המשך לתגובות בענין התכלת
לכבוד האוצר שלום רב:תודה רבה על פירסום התגובה בענין התכלת, אלא שנשמטו כמה הערות חשובות שכתבתי סמוך לסיום העריכה, כדלהלן:
בירחון האוצר [אב תשפ''ה] כתבתי מאמר תגובה [עמ' פ] על מאמרו של הרב יוסף ישראל כהן שליט''א בענין התכלת, והרב יוסף ישראל כהן חזר והשיב על דברי במאמר נפרד [עמ' פד] והגבתי על דבריו בשולי הגליון, אלא שלקראת סיום העריכה הוספתי עוד כמה הערות חשובות שנשמטו ולא פורסמו, והנני מצרפן כאן.
מש''כ בעמ' צד לגבי גזירת יסטיאנוס בשם קונטרס חותם של אמת [עמ' 30-31] שהביא שבכל המהדורות המדעיות מצויין שבכתבי היד לא כתוב בגזירה "היקנטינה" שהיא התכלת, אלא צבע אחר שמשמעותו סגול. ע''כ. לא נחתתי לבירור הגירסאות, אבל במאמר ששלחה לי ד''ר נעמה סוקניק מרשות העתיקות, הובא עוד מקור בפואמה [שיר ארוך בחרוזים] של מרקוס מאנילוס [חי במאה הראשונה לספירה] שבה נזכר הצבע ארגמן-כחול purpureos hyacinthos [Astronomica V 257-258].
ומש''כ בעמ' צז להסתפק לגבי האריג ממצדה, לענ''ד רואים בברור את הצבע הכחול אך בקצוות יש מעט סגול וכמה סיבים סגולים מעורבים בכחול. והרי לפנינו עדות ברורה לצביעה בכחול ע''י ארגמון. הסיבה שיש מעט סגול י''ל בפשטות שזה משום שסיבים אלו לא נחשפו כ''כ לקרני השמש. כמו כן במאמר ששלחה לי ד''ר נעמה סוקניק מבואר בהערה 1 שניתן להפיק צבע כחול לא רק מחשיפה לשמש, אלא גם ע''י בישול התמיסה, או באמצעות אדים בלבד. וא''כ בנדו''ד י''ל שהאדים לא הגיעו לחלק מהסיבים שנשארו סגולים.
ומש''כ בעמ' צח שלהסתמך על אריג יחיד, הצבוע בסגול כחלחל, ולא בכחול שמים, אינו סביר לחלוטין. כבר כתבתי שאין בעיה בכחול, ושהרמב''ם מכנה אותו שחור והוא כשר. אך גם למטוניה דמר שחושש לזה, אין בזה כדי לדחות את זיהוי החלזון, משום שאפשר להפיק ממנו גם צבע תכלת בהיר כעין הרקיע, וכפי שראיתי בעיני. נמצא שאריג זה מהווה ראיה ברורה לצביעת תכלת ע''י ארגמון בזמנים הקדומים.
בכבוד רב
בנימין יצחק-הלוי
♦
היאך אסתר הכניסה עצמה לאונס
לכבוד מערכת קובץ "האוצר" השלו' והברכה. ראיתי את מאמרו הנפלא של הרב דוד לוי שליט"א, דדן במעשה אסתר היאך הכניסה עצמה לאונס ע"י אחשוורוש, ואמרתי להעיר ולהוסיף כאן מעט כדרכה של תורה:א. בגוף הקושיא, היאך הכניסה עצמה אסתר לאונס, היה אפשר ליישב בדרך פשוט, דאסתר לא הייתה מגיעה בעצמה אל אחשוורוש אלא הוא היה מגיע אליה, ואילו עתה היא מגיעה אליו ומכניסה עצמה לאונס. ובאמת עיין במהרי"ט (ח"א סי' כא) שיצא להביא ראיה מאסתר דמכניס עצמו לאונס ל"ח אונס, דהרי הכא היא מכניסה עצמה ונאסרת. ושוב דחה דאפשר דכעת זינתה ברצון להצלת כלל ישראל. וכן מטין קצת דברי המהרי"ק (שורש קסז).
ב. בעניין דברי המאירי שהביא השיטמ"ק, דהיו מוליכים את אסתר לאחשוורוש בע"כ, עיין באגרות משה (יו"ד ח"א סי' עד) שהביא דברי המאירי וכתב עליהם "אינו מתקבל על הדעת בשום אופן". והק' דא"כ היה אחשוורוש מבין שהיא יהודיה. וכתב דבוודאי אסתר הייתה מגיעה אליו מעצמה בכל פעם שביקש, אולם אעפ"כ נחשבת כקרקע עולם, מכיוון שעל עצם הביאה היא קרקע עולם.
ג. עיין עוד במאירי ובר"ן בסנהדרין עד ע"ב שנקטו דהסוגיא קי"ל דאסתר לא הייתה א"א. וע"ע בבעה"מ ובנימוק"י (שם יח, א מדפה"ר). וע"ע באגרו"מ הנ"ל בדעת התוס'.
ד. וע"ע במהרש"א בכתובות (נא, ב) שביאר דכל זמן שלא באה אסתר אל אחשוורוש מרצונה לא נאסרה על מרדכי, ויל"ע בכוונתו המדויקת.
ביקרא דאורייתא מרובה
אברהם דוד ברנד
אופקים
♦
עשיו ישראל מומר
ייש"כ על הירחון החדש, שכמו תמיד הוא מושקע ומצויין. יישר כוחכם.שתי שאלות על דברי הרב אלבה בעמוד שג:
א. הרב רפפורט כתב (בעמוד שב) שעשיו הוא ישראל מומר, והרב אלבה הגיב שהגמרא (קידושין יח ע"א) רק מסתפקת אולי הוא מומר.
אולם, לא הבנתי את דברי הרב אלבה: נראה יותר שהספק של הגמ' הוא שמא דינו של מומר שונה מדינו של גוי, אך היא אינה מסתפקת על כך שעשיו הוא "ישראל מומר".
ב. הרב אלבה הביא שתי ראיות לכך שעשיו אינו נחשב ישראל: מנדרים לא ע"א, שהובא ברמב"ם מלכים י, ז, וכן מירושלמי פאה א, א.
אולם, אשמח אם יסביר לי את דבריו, שהרי מהגמ' בנדרים עולה שעשיו אכן אינו "ישראל", אך אין משם ראיה שהוא גוי, אלא ייתכן שהוא מומר.
מהירושלמי אין ראיה אלא רק לגבי זרעו של עשיו, אך לא לגבי עשיו עצמו.
שמואל אריה ישמח
♦
תשובה:
א. הגמרא בקידושין יח ע"א צריכה להילמד לאור המקרות האחרים, לכן כתבתי מה שאפשר לפרש בה כדי להתאימה למקורות האחרים. לשון הגמרא: "רב חייא בר אבין א"ר יוחנן: גוי יורש את אביו דבר תורה, דכתיב: כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר. ודלמא ישראל משומד שאני! אלא מהכא: כי לבני לוט נתתי את ער ירושה".
הגמרא אומרת שאי אפשר להכריח את דינו של רבי יוחנן מהפסוק שנאמר בעשיו, כי את זה אפשר לדחות ולומר שישראל משומד שאני. וראה גם פנים יפות דברים פרק ב פסוק ה (פרשת דברים): "דמקשה כיון דאחז"ל [ב"ר ס"ג, ט"ז] דאברהם מת שלא יראה שעשו בן בנו יוצא לתרבות רעה, א"כ כשמת אברהם עדיין היה בחזקת ישראל, ושפיר ירש את אברהם, אף שהמיר מיד ודינו כנכרי שפיר הוריש לבנו ובנו לבן בנו".
והיינו שהוא היה כשישראל רק בשעה שירש את הר שעיר ולא אחר כך.
ב. בגמרא נדרים דף לא ע"א מובאת הדרשה "ביצחק יקרא לך זרע, ולא כל יצחק" בקשר לעשיו עצמו, מבואר שעשיו לא נקרא "זרע אברהם", ובגלל זה פסק הרמב"ם (מלכים י, ז) שעשיו לא נצטוה על המילה, ובלשונו "כי ביצחק יקרא לך זרע, ויצא עשיו". אם הוא משומד, וכי משומד אינו חייב במילה? אמנם בקטנותו הוא עדיין לא הוגדר כגוי, ולכן הוא לא נימול רק מפני שהיה אדמוני.
ג. לשון הירושלמי מסכת פאה פרק א הלכה א: "בגוים חילופא מחשבה טובה אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה מחשבה רעה הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה... דכתיב [עובדיה א ט י] מקטל מחמס אחיך יעקב וכי הורגו אלא מלמד שחשב עליו להורגו והעלה עליו הכתוב כאלו הרגו".
מדובר על עשיו עצמו שרצה להרוג את יעקב, ולא על זרעו.
בברכה
עידוא אלבה
♦ ♦ ♦