הערה על המאמר "תיקונים והערות מתלמידי חכמים שונים על הספרים פסח לה' ולקראת מקדש (ב)"
בעמוד רטז כתב הרב משה גרינהוט שליט"א בעניין הסיבה בקרבן פסח שאין צריך לאכלו בהסיבה בגלל שפסח מצרים נאכל בחיפזון וא"א לעשותו היפך חפזון כיון שהוא זכר לפסח. יש להעיר ע"ז שפסח דורות אינו זכר לפסח מצרים שנאכל בחיפזון, אלא זכר לכך שהקב"ה פסח על בתי אבותינו במצרים.עוד יש לדון מצד הדין שיש בקרבנות, שילפינן ממה שכתוב למשחה שיש דין לאכול את זה דרך גדולה כדרך שהמלכים אוכלין. ואם דין זה נאמר גם בפסח יל"ד שזה גם סיבה שיצטרכו לאכול את זה בהסיבה.
עוד הביא שם שבמשנה נראה שהסיבה זה המצב הראשוני, עוד טרם אכלו את הפת, מזה שהבן שואל על ההסיבה. יש להעיר על דבריו, שהשאלה כפי שאנחנו נוהגים לשאול, שהלילה הזה כולנו מסובין, לא מופיעה כלל במשנה, ובמשנה מופיעות ד' שאלות, ג' שאלות כפי שאנחנו שואלים, ועוד שאלה שהלילה הזה כולו צלי, שהיא לא שייכת בזמן הזה שאין קרבן פסח, ואנחנו במקום השאלה שכולו צלי אנחנו שואלים שכולנו מסובין.
ובאמת על מה שאנו נוהגים לשאול צ"ב, איך התינוק אמור לראות שהסבו, הרי ההגדה מבואר במשנ"ב שלא אומרים בהסיבה, ובכרפס יש דעות של"ב הסיבה, וגם בב' כוסות הראשונות יש דעה בגמ' של"ב הסיבה. וא"כ איך הוא אמור לראות שאוכלים בהסיבה. וצריך לומר שמכינים את מקום מושב האנשים בצורה שונה מאשר יושבים כל השנה כדי שיוכלו להסב, ומזה הוא מבין שבסעודה זאת יש דברים שכולם אמורים לאכול ולשתות בהסיבה. וכמו שאלות נוספות שהוא שואל, אף שעדיין לא ביצעו כך בפועל, על אכילת המצה והמרור והטיבול השני, שכ"ז נעשה בסעודה ועדיין לא התחילו בסעודה, אלא שרואה כן מקערת הסדר ששמים על השולחן.
אהרן הכהן פרידמן
מודיעין עילית
♦