שמן של הלכות מלכים לרמב"ם, במהדורות דורנו שנערכו על פי כתבי יד (ר"י קאפח, ר"ש פרנקל ור"י שילת) הוא - "הלכות מלכים ומלחמות".
נוסח זה חוזר הן בספר המדע, בפתיחת החיבור (בחלוקת ההלכות לפי ענייני הספרים, ובחלוקת המצוות לפי ענייני ההלכות), והן בספר שופטים (בפתיחת הספר בשמות ההלכות, בפירוט ההלכות ומצוותיהן, בפתיחת הלכות מלכים, ובחתימת ספר שופטים[1]). יש לציין שהרמב"ם עצמו היפנה בהלכות איסורי ביאה (פי"ד ה"י) לדבריו בהלכות מלכים, ובכתבי יד שם ובמהדורות המדוייקות: "כמו שיתבאר בהלכות מלכים ומלחמות".
♦
בשינויי נוסחאות מהדו' פרנקל, ספר שופטים, ציינו שבשני כתבי יד ספרדיים השם הוא – "הלכות מלכים ומלחמותיהן",[2] ונמצא מעין זה גם בכת"י אשכנזי – "ומלחמותיהם".[3] כך גם הנוסח שהלך והתקבע בתהליך הדרגתי בדפוסים, החל מהדפוסים המוקדמים, כדלהלן: רומי ר"מ, בספר המדע[4] [אך בספר שופטים ובהל' אסורי ביאה – "ומלחמות"]; שונצינו ר"נ [כדפוס רומי]; קושטא רס"ט;[5] וינציה רפ"ד, וכן ש"י-שי"א – ספר המדע – "ומלחמותיהם", ובהל' איסורי ביאה "ומלחמותי' " [בספר שופטים בלבד – "ומלחמות"]; וינציה של"ד.
יש להוסיף שמצאנו ראשונים שהביאו מדברי הרמב"ם בהלכות אלו וקראום בלשון "ומלחמותיהן" וכדומה. אומנם ראשית יש לכאורה לסייג, שכך הוא לפנינו בדפוסים, או אף בכתבי יד, אבל אין לדעת בוודאות כיצד הן נקראו בפי אותו ראשון, שכן ייתכן שמעתיק או מדפיס שינה ממה שהיה לפניו בכתב יד, על פי השם שהיה שגור אצלו (או שעשה זאת במכוון, מהטעם שבגינו שונה השם בסביבתו).[6] עם זאת, ככל שכתב היד קדום יותר, לפנינו עדות קדומה יותר על נוסחה זאת. נציין כאן לדברי ראשונים אלו [בסוגריים נציין 'כת"י' כאשר היה סיפק בידינו לבדוק אם כך הוא גם בכת"י]:
רמב"ן, דברים ו, י-יא (כת"י[7]), כך הוא גם במהדו' הכתר ומהדו' אתר על התורה ע"פ כת"י;[8] השגות הרמב"ן לספר המצוות לרמב"ם, הוספות למצוות עשה, מצווה חמישית (כת"י[9]); כפתור ופרח, פ"י (מהדו' בהמ"ד להלכה בהתיישבות, עמ' רלד) (כת"י[10]); רבנו בחיי, דברים ו, יא; מגדל דוד – ספר מצוה, לא תעשה נח (כת"י[11]); הגהות מיימוניות, הל' תשובה פ"ג ה"ה אות ג (כת"י[12]); מאירי, עירובין יז ע"T ד"ה כבר ביארנו (כת"י[13]); מגיד משנה – הל' עירובין פ"א ה"ג (כת"י[14]), הל' אישות פ"א ה"א, הל' איסורי ביאה פי"ג ה"ז; מגדל עוז (וכן בדפו"ר ונציה רפד) – הל' ע"ז פ"י ד"ה אין כורתין (להלכה א), הל' מילה פ"א ד"ה כתב הראב"ד (להלכות א-ב); ר"ן, עירובין יז ע"ב ד"ה אמרי (כת"י[15]).
תופעה ייחודית נוספת קיימת בספר עץ חיים (חזן), לר' יעקב מלונדריץ (אנגליה, נכתב סביבות שנת ה' מ"ז), שצועד רבות בדרכי הרמב"ם, ושם ההלכות המקבילות בספרו: "הלכות מלך ומלחמותיו" (כת"י[16]).
♦
בנוסף, יש לציין, כפי שכבר ציינו בהקשר זה בשינויי נוסחאות מהדו' פרנקל, ספר המדע, על ההקדמה למשנה תורה (ההלכות שבספר שופטים): הרמב"ם עצמו כתב בהקדמתו קודם לכן (פתיחה לפרטי המצוות על סדר ההלכות, תכנית הספר): "ספר ארבעה עשר – אכלול בו מצוות שהן מסורין לסנהדרין כגון מיתות בית דין וקבלת עדות ודין המלך ומלחמותיו". נוסח זה – 'ומלחמותיו' – גם במהדו' ר"ש פרנקל ור"י שילת. אך במהדו' ר"י קאפח: "ודין המלך ומלחמות", ובהערה כתב: "כ״ה בכל כ״י שברשותי".[17]
♦
בנוגע לגורם לשינוי הנוסח, בהנחה שהמקור הוא "ומלחמות": בשינויי נוסחאות מהדו' פרנקל, שם, הציעו שזהו "תיקון ע"פ מה שכתב רבנו" בתכנית הספר "ומלחמותיו", לפיכך שינו בהמשך ל-"ומלחמותיהם". אך הדבר נראה רחוק.[18] ר"ש אבינר הציע שהשינוי נעשה מטעמי צנזורה עצמית: " 'מלחמותיהם' – הכוונה לאותם המלכים שאז עסקו במלחמות, אבל בעתיד לא תהיינה. אמרנו לגויים: אז היו מלחמות, עכשיו אנחנו כבר לא לוחמים" (שו"ת השואל, ב, תשובה יט).
♦
נציין, שאחרונים ייחסו חשיבות משמעותית לשמן של ההלכות, ומהם שנעזרו בזה כחלק מבירורם ההלכתי: כך אצל ר"י קוליץ (בשו"ת ציץ אליעזר, ח"כ סי' מג), בנוגע לכך שהמלך בלבד הוא המוציא למלחמה. וכך אצל רי"ד סולובייצ'יק (מסורה יא [תשנ"ה], עמ' י אות יב), בנוגע לכך ש"שם מלך" תלוי בכך שהוא נלחם מלחמות ה', ואם לאו פוקעת מלכותו מאליה.
נסיים בדברי הרמב"ם בהל' מלכים פ"ד ה"י, מהם עולה היחס למלחמה כתפקידו של המלך: "שאין ממליכין מלך תחילה אלא לעשות משפט ומלחמה, שנאמר ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמותינו".[19]
♦ ♦ ♦