הערה על מאמרו של הרב מתתיהו גבאי "בירך על כוס ונזכר שלא הטביל אותה" (עמוד רפ"ג)
בס"דאדר א' תשפ"ד
לכבוד הגאון רבי מתתיהו גבאי שליט"א במח"ס בית מתתיהו ו' חלקים.
אודות מש"כ בירחון האוצר עמ' רפג במי שבירך על כוס ונזכר שלא הטביל אותה, אם כבר בירך, בודאי שישתה מעט מן הכוס כדי שלא תהיה ברכה לבטלה, דהוא איסור דלא תשא מדאורייתא לרוב הפוסקים. וגם שי"א שאיסור שימוש בכלי שאינו טבול הוא מדרבנן. וגם הוא רק מצוה, ואין לא תעשה דוחה עשה. ובפרט שרוב הכלים בזמנינו לא ברור חיוב טבילתם, ויש כמה פוסקים וכן יש רבים שנוהגים כן מחמת הספק לא לברך על שום כלי שאפשר שהיה בבעלות ישראל. ולכן ישתה מהכוס הנ"ל שלא יהיה הפסק. וממילא מה שהשיב הגרש"א שטרן שליט"א במח"ס שביבי אש שיעביר לכוס אחר, אי"צ לזה. ומש"כ שבטעימה שרי, הרי הוא חידוש עצום. ועוד נראה שכיון שבדיעבד מותר, א"כ ה"ה הכא שבדיעבד מותר [וכמו שהשיב לדינא הגר"א נבנצל שליט"א]. ובודאי היכא שהכוס לא משביחה את המאכל. וראה אריכות בכל הנידונים הנ"ל בספרי שערי יוסף הל' טבילת כלים.
בברכת התורה
יוסף אביטבול
מח"ס שערי יוסף ושא"ס
פה עיר התורה בני ברק
♦