הערה על מאמרו של הרב דניאל א' אדר "דין פיוטים בקריאת שמע וברכותיה, קרובות, אזהרות וּרשויות" (עמוד ל"ו)
הרב דניאל א' אדר הרחיב בסדר הפיוטים לתוך התפילה, ולכן תמה על בעמ"ח יביע אומר שכתב שהפיוטים נתייסדו על חזנים ולא חכמים, והרי היה הקלירי שחיבר פיוטים, אולם מכל הקדמתו לא ראיתי ראיה מוכרחת שנתייסדו מקודם שיאמרוהו בתוך התפילות, ויכול להיות שהיו כעין שירים שתקנום על לשונות של התפילה, ועוד שמא מפני הגזירות על התפילה תקנו פיוטים אלו, וכמו שהבליעו שמע ישראל לתוך קדושת כתר עיין ב"י סימן תכ"ג.
וכמו שיש שיר "צור משלו אכלנו" שמיוסד על ברכות ברכת המזון, האם נחדש שמקודם אמרוהו בתוך הברכת המזון, ואכן יש חסידים שאומרים הפיוטים של הקדושות בסעודת היום, ויכול להיות שכך היו במקורם.
דוד אריה שלזינגר
מח"ס "ארץ דשא" על מ"ב
♦
תגובת המחבר
לכבוד הרב שלזינגר שלום וברכה!
מכל כתבי היד של סידורים אשר נתגלו בגניזה תמיד הפיוטים הנה הינם חלק אינטגרלי מתוך נוסח התפילה (שכידוע בזמנם לא היה נוסח אחיד ומחייב, אלא רק ניסוח עקרוני ואכמ"ל). כן יש להוכיח גם משמות סוגי הפיוטים 'יוצרות' 'קדושתאות' 'שבעתות' שהם בודאי קשורים לתפילת יוצר לקדושה וכד'.
מה גם שאין סיבה להניח כמ"ש כת"ר שהם נתקנו בתור דבר נפרד, ורק לאחר זמן נכנסו לתוך נוסח התפילה, בפרט לאור דברי פרקוי בן באבוי ע"ה שהיה סמוך ונראה לזמן התלמוד (יחסית) וכבר רב יהודאי רב רבו מתייחס לפיוטים הנאמרים בתוך לשון התפילה ואוסר אותם.
בברכה דניאל אדר ס"ט
♦