מכסיקו
באיזה סיום נפטרים מתענית בכורות
סיום מסכת תמיד
בענין סיום על מסכת תמיד, נכתב בגמ' מהד' מתיבתא (בפניני הלכה עמ' א) דהמאירי כתב: רבינא ורב אשי חיברו התלמוד בבלי נאה ומתוקן בארבעה סדרים, חוץ ממסכת שקלים בסדר מועד, ואבות ועדיות בסדר נזיקין, ותמיד ומדות וקינים בס' קדשים. וכתב ע"ד הגר"ח פלאג'י (כשהדפיס את פירושו של המאירי לאבות) דזה ט"ס והרי יש גמ' במסכת תמיד. והמהר"ץ חיות (במבוא התלמוד פל"ג) כתב דבכל הש"ס לא מצאנו שכתב כדאיתא במס' אחרת, חוץ ממסכת תמיד שכתוב בה כדאיתא ביומא, וזה ראיה שגמ' זו נסדרה בזמן הגאונים ודלא כמו שאר המסכתות שהן מדור האמוראים. ע"ש בהמשך דבריהם.וכתב לי הגאון רבי שמאי קהת הכהן גרוס שליט"א בעל השבט הקהתי, דבכל זאת מקרי סיום, וכ"כ בשו"ת אור לציון (ח"ג פי"ב ה"א). אמנם עי' בשו"ת שערי ציון (ח"א עמ' לט) שכתב הגרח"ק דלא מועיל, וכ"כ בס' מועדי הגר"ח (ח"א עמ' יט), וכן בס' דרך שיחה (ח"ב ע' שנ) שאחד בא למרן הקה"י אחרי הסיום וביקש שיעשה לו סיום ואמר לו שיבא אח"כ ועשה לו סיום של מס' תמיד. וכתב שם הגרח"ק דזה היה שעה"ד. ובס' מישרים אהבוך (עמ' רנב) ענה הגר"ח: ספק. והרב עמרם פריד ענה לי דנקרא סיום. (ובדרך אגב, אביא ששאלתי את הגר"ע פריד, באיזה חלק של המסכת מסיימים מסכת תמיד במשנה, שזה סוף המסכת, או בגמרא, שזה רק סוף פרק רביעי, וענה לי: כשמסיימים מסכת תמיד מסיימים במשנה). וכ"כ לומר שנקרא סיום הגר"א נבנצל שליט"א בס' ירושלים במועדיה (בין המצרים עמ' רט).
♦
סיום מסכתות קטנות
ולענין מסכתות קטנות שמודפסות בסוף מס' ע"ז, כתב המהרש"ם בדעת תורה (יו"ד רמו כו) לדון במסכת דרך ארץ אם מקרי סיום, ונקט דלא מקרי. והרב שמאי גרוס כתב לי קשה לקוראם סיום. וכ"כ הגרי"ש אלישיב (שו"ת וישמע משה ח"ב עמ' קמח). ובס' הליכות אבן ישראל (מועדים א עמ' קכו) כתב דרק אם לומד את כל המסכתות קטנות החל מאבות דר' נתן עד הסוף. ובהגדה של פסח מנחת אשר (עמ' יא) פסק דאם לומדה עם פירוש אפשר להקל. וע"ע להרה"ג ר' יוסף משדי שליט"א (קובץ אליבא דהלכתא מס' פט עמ' פט) שכתב שאפשר להקל אם למדה עם מפרשים. והגר"א נבנצל שליט"א ענה לי: אם למד בעיון כן (ויל"ע בדבריו מה נקרא עיון. ולכאורה דעתו כדעת הרבנים הנ"ל דאם למדה עם פירוש מקרי סיום, אמנם לא משמע כן מתשובתו בס' ירושלים במועדיה (בין המצרים עמ' רט) ויל"ע). והרב עמרם פריד ענה לי דלא נקרא סיום. והגאון ר' שמחה ב. צ. א. רבינוביץ שליט"א בס' פסקי תשובות (תע אות י) נקט דמותר לעשות מהן סיום. וכעת ראיתי לגר"ע יוסף בחזו"ע (פסח עמ' רי) שכתב שסיום מסכת קטנה מקרי סיום לעצמו ולא לאחרים. וכעת ראיתי שהגר"ח קניבסקי זצ"ל ענה דא"א לעשות סיום ע"ז (רשימות ר"י אביטבול), ועוד נשאל (שם) למה והרי לא גרע מלימוד תנ"ך בעיון שהאגרות משה פסק דנקרא סיום, וענה שכולם נקראים מסכת אחת (וקצ"ע, והרי הוא כתב בהקדמה לפירושו על המסכ' הנ"ל דהוי שבע מסכתות קטנות, וצ"ע). ובענין מסכת דרך ארץ רבה וזוטא ראיתי שכתב הרה"ג ר' אברהם שיף להקל בשופי (אור תורה תשלג – תשלד מס' סג – עב עמ' רמט), ע"ש בדבריו.♦
סיום ספר מהתנ"ך
ולגבי סיום אחד מספרי התנ"ך, כתב הגר"מ פיינשטיין בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"א סי' קנז) דאם לומד בעיון מקרי סיום, והבי"ד הגר"א גרינבאלט (אור תורה תשלח קכא עמ' תכח), וכ"כ הגר"א נבנצל בס' ירושלים במועדיה (בין המצרים עמ' רט), וכ"כ הגר"ש וואזנר (קובץ מבית לוי ח"ז עמ' כז). הרב שמאי גרוס כתב לי דלא נראה לו דמקרי סיום. ובהגדה של פסח מנחת אשר (עמ יא) כתב הגר"א וייס, שאם למד לפי תומו ויצא לו הסיום בערב פסח, יכול לעשות סיום אפי' על ספר קטן (יש לעיין אם כל אחד מהתרי עשר מקרי ספר אחד, או דכל התרי עשר חד הוא) מהתנ"ך, אמנם אם כיון את הסיום לא מועיל. וע"ע בס' קובץ הלכות (פסח עמ' קנה) שכתב שרק אם למדו בעיון. והרב עמרם פריד ענה לי דלא מקרי סיום, וכ"כ הגר"א נבנצל שליט"א (קובץ מה טובו ח"י עמ' קמג). והגר"ע יוסף זצ"ל (ח"א סי' כו) כתב דהמסיים נפטר מתענית אמנם לא מוציא אחרים מחיובם.♦
סיום הלכות גדולות בעיון כגון שבת וכד', הלכות מסוימות שו"ע עם רמ"א, חלק שלם במשנ"ב, ספר מפוסקי זמננו
בענין אחד שלמד הלכות מסוימות בעיון, הרב שמאי גרוס כתב לי דרק הלכות גדולות, כגון שבת, מקרי סיום. וכ"כ בשו"ת מקדש ישראל (פסח עמ' נג והל' ימי בין המצרים סי' קמג). וע"ע בזה בשו"ת באר שרים (ח"א מהדו"ח סי' מט). והרב עמרם פריד ענה לי דלא מקרי סיום.בענין אחד שלמד הלכות מסוימות שו"ע עם רמ"א, הסתפק בזה הגר"ש דבליצקי (קובץ מה טובו ח"י עמ' ל). והרב שמאי גרוס כתב לי דלא מקרי. וכן ענה לי הרב עמרם פריד דלא מקרי. לגבי חלק שלם משו"ע כתב הגר"א נבנצל (ירושלים במועדיה בין המצרים עמ' רט) שאם למד בעיון מקרי סיום, וכן הביא שיטה זו בפסק"ת (סי' תע עמ' תז).
לגבי הלומד חלק שלם מהמשנ"ב (נראה דנידון כהלומד ספר קדוש שלם וכנדון הבא, אמנם נרא' מתשו' הגר"ש גרוס דהוא לא סובר כן, וצ"ע), והרב שמאי גרוס כתב לי דמקרי סיום, והרב עמרם פריד ענה לי דלא מקרי. ועי' לגאון הנאמ"ן רבי מאיר מאזוז שליט"א בס' מקור נאמן (ח"א תשו' תסג) שכתב שעל חלק אחד מהרמב"ם מותר לעשות סיום.
לגבי הלומד ספר אחד שלם מפוסקי זמננו, וכגון שלמד חלק אחד משו"ת אגרות משה וכדו', אמר לי מו"ז עט"ר הגר"מ פרץ דלא מקרי סעודת מצוה, וכ"כ לי הרב שמאי גרוס שליט"א בעל השבט הקהתי דלא מקרי.
♦
למד שלא כסדרה
לגבי מסכת שלמד אותה שלא כסדרה, כתב לי הרב שמאי קהת הכהן גרוס שליט"א דמקרי סיום, וכ"כ בס' נטעי גבריאל (פסח ח"ב עמ' רלה), וכ"כ הגר"א וייס (הגדה של פסח מנחת אשר עמ' יא), וכ"כ בשו"ת בצל החכמה (ח"ב סי' כח), וכ"כ בשו"ת אור לציון (ח"ג פי"ב ה"א), וכ"כ הגר"ש קמנצקי (קובץ הלכות בין המצרים עמ' קכח). והגר"ח קניבסקי (מועדי הגר"ח ח"ב עמ' קפז) כתב: אולי. ושם הגר"מ גבאי צי' לשו"ת מנחת יצחק (ח"ב סי' צג) שהסתפק בזה. והגר"א נבנצל שליט"א (קובץ מה טובו ח"י עמ' קמד) כתב דמקרי סעודת מצוה, וכן ענה לי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א. אמנם הגה"צ ר' זבולון המבורגר זצ"ל (קובץ גליונות מרי"ח נחוח תש"פ עמ' 2107) כתב דלא מקרי.♦
אם למד בלי רש"י
לגבי הלומד את המסכת בלי פרש"י, אך מבין אותה כראוי, כגון דלומד עם פירוש אחר מהחדשים מקרוב באו, כגון מהד' מתיבתא וארטסקרול. הגר"ש גרוס כתב לי דמקרי סיום, וכ"פ הגר"ש קמצקי בס' קובץ הלכות (פסח עמ' קנד). וכן ענה לי הגר"ע פריד. וע"ע בס' מקדש ישראל – בין המצרים (עמ' עה) שהביא בשם ספר ארחות רבינו (עמ' רמא) שכתב בשם בעל הקה"י דמקרי סיום. ועוד כתב שם דשמה בשם הגאון מפאפא זצ"ל דמקרי סיום, אמנם רצו לבאר בדבריו דמשמע כשכבר פעם אחת למד רש"י, דאל"כ לא שייך דלא ישתבש (ולפי"ז י"ל בזמננו עם המהד' של הגמ' הנ"ל, דמקרי סיום כיון דלא משתבש). וכ"פ הגאון המחבר רבי דוד הרפענס שליט"א בס' מקדש ישראל – פסח (עמ' מט) דאם הבין את המסכת, אפי' שלמד אותה בלי רש"י מקרי סיום, וכ"כ הגה"צ ר' זבולון המבורגר זצ"ל (קובץ גליונות מרי"ח ניחוח תש"פ עמ' 2107).♦
למד את המסכת בהרהור
לגבי אחד שלמד מסכת בהרהור אם פוטר בכור מתענית בכורות, כתב הגר"ח קניבסקי (מועדי הגר"ח ח"א תשו' ל"א) יתכן שהוי סיום (ולגבי בשר ויין בבין המצרים כתב מרן בס' בית מתתיהו ח"ב תשו' שפב נכון שיוציא מפיו). וע"ע בשו"ת אור לציון (ח"ג עמ' קמג) שכתב דמקרי סיום, וכ"כ הגרש"ז אוירבאך (הליכות שלמה פסח פ"ח ס"ב), וכ"כ הגר"ש קמנצקי בס' קובץ הלכות (פסח עמ' קנג) דמקרי סיום, וכ"כ הגר"א נבנצל שליט"א (קובץ מה טובו ח"י עמ' רמד, ירושלים במועדיה בין המצרים עמ' רט), וכן ענה לי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א. אמנם הרב שמאי כתב לי דלא מקרי. וכעת ראיתי לגאון הנאמ"ן רבי מאיר מאזוז שליט"א בס' מקור נאמן (ח"א תשו' תסב) שכתב שלא צריך לקרוא והעיקר שיבין.♦
אם שנה כל דף אם יכול לעשות ב' סיומים
בענין אחד שלמד את המסכת ושנה כל דף כמה פעמים, הגרש"ק הכהן גרוס שליט"א כתב לי דרק סיום אחד יכול לעשות, וכ"פ הגר"ש קמנצקי בס' קובץ הלכות (פסח עמ' קנה), וכ"כ הגר"ח קניבסקי בקובץ באר התורה (פסח תשפ"ב עמ' ), וכ"פ הגר"נ קרליץ בס' חוט שני (שבת ג מהד' ב' עמ' רמא). אמנם הגר"א נבנצל שליט"א (קובץ מה טובו ח"י עמ' רמד) כתב דיכול לעשות ב' סיומים. והגאון רבי עמרם פריד ענה לי: רק אם חוזר ע"ז בסדרים נפרדים.♦
השתתפות בסיום ע"י טלפון
לגבי השומע את הסיום ע"י הטלפון אם מקרי שמצטרף בסעודת מצוה ונפטר מתענית בכורות, הגר"ש גרוס כתב לי דבשעת הדחק אפשר לסמוך ע"ז. והגרש"ז אוירבך (מעדני שלמה – מועדים עמ' ב) הורה דרק בשעה"ד יש להקל, והבי"ד לדינא הגרב"צ קוק בגליון שואלין ודורשין (צו תש"פ, הוב"ד בשו"ת גם אני אודך תשו' ר"י אביטבול ח"ב סי' עד). וכ"פ הגרי"מ הכהן רובין, וכן הגר"א פרינץ בעל האבני דרך (בגליון מרי"ח נחוח הוב"ד בגם אני אודך תשו' ר"י אביטבול ח"ב סי' עד), וציין שם שכ"פ בשו"ת משנת יוסף (ז פג, י פ), ובחשוקי חמד (בכורות עמ' תרכט). ובשו"ת תשובות והנהגות (ה קכו) הסתפק בזה.אמנם הגר"ע יוסף זצ"ל (שו"ת מעין אומר ח"ג סי' נ) הורה להחמיר, ולא הסכים להקל אפי' לחיילים בצבא. וכ"כ שם הגרמ"ש שעיו בעל המחקרי ארץ שליט"א. ובשו"ת שבות עמי (א או"ח יג) כתב ששמע בכנס שהגאון הנאמ"ן רבי מאיר מאזוז דרש ברבים שהצטרפות דרך ערוצי קדושה שברדיו מקרי סיום, ובטלפון החמיר.
וכן מרן הגר"ח קניבסקי (מועדי הגר"ח ח"א עמ' טז) הורה להחמיר, ועי' בס' מקדש ישראל בין המצרים (עמ' עה) שכתב דלא יוצא בזה יד"ח, וכ"כ בס' יעלת חן (ח"א או"ח סו"ס ל). וע"ע בשו"ת בגדי חמודות הל' קורונה (סי' מז אות א). וע"ע בסוה"ס בפסקים של הגר"ש קמנצקי שליט"א (עמ' שס) שכתב דאין לסמוך על סיום ששומע ע"י הטלפון. וע"ע בקובץ מה טובו אהליך יעקב (חכ"ה עמ' תס) במכתבי תורה שכתב מהר"ם חליוה שכתב להחמיר, וכן פסק הגאון החיד"ו שליט"א (קובץ מה טובו חי"א עמ' צו).
והרב עמרם פריד ענה לי: לשמוע סיום בטלפון יש להקל, עיין באזמרה לשמך על פסח בעניין תענית בכורות. וע"ע בגם אני אודך תשו' ר"י אביטבול (ח"ב סי' עד). וע"ע בשו"ת גם אני אודך (תשובות הרב אדיר כהן ח"ב סי' כב) שנרא' דסובר להקל. וע"ע בשו"ת גם אני אודך תשו' הרריחמ"א שליט"א (ח"ז סי' מו מז) ששאל שאלה זו וע"ש בתשובתו, והביא דעת הרב בניהו דיין שליט"א דבשעה"ד יש להקל. וכן הקיל בשו"ת דודאי אשר – אלגבי (ח"א סי' יג עמ' פו).
קטן המסיים
בענין קטן שעושה סיום מסכת, אם פוטר גדול מתענית בכורות, הגר"ש גרוס כתב לי דאם למד בהתמדה וברצינות מקרי סיום, וכן פסק להקל בס' הליכות אבן ישראל (מועדים א, עמ' קכו). וכ"כ בס' יעלת חן (עמ' צו), וכן בס' נטעי גבריאל (פסח ח"ב עמ' רלה), והסתפק בזה בס' קובץ הלכות (פסח עמ' קנב), וכן הסתפק בזה מרן הגר"ח קניבסקי בקונט' דרך תורה (עמ' פח). ובס' שערי ציון (ח"א עמ' נ) כתב שאם מבין מה שלומד מותר, והגרח"ק (ברשימות ר"י אביטבול) כתב דנחשב לסיום, וכ"כ להקל בס' מקדש ישראל – פסח (סי' תעב), וכן בשם הגר"ש וואזנר (קובץ מבית לוי פסח עמ' נז), וכ"כ בהגדה של פסח מנחת אשר (עמ' יא).והרב עמרם פריד ענה לי דפוטר עצמו ולא גדולים. ועי' בקובץ באר התורה (פסח תשפ"ב עמ' 17) שכן כתב מרן הגר"ח קניבסקי זצוק"ל דהקטן את מצותו פוטר אבל לא את אחרים. ובדעת הגרי"ש אלישיב עי' בס' אשרי האיש (ח"ג פנ"ה אות ז), ובקובץ פסקים ותשובות מהגר"מ גרוס (סי' ע אות י). ועי' בשו"ת גם אני אודך תשו' הרב רוט (סי' כד) שהאריך הרבה בענין זה ונקט דלא מקרי סיום. וע"ע בזה בשו"ת גם אני אודך תשו' הגרח"ש סגל (ח"א סי' סד). וכעת מצאתי לגר"א גרינבלאט (אור תורה תשלח קכא עמ' תכח) שהסתפק בזה. ובס' דודאי אשר – אלגבי (ח"א סי' יג) כתב להקל בזה.
♦
סיום ע"י אשה
ולגבי סיום שנעשה ע"י אשה (וכגון שסיימה מסכת אבות), הגר"ש גרוס כתב לי דלא מקרי סיום ואינו פוטר אחרים מתענית בכורות, וכן ענה לי הגר"ע פריד, וכן פסק הג"ר עזריאל אויירבאך (קובץ מה טובו ח"ח עמ' שכ). וכ"כ בשו"ת משנת יוסף (חי"ג עמ' רצו). ומרן הגר"ח קניבסקי הורה דלא מועיל (מישרים אהבוך עמ' רנד), וכ"כ בשו"ת עטרת פז (ח"ד עמ' רעז).אמנם בס' בקובץ הלכות לגר"ש קמנצקי (הל' פסח עמ' קנב) כתב להסתפק בזה. וכעת מצאתי לגר"א גרינבלאט (אור תורה תשלח קכא עמ' תכח) שהסתפק בזה. וע"ע בענין זה בס' רץ כצבי – עניני נשים בהלכה (ח"א סי' יט) שכתב תשובה ארוכה על הענין והסיק דנקרא סעודת מצוה ואפשר לאכול בשר ויין בתשעת הימים ע"י הסיום שלה.
♦
בענין אם להגיד הדרן עלך בל"נ או דלא צריך לומר בל"נ
הנה נשאל הגר"ח קניבסקי זצ"ל אם ההדרן הוא לשון עבר או עתיד וענה: לכאורה עבר, אך לא משמע כן מספר האשכול (רשימות ר"י אביטבול). עוד נשאל (שם) איך אפשר לומר הרי הוי נדר, וענה זה לשון תפלה. ובאורייתא (סיום מסכת עמ' עז) ענה דלא צריך לומר בל"נ כי הוי לשון בקשה שיהיה לו ס"ד בלימוד. וכעי"ז שמעתי שאמר הגר"ש אויירבאך זצ"ל (וכמדומני גם נמצא בס' הליכות שלמה), וכן סבר הגה"צ ר' זבולון המבורגר זצ"ל (קובץ גליונות מרי"ח נחוח תש"פ עמ' 2107). וכן ראיתי למו"ז עט"ר הגר"מ פרץ שליט"א שלא נוהג לומר בל"נ. אמנם מו"ר רה"י הגר"ש בדוש שליט"א נוהג לומר בל"נ (ונ"ל דגם הוא סובר דהוי חומרא בעלמא).♦
גר בכור
בענין גר צדק שהוא בכור אי חייב להתענות תענית בכורות, הגראי"ל שטינמן זצ"ל (הגש"פ אילת השחר עמ' יז) סבר דצריך להתענות. והגר"ש גרוס כתב לי יש ספק ויעשה סיום, וכן הסתפק בזה הגר"ש קמנצקי (קובץ הלכות פסח עמ' קמד), וכן הגר"ג צינער שליט"א בס' נטעי גבריאל (הל' פסח ח"ב עמ' רכט).אולם הגר"ש וואזנר זצ"ל (שו"ת שבט הלוי ח"ח סי' קיז) סבר דלא צריך להתענות, וכן סבר הגרי"ש אלישיב (אשרי האיש ח"ג פרק נה אות ב'), וכ"כ הגר"ח קניבסקי זצ"ל בשו"ת שערי ציון (ח"א עמ' מ), וכ"ה בס' מועדי הגר"ח (ח"ב תשו' פב), וכן דעת הגר"א נבנצל שליט"א (פותח את ידך – פסין עמ' תקנג), וכן דעת הגרב"צ מוצפי (פסח בציון עמ' קלא), וכ"כ דו"ז הגאון רבי יעקב פרץ שליט"א בס' אמת ליעקב (הל' גרות עמ' קכג), וכן דעת הגר"ע פריד שליט"א (בתשובה שהשיבני).
♦ ♦ ♦