כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר (תהלים לו, י)
מקור חיים - חיי הנשמה העליונה שלא תמות: באורך נראה אור - כינוי לשכר העולם הבא, כי אין דבר בעולם הזה נכבד מהאור.
(אבן עזרא, שם)
בריך רחמנא דיהב אוריאן תליתאי (תורה משולשת, תורה נביאים וכתובים), לעם תליתאי (לעם משולש, כהנים לויים וישראלים) על ידי תליתאי (משה רבינו), ביום תליתאי (לפרישת הר סיני), בירחא תליתאי (חודש סיון) (שבת פח, א).
זוכים אנו בסיעתא דשמיא לחלק נוסף של קובץ 'יאר יצחק', הכולל גנזים וחידו"ת מרבותינו הראשונים והאחרונים - לזכרו של אמו"ר הרב יצחק נתן ב"ר שמואל זאב לוי ז"ל (נלב"ע י"ז סיון תשע"ז). זו הפעם השלישית. כאשר הקובץ הקודם אף הוא יצא במסגרת ירחון האוצר (גיליון מא) וחלקו הראשון יצא ליום השנה הראשון.
שם הקובץ יאר יצחק, נקרא על פי מה שכתבו הבעל הטורים (במדבר ו, ה), והלום ראינו שכן כתב הרוקח (פירוש התפילה, שים שלום. וראה עוד בפירושו לתורה): 'יאר - כנגד יצחק, שראה מאור שכינה וכהו עיניו, ויצחק עולה, הרי יאר - כנגד קרבן עולה [ולא יראו פני ריקם]'.
וכבר כתב הגאון החיד"א (ברית עולם, תקל), בשם הקדמת לב אריה, דבזמן הזה כתיבת חידושי תורה הרי היא כקרבן. ויהי רצון שיהיו דברי תורה אלו לתועלת הרבים ולעילוי נשמתו הטהורה, שיזכה להלך מחיל אל חיל, ובאורך נראה אור.
♦
זכה אבינו ז"ל, להרבות כבוד תורת ה' בבריאה, לגלות את תורתם של רבותינו מאורי האומה מצוקי הארץ, לדובב שפתי ישנים, ומתניתא דמר קמתנינן. כאשר אסף גנזי קדם במסירות, לזכרו של רעהו הקדוש יוסף דב ב"ר חיים ויסמן זצ"ל הי"ד, מישיבת חברון, על מנת להציב לו שם ושארית בהיכלי התורה, במסגרת ספר הזכרון עדות ליוסף - אסופות יצחק, שבסגירת מעגל השלמתו נעשתה אף לעילוי נשמתו הוא. [מרשימותיו נראה שהיה לאבא יד וחלק בארגון ההספדים בהיכל ישיבת חברון, וכמו כן פנה למשפחתו המרוממת של הקדוש י"ד ויסמן, שירכשו את הקבר בממון (על אף שיכלו לקבלו חינם), כמובא בספרים הקדושים[1], שיש עניין שיקבר אדם במקום אותו קנה בכספו.
זכה אבינו ופירות עבודתו ופירי פירותיו בהגדלת התורה, מתפרסמים זה כמה בירחון האוצר המפואר - שנועד לתת במה לתופשי התורה בכל אתר ואתר, ליראי ה' וחושבי שמו לפרסם מחידושי תורתם - גנוזות אלו מתפרסמים במדור אוצר הגנזים, ובמסגרות נוספות.
♦
שמענו מאבינו ז"ל[2] שהתעורר בתפילת 'מודים' באמירת ו'על ניסיך שבכל יום עימנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת'. הרי שכל אדם מודה לה' יתברך, בכל יום ויום, מלבד על הנפלאות והטובות שמיטיב איתנו, אף על ניסים שנעשו עימו וזהו בלשון רבים כלומר לפחות שני ניסים למתפלל, וביותר שכל אדם מישראל מתפלל על כך, ואם כן נמצא שיש ניסים בכל יום לאין מספר...
הדברים משלימים את דברי האור החיים (שמות כב, ו): 'שאין לך שעה ורגע שאין ה' עושה פעולה עם האדם, בין בבחינת גופו בין בבחינת צרכיו'[3]. הרי שטובת הקב"ה עם האדם בכל שעה ורגע.
לך נא וראה עוד בדברי הרמח"ל (מסילת ישרים פרק ח): 'והנה אין לך אדם באיזה מצב שימצא, אם עני ואם עשיר, אם בריא ואם חולה, שלא יראה נפלאות וטובות רבות במצבו. כי העשיר והבריא - כבר הוא חייב לו יתברך על עושרו ועל בריאותו. העני חייב לו - שאפילו בעוניו ממציא לו פרנסתו דרך נס ופלא ואינו מניחו למות ברעב. החולה - על שמחזיקו בכובד חוליו ומכותיו ואינו מניחו לרדת שחת, וכן כל כיוצא בזה, עד שאין לך אדם שלא יכיר עצמו חייב לבוראו. ובהסתכלו בטובות אלה שהוא מקבל ממנו, ודאי שיתעורר להזדרז לעבודתו'.
כהשלמה יש להביא את דבריו של הגאון רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק (משך חכמה במדבר ו, כה) המבאר את המקראות בברכת כהנים: 'יאר ה' פניו - הארת פנים היא מה שמראה פנים, שהם (-ישראל) יוכלו להסתכל בהארת פניו'. ובניסים והנפלאות שעושה עימנו ה' בכל יום, הרי שרואים אנו את הארת פניו.
עוד מהנהגות אבינו ז"ל לתפילת שבת קודש במיוחד, היה משתדל להגיע חמש דקות לפני התחלת התפילה לבית הכנסת, על מנת לתת כבוד ויקר לתפילה לפני אדון כל.
בנותן טעם להביא את שמחתו הרבה בשומעו על אחד מבניו שהוסיף קביעות עיתים לתורה, וזו היתה שמחתו הפנימית.
'לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ...'
♦
באותו מבט קיבל הוא אף את הנהגת שמים של 'וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת', כאשר הזדכך אבא ז"ל ביסורים רבים בערוב ימיו, אותם קיבל בדומיה, וללא טרוניא על הנהגת שמים. היה חוזר ומשנן בלילות פסוק מתהלים (כה, יח): 'רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי', כפי המובא בספרי חסידות (ראה אגרא דפרקא, לבעל הבני יששכר, אות קכד ועוד), שבעת צער וצרה ח"ו יש לאדם לומר פסוק זה, ויזכה לכפרת עוונותיו.
להגיע לדרגה כזו של וידום אהרן בגיל ס"ג, זו היא תוצאה של עבודת חיים פנימית במשך שנים רבות, שהתגלתה לעין כל, באחרית ימיו, כפי שאף אמר אחד מגדולי המשגיחים שליט"א.
♦
כהשלמה לדברים, נביא מדברי ההספד שנישא על קברו ביום השנה: מובא בגמ' (תענית כב, ב): 'ויורו היורים למלך יאשיהו, ויאמר המלך לעבדיו העבירוני כי החליתי מאד', מאי כי החליתי מאד? אמר רב יהודה אמר רב מלמד שעשו כל גופו ככברה (מרוב החיצים שירו בו). אמר ר' שמואל בר נחמני אמר רבי (יוחנן) מפני מה נענש יאשיהו? מפני שהיה לו לימלך בירמיהו ולא נמלך וכו', חזא ירמיהו שפוותיה דקא מרחשן אמר שמא ח"ו מילתא דלא מהגנא אמר אגב צעריה (ירמיהו הנביא ראה את שפתיו מלחשות, חשש שמא חס ושלום מתרעם הוא על הנהגת שמים מתוך צערו), גחין ושמעיה דקא מצדיק עליה דינא אנפשיה (שמעו מצדיק דין שמים על עצמו) אמר (יאשיהו): צדיק הוא ה' כי פיהו מריתי, פתח עליה ההיא שעתא (ירמיהו): 'רוח אפינו משיח ה".
הרי לנו, שיאשיהו נתכנה בתואר המופלא משיח ה' דווקא בשעה שהצדיק על עצמו את היסורים בעת צרה, ובאותה השעה פתח עליו ירמיהו ואמר עליו את התואר הזה. ואף שוודאי גדול היה המלך יאשיהו בחייו, שהיה צדיק גמור, מכל מקום הגדלות האמיתית נמדדת בשעת צרה ויסורים, בקבלת דין שמים.
ואבא ז"ל נבחן בעת צרה, וגם יכול לה, בהשקט ובגבורה.
♦
זכינו לפרסם כאן לראשונה בסיעתא דשמיא, חיבור על מגילת רות, של חד מן קמאי, רבי משה חלאיו, מכתב יד יחידי בעולם.
בהשגחה פרטית, זכינו ובקובץ זה התאחדו דברי תורתם של מרנן ורבנן, הגרי"ג אדלשטין זצ"ל, הגרא"נ גרבוז זצ"ל, ולהבחל"ח רבינו ראש הישיבה הגאון רבי איתמר גרבוז שליט"א. שבעת אחת התכנסו בימי השבעה להרעיף טללי נחמה, ובמעמד זה לאחר שמיעת קבלת היסורים בדומיה של אבא ז"ל, אמר מרן רה"י הגרי"ג אדלשטין זצ"ל, את המילים הבאות:
'נקרא נפש נקי וצדיק, כתוב בגמרא (מו"ק כה, ב) שיש נפש נקי וצדיק, נקי. מה זה נקי? נקי זה בלי חטא - ייסורים ממרקים, צדיק - מעשים טובים. היה נקי וצדיק, אז בשמים יש שמחה - שש ושמח. הוא רואה שכולם שמחים, אז גם הוא שמח ואין מה לרחם עליו, - רק מה זה אבלות? - כבוד המת, שלנו הוא חסר, הוא חסר לנו. - זה זכות אבות לכל המשפחה... - החינוך הקודם, האבות שלכם, של הדורות הקודמים, כמו שיש ברא מזכה אבא, גם האבות מזכים, משפיעים על הבנים, זה השפעה של האבות על הבנים.
שהזכויות יימשכו הלאה,
שההשפעה תמשיך הלאה,
שיהיו בשורות טובות'. (עכ"ל).
♦
התודה והברכה לכל המסייעים בהצלחת מדור זכרון זה, שיהיה בבחינת תורה מפוארת בכלי מפואר, ובכללם הרבנים הגאונים: הרב משה בוטון. הרב רועי הכהן זק. הרב משה מרדכי אייכנשטיין. הרב אריאל דוד והרב הראל דביר - חברי מערכת ירחון האוצר. תודתנו נתונה להרה"ג משה אהרן שליט"א על סיועו בהשלמת המאמרים והגנוזות. ולהרה"ג אריאל אביני שליט"א, על סיועו בהדרת חיבורו של רבי משה חלאיו. יעמדו על הברכה, הגאון רבי אפרים זאב גרבוז שליט"א, על מסירת חידו"ת מאביו בעל המנחת אברהם זצ"ל. הרב הגאון רבי שאול אדלשטין שליט"א, והרב הגאון רבי בן ציון גרבוז שליט"א, על סיועם רבות במסירת חידו"ת לפאר ולרומם קובץ זה. נודה בזאת להגאון האב"ד רבי צבי יהודה בן יעקב - ידיד בית אבא, על מסירת חידו"ת לע"נ. הברכה אחת היא להרב הגאון רבי יחזקאל נוסבכר שליט"א – ראש בתי המדרש אדברה בעדותיך, על סיועו הרב. ישאו ברכה מאת ה' ויזכו להגדיל תורה ולהאדירה כל הימים.
יהי רצון שנזכה שאמו"ר ימליץ טוב בעד אמנו מורתנו תחי' בעדינו ובעד כל המשפחה המורחבת, ובעד כל המסייעים, להיפקד בדבר ישועה ורחמים, שלא יבוש המעיין ולא יקצץ האילן.
ונזכה במהרה, לגאולה השלימה ברחמים, בקיצת ישני עפר ותהילת עולם בפיהם, ובבניין הר מרום הרים, במהרה בימינו אמן.
דוד לוישמואל זאב לוישלמה לוי
בני הרב יצחק נתן לוי ז"ל
♦ ♦ ♦