בהתקרב חג השבועות, יום קבלת התורה ותרי"ג מצוותיה, יש בנותן טעם להתמקד לא רק במוני המצוות, שספרו ומנו את תרי"ג הדורונות דשדר לן מלכא, אלא גם לתת את הלב לאופן שבו מנו אותן, ואיך מוני המצוות עיטרו וקישטו את ספר החוקים, כל מונה ומונה כפי שעלה ברוחב דעתו וליבו לכתוב לו את השירה הזאת.
שפע האפשרויות והגיוונים מפתיע, והוא מבטא ומגלה את החביבות המיוחדת שיש למקבלי התורה בקבלת התורה, שלא ספר חוקים והוראות יבשים קיבלנו אלא תרי"ג חיבורים וקשר עם אבינו שבשמים. ומשכך יש מקום גם להשתעשע ולשחק[1] בסגנון ובארגון הספר, ולא רק ברשימה אטומה וקפואה.
♦
וניזיל כרוכל המוכר בשמים ונמנה את אשר נמצא לבינתיים לפי סדר השנים, כשמסתבר שהפסדנו משהו ודילגנו על איזה רעיון. אבל גם ביריעה הנפרשת כאן יש כדי לשבר את האוזן ולהפעים את הלב על יפיה של אומה זו המחבבת את מצוותיה.
והאמת היא שעיטור וקישוט המניין התחיל תיכף ומיד עם תופעת מנייני המצוות. והספר והשיר ירדו כרוכים כאחד, בפיוטי האזהרות שהתחברו כבר בתקופת הגאונים, זמירות היו לי חוקיך, אלא שבהם הרעיון והברק אינו בארגון והסדר, כי אם ביופי החריזה ומשחקי המילים.
כך גם המונים הידועים והמוכרים, שלא מנו בשיר ופיוט ולא בסדר מעורר עניין, בכל זאת נתנו דעתם וליבם איך לעצב ולהרכיב את המנין, מלבד טירחתם ויגיעתם בעצם המנין והספירה, כהרמב"ם והיראים והסמ"ג שסידרו את הספר לפי נושאים, השאילתות והחינוך שסידרו לפי הפרשיות, והסמ"ק והחרדים לפי האיברים [הסמ"ק שילב זאת גם עם דיברה מעשרת הדברות ועם יום בשבוע].
♦
אמנם עיקר הנידון כאן הם הרעיונות יוצאי הדופן והלא צפויים שנמצאים בכמות מרשימה במקצוע זה בתורה:
א. כמה ראשונים שיבצו את המצוות בעשרת הדברות[2]: הרס"ג, רבינו אברהם בן הרמב"ם (שמות כ יד),
הרלב"ג (שם), רבינו בחיי בכד הקמח (ערך שבועות)[3], רבינו עזרא מגירונא[4], ספר צדה לדרך (מאמר רביעי כלל רביעי פרק חמישי)[5], וספר מאמר השכל[6].
כך עשה האלוף "מהר"ר יעקב בר יקותיאל קפמן ז"ל, חתן הגאון מה"ר יוסף לוי אשכנז ז"ל דק"ק מעץ", מנה את המצוות במספר אותיות עשרת הדברות כשכל אות מרמזת מצוה אחת[7]. עם ציונים על כל מצוה "כדי שתהיה תורת השם תמימה משיבת נפש, נפש החושק ושוקק לעיין בפוסקים הראשונים וקדמונים, מיימוני וסמ"ג וסמ"ק ובארבעה טורים ובכלבו וברוקח".
וכן בספר שירת משה (שקלוב תקמ"ח, הוהדר בשנת תשפ"ב) ל"הגדול בענקים ה"ה הרה"ג החסיד המפורסם שמו נודע לתהלה בכל קצוי ארץ מו"ה משה מייזילש זצ"ל, בהרה"ג ר' מרדכי מייזילש מוילנא" מנה את התרי"ג בעשרת הדברות עם שני ביאורים, באחד הביא את מקור המצוה בתורה וברמב"ם וחינוך, ובשני פירש את מילות השירה בתוספת ביאורים והארות.
ובספר אמרת הצרופה (לבוב תרל"ב) למוהרצ"ה מסוקולוב, רמז את התרי"ג בעשרת הדברות ע"י שינוי סדר האותיות של כל דברה עד שנרמזו בהן כל התרי"ג!
ב. בספר ברית הלוי (לובלין ת"ה, הוהדר בשנת תשפ"ה, נמצא בהיברובוקס) ל"הרב הגאון מוהר"ר אליהו הלוי יצ"ו, בן מהור"ר אברהם הלוי זצ"ל איטינגין, ר"מ ואב"ד ווענגראוי". מכניס את התרי"ג מצוות בתחנוניו של משה להיכנס לארץ! ומפרש את הפסוקים איך היתה כוונת משה רבינו לקיים כל מצוה בארץ הקודש, ועל זה "היתה תפילתו ורחישתו, כל מצוה בפני עצמותו", ועל כל מצוה ומצוה ביאר איך "השיב לו עניינים והציב לו ציונים, למה לא שמע בתפילתו ותחנונים, כל גופי תורה וכל תרי"ג מצות בו טמונים".
ג. רבי מרדכי אצבאן מנה את כל המצוות באופן של ווידוי עליהם וקרא לו זובח תודה (קושטא תצ"ג),[8] והובא אצל החיד"א הרבה פעמים (מחזיק ברכה או"ח סימן תעב סק"ג, עין זוכר מערכת כ"ף סק"י, שם סקי"ב, שם מערכת עי"ן אות ט, מדבר קדמות מערכת כ"ף סקי"א, שמחת הרגל סוכות סוף לימוד א, לב דוד פכ"ז).
ד. במצרף לחכמה (אמשטרדם תקכ"ה, הוהדר בשנת תשנ"ו) למוה"ר שמעיה סגל דיין דפוזנא, רמז את התרי"ג בתיבת "משלי", זה לשון השער "והוא כולל כל תרי"ג מצוות מרישא עד גמירא... חכמת שלמה המפוארה שכלל כל התורה כולה בר"ת משלי".[9]
ה. כמה מחברים התנבאו בסגנון אחד ושיבצו את התרי"ג בתוך שירת האזינו, עפ"י דברי הגר"א באדרת אליהו שבשירת האזינו יש תרי"ג תיבות ונכללו בה התרי"ג מצוות: שירה לחיים (ורשה תקע"ד) להרב חיים פרלמוטר אב"ד סטאריפאלי[10], ידי משה (פאקש תרס"ה) להרב "הגאון החסיד ועניו מו"ה צבי גאיטיין, בנו של הרב הגה"ג מו"ה ברוך בענדיט גאיטיין ז"ל בעל מחבר ספר כסף נבחר, שהי' אבדק"ק העדיעס". והגרח"י לוין בן הרב אריה לוין (ישורון ל עמ' תכה).
ו. בספר "תהילים עם תרי"ג" (ורשה תרל"ט, הוהדר בתשע"ו) להדרשן הר"ר סנדר ב"ר אריה לייב ממעזריטש, מנה את התרי"ג במזמורי התהילים. עפ"י דברי חז"ל (קידושין לג) שחמשה ספרים שיש בתהלים הם כנגד חמשה ספרים שיש בתורה, לכן מברר ומראה איך התרי"ג מצוות שיש בתורה נמצאות בתהילים.
ז. בכתר תורה לדוד (ירושלים תר"ס) מאת הרב אבנר נתן נטע אלישובסקי מק"ק פרויזנא, רמז את התרי"ג במזמור 'תהילה לדוד', "כל אות קולטת מצוה אחת ממצוות התורה".
ח. רבי אהרן הלברשטאם הי"ד גאב"ד ביאלביליץ (נהרג בשואה) רמז את המצוות והרבה מהלכותיהם בתיבות "ואלה המשפטים" (נמצאו רק קכ"ד מצוות, נדמ"ח במהדורת צילום בתש"ע) ונקרא בשם "מאירת עיניים" (בתוך ספרו מוצל מהאש).
ט. רבי יצחק אבוחצירא הי"ד, בן הזקונים של רבי יעקב אבוחצירא, המוכר כבעל "אעופה אשכונה", חיבר ספר "שבת הגדול", בו רמז כל התרי"ג בראשי תיבות שבת (נדפס מחדש בתשע"ז).
י. בכתבי רבי ישראל אבוחצירא הבבא סאלי מצאו חיבור הרומז את התרי"ג מצוות ב"ואהבת לרעך" וקראו לו בשם 'אהבת ישראל' (נמצאו רק קכ"ז מצוות).
♦ ♦ ♦
פרפראות בנוסח התפילה: שחרית של חול♦ בדין הפסק בתפילת העמידה עקב ריצה למרחב מוגן♦ עשה מצוה ורוצה לחזור בו תוכד"ד♦ בעניין עוגיות פפושדו - חיזוק טעמי האיסור♦ מכתב תשובה בעניין עוגיות פפושדו♦ האם רצוי לעזוב או להישאר במקום סכנה - עיון בדברי המהרש"ל