ישתבח הבורא ויתהלל היוצר אשר נתן לנו תורתו תורת אמת, בהגלות נגלות אור יקרות, ירחון "האוצר" גיליון ק"ג – סיון התשפ"ה, האוצר בתוכו חידושי תורה יקרים בכל מקצועות התורה, שנתחברו בידי אומן, ע"י חובשי בית המדרש ותופשי התורה די בכל אתר ואתר.
♦
"חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה. חבה יתירה נודעת להם שניתן להם כלי חמדה, שבו נברא העולם, שנאמר (משלי ד, ב): כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו" (אבות ג, יד). תורתנו הקדושה נקראה 'כלי חמדה'. מצד אחד 'כלי', דבר שמשתמשים בו כאמצעי למטרות שונות, כמו כלי בית, כלי אוכל וכלי מלבוש. מצד שני 'חמדה', דבר שערכו עומד בפני עצמו ומעורר רצון והשתוקקות. ואכן, יש בתורה גם הדרכות למכביר לעבודת ה', מבלי לפסוח על שום צד מהמציאות, אך יש בה גם דבקות פשוטה בין ה', נותן התורה שמתגלה בה, ובין ברואיו.
חז"ל אמרו: "לעולם אל ימנע אדם את עצמו מבית המדרש ומדברי תורה, ואפילו בשעת מיתה" (שבת פג, ב). התורה שנלמדת בשעת מיתה היא כזו שכבר לא תביא לידי מעשה, ובכל זאת, אין בכך פגימה בערכה ובחשיבותה. ערכו של כל רגע של לימוד תורה הוא נצחי, ואינו מותנה במה שיקרה אחריו.
אשרינו שזכינו למתן תורתנו. מזה אלפי שנים התורה מדריכה אותנו, גם ככלי וגם כחמדה. המאמרים התורניים המתחדשים בבתי מדרשותינו ומתפרסמים בירחוננו מבטאים היטב את הכפילות הזו: מאמרים הלכתיים ויישומיים (וגם מוסריים ומחשבתיים) שעוסקים בהנחיות מדוקדקות להתנהגות על פי התורה, לצד מאמרים המוקדשים לעצם הבנת התורה גם ללא השלכות מעשיות. אלו ואלו דברי אלוקים חיים, תרי רעין דלא מתפרשין. נגיל ונשמח בתורתנו, שכל עיסוק בה משרה שכינה בעולמנו וממשיך את מעמד הר סיני בתוכנו.
♦ ♦ ♦
קדושת ביכורים♦ מכתב היסטורי על ישיבת "אור התורה", מו"מ בדין השוכח לומר יעלה ויבוא ואמרו בהודאה♦ תשובות גאון ישראל מרן ראש הישיבה רבי מאיר מאזוז זצ"ל - בענייני הפרעת קשב בהלכה♦ תוספת כתובה ככתובה