והברכות לרבינו יהודה בר יקר (ח"ב עמ' לא)^[5], אורחות חיים (לרבינו אהרן הכהן, הלכות ברהמ"ז סי' נה), המנהיג (הלכות סעודה סי' יד עמ' רכג), עץ חיים (לרבי יעקב לונדרץ, הלכות סעודה עמ' קסח), סמ"ג (עשין כז), אהל מועד (שער הברכות דרך ח נתיב ד), שלחן של ארבע (שער א), לקט יושר (חלק או"ח עמ' 37), צרור החיים (לרבינו חיים מטודילה, דיני ברכת המזון עמ' ל), סדר ברכות הנהנין לרבי יהודה בן שושן הספרדי (הובא בקובץ מוריה גליון ז-ט עמ' נג). [סידור רב עמרם גאון, רמב"ם, סידור רבינו שלמה ברבי נתן (עמ' קכ) תניא רבתי (סי' כז) אור זרוע (הלכות סעודה סי' קצט) סידור הרוקח, והמאירי (ברכות מט. ד"ה הטוב)]. וכן גרס בספר כלי מחזיק ברכה (לרבי ישראל נאג'ארה, עמ' פט ובמהדורת אהבת שלום עמ' מט). וכך הוא הנוסח בסידור ונציה רפ"ד^[6] (כרך ב' עמ' תעו ע"ב). והעידו בסדר עבודת ישראל (תרכ"ח עמ' 558) ובספר ויעש אברהם על הסידור צלותא דאברהם (לסבא קדישא מטשעכאנאוו, ח"ב עמ' תקלח) שכך הוא הנוסח בסידורי הספרדים.
ובהערות על הברכי יוסף דלעיל הביאו, שבנוסח ברכת המזון שבספר שמחת הרגל דפו"ר (ליוורנו תקמ"ב) דף פ"ד ע"ב [בשאר דפוסים לא הדפיסו את נוסח ברכת המזון כפי שהוא בדפו"ר] כתב 'הוא מטיב לנו הוא הטיב לנו הוא ייטיב לנו, הוא גומלנו הוא גמלנו הוא יגמלנו'. דלא כנוסח שבשלחן ערוך, ושכתב כאן שכן המנהג. ושם בדף פ"ז ע"ב כתב רבינו, שיש גורסים כן שיהיה הוה עבר עתיד, אבל מרן בש"ע סי' קפ"ט כתב עבר הוה עתיד, עכ"ד שם. ועכ"פ ממה שכתב בפנים ההגדה כסדר הוה עבר עתיד, לכאורה משמע שכך דעתו למעשה, שהרי כתב במחזיק ברכה (סי' קפ"ז אות ב) 'בנסחת ברכת המזון האריך הרב אליה רבה עש"ב. ונסחתנו בברכת המזון היא כמו שהדפסתיה בקונטריס שמחת הרגל בליל התקדש חג'. [ועי' בזכרונות אליהו (מאני, מערכת מ"ם אות ו).]
וכתב רבי שאול הכהן בספרו ערבי פסחים (דף קכ: - קרבן חגיגה) לבאר בטוטו"ד גירסא זאת, וכך כתב 'ונ"ל שצריך לומר 'מטיב הטיב ייטיב, גומלנו גמלנו יגמלנו', דלגבי מה שאומר 'שבכל יום ויום' שייך לשון הווה - מטיב, וכן גומלנו, ואח"כ נותן הודאה לשעבר היטיב גמלנו, ואח"כ מבקש על העתיד ייטיב יגמלנו, ודלא כמ"ש 'קצת האחרונים' לאחר המחילה לומר 'עבר הוה עתיד' כסדר הזמנים, כי לא יבוא על נכון אומרו 'שבכל יום ויום' על העבר וכו'. עכ"ל^[7]. וכעי"ז כתב בהגדה של פסח 'מטע לשם אבי' (תרפ"ג, עמ' צא)^[8].
♦
ובאמת שבילקוט מעם לועז^[9] (פרשת עקב עמ' תעט) וכן הגר"ז (סי' קפט ס"ג, ובסידור)^[10], והחסד לאלפים (סי' קפט ה"ח) ובספרו דמשק אליעזר (מערכת ז)^[11] ורבי מאיר פופרש בספרו דרך סעודה (תיקון הסעודה אות ב) כתבו, שלא לגרוס 'ש'בכל יום, אלא 'בכל יום'^[12], וכצ"ל 'המלך הטוב והמטיב לכל בכל יום ויום. הוא הטיב לנו וכו', בסדר עבר הווה עתיד^[13]. וכן גרס בספר זכרנו לחיים (לרבי חיים כהן עמ' 212 ובמהדו"ח 281), ובהגהתו זכר לפסח (שם) לאחר שהביא את דברי הברכ"י שמנהגנו כדברי מרן, כתב 'ונ"ל דלגירסת מרן ז"ל צריך להבחין (פי' להפסיק) בין 'בכל יום ויום' ל'הוא הטיב וכו', ד'בכל יום ויום' חוזר למעלה למה שאמר 'המלך הטוב והמטיב לכל', ושוב מתחיל להודות 'הוא הטיב וכו', ודו"ק'. והוא כמו שנתבאר.
ונראה שגרסו 'בכל יום' כיון שהלכו אחר הגירסא בש"ע, אך נראה יותר שלאחר הנגלות לנו שהגירסא הנכונה היא בסדר 'מטיב הטיב ייטיב' שפיר טפי לגרוס 'שבכל יום', ולגרוס כגירסת הרא"ש והאבודרהם ורוב הראשונים. וכצ"ל 'המלך הטוב והמטיב לכל, שבכל יום ויום הוא מטיב לנו, הוא הטיב לנו, הוא ייטיב לנו. הוא גומלנו, הוא גמלנו, הוא יגמלנו'.
ועל מה שכתב הבא"ח שלא לומר על דרך מלך (בסגו"ל) מלך (בפת"ח) ימלוך, יש לומר, שהרי כבר כתב האבודרהם (פרק טו אות ט) לבאר את 'ה' מלך ה' מלך ה' ימלך לעולם ועד' וכתב 'וזה אינו פסוק^[14] אלא המלאכים אומרים כך כדאיתא בפרקי היכלות (פ"ז ב), והם כנגד הווה והיה ויהיה. ואומר ה' מלך (בסגו"ל) תחילה, שיש להמליכו תחילה על ההוה היום, ואחר כך על העבר ואחר כך על העתיד'^[15].
♦
ועיין בספר חיים שנים ישלם לרבי שמואל ויטאל (סי' קפט) שדן בזה וכך כתב שם 'והרב בעל הלבוש ז"ל נתן טעם לדבר וכתב ואמר בזה הלשון, הוא הטיב הוא מטיב הוא ייטיב לנו שהם עבר והווה ועתיד, וכן אומרים הוא גמלנו בעבר, הוא גומלנו בהווה, הוא יגמלנו בעתיד. משמע מדברי הרב ז"ל שכך הוא סדר השבח להקב"ה, ובפרט על השנות השבח פעמים. וקשה לי למה לא דקדקו בזה בשבח המפואר של ה' מלך, והכי הל"ל ה' מלך (בפת"ח) ה' מלך (בסגו"ל) ה' ימלוך והם עבר והווה ועתיד, ואין אנחנו אומרים כן. ואפשר לתרץ כי לא דמי שבח מלכיותו יתברך, לנוסח שאלת צרכנו וסיפור שבחיו במה שמשפיע לברואיו^[16]. אי נמי גם במילת ה' מלך (בסגו"ל) שייך בו עבר והווה, כי באמור פלוני הוא מלך רוצה לומר היה מלך לשעבר וגם הוא מלך בהווה, גם באמור פלוני מלך (בפת"ח) משתמע מינה מלך לשעבר גם בהווה פלוני מלך בעיר פלונית, אם כן אין להקפיד בשבח הזה כלל. ואי תימא למה לא ינצל מן הספיקות ויאמר עבר והווה ויהיה בביאור, וטעמא משום דלא ידעינן דה' מלך לשעבר קודם בריאת העולם, אלא ממה שראינו עתה עין בעין בהווה כי ה' מלך, ולכן אנו חייבים להקדים הודאי ה' מלך (בסגו"ל), וממנו יודע האמת כי ה' מלך לשעבר, וממנו יודע העתיד כי ה' ימלוך לעולם ועד בע"ה במהרה בימינו'^[17].עכ"ל. והביאו בפתח הדביר (סי' קפט).
♦
ואפשר לבאר ולומר, שלרוב הראשונים אין לחלק בין המלכת ה' לבין סיפור שבחיו. וכך יותר מסתבר, ותמיד יש לומר כסדר הוה היה ויהיה^[18]. ובפרט בנידו"ד יש בתוספת מה שכתב רבי שאול הכהן להעיר בזה וכמשנ"ת.
ועל מה שכתב בבא"ח שכך היא הגירסא בסידור הרש"ש^[19], יש להשיב על דבריו לאחר המחי"ר, כי כידוע שאין לדייק מסידור הרש"ש מכיון שיש בו כמה גירסאות^[20]. ובפרט בנידו"ד הראוני שאכן בשער המצות (פרשת עקב) הגירסא היא כסדר 'הטיב מטיב ייטיב' [וכ"ה במאורות נתן (דף פג ע"ג) ובמחברת הקודש (דף לז ע"א) בשם מהר"ן שפירא], אך בשער המצות בכת"י המהרח"ו^[21] (עמ' קצז) ובכת"י רבי יוסף אדרעי (עמ' סט:)^[22] הגירסא היא כסדר 'מטיב הטיב ייטיב', וכבר תוקן בשער המצות מהדורת אהבת שלום. ועי' בדברי שלום (עפג'ין, סי' קפט ס"א).
ומה שהביא על כך בסידור הרש"ש כוונות לפי סדר 'הוא הטיב' תחילה וכמנהג העולם, שאלתי את המקובל הרה"ג רבי רחמים משה שעיו שליט"א בעל שו"ת מחקרי ארץ, האם הוא בדווקא, או שגם אם נשנה הסדר יעלו הכוונות אף לפי סדר 'הוא מטיב' תחילה. וזה אשר כתב לי 'למעשה נראה שאין הבדל בכוונות הרש"ש איך לסדר את הכוונות על תיבות הוא הטיב לנו הוא מטיב לנו והוא ייטיב לנו וכן על הוא גמלנו והא גומלנו והוא יגמלנו לעד, ובין אם ישנה הסדר ויאמר הוא מטיב תחילה ובין אם יאמר הוא הטיב תחילה הכוונה לא תשתנה'.
♦
אם כן אחר הגלות כל זאת, לכאורה מוטב לגרוס 'שבכל יום ויום הוא מטיב לנו הוא הטיב לנו היא ייטיב לנו'. וכן בגמולות 'הוא גומלנו הוא גמלנו הוא יגמלנו' בסדר הווה ועבר ועתיד, וכדברי רוב הראשונים ובכללם האבודרהם. וכבר כתב הב"י (או"ח סי' תכה) 'והרב רבנו דוד אבודרהם כתב שאין מדלגין תלתא דפורענותא וז' דנחמתא בשום הפטרה אחרת כלל, והוא היה בקי בהני מילי טובא ולכן ראוי לסמוך על דבריו'. וכן כתב הרדב"ז (ח"ד סי' אלף רעט – רח) 'וכבר ידעת כי מנהגנו בתפלות על סדר אבודרהם שהיה חכם גדול וכו'. [ומ"מ החושש יגרוס כהגר"ז ועוד, וכפי שהובא לעיל].
ואין בכוונתנו לחלוק ח"ו על מרן הש"ע והבא"ח, אלא שלכאורה הם נמשכו אחר הגירסא המוטעית בטור^[23]. ועכ"פ נראה שהאומר כמנהג העולם וכפי שכתב מרן הש"ע אינו טועה^[24].
והשי"ת הטוב והמטיב לנו בכל יום ויום, ייטיב לנו בכל מכל כל בכל יום ויום, ויפרוש עלינו סוכת שלומו, אכי"ר.
♦ ♦ ♦