גדר עבד כנעני - הרב עמיחי כנרתי
יל"ע טובא בגדר עבד כנעני: האם דינו כישראל, או כגוי, או גדר אמצעי ביניהם (על גדר אמצעי בין ישראל לגוי, וכעין גר תושב, ראה גם במאמר בניצני ארץ קובץ י עמ' 213 בהערה).והנה ידוע שדינו במצוות כאשה ישראלית, וא"כ אפ"ל שהוא כמו אשה ישראלית בגדרו, אמנם אפ"ל שגדר המצוות האמצעי רק כאשה מגלה שהוא בין ישראל לגוי ולכן לא חייבו איש עבד כנעני במצוות כאיש ישראלי.
וברמב"ם הל' איסו"ב יב, יא כתב: "העבדים שהטבילו אותם לשם עבדות וקיבלו עליהם מצוות שהעבדים חייבים בהם יצאו מכלל הגויים ולכלל ישראל לא באו". ויסודו מגמ' בסנהדרין נח, ב: "אמר רב חסדא: עבד מותר באמו, ומותר בבתו. יצא מכלל נכרי, ולכלל ישראל לא בא", ונפסק דין זה ברמב"ם שם יד, יז.
ולגבי מי שהורגו כתב הרמב"ם (הל' רוצח ב, יא) שההורגו חייב מיתה, וכתב הטעם "שהעבד כבר קיבל עליו מצוות ונוסף על נחלת השם". וצ"ב לכא', שהרי אם הוא גדר אמצעי בין ישראל לגוי, היה צ"ל שההורגו יפטר. ויל"ע.
ויל"ע לגבי דין פיקוח נפש, האם מחללים שבת להצילו. ובמנח"ח במוסך השבת כתב: "וחילול שבת הוא בשביל נפש מישראל, ופשוט דאפילו בשביל עבד כנעני דהוא כאשה ישראלית לכל דבר". ואמנם כתב שהוא פשוט, אבל לכא' חידוש יש בדבר, שהרי לא ברור גדרו כאשה ישראלית לכל דבר, ויתכן שהוא בין יהודי לגוי כמבואר ברמב"ם שהובא לעיל. ואכן כדבריו הביא הברכי יוסף (סי' שכט ס"ק א) בשם הר"י מולכו: "עבד כנעני אם לא קיבל עליו מצוות הנוהגות בעבד, אין מחללין שבת עליו. אבל אם קיבל עליו מצות שבת מחללין עליו את השבת. הרב החסיד מהר"ר יעקב מולכו בתשובותיו כת"י" (ולצערינו כת"י זה אבד, ולא נדפס מעולם).
ואמנם בפיקו"נ יתכן גם לומר סברות נוספות, שאף אם עבד כנעני הוא בגדר אמצעי מ"מ הוא כספק פיקו"נ שמפקחין בשבת. ועוד, ששייכת בו הסברא של "חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה" (אבל "וחי בהם" לא ברור שיש בו, שהוא מצד חביבות נפשו של ישראל, ועבד כנעני אינו לגמרי בזה).
וראה בענין זה של פיקו"נ בעבד, גם מש"כ בספר עבודה ברורה על ע"ז פרק שני עמ' רעא ובהערה שם.
סוף דבר יש בזה כמה ספיקות ותמיהות, ואודה למי שיאיר ויעיר בענין זה.
♦ ♦ ♦
בעניין נישואי שני אחים לשתי אחיות ובעניין אם יש לחשוש לצוואת ר"י החסיד♦ בעניין היתר עריות לצורך הצלת כלל ישראל