הראשון לציון, נשיא מועצת חכמי התורה
בעל היביע האומר ושא"ס
באיסור כתיבת תאריך לועזי על מצבה[2]
ב"ה תל-אביב-יפו יח כסלו תש"ללכבוד האדונים הנכבדים שומרי משמרת הקודש חברי הנהלת חברה קדישא (גחש"א) כאן. ה’ עליהם יחיו.
שלום וברכה.
בתשובה למכתבם מיום ט"ז כסלו תש"ל, בדבר חקיקת תאריך לועזי על מצבה שבבית הקברות, אתכבד להשיב:
כי ע"פ ההלכה אין להרשות לעשות כן, וצריכים להשתדל למנוע לעשות זאת, בכל תוקף.
וכמבואר בשו"ת מהר"ם שיק (חיו"ד סי’ קעא, וחחו"מ סי’ נו), שיש לאסור בהחלט העמדת מצבה בתאריך לועזי, כי יש בזה איסור תורה, שנאמר "ושם אלהים אחרים לא תזכירו", וע"י המנין הלועזי עולה בזכרונו מחשבת מספר שנות לידת הנוצרי. ומכיון שהלכה רווחת היא (ב"ב נט: וחו"מ סי’ קנד ס"ג), שאין אחד מהשותפים בחצר רשאי להעמיד שום דבר בחצר מבלי רשות השותפים, והואיל ובית הקברות נידון כחצר השותפים, שכל מת קונה מקומו, לכן חובה קדושה מוטלת על גבאי החברה קדישא להשגיח על כך, ושלא להרשות לעשות כן בשום פנים, ואף בדיעבד שנעשה כן בלי ידיעתם, בודאי שראוי להשליך את המצבה הזאת, או לכל הפחות לטוח אותה בטיט הנדבק מאד, לבל יפול ממנה. ע"ש. וכן פסקו בשו"ת שערי צדק חיו"ד (סי’ קצט) ובשו"ת פרי השדה ח"א (סי’ ג). ע"ש. וכ"כ הרה"ג ר"י שווארץ בס’ הדרת קדש (דף ד ע"ב). והגרי"מ טוקצינסקי בגשר החיים (עמוד שה).
ודברי המהר"ם שיק הנ"ל יסודתם בהררי קודש, ובשיטת רבו החתם סופר אמרה, כי בספרו תורת משה (פרשת בא) מפיו לפידים יהלוכו כלפי החדשים אשר מקרוב באו שכותבים בראש מכתבם תאריך שנות לידת הנוצרי, ומעידים על עצמם שאין להם חלק באלקי ישראל ח"ו וכו’. וכן הגאון ר’ יצחק פלאג’י בספר יפה ללב ח"ה (סי’ קעח סק"ג) כתב, שהעושה כן עובר על "ובחקותיהם לא תלכו". וגם הגאון מהר"ם בן חביב בס’ גט פשוט (סי’ קכז סק"ל) הזהיר שלא לעשות כן. וכ"כ הרה"ג הראש"ל ר’ יצחק נסים בשו"ת יין הטוב (חאו"ח סי’ ח). ע"ש. ומכ"ש שאין לעשות כן במצבות שבבית הקברות, אשר הוא מקום קדוש. וכמ"ש בשו"ת חתם סופר בליקוטים (סי’ ד). והמצבה היא עדות להשארת הנפש, הנמצאת בעולם האמת, וכל ישראל יש להם חלק לעוה"ב. אשר על כן תחזקנה ידיכם בעמדכם על המשמר למנוע מלעשות כן, ויהי כן ה’ עמכם.
בכבוד רב
עובדיה יוסף
♦ ♦ ♦