בדין כיבוס בחול המועד

א.
בדין הכיבוס בחול המועד באופן המותר, כגון בגדי תינוקות וקטנים, יש לעיין אם עדיף היתר הכיבוס בדרך הרגילה, על ידי מכונת כביסה, או שמא יש לומר שעדיף לכבס ביד, כיון שבמכונה איכא זילותא דחול המועד, מחמת שכך היא הרגילות בכל ימות השנה. ומאידך גריעא טפי הכביסה ביד, שהרי טרחתה מרובה, ואולי אין ראוי לעשות כך במועד.
והנה בשלחן ערוך (או"ח סימן תקלד סעיף א) מפורש דהמותרים לכבס מכבסים כדרכם, אפילו בנתר ואהל ובפרהסיא על גב הנהר. ולפי דבריו פשיטא דיש לכבס בלא שינוי. אולם הרמ"א שם כתב דהא דמותר לכבס בפרהסיא היינו דוקא כשרוחץ על גב הנהר משום דמתכבס יותר יפה על גב הנהר, אבל אם אינו כובסו על גבי נהר, לא יכבס רק בצנעא ולא בפרהסיא, עכ"ל. ובמגן אברהם (ס"ק ד) החמיר יותר וסבירא ליה דאסורים לכבס בפרהסיא כיון שאין הכל יודעים שמותר להם לכבס, יעוין שם. אלא שבמשנה ברורה (ס"ק יא) הביא דכמה אחרונים מסכימים לדעת הרמ"א, דכיון שמתכבס יפה על גב הנהר והוא לצורך המועד לא החמירו חכמים בזה.
ומהשתא אית לן למידק אם בזמננו יש מקום לחוש שבכיבוס במכונה שייך החשש דהוא בפרהסיא, ואף אי לית לן בה, דלמא איכא למיחש לזילותא דמועד.
ובעיקר הדין יש מי שצידד להתיר כל כיבוס בחול המועד במכונת כביסה, כיון דאין בזה טרחה, וקודם המועד לא ידחו את הכיבוס, וכמו שבערב שבת קיל טפי דין הכיבוס מפני שנעשה במכונה (עיין שו"ת מגדל צופים חלק ג סימן ל). אמנם למעשה כתבו הפוסקים דאין חילוק בין איסור הכיבוס ביד ובין הכיבוס על ידי מכונת כביסה, כיון שטעמו הוא משום שלא יכנס לרגל כשהוא מנוול ושייך בכל גוונא, וכפי שגם על ידי גוי אסור לכבס. כמבואר בשו"ת מהר"י שטייף (סימן רפ), בשו"ת רבבות אפרים (חלק א סימן שנד אות א), בשו"ת מים חיים (חלק א סימן לב) ובשו"ת שואלין ודורשין (חלק ב סימן טו). וכן השיב מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל (הובאו דבריו בספר הזיכרון מבקשי תורה עמ' תנו) בזה"ל: כיון דאיסור כיבוס הוא כדי שיכבס בגדיו מערב יום טוב ולא משום מלאכה, לכן אין זה קשור אם יש טורח או אין טורח. גם בעיקר הדבר אעיר אותו שכיום אפשר שבקל יכולים גם לחרוש ולזרוע, וכן לבנות ולהרוס, ומכל מקום הרי זה חשיב כמלאכה שיש בה טורח, כיון שעיקר המלאכה הוא על ידי טורח, אלא שהוא עושה את זה על ידי החשמל, ע"כ. ואם כן נמצא שאין לדון מצד היתר מכונת הכביסה עצמה, כי גם פעולתה מלאכה גמורה היא, ואין חילוק באם מכבס בה או ביד, ככל האמור. ומכל מקום יש לצרף סברא זו דגזרת עזרא שלא לכבס בערב שבת אינה שייכת במכונה, וללמוד מכך שאכן בחול המועד עדיף לכבס במכונה, שבה לא נעשה כל הכיבוס בידי האדם ממש אלא רק כתוצאה מפעילותו.
והנה טעם איסור הכיבוס במועד הוא כדי שיכבס מערב יום טוב לצורך יום טוב ולא יכנס למועד כשהוא מנוול, כמבואר במשנה ברורה (ס"ק א) כדעת רבותינו הראשונים. ולפי זה עיקר הטעם אינו שייך באופנים המותרים, דהלא אין הטעם מפני חומרת מעשה הכיבוס עצמו והטרחה שבו, אלא מפאת חשש כניסת האדם למועד באופן בלתי ראוי. וחשש זה כבר אינו קיים לאחר שנכנס למועד כראוי, ובעיצומו נזקק לבגדים. ונראה שבמקרים כגון אלו התירו את הכיבוס לכתחילה, וכפי שהיא הרגילות בכל השנה. ואם כן שפיר דמי לכבס במכונת הכביסה ואין לחוש לזילותא, כיון דבכהאי גוונא לא אסרינן מעיקרא. וכן יש ללמוד מדקדוק לשון הרמב"ם (פרק ז מהלכות שביתת יום טוב הלכה יז) וז"ל: אין מגלחין ואין מכבסין במועד, גזרה שמא ישהה אדם עצמו לתוך המועד ויבוא יום טוב הראשון והוא מנוול. לפיכך, כל מי שאי אפשר לו לגלח ולכבס בערב יום טוב, הרי זה מותר לכבס ולגלח במועד, עכ"ל. והיינו דכיון שכל הגזרה היא כלפי ערב יום טוב, שמא ישהה עצמו ולא יכבס אז, משום כך יש היתר למי שלא עבר על גזרה זו ואין שייכות בין צורך הכיבוס שלו במועד לבין ערב יום טוב. וזהו שנקט בלשון לפיכך, מפני טעם זה עצמו שאינו שייך באופנים אלו. וביחוד בנדון דנן, שגדול חסרונו של הכיבוס ביד כיון שרבה בו הטרחה, ואין זה כבוד המועד להתאמץ ולעמול בו יותר מן הרגיל, ועל כן יש לכבס כרגיל. וכן נקט בשו"ת רבבות אפרים (שם), דאם יותר קל על ידי מכונה יכבס בה, ואם יותר קל בידיים יכבס בהם. וכיון שכן פשוט שכיום הכיבוס קל יותר על ידי מכונה והוא העדיף. וכשנצרך האדם לבגד אחד או שניים, באופן זה יכול לכבס ביד, שכן אין זו טרחה ואינו צריך לכבס במכונה דוקא, ואדרבה לכאורה עדיף לכבס ביד בכהאי גוונא.
וטעם זה הוא אף לפי דעת רבנו שלמה בן היתום בשיטה למועד קטן (דף יח ע"א), דאיסור הכיבוס במועד הוא משום טרחה יתרה ועובדין דחול. ונראה דאכתי עדיף הכיבוס במכונה, שבזה מתמעט הטורח והעמל שבמלאכת הכיבוס, וגם מצד עובדין דחול גרע טפי הכיבוס ביד דקשה מלאכתו. ואף במשנ"ב (ס"ק יב) מבואר דשייך טעם הטרחה גם בכיבוס, ולא רק מצד שלא יכנס מנוול למועד, שכן כתב דמותר לכבס כלי פשתן מפני שאין טורח בכיבוסן כל כך. ומוכח דאף מטעם הטרחה אתינן עלה. וממילא כאן יש למעט הטרחה ולכבס במכונה. ואסמכתא מפורשת להך מילתא ממאי דאשכחן בשבלי הלקט (סימן רכה) לעניין הכתיבה בשינוי בחול המועד בהאי לישנא: ויש כותבין אותיות הפוכות וניכרת מעבר השני, ואי נפיש טרחה יצא שכרו בהפסדו, דהא קיימא לן דאפילו במקום פסידא מטרח לא טרחינן, עכ"ל. וראה בספר מעדני שלמה (עמ' קסז) שנשאל מרן הגרש"ז אויערבאך מדוע בזמננו הכביסה נחשבת מלאכת טרחה האסורה בחול המועד, הרי כיום אין נצרך אלא ללחיצה קלה בכפתור המכונה, והשיב שכביסה היא ממלאכות האסורות בעצם בחול המועד, ולכן אין נפקא מינה ממאי דליכא בהא טורח.
ואף מצד עצם הכיבוס בפרהסיא היה מקום לדון מחמת אופן הכיבוס במכונה, שלכאורה היא מרעישה יותר וניכר השימוש בה. ומאידך יש לומר דכל שהיא בביתו לא ניכרת המלאכה לבני רשות הרבים וליכא למיחש. והנראה דעיקר ההיתר הוא כיון שבמכונה נעשה הכיבוס טוב יותר, והוי כדין המכבס על גב הנהר דשפיר דמי אם כך מתכבס יותר יפה, וממילא אין לחוש לאיסור הכיבוס בפרהסיא. וכן מבואר בשו"ת רבבות אפרים (חלק ה סימן שמו אות א) ובספר שמירת שבת כהלכתה (חלק ב פרק סו הערה רמט), דמשום שמתכבס יותר יפה הוא יותר קל, ולכן שרינן אף דאוושא מילתא. ומכל מקום נראה דעדיף למעט את הפרסום ככל האפשר ולפי העניין, כמו שהורה מרן הגר"מ פיינשטיין זצ"ל והובאו דבריו בספר מסורת משה (חלק ב עמ' קכח), באופן דהוי הפסד מרובה, שאם משתמש במכונת כביסה ציבורית וכפי שהיה מצוי אצלם, יותר טוב שיוליך את הבגדים לכיבוס אצל נכרי, אף שהוא קצת יותר בפרהסיא. אבל אם יש לו מכונה בביתו, שיהיה הדבר ממש בצנעא, יותר טוב לעשות כן מאשר להוליכו בפרסום ואף שהוא לנכרי, עכ"ד. ומדבריו נמצאנו למדים דבכל גוונא, אם יכול לכבס בביתו או מחוצה לו, עדיף למעט הפרסום.
♦
ב.
וכן יש לדון אם מותר לתלות את הכביסה לייבוש במקום הרגיל, או שיש לחוש למראית עין מצד העוברים והרואים שאינם יודעים את טעם ההיתר. ובשו"ת שבט הלוי (חלק ה סימן מב) אסר לתלות את הבגדים בפרהסיא כי אם בצנעא, וכן הובא בארחות רבנו הקהילות יעקב (חלק ב עמ' קכא). אולם בחוט שני הלכות חול המועד (עמ' רלח) התיר לתלותם אף בפרהסיא. וטעמו, שהרי הבגדים מתייבשים טוב יותר בחוץ והוה כצריך לכבסם על גב הנהר דשרי בפרהסיא. ועוד יש לומר דלא הוזכר איסור על יבוש הכביסה בחול המועד. ולפי זה, אף שיכול לייבש את הכביסה בצנעא, וכגון במכונת יבוש, מותר לתלותם בפרהסיא, עכת"ד. ולטעמו הראשון, היינו דאף אם אינו נכון לתלותם בפרהסיא, מכל מקום שייכא הכא טעם הרמ"א שמתכבס יותר יפה על גבי הנהר. וכן התיר בשו"ת אבני ישפה (חלק א סוף סימן קד) לתלות בפרהסיא מהאי טעמא, הגם שקודם לכן מוכח דלא סבירא ליה לחלק בין הכיבוס לייבוש, שכן כתב דמסתבר שדין הייבוש שווה לכביסה, ואם כן צריך להחמיר שלא לתלות בחוץ, כי התליה עושה את הכביסה לפרהסיא, אם לא מהטעם האמור שמפניו יש להקל.
ולפי זה נמצא שכאשר יש ברשותו מכונת יבוש עדיף שישתמש בה ולא יתלה בפרהסיא, כי מה שהתירו לכבס על גבי הנהר אם מתכבסים טוב יותר אינו שייך בנדון דנן, כיון שיש לו מכונה המיוחדת לכך ומועילה לייבוש הבגדים ביותר. וכן העלו בשו"ת מגדנות אליהו (חלק ג סימן קלד), ובשמירת שבת כהלכתה (שם סעיף סט). אולם בספר מנשים באהל (עמ' קמ) הובא בשם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל דייבוש כביסה בחול המועד מותר, ואין בזה משום מראית העין כיון דהוא רק מדרבנן, ומוכח דאין דינו ככיבוס ושרי, וע"ע בספר אשרי האיש (חלק ג פרק יא סעיף יא).
ושוב ראיתי שכבר נשאל בשו"ת עמק הלכה (סימן קמו) בדין האסורים לכבס במועד, אם נשרו כליהם במים מהו לשטחן בחמה בחולו של מועד. והוכיח להיתרא מהא דאיתא בסוכה (דף י ע"ב), מנימין עבדיה דרב אשי איטמישא ליה כתונתא, ואשתטחא אמטללתא. אמר ליה רב אשי דלייה, דלא לימרו קא מסככי בדבר המקבל טומאה. וביום טוב בלאו הכי היה אסור לשטחן בחמה לכולי עלמא, על כרחך דמיירי בחולו של מועד, שמע מינה דבחולו של מועד לא גזרו, עכ"ד. וכעיקר דיוקו דבחול המועד איירי, כבר למדו כן המאירי והריבב"ן שם, ועיין בביאור תועפות ראם על ספר יראים (סימן תכא אות ט).
עוד נראה דתליא בסוג הבגד המכובס, כי בדרך כלל בגדי קטנים וכיוצא בזה ידוע שמותר לכבסם, ואין חוששים פן יאמרו העוברים ושבים שיש להם בגדים אחרים ובכל זאת כיבסו. מה שאין כן באופן שזהו בגד רגיל וההיתר מיוחד לבעליו, כגון שיש לו רק בגד אחד, בכגון דא אמרינן דיש לחוש למראית העין ולא יתלה אותו לייבוש בפרהסיא. ועיין במשנה ברורה (ס"ק י), ובספר חול המועד כהלכתו (פרק ה סעיף ה).
ג.
ונפקא מינה לדין תיקון מכונת הכביסה במועד כאשר התקלקלה, דיש שנקטו לאסור את תיקון המכונה בחול המועד, וטעמם שכן אפשר לכבס ביד (עיין שמירת שבת כהלכתה שם סעיף עא והערה רסח, שערי מועד פרק ה סעיף יג, מועדי ה עמ' פט ודברי שלום חלק ח עמ' רצב). ולכאורה הרי הוא מיעוט בכבוד המועד אם טורחים לכבס ביד, ומשמע דבכל זאת הוא עדיף על פני הכיבוס במכונה. אמנם ביאור העניין הוא שתיקון המכונה מלאכה גמורה הוא, וזאת לא התירו לעשות במועד, אף שמחמת כן יהא צורך לכבס ביד. אבל באופן שפועלת המכונה ודאי אפשר לכבס בה כרגיל, ואין לחוש ולשנות מן הרגילות, כי זה אינו כבוד המועד לכבס ביד. אכן רבים התירו את תיקון המכונה לצורך כיבוס בגדים המותרים, וכן העלה בשו"ת אבני ישפה (חלק א סימן קה) לצורך כיבוס לתינוקות. והביא בשם מרן הגרי"ש אלישיב שתיקון אשר בו נוסף חלק חדש למכונה אסור, ורק תיקון חלק ישן מותר, וממילא בתיקונים הרגילים שרק מחליפים את החלקים המקולקלים יכול לתקן. גם בשלמי תודה סוכות (סימן פ) התיר לתקן את המכונה אף על ידי אומן כדי לכבס את בגדי הקטנים ביותר, וכן הסכים הגר"נ קרליץ זצ"ל, דכיון שאי אפשר להכין להם מבערב החג כל צרכם דינו כבא ממדינת הים וכדומה, ועשוהו כדבר האבד דשרי אף על ידי אומן. ודעת הגר"ש ואזנר זצ"ל לחלק בין תיקון פשוט שהוא מעשה הדיוט, דשרי, ובין תיקון מעשה אומן, דאסור, כמובא בקובץ מבית לוי (א, עמ' מט). ויש שכתבו דאם אפשר לכבס בבית שכנו בקלות עדיף לעשות כן, דכל מכשירי אוכל נפש אם אפשר בקלות יש למנוע מלעשותם (באר חנוך הלכות חול המועד פרק כ סעיף יט). אך באבני ישפה שם חילק, שבזמננו כל אדם מכבס בביתו ואין הדרך לכבס מחוצה לו, והוי כאוכל נפש דאין מחייבים אותו לשאול מאחרים. ופשוט דלפי האמור אין לכבס ביד אלא במכונת הכביסה, דהלא אם התירו לתקנה עבור הכיבוס ודאי דאין להימנע משימוש בה ולכבס ביד.
ושמא יש לחלק עוד במציאות גם לדעת המחמירים בזה, דאם הצורך הוא לכבס בגדים בודדים עדיף לעשות זאת ביד, מה שאין כן אם נחוצים בגדים רבים שאולי יש מקום להתיר כיון שבכיבוס ביד יהא הטורח רב במאד. ומאידך קצת קשה לתת הדין לשיעורין, ומעין זה אסר בשו"ת משנת יוסף (חלק ז סימן נג אות ט) לכבס במכונת כביסה בערב שבת, כי טעם הטרחה לא בטל, דהלא יש משפחות גדולות שאצלן צריכים לכבס בגדים רבים וזו עבודה גדולה. ואם נרצה להחמיר רק למשפחות גדולות ולהקל למשפחות קטנות, על סמך מה ניתן תורת כל אדם בידו, יעוין שם [ובעניין השימוש במכונת כביסה על ידי נשים לאחר הדלקת נרות חנוכה, יעוין לקמן].
כיוצא בזה התירו פוסקי זמננו לכבס כמה בגדים יחד במכונת הכביסה לצורך קטנים, ולא כל בגד בפני עצמו, כנפסק במשנה ברורה (ס"ק יא) לעניין סתם קטנים ולא קטנים ביותר. וטעמם הוא כיון שכיום פעולת הכיבוס מלאכה אחת היא עבור כולם, ואין בזה תוספת טרחה. ועיין בשו"ת מנחת יצחק (חלק ח סימן נ אות ב) ובשו"ת באר משה (חלק ז סימן לב). [אך הורו הפוסקים דאין להוסיף עליהם בגדי גדולים, דאף שאפשר להוסיף בגדי קטנים הגם שאינם תינוקות אלא גדולים מהם, מכל מקום של גדולים ממש אין להוסיף.] ואדרבה נראה דקיל טפי בכהאי גוונא, שכן בכיבוס ביד נמשכת המלאכה זמן רב ובזה ודאי שמתמעט כבוד המועד, מה שאין כן במכונת הכביסה שבפעם אחת מסתיים כיבוס כל הבגדים יחד. וזו תוספת טעם לעדיפות הכיבוס במכונה כרגיל. ויתרה מזאת העלה בשו"ת אבני ישפה (חלק ג סימן נא) בשם מרן הגרי"ש אלישיב, דמותר להעמיד שעון מערב החג שיפעיל את מכונת הכביסה בחול המועד, כי אין כאן מעשה מלאכה. והיינו דעצם המעשה אסור מחמת הגזרה, אך אם לא עשה מאומה בחול המועד גופיה, אין איסור שיפעל מעשה הכיבוס מעצמו.
♦
תמצית הנדונים שהתבארו:
א. יש לכבס במכונת כביסה ולא בידיים, אף שכך הדרך בכל השנה, הן מחמת שהכיבוס טוב יותר במכונה והן מצד כבוד המועד והטורח שבדבר.
ב. באופן שהתקלקלה מכונת הכביסה, יש לדון האם מותר לתקנה בחול המועד.
ג. יש שהתירו להעמיד שעון מערב החג כדי להפעיל את מכונת הכביסה בחול המועד.
ד. ייבוש הכביסה מותר גם בפרהסיא כשאלו בגדי קטנים, ובבגדי גדולים יש חוששים למראית העין ולכן סוברים דיש לתלותם בצנעא או לייבשם במכונת ייבוש, אף שהיא עולה דמים.
♦ ♦ ♦
♦ טהרת שדה מערת המכפלה - בירור על אופן יציאת הטומאה במבנה הנעשה מעל קבר♦