בירור דעת מרן ר' יוסף קארו בגדר רשות הרבים בזמננו - הרב עמנואל מולקנדוב
האחרונים האריכו הרבה בסתירות בדעת השו"ע בענין רה"ר בזמננו בין סי' ש"ג, שכ"ה ושמ"ה ועוד כנודע – עי' בשו"ת יבי"א ח"ט סי' ל"ג.
והנה, בספר רב ברכות מערכת הש' אות ב' הביא ראיה ברורה מדברי הב"י באבקת רוכל סי' כ"ט, שמבואר להדיא מדבריו דס"ל שיש רה"ר בזמנינו אף שאין ס' רבוא עי"ש, אלא שכתב שאין איתנו יודע אם תשובה זו נכתבה לפני שכתב דבריו בב"י ובשו"ע או לאחריה, וא"כ עדיין נשאר ספק מה דעתו עיש"ב. אולם, באמת נראה בבירור לפשוט ספק זה, דהא בריש תשובה זו כתב: שאלות שאלני מורי 'חמי' הרב המובהק השלם כמה"ר זכריה זעבשיל אשכנזי נר"ו ע"כ, ולפי סדר זמנים נודע שחמיו זה הוא אבי אשתו השלישית של מרן, שנשאה בודאי לאחר שנת שט"ו, שבה סיים מרן את כתיבת השו"ע כפי שמופיע בסוף חלק אורח חיים [אע"פ שהשו"ע נדפס בפועל בשנת שכ"ה] – עי' בספר דברי ימי ישראל בתוגרמה ח"ב עמ' 254[1]. וא"כ מבואר שלאחר שכתב את השו"ע דעתו היא שיש בזמנינו רה"ר דל"צ ס' רבוא, וא"כ או שנאמר שזה מגלה שזו גם דעתו בשו"ע, כהסתם שכתב בסי' שמ"ה, וגם אם לא – מ"מ למעשה ס"ל כן וכנ"ל. וזו ראיה שאין עליה תשובה דס"ל למרן השו"ע שאפילו במקום אמירה לגוי לא עלה על דעתו לצרף את דעות הראשונים האחרים מדין ספיקא דרבנן, אלא ס"ל במוחלט שההלכה כסתימת הרי"ף והרמב"ם, וכן הרמב"ן וסיעתו, שלא צריך ס' ריבוא אלא כל ט"ז אמה הוי רה"ר.
♦