בעניין שתיית יין בסעודות שבת ויו"ט (עמוד ה')
הערה א'
כמה הערות במאמרו של הר"י פליסקין והמו"מ עם הגר"ש דבליצקי זיע"א.
ראשית, במה שהבין בדברי השו"ע שכתב בתחילה דצריך לכבדו כמו בשבת, ואח"כ כתב דצריך לקבוע כל סעודה על היין, ולמד מזה דאותו דין שצריך לקבוע הסעודה בשבת, מאותו דין צריך גם בי"ט.
אמנם, באמת הסברא הפשוטה נותנת דלאו בחדא מחתא מחתינהו, דבי"ט שתיית היין היא מדין שמחה [ומה שנאמר דין זה דוקא בסעודה, כי זו צורת קיום השמחה ביין, כדאי' בגמ' בסוכה כה: דאין שמחה אלא במקום סעודה, וכ"כ היש"ש בביצה פ"ב לגבי אכילת בשר: "שמחת י"ט היא הסעודה, ולא נקרא הסעודה להיות בו לב טוב ושמחה בלא אכילת בשר". ועי' הביאור בהערה[1]]. ולכן כתב השו"ע בפשיטות דא"צ לשתות יין בסעודה ג', אע"פ שבהל' י"ט העתיק את לשון הרמב"ם.
ולפ"ז לא קשיא כלל במ"ב שהשמיט בב' הסעודות את שתיית היין בתוך הסעודה, דאין זה דין מיוחד ביין אלא בכל מיני מעדנים, כמש"כ בסי' ר"נ. ורק בסעודה ג' נצרכים ליין בשביל הקביעות.
ולפ"ז מה שדימה המ"ב י"ט לשבת, הוא משום דבשניהם הוא דין בסעודה שתהיה עם בשר ויין[2].
ומש"כ בפירוש הטור שכונת הרמב"ם לקידוש, לכאו' גם הטור אין כונתו למצות קידוש מדין היום, אלא מדין הסעודה, כמו החלק שיש בכל קידוש שיהיה במקום סעודה, לקבוע את הסעודה על היין. כ"כ בברכ"י דהרמב"ם לצדדין קתני, דבשני סעודות צריך יין מדין קידוש, ובשלישית כונתו רק שישתה בתוך הסעודה (ולכן סתם וכתב "לקבוע על היין", דלשון זה כולל בין לקידוש בין בתוך הסעודה).
ומ"מ נפ"מ בין הפירושים, דלפי הבנת הטור שצריך לקדש קודם הסעודה, די שראש המסובים מברך על כוס יין מלא כעין קידוש, ובזה הוא קובע את הסעודה כולה על היין, כמו בב' הסעודות הראשונות שמוציא כל המסובים. אבל להבנת הב"י הוא דין בצורת הסעודה של כל אחד, ולכך מהנכון שכל אחד יטעם מהיין.
בכבוד רב
יחיאל אומן
תגובת הרב יוסף פליסקין
יש"כ על ההערות הנפלאות ועל העיון בדברים.
א. מש"כ שבדברי השו"ע בסימן תקכ"ט לשתות יין ביו"ט, כוונתו מדין שמחה, הן כתבתי שם כמה ראיות דלא כן, ואשוב ואשנה אותן בעז"ה:
א. השו"ע פתח דבריו בסעיף א': וצריך לכבדו ולענגו כמו בשבת. הרי שבסעיף זה דיבר על דיני כבוד ועונג. ובין הדברים כתב: ולקבוע כל סעודה על היין. ואח"כ בסעיף ב' פתח: חייב אדם להיות שמח וטוב לב במועד, כיצד משמחן וכו'. הרי שרק בסעיף ב' נשנו דיני שמחה, ובסעיף א' דיבר רק על דיני כבוד ועונג, שהם כמו בשבת.
ב. על דברי השו"ע "ולקבוע כל סעודה על היין", כתב המשנ"ב: וכמו לענין שבת וכנ"ל בסוף סימן ר"נ. ע"כ. ובשבת אין דיני שמחה, ובהכרח למד שכוונת השו"ע מדין עונג [ולכאו' קשה מאוד לומר שכוונת המשנ"ב שגם בשבת מצינו "מושג" כזה של שתיית יין. דאם יסודם בשני דינים נפרדים, מה שייכות יש ביניהם, וגם יתכן שיש ביניהם כמה נפק"מ. ובפרט שמקודם כתב המשנ"ב דהיינו לשוב ולשתות בתוך הסעודה מלבד הקידוש, ואח"כ כתב וכמו לענין שבת, הרי שנקט שגם בשבת לא סגי בקידוש].
ג. ובאמת, הביה"ל בסוף הסימן הקשה מדוע לא הזכיר השו"ע יין בדיני שמחה, ותירץ "סמך על מה שהזכיר בסעיף א' שצריך לקבוע סעודה על היין". הרי דהיה פשיטא ליה שמש"כ בסעיף א' אינו מדין שמחה [ו"לקבוע כל סעודה על היין" הוא מדין עונג].
ד. על מש"כ השו"ע "ולקבוע כל סעודה על היין" ציין הבאר הגולה לרמב"ם פכ"ט משבת. ששם כתב הרמב"ם דיני עונג שבת, ורק סיים "וכן בימים טובים". הרי שגם הבאה"ג נקט שבזה דיבר השו"ע על דין עונג ששווה בשבת ויו"ט.
ב. מש"כ בפשיטות שדין שמחה הוא ברביעית יין, יש לציין שדבר זה אינו מוסכם בדברי הפוסקים, יעוין במאמרי הנ"ל אות ג'.
ג. מש"כ שדין שמחה ביין הוא דוקא בתוך הסעודה, יעו"ש אות ד' בשם הגר"א נבנצל שליט"א שנקט שאי"צ דוקא בתוך הסעודה, והבוחר יבחר [ובאמת מה שנקט הכותב שליט"א שדין שמחה הוא בתוך הסעודה, הוא כיון שנתבלבל לו דין שמחה בדין עונג וכנ"ל, ושתיית יין מדין עונג באמת צריכה להיות בתוך הסעודה].
ד. מש"כ הברכ"י שכוונת הרמב"ם לקדש בסעודות הראשונות ובסעו"ג לשתות בתוך הסעודה, אינו כדעת הטור, דהטור כתב להדיא שדעת הרמב"ם לקדש אף בסעו"ג, והברכ"י הביא דבריו והקשה עליו, אלא הברכ"י עשה כעין פשרה בין הטור והב"י.
בברכה מרובה
יוסף פליסקין
♦
הערה ב'
בתשובות הרה"ג ר' שריה דבלצקי זצ"ל. הנה מקור הסידורים לומר יום 'ה'שמיני הוא מהרו"ה בסידורו, ואין לדייק ממעשה רב, כיון שהגר"א נטה לדעת הש"ע לכן כתבו שם כלשון הפוסקים.
בשאלה שניה – הנה, מלשון הש"ע הל' יו"ט לא מוכרח דבשבת יש מצוה לשתות יין בסעודה, דרק מקודם כתב שיש לענגו כשבת, ומה שכתב בש"ע סימן ר"נ שיש להרבות ביין שם מיירי לענין הכנות לשבת שירבה לקנות יין, אבל וודאי כוונתו היא כדי שיוכל לשתות בסעודת שבת, ואין ענין להרבות בשבת לאכול כל שעה מגדנות ללא סעודה, דא"כ אין חשש של מאה ברכות בשבת, וכן מוכח מדברי המ"ב סימן רמ"ב דהכל הוא לצורך סעודותיו, והא דהש"ע לא כתבו לענין סעודה שלישית של שבת, כיון שיש מקילין בו שלא צריך פת, וע"ע בזה בקובץ "בהתאסף" שיצא עתה.
דוד אריה שלזינגר
מח"ס "ארץ דשא" על מ"ב
תגובת הרב יוסף פליסקין
ההערה הראשונה כמובן אינה עלי.
בהערה השניה לא הבנתי את כל דבריו, אבל מש"כ שמהשו"ע בהלכות יו"ט אין ראיה גם בשבת לשתות יין, אינו נכון, דהמ"ב כתב שם בסקי"א, וכמו לענין שבת, הרי שנקט שהם שווים. וכן מוכח ממה שמקור דברי השו"ע הם מדברי הרמב"ם בהלכות שבת. וכפי שנתבאר הכל בפנים.
♦