הערות על מאמרו של הרב איתן מרקוביץ "בעניין תפילה למלאכים" (עמוד רל"ב)

בס"ד
יום ה' לסדר ושכנתי בתוכם שנת ה'תשפ"ד.
לכבוד ידידי האהוב מזרע מו"ז, הבה"ח יצחק בן ה"ר שמואל פרץ הי"ו.
קבלתי את מכתבך שכתבת לי אודות מאמרי שהתפרסם ב"ה בקובץ האוצר גיליון פז. ואני מאד מודה לך על ההתייחסות שלך למאמרי.
יש לי כמה הערות על דבריך המאירים, ולכן אני מעתיק את מכתבך, וכותב את ההערות משולבות במכתב:
הנה ראיתי שרבותינו הפוסקים התקשו בסוגיא דידן, בעניין התכבדו מכובדים, איך נוסח זה אנו אומרים אותו למלאכים, והרי איתא בירושלמי ברכות (פ"ט): אם בא על אדם צרה, לא יצווח לא למיכאל ולא לגבריאל, אלא לי יצווח ואני עונה לו מיד, הה"ד כל אשר יקרא בשם השם ימלט. ע"כ. וכ"ה בילקוט שמעוני (ואתחנן רמז תתכה). וכ"ה במדרש תהלים (פ"ד). וכ"ה במשנת רבי אליעזר (פי"א אות כא).
מה שכתבת מקור בילקוט שמעוני, בנוסחאות המדויקים (כמו הילק"ש שיצא לאור ע"י מוסד הרב קוק) לא נמצא שם, וכנראה שהפיסקא הזאת היא הוספה בילק"ש.
ודברי הירושלמי הנ"ל נפסקו בספרי הראשונים הלא הם: הארחות חיים מלוניל (הל' ק"ש אות יט), המאירי (סנהדרין לח), ועוד.
נ"ל שחשוב מאד להוסיף ברשימה הזאת את הרמב"ן בדרשת תורת ה' תמימה שהבאתי במאמר, שהוא מקור חשוב שהירושלמי הזה נפסק להלכה.
והנה בענין בקשה מהמלאכים דברו רבים וגם טובים, ואציין לכמה ספרים שכבר סכמו היטב את הסוגיא. עי' בשו"ת בנין אבי (ח"א סי' לו), ובס' שביבי אש (מועדים א סי' ה), ובס' אדמת קודש (פרק לט), ועוד רבים האריכו בזה, ואכמ"ל.
וקושיא זו הוקשתה ע"י אחד מרבותינו הראשונים, הוא ניהו מר בעל הספר המאורות על הש"ס, בתשובה מספר מלחמת מצוה (הובא בקובץ שיטות קמאי ברכות ס ע"ב), וכתב דאין זה בדרך תפלה אלא בדרך הודעה שלא ילכו והוא עוד מעט חוזר, אבל כתב שם דאה"נ מי שמתפלל אליהם ואינו ראוי יכול לקבל היזק מזה. ע"ש. [אמנם עיין במסכת כלה רבתי (פ"י) שהתכבדו זה תפלה].
והראני דודי הרב יוסף פרץ נר"ו בפירוש התפלות לר"י בר יקר שגם תירץ קושיא זו, שכתב משרתי עליון: בשביל שירות השם אתם עמי. ע"כ. וכן הראני בספר מגדל דוד לבעל ספר הבתים (חלק מצוה, עשה יג, עמ' צא), שכתב שנוסח זה אנו אומרים אותו כדי שאנו נתעורר להבין שיש לנו קשר עם העליונים.
הנה, הר"י בר יקר, לא בא לתרץ את הקושיא הזאת, אלא רק לומר פשט בנוסח הברכה, וכמו שרואים מהמשך דבריו שכתב "בשביל שירות השם אתם עמי, לכך יש להיות זהיר בכבודכם ולהודיעכם כי אני צריך לנקבי". וגם אם נאמר (שזה לא הפשטות בדבריו) שבדבריו רצה ליישב את השאלה הזאת של תפילה למלאכים, מ"מ עדיין אל מיושב כי יש כאן תפילה למלאכים.
עוד יש לציין במקורות, שהאבודרהם כדרכו בקודש הביא את דברי הר"י בר יקר[1].
ועוד כתב דודי הנ"ל, דלפי"ד רבינו מנוח בפירושו לרמב"ם שכתב: למלאכים, אלו הכחות השכליות. אין קושיא כלל. ע"כ. ועוד נ"ל דא"כ גם לפירוש רבינו סעיד בן דוד אלעדני על הרמב"ם אין קושיא, משום דהוא כתב דהכוונה היא לדברי תורה, שאנו מבקשים מהם שישארו בחוץ, משום דאסור להרהר בד"ת בבית הכסא.
דברי רבינו סעיד ן' אלעדני לא מדויקים, כי הוא לא כתב שמבקשים לתורה שתישאר בחוץ, אלא שהוא מדבר עם שכלו שלא יתעסק בדברי תורה בבית הכסא. וזה ביאור מאד דומה לזה של רבינו מנוח.
וע"ע במור וקציעה (ריש סי' ג) שגם הקשה קושיא זו מעצמו, ותירץ, דכיון דכתב משרתי עליון, תלה הגדולה בבעליה ולכן אין בעיה. והבי"ד בשו"ת לב חיים פלאגי (ח"א ס"ס סא), אמנם כתב שם דלא צריך להגיע לכל זה, ותירץ דכיון דהפירוש של משרתי עליון הוא, בשביל שירות ה' אתם עמי, נרא' דאין זה בקשה מהמלאכים אלא הכל בא מכחו של הקב"ה שהוא צוה עליהם שיבואו ללוות את האדם, וא"כ אין בעיה. ובהשמטות לספר הנ"ל הוסיף מהר"ח פלאגי דמהירושלמי משמע דאין בזה איסור כלל, אלא כל הענין בא להורות לנו חסדו של הקב"ה, שאין אנו נצרכים לבקש מהמלאכים אלא הכל הוא נותן לנו ישירות.
וכעת מצאתי בפתח הדביר (ריש סי' ג) שהביא את קושיית המו"ק ותירץ דכיון דהוא מבקש מהם משהו שהם כבר מצווים לעשותו, לית לן בה.
כבר הבאתי במאמרי את דברי הרשב"ש והרמ"ק שכתבו להדיא שגם בכי האי גוונא אין להתפלל למלאכים.
ולכן מכל הני תירוצים נראה ברור דאין שום חשש בדבר מצד זה, וביותר דכמעט כל רבותינו הראשונים גרסו נוסח זה, ולא ערערו עליו.
ובאמת יש כאן דברים שלא ראיתי במאמרך, ויה"ר שיהיה זה לתועלת לך ולכל הת"ח.
ידידך, יצחק פרץ
תודה רבה על ההפניות החשובות שיש כאן לר' סעיד ן' אלעדני, למור וקציעה, ולר"ח פאלאג'י שלא הזכרתי במאמרי.
ידידך המעריך אותך
איתן מרקוביץ
♦