בעניין אמירת אדיר במרום לאחר נשיאת כפים

בעניין אמירת אדיר במרום לאחר נשיאת כפים - הרב יוסף פליסקין
בגמרא (ברכות נה:) האי מאן דחזא חלמא ולא ידע מאי חזא, ליקום קמי כהני בעידנא דפרסי ידייהו ולימא הכי, רבש"ע אני שלך וחלומותי שלך... ומסיים בהדי כהני, דעני ציבורא אמן [- שיענו הציבור אמן על בקשתו], ואי לא [- שלא סיימו עדיין הכהנים] לימא הכי, אדיר במרום שוכן בגבורה אתה שלום ושמך שלום יהי רצון מלפניך שתשים עלינו שלום. ע"כ.
ובשו"ע (סימן ק"ל) העתיק את דברי הגמרא, וכתב הרמ"א: ובמקום שאין עולין לדוכן יאמר כל זה בשעה שהש"ץ אומר שים שלום, ויסיים בהדי ש"ץ שיענו הקהל אמן. ע"כ. ובט"ז (סק"ב): ועכשיו נהגו שבכל פעם אומרים אותו [אדיר במרום] בשעת גמר תפילת ש"ץ בשעה שאומר וטוב בעיניך וכו'. ע"כ. והובאו דבריו במשנ"ב (סק"ו): ויש נוהגים שבכל פעם אומרים אדיר במרום בשעת אמירת ש"ץ שים שלום בשעה שאומר וטוב בעיניך וכו'.
והגאון רבי שריה דבליצקי זצ"ל כתב (בקונטרס "זה השולחן" על דיני נשיאת כפים, נדפס בקובץ ישורון כרך מ', עמ' שפ"ח) שדברי הט"ז נסבי על דבריו בסק"ג שסיים: על כן ראוי לנהוג שלא יאמר בכל יום רבש"ע אלא אם בא לו חלום בלילה שלפניו, משא"כ בשעת הרגל שעולין לדוכן יכול לומר אותו אפילו מן הסתם, כי קאי על מה שבינתיים [שמיו"ט הקודם בודאי חלם חלום], כן נראה לי נכון. ע"כ. והיינו למנהגם בחו"ל, שנשאו כפים רק ברגל, וע"ז כתב שאף שבשו"ע מבואר לומר אדיר במרום רק כשלא סיימו הכהנים לנגן, מ"מ יש נוהגים לומר בכל פעם אדיר במרום אחר שאמרו רבש"ע. אבל למנהגינו באר"י שנושאים כפים בכל יום ואין אומרים רבש"ע, אין כוונת הט"ז שהמנהג לומר בכל יום אדיר במרום, אלא רק כשחלם חלום. וכיון שאין מקור לאמרו, הרי שאין להפסיק לזה בזמן חזרת הש"ץ, עכ"ד הגרש"ד.
אמנם, דבריו אינם מוכרחים, ויתכן שכוונת הט"ז לומר אדיר במרום גם כשאין אומרים רבש"ע, והבקשה באה תמיד על ברכת הכהנים^[1].
ואם ננקוט שכוונת הט"ז לומר אדיר במרום אף כשאין אומרים רבש"ע, יל"ע באופן שאין כהנים בנשיאת כפים, והש"ץ אומר "אלוקינו ואלוקי אבותינו" וכו', האם יש לומר אדיר במרום על ברכת הש"ץ, א"ד שהברכה נתקנה רק על ברכת הכהנים.
הנה, בדברי הרמ"א הנ"ל כתב: ובמקום שאין עולין לדוכן יאמר כל זה בשעה שהש"ץ אומר שים שלום וכו'. ודבריו נסובים על דברי השו"ע שהביא גם אמירת רבש"ע וגם אדיר במרום, ולכאו' יוצא שגם כשאין כהנים יש לומר אדיר במרום.
אבל יל"ע בזה, דיתכן שדברי הרמ"א אמורים דוקא למנהג חו"ל שאין נושאים כפים בימות החול, ולכן יש לומר כל זה בימי חול על ברכת הש"ץ, אבל באר"י, שנושאים כפים בחול, הרי שגם אם יום אחד אין כהנים, יכול יהיה לומר רבש"ע למחרת, וממילא גם אדיר במרום לא נתקן לומר ביום שאין כהנים.
וגם יל"ע עוד, דהנה מקור דברי הרמ"א הוא מתלמידי רבינו יונה, על דברי הרי"ף (ברכות מג.) שכתב: האי מאן דחזא חלמא ולא ידע מה הוא אי טבא אי בישא הוא, ליזיל וליקום בהדי כהני ויאמר רבש"ע אני שלך... וניכוון וניסק בהדי כהני ויימרון כולי עלמא אמן, וכי מהדרי כהני אפייהו לימא, השוכן בגבורה אתה שלום שים שלום עלינו [וזהו אדיר במרום לפי הנוסח שלנו]. ע"כ. וע"ז כתבו תלמידי רבינו יונה: וניכוון וניסק בהדי כהני וכו' – ואם אין עושין נשיאות כפים יכוון שישלים כשיגיע ש"ץ למברך את עמו ישראל כדי שיענו כולם אמן. ע"כ.
והנה, מש"כ תלמידי רבינו יונה שישלים כשיגיע ש"ץ להמברך את עמו ישראל, יל"ע אם כוונתו רק לגבי הרבש"ע, או גם לגבי אדיר במרום. דכיון שהביא את דברי הרי"ף "וניכוון וניסק בהדי כהני" בפשטות דברי תלמידי רבינו יונה באים רק לענין הרבש"ע, אבל כיון שאח"כ הוסיף "וכו'" יתכן שכוונתו גם על המשך דברי הרי"ף, דהיינו על אדיר במרום.
ויותר נראה שכוונת תלמידי רבינו יונה היא רק לרבש"ע, מכיוון שלגבי הרבש"ע כתב הרי"ף "וניכוון וניסק בהדי כהני ויימרון כולי עלמא אמן" [שיכוון לסיים עם הכהנים, ויאמרו כל העם אמן], וע"ז באו דברי תלמידי רבינו יונה "יכוון שישלים כשיגיע ש"ץ למברך וכו' כדי שיענו כולם אמן", דהיינו שתחת שיסיים קודם האמן דברכת כהנים, יסיים קודם האמן של המברך את עמו ישראל. אבל לגבי אדיר במרום לא נזכר ברי"ף לסיים דוקא כשעונים הציבור אמן. ויל"ע בזה.
וכן הרמ"א בדרכי משה כתב שאם אין נושאין כפים יש לומר רבש"ע בזמן אמירת שים שלום, ולא הזכיר כן לגבי אדיר במרום. ויתכן שאף שלשון הרמ"א "יאמר כל זה בשעה שהש"ץ אומר שים שלום", מ"מ כוונתו היא רק לכל נוסח הרבש"ע שהביא השו"ע, אבל לא לגבי אדיר במרום, ויל"ע.
ומהגאון רבי נפתלי פרנקל זצ"ל (חבר בד"צ העדה החרדית ובעל אמרי בינה) שמעתי, שיש לומר אדיר במרום אף בכה"ג שאין כהנים והש"ץ אומר אלוקינו וכו'. וכן כתב לי הגר"ח קניבסקי שליט"א שהמנהג לומר אדיר במרום אף כשאין כהנים. אמנם מהגאון רבי דוד אריה מורגנשטרן שליט"א (רב שכונת רמת שלמה ירושלם) שמעתי, שאף שיש נוהגים לומר בכה"ג, אבל למעשה אין לומר, כיון שאמירה זו נתקנה על ברכת הכהנים דוקא.
♦