הערות שונות במס' בב״מ

הערות שוליים

1. ↑ כתבי תלמידים. פרסום ראשוני בירחון האוצר. הדברים אמורים בע"ה לראות אור בספר אוצר כתבי האחרונים, הזכויות שמורות לרבות שינויי עריכה. הדברים נמסרו למערכת ספר הזיכרון עדות ליוסף [להורדה], לזכרו של הקדוש יוסף דב ב"ר חיים ויסמן הי"ד. לע"נ של עורך ספר הזיכרון א"מ הרב יצחק נתן ב"ר שמואל זאב לוי ז"ל ורעהו הקדוש ז"לת.נ.צ.ב.ה. תשואות חן לידידנו הרב יוסף סאוויצקי שליט"א, על מסירת החומר מגנזי סבו, הגאון הגדול רבי מרדכי סאוויצקי זצ"ל אב"ד בוסטון בעל מראה אש על הירושלמי ועוד. ובאדיבות בני משפחת סאוויצקי הרוממה.במסגרת העריכה הושלמו ציונים לדברי רבינו בספריו, ונעשו שינויי עריכה קלים. דוד לוי.
2. ↑ כבר עמד בראיית רבינו, הקצות החושן (לד, ד) וז"ל: "ועוד דאמרינן בריש פ"ק דמציעא (ג, ב) לא תהא הודאת פיו גדולה מהעדאת עדים ומה פיו שאינו מחייב ממון מחייבו שבועה [וכו'], ופריך ופיו אינו מחייבו ממון והא הודאת בעל דין כמאה עדים, אלא מה (ל)פיו שאינו מחייבו קנס, ופריך מה לפיו שאינו בהכחשה ובהזמה תאמר בעדים שישנן בהכחשה ובהזמה. ואי נימא טעמא דפיו משום מתנה וחיוב א"כ איך שייך ביה הכחשה והזמה והא ודאי במתנה מצי יהיב, ומאי אולמיה דפיו יותר מעדים והא לענין נאמנות אדרבה עדים נאמנין יותר מפיו".ראה עוד בקוב"ש (ב"ב אות קיד). ויעויין עוד בקובץ ביאורים (גיטין אות כא): "מנין לנושה בחברו וכו'. בכתובות דף י"ט אביי אמר לעולם דאמר מלוה וכגון שחב לאחרים ע"ש. מכאן ראיה ברורה שלא כדברי מהריב"ל שכתב דהודאת בע"ד הוא משום התחייבות, דא"כ מאי גריעותא דחב לאחריני, הא לדעת הרבה ראשונים ז"ל מהני מחילה בשעבודא דר"נ. עוד נ"ל ראיה מדברי התוס' ריש פ' אף על פי (כתובות נד, ב) ע"ש שהקשו האיך ישעבד נכסיו שיקנה אח"כ כיון שלא נתחייב היינו דבר שלב"ל, ותירצו כיון שהודה שיש לו נכסים למה לא יתחייב ע"ש ברא"ש יותר מבואר. ומאי מהני הודאת בע"ד כיון דהתחייבות לא מהני משום דהוי קנין דברים".
3. ↑ ראה במהר"י בן לב (א, יט) הובא בקצוה"ח (לד, ד) שנקט דהודאת בע"ד יסודה משום התחייבות.
4. ↑ ראה קוב"ש (ח"ב, יג אות ג).
5. ↑ ראה בדברי רבינו (קובץ הערות כב, א): "... עכ"פ מבואר דטעמא דאין אדם משים עצמו רשע הוי משום דהוא קרוב, וא"כ זה לא שייך אלא היכא שצריכין לתורת עדות, דבזה קרוב פסול, אבל במקום דליכא פסול קורבה, שפיר משים עצמו רשע. ומשו"ה נאמן לומר מזיד הייתי, לפטור עצמו מקרבן, דלא שייך לפוסלו משום קרוב בזה, דאדם נאמן על עצמו לענין קרבן ואין צריך לתורת עדות, וכן כתבו כאן בתוס' [יבמות כה, ב ד"ה ואין]. אבל בריש ב"מ [ג' ע"ב] כתבו בתוס' [סוד"ה מה] הטעם דנאמן בזה, משום דבא לעשות תשובה ואינו משים עצמו רשע, אבל אי לאו האי טעמא אינו נאמן. ובשיטה שם בשם מהר"י כ"ץ, כתב דלפטור עצמו מקרבן נאמן אפילו אם משים עצמו רשע, והוא כדעת תוס' הכא וכו'.ומבואר מכ"ז דשתי שיטות חלוקות הן בהא דאין אדם משים עצמו רשע, דאית דסברי, דאפילו היכא דלא שייך למיפסליה משום קורבה, מ"מ אין נאמן על עצמו לומר שהוא רשע, כמו בטענת בע"ד".