קונטרס סדר קדושה לרבי מאיר בנבנישתי - חלק ב

הערות שוליים

1. ↑ [רחמנא] בסידורי רפ"ד וד"ש לאחר 'משה נביאה' - 'רחמנא אדכר לן קיימיה דפנחס קנאה'. אכן בסידור נאפולי ר"ן אחר משה בא אהרן, ורק לאחריו פנחס.
2. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש אחר 'רחמנא הדרך שוי עלן' נסדר 'רחמנא ולא נהדר ריקם מן קמך'. אכן כדברי הרה"מ איתא בסידור נאפולי ר"ן.
3. ↑ [אנשי אמונה אבדו] בסידורי נאפולי, רפ"ד וד"ש 'קָמֵי בפרץ אין'. ודעת הרה"מ דצ"ל 'קָמִים'. וכן שינו בסידורי שד"מ ושנ"ח (בתחנונים לשני וחמישי).
4. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'פצו גודרי גדר', וכן נקטו בסידור שד"מ. אולם בסידור נאפולי 'פסו' כדברי הרה"מ, וכן שינו בסידור שנ"ח.
5. ↑ [לעינינו עשקו עמלנו] בסידורי נאפולי, רפ"ד וד"ש 'רִחקת ממנו בעונינו' בחיריק. וכן נקטו בסידורי שד"מ, דלא כדעת הרה"מ לומר 'רַחקת' הרי"ש פתוחה.
6. ↑ [לקדושת שמך] בסידורי רפ"ד וד"ש 'תן כבוד על חסדך ועל אמיתך'. אכן בסידור נאפולי 'על חסדך על אמיתך' - על בלא וא"ו, כדברי הרה"מ.
7. ↑ [עשה למען] בסידורי נאפולי, רפ"ד וד"ש 'עשה למען טוּבָךְ' טי"ת שרוקה, כלשון הפסוק בתהלים (כה, ז) 'כְּחַסְדְּךָזְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי'. ודעת הרה"מ דצ"ל 'טוֹבך', בחול"ם. וצ"ע טעמו.
8. ↑ [למתודה על חטאתיו] בסידורי רפ"ד וד"ש 'משכתי בְּהַבְלֵי השוא', וכעין זה (ירמיה ח, יט) 'בְּהַבְלֵי נֵכָר', או (שם יד, כב) 'בְּהַבְלֵי הַגּוֹיִם'. ודעת הרה"מ דצ"ל 'בחבלי' ע"פ לשון הפסוק (ישעיה ה, יח) 'הוֹי מֹשְׁכֵי הֶעָוֺן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא', הדומה יותר לתחינה זו.
9. ↑ [שם] דעת הרה"מ להגיה בכל הנ"ל משום (תהלים קא, ז) 'דבר שקרים לא יכון לנגד עיני'.
10. ↑ [מגן אברהם] בסידורי ליסבון, רפ"ד וד"ש 'זכרנו לחיים אל מלך... מלך עוזר ומושיע ומגן בא"י מגן אברהם'. וז"ל הריא"ז (פסקים מס' ברכות פ"ו ה"ג אות ד): כל ברכה שאין בה הזכרת השם ומלכות אינה ברכה, וכל ברכה שפותח בה בברוך צריך לומר בפתיחתה בא"י אמ"ה. וברכה ראשונה שלתפלת י"ח ברכות, אף על פי שאין בה מלכות בפתיחתה, יש בה מלכות סמוך לחתימתה, שאומר מלך גואל עוזר ומושיע ומגן. ובעשרת ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים, שתקנו לומר זכרינו לחיים מלך חפץ בחיים אינו אומר מלך גואל עוד, שאין אומרין בה שתי מלכיות. ע"כ. אולם האבודרהם (סדר תפלת ראש השנה) כתב: והמון העם אומרים אל חי ומגן ואינם אומרים מלך עוזר ומושיע והם טועים שאין לשנות מטבע התפלה שתקנו חכמים. ע"כ. אכן בסידור נאפולי כדעת הרה"מ 'למענך אלהים חיים אל חי ומגן בא"י מגן אברהם'.
11. ↑ [אתה קדוש] בסידורי ליסבון, נאפולי, רפ"ד וד"ש 'לדור ודור המליכו לָאל'. אכן בתפלת יוצר נקטו 'לְאל ברוך' בשווא, אולם גם שם כתב בשעה"כ (נא ע"ג) דצ"ל הלמד בקמץ ר"ל לאל הידוע שהוא ברוך [אלא שאפשר דלא שייך כאן כ"כ הטעם שכתב שם, דגם בשווא יש לו פירוש].
12. ↑ [ובכן] בסידורי ליסבון, נאפולי, רפ"ד וד"ש נקטו 'ובכן צדיקים', דלא כנוסח הרמב"ם (ועוד) דגריס כאן 'ואז צדיקים'. ודעת הרה"מ להגיה 'ואז צדיקים' כדעת הרמב"ם (אך עיין ב"י סי' תקפ"ב).
13. ↑ [אתה בחרתנו] לא בא להגיה אלא להוסיף, ופשוט.
14. ↑ [או"א מלוך] בסידורי נאפולי, רפ"ד וד"ש 'מלוך על כל העולם כלו'. ויש שרצו להשמיט את תיבת 'כל' משום שאין ריבוי אחר ריבוי (סדור מהרש"ל). והרה"מ כתב לחזק את נוסח הסידור ע"פ מה דאיתא ביחזקאל (כ, מ): 'שָׁם יַעַבְדֻנִי כָּל־בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה בָּאָרֶץ'.
15. ↑ [שים שלום] בסידורי נאפולי, רפ"ד וד"ש קיצרו כאן וכתבו מיד אחר 'בשלום אמן' עושה שלום', וציין הרה"מ דצ"ל גם יהיו לרצון וכו', כבשאר מקומות שבסידור.
16. ↑ [קידוש של ר"ה] לא בא להגיה אלא להוסיף, ופשוט.
17. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש הלכה: 'ובליל שני יקדש כמו ביום ראשון אך אין לומר זמר כי אם על פרי חדש' ע"כ. ועיין שו"ע סי' תר סע' ב, ושעה"כ צ ע"א.
18. ↑ [פיוט 'ידי רשים נחלשים'] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ראה עתה כי אתה יד מלכם וחיליהם', ודעת הרה"מ להגיה ע"פ הפסוק (ירמיה מח, כ) 'הֹבִישׁמוֹאָב כִּי חַתָּה הֵילִילוּוּזְעָקוּהַגִּידוּבְאַרְנוֹן כִּי שֻׁדַּד מוֹאָב'.
19. ↑ [ואתם הדבקים] בסידורי רפ"ד וד"ש 'היום תטהרנו מעוננו', ודעת הרה"מ דאין לאמרו בר"ה ע"פ דברי הב"י (סי' תקפד ד"ה ואין אומרים הלל) וז"ל: ונראה לי דשאר בקשות שאומרים באבינו מלכנו - אומרים בראש השנה, אבל חטאנו לפניך וכן כיוצא בו דבר שיש בו הודאת חטא אין אומרים, מהטעם שאין אומרים וידוי בראש השנה. ע"כ. אולם עיין בהגהות כנה"ג (שם) וז"ל: אמר המאסף: רבים מהמון העם וקצת חכמים בעיניהם למדו מזה שלא להזכיר עון וחטא בראש השנה, ועל פי זה הגיהו בקצת פיוטים של ראש השנה שמוזכר בהם עון וחטא שלא לאמרם. ומורי הרב ז"ל היה מלעיג עליהם, שלא אמר רבינו המחבר ז"ל אלא שאין אומרים וידוי בראש השנה, כמו חטאתי עויתי פשעתי וחטאנו לפניך, ומחול וסלח ומחה, אבל להזכיר עון וחטא שלא כדרך וידוי לא אמר הרב ז"ל, דלא עדיף ראש השנה משבת שאין אומרים וידוי, ולא נאסר להזכיר עון או חטא. עכ"ל.
20. ↑ [אבינו מלכנו] בסידורי רפ"ד וד"ש 'אבינו מלכנו חטאנו לפניך', ועיין הערה 341, ונראה שכאן גם הרב כנה"ג מסכים לדברי הרה"מ.
21. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'אבינו מלכנו עצור מגפה מנחלתך', ודעת הרה"מ דלא שייך לומר לעולם עצור כי אם בזמן שהיא ח"ו מתחוללת, אבל בסתמא צ"ל 'מנע'.
22. ↑ [שם] עיין הערה 341 והערה 342.
23. ↑ [עלה אלהים בתרועה] בסידורי רפ"ד וד"ש 'כל יושבי תבל ושוכני אֶרֶץ כנשוא נס הרים תראו'. והרה"מ תיקן ע"פ הפסוק בישעיה (יח, ג) לומר 'אָרֶץ'.
24. ↑ [מוסף - או"א מפני חטאנו] בסידורי נאפולי, רפ"ד וד"ש 'ולא כהן גדול שיכפר בעדנו'. וכתב הרה"מ דא"צ לומר 'גדול', ונראה טעמו שכל כהן מקריב קרבנות חטאת ואשם.
25. ↑ [שם] בסידורי נאפולי, רפ"ד וד"ש 'את מוסף יום הזכרון הזה'. וכתב הרה"מ לומר 'את מוספי' ע"פ דברי הב"י (סי' תקצא ד"ה ומ"ש בשם ר"ע), דכולל גם מוסף ר"ח (ועיין בשו"ע שם ס"ג).
26. ↑ [שם] עיין לעיל הערה 333.
27. ↑ [אוחילה לאל] בסידורי נאפולי, רפ"ד וד"ש 'אביעה רננות בעד מפעליו, ככתוב לאדם מערכי לב'. ודעת הרה"מ דא"צ בתיבת 'ככתוב'.
28. ↑ [שם] בסידורי נאפולי, רפ"ד וד"ש 'ונאמר יהיו לרצון', ודעת הרה"מ דא"צ לאמרו, דהבקשה היא ל'מענה לשון', ולא לקבלת התפילה.
29. ↑ [היום הרת עולם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ותוציא לָאור' הלמ"ד קמוצה. אולם בסידור נאפולי כדברי הרה"מ 'לְאור' הלמ"ד בשווא.
30. ↑ [ועל המדינות] בסידורי נאפולי, רפ"ד וד"ש 'ונאמר וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור'. ודעת הרה"מ להשמיטו משום שיש בו תיבת 'אף' ב' פעמים ונמנעים מלשונות לא טובים בר"ה, וכיון דאינו ממנין פסוקי הזכרונות, דעת הרה"מ דאפשר להשמיטו.
31. ↑ [זכרונות] בסידורי רפ"ד וד"ש 'והקימותי לך בריתי עולם'. אכן בסידור נאפולי כנוסח הפסוק (יחזקאל טז, ס) וכדברי הרה"מ 'ברית עולם'.
32. ↑ [הללו אל בקדשו] בסידורי נאפולי רפ"ד וד"ש 'הללו כרב גֳדלו' גימ"ל קמוצה. אכן נוסח הפסוק בתהלים (קנ, ב) 'גֻדלו' בשוריק כדברי הרה"מ.הללו כרב גֳּדְלוֹ.
33. ↑ [שופרות] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ונאמר כל יושבי תבל ושוכני אֶרץ'. אכן בסידור נאפולי כלשון הפסוק (ישעיה יח, ג) וכדברי הרה"מ 'אָרץ' האלף קמוצה.
34. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'וקיים לנו יי אלהינו את הדבר שהבטחתנו בתורתך על ידי משה עבדך מפי כבודך כאמור וביום שמחתכם... והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם', וביאר הרה"מ שההבטחה היא שיהיו לזכרון, ואין לשנות הנוסח.
35. ↑ [שים שלום] עיין לעיל הערה 337.
36. ↑ [כל נדרי] בסידורי נאפולי, רפ"ד וד"ש ליתא לתפילה זו קודם כל נדרי. והביאה הטור (סי' תריט) בשם מנהג אשכנז, וכ"כ בב"י בשם פוסקי אשכנז, וכ"כ בשו"ע (שם ס"א) לאמרה בסתם.
37. ↑ [שם] בסידורי נאפולי, רפ"ד וד"ש 'כלהון די חרטנא בהון'. ודעת הרה"מ לומר 'איתחרטנא' שאינו 'אותם שהתחרטנו עליהם', אלא התרה - 'על כולם אנו מתחרטים'.
38. ↑ [שם] בסידורי נאפולי, רפ"ד וד"ש 'יהא רעוא די יהון שביתין' וכו'. ודעת הרה"מ דאינו תפילה אלא חלק מן ההתרה.
39. ↑ [שם] בסידורי נאפולי, רפ"ד וד"ש 'ולא קיימין ככתוב בתורת משה עבדך ונסלח'.
40. ↑ [מגן אברהם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'למענך אלהים אל חי מלך עוזר' וכו'. ובסידור נאפולי 'אלהים חיים אל חי ומגן בא"י מגן אברהם'. ועיין לעיל הערה 332.
41. ↑ [אתה בחרתנו] בסידורי נאפולי, רפ"ד וד"ש 'את יום הכפורים הזה את יום סליחת העון הזה למחילה ולסליחה'. ועיין טור סי' תקפב וב"י סי' תפז דמנהג ספרד לומר 'ביום טוב מקרא קדש הזה', ודעת הרה"מ דה"ה ביוה"כ.
42. ↑ [על חטא] בסידורי רפ"ד וד"ש 'על חטא שחטאנו לפניך ברצון, על חטא שחטאנו לפניך באונס'. אכן בסידור נאפולי הקדים אונס לרצון, כדברי הרה"מ.
43. ↑ [שם] בסידורי נאפולי, רפ"ד וד"ש 'ועל מצות לא תעשה בין שיש בה קום עשה ובין שאין בה קום עשה'. ודעת הרה"מ דצ"ל 'בם'.
44. ↑ [שם] בסידורי נאפולי רפ"ד וד"ש 'הכל גלוי וצפוי לפניך יי אלהינו וחטאנו על כולם'.
45. ↑ [סליחה] בסידור ד"ש 'שמע תפלתי יי ושועתי האזינה', אולם בסידור רפ"ד כלשון הפסוק (תהלים לט, יג) וכדברי הרה"מ 'שמעה תפלתי יי ושועתי האזינה'.
46. ↑ [תוכחה לר"ש אבן גבירול] בסידורי רפ"ד וד"ש 'אזי בחשבי למרחוק בכיתי לבלי חק, עת לבכות ועת לשחוק'. ודעת הרה"מ להגיה 'יאות בכי' משום (תהלים קא, ז) 'דבר שקרים לא יכון לנגד עיני'.
47. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'שור למי רב זדוניהו, ליום יבוקש עונהו, וחשב עם קונהו'. ודעת הרה"מ דצ"ל 'שוד'. וצ"ב.
48. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'הנפש תמהר תשובה, אין עלי חטאת כתובה, צדקה ממני משובה'.
49. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'יניף לטמא עצמו יען כי הוא כשמו נבל הוא ונבלה עמו'. ודעת הרה"מ דצ"ל 'יגיף', ואפשר שהגיה ע"פ הפס' (שמואל א כה, לח) 'וַיִּגֹּף יְיָאֶת נָבָל וַיָּמֹת'.
50. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'יצודנו פותע, והוא בחתו מלתע, והייתי בעיניו כמתעתע'. ודעת הרה"מ דצ"ל 'יצודני', ואולי כוונתו במשקל 'ימושני' ע"פ הפסוק (בראשית כז, יב) 'אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ.
51. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'וממני אל תגרע כי כולו חנף ומרע'. ואינו תואם למשקל התוכחה, ולכן הגיה הרה"מ לומר 'וממני אל תפרע, ומוסר גוף אל תגרע, כי כולו חנף ומרע'.
52. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש אחר התוכחה 'ואומר עד השיבנו יי אליך וכו' ואומר אל מלך ויעבור'. ודעת הרה"מ דאין לומר כאן ויעבור.
53. ↑ [סליחה - ואני ברוב חסדך] בסידורי רפ"ד וד"ש הבית פותח באמצע פסוק (נחמיה ט, ו) 'ואתה מחיה את כולם וצבא השמים לך משתחוים'. ודעת הרה"מ דאין לומר חצי פסוק, כדאיתא בתלמוד (תענית כז ע"ב, מגילה כב ע"א) דכל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן ליה. אולם לא נזכר האיסור בטוש"ע. והאחרונים תרצו בכמה פנים את המקומות הרבים בהם נהגו להפסיק באמצע פסוק, או להתחיל מאמצעיתו.
54. ↑ [סליחה - משתחוים להדרת קדש] בסידורי רפ"ד וד"ש 'וממשפחות גוים הבדלו בַּחורים והייתם נקיים ביום הכפורים'. ודעת הרה"מ דצ"ל 'בְחורים' הבי"ת בשווא.
55. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ובספר מחילה תכתוב מיחליהם'.
56. ↑ [סליחה - כפר לעמך ישראל] בסידורי רפ"ד וד"ש 'יחיד יצילהו מכל מגורותיו', ודעת הרה"מ דצ"ל 'הצילהו' בלשון תפילה, וכפי שמחבר הסליחה עצמו נקט בשאר מקומות.
57. ↑ [וידוי לליל כפור] בסידורי רפ"ד וד"ש פסקת 'את חטאי אני מזכיר לפני צופה עתידות לילה אקום להודות', נכפלה ומופיעה שוב שלא במקומה.
58. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'אשחה בכל לילה מיטתי בדמעתי ערשי אמסה'. ודעת הרה"מ להגיה משום (תהלים קא, ז) 'דבר שקרים לא יכון לנגד עיני'.
59. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'אוּלַי ישמע קול בכיי נורא עלילה'.
60. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'אוּלַי ישמע קול בכיי נורא עלילה', ודעת הרה"מ להגיה משום (תהלים קא, ז) 'דבר שקרים לא יכון לנגד עיני'.
61. ↑ [תענו ותעתרו] בסידורי רפ"ד וד"ש מסיים ב'שערי שלוה', ודעת הרה"מ להוסיף 'שערי תשובה', בשביל להשלים כ"ב אותיות.
62. ↑ [תפילה לעני] בסידורי רפ"ד וד"ש 'השקיף ממָרום קדשו', המ"ם קמוצה, אולם בתהלים (קב, כ) כדברי הרה"מ 'ממְרום' בשווא.
63. ↑ [רשות לנשמת] בסידורי רפ"ד וד"ש פסקת 'אלהים אלי אתה יועט' וכו' כחלק מן הפיוט, ודעת הרה"מ דהיא מכוונת לש"ץ בלבד.
64. ↑ [פיוט אפודי שש] בסידורי רפ"ד וד"ש 'טבועי בבור בְּרִית פליטת השארית אומרים ברוך', ודעת הרה"מ דצ"ל 'כַּרִיתָ'.
65. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'שמעוך בְּאֳזְנַי רעיוניהם כי תחרשנה אזניהם', והגיה הרה"מ דצ"ל 'בְּאָזְנֵי'.
66. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'פעליך הם הקדושים אף אמונתך בקהל קדושים'. ודעת הרה"מ דצ"ל 'הדרושים'.
67. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ראש הממשלה הראשונה וחייליהם' ודעת הרה"מ דצ"ל 'חייליה'.
68. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'מגמתם דגלי מרכבה חילים חיילים כלם תחכמונים'. ודעת הרה"מ דצ"ל 'דגלי רבבות'.
69. ↑ [וידוי גדול לרבינו נסים] בסידורי רפ"ד וד"ש מיוחס הוידוי הגדול לרבינו נסים גאון, וכתב במבוא למחזור בני רומא: וכבר העיד רפאפורט כי הכנוי הכתוב כאן ראש ישיבת בבל אינו אלא טעות, כי רבנו נסים לא היה בבבל, אלא באפריקא, ודרך כבוד קוראים לו גאון אע"פ שלא היה מראשי ישיבות שבבבל. ובכ"י שבא אלי ממדינת פיס כתוב בראש הוידוי הזה: וידוי גדול לרבנו נסים זצ"ל (בלי מלות ראש ישיבת בבל). ובכ"י רוסי 1377 הוא מיוחס לרב אסי ראש ישיבת בבל. ע"כ.
70. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'וכל מעשים טובים לא עשיתי', והרה"מ מציין ששמע די"ג 'ומעשים טובים לא עשיתי'.
71. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'וכל עבירות רעות עשיתי', ודעת הרה"מ דצ"ל 'ועבירות רעות עשיתי', דהוי כדֹבר שקרים (תהלים קא, ז).
72. ↑ [שם - יהי רצון] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ואת אשר הרקחת קרבתי כי להכעיסך נתכונתי', ודעת הרה"מ דאם אינו מצוי יש להשמיטו מן הסידור דהוי כדֹבר שקרים (תהלים קא, ז).
73. ↑ [שם] בסדר 'רבש"ע לא על עצמי בלבד' וכו' מציין הרה"מ דזו תחינה לש"צ.
74. ↑ [סיום העמידה] בסידורי רפ"ד וד"ש לא נזכרה אמירת 'אבינו מלכנו' ביוה"כ, ועיין ב"י סי' תקפ"ד וסי' תרכ"ב.
75. ↑ [שם] הרה"מ כתב כן ע"פ דברי הב"י והשו"ע סי' תרכ.
76. ↑ [שם] בסוף הוידוי לרבנו נסים 'ואומרים אבל חטאנו' וכו'. וציין הרה"מ דיש לאמרו מעומד.
77. ↑ [רשות למגן לרבי שלמה ן' גבירול] בסידורי רפ"ד וד"ש בשיטה ח' 'יגון יספתי על רוב יגונותי ימאסם יי אלהי', כמשקל שאר הבתים. והרה"מ הגיה ע"פ לשון הפסוק (הושע ט, יז) יִמְאָסֵם אֱלֹהַי כִּי לֹא שָׁמְעוּלוֹוְיִהְיוּנֹדְדִים בַּגּוֹיִם'.
78. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'מי זאת הנשקפה כשחר בנשף', ודעת הרה"מ להגיה ע"פ לשון הפס' (שה"ש ו, י) 'מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹשָׁחַר'.
79. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'אלהי פקדתיך בצר מתגבר', ודעת הרה"מ דצ"ל 'בעת צר'.
80. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'פערתי פי לאשר דבר', ודעת הרה"מ דצ"ל 'כאשר דבר'.
81. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'כאשר דבר פי יי אלהי', ודעת הרה"מ דצ"ל 'כאשר דבר יי אלהי'.
82. ↑ [מגן לרבי שלמה ן' גבירול] בסידורי רפ"ד וד"ש 'כמשוכת חדק פרח כשושן', ודעת הרה"מ דצ"ל 'במשוכת'. אולם לשון הפסוק (משלי טו, יט) כנוסח הסידור 'דֶּרֶךְעָצֵל כִּמְשֻׂכַת חָדֶק וְאֹרַח יְשָׁרִים סְלֻלָה'.
83. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'זנח מושב ונטש מולדת זבדתו בגירות פִּנָה מיוסדת', ודעת הרה"מ דצ"ל 'כנה'. וצ"ב.
84. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'מרום מגיד מראשית אחרית מושל המריץ להיות לברית', והרה"מ הגיה דצ"ל 'משל'.
85. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ניבו נִתן עץ לא פורה', ודעת הרה"מ דצ"ל 'נָתן'.
86. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'לעשות ריח ניחוח ליי', ודעת הרה"מ דצריך לומר 'אשה ריח', כדאיתא בכמה דוכתי במקרא. [ועיין במדבר טו, ג לַעֲשׂוֹת רֵיחַנִיחֹחַלַייָמִן הַבָּקָר אוֹמִן הַצֹּאן].
87. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'פליטי גזעו משחת חלץ צַדְקוּבעדם יושר ילץ', ודעת הרה"מ דצ"ל 'צִדְקוֹ'.
88. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'צַמְתָּ גאות עריץ ולץ לקרוא שנת רצון ליי'. ודעת הרה"מ דצ"ל 'צָמֵת' לשון תפילה [כמו צָמְתוּבַבּוֹר חַיָּי (איכה ג, נג)].
89. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'רוחשים יחדו הוגות לז ללז'. ודעת הרה"מ דצ"ל 'הוגים'.
90. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ממדורת רצף שופטים בצדק ולא בקצף', ודעת הרה"מ דצ"ל 'שופטֵם' בלשון תפילה ובקשה.
91. ↑ [פזמון תתן אמת ליעקב חסד לאברהם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'יענה כבוד אבות', ודעת הרה"מ דצ"ל 'כבור'. וצ"ב.
92. ↑ [מחיה לרבי שלמה ן' גבירול] בסידורי רפ"ד וד"ש 'מי ראה מי לז ללז'. ודעת הרה"מ דצ"ל 'מי יראה'.
93. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'חגו אל תתנו דומי שאו ידיכם קדש'. ודעת הרה"מ דצ"ל 'הגו'.
94. ↑ [פזמון לרבי יצחק ן' גיאת] בסידורי רפ"ד וד"ש 'וחסדי אבות שמנו תנחומי שעשועַי נפש', והרה"מ הגיה דצ"ל 'שעשועֵי נפש'.
95. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש '
96. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'זמם לִבְשָׂרוֹ במלאכי מעוני', וכתב הרה"מ להגיה 'לְבָשְׂרוֹ' לשון בשורה.
97. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'חזות אחים צִירִי אמוני', וכתב הרה"מ להגיה 'צִירֵי'.
98. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'קפץ לעבור בתום סרעפיו', וכתב הרה"מ להגיה 'לעבוד'.
99. ↑ [פזמון יום צעקו שבים] בסידורי רפ"ד וד"ש 'פניו יחורו בנסכם דמעיהם מקום נסכיהם', ודעת הרה"מ להגיה 'בשפכם דמיהם'.
100. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'זונֶה בן חֲתולים', ודעת הרה"מ דצ"ל 'הֲתולים', דהיינו ליצנות, וכלשון הפסוק (איוב יז, כ) אִם לֹא הֲתֻלִים עִמָּדִי וּבְהַמְּרוֹתָם תָּלַן עֵינִי.
101. ↑ [שם] בסוף הפזמון בסדורי רפ"ד וד"ש 'ואומר סליחות רחמנא אנשי אמונה, תמהנו, חטאנו צורנו, עננו אבינו עננו, ויעבור, רחום וחנון, אל רחום שמך, ה' עשה למען שמך, עשה למען שמך, ויעבור, לקדושת שמך אלהינו שבשמים'. ודעת הרה"מ להגיה בסדר הסליחות: 'אל מלך, ויעבור, רחמנא אנשי אמונה, תמהנו, חטאנו צורנו, עננו אבינו עננו, רחום וחנון, אל רחום שמך, ה' עשה למען שמך, עשה למען שמך, לקדושת שמך אלהינו שבשמים' וכו'
102. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ואין ראוי להאריך כאן בפיוטין כדי להתפלל מוסף קודם שבעה שעות שאף יאחרו אותו כבר הגיע זמן מנחה, והדין להתפלל מוסף קודם שיגיע זמן מנחה'. וכתב הרה"מ להגיה ולומר 'שאם'.
103. ↑ [מוסף לציבור] בסידורי רפ"ד וד"ש 'את מוסף יום הכפורים הזה'. וכתב הרה"מ דכשחל בשבת יאמר 'את מוספי' כבכל יו"ט, כדאיתא בשו"ע (סי' תצ סע' ט).
104. ↑ [סדר קדושה לרבי יוסף בן אביתור ז"ל] בסידורי רפ"ד וד"ש 'וכל לבב יִחַד', וכתב הרה"מ דצ"ל 'יִתַר' ע"פ לשון הפס' באיוב (לז, א) אַף לְזֹאת יֶחֱרַד לִבִּי וְיִתַּר מִמְּקוֹמוֹ
105. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'מעריצים בַחֲמוּלוֹת תשואות', וכתב הרה"מ דצ"ל 'בהמולות', מלשון קוֹל הֲמֻלָּה כְּקוֹל מַחֲנֶה (יחזקאל א, כד).
106. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'הליכות אֶל צופיות', וכתב הרה"מ דצ"ל 'אֵל', ר"ל שצופות להליכותיו של האל.
107. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'וחשים ולא מחשים ונגשים מנחה קדוּשה מגישים', וביאורו דנגשים לתפלת מנחה, ומגישים קדושה בתפילת החזרה. ודעת הרה"מ דצ"ל 'ומנחה קדוֹשה', דהיינו המנחה [לאו דווקא תפילה] היא הקדוֹשה.
108. ↑ [אוחילה לאל] בסידורי נאפולי [בתפלת ר"ה], רפ"ד וד"ש 'אביעה רננות בעד מפעליו, ככתוב לאדם מערכי לב'. ודעת הרה"מ דא"צ בתיבת 'ככתוב'. ועיין לעיל הערה 349.
109. ↑ [שם] בסידורי נאפולי [בתפלת ר"ה], רפ"ד וד"ש 'ונאמר יהיו לרצון', ודעת הרה"מ דא"צ לאמרו, דהבקשה היא ל'מענה לשון', ולא לקבלת התפילה. ועיין הערה 350.
110. ↑ [שנג ע"ב רשות לרבי משה ן' עזרא] בסידורי רפ"ד וד"ש 'נטלתי רשיון עם נכהים', וכתב הרה"מ דתחינה זו היא לש"צ.
111. ↑ [רשות לסדר העבודה לרבי שלמה ן' גבירול] בסידורי רפ"ד וד"ש 'למדני צור מצודתי מצות עבודתי ודתי, הכן תעודתי עדתי יי נגדך כל תאותי'. וכתב הרה"מ דהלשון מורה שבית זה שייך לש"צ.
112. ↑ [רשות אחר לרבי משה ן' עזרא] בסידורי רפ"ד וד"ש 'מדמעות זרקנו נסכנו', וכתב הרה"מ דאין זו לשון כבוד כלפי שמיא ולפיכך אין לאמרו.
113. ↑ [סדר העבודה - אתה כוננת] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ועל עת הדעת אותו הפקדת'. ודעת הרה"מ דצ"ל 'פקדת' כנוסחת האבודרהם, והיינו שלא יאכל ממנו, דלשון 'הפקדת' היינו מופקד לשמור.
114. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'נתת לו שנים עשר שבטים אהובי עליון מרחם נקראו', ודעת הרה"מ דצ"ל 'מבטן' כנוסחת האבודרהם.
115. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ריח קטורת מרקחת וביעור גחלים וספירת יושר וזריקת דם'. אולם דעת המחבר דצ"ל 'וזריקת דם וספירת יושר' כנוסחת האבודרהם, שתחילה היה מזה ואח"כ היה מונה.
116. ↑ [שם - תכנת כל אלה] בסידורי רפ"ד וד"ש 'מיד יקבל את כבש התמיד ועשהו כהלכתו ככל השנה כֻלה'. וכן נוסחת האבודרהם. והרה"מ כתב להגיה ע"פ דברי הב"י (סי' תרכא) וז"ל: זה טעות... אלא כך יש לגרוס מיד יקבל את כבש התמיד ושוחט בו רוב שנים ומניח [כהן] אחר לגמור השחיטה ומקבל את הדם וזרקו על המזבח כמצותו וזהו לשון הרמב"ם (הל' עבודת יוה"כ פ"ד ה"א) והתימה מהחכם רבי דוד אבודרהם שהביא (שם) בקיאות הגמרא ולא שת לבו לטעות הנוסחא. עכ"ל.
117. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'לפנים יכנס להקטיר את הקטורת ולהטיב את הנרות ולהקריב את הראש ואת האברים'. והרה"מ כתב להגיה ע"פ דברי הב"י (סי' תרכא) וז"ל: אין זה מכוון דמשמע שהקרבת הראש והאיברים היה בפנים וזה ודאי אינו לכך צריך להגיה ולכתוב ויצא והקריב את הראש ואת האיברים. עכ"ל.
118. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'אנא השם כפר נא', כנוסחת הבבלי (יומא לה ע"ב) והאבודרהם. אך התוס' (שם ד"ה אנא) כתבו בשם הירושלמי לומר 'בשם', ודעת הרה"מ לומר 'בשם', ועיין ב"י (סי' תרכא).
119. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני יי תטהרו', כלשון הפסוק (ויקרא טז, ל). אולם נוסחת האבודרהם 'לפני ה' ללא תיבת 'תטהרו'. ועיין ב"י (סי' תרכא), ומשמע דאם רוצה לשנות כדברי הרה"מ צ"ל 'לפני השם', ולא 'לפני יי' באדנות. וצ"ע.
120. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'דִבר והביאו לו שני שעירים והגריל עליהם שני גורלות', כנוסחת האבודרהם. וכתב הב"י (סי' תרכא): גם זה טעות שלא היו מביאים אותם אליו אבל הוא היה הולך למקום שהשעירים שם דהכי תנן בפרק אמר להם הממונה (לז.) בא לו למזרח העזרה לצפון המזבח ואם כן כך יש לגרוס דרך ובא לו למזרח העזרה לצפון המזבח ושם שני שעירים והגריל עליהם שני גורלות והחכם ה"ר דוד אבודרהם לא שת לבו גם לזאת. עכ"ל.
121. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ויעשהו ליי חטאת' כנוסחת האבודרהם. והרה"מ כתב להגיה ע"פ דברי הב"י (סי' תרכא) וז"ל: צריך למחוק ויעשהו ולכתוב במקומו ואומר.
122. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'אף הוא היה מתכוין לגמור את השם כנגד המברכין ואומר להם חטאת'. והרה"מ כתב להשמיטו ע"פ דברי הב"י (סי' תרכא), עיי"ש.
123. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'שעיר שהוא של שם יעמידהו כנגד בית שחיטתו'. והרה"מ הגיה ע"פ דברי הב"י (סי' תרכא) וז"ל: זה טעות נמשך לפייט מצד שראה המשנה ותפס אותה כפשטה ולא נזכר מה שכתוב עליה בגמרא דתנן בפרק טרף בקלפי (מא:) קשר לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח והעמידו כנגד בית שילוחו ולנשחט כנגד בית שחיטתו ובגמרא איבעיא להו ולנשחט אקשירה קאי או אהעמדה קאי ואסיקנא דאקשירה קאי. עכ"ל.
124. ↑ [שם] עיין לעיל הערה 439.
125. ↑ עיין לעיל הערה 440.
126. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'אחר וידוי שקד בְּעַצְמָה לעשות חטאתו וחטאת העם'. והגיה הרה"מ דצ"ל 'בעָצמה' - לשון עוצם, ולא עַצמה לשון עצמות.
127. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'דם פרו הניח על הרובד' כנוסחת האבודרהם. והרה"מ הגיה ע"פ דברי הב"י (סי' תרכא) דצריך להגיה דם פרו הניח ביד מי שממרס בו על הרובד שכך מפורש במשנה (יומא מג:).
128. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ונטל מחתה זהובה ועלה לראש המזבח', כנוסחת האבודרהם. והרה"מ הגיה ע"פ דברי הב"י (סי' תרכא).
129. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ומוסיף מלא חפניו קטורת על מדת יום'. וכתב הב"י (סי' תרכא) דזה טעות שהרי ביום הכפורים היה מקטיר קטורת בשחרית ובין הערבים כשאר הימים ואותן הקטרות היו על מזבח הזהב שבהיכל כמבואר בפרק ג' מהלכות תמידין ומוספין (ה"א) והקטרה זו היתה בלפני לפנים במחתה מליאה גחלים ומלבד אותן ההקטרות היה נוטל מלא חפניו ונותן לתוך הכף ומכניסו לבית קדשי הקדשים ונותן לתוך המחתה נמצא שבהקטרה זו לא היה מקטיר כי אם מלא חפניו לבד ואם כן לא שייך לומר ומוסיף מלא חפניו קטורת על מדת כל יום דמשמע שעכשיו היה נוטל מדת כל יום ומוסיף עליה מלא חפניו אלא כך יש לגרוס וחפן מלא חפניו קטורת ונתן לתוך הכף ונוטל בימינו מחתה ובשמאלו כף. וכן הגיה הרה"מ לומר 'חפן' במקום 'ומוסיף', וכן בהגהה הבאה להשמיט את תיבות 'על מדת כל יום'.
130. ↑ [שם] עיין הערה קודמת (450).
131. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'טמטם עיניו ושב לאחוריו' כנוסחת האבודרהם. וכתב הב"י (סי' תרכא) הגיה הרא"ש (שם נב.) עליו אין זה בגמרא אדרבה מתוך הירושלמי משמע שאינו צריך דהכי איתא בירושלמי (פ"ה ה"ג) עד שלא ניטל הארון היה נכנס ויוצא לאורו של ארון, משניטל הארון היה מגשש ונכנס מגשש ויוצא. ונכון לגרוס טהור שב לאחוריו. עכ"ל. והרה"מ העמיד את נוסחת הסידור דמקורה בזוה"ק.
132. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'כדוב שכול שעיר חטאת יביא' כנוסחת האבודרהם. וכתב הב"י (סי' תרכא) זה אינו דמשמע שהכהן גדול עצמו היה מביא השעיר ואינו כן אלא אחרים היו מביאים אותו לו כדתנן בפרק הוציאו לו (נג:) לכך צריך להגיה כצאתו הביאו לו שעיר חטאת. וכן הגיה הרה"מ.
133. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'וקיבל דמו בו במזרק טהור'. ותיבת 'בו' ליתא באבודרהם, וכן הגיה הרה"מ להשמיטה.
134. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'יכנס להזות מדם כסדר דם הפר'. אך באבודרהם 'מדמו', וכן הגיה הרה"מ.
135. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'מיהר ונטל דם הפר והניח דם השעיר' כנוסחת האבודרהם. וכתב הב"י (סי' תרכא) זה טעות דהיינו לרבי יהודה (שם) שלא היה שם אלא כן אחד בלבד ולכן לא היה אפשר להניח דם השעיר עד שיטול תחלה דם הפר אבל לתנא קמא שהיה שם כן שני וקיימא לן כוותיה קודם שיטול דם הפר היה מניח דם השעיר ותגדל קושיא זו עם מה שכתוב בנוסחותינו קודם לכן בסמוך יצא והניחו על כן הזהב השני שהיה בהיכל הוא מנוסחות סדר אתה כוננת שאחר שפסק שם כתנא קמא חזר בו ופסק כרבי יהודה ועוד שמאחר שכבר הניח דם השעיר היאך כתב שחוזר ומניחו. ע"כ. וכן הגיה הרה"מ.
136. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'יצא והניחו על כן הזהב שהיה בהיכל' כנוסחת האבודרהם. וכתב הב"י (סי' תרכא) זה טעות שההזאות הללו היו בחוץ ולא שייך לומר יצא ועוד שהרי כתב אחר כך בסמוך נחץ והניח דם הפר ונטל דם השעיר. ע"כ. וכן הגיה הרה"מ.
137. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'צוה והביאו לו את השעיר המשתלח לעזאזל' כנוסחת האבודרהם. וכתב הב"י (סי' תרכא) גם זה טעות שלא היו מביאין לו השעיר אלא הוא היה הולך אצלו כדתנן בפרק שני שעירי (סו.) בא לו אצל שעיר המשתלח וסמך שתי ידיו עליו והתודה. לכן צריך להגיה צעד ובא לו אצל שעיר המשתלח. ע"כ. וכן הגיה הרה"מ.
138. ↑ [שם] עיין לעיל הערה 439.
139. ↑ [שם] עיין לעיל הערה 440.
140. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'דהפו בשתי ידיו ושב לאחוריו', וכתב הרה"מ דצ"ל דחפו, וכן איתא באבודרהם ובב"י (סי' תרכא).
141. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'דהפו בשתי ידיו ושב לאחוריו' כנוסחת האבודרהם. וכתב הב"י (סי' תרכא) תיבת ושב טעות היא וצריך למוחקה. וכן הגיה הרה"מ.
142. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'והוציא את אמוריהם ונתנם במגס והקטירם על גבי המזבח'. וכתב הב"י (סי' תרכא) אף על פי שכך הוא לשון המשנה בפרק שני שעירי (סז:) הא אתמר עלה בגמרא והקטירן סלקא דעתך אלא אימא להקטירן ופירש רש"י והקטירן סלקא דעתך וכי עכשיו הוא מקטירן והלא עודנו לבוש בגדי לבן וכו' אלא אימא להקטירן נתנן במגס להקטירן בו למזבח כשיגיע זמנן עכ"ל. לכן צריך להגיה ולכתוב להקטירם. וכן הגיה הרה"מ.
143. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'וקלען במקלעות והוציאן לבית השריפה' כנוסחת האבודרהם. וכתב הב"י (סי' תרכא) צריך להגיה כמקלעות בכ"ף כמבואר בגמרא בפרק הנזכר (שם) אמר רבי יוחנן כמין קליעה. ע"כ. וכן הגיה הרה"מ.
144. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'קורא אותם על פה'. אולם נוסחת האבודרהם 'קורא על פה', וכן הגיה הרה"מ.
145. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ומברך עליהם שמונה ברכות, על התורה ועל העבודה ועל ההודאה ועל מחילת העון ועל ישראל ועל המקדש ועל הכהנים ועל ירושלים'. וכתב הב"י (סי' תרכא) צריך להפך הסדר ולומר תחלה על המקדש ואחר כך על ישראל שכך שנויה במשנה פרק בא לו (סח:) וכן בדברי הרמב"ם (עבודת יוה"כ פ"ג הי"א) והרא"ש (שם ע.) ז"ל. עכ"ל. וכן הגיה הרה"מ.
146. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ועל הכהנים ועל ירושלים ושאר התפלה'. וכתב הב"י (סי' תרכא) צריך למחוק ירושלים כי הנוסחא הנכונה ועל הכהנים ועל שאר התפלה וכך מבואר בדברי הרמב"ם (שם) והרא"ש (שם) ז"ל. עכ"ל. וכן הגיה הרה"מ.
147. ↑ [יהי רצון] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ובכן יהי רצון' ודעת הרה"מ דמלת 'ובכן' יתרה, וצריך לפתוח ב'יהי רצון'.
148. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ולא יעדי עביר שולטן מדבית יהודה', אולם במס' יומא (נג ע"ב) הנוסח 'לא יעדי עביד שולטן מדבית יהודה', וכן הגיה הרה"מ.
149. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'שנת נחמה שנת ששון שנת עלצון', והגיה הרה"מ 'שנת סליחה' וכן שם 'שנת עלצון שנת קוממיות', והגיה הרה"מ להוסיף 'שנת פדות שנת צדקה' בכדי להעמיד הבקשה בסדר האלפא ביתא.
150. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש אחר 'שנת שלום' - 'שנת טלולה', והגיה הרה"מ דצריך לומר 'שנה טלולה', ולסדרו אחר 'שנה טובה' בכדי להעמיד הבקשה בסדר האלפא ביתא.
151. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'שנת עלצון, שנת קוממיות', ואח"כ 'שנת שובע, שנה שתוליכנו בה קוממיות לארצנו', וכתב הרה"מ ד'קוממיות' כפול ויתר, וצ"ל 'שתוליכנו בה לארצנו'.
152. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'שנה שתעצור המגפה והמשחית מעלינו', והגיה הרה"מ דצ"ל 'ותמנע', ש'תעצור' אינו חוזר אלא על המתרחש בלבד.
153. ↑ [ובכן מה נהדר] בסידורי רפ"ד וד"ש 'כפטדה משובצת כחותם', והגיה הרה"מ דצ"ל 'בחותם'.
154. ↑ [פזמון אשרי עין לרבי יהודה הלוי] בסידורי רפ"ד וד"ש 'באום נקיות מֵרַבָּה', וצ"ב. והרה"מ הגיה דצ"ל 'מִדִּבָּה' מלשון דיבור רע.
155. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'לכפר על דם אשר שפך בה', והגיה הרה"מ דצ"ל 'שֻפך' דאין שפיכות הדם מיוחסת לכה"ג.
156. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'עולה להית מקדשו כציץ ומעיל באמונים', והגיה הרה"מ דצ"ל 'בציץ'.
157. ↑ [פזמון אשרי עין לראב"ע] בסידורי רפ"ד וד"ש 'אשרי עין ראתה מעונות תפלות חמש וכהן גדול משרת בכלים נאים חמש, אנחנו בגלותנו מתענים בחמש ומתפללים היום לאל תפלות חמש', והגיה הרה"מ דצ"ל 'טבילות'.
158. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'וכהן גדול משרת בכלים נאים חמש', דהיינו היה מחליף בגדיו בכל ה' טבילות. והרה"מ הגיה ע"פ האבודרהם דצ"ל 'בכלם דתים חמש'.
159. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ובכן היה לאין מחמד כל עין עונותינו ועונות אבותינו החריבו נוינו'. והרה"מ הגיה דצ"ל 'עונות אבותינו החריבו נוינו'.
160. ↑ [וידוי למוסף לרבינו שם טוב בן ארדוטיאל] בסידורי רפ"ד וד"ש 'וחטאי אדומים כשנים וקווצותי כשלג לבנים לפי רוב השנים', ודעת הרה"מ שבחור לא יאמר זה משום (תהלים קא, ז) 'דבר שקרים לא יכון לנגד עיני'.
161. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'או אוחיל מחילה על ידי נס על חטא שחטאתי לפניך באונס'. ודעת הרה"מ להגיה 'או כי אוחיל מחילה על ידי נס על רבוי החטא שחטאתי לפניך באונס', שאז חוזר הנס על המחילה.
162. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'הלא לבבי כאש המגור קלוי על חטא שחטאתי לפניך בגלוי'. וכתב הרה"מ להגיה 'באש המגור'.
163. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'אם אחשוב לטמון עוני בְּחוֹבִי ובקרבי', וכתב הרה"מ להגיה 'בחֻבִּי' ע"פ לשון הפסוק (איוב לא, לג) 'אִם כִּסִּיתִי כְאָדָם פְּשָׁעָי לִטְמוֹן בְּחֻבִּי עֲוֺנִי'.
164. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'על זאת כפפתי ראשי כאגמון ודמעי מדם כבדי אדמון אפיצנו כמפיץ קצח וכמון'. ודעת הרה"מ דראוי להשמיטו משום (תהלים קא, ז) 'דבר שקרים לא יכון לנגד עיני', דמי יעיד על עצמו כזאת.
165. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'מרדתי וידי מכל ספר יגרודו, אך ביי לא תמרודו: נאצתי ולבי בגלוי ובמטמוני, בוצע ברך ניאץ יי: ... תעבתי וגרסה נפשי לתאבה, כי תביא תועבה', ודעת הרה"מ דאין זו לשון כבוד כלפי שמיא גם במדבר בלשון צחות.
166. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'סררתי וגם הייתי אני מעורר להיות כל איש שורר', ודעת הרה"מ דאף שהיא מליצה במשקל הפסוק (אסתר א, כב) 'לִהְיוֹת כָּל אִישׁשֹׂרֵר בְּבֵיתוֹוּמְדַבֵּר כִּלְשׁוֹן עַמּוֹ, כוונת המליצה אינה מלשון שררה, אלה 'סורר' כמו 'בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה' (דברים כא, יח), שָׂרַ֣יִךְסוֹרְרִים (ישעיה א, כג), ה֣וֹי בָּנִ֤ים סֽוֹרְרִים֙(שם ל, א) וכהנה.
167. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'וטובך בכל עת אינה מנועה, הוספתי על השמועה'. ודעת הרה"מ להגיה 'יספת' ע"פ לשון הפסוק (דהי"ב ט, ו) 'יָסַפְתָּעַל הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי'.
168. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ומחרפת הַמֶרְדִים נודעת תהלת החסדים גם מזדים'. וכתב הרה"מ להגיה 'המֶרָדים' מלשון מרד - היינו כל אותם פעמים שמרדנו.
169. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ואם גדל עוני ומרדי זכור עניי ומרודי הכר נא מה עמדי'. ודעת הרה"מ דצ"ל 'הכר לך' ע"פ לשון הפסוק (בראשית לא, לב) 'הַכֶּר לְךָמָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ.
170. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ילידי ביתו ארבעה איש לרעהו תעה לא ידעו שבעה'. ודעת הרה"מ להגיה 'איש לעברו תעה', ע"פ לשון הפסוק (ישעיה מז, טו) 'אִישׁלְעֶבְרוֹתָּעוּאֵין מוֹשִׁיעֵךְ.
171. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ואם ענותי תבזה חלילה וחס, ושאון עוני קול תחנוני והס', ודעת הרה"מ דצ"ל 'יהס'.
172. ↑ [סליחות שאחר מוסף] בסידורי רפ"ד וד"ש 'אבל חטאנו' וכו', וציין הרה"מ דצריך לעמוד, כדאיתא בב"י (סי' תרז) ע"פ הגמ' ביומא (פז ע"ב) וכי מטא שליחא דצבורא ואמר אבל אנחנו חטאנו קם מיקם. אמר, שמע מינה: עיקר וידוי האי הוא.
173. ↑ [מגן לרבי שלמה ן' גבירול] בסידורי רפ"ד וד"ש 'תחת החלב ודם החושר תקריב לפניך חלבה ודמה', ודעת הרה"מ דצ"ל 'החוסר'.
174. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'שִכְבָה לְמַעֲצֶבֶת בין קושר ומתקשר', ודעת הרה"מ להגיה 'שַכבה' בלשון עבר.
175. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'תפש הנזר והצמיד וְהַשָׂר, תחת זאת לא יוכל להשיבה'. ודעת הרה"מ דצ"ל 'והשֵר'.
176. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'נבואת הקץ פַּשְׁרָה לכל פשר נצבה', ודעת הרה"מ דצ"ל 'פשֵרה'.
177. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'אצול מִבֶּשֶׂר ומאור שביבה'. ודעת הרה"מ דצ"ל
178. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ככתוב כמעשה ארץ מצרים ישבתם בה לא תעשו'. והגיה הרה"מ דצ"ל 'אשר ישבתם בה', וכלשון הפסוק (ויקרא יח, ג).
179. ↑ [פזמון לרבי יצחק ן' גיאת] בסידורי רפ"ד וד"ש 'מזבחך פרים ושעירים כחוקותם ונסכיהם דמעתם', וכתב הרה"מ דצ"ל 'ונסכיהם ומנחתם', ו'דמעותם' שייך בבית שאחר זה.
180. ↑ [מחיה] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ספונים ישובון לכסות הארץ, עליכם יהיה מוראכם וחיתכם', והגיה הרה"מ דצ"ל 'עליהם יהיה', ע"פ הפסוק בבראשית (ט, ב).
181. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'קומו וסעו לשבת בארץ רצים לעמוד אחרים תחתיכם', ודעת הרה"מ דצ"ל 'רצים אחרים לעמוד תחתיכם'.
182. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'שובו עומדים לעבוד הארץ', ודעת הרה"מ דצ"ל 'שובו עמדו לעבוד הארץ'.
183. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'איך יגבר אשר חובר', ודעת הרה"מ דצ"ל 'ואיך יגבר'.
184. ↑ [פזמון לחן למענך] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ומחשבות במראות העתידות באות', ודעת הרה"מ דצ"ל 'העתידות רואות'. (ועיין הערה הבאה).
185. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ומחשבות במראות העתידות באות', ודעת הרה"מ דצ"ל 'כמראות'.
186. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'והמיתו תאוה ערוּמה מדעת', והגיה הרה"מ דצ"ל 'ערוֹמה' בחולם.
187. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'כי נָסְעָה דומה לחנותה', והגיה הרה"מ דצ"ל 'נוסעה', ולא נסעה בלשון עבר.
188. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ונפשות נכאות שאו עליו ומשאות'. והגיה הרה"מ דצ"ל 'שאו אליו מסעות'.
189. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'והעורים עמדו דרוש האל פדיום', והגיה הרה"מ דצ"ל 'מאל פדיום'.
190. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'דיננו האל האר פניך', והגיה הרה"מ דצ"ל 'דיננו האל האר, ופניך'.
191. ↑ [פזמון - כל המיחלים לישע] בסידורי רפ"ד וד"ש 'יחל מבכה לצורו מיחל, ועינו מפכֶה מים למוחל'. והגיה הרה"מ דצ"ל 'יחל לצורו מיחל, ועינו מפכַּה למוחל' בהשמטת תיבות 'מבכה' ו'מים', ותיבת 'מפכה' - הכ"ף בפת"ח.
192. ↑ בסידורי רפ"ד וד"ש 'מעוֹנה מדוכה לחטאו וזוחל', והגיה הרה"מ דצ"ל 'מעוּנה'.
193. ↑ [פזמון - יה איום] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ברית אזרח אשר ארח בחוקי דם נאומיך', והגיה הרה"מ דצ"ל 'בחוקי דת'.
194. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'שני אחים אזרחים משולחים בשביה', והגיה הרה"מ דצ"ל 'לשביה'.
195. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'הוכחתם ושלחתם בסוד עגלה יפפיה', והגיה הרה"מ דצ"ל 'לסוד'.
196. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'בריתך זכור ואל יעבור עַם נושא אימיך', והגיה הרה"מ דצ"ל 'ואל תעבור'.
197. ↑ [סליחות למוסף] כתב הרה"מ להעיר על סדר סליחות למוסף, ולהוסיף עליו סדר סיום התפילה.
198. ↑ [סדר קדושה - ובכן נקדישך מלך] בסידורי רפ"ד וד"ש 'בנגהי מאורות יציצו להקדיש יה תמהי לב ושיר ימריצו'. ודעת הרה"מ דצ"ל 'מאורות יריבו'.
199. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'אליהם הוד לשמי שבו וספיר מהר', והגיה הרה"מ דצ"ל 'לשם שבו'.
200. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ועצמם לא כעצמי אנוש יליד ויהר', והגיה הרה"מ דצ"ל 'יוליד ויהר'.
201. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'גיסות מהרו להדמות לצורי', ודעת הרה"מ דצ"ל 'להדמות לצירי'.
202. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ולערוך צפירי בלב ים שחרו', והגיה הרה"מ דצ"ל 'בלב זך', ובנ"א 'ולערוך ספירי מלכים שחרו'.
203. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ותלבושת כברקי בְּזִיקִים סות לבושים', ודעת הרה"מ דצ"ל 'כברקי בזָקים' בסמיכות.
204. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'וחשקי לב פרושים', ודעת הרה"מ דצ"ל 'וחשקי כל פרושים'.
205. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'פרושים בלי כעס', ודעת הרה"מ דצ"ל 'בלי פעם',
206. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ושוקי וירך לך חשים', ודעת הרה"מ דצ"ל 'ושוקי ירך',
207. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ומעמדם לחֻקי שירות מקדישים', ודעת הרה"מ דצ"ל 'להקי'. וצ"ב.
208. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'מקדישים אותם והיו קדש קדשים', ודעת הרה"מ דצ"ל 'מקדישים והיו קדש קדשים'.
209. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'והתרצות בחֳדשי תהלות', ודעת הרה"מ דצ"ל 'בחַדשי'.
210. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'אין לו ליל ולא עתים תנואות', ודעת הרה"מ דצ"ל 'טנואות'. וצ"ב.
211. ↑ [קדושה לרבי משה ן' עזרא] בסידורי רפ"ד וד"ש 'יעלזו חסידים בכבוד, מדוי חטאיהם ירפא וירצה פעלם, וחומת אש סביב ולכבוד', והגיה הרה"מ דצ"ל 'וחומת אש סביב ולכבוד, מדוי חטאיהם ירפא וירצה פעלם, יעלזו חסידים בכבוד'.
212. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'שבט ישי עומד לנס עמים כֻלם', וכתב הרה"מ להגיה 'שרש ישי יעמוד לנס עמים לעולם', ע"פ הפסוק בישעיה (יא, י) וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא שֹׁרֶשׁיִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּוְהָיְתָה מְנֻחָתוֹכָּבוֹד.
213. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'העמים יאמרו בשכר סבלם עשה את כל הכבוד', וכתב הרה"מ דצ"ל 'העמים יאמרו כי בשכר סבלם עשה את כל הכבוד',
214. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'קולם ישפה ועוז יצוה להנחילם גם עושר גם כבוד'. והגיה הרה"מ דצ"ל 'קולם ישעה'.
215. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'טובו יבשר כי נשא פניהם מחולם ונגד זקניו כבוד'. והגיה הרה"מ דצ"ל 'כי נשא פניהם מחוללם'.
216. ↑ [וידוי למנחה לר' יצחק בן ישראל] בסידורי רפ"ד וד"ש 'בשבתו על כסא דין מי לא ייראנו, מה אעשה כי יקום אל, וכי יפקוד מה אשיבנו'. ודעת הרה"מ להוסיף 'בשבתו על כסאדין מי לא ייראנו, בגשתו למשפט מה אעננו, מה אעשה כי יקום אל וכי יפקוד מה אשיבנו'.
217. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'פי ירשיעני אם אצדק ועוני יהי נדבק, מה נדבר ומה נצטדק'. והגיה הרה"מ דצ"ל 'אם יהי נבדק'.
218. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'מה נדבר ומה נצטדק', ודעת הרה"מ דצ"ל 'מה אדבר ומה אצטדק'.
219. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ויענני ליבי איך יתפלל לב טבע ביון העבדות'. ודעת הרה"מ להגיה 'וטבע ביון העברות'.
220. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ואיך יוכל לדין לב חורש מחשבות און', והגיה הרה"מ דצ"ל 'לכוון לב'.
221. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'אולי כי אוהבי אשר הסיבותי יקימוני ממכשול' ודעת הרה"מ דצ"ל 'אוי לי כי אברי אשר חשבתי יקימוני ממכשול'.
222. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'עיניהם הכלימוני קראתי למאהבי המה רמוני', וכתב הרה"מ דצ"ל 'עוני הם', וצ"ב. ואולי צ"ל 'עיני הם'.
223. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'וכל אחד מאיברי מפחד עוני בשרו סמר', ודעת הרה"מ דצ"ל 'מפחד עונו בשרו סמר'.
224. ↑ [סיום התפילה] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ואתם הדבקים, ובספר חיים, קדיש תתקבל'. ולא נזכרה אמירת 'אבינו מלכנו'. ודעת הרה"מ דצ"ל לאומרו. ועיין ב"י סי' תקפ"ד וסי' תרכ"ב.
225. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ואחר כך אומר סליחות כמו שהוא כתוב למעלה, ואומר קדיש עד לעילא ותענו ותתקבל'. והגיה הרה"מ דאין צריך לומר שוב תתקבל של מנחה, אלא אח"כ אומר סליחות על סדר ו' פעמים ויעבור, כפי שביאר לקמן (עיין הערה 556).
226. ↑ [פזמון עת שערי רצון] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ממאכלת יהמה מדברי, נא חרדה אבי בעת מאסרי'. והגיה הרה"מ דצ"ל 'נא חדדה אבי ואת מאסרי'.
227. ↑ [פזמון לאבות ראשונים] בסידורי רפ"ד וד"ש 'יצר הנעכר אל תזכור ויוסף הנמכר אנא זכור'. ותמה הרה"מ דזכירה של פורענות היא זו, ואיך יזכירנה בעת הזו. וע"כ הגיה 'ויוסף הנאסר אנא זכור', ובכדי לתקן משקל השיר הגיה במקום 'יצר הנעכר' לומר 'יצר הנמסר'.
228. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'עבירת המעשה אל תזכור', עיין הערה קודמת, וכתב הרה"מ דעפ"ז צריך להגיה 'חטאתינו ורוע המעשה', דשוב אינו חוזר על מעשה מכירת יוסף.
229. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'האל לקיים דבר עמקים יעטפו בר', והגיה הרה"מ דצ"ל 'הואל לקיים'.
230. ↑ [תוכחה לרבי שלמה אבן גבירול] בסידורי רפ"ד וד"ש 'בכל זאת לא חשבת, לתאוה הקשבת, ואם תטיב ראשיתה מה תעשה באחריתה'. והגיה הרה"מ דצ"ל 'ואם לא תטיב'.
231. ↑ [פזמון לחן למענך] בסידורי רפ"ד וד"ש 'וזכרון מאמרים אשר זוכרים ובוכים יכפר בעד חוכים', ודעת הרה"מ להשמיט את תיבת 'ובוכים', משום (תהלים קא, ז) 'דבר שקרים לא יכון לנגד עיני',
232. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'שואבי מי דמעות לפני אל', ודעת הרה"מ דצ"ל 'שואבי תחינות לפני אל', מש
233. ↑ [פזמון מקור עיני] בסידורי רפ"ד וד"ש 'והוא שבר, לפני קבר, וימיו בורחים כצל'. ודעת הרה"מ להגיה 'לפי קבר'.
234. ↑ יסף רעל ביד מעל וחַטאו אותו משקה' החי"ת פתוחה, ודעת הרה"מ דצ"ל 'חֵטאו אותו משקה' בציר"י.
235. ↑ [סליחות למנחה] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ואומר סליחות הכל כמו שכתוב לעיל', ודעת הרה"מ דצ"ל סדר הסליחות עם ו' פעמים ויעבור.
236. ↑ [ובכן צדיקים] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ובכן צדיקים יראו וישמחו', ודעת הרה"מ דצריך לומר 'ואז צדיקים' כנוסח הרמב"ם. ועיין לעיל הערה 334.
237. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'מקדש ישראל ויום הכפורים', והעיר המחבר דראוי לציין דבשבת אומר 'מקדש השבת וישראל ויום הכפורים', שלא יטעה המתפלל.
238. ↑ [וידוי שאחר העמידה - מה אנו] בסידורי רפ"ד וד"ש 'מה אנו מה חיינו מה חסדנו מה צדקנו מה ישענו', ודעת הרה"מ דצ"ל 'מה צדקותנו מה ישועותינו'. ועיין הערה 27.
239. ↑ [אתה הבדלת אנוש מראש] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ונאמר כי לא אחפוץ במות המת נאום יי אלהים והֵשיבו וחיו'. והרה"מ הגיה ע"פ נוסח הפסוק ביחזקאל (יח, לב) 'וְהָשִׁיבוּ' - השי"ן קמוצה.
240. ↑ [סדר קדושה לרבי אברהם בן עזרא] בסידורי רפ"ד 'מעריצים ומהללים אילון וילון'. והגיה הרה"מ דצ"ל 'אילי וילון'.
241. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'יאמרו גַדְלוּ ברעש בגעש', והגיה הרה"מ דצ"ל 'גָדְלוֹ'.
242. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'עַבְדוֹירצה מֵעַבְדוֹ יקבל מַעֲבָדוֹמלא כל הארץ כבודו'. והגיה הרה"מ דצ"ל 'עבדו ירצה בְּעַבְדוֹ'.
243. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'כי אתה אלהינו אמת בְּסִפְרֶךָ בראת עולמך', ודעת הרה"מ דצ"ל 'בספדיך'. וצ"ב.
244. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'בהקדישם בִּמְשַׁרְתֵי שמך', ודעת הרה"מ דצ"ל 'בהקדישם משרתי שמך'.
245. ↑ [סיום חזרת הש"ץ] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ובכן, ותמלוך, קדוש אתה, אתה בחרתנו, מחול, אל תעש עמנו כלה, אשמנו מכל עם. ודעת הרה"מ דאין אומרים 'אשמנו מכל עם' בסיום החזרה.
246. ↑ [וידוי לנעילה לרבי יצחק בן ישראל] בסידור ד"ש 'ותן לנו אֶל עילום', והרה"מ כתב לתקן הנוסח כדאיתא בסידור רפ"ד 'ותן לנו אֵל עילום'.
247. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ונחתם עם כרים ורצויים', והרה"מ הגיה לומר 'ברים ורצויים'
248. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ותשליך במצולות ים כל חטאתם למתודים בנעילה לפניך', והגיה הרה"מ לומר 'ויודע היום למתודים'.
249. ↑ [סיום חזרת הש"ץ] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ואומר אבל חטאנו, לעינינו עשקו עמלינו, אבל חטאנו', והגיה הרה"מ דיש דכפל תחינת 'אבל חטאנו', וכן 'לעינינו עשקו עמלינו' - יתר.
250. ↑ [פזמון לרבי משה בן עזרא] בסידורי רפ"ד וד"ש 'קרב ילד נבזה ברגבי יגוניו חוזה', והגיה הרה"מ דצ"ל 'ברגבי יגוניו הוזה'.
251. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'טרם נעילת שער בימי עלומיו תנער', והגיה הרה"מ דצ"ל 'בימי עלומיו הנער'.
252. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ברחמיך אשר מְעוֹל גברו', והגיה הרה"מ דצ"ל 'אשר מעולם גברו'.
253. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'צור ישראל קדושו תן לשכיר כמעלליו הוא ירים את ראשו', והגיה הרה"מ דצ"ל 'תן לשכיר במעליו לא ירים את ראשו'.
254. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'אל טובך יהי נוהר ועל משתה ועל מאכל ובא השמש וטהר'. והגיה הרה"מ דצ"ל 'על משתה ועל מאכל'.
255. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ותשליך עונות זכרו בעינות תהום וַיִּסָכְרוּ' כלשון המקרא (בראשית ח, ב). ודעת הרה"מ דצ"ל 'וְיסכרו' הוי"ו בשב"א.
256. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ומרוע כפים בבוא השמש מועד'. והגיה הרה"מ דצ"ל 'כבוא השמש'.
257. ↑ [סליחות] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ואומר סליחות עד ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'. ופירט הרה"מ מנהגם לומר בסליחות בנעילה אל מלך, רחמנא, ושמע ישראל וכו'.
258. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ואומר ז' פעמים יי הוא האלהים ואומר קדיש עד לעילא', ומנהג הרה"מ להוסיף 'ויעבור' קודם הקדיש.
259. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ואומר קדיש עד לעילא ואומר תענו ותתקבל'. והגיה הרה"מ דתוקע בשופר, עיין טור וב"י סי' תרכד.
260. ↑ [סדר תפלת תענית צבור] בסידורי רפ"ד וד"ש 'מוציאין התיבה לרחובה של עיר, ונותנין אפר מקלה על גבי התיבה', והוסיף הרה"מ 'וכל העם מתכנסין ומתכסין בשקים', ע"פ לשון הטוש"ע (סי' תקעט סע' א).
261. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ונותנין אפר מקלה על גבי התיבה ובראש אב בית דין וכל אחד ואחד נוטל ונותן בראשו', והוסיף הרה"מ 'ונותן בראש הנשיא ובראש אב בית דין', ע"פ לשון המשנה (תענית טו ע"א) והטוש"ע (סי' תקעט סע' א).
262. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ונותנין אפר מקלה על גבי התיבה ובראש אב בית דין וכל אחד ואחד נוטל ונותן בראשו', והגיה הרה"מ דנותנין 'במקום הנחת תפילין' כדאיתא בטוש"ע (סי' תקעט סע' א).
263. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'וקבלה הוא אומר... ונחם על הרעה'. והוסיף הרה"מ ע"פ הטוש"ע (סי' תקעט) 'ומוסיף בענינים אלו כפי כחו עד שיכנעו לבם וישובו בתשובה ואח"כ עומדין להתפלל'.
264. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'וכשיחזור שליח הצבור התפילה יאמר עד ראה נא בענינו ואומר עננו עד בכל עת צרה וצוקה'. והגיה הרה"מ ע"פ הטור (סי' תקעט) דצ"ל 'כל הסליחות והוידויים מי"ז בתמוז ועזרא הסופר' וכו'.
265. ↑ [בא"י גואל ישראל] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ותוקעין תקיעה אחת', והגיה הרה"מ ע"פ הטור (סי' תקעט) דצ"ל 'ותוקעין תקיעה תרועה תקיעה ואומר ויעבור'.
266. ↑ [בא"י זוכר הנשכחות] בסידורי רפ"ד וד"ש 'אתה זוכר מעשה עולם... והמון נסתרות שמבראשית וכו'. והגיה הרה"מ דצ"ל עוד 'עד רחם ארחמנו נאם ה' ואומר', וכדאיתא בטור (סי' תקעט).
267. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ותוקע שלשה שברים ותרועה', והגיה הרה"מ ע"פ הטור (סי' תקעט) דצ"ל 'ותוקע תרועה ותקיעה ותרועה ואומר ויעבור'.
268. ↑ [בא"י שומע צעקה] בסידורי רפ"ד וד"ש 'שיר המעלות אל יי בצרתה לי קראתי ויענני וכו'. וציין הרה"מ דצריך לומר כל המזמור, וכן לקמן במזמורים הבאים.
269. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ותוקע שלשה שברים ותרועה', והגיה הרה"מ ע"פ הטור (סי' תקעט) דצ"ל 'ותוקע תרועה תקיעה תרועה ויעבור'.
270. ↑ [בא"י שומע תפילה] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ותוקע תקיעה', והגיה הרה"מ ע"פ הטור (סי' תקעט) דצ"ל 'ותוקע תקיעה תרועה תקיעה ויעבור'.
271. ↑ [בא"י העונה בעת צרה] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ותוקע ג' שברים ותרועה', והגיה הרה"מ ע"פ הטור (סי' תקעט) דצ"ל 'ותוקע תרועה תקיעה תרועה ויעבור'.
272. ↑ [בא"י מרחם על הארץ] בסידורי רפ"ד וד"ש 'זכור לנו זכותם של דוד ושלמה מלכך', והגיה הרה"מ ע"פ הטור (סי' תקעט) דצ"ל 'דוד עבדך משיחך ושלמה בנו מלכא'.
273. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ותוקע תקיעה אחת', והגיה הרה"מ ע"פ הטור (סי' תקעט) דצ"ל 'ותוקע תקיעה תרועה תקיעה ויעבור'.
274. ↑ [יום ראשון מחול המועד] בסידורי רפ"ד וד"ש 'וישראל חוזר וקורא וביום השלישי וישראל חוזר וקורא וביום השלישי לבד והרביעי קורא וביום השני וביום השלישי'. והגיה הרה"מ דיש כאן כפילות.
275. ↑ [יום שני של חול המועד] בסידורי רפ"ד וד"ש 'כהן מתחיל וביום השלישי ולוי וביום הרביעי לבד, והרביעי חוזר וקורא ויביום השלישי וביום הרביעי'. והגיה הרה"מ דהושמט כאן הישראל, שקורא 'וביום הרביעי'.
276. ↑ [אם חל יום ראשון של סוכות בשבת] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ומתפללין מוסף כשאר ימי חול המועד ואומר הושענות בלי הקפה'. והזכיר הרה"מ דצריך להזכיר של שבת במוסף, וכן עשו בסידורי שד"מ ושנ"ח.
277. ↑ [הושענות ליום שני] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ברא עולמו באותיות שנים' ולדעת הרה"מ צ"ל 'ברא עולמות', וכן שינו בסידורי שד"מ ושנ"ח.
278. ↑ [שם] בסידורי נאפולי רפ"ד וד"ש 'רצה יי להצילני יי לעזרתי חושה' (תהלים מ, יד) ודעת הרה"מ דצ"ל 'אלקים להצילני יי לעזרתי חושה' (תהלים ע, ב). ובסידורי שד"מ ושנ"ח לא הבינו את הגהת המחבר, ושינו את שם הוי"ה לשם אלוקות, דהיינו 'רצה אלקים להצליני'.
279. ↑ [שם] בסידור ד"ש 'כהושעת יגיעי גשם ומוכי גו וגשם'. ובסידור רפ"ד 'כהושעת יגיעי גשם ומוכי גו ונשם'. אולם בסידור נאפולי 'כהושעת יגיעי נשם ומוכי גו וגשם', וכן דעת הרה"מ, וכן שינו בסידורי שד"מ ושנ"ח.
280. ↑ [הושענות ליום שלישי] בסידורי נאפולי רפ"ד וד"ש 'המית קוראיך לשוחריך שחר יי הקשיבה ועשה אל תאחר'. ודעת הרה"מ דצ"ל 'לשוחרך'. אך בסידורי שד"מ ושנ"ח לא שינו.
281. ↑ [הושענות ליום רביעי] בסידורי רפ"ד וד"ש 'חינן להנצל מִשְׁפָּטִים ארבעה'. והגיה הרה"מ דצ"ל 'מ-שְׁפָטִים ארבעה', וכן תקנו בסידורי שד"מ ושנ"ח.
282. ↑ [הושענות ליום חמישי] בסידורי רפ"ד וד"ש 'והשלים נפש נקובה שמות חמישה'. אולם בסידור נאפולי 'נקובה בשמות חמישה', וכן הגיה הרה"מ. אך בסידורי שד"מ ושנ"ח לא שינו.
283. ↑ [שם] בסידורי נאפולי רפ"ד וד"ש 'כפרו שת לנזיר המחליף חמשה', ודעת הרה"מ דצ"ל 'ושת לנזיר'. אך בסידורי שד"מ ושנ"ח לא שינו. בדפוסים הגהה זו באה אחר ההגהה הבאה (דף תי"ח ע"ב), אך שייכת לדף תי"ז ע"ב.
284. ↑ [הושענות ליום ששי] בסידורי נאפולי רפ"ד וד"ש 'נטע אשל וּבֵרַךְ בקץ שנים ששה', ודעת הרה"מ דצ"ל 'ובורך בקץ שנים ששה'. ובסידורי שד"מ ושנ"ח 'וּבֵירַךְ'.
285. ↑ בדפו"ש הגיהו 'דף תי"ט'. אלא שהמחבר דייק, ומדפיסי הסידור טעו בסדר העמודים ובין דף תי"ח לדף ת"כ נסדר דף שי"ט.
286. ↑ [שם] בסידורי נאפולי רפ"ד וד"ש 'והגביר אבי ששה והמבורכים בששה', ודעת הרה"מ דצ"ל 'המבורכים בששה'. וכן שינו בסידורי שד"מ ושנ"ח.
287. ↑ [שם] בסידורי נאפולי רפ"ד וד"ש 'אנא המחבר לאפוד שמות ששה', והגיה הרה"מ דצ"ל 'שמות ששה ששה'. אך בסידורי שד"מ ושנ"ח לא שינו.
288. ↑ [הושענות לשבת] בסידורי נאפולי רפ"ד וד"ש 'נועמת מלחלל את יום השבת, והגיה הרה"מ דצ"ל 'נואמת', וכן שינו בסידורי שד"מ ושנ"ח.
289. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'זכור רחמיך יי מלבדך', אולם בסידור נאפולי כדברי הרה"מ 'כי אין עוד מלבדך'. וכן שינו בסידורי שד"מ ושנ"ח.
290. ↑ [שם] בסידורי נאפולי רפ"ד וד"ש 'פזוריך שחול קדש מַחול', והגיה הרה"מ דצ"ל 'קדש מֵחול'. וכן שינו בסידורי שד"מ ושנ"ח.
291. ↑ [הושענא רבה - הקפה ראשונה] בסידורי נאפולי רפ"ד וד"ש 'בהזכירם זכות אברם', ודעת הרה"מ דצ"ל 'בהזכירם זכות אברהם', דאמרינן בברכות (יג ע"ב) כל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה. וכן שינו בסידור שד"מ, אך בסידור שנ"ח לא שינו.
292. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'מהולל כל וכל יכול', והרה"מ הגיה דצ"ל 'מחולל', וכן איתא בסידור נאפולי. וכן שינו בסידורי שד"מ ושנ"ח.
293. ↑ [הקפה שביעית] בסידורי רפ"ד וד"ש 'בדג שעשועי פדותי ראה וגם גאה גאה', והרה"מ הגיה דצ"ל 'בחג שעשועי', וכן איתא בסידור נאפולי. וכן תיקנו בסידורי שד"מ ושנ"ח.
294. ↑ [שם] בסידורי נאפולי רפ"ד וד"ש 'בקבצך אנוקים ממרחקים', ודעת הרה"מ להגיה 'נאנקים'. וכן שינו בסידורי שד"מ ושנ"ח.
295. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'למען פועלי רע חלם ושלום לו הושלם', אולם בסידור נאפולי כגרסת הרה"מ 'פועלי רע הלם'. וכן תיקנו בסידורי שד"מ ושנ"ח.
296. ↑ [לשמיני עצרת] בסידורי רפ"ד וד"ש אחר מזמור החג 'וקדיש ומתפללין אבות וגבורות', וציין הרה"מ דצ"ל 'וקדיש וברכו וק"ש וקדיש ומתפללין'.
297. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'שחרית מסדרין הזמירות כמו בשבת אלא מוסיפין', והגיה הרה"מ דצ"ל 'אלא שמוסיפין'.
298. ↑ [תיקון הגשם] בסידור ד"ש 'להחיות בו כל נפוחי גשם', אולם בסידור רפ"ד 'נפוחי נשם', וכן נקט הרה"מ, וכן תיקנו בסידורי שד"מ ושנ"ח.
299. ↑ בסידורי רפ"ד וד"ש 'בגשמי ועד תועד אדמה'. ודעת הרה"מ דצ"ל 'בגשמי ועד טוב', וכן שינו בסידורי שד"מ ושנ"ח. ועיין הערה 172.
300. ↑ [פזמון קומו ברנה] בסידורי רפ"ד וד"ש 'אל חי עַצְמוֹבְּעַצְמָה'. והגיה הרה"מ דצ"ל 'עִצְמוֹבְּעֳצְמָה'.
301. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'לא אוֹכַל לחם בשלי איך אוּכַל לחם', והגיה הרה"מ דצ"ל 'לא אכל לחם בשלי איך אוֹכל לחם'.