הערה על מאמרו של הרב עמנואל מולקנדוב "פרטי דינים בהלכות תרומות ומעשרות" (עמוד ר"א)
הערת חיזוק למאמרו של הרב מולקנדובגם אם המחלוקת בין הרמב"ם [והשו"ע] והראב"ד [כירושלמי, וכ"פ החזו"א] באם ניתן לחלל כיום מטבעות מעש"ש על פירות היא מחלוקת שקולה, אבל בהנהגה למעשה חושבני שלא אמורים להיות שני צדדים.
שהרי המחלל מטבעות לפני זמן הביעור על פירות, לפי הרמב"ם קיים את מצוותו, ולפי הראב"ד החילול לא חל אפילו בדיעבד.
ונמצא שלא קיים את מצות הביעור, והמטבעות נותרו מלאות במעש"ש, והוא ממשיך לחלל עליהן בחושבו שהן מרוקנות, ונמצא שגם חילולי פירות המעש"ש שלו על המטבעות שלו לא יחולו לאחר שהמטבעות תתמלאנה, ונמצא שהוא יאכל מעש"ש שאינו מחולל.
ומה הרוויח בזה? שלא הפסיד מטבע של עשר אגורות!
ובדידי הוה עובדא שהגיע אלי מישהו עם מטבעות מעש"ש כארבעים דקות לפני השקיעה של שביעי של פסח, בשעה שלא שייך לעשות בהן שום ביעור, ואמרתי לו שיסמוך על הרמב"ם לזמן קצר, ומיידית לאחר החג יסע לים וישליך שם את המטבעות. לאחר כמה חודשים פגשתי אותו ושאלתי אותו אם כך עשה, והשיב שלא ביער את המטבעות עדיין.
ברכסים מרכזים אצלי את המטבעות לפני זמן הביעור, והם מושלכים לתוך יציקת בטון, שלענ"ד אין לך ביעור מעולה מזה.
וכל אחד יכול למנות אותי לשליח שלו לחלל את המטבעות [ולהשאיר בכל מטבע פרוטה חמורה], ולפני מועד הביעור - לחלל את המטבעות לחלוטין, מכיון שבנוסח החילול שלי - החילול מתייחס לכל המטבעות שאני שליח לחללן.
יואל שילה
♦