יום ה' ט' במרחשון
שלו' וכל טוב לידידי הגדול והדגול הרב הגאון הנעלה מוה"ר משה צבי נרי' שליט"א
אף שטרוד אני מאד ואין עתותי בידי, עם כ"ז משום כה"ג לקחתי לי היום מועד לעבור על דבריו. והנני רושם את אשר נלענ"ד בזה, לפי סדר דברי מר, ובידו לקרב או לרחק.
עמוד 3 ד"ה {קודמהן[1]}. צ"ע קצת, דמשמע שהבה"ג[2] מיירי אף בכה"ג שברור הדבר שלא יוכל כלל לבוא לידי סכנה.[3]
עמוד 4 ד"ה באיזה מלחמה. צ"ע, הלא הרז"ה[4] מפורש כתב דטעם אחד הוא למה שהצריכו ג' ימים להפלגה ולמלחמה, דהוא משום דנראה כמתנה וכו'. ואזיל לשיטתו דשרי להפליג גם אם ברור הדבר שיצטרך "ישראל" לחלל את השבת, וכיון דלענין הפלגה מפורש אמרו דלדבר מצוה שרי, ה"ה נמי לענין מלחמה. (רק צ"ע קצת דלענין הפלגה נקטינן כר"ת,[5] דאף לסחורה ולראות פני חברו מיקרי דבר מצוה, וא"כ כל שכן שמלחמת רשות התירו עפ"י בי"ד לצורך הכלל ישראל, דחשיב ודאי דבר מצוה). אולם כל זה דוקא לענין תוך ג' ימים לשבת, אבל בשבת עצמו אפשר דשפיר אסור, שהרי הרז"ה עצמו סובר בפרק ר' אליעזר דמילה[6] דאי אישתפיך חמימי' לפני המלה אין למול בשבת, אע"פ שאח"כ יהי' מותר להחם משום פקו"נ, והיינו משום דבשבות [נדצ"ל דבשבת] עצמו רואין את עצם ההכנסה לידי פקו"נ כחלול שבת, משא"כ בחול, וה"נ בהפלגה ואולי גם במלחמה. אבל איך שהוא, ברור הדבר דלדעת הרז"ה (והרמב"ם[7]) כיון דשרי להפליג תוך ג' ימים לדבר מצוה, כ"ש דשרי מלחמת חובה. ונמצא דאי אפשר כלל לומר כדברי מר, דכיון שחילקו בספינה ולא חילקו במלחמה, משמע דגם מלחמת חובה אסור, כי אף אם נסכים בזה לדעת כת"ר לומר דאסור להתחיל בשבת עצמו, אבל תוך ג' ימים מהיכ"ת נימא דחמור יותר מהפלגה בספינה, ובפרט שהרז"ה מפורש אשוינהו אהדדי.
שם. ד"ה ברם. מה שהביא הירושלמי בשבת[8] הא ד"וכתיב עד רדתה אפי' בשבת", עיין בפנ"מ[9] דקאי אהא דבמלחמת רשות אם התחילו אין מפסיקין, ואף שהיפה מראה[10] לא פירש כן, עיי"ש בעמודי ירושלים[11] שהשיג עליו וכתב דהאי פרשה דכי תצור במלחמת רשות הכתוב מדבר, וגם עיי"ש דלא סובר כלל שיש בזה מחלוקת בין הבבלי והירושלמי. גם עיין בלח"מ סופ"ב משבת,[12] דסובר נמי בדעת הרמב"ם דבמלחמת מצוה מתחילין גם בשבת (עיין ברמב"ם דפוס ראשון של הוצאת מוסד הרב קוק את[13]
♦ ♦ ♦