ברכת המזון במקום אכילתו
כבוד מערכת ירחון האוצרבגליון האחרון (שבט תשפ"ג) התפרסמו תשובות הגר"ח קנייבסקי בהלכות ברכות, ובתשובה ס' נכתב כך:
אכל פת בב' בתים (ובכל בית אכל כשיעור) האם יכול לברך ברהמ"ז בבית ראשון אחר שעבר לשני.
תשובה: צ"ע. שוב כתב תשובה: כמדומה רק באחרון יברך, (א.ה. במשנ"ב קעח, לג-מ. כתוב שגם מקום ב' מקומו וכן הדגיש בסקל"ב ומשמע שרק אפשר גם במקום ב' אך ודאי אפשר במקום א', אמנם לשון השו"ע שם סעיף ד' משמע שרק במקום ב').
והנני להעיר על דברי הרב הכותב.
הנה כפי שכתב הרי לשון השו"ע בסעי' ד' ברור שחייב לברך במקומו הב', כיון ששם סיים אכילתו, וממילא קשה לדקדק להיפך דקדוקים לשוניים שאינם מוכרחים מדברי המשנ"ב. ובפרט לא הבנתי מה שכתב שבסקל"ב הדגיש שאפשר לברך גם במקום הב', שלא ראיתי כלל הדגש זה, ואדרבה, כתב שם: 'ואם אכל גם שם [במקומו השני] פת, מבואר בסעיף ד' דמברך שם ברהמ"ז, כיון דשם הוא סיום סעודתו'. והמשמעות הברורה שדווקא שם יברך, כיון שהדין הוא שמקום הסיום הוא המקום הראוי לברהמ"ז.
ובעיקר מפורשים הדברים בשעה"צ בסעי' ד' (סקל"ד), שהביא את דעת הסמ"ק הסובר שמקום ברכהמ"ז צריך להיות במקום 'תחילת הסעודה', ודלא כשא"ר שפסק המחבר כוותייהו שמקום סיום הסעודה הוא המקום הראוי לברהמ"ז. וכתב השעה"צ שאם יכול אזי עדיף לצאת ידי שתי השיטות ע"י שיחזור למקומו הראשון ויאכל שם עוד מעט, ואז יברך שם ממה נפשך – להסמ"ק הרי שם התחיל, וגם לשו"ע הרי שם סיים. ולפי דברי הרב הכותב שגם לדעת השו"ע אפשר לברך בב' המקומות, א"כ הו"ל להשעה"צ לומר שבכל אופן עדיף לחזור למקומו הראשון ולברך שם, אף שאין דעתו לאכול שם עוד, שגם אז יצא כל השיטות ממה נפשך, שהרי להסמ"ק רק זהו מקומו, וגם להשו"ע גם זהו מקומו. אלא מפורש מהשעה"צ שלדעת השו"ע צריך לברך דווקא במקום שסיים סעודתו, ולכן רק אם יחזור ויאכל במקומו הראשון אז יצא ידי כולם כשיברך שם.
בברכת התורה
אפרים פישל הלוי סגל
ביתר עילית
♦