זוכים אנו להגיש בפני הלומדים את פירושו של רבי משה ב"ר יצחק חלאיו על דרך הפשט והמדרש על מגילת רות, אשר לא ראה אור עד הנה[1].
ר' משה חי ככל הנראה במאה הראשונה או השניה לאלף הששי[2]. מקום מגוריו אינו ידוע. אולי יש לשער שחי באזור ביזנטיון, וזאת עקב ההשפעה הרבה שיש לפירוש לקח טוב לר' טוביה בן אליעזר, שחי ביוון, על חיבורנו. יש לציין גם לדבריו בפירושו לשיר השירים: "שמעתי מחכם אחד ברומי"[3].
בהקדמת הספר 'שלושה פירושים על שיר השירים' (של"ז בערך) מזכיר המדפיס, ר' יצחק עקריש, מפרש לשה"ש בשם 'ר' משה ן' חליאואה', שהיה נכדו של רבינו בחיי (ב"ר אשר, מפרש התורה)[4]. יתכן שהכוונה לרבינו.
חיבורי רמ"ח הידועים לנו הם: פירושים לשיר השירים ולאיכה (עודם בכתב יד); לאסתר (נדפס בתוך ספר 'תורת חיים' הוצאת מוה"ק); לרות ע"ד הפשט והמדרש (הוא החיבור שלפנינו); לרות ע"ד הנסתר (נדפס בספר הזכרון לאהרן מונדשיין 'זכרה לאהרן', חולון תשפ"ב). רמ"ח גם מזכיר שחיבר פירוש לאיוב[5], אך ככל הנראה אין חיבור זה בידינו.
בחיבורו זה מפרש רמ"ח תחילה את הפסוקים ע"ד הפשט, ומביא אח"כ גם ממדרשי חז"ל על הפסוק, אך לפעמים מקדים את הדרש לפשט. ניכר שעשה שימוש רב בדברי ראב"ע, והוא המקור לרבים מפירושיו. רמ"ח מזכיר את ראב"ע בשמו לעתים נדירות, ולפעמים כ'יש מפרשים', אך בדרך כלל כותב את הדברים בסתם בלא לנקוב במקורם. כאמור, ניכר גם שרמ"ח עשה שימוש רב בפירוש לקח טוב, הן בפרשנות הפשט והן באופן הבאת המדרשים. לא ציינו מקור כל פירוש ומדרש, והמעיין יראה את אשר לפניו.
לדעת רמ"ח ישנן תמיהות במגילת רות שאי אפשר לבארן על דרך הפשט, ועל כן חיבר פירוש נוסף למגילת רות על דרך הנסתר[6], בו הוא מיישב תמיהות אלו. וכך כתב רמ"ח בהקדמתו לפירוש זה[7]: 'אחר שפירשתי מגלת רות על דרך הפשט והמדרש, ראיתי בו[8] הרחקות עצומות לפי פשוטו, גם לפי מדרשו, ולא יתכן לפרשם אך דרך הנסתר. ופסקתי בפירוש שיר השירים... ואחר שהשלמתי פירושו ברצון יוצרנו, נראה בעיני לפרש זאת המגילה על דרך הכלל הנסתר, לתקן ההרחקות ההם אשר הודעתי בפירוש הראשון, ולהועיל למעינים בו'.
על תמיהות ו'הרחקות' אלו, ולפחות על מקצתן, עומד רמ"ח בפירושו שלפנינו, פעם בקצרה ופעם באריכות, ונביא כאן מדבריו:
'וקשה לי הרבה בזאת הפרשה: כי אחרי שאמרה נעמי לרות 'בתי הלא אבקש לך מנוח אשר ייטב לך' איך אמרה לשכב עמו בלילה בלא קדושין בעדים, וזה הזווג זר מאד. ועוד היאך מכרה נעמי ירושת בעלה ובניה ויש יורשים אחרים. ועוד אנה מצינו בתורה גאולת קרקע תלוי בלקיחת אשה, כי הגואל אמר (ד, ו) 'לא אוכל לגאול', היה לו לומר אני גואל הקרקע כמו שהוא מפורש בתורה 'או דודו או בן דודו יגאלנו', ואין לי לישא את האשה. ועוד 'לבלתי לכת אחרי הבחורים' (ג, י), ועוד 'להקים שם המת על נחלתו' (ד, ה), ועוד 'ילד בן לנעמי' (ד, יז). וכל אלה הדברים עמוקים הם ולא אוכל לפרש'. (ג, ד).
'מכרה נעמי - כי יורשת היתה. ואני תמה כי יורשים אחרים נשארו, שהנה פלוני אלמוני היה אחיו של אלימלך ואחיו של אבי נעמי. ויתכן מפני כתובתה. אלא שעדיין קשה, היה להם ליורשים ליתן לה כתובתה. ואיפשר שלא היה מספיק הקרקע לכתובתה. גם יתכן שהיו נכסי מלוג, וצ"ע. וזו אחת מן התמיהות שכתבתי למעלה (ג, ד), ובאמת כי הדברים נסתרים והכל משל'. (ד, ג).
'ומלת 'כל שער עמי' 'ובועז עלה השער' הוא שער השמים, ולא אוכל לפרש'. (ג, יא).
'אם יגאלך טוב יגאל... ורז"ל אמרו כי טוב שמו. וכן האמת שנאמר (בראשית א, ד) 'וירא אלהים את האור כי טוב'. ויש לו סוד נעלם, ואין לי לפרש'. (ג, יג).
♦
יש מקום להעמיק עוד בחקר מקורותיו הפרשניים של רמ"ח, וכן בזיהוי המדוייק של המדרשים שעמדו לפניו[9], אך הזמן שעמד לרשותינו היה קצר מכדי לעסוק בזה, ולא עלינו המלאכה לגמור. כאמור, אף לא באנו לציין בשלימות את כל המקורות והמקבילות. כמו כן עקב הלחץ זה הדוחק יתכן שנפלו שגגות במלאכת העריכה, ושגיאות מי יבין.
הרב אריאל אביני העתיק את כתב היד והתקינו לדפוס, לע"נ אמו הרבנית הצדקת מרת אורה בת ר' שלום ע"ה.
הרב דוד לוי הוסיף בהערות מקורות נוספים ומקבילות, השלמות ממפרשים אחרים, והארות ודיונים בדברי רבינו.
מלאכת הההדרה נעשתה לעילוי נשמתו של הרב יצחק נתן ב"ר שמואל זאב לוי ז"ל, עורך ספר הזכרון עדות ליוסף [להורדה], נלב"ע י"ז סיון תשע"ז ות.נ.צ.ב.ה.
♦ ♦ ♦