מדינא דמשנה יש לתרגם את ההפטרה[1]. אולם במהלך הדורות לא נהגו רוב קהילות ישראל לתרגם כן,[2] ואין עדויות רבות לתרגום ההפטרות בצפון אירופה.[3] עם זאת, בתוספות למסכת מגילה (כד ע"א ד"ה ואם היו שלשתן) נזכר מנהג לתרגם את הפטרות חג הפסח וחג השבועות, מפני שהן עוסקות בניסי היום ויש לפרסם את הנס.
וז"ל "קשיא על מה שאנו מתרגמין ויאמר יהושע אל העם התקדשו (יהושע ג) ויש שם ג' פסוקים עד בעת ההיא ומקרין אותן למתרגם שלשתן ביחד ואע"פ שיש פרשה בסוף שני פסוקים והא שאנו מתרגמין הפטרות של פסח ועצרת טפי משאר י"ט לפי שהן מדברות בנס היום כדי לפרסם הנס וכן במתן תורה כדי לפרסם הנס".
אכן, במחזורי אשכנז רבים[4] עולה כי מנהג זה הוגבל להפטרות שביעי של פסח ויום טוב שני של שבועות בלבד.[5] גם קריאת התורה לשביעי של פסח ויו"ט ראשון של שבועות תורגמו. לצד התרגום שולבו פיוטים שונים,[6] אולם עם המעבר לדפוס[7] נשמטו הן התרגום הן רוב הפיוטים. יוצאי דופן הם פיוטים כגון אקדמות מילין[8] ויציב פתגם[9] שנשתמרו בקהילות אף לאחר ביטול התרגום.
לעומת המחזורים שהתרגום בהם מוגבל לשתי הפטרות אלה, יש חומשים רבים[10] עם תרגום לכל ז' ההפטרות של פסח ושבועות.
מפאת אריכות הקריאה ביחד עם התרגום שהקהל לא הורגל בו כל השנה במקומות אלה היו מקומות שנהגו לדלג על חלק מההפטרות אלה. כיוון שאנו נמצאים לפני חג השבועות, אביא כאן את המקורות השונים לדילוג חלק מההפטרות לחג זה.
♦
בבבלי (מגילה לא:א) הובאה בברייתא "בעצרת שבעה שבועות ומפטירין בחבקוק אחרים אומרים בחדש השלישי ומפטירין במרכבה". כדרכה של סוגיא זו, הגמרא מתערבת ומעירה "והאידנא דאיכא תרי יומי עבדינן כתרוייהו ואיפכא", ופירש רש"י "דקאמרי אחרים דאינהו בתראי לתנא קמא בחדש השלישי ומפטיר במרכבה ביום הראשון קרינן להו ודקאמר תנא קמא בעצרת שבעה שבועות ומפטירין בחבקוק קרינן ביום השני ואיפכא דמתן תורה בששי בסיון", וכך נהגו כל קהילות חו"ל. לעומת זאת, במנהג ארץ ישראל הקדום נהגו להפטיר בחבקוק בחג השבועות, כדעת התנא קמא כאן.[11]
ההפטרה ליום טוב ראשון של שבועות היא יחזקאל א' - המרכבה. ברוב קהילות אשכנז נהגו לקרוא עד א:כח, ואחר כך לדלג ולהוסיף ג:יב "ותשאני רוח". אלה המקורות שמצאתי לקיצור הפטרה זו:
ספר
תיארוך
תרגום
ספרייה בריטית Add. 10455
חומש
שנת ע"א
אין
ספרייה בריטית Add. 11639
סידור
מאה יב-יג לסה"נ[12]
יש
ספרייה בריטית Or. 2696
חומש
מאה 14 לסה"נ
אין
ספרייה בריטית הארלי 5709
ספר הפטרות
מאה יג-יד לסה"נ
יש
ברלין Or. Fol. 1214
חומש
מאה י"ג לסה"נ
יש
קוראים עד א:יד, ומדלגים וקוראים כז-כח ושוב מדלגים וקוראים ג:יב
ברלין Or Qu. 9
חומש
ד' תתקצ"ט
יש
קוראים עד א:יד, ומדלגים וקוראים ג:יב
מאה ט"ו לסה"נ
יש
קוראים עד א:יג, ומדלגים וקוראים כז-כח
ע"ה
יש
קוראים עד א:יג, ומדלגים וקוראים ג:יב
מחזור דרזדן 46a
מחזור
דבלין צ'סטר 772
המבורג לוי 19
אשכנזי (ענף מזרחי)
מאה י"ד לסה"נ
אין
קוראים עד א:יב, ומדלגים וקוראים ג:יב
סינסינטי 1.3
חומש (צרפתי)
מאה יג-יד לסה"נ
אין
קוראים עד א:יג, ומדלגים וקוראים כז-כח ושוב מדלגים וקוראים ג:יב
סינסינטי 3
חומש (מנהג פרובנס באיטליה)
מאה א"ו
יש
קוראים עד א:יד, ומדלגים וקוראים כז-כח ושוב מדלגים וקוראים ג:יב
פריז BN 40
חומש
צ"ה
יש
קוראים עד א:טו, ומדלגים וקוראים ג:יב
פרמה 2046
חומש
ע"א
יש
קוראים עד א:יב, ומדלגים וקוראים ג:יב
פרמה 2817
חומש
מאה ט"ו לסה"נ
יש
קוראים עד א:יב, ומדלגים וקוראים ג:יב
פרמה 3081
חומש
מאה י"ג לסה"נ (סוף המאה)
אין
קוראים עד א:יד, ומדלגים וקוראים ג:יב
פרמה 3136
מחזור צרפתי
מאה י"ג לסה"נ
יש
קוראים עד א:יג, ומדלגים וקוראים כז-כח ושוב מדלגים וקוראים ג:יב
קופנהגן Hebr. 10
חומש
מאה י"ד-ט"ו לסה"נ
יש
קוראים עד א:יג, ומדלגים וקוראים ג:יב
קופנהגן Hebr. 12
חומש
מאה ט"ו
יש
קוראים עד א:יד, ומדלגים וקוראים כז-כח ושוב מדלגים וקוראים ג:יב
קיימברידג' טריניטי F 18 22
חומש
מאה ט"ו
יש
קוראים עד א:יב, ומדלגים וקוראים ג:יב
ק"ק רומא 1
חומש
מאה יג-יד
יש
קוראים עד א:יב, ומדלגים וקוראים ג:יב
רואים כאן שלא כל המקורות עם הפטרות מקוצרות הם עם תרגום. ייתכן שכיון שהמפטיר קרא מתוך החומש או המחזור היה צורך בספר או קונטרס אחר עבור המתרגם.[13] גם ייתכן שהיו מקומות שהפסיקו לתרגם ביום טוב ראשון של שבועות, אבל שמרו על מנהגם הקדום לקצר את ההפטרה (אכן במנהג אשכנז הקדמון בלאו הכי התפילה ביום זה היתה ארוכה מאוד), ואולי תרגמו ביו"ט שני מתוך המחזור.
ההפטרה של יום טוב שני של שבועות, שהיא "תפילה לחבקוק הנביא"[14], היא קצרה יותר. אז גם בספרים שרואים שנהגו לדלג חלק מההפטרה מיחזקאל, נהגו לקרוא הפטרה זאת עד סוף הספר. אבל היו כאלה שגם דילגו בהפטרה זו, כפי שרואים בטבלה כאן.
דבלין צ'סטר 772
קוראים עד ג:יא ומדלגים ומוסיפים יח-יט
סינסינטי 1.3
סינסינטי 3
פרמה 2817
קופנהגן Hebr. 10
קוראים עד ג:יג ומדלגים ומוסיפים יח-יט
יסלזון 15
קוראים עד ג:ג ומדלגים ומוסיפים יד-יט
סיכום: היה מנהג בכמה מקומות באשכנז-צרפת לקצר את ההפטרות של שבועות, לרוב רק ביום הראשון, מפאת אורך ההפטרה בגלל התרגום (ואולי בכמה מקומות בגלל אורך התפילה באופן כללי).
♦
מידע ביבליוגרפי לספרים נדפסים:
יהלום, יוסף, ונאויה קצומטה (עורכים). יוצרות רבי שמואל השלישי: מראשי ההנהגה בירושלים במאה העשירית. ירושלים: יד יצחק בן־צבי, תשע"ד (2014).
פליישר, עזרא. תפילות הקבע בישראל בהתהוותן ובהתגבשותן. ערכו שולמית אליצור וטובה בארי. ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש מאגנס – האוניברסיטה העברית, תשע"ב (2012).
פרנקל, יונה (עורך). מחזור פסח: לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם. ירושלים: קורן, תשנ"ג (1993).
פרנקל, יונה (עורך). מחזור שבועות: לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם. ירושלים: קורן, תש"ס (2000).
♦ ♦ ♦