רבינו מנחם ורדימס

הערות שוליים

1. ↑ חוקרים אחדים כבר כתבו על תולדותיו: ה' גרוס, Gallia Judaica, פאריש 1897, עמ' 174-176; נ' גולב, תולדות היהודים בעיר רואן בימי הביניים, תל אביב תשל"ו, עמ' 92-100 ובמקומות נוספים שם [להלן: גולב, תולדות היהודים ברואן]; הרב א"פ הערשקאוויטש (מהדיר), רבינו אביגדור צרפתי: פירוש ופסקים על התורה, מכון הררי קדם, ירושלים תשנ"ו, מבוא [להלן: רבינו אביגדור צרפתי]; שם, עמ' תפו-ח ליקט תורתו של ר' מנחם; פ' רוט, Rouen - Radom - Darom, Jewish Studies Quarterly, כרך 26 חוברת 1 (תשע"ט), עמ' 37-38 [להלן: רוט, רואן-רדום-דרום]; א"א אורבך, בעלי התוספות, ירושלים תש"מ [להלן: אורבך, בעלי התוספות], מזכירו פעמים אחדות: עמ' 370 (ביחס לר' מנחם החסיד המובא על ידי בעל ערכי תנאים ואמוראים), עמ' 462 (בקשר לתלמידו ר' שמואל מפלייזא), וחלק ב, עמ' 654 (בקשר למובאות מר' מנחם המצויים בתוספות למסכת עבודה זרה). גם בעמ' 149 מביא אורבך את 'הקדוש ר' מנחם', בכתבו שאינו יודע מי הוא (וראה גם בעמ' 666), ואילו לפי המבואר להלן (פרק ב) פשוט שהכוונה לרבינו; ר' א"מ וייס, שמות חכמים, בני ברק תשס"ט, עמ' קצח הע' 32, ועמ' רלז הע' 8; הרב נ"י הכהן, אוצר הגדולים, חיפה, ט כרכים, הזכירו במקומות שונים בספרו, הערכים בהם דן על ר' מנחם ורדימס הם: כרך ג, עמ' קפח, אות כח (בערכו של 'רבינו וורדימוס'); כרך ו, עמ' קצח, אות קצח ('רבינו מנחם בן פרץ ז"ל מיוני'); עמ' רי, אות רמג ('רבי מנחם בן וורדימוס ז"ל'); עמ' רכג, אות רסו ('הר"ר מנחם הורדיאסי'); ועמ' רכח, אות רפד ('רבינו מנחם הקדוש'); הרב ג' ציננער (מהדיר), אוצר פסקי הראשונים על הלכות פסח, ברוקלין תשמ"ה, מבוא, עמ' כ [להלן: אוצר פסקי הראשונים].
2. ↑ כתיבת פרק זה נעזרתי רבות בהרב ר' חיים אליעזר שי' אשכנזי (מח"ס 'הלכות ליל הסדר' ב"כ, ועוד), ותודתי נתונה לו . תודתי נתונה גם לרב לוי יצחק שי' זנו, שהיה לי לעזר.
3. ↑ כבר הוסכם במחקר על פי כמה מקורות כי ר' שמואל בר' שלמה הוא הוא ר' שמואל מפלייזא, וכי הוא המכונה שיר מוריל. לא אביא כאן את כל המקורות, רק אציין אל אלו שדנו בכך: אורבך, בעלי התוספות (לעיל, הע' 1), עמ' 461 ואילך. הרב ג' ציננער, אוצר פסקי הראשונים (לעיל, הע' 1), מבוא, עמ' טו-יז. ושם בהערות לספרות נוספת.
4. ↑ הציונים לאור זרוע הם לפי מהדורת מכון ירושלים: ירושלים תש"ע, כרך שני.
5. ↑ אור זרוע, עמ' שח טור א ד"ה וגם. אוצר פסקי הראשונים, עמ' מד. והרי הקטע בשלימותו: "וגם מורי רבינו מנחם החסיד היה מיישבו בענין אחר דחיישינן שמא ישכח הביטול ומתוך כך תיקנו הבדיקה".
6. ↑ או"ז עמ' שח טור א ד"ה והיה. או"פ הראשונים, עמ' מו. "והיה אומר מורי רבינו מנחם שאם לא בדק בלילה ובא לבדוק ביום כמ"ש חכמים, צריך בדיקה לאור הנר". [וכ"ה במרדכי רמז תקכט, מרדכי השלם, מסכת פסחים, מכון ירושלים: ירושלים תשפ"ד, עמ' רנא.]
7. ↑ או"ז עמ' שיג טור א ד"ה פחר. או"פ הראשונים, עמ' עד. "... ודאי בפסח לא היה מועיל טעם פגם אחרי שהוא במשהו פחות ממשהו ליכא, וכן שמעתי ממורי הרב ר' מנחם וכן נהגו כל גדולי דרום" (באו"פ הראשונים: "כל גדולי רינוס").
8. ↑ או"ז עמ' שיד טור א ד"ה ואם. או"פ הראשונים, עמ' עו. "ואני שמעתי ממורי רבינו מנחם בשם בן רבינו יב"א שהיה אומר דאפילו באיסור משהו דבר שאינו מפעפע אינו הולך אלא עד כדי קליפה, ופת חמה אינה מפעפעת". (ובאו"פ הראשונים: "בשם [הרב ר'] יב"א".) [וכ"ה במרדכי פסחים רמז תקנב.]
9. ↑ או"ז עמ' שטו טור ב ד"ה מיהו. או"פ הראשונים, עמ' פה. " ... ובימי עלומי ראיתי בני אדם נוהגים היתר בדבר ביום אחרון, אך רבינו דוד צוה להשליכה במים, וכן רבינו יהודה, וכן מורי רבינו מנחם היה אוסרה". [מרדכי רמז תקפט, מרדכי השלם, עמ' רפא "וה"ר שמואל מפלייזא כתב משם רבינו דוד ממיץ ורבינו סיני ורבינו יהודה ורבינו מנחם שציוו להשליכה במים".]
10. ↑ אור זרוע עמ' שטז טור א בתחילתו. או"פ הראשונים, עמ' פה. ושם: אוסר. "ויש מחמירים על משקה הדבש שמתקן ישראל בביתו כגון [מע"ד]... וכן היה מורי ה"ר מנחם אוסרם... ורבים נוהגים בו היתר... ובדרום אחרי פטירתו של ר' [= ר' מנחם ורדימס] היו נוהגים כולם היתר... אך יש שהיו מחמירים".
11. ↑ קטע זו נמצא באוצר פסקי הראשונים בלבד. עמ' קלח-ט. "ויש אומרים זכר למקדש כהלל, וגם יש שמשימין על ראשיהם... וכן נהג רבינו מנחם". ובהע' עג שם מכתי"פ: "... וכן בתלמידי רבינו מנחם".יש לציין, כי ר' מנחם הנזכר באו"ז עמ' שכד טור ב ד"ה ורבינו, אינו ר' מנחם שלנו, כי אם הכוונה לר' מנחם מיוני, ראה באו"פ הראשונים שם, עמ' קלט.
12. ↑ כך הבין גם הרב ציננער, במבוא לספרו הנ"ל, כשכתב רשימה מרבותיו של ר' שמואל, ואת ר' מנחם כתב במספר א' (מבוא שם, עמ' יט-כ).
13. ↑ . Musset, Morel de Falaise, Bulletin de la societe des antiquaires de Normandie, 1949, עמ' 305-309. ועל פיו אצל אורבך, בעלי התוספות, עמ' 462. ועל פיו אצל הרב ציננער, עמ' יח.
14. ↑ תאריך תתקס"ז (1207) נמצא באמצע עמ' 307. תאריך תתקצ"ד (1234) נמצא בריש אותו עמוד.
15. ↑ ראה לדוגמא הרב ציננער, עמ' יז אות ג: 'רבינו חי באלף החמישי בשנת ד' אלפים תתק"מ עד התחלת אלף השישי...'.[את שנת פטירתו של ר' שמואל ודאי אין צורך להקדים לקודם שנת ה'י כפי שכותב ר' י' האפמאן (מבוא לספר מנהגים ישנים מדורא, מכון שלמה אומן: ירושלים תשפ"ב, עמ' 30), וטעמו אשר בהיות שהאור זרוע נפטר בשנת ה'י, ומזכיר את ר' שמואל מפלייזא בתואר 'זצ"ל', הנה מוכרח שנפטר קודם לכן. אך דבריו אין להם יסוד, שהרי: א. זה שהאור זרוע 'כאילו' נפטר בשנת ה'י מקורו בדברי אורבך, בעלי התוספות, עמ' 437, אך הוא מציין שם 'בקירוב'. אורבך משער כן מכיון שהתאריך האחרון שהאור זרוע מזכיר בספרו הוא שנת ה'ו. אמנם נראה שיש לאחר שנת פטירתו של האור זרוע משנת ה'י, ואכ"מ. ב. יתכן מאוד כי הזכרת ר' שמואל עם התואר 'זצ"ל' בדברי האור זרוע היא הוספת מעתיק או סופר מאוחר, ואם כן אין כלל ראיה כי ר' שמואל נפטר קודם האור זרוע.]
16. ↑ = ד'תתקפ"ד.
17. ↑ = רבינו יהודה שירליאון, מפאריש.
18. ↑ כתב יד אוקספורד 847 דף 36ב. פורסם ע"י הרב א"א אהרונוב, 'סדר היחס בב' נוסחאות', עץ חיים באבוב, גליון כז (ניסן תשע"ז), עמ' שסז. הדברים הובאו גם במחקר, ראה: רוט, רואן-רדום-דרום (לעיל, הע' 1) עמ' 37. {הערת העורך (הרב רועי הכהן זק): ואת חלקו הראשון מצא לפניהם מע"כ ידידי הרב מתניה יוסף הכהן בן גדליה, בספרו על חכמי שפירא, רמת-גן התשס"ז, עמ' 96 –100.}
19. ↑ רוט, שם (נסמן בהערה הקודמת) מביא מפיוט תלמיד רבינו מנחם ורדימס, שם מרמז לפטירת רבו ביום תשעה באב. [הפיוט פורסם ע"י א' נויבאואר, ראה שם, הע' .6]
20. ↑ וניתן לשער אשר הכותב טעה כיון שר' מנחם אכן נפטר בגיל צעיר יחסית, ואם כן אולי יש להקדים לידתו רק לשנות ה-ד'תתק"ל המוקדמות. אך אין זה יוצא מגדר השערה, ואין בידינו מקור ברור ומהימן בכדי לדעת את הדבר על בוריו.
21. ↑ גולב, תולדות היהודים ברואן (לעיל, הע' 1), עמ' 95 והע' 251.
22. ↑ או"ז עמ' שיד טור א ד"ה ואם. או"פ הראשונים, עמ' עו. ראה לעיל סעיף א' הע' 7 מהאור זרוע, מקור ו. יש לציין אמנם כי בכמה כתבי יד של המרדכי פסחים רמז תקנב, הובאו הדברים בשם ר' שמואל מפלייזא משמו של ר' שלמה מדרויש בשם ריצב"א. ראה מרדכי השלם, עמ' רסג ובשנו"ס שם.
23. ↑ ספר מצות גדול, לר' משה מקוצי, מהד' מכון שלמה אומן: ירושלים תשפ"ב, עשה ח"א, עשה כז, עמ' קצו-קצז. ר' יהודה הינו ר' יהודה שירליאון מפאריש (ראה שם, הע' 152 שאכן כתב כן בתוספותיו). יש לציין כי ממנו העתיק ר' אביגדור צרפתי ענין זה משם שלושת החכמים שבשמם הביא הסמ"ג. וז"ל ר' אביגדור: "ופסקו הקדוש רבינו הוורדמסי וריצב"א ורבינו יהודה מפרי"ש" (פסקי רבינו אביגדור צרפתי (לעיל, הע' 1), פסק שעט, עמ' שע). יש לציין עוד כי הדברים הובאו גם על ידי ר' יקר מביאנא בפסקיו (כתב יד פריז 380, על פי דברי הסמ"ג) בזה הלשון: 'ירושלמי, שנים פת ואחת ירק מצטרפין ומזמנין לרשב"ג, וכן פסק גור ארי', והר"ר מנחם מדרג"ם והר"ר יחיאל נ"ע' (הרב ' הרשלר, פסקי רבנו יקר מביאנא מתוך כתב יד, ספר הזכרון לזכרון... ר"ח שמואלביץ, ירושלים תש"מ, עמ' רפז, אות ס).
24. ↑ על שנת פטירת ריצב"א, ראה: י"מ תא שמע, 'כרוניקה חדשה לתקופת בעלי התוספות', כנסת מחקרים, א, ירושלים תשס"ד, עמ' 131. וכן נמצא בכרוניקה הנזכרת לעיל (בה מופיע גיל פטירת ר' מנחם), מהדורת אהרונוב, עמ' שסו. ואפילו אם תאריך זה אינו מדוייק, ברור שפטירת ריצב"א הייתה סמוך לאותו שנה.
25. ↑ למעשה, שנת פטירתו המדוייקת של ר"י הזקן אינה ידועה, ראה מה שכתב ש' עמנואל, עטרת זקנים, ירושלים תשפ"א, עמ' 12-19. ובנסמן שם. אבל סביר שהוא נפטר סביב השנה המצויינת בפנים.
26. ↑ גולב, תולדות היהודים, עמ' 247.
27. ↑ אור זרוע, עמ' שטז טור א בתחילתו. אוצר פסקי הראשונים, עמ' פה. הובא לעיל פרק א סעיף א, הע' 9.
28. ↑ אור זרוע, עמ' שח טור א ד"ה וגם, אוצר פסקי הראשונים, עמ' מד. הובא לעיל שם, הע' 4.
29. ↑ אורבך, בעלי התוספות, עמ' 465, ועמ' 654. ראה שם ובהערות. הרב ציננער, אוצר פסקי..., מבוא, עמ' כ, ועמ' כח.
30. ↑ ד"ה כל מקום.
31. ↑ מצינו ארבע מובאות שמשוער כי הן מרבינו מנחם שלנו בתוספות על מסכת עבודה זרה, ומסתמא שמקורן בתוספותיו של ר' שמואל (אלא שלפעמים הן בגוף ראשון ולפעמים לא). אחת הובאה בפנים, ושלוש הפעמים הנוספות הן:דף ח ע"ב ד"ה אלא 'ומורי ה"ר מנחם אמר לנו בשם רבי יהונתן...'.[אמנם צ"ע מיהו רבי יהונתן. יש לציין כי ידוע לנו אודות יחסים בין הריצב"א לבין ר' יהונתן הכהן מלוניל (ראה אורבך, בעלי התוספות, עמ' 263), ושמא ר' יהונתן זה הוא ר' יהונתן הכהן מלוניל, ופירושיו הגיעו אל ר' מנחם ורדימס דרך ריצב"א (על יחסים בין ר' מנחם וריצב"א ראה לעיל, סעיף ג').אלא שיש שכתבו כי הכוונה אינה לר' מנחם שלנו כי אם לר' מנחם בר' שמואל, שהיה מרבותיו של רבינו פרץ (הרב הכהן, אוצר הגדולים, ו, עמ' ר, אות רז. על תולדותיו של חכם זה ראה: הרב הכהן, שם; הרב מ' הרשלר, תוספות רבינו פרץ למסכת בבא מציעא, מבוא, עמ' 10 ובהערות שם). ייחוס דברי תוס' אלו לר' מנחם בר' שמואל מתאים עם דברי אורבך כי עורך התוספות למסכת עבודה זרה היה תלמידו של רבינו פרץ (אלא שאורבך עצמו (עמ' 654 הע' 46) כתב שר' מנחם כאן הוא ר' מנחם ורדימס). לפי אופן זה לא נתברר מי הוא ר' יהונתן. גם לפירוש זה יתכן שהכוונה לר' יהונתן הכהן מלוניל, ור' מנחם בר' שמואל אמנם לא שמע ממנו ישירות ענין זה, אלא קיבלו בכלי שני (דרך תלמיד, מתוך ספר מועתק של פירושי ר' יהונתן וכיו"ב). או יתכן שהכוונה לר' יהונתן מווירצבורג, שהיה בן דורו של ר' מנחם ורדימס (אשתו של ר' יהונתן נפטרה ככל הנראה בשנת ד'תתקצ"ו (12 שנים אחרי ר' מנחם), ראה ר' ריינר, אבן שכתוב עליה: תוארי הנפטרים על מצבות בית העלמין בווירצבורג, תרביץ, כרך עח, חוברת א' (תשס"ט), עמ' 128)).וצריך עיון בכל זה].דף נו ע"ב ד"ה גרגותני 'מעשה בא לפני רבי מנחם'. מעשה זו הובא גם על ידי ר' יעקב חזן מלונדון בספרו עץ חיים, מהדיר הספר מייחס את הדברים לרבינו מנחם ורדימס (עץ חיים לרבינו יעקב חזן מלונדון, מוסד הרב קוק, הרב י' בראדי (מהדיר), כרך ב, עמ' עט. הייחוס לר' מנחם ורדימס ראה במפתחות, כרך ג, בערכו).דף עג ע"א ד"ה איכא 'ופי' הר"ח'. אורבך מתקן שצ"ל 'ופי' הר"מ' (בעלי התוספות, עמ' 654 הע' 45*). תיקון זה הוא על פי חידושי תלמיד רבינו יונה (שם הובא פירוש זה בשם ה"ר מנחם מצרפת), וגליון כתב יד ספרדי [ועל פי אורבך תיקנו גם בהוצאת עוז והדר במדור 'הגהות וציונים']. יש לציין כי בתוספות ר' יהודה שירליאון (בתוך: שיטת הקדמונים למסכת עבודה זרה, נ.י. תשכ"ט, הרב מ"י הכהן בלוי (מהדיר)), מובאים הדברים גם כן בשם 'ה"ר מנחם'. ויש לעיין עוד בכל הנ"ל.
32. ↑ גליונות שיטה מקובצת למסכת בכורות (דף לא ע"ב בשם גליון) 'ואמר ר' מנחם חסיד ז"ל שראה בפירושי ארץ היון...', מכוונים הדברים ככל הנראה כלפי ר' מנחם ורדימס. [יש לציין כי בכתב יד האחר של הגליונות חסר המילה 'חסיד', ראה: שיטה מקובצת, הרב י"ד אילן (מהדיר), בכורות, מוסד הרב קוק: ירושלים תש"פ, עמ' שפט.] יש לציין, כי גם באשכנז היה חכם בשם ר' מנחם חסיד, אשר דבריו הובאו ע"י ריב"ק משפירא בספרו יחוסי תנאים ואמוראים. החוקרים חלוקים בזהותו, וכפשנ"ת במק"א.
33. ↑ פירושי רבנו אליהו מלונדריש ופסקיו, הרב מי"ל זק"ש (מהדיר), ירושלים תשט"ז, תולדות המחבר ומשפחתו מאת ב' רות, עמ' 22.
34. ↑ 'ומעתה אין לחלק בין פיעפוע לחלב [דחלב] לחלב ונתקיימה קבלת מורי הקדוש ר' מנחם אשר קבלתי ממנו ולא כדברי [בני] עמינו המורים דחלב מפעפע מחתיכה לחתיכה ומחלקים בין חלב לחלב כאשר פירשתי למעלה', פירושי רבנו אליהו מלונדריש ופסקיו (שבהערה הקודמת), עמ' קסא, מכתב יד אוקספורד.
35. ↑ ראה במבוא לפירוש ופסקי ר' אביגדור צרפתי (לעיל, הע' 1).
36. ↑ = ר' שמואל מפלייזא.
37. ↑ 'וניהג רבי בשם רבנו הקדוש וירדמיס כשבאין לפניו פירות בתוך הסעודה, נוטל חתיכה אחת בלא פת ומברך ואוכל, ואחר כך מלפת בהן בכל השאר פת, ובזה כוליה עלמא מודי'. פירוש ופסקי רבינו אביגדור צרפתי, עמ' שסח, פסק שעז.
38. ↑ 'ואכלת ושבעת וברכת. מכאן פסק דאין מזמנין אלא בדבר המשביע וסועד מה' מינין בלבד. ופסק רבינו לזימון עשרה, הא דמצטרף לעשרה אם אכל ירק, דווקא כשיש רובא דמנכר שאכלו דגן כגון ז' שאכלו וג' אכלו ירק או שתייה אז מצטרפין, אבל אם ו' אכלו דגן וד' ירק כיון דליכא רובא דמינכר אינן מצטרפין לי' לברך בשם. ופסקו הקדוש רבינו הוורדמסי וריצב"א ורבינו יהודה מפרי"ש דב' אכלו דגן וא' ירק דאין מצטרפין ואע"ג דבשתייית שכר שהוא דגן והוא בכלל אכילה מצטרף כדפי' לעיל, מ"מ באכילת ירק אין מזמנין עליו בג". ר"א צרפתי, עמ' שסט-שע, פסק שפ. וראה עוד לעיל, הע' 23.
39. ↑ כך חותם ר' אביגדור קטע על הפסוק אחת היא לאמה, עמ' תעג, פסק תקפ.
40. ↑ קטע זה נמצא אצל ר' אביגדור צרפתי, עמ' תכג, פסק תעג בלי תואר 'הקדוש'. נוסח הדפוס מבוסס על פי כתב יד המוזיאון הבריטי 247. אמנם בכתב יד המבורג 45 נאמר שם כבפנים ('והקדוש'). ועל פיו נדפס קטע זה על ידי הרב ש"א שטרן, מאורות הראשונים, א, מכון ירושלים: ירושלים תשס"ב, עמ' שיב. על שני כתבי היד של הספר (המוזיאון הבריטי והמבורג) ראה במבוא לספר ר"א צרפתי. וראה גם אצל ש' עמנואל, שברי לוחות: ספרי הלכה אבודים של בעלי התוספות, ירושלים תשס"ז, עמ' 172 הע' 89.
41. ↑ = רבינו חיים הכהן, תלמיד ר"ת. [ויתכן שיש ללמוד מכאן על יחסים בין ר' מנחם לבין ר' חיים כהן].
42. ↑ פסק זה בשם ר' מנחם, בלי תואר 'הקדוש', מופיע אצל ר' אביגדור צרפתי, פסק רכב. אמנם במושב זקנים, מהד' ששון, לונדון תשי"ט, עמ' שצ, וכתב יד המוזיאון הבריטי, ומשם בתוספות השלם על התורה (מ' גליס, מהדיר) יד, פרשת אמור, ירושלים תשע"ד, עמ' קנה, מופיע כבפנים: 'אך פסק הכהן הגדול ואחריו רבי' הקדוש ורדימסי ומורי רבינו מפלייזא לברך זמן בי"ט שני, דיום ראשון שהוא ספק אינו לא יום עשייה ולא יום נטילה, וחוזרין ומברכין כמו בקדוש יום שני..'.
43. ↑ תוספות חולין, דף יא ע"ב, ד"ה וכי. וראה לעיל, הע' 1 דברי אורבך עליו 'אין אנו יודעים מי הוא' (בעלי התוספות, עמ' 149).
44. ↑ א) 'תוספות רבינו פרץ' למסכת יומא, מהד' הרב מ"י הכהן בלוי, נדפס בסוף ספר הבתים (לר"ד הכוכבי), נ.י. תשל"ט, עמ' שנט; ב) 'תוספות חדשים על מסכת יומא', פורסמו ע"י י' יודלוב, צפונות, ג (ניסן תשמ"ט), עמ' יב.בדבר קובץ 'תוספות רבינו פרץ' למסכת זו (מהדורת בלוי): התוספות שהדפיס הרב בלוי מעורבבים משני קובצי תוספות שונים, שנעתקו דבריהם יחד בספר 'חושבי שמו' של ר' אברהם פיליפ [כתב היד של ספר זה מצוי באוסף גינזברג 153 בספריית לנין במוסקבה (ומקורו בגליונות בטופסי גמרות דפוס ונציה שנמצאים באוסף הנ"ל מספר 816)]. ב' קובצי תוספות אלו הם: א) תוספות רבינו פרץ. ב) תוספות אנונימי שלא נתבררה זהות מחברו. לפי זה אין לראות בכל הדיבורים שבתוספות אלה (במהדורת בלוי) כיוצאים מבית מדרשו של רבינו פרץ. ראה על כך בארוכה במאמרי 'בירור בענין תוספות רבינו פרץ למסכת יומא', עץ חיים (באבוב), גליון מב (תשרי תשפ"ה), עמ' תמט ואילך, ושם גם מכתב מהרב א' גבאי בענין. ואכ"מ. יש לציין, כי הדיבור המביא את הקדוש ר' ורדימס הוא מהקובץ האנונימי, ולא משל רבינו פרץ. הקטע הועתק מכתב היד גם על ידי הרב חיד"א בספרו פתח עינים, ירושלים תשי"ט, א, דף קלז ע"ב. [ובנוגע ל'תוספות חדשים' שפרסם יודלוב, ראה במאמרי הנ"ל, ובנסמן שם.]
45. ↑ 'מעשה היה לפני הק'[דוש] ה"ר מנחם מדרויש מאלמנה שלא נשבע[ה] על כתובתה ומתה ואבדו היורשים את כתובתה ופסק דאין אדם מוריש שבועה לבניו וחיישינן לצררי אתפסוה בין הכא בין בב"ח'. סמ"ק מצוריך, רבינו משה מצוריך, הרב י"י הר שושנים (מהדיר), ג, ירושלים תשמ"ח, עמ' קעו. בסוף הקטע חתום שהוא מספר עץ חיים. לא מצאתי את הדברים בספר עץ חיים של ר' יעקב חזן, ויש לעיין עוד [ויש לציין כי כבר הבאנו לעיל, הע' 31 מעשה נוסף שהביא בעץ חיים מר' מנחם ורדימס] (ושמא הכוונה לספר עץ חיים אחר, ראה לדוגמא במבוא לספר עץ חיים של ר' חיים בר"י צרפתי, מהד' מכון ירושלים, במבוא). ר' מנחם ורדימס ישב בעיר דרויש או רדום, ראה בארוכה במאמרו של רוט (לעיל, הע' 1) ובנסמן שם.
46. ↑ כתב יד אוקספורד 2344 וכתב יד ששון 1066. נעתק בתוספות השלם (הרב י' גליס, מהדיר), ד, ירושלים תשמ"ה, עמ' מג. בסוף הדיבור חתום 'חידושי ר' יצחק הבחור', אולי הכוונה לר' יצחק הלוי, בעל הספר פענח רזא, ושמא הכוונה למישהו אחר. הדברים אינם נמצאים בנוסח הדפוס של פענח רזא.
47. ↑ 'הגאון הקדוש רבי' מנחם הוורדמסי'.
48. ↑ ר' משה מלונדון, שהיה תלמיד של ר' מנחם ורדימס, אכן קורא לו הקדוש, כנזכר בפנים. אמנם ר' משה מלונדון נפטר זמן רב לאחר רבו ר' מנחם (יותר מארבעים שנה [באם נסמוך על דברי הכרוניקה הנ"ל, ראה לעיל]), וייתכן שדבריו נכתבו זמן רב לאחר פטירת ר' מנחם. איך שיהיה, נראה ברור שכוונתו בקריאת שם קדוש היא לומר ר' מנחם היה קדוש (וכפי שאחרים קראו לו 'חסיד'), ולא מצד שנהרג על קידוש השם. וד"ל.
49. ↑ ודלא כמו שכתב הרב הכהן, אוצר הגדולים, ו, עמ' רכח, אות רפד 'וא"כ מבואר דהוא היה מהרוגי[ם] על קידוש השם בידי נכרים שמשום זה נקרא בשם הקדוש'.
50. ↑ = לפני הנביא.
51. ↑ = כפה"נ רבינו מנחם ורדימס, וכך הפירוש כי הוא ישב בפני הנביא.
52. ↑ המעשה הגיע אלינו בשתי נוסחאות: א) סדר הדורות לרבי יחיאל היילפרין, דפוס ראשון, עמ' נה (סדר ימות עולם, שנת ד'תתק"ל). הרב הנ"ל העתיקו מרבי גדליה אבן יחיא, שלשלת הקבלה, ויניציאה שמז, דף נב ע"א; ב) כת"י מונטפיורי 479/20 דף 292 ע"ב ואילך. ראה: א' ריינר, רבינו תם ובני דורו: קשרים, השפעות ודרכי לימוד בתלמוד (ע"ד), ירושלים תשס"ב, עמ' 73. המועתק בפנים הוא על פי נוסח זה. [לכללות הפרשה ראה גם: הרב א"מ הורוויץ, פרשת הויכוח של רבינו תם עם משה רבינו, ישורון, מב (ניסן תשפ"א), עמ' א'קפ ואילך, ובנסמן שם; גולב, תולדות היהודים ברואן, עמ' 98-99.]
53. ↑ יש לציין כי אודות אחרים מהחכמים שהשתתפו בוועידה זו שבביתו, ידוע לנו ממקורות אחרים כי היו מחבריו של ר' מנחם (או עכ"פ שייך מאוד שהכירו זא"ז), דוגמת ר' יעקב מפרובינץ, שידוע לנו אודותיו אשר גם הוא היה תלמיד הריצב"א (כמו ר' מנחם ורדימס, ראה לעיל ס"ג), ראה הגהת רבינו פרץ לסמ"ק סי' לא אות כז; גם יש לציין אודות ר' קרשביא שהיה בן אותו דור וידוע לנו שחלק על הריצב"א - ראה מה שכתב א' גרוסמן, הגהות ר' שמעיה ונוסח פירוש רש"י לתורה, תרביץ, ס (תנש"א), עמ' 89 ואילך, ובספרו חכמי צרפת הראשונים, ע"פ המפתח.
54. ↑ על דרך זה כותב א' גרוסמן על רבינו נתנאל מקינון, ראה במאמרו 'ר' נתנאל מקינון: מגדולי בעלי התוספות בצרפת במאה הי"ג', מחקרי תלמוד, חלק ג' (א, תשס"ה), עמ' 188-189. וראה גם שם, הע' 26, ובנסמן שם.
55. ↑ גולב, תולדות היהודים ברואן, עמ' 94. ומציין שם לעמ' 43 שם כתב "יצוין גם כי אחד החותמים על גזרת נידוי המלשינים (כ"י המוזיאון הבריטי...) הוא פרץ בר' מנחם מן 'דרום'... לפי דעת גרוס פרץ בן מנחם דנן הוא אביו של הורדימסי. כבר ראינו למעלה שהוורדימסי היה מרדום, ואם צדק גרוס בייחוס זה - ונדמה שאכן לא טעה בו - הרי המלה 'דרום' אחרי שמו בכ"י זה.. מורה בלי שום ספק על רדום'.
56. ↑ גולב, שם, עמ' 93. הפיוט נמצא בכתב יד אוקספורד, נויבאואר 1206 דפים 131 ע"א-135 ע"א. צילומו נמצא באתר הדיגיטלי של ספריית אוקספורד-בודליאן. הכתב יד כולל את פירוש התפילות והפיוטים של ר' אהרן בר' חיים, והינו אוטוגרף. ר' אהרן בר' חיים סיים את מלאכת הכתיבה בשנת תתקפ"ז, שלוש שנים אחרי פטירת ר' מנחם ורדימס. על ר' אהרן בר' חיים ראה: א' גרוסמן, פירוש הפיוטים לר' אהרן בר' חיים הכהן, בארח מדע: ספר היובל לאהרן מירסקי, עורך: צ' מלאכי, לוד תשמ"ו, עמ' 451-468; הרב לוי"צ חריטן, פירוש ר' אהרן ב"ר חיים הכהן לפיוטי חג השבועות, חצי גבורים, ח (אלול תשע"ה), עמ' קלח ואילך.
57. ↑ שוב ראיתי כי כן כתב בפשיטות הרב הכהן, אוצר הגדולים, ו, עמ' קצח, אות קצח.המקורות לשם אביו של ר' מנחם מיוני: א) כתב יד מוזיאון הבריטי 1056 דף 258 ע"א. פורסם ע"י א' גרוסמן, הגהות ר' שמעיה ונוסח פירוש רש"י לתורה (לעיל, הע' 53), עמ' 90; ב) חתימתו יחד עם רבינו תם, נדפס בשו"ת מהר"ם מרוטנברג, דפוס קרימונא, סי' עב (=מכון ירושלים: ירושלים תשע"ד, ב, עמ' ס); ג) סדר היחס אשר פרסם אהרונוב (ראה לעיל, הע' 18) נאמר שר' מנחם מיוני היה ר' מנחם בר' פרץ.
58. ↑ ויש לציין שאין לטעון כי ר' מנחם מיוני היה זקינו (אבי אביו) של ר' מנחם ורדימס, ולפי זה יהיה סדר היחוס: ר' מנחם בר' פרץ בר' מנחם בר' פרץ, שהרי ר' אביגדור צרפתי, שהיה מצאצאי ר' מנחם מיוני (ראה עמ' לג, עה, צג, צד, צה, צו שם מציין כי הוא זקינו) לא מציין אף פעם שר' מנחם ורדימס הוא קרוב משפחה שלו (על אף שהוא מציין זאת על חכמים אחרים), ועל אף שהיה רבי' דרבי'.
59. ↑ כגון רבינו מנחם בר' יעקב מוורמייזא, שחתם על פיוטיו בשם 'צמח' בר' יעקב, וכפי שנתבאר במק"א, ראה: ד' גולדשמידט וא' פרנקל, לקט פיוטי סליחות, ירושלים תשנ"ג, א, עמ' 406-430, ושם, ב, עמ' 813).