גנזי תחומין – לקט מאמרי הגרז"ן גולדברג זצ"ל שפורסמו בכתב העת תחומין, בתוספת דברי זיכרון. מכון צומת. עורך הרב איתמר ורהפטיג. אלון שבות תשפ"ה. mail@zomet.org. 029931442.
הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל היה חד בדרא ממש, בגדולתו בתורה ובמידות, ובעשיית עצמו כמדבר המופקר לציבור, כדברי חז"ל (עירובין נד, א): "אמר רב מתנה: מאי דכתיב וממדבר מתנה - אם משים אדם עצמו כמדבר זה, שהכל דשין בו – תלמודו מתקיים בידו". באופן מופלא, התקיים בו מאמר חז"ל נוסף (מגילה יג, א): "ותהי אסתר נשאת חן אמר רבי אלעזר: מלמד שלכל אחד ואחד נדמתה לו כאומתו". תורתו של הגרז"ן, זו שבעל פה וזו שבכתב, התפרסמה באינספור ישיבות וקבצים תורניים, באופן שכמעט ואין שני לו. בנוהג שבעולם שגדולים מקימים סביבם בית מדרש ומכון להוצאת כתבים, אך הגרז"ן פיזר את תורתו בבתי מדרש רבים מספור (כפשוטו!), שנהנו מאורו, ומצניעותו ומפשטותו שקשה לתארן במילים.בין הנהנים הרבים מתורת הגרז"ן היה כתב העת תחומין, בהוצאת מכון צומת שבגוש עציון: כמעט בכל גיליון הופיע מאמר של הגרז"ן, לרוב בדיני ממונות ויישומם בימינו, כגון: מעמדו ההלכתי של הסכם 'זכרון דברים', מעמדו ההלכתי של צ'ק, ירושת הבת ושטר 'חצי זכר', רשלנות רפואית, ועוד ועוד. הגרז"ן פרסם גם מאמרים במגוון נושאים נוספים, כמו טיפול בגוסס, הגברת עוצמת פנס לד בשבת, הליכי פוריות שונים והשפעתם על ייחוס הוולד ומעמדו האישי. 75 מאמרים בספר שלפנינו, כולם פורסמו בגיליונות שונים של 'תחומין', וכעת הם רואים אור במרוכז.
למאמרים צורפו דברי זיכרון וסיפורים על הגרז"ן מאת כחמישה עשר תלמידים, דברים יקרים ומאלפים שנכתבו מתוך מגוון נקודות מבט וזוויות של היכרות עם דמותו העשירה של הגרז"ן. מתחילה חשבתי להביא כאן טעימה מהם, אך בפועל חשתי שאחטא בכך לשלימותם ולניחוח במיוחד והמרומם העולה מהם ונאבד בהבאה תמציתית, ולכן אמליץ בחום לקרוא במקור.
♦
שו"ת הגלה נא א-ב. הרב ניר אביב. ירושלים תשפ"ג. aviv.nir.7@gmail.com.
הרב ניר אביב שליט"א מכהן בדיינות בבית הדין שבכוכב יעקב, ובשנים האחרונות עומד בראש כולל דיינות בישיבת הכותל ובראש יוזמת רשת בתי הדין 'לכתחילה'. בשו"ת הגלה נא מובאים פסקיו בדיני ממונות, המתאפיינים בהתייחסות פרטנית למציאות העכשווית, וכמעשהו בראשון – בספרו 'מעשה רשת' על האינטרנט בהלכה – כן מעשהו בשני ספריו שלפנינו.בין הנושאים הנידונים כאן: תשלום על חניה ב'כחול לבן', 'עד מדינה' בראי ההלכה, העתקת מאגר אנשי קשר, הורדת טרמפיסט במקום מסוכן, חיוב ממוני על דברי לשון הרע שגרמו נזק, ענייני משכורות וחוזים ששייכים לתקופת התפשטות מגפת הקורונה, נהיגה במהירות גבוהה בכביש ריק, שוחד לבוחן רכב, וגם מגוון תשובות על ענייני אינטרנט בהלכה שנוספות לספרו מעשה רשת (במקום אחד המחבר חוזר בו מדבריו במעשה רשת: ח"ב סי' צג, שם מתיר הורדת סרטוני שירים לשימוש אישי שאסר בעבר, משום שהתברר שיש על כך מחילה, יעו"ש). זאת, מלבד פסקים רבים בשאלות קלאסיות שנידונו גם בדורות הקודמים.
כתיבתו של הרב אביב בהירה ומסודרת, ומאפשרת גם למי שאינו מצוי בנבכי דיני ממונות ללמוד את הפסקים ולקבל תמונה מובנית של הסוגיות: החל בחז"ל, דרך הראשונים, בעלי השו"ע ונושאי כליהם, וכלה בפסיקת הרב אביב עצמו.
♦
מעלין בקודש – ביטאון לענייני המקדש וקודשיו: גיליון היובל. כולל בית הבחירה. כרמי צור תשפ"ה. malinbakodesh@gmail.com. 0546561903.
מזה חצי יובל שנים שכולל בית הבחירה בכרמי צור מזכה את הרבים בכתב העת מעלין בקודש, היוצא לאור פעמיים בשנה: באדר ובאלול, כשעל המלאכה מנצח ידידי הרב צבי הכהן שלוה שליט"א. בכל גיליון מגוון מאמרים איכותיים, שהמשותף להם הוא עיסוק בנושאים שונים בענייני קודשים וטהרות, בסגנונות שונים: בלמדנות ישיבתית, בבירורי הלכה הנוגעים לזמן הבית וכאלה הנוגעים גם לזמננו, בענייני אגדה, בעיוני תנ"ך, וגם בנושאי ראליה ששייכים למקדש ולהבנה מציאותית רחבה של דרכי העבודה בו, שלעיתים נדרשת גם לצורכי שחזור והתכוננות לחידוש הקרבנות במהרה בימינו.לאורך השנים הקפיד הרב שלוה על עריכה אינטנסיבית של המאמרים וטרח בגיוס עורכים שונים, לצורך השבחה של המאמרים שנשלחו לכתב העת, והפיכת כתב העת למעיין מפכה שאינו מסתפק בפרסום של תורת אברכי הכולל בלבד, אלא מושך אליו כותבים וקוראים מרחבי עולם התורה. ואכן, זכה מעלין בקודש ומצודתו פרוסה הרחק-הרחק מכולל בית הבחירה, רבים הם כותביו ורבים הם קוראיו.
פעמים רבות מצאתי את עצמי עוסק בענייני קודשים, ובשלב מסוים מגלה שבמעלין בקודש פורסם מאמר בנושא. מרגע הגילוי ואילך עלה רף הרצינות של הלימוד, שכן המאמר 'העמיד את הסוגיה', ובכך דרש – ואיפשר – להעמיק בה יותר. זוהי תרומה עמוקה ללומדי תורה, כזו שלא בהכרח ניכרת במבט שטחי, אך בהתבוננות מתגלה ערכה הרב. באופן אישי, מעלין בקודש היה עבורי גם ל'בית' לפרסום מאמרים בנושאים אלה, ונתן בימה ראשונית מכבדת למאמרים שבהמשך הרכיבו את ספריי, פסח לה' ולקראת מקדש, יחד עם מאמרים נוספים. בהמשך זכיתי להשתתף בעריכת הגיליונות, יחד עם חברי המערכת הנוספים.
גיליון היובל שלפנינו עשיר בתוכן וכולל מאמרים הלכתיים העוסקים בהיבטים שונים של חידוש העבודה: סמיכה על יחיד בשעת הדחק בחידוש העבודה, הבאת מנחת חינוך בטומאה והיתכנות חידוש העבודה בלי מנחת חביתין, עבודת כהן המתמודד עם הפרעה נפשית, עבודת כהן שהרג את הנפש, שתי הלחם בזמן הזה, צורת לחם הפנים ואופן עשייתו, חובתו של צמחוני באכילת קרבנות, קבלת טומאה בכלי המחובר משני חלקים מחוברים או יותר, ועוד; מאמרים למדניים על פסול שלא לשמה, גדרה של מנחת חביתין, מצוות החצוצרות, מעמדה של פרה אדומה והגדרתה כהקדש; מאמר תנ"כי על תיאורי מחצית השקל בימי המלך יואש; ועוד ועוד. לגיליון חגיגי זה מצורף גם מפתח נושאים הכולל את כל חמישים הגליונות.
כה ייתן ה' וכה יוסיף, יהי רצון שתתרבה התורה ויתרחבו הגליונות, ושנזכה בקרוב לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא ולקיים את האמור בספרי מעלין בקודש.
♦
תנא ושייר ופני המים. הרב יצחק עטייה. בעריכת הרב יעקב חזן. תשפ"ה. jacovha5@gmail.com.
רבי יצחק עטייה היה מגדולי חכמי חלב (ארם צובא) בדור דעה, לפני למעלה ממאתיים שנה. בחייו סבל מייסורים רבים, ועם זאת עסק בתורה בדבקות רבה, ואף העלה על הכתב חיבורים רבים, שלשם הדפסתם היה עליו לנסוע בעצמו לליוורנו שבאיטליה. תנא ושייר הוא אוסף תשובות, הערות וחידושים בנושאים שונים. בסי' לד[ו] מקשה המחבר מתיאור שינת הכהנים בבית המוקד כשבגדי הכהונה תחת ראשיהם על מה שכתבו האחרונים שהנחת בגדים תחת הראש קשה לכשפים, ומתרץ ששלוחי מצווה אינם ניזוקים, אי נמי שהמקום גורם שאין בו חשש לכשפים (ויעוין במשנה מידות ה, ג וברע"ב ועוד).פני המים הוא חיבור פרשני על התורה ועל פירוש רש"י, שנדפס יחד עם תנא ושייר גם בתקל"ז וגם כעת. אציין את דיוקו מהפסוק (דברים לב, ה) 'שחת לו לא בניו מומם', שאף כשישראל משחיתים ועוברים על רצון ה' הם קרויים בנים, וכדעת רבי מאיר בגמרא (קידושין לו, א). בספר חינוך הבנים (לרא"ם גוטרמאן האדמו"ר מראדזימין; נתיב חינוך הבנים עמ' לט) דרש להיפך, שאינם קרויים בנים, שנאמר: 'לא בניו מומם'; אך דומה שפירושו של מחברנו מתאים יותר לטעמי המקרא, שכן המילה 'לו' מוטעמת בתביר והמילה 'לא' מוטעמת בטיפחא, והרי דרכה של טיפחא שאחרי תביר לשייך את המילה למילים שלפניה, דהיינו שההשחתה אינה לו, אינה לה' אלא לבניו.
♦ ♦ ♦
♦ רבינו מנחם ורדימס♦